‫‪On Line‬‬
‫לאתר מילבת לחץ כאן‬
‫להגדלה או הקטנה‬
‫של הטקסט יש‬
‫ללחוץ על סימני‬
‫ה‪-‬‬
‫בסרגל העליון‬
‫רק באקרובט רידר‬
‫לאתר עזרים‪:‬‬
‫לחץ כאן‬
‫מאגר המידע‬
‫הישראלי לאביזרי‬
‫עזר ולטכנולוגיה‬
‫חזי כהן‬
‫מילבת נוסדה‬
‫בשנת ‪1981‬‬
‫על‪-‬ידי‬
‫פרופ' רפי רוזין ז"ל‬
‫והמהנדס דני ברק‬
‫כדי להיכנס לכתבות ניתן ללחוץ על שם הכתבה או על מספר העמוד‬
‫גיליון ספורט ‪ -‬תוכן עניינים‬
‫עמוד‬
‫דבר המערכת‬
‫‪5‬‬
‫להקדים התעמלות למכה‬
‫‪6‬‬
‫משחקי פנאי טיפוליים‬
‫‪9‬‬
‫ספורט אתגרי‬
‫‪11‬‬
‫אביזרי מתנדבים‬
‫‪15‬‬
‫יום כיף לתלמידים מבית הספר גיל בחיפה בברכת הטכניון‬
‫‪17‬‬
‫סיפורו של אריק ומוש‬
‫‪18‬‬
‫מרכזי ספורט בארץ‬
‫‪24‬‬
‫כושר לכולם‬
‫‪28‬‬
‫באנו ראינו נהנינו‬
‫‪30‬‬
‫פרוטזה לגלישת עפיפון‬
‫תוכן עניינים‬
‫דבר המנכ"ל‬
‫‪4‬‬
‫‪33‬‬
‫גלישת עפיפון לפרפלגים‬
‫‪36‬‬
‫רוץ בן סוסי‬
‫‪38‬‬
‫כדג במים‬
‫‪41‬‬
‫עפים באוויר‬
‫‪43‬‬
‫משולחן האקדמיה‬
‫‪46‬‬
‫מבט למילבת‬
‫‪48‬‬
‫חברי המערכת‬
‫‪51‬‬
‫אודות מילבת‬
‫‪52‬‬
‫‪2‬‬
‫לעמוד השער‬
‫כדי להיכנס לכתבות ניתן ללחוץ על שם הכתבה או על מספר העמוד‬
‫גיליון ספורט ‪ -‬תוכן עניינים‬
‫עמוד‬
‫מדור פירסומי‬
‫‪56‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫אתר עזרים‬
‫‪55‬‬
‫‪3‬‬
‫לעמוד השער‬
‫אלול תשע”ב‬
‫בס"ד‬
‫דבר המנכ”ל‬
‫ראש השנה בפתח‪ ,‬זמן חשבון נפש‪ .‬היחסים בין בני האדם הם נושא המטריד ביותר כל אחד‬
‫מאתנו‪ .‬הכעס‪ ,‬העלבון‪ ,‬הנטירה והנקמה מצד אחד‪ ,‬ומצד אחר הגאווה ורדיפת הכבוד‪ ,‬הסגידה‬
‫לערכים חומריים וחוסר סובלנות כלפי הזולת – כל אלה יוצרים סביבנו אווירה קשה ואלימה‪.‬‬
‫דבר המנכ”ל‬
‫שלום חברים‪ ,‬ידידים ומתנדבים!‬
‫מה עושים? להלן התשובה מתוך הרמב"ם )‪ ,(1135-1204‬הלכות דעות פרק א'‪:‬‬
‫* הדרך הישרה – היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה‪ ,‬מכל דעות שיש לאדם; והיא הדעה שהיא‬
‫רחוקה משני הקצוות ריחוק שווה‪ ,‬ואינה קרובה לא לזו ולא לזו‪ .‬ולפיכך ציוו חכמים הראשונים‬
‫שיהא אדם שם דעותיו תמיד‪ ,‬ומשער אותן ומכוון אותן בדרך האמצעית‪ ,‬כדי שיהא שלם‪.‬‬
‫* כיצד – לא יהיה בעל חמה נוח לכעוס‪ ,‬ולא כמת שאינו מרגיש; אלא בינוני‪ :‬לא יכעוס אלא על‬
‫דבר גדול שראוי לכעוס עליו‪ ,‬כדי שלא ייעשה כיוצא בו פעם אחרת‪.‬‬
‫* וכן לא יתאווה אלא לדברים שהגוף צריך להם ואי אפשר לחיות בזולתן‪ ,‬כעניין שנאמר "צדיק‪-‬‬
‫אוכל‪ ,‬לשובע נפשו" )משלי יג‪ ,‬כה(‪ .‬וכן לא יהא עמל בעסקו אלא להשיג דבר שצריך לו לחיי‬
‫שעה‪ ,‬כעניין שנאמר "טוב מעט‪ ,‬לצדיק" )תהילים לז‪ ,‬טז(‪ .‬ולא יקבוץ ידו ביותר‪ ,‬ולא יפזר כל‬
‫ממונו‪ ,‬אלא נותן צדקה כפי מיסת ידו‪ ,‬ומלווה כראוי למי שצריך‪ .‬ולא יהא מהולל ושוחק‪ ,‬ולא עצב‬
‫ואונן‪ ,‬אלא שמח כל ימיו בנחת‪ ,‬בסבר פנים יפות‪ .‬וכן שאר דעותיו‪ .‬ודרך זו‪ ,‬היא דרך החכמים‪.‬‬
‫"ספורט" הוא נושא הגיליון‪ .‬הרמב"ם משבח פעילות גופנית ותרגילי התעמלות ומגנה מנוחה‬
‫מופרזת של הגוף‪" :‬ההתעמלות אשר היא העיקר הגדול בהתמדת הבריאות ובדחיית רוב‬
‫החולאים"; "ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף‪ :‬כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה אין חולי בא‬
‫עליו וכוחו מתחזק‪ ...‬וכמו שההתעמלות טובה קודם המאכל‪ ,‬כן אחרי המאכל רעה מכל‬
‫הדברים"‪.‬‬
‫ננסה לאמץ את ההמלצות ונאחל שתהיה לנו שנה טובה ובריאה‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫נחמן פלוטניצקי‪,‬‬
‫מנכ"ל מילבת‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫דבר המערכת‬
‫אוסקר פיסטוריוס הוא בחור צעיר‪ ,‬קטוע רגליים מינקות‪ .‬הוא גם ספורטאי‪ ,‬אצן‪ ,‬שהתחרה בין‬
‫ספורטאים ללא נכות בריצת הגמר ב‪ 400-‬מ' באליפות העולם בלונדון – בעזרת פרוטזות‪.‬‬
‫אוסקר פיסטוריוס הוא ללא ספק אדם מיוחד מאוד‪ ,‬שעושה את מה שנראה כבלתי‪-‬אפשרי –‬
‫בעזרת אביזרי עזר‪ .‬אין אדם מלבדו שעשה זאת עד כה‪ ,‬אבל יש לא מעט אנשים עם מוגבלויות‬
‫שמתעניינים ועוסקים בספורט תחרותי וגם מצטיינים בו‪.‬‬
‫דבר המערכת‬
‫כתבה מיכל דויטשר‪ ,‬רכזת המתנדבים וחברת המערכת‬
‫לתחרויות הפארא‪-‬אולימפיות שהתקיימו בלונדון לאחר האולימפיאדה מוקדש הגיליון החדש של‬
‫מילבת און ליין‪ ,‬כולו רווי בחדוות הפעילות הספורטיבית‪.‬‬
‫כרזת המשחקים הפארא‪-‬אולימפיים‬
‫מה בגיליון? חשיבותה הרבה של פעילות גופנית לשמירה על הבריאות זכתה לכתבה ממצה‪,‬‬
‫ובהתאם לכך מידע על מרכזי ספורט בארץ ומתקני ספורט בפארקים המיועדים לאנשים עם‬
‫מוגבלויות‪ .‬הפנינג ספורט נערך ביוזמת "נגישות ישראל" בראשית יוני‪ ,‬וכתבינו סקרו עבורכם את‬
‫האירוע ואת הרוח העליזה ששרתה עליו‪.‬‬
‫בין הסיפורים האישיים תוכלו לקרא על קשת אלוף ועל רוכבי סוסים – כולם בכיסאות גלגלים‪,‬‬
‫וגם על גולש עפיפונים קטוע יד ורגל שהותאמו לו פרוטזות מיוחדות‪.‬‬
‫בגיליון כמובן גם מבט אל אביזרי עזר שהכינו מתנדבי מילבת‪ ,‬וחשיפה ראשונה של שני אביזרים‬
‫מרתקים לספורטאים עם מוגבלויות שהוגשו לתחרות אביזרי העזר שערכה מילבת בשנת ה‪30-‬‬
‫להיווסדה‪ .‬האביזרים עדיין לא קיימים בשוק‪ ,‬אבל תוכלו לקרוא עליהם ולראותם בגיליון הזה‪.‬‬
‫קראו בגיליון ברוח ספורטיבית‪ .‬אנו מקווים שתיהנו ממנו‪ ,‬ונשמח מאוד אם תגיבו עליו‪.‬‬
‫דואר אלקטרוני לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫‪5‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫‪Exercise is Medicine‬‬
‫מאת ישראלה וייס )‪ (BPT, MS‬פיזיותרפיסטית ובעלת תואר שני בפיזיולוגיה של המאמץ‪.‬‬
‫אחראית שיקום ריאה בבית החולים בילינסון‪ ,‬הפיזיותרפיסטית המייעצת לעמותת ‪ ,ALS‬מרצה‬
‫ומלמדת על הרווחים והיתרונות של אימון לחולים כרוניים ולאנשים בריאים‪.‬‬
‫במחקרים רבים הוכח שלאימון ישנם יתרונות ניכרים לשיפור הבריאות‪ ,‬לשיפור איכות החיים‬
‫)‪ (Quality of Life‬ולשימור ושיפור התפקוד הפונקציונאלי‪ .‬כושר גופני גבוה מפחית את הסיכון‬
‫לתמותה ומסייע בהורדת גורמי הסיכון והסיכון עצמו למחלות לב‪ ,‬מחלות כרוניות או מחלות‬
‫סופניות אחרות‪ .‬הוכח למשל שישנו קשר הפוך בין פעילות גופנית לבין שיעור התמותה ממחלות‬
‫לב‪ ,‬כמו גם קשר ישיר בין כושר ירוד לבין אורח חיים "יָשוב" )‪ (sedentary lifestyle‬לבין מחלות‬
‫קרדיו‪-‬וסקולריות‪ .‬אימון משמעותי ביותר בהארכת תוחלת החיים‪ ,‬בעיקר באמצעות שיפור וחיזוק‬
‫של סבולת לב‪-‬ריאה‪ .‬כמו כן הוא מונע הידרדרות של מחלות‪ .‬למשל הוכח שבקרב חולי ריאה‬
‫וחולי לב שמתאמנים חלה ירידה במספר האשפוזים ובאורכם‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ביותר מ‪ 10-‬מחקרים‬
‫נמצא יחס הפוך בין כושר גופני לבין סרטן המעי הגס ובמספר קטן יותר של מחקרים נמצא קשר‬
‫הפוך חלש בין כושר גופני לבין סרטן השד‪ ,‬הריאה והערמונית‪ .‬הכושר הגופני מפחית גם את‬
‫הסיכון למחלות סוכרת‪ ,‬אוסטיאופורוזיס ואירוע מוחי‪ ,‬משפר את ערכי לחץ הדם ומסייע‬
‫בהפחתת משקל עודף‪ .‬בנושא איכות החיים‪ ,‬התברר שאימון גופני מוריד את רמת החרדה‬
‫והדיכאון‪ ,‬מגביר את תחושת ה‪ Well Being-‬ומעלה את היכולות והביצועים בעבודה‪ ,‬בפעילות‬
‫הספורטיבית ובתפקודים היומיומיים‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬השתתפות בפעילות גופנית מייעלת ומיטיבה‬
‫את שווי‪-‬המשקל והקואורדינציה ובכך מונעת פציעות‪.‬‬
‫להקדים התעמלות למכה‬
‫להקדים התעמלות למכה‬
‫כל מי שאינו עושה פעילות כלשהי גורם לכך שכל פעילות ִתקשה עליו יותר‪ ,‬דבר המגביר את‬
‫הידרדרות מצבו הגופני‪ .‬זהו מעגל הרסני )‪ (vicious cycle‬שבו כל מאמץ גופני הוא קשה או לא‬
‫נוח ואז נוטים לא להתאמץ‪ .‬עקב כך אפילו מאמץ קטן יותר הופך לקשה ולא נוח והמצב הפיזי‬
‫מחמיר‪ ,‬ואז ישנו סיכון לחלות במחלות שונות כמו מחלות לב‪ ,‬דיכאון‪ ,‬אוסטיאופורוזיס ואחרות‪,‬‬
‫מעבר לכך שיכולת התפקוד פוחתת‪ .‬אנשים עם מוגבלות מתאפיינים בירידה בניידות ובירידה‬
‫בפעילות גופנית אולם האפשרויות העומדות בפניהם כדי להתעמל מוגבלות יותר ויקרות יותר‪.‬‬
‫עם זאת יש לציין שהתעמלות ככלל דורשת מוטיבציה‪ ,‬וגם אדם ללא מוגבלות שיקבל מינוי חינם‬
‫לחדר כושר לאו דווקא ינצל אותו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫אדם עם מוגבלות או מחלה כרונית ואדם מבוגר צריך לפנות לאיש מקצוע בעל ידע באשר‬
‫למוגבלות או לחולי – רופא ספורט‪ ,‬פיזיותרפיסט או פיזיולוג שעוסק בזה – כדי לקבל הכוונה‬
‫מקצועית באשר לפעילות הגופנית המותאמת לו‪ .‬אדם זה ייתן לו "מרשם" לאימון – סוגי‬
‫המנָּחים האופטימאליים שבהם צריך לעשות את התרגילים‪ ,‬מספר‬
‫התרגילים המתאימים לו‪ַ ,‬‬
‫התרגילים ומשכם ועצימות )עד איזה דופק אפשר להגיע( כדי למקסם את הרווחים האפשריים‬
‫מכל מאמץ ואימון‪ .‬גם אנשים מבוגרים צריכים הכוונה ובקרה‪ ,‬בעיקר בתחילת הפעילות הפיזית‪.‬‬
‫לפני שנפרט את רכיבי הכושר הגופני ואת ההתוויות לשיפור ולשימור הבריאות – כלומר‬
‫ההנחיות המדויקות מה מותר ומה אסור ועד כמה צריך להתאמן‪ ,‬יש להגדיר את המושג "כושר‬
‫גופני"‪ .‬המושג "כושר גופני" שונה בין אדם שאינו ספורטאי לבין זה שהוא ספורטאי‪ .‬לאדם שאינו‬
‫ספורטאי‪" ,‬כושר גופני" הנו מערכת של רכיבים המאפשרים לו לבצע את המטלות והתפקודים‬
‫היומיומיים בחיוניות‪ ,‬ללא עייפות‪-‬יתר ובשימוש באנרגיה הנאותה‪ .‬כושר גופני אצל אדם שאינו‬
‫ספורטאי צריך לאפשר לו ליהנות מפעילויות פנאי ולעמוד במטלות הנדרשות במצבי חירום‪.‬‬
‫לעומת זאת אצל ספורטאי‪" ,‬כושר גופני" הנו מערכת רכיבים המשקפים את היכולת הגופנית‬
‫הדרושה לו לצורך הגעה להישגים ספורטיביים בענף ספורט מסוים‪.‬‬
‫רכיבי היסוד של הכושר הגופני הנם חמישה במספר‪ :‬כושר אירובי או סבולת לב‪-‬ריאה; מבנה‬
‫והרכב רקמות הגוף )‪ ;(Body Composition‬כוח‪ ,‬חוזק וסבולת שרירים; גמישות מפרקים‬
‫ורקמות רכות; וכן מיומנויות כמו שיווי‪-‬משקל‪ ,‬מהירות תגובה‪ ,‬קואורדינציה‪ ,‬זריזות וקלות תנועה‬
‫וכן מהירות )למידה ובקרה מוטורית(‪.‬‬
‫להקדים התעמלות למכה‬
‫להקדים התעמלות למכה‪ -‬המשך‬
‫ההמלצה הכללית של ‪ (ACSN) American College of Sport Medicine‬ושל ‪American‬‬
‫‪ Medical Association‬היא לבצע פעילות גופנית ‪ 5-3‬פעמים בשבוע שמורכבת מ‪75%-‬‬
‫פעילות אירובית‪ 20% ,‬פעילות כוח ו‪ 5%-‬גמישות‪ .‬פעילות אירובית או סבולת מוגדרת כיכולתו‬
‫של הפרט לבצע מאמץ גופני המפעיל קבוצות שרירים גדולות‪ ,‬בקצב המהיר ביותר האפשרי‬
‫בהתייחס למרחק נתון או לפרק זמן נתון‪ .‬הסבולת מתייחסת גם ליכולת להתנגד לעייפות‬
‫ולהתאושש במהירות ממאמץ‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬כשאנו מדברים על אימון סבולת אנו מתכוונים לאימון המשלב קבוצות שרירים גדולות או‬
‫רבות‪ ,‬דהיינו הליכה‪ ,‬ריצה‪ ,‬שחייה‪ ,‬רכיבה על אופניים )נייחים או ניידים‪ ,‬בהפעלת ידיים‪ ,‬רגליים‬
‫או כל ארבעת הגפיים(‪ ,‬עלייה במדרגות וכו'‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫אימון כזה לאנשים עם מוגבלות ייעשה תוך שימוש באמצעי עזר ה"מסייעים" למתאמן‪ ,‬כמו‬
‫אופניים נייחים לידיים או לרגליים או לשניהם‪ ,‬כשהמתאמן עם המוגבלות מבצע רק ‪ 25%‬עד‬
‫‪ 75%‬מהעבודה ואת היתר מבצע מנוע המכשיר‪ .‬כמו כן הן אנשים עם מוגבלות והן אנשים ללא‬
‫מוגבלות יכולים להשתמש בפעילות יומיומית שקשה להם כדי לבצע אימון‪ .‬למשל‪ ,‬לקום מהכיסא‬
‫ולשבת עליו חליפות במשך דקה ואז לנוח ולחזור על הפעולה במספר סטים‪ ,‬לבצע מעברים‬
‫משכיבה לישיבה ולהפך‪ ,‬להסיע את כיסא הגלגלים בקצב מהיר יותר או בעלייה‪ ,‬לשחק בכדור‬
‫בכיסא גלגלים או בלעדיו וכן הלאה‪ .‬כל אלה הן אפשרויות שהמנחה והמטפל צריך להתאים‬
‫למתאמן ולאפשר לו לבצע אימון סבולת ממושך בהתאם להתוויות הרפואיות ולמגבלותיו‪ .‬בכל‬
‫מקרה‪ ,‬הטכניקות והמכשירים שמשתמשים בהם באימון צריכים להיות כאלה שהמתאמן ייהנה‬
‫מהם ויוכל להתמיד בהם!!! אם תכנית האימון או המכשירים יהיו מסורבלים או קשים מדי‪ ,‬סביר‬
‫להניח שהמתאמן יפסיק את האימון מהר מאוד!‬
‫להקדים התעמלות למכה‬
‫להקדים התעמלות למכה‪ -‬המשך‬
‫למרות כל הנאמר לעיל‪ ,‬אסור לשכוח שאימון טומן בחובו גם סכנות והדוגמאות הן רבות‪ .‬מי‬
‫שנוטל תרופות צריך להתאים את המאמץ לנטילת התרופות‪ .‬לאנשים עם פגיעת חוט שדרה יש‬
‫בעיה בוויסות לחץ הדם‪ ,‬ולכן מסוכן להם לבצע תרגילים של אימון סטטי‪ ,‬כלומר תרגיל כוח שאין‬
‫בו תנועתיות‪ ,‬למשל הרמת משקולות והחזקתן במצב מסוים במשך דקה‪ .‬תרגילי בטן חשובים‬
‫לכל אדם‪ ,‬אך הם עלולים להעלות את הלחץ התוך‪-‬בטני‪ ,‬מצב מסוכן לאנשים עם בעיות לב‪,‬‬
‫מחלת ריאה‪ ,‬יתר לחץ דם או לאנשים מוגבלי נשימה‪ .‬בשל כך חדר כושר רגיל אינו מתאים‬
‫למתאמן עם מוגבלות או מחלות כרוניות וגם לא למתאמן מבוגר‪ .‬יש לציין כי במקומות כמו איל"ן‬
‫או בתי הלוחם יש התמחות רבה יותר באימון של אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫לפרטים נוספים אפשר לפנות לישראלה וייס בטלפון הנייד ‪ 054-4751234‬או בדוא"ל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪8‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫אביזרי פנאי טיפוליים להגדלת המוטיבציה להתעמל‬
‫מאת אסנת להט‪ ,‬חברת המערכת‪ ,‬ומעין כהנא‪ ,‬רכזת תוכניות פיתוח והטמעה של מוצרי פנאי‬
‫טיפולי במילבת‬
‫כולנו יודעים שחשוב להתעמל‪ .‬מתברר שהמכשול המשמעותי אינו חוסר כושר‪ ,‬אלא הקושי‬
‫בגיוס מוטיבציה ובהתמדה‪ .‬אופני כושר נייחים הופכים במהרה למתלה מעילים‪ ,‬מינוי שנתי‬
‫לחדר הכושר מנוצל פעמיים ונזנח והשחייה הלוך ושוב בברֵכה משעממת גם את הטובים‬
‫בשחיינים‪.‬‬
‫פעילות גופנית חשובה ביתר שאת לאנשים עם מוגבלות‪ .‬הבעיה היא שמעבר לכך שהם צריכים‬
‫לגייס מוטיבציה כמו כולם‪ ,‬מעטים מכשירי הכושר המותאמים להם‪.‬‬
‫בשל היעדר מתקני פנאי מתאימים בשוק המסחרי‪ ,‬במילבת קיים פרויקט של פיתוח אביזרי פנאי‬
‫טיפוליים המותאמים לקשישים‪ ,‬ילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬המסייעים בשיפור יכולות‬
‫מוטוריות‪ ,‬קוגניטיביות וחברתיות באמצעות משחק ונגינה‪ .‬חלק מהאביזרים משלבים הן פעילות‬
‫ספורטיבית והן מנגנונים להעלאת המוטיבציה לשימוש בהם‪.‬‬
‫דוושות מוזיקליות‬
‫כיף‪ ,‬ספורט והתאמות‬
‫כיף‪ ,‬ספורט והתאמות‬
‫השימוש באופני כושר נייחים עשוי להיות משמים למדי‪.‬‬
‫כדי לפתור זאת מילבת פיתחה אופניים מיוחדים‬
‫שהדוושות שלהם מחוברות למערכת שמע‪ .‬כאשר‬
‫מסובבים את הדוושות נשמעת מוזיקה‪ ,‬וכשמפסיקים‬
‫לסובבן גם היא נפסקת‪ ,‬בדומה לפנס דינמו באופניים‪.‬‬
‫באופניים אלה ניתן לדווש בידיים וברגליים ברמות‬
‫התנגדות שונות לשם תרגול יכולות מוטוריות בגפיים‬
‫העליונות והתחתונות לצד הבנת סיבה ותוצאה‪.‬‬
‫אופטימי מיוזיק‬
‫אופטימיוזיק היא מערכת המורכבת מקרני אור המחוברות‬
‫למחשב‪ .‬כאשר שוברים את קרני האור באמצעות תנועה‪,‬‬
‫גם קטנה‪ ,‬נשמעת מנגינה‪ .‬ככל שהתנועה גדולה ומגוונת‬
‫יותר בתוך קרני האור כך המנגינה רציפה יותר‪.‬‬
‫המערכת כוללת מגוון של שירים וצלילים וניתן להזין‬
‫לתוכה תכנים המתאימים למשתמש‪ .‬היא מותאמת‬
‫לצעירים ומבוגרים עם לקויות למידה‪ ,‬מוגבלויות פיזיות‪,‬‬
‫אוטיזם ופגיעות מוחיות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫‪Wii‬‬
‫מי שמעוניין לשחק במשחקי ספורט שונים כמו כדורת‪ ,‬גלישה‪,‬‬
‫טניס וכו'‪ ,‬אבל מתקשה מסיבות שונות – יכול להסתייע במשחקי‬
‫מחשב אינטראקטיביים כמו ‪ .Wii‬עמדת המשחק כוללת מסך‬
‫טלוויזיה או מקרן‪ ,‬קונסולת משחק ותקליטורי משחק בנושאים‬
‫שונים‪ .‬עבור אנשים המתקשים להפעיל את השלט של המערכת‬
‫מפאת מוגבלות בידיים‪ ,‬הכינו במילבת כפפה מיוחדת שמאפשרת‬
‫להם לאחוז את השלט ולהפעיל את הלחצנים‪.‬‬
‫כיף‪ ,‬ספורט והתאמות‬
‫כיף‪ ,‬ספורט והתאמות‪ -‬המשך‬
‫מידע נוסף על מתקני הפנאי בקישור‬
‫‪.http://www.milbat.org.il/Hebrew/Pages/SpecialDevelopment.aspx‬‬
‫‪10‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫ספורט אתגרי‬
‫אנשים עם מוגבלות יכולים לעסוק בתחומי ספורט מגוונים‪ ,‬בעזרת ההתאמות המתאימות‪.‬‬
‫תחומי ספורט לאנשים עם מוגבלות‬
‫האתר האנגלי ‪ http://www.ableize.com/recreation-sports/‬מפרט את ענפי הספורט‬
‫שאנשים עם מוגבלות עוסקים בהם באנגליה‪ .‬שני ענפים פופולאריים מאוד באנגליה הנם טניס‬
‫ובדמינטון‪ ,‬שניהם מתאימים לאנשים עם מוגבלויות שונות‪ ,‬לרבות אנשים בכיסאות גלגלים‪ .‬גם‬
‫השימוש בחץ וקשת מתאים למרב המוגבלויות‪ ,‬ורוב המועדונים העוסקים בכך מספקים ציוד‬
‫שמתאים לאנשים עם מוגבלויות‪ .‬ענף השחייה כולל גם שחייה טיפולית גם שחייה תחרותית‪,‬‬
‫שאנגלים רבּים עם מוגבלות עוסקים בה‪ .‬גם רכיבה על אופניים נפוצה מאוד‪ .‬יש אופניים מסוגים‬
‫שונים שמותאמים למגוון מוגבלויות‪ ,‬למשל אופני טנדם )זוגיים( המיועדים לעיוורים‪ ,‬אופניים‬
‫חשמליים‪ ,‬אופני יד ותלת‪-‬אופן‪ .‬בכלל ישנם תחומי ספורט רבים המתאימים לעיוורים וכבדי‬
‫ראייה‪ ,‬למשל גולף‪ ,‬קריקט‪ ,‬חץ וקשת‪ ,‬אתלטיקה‪ ,‬כדורגל‪ ,‬קליעה למטרה‪ ,‬כדורת )באולינג( ואף‬
‫אמנויות לחימה‪ .‬ובאשר לתחומי הספורט המותאמים לחירשים‪ ,‬נוכל למצוא אתלטיקה‪ ,‬ריצה‪,‬‬
‫כדורגל‪ ,‬כדורסל ועוד‪ .‬יש אפילו אולימפיאדה לחירשים‪ ,‬המתקיימת בנפרד מהמשחקים הפארא‪-‬‬
‫אולימפיים וכוללת ‪ 19‬תחומים של ספורט קיץ ו‪ 5-‬תחומים של ספורט חורף‪ .‬האירועים‬
‫באולימפיאדת החירשים מתקיימים בארצות שונות לפי סוגי הספורט והעונה‪ .‬פרטים נוספים‬
‫ספורט אתגרי‬
‫מאת אליזבט אנהולט‪ ,‬מרפאה בעיסוק וחברת המערכת‬
‫מצויים באתר ‪.www.deaflympics.com‬‬
‫באנגליה משחקים בכדורגל אנשים קטועי גפיים‪ ,‬לקויי ראייה‪ ,‬לקויי למידה‪ ,‬עם שיתוק מוחין או‬
‫עם מוגבלויות פיזיות ברמות שונות וכאמור לעיל גם חירשים‪ .‬יש אנשים עם מוגבלות המתאמנים‬
‫באומנויות לחימה‪ ,‬למשל בענפים כמו ג'ודו וטייקוונדו‪ .‬פעילות פופולארית מאוד בקרב אנשים‬
‫בכיסאות גלגלים היא כדורת )באולינג(‪ .‬היא נפוצה גם אצל עיוורים‪ ,‬אנשים עם שיתוק מוחין‬
‫ואנשים עם מוגבלות לאחר אירוע מוחי או פגיעת ראש‪ .‬גם בקליעה למטרה יש מועדונים נגישים‬
‫לכיסא גלגלים ומשתמשים שם בכלי נשק שונים‪ .‬במשחק הקריקט משתתפים שחקנים על‬
‫כיסאות גלגלים ושחקנים מתהלכים כאחד‪ .‬אנשים עם מוגבלות באנגליה עוסקים אפילו בספורט‬
‫מים‪ ,‬כולל צלילה‪ ,‬סקי מים ושיט בסירות‪ ,‬בקיאקים ובקאנו‪ ,‬עם התאמות מיוחדות לאנשים‬
‫בכיסאות גלגלים‪ .‬ואפילו יש משחקי גולף המותאמים לאנשים עם פגיעה בעמוד השדרה או אחרי‬
‫אירוע מוחי‪ .‬הם נעזרים בכפפה מיוחדת‪ ,gripeeze golf club ,‬שמתאימה ללוקים בחולשה ביד‪.‬‬
‫פרטים נוספים באתר ‪.http://grip-par.com/shop‬‬
‫לסיכום – נראה שלאנשים עם מוגבלות באנגליה יש מבחר עצום של אפשרויות לעסוק בספורט‪.‬‬
‫רק צריך לצאת לשטח ולהתחיל‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫ספורט אתגרי‪ -‬המשך‬
‫אופניים בעלי מנוע עזר‪ ,‬אופני יד ואופניים לילדים‪ .‬האתר מציג גם מדריך המסייע לבחור את‬
‫האופניים המתאימים‪.‬‬
‫ספורט אתגרי‬
‫אביזרי עזר לספורט‬
‫הקרן האנגלית לייעוץ בטכנולוגיה מסייעת )‪ ((DLF) Disabled Living Foundation‬מציגה‬
‫באתר שלה מבחר גדול של אביזרי עזר לספורט בתחומים שונים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫אופניים‪ :‬יש מבחר גדול של אופניים מותאמים לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬כגון אופני טנדם )זוגיים(‪,‬‬
‫אופני טנדם‬
‫ציוד למשחקים‪ :‬כאן מוצגים כדורים מיוחדים‪ ,‬טבעות קליעה למטרה‪ ,‬ציוד מותאם לביליארד‬
‫ולכדורת‪ ,‬ידיות אחיזה מיוחדות וכפפות מותאמות‪.‬‬
‫מאחז למוט ביליארד‬
‫ציוד לשחייה‪ :‬באתר ניתן ללמוד על חגורות למעברים‪ ,‬וסט ציפה‪ ,‬ציוד ציפה כגון קסדות‪ ,‬מצופי‬
‫ידיים ורגליים‪ ,‬משקולות לאיזון וצווארונים לשחייה‪.‬‬
‫מצוף‬
‫‪12‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫ספורט אתגרי‪ -‬המשך‬
‫מדי צעדים‪ :‬באתר מוצגים מדי צעדים בעלי חיווי קולי ומד דופק ואפילו מד צעדים הכולל רדיו אף‬
‫‪-‬אם‪.‬‬
‫ספורט אתגרי‬
‫ציוד לניווט‪ :‬עבור עיוורים לקויי ראייה יש מצפנים הכוללים חיווי קולי‪ ,‬מפות בעלות מאפיינים‬
‫ויזואליים או תחושתיים מובלטים‪ ,‬ציוד ליצירת מפות לעיוורים וכבדי ראייה ואפילו ציוד למערכת‬
‫ניווט לווייני‪.‬‬
‫מד צעדים‬
‫כל מי שזקוק למידע מפורט יותר מוזמן לקרוא את ההסברים באתר המאורגן להפליא ועשיר‬
‫במידע‪http://www.livingmadeeasy.org.uk/leisure/sport-equipment-3700/. :‬‬
‫המשחקים הפארא‪-‬אולימפיים‬
‫המשחקים הפארא‪-‬אולימפיים התקיימו ב‪ 2012-‬בלונדון בתאריכים ‪.9.9-29.8‬‬
‫האתר של הנבחרת הפארא‪-‬אולימפית של ישראל‪ ,www.israelparalymics.org ,‬מפרט את‬
‫‪ 19‬ענפי הספורט האולימפיים‪ ,‬ולחיצה על כל אחד מהם פותחת דף מידע על אירועים רלוונטיים‬
‫בארץ‪ .‬יש בו גם קישורים לאתרים של ארגוני הספורט לנכים בארץ‪ :‬בתי הלוחם‪ ,‬עמותת‬
‫אתגרים ועוד‪ .‬האתר מומלץ לכל מי שמעוניין להתעדכן באירועי הספורט בארץ לאנשים עם‬
‫מוגבלות‪.‬‬
‫כרזת המשחקים הפארא‪-‬אולימפיים‬
‫‪13‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫ספורט אתגרי‪ -‬המשך‬
‫ספורט אתגרי‬
‫באתר הרשמי של המשחקים הפארא‪-‬אולימפיים‪,www.london2012.com/paralympics/sports ,‬‬
‫ניתן ללמוד על הדירוג המדויק של הספורטאים שמבטיח תחרות הוגנת‪ .‬כל ענף ספורט דורש‬
‫כישרונות ומיומנויות שונים‪ ,‬והוא מגדיר את המידה שבה כל נכות מגבילה את יכולת הספורטאי‬
‫לבצע את הפעילות הספורטיבית המסוימת‪ .‬הסיווג של הספורטאים לפי הגדרות אלה מבטיח‬
‫תנאים שווים בין המתחרים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בענף השחייה‪ ,‬שהוא ענף הספורט השני בגודלו מבחינת מספר המשתתפים בו‪,‬‬
‫השחיינים מסווגים מ‪ 1-‬עד ‪ ,10‬כאשר מספר ‪ 1‬מייצג את המוגבלות הגופנית הקשה ביותר‪.‬‬
‫עיוורים וכבדי ראייה נכללים בסיווג של ‪ 13-11‬בהתאמה‪ ,‬ואילו הסיווג ‪ 14‬הוקצה לאנשים עם‬
‫מוגבלות שכלית‪ .‬ניתן למצוא באתר פירוט נוסף על הכללים העוסקים בשחייה‪.‬‬
‫באתלטיקה מתחרה הקבוצה הגדולה במשחקים הפארא‪-‬אולימפיים‪ .‬משתפים בה ספורטאים‬
‫עם מגוון רחב של מוגבלויות‪ :‬לקויי ראייה‪ ,‬קטועי גפיים‪ ,‬ספורטאים בכיסאות גלגלים‪ ,‬אנשים‬
‫הלוקים בשיתוק מוחין ואנשים עם מוגבלות שכלית‪ .‬תחום האתלטיקה כולל מקצועות מסלול כמו‬
‫ריצות למרחקים שונים וריצת מרתון ומקצועות שדה כמו קפיצה לרוחק‪ ,‬קפיצה לגובה‪ ,‬זריקת‬
‫דיסקוס והטלת כידון‪.‬‬
‫רכיבת אופניים היא ענף הספורט השלישי בגודלו‪ .‬בתחילה התחום פותח עבור ספורטאים‬
‫עיוורים שרכבו על אופני טנדם‪ ,‬כאשר המלווה הרואה ישב מלפנים‪ .‬מאז ענף הרכיבה התפתח‬
‫מאוד‪ ,‬והיום הוא מאפשר לספורטאים עם מוגבלויות מסוגים שונים לרכוב ולהתחרות‪ ,‬בין השאר‬
‫בזכות מגוון רחב של התאמות לאופניים‪ .‬למשל באולימפיאדה משתתפים אנשים הרוכבים על‬
‫אופני יד‪ ,‬המורכבים מ‪ 2-‬גלגלים אחוריים וגלגל קדמי אחד ומניעים אותם באמצעות דוושות‬
‫שמסובבים בידיים‪.‬‬
‫באתר המשחקים הפארא‪-‬אולימפיים יש מידע רב על ענפי ספורט אלה וכמובן גם על שאר ענפי‬
‫הספורט המשתתפים במשחקים‪ .‬הוא מצטיין בהסברים מפורטים הפותחים חלון לעולם המרתק‬
‫של הספורט התחרותי‪.‬‬
‫בהזדמנות זאת נברך את הנבחרת הפארא‪-‬אולימפית הישראלית על הישגיה הנהדרים!‬
‫‪14‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫מאת מיכל דויטשר‪ ,‬רכזת המתנדבים וחברת המערכת‬
‫מתנדבי מילבת העמלנים מפתחים אביזרים גם לפונים המבקשים לעסוק בספורט‪ ,‬למרות‬
‫מגבלותיהם‪.‬‬
‫בחור שנפגע בברך ובשוק בתאונת דרכים התקשה לרכוב על האופניים עקב הגבלה בטווחי‬
‫התנועה של הברך‪ .‬המתנדב פאול דרימר שינה את מקום הדוושה על ציר האופן ואפשר לבחור‬
‫לחזור ולהתאמן‪.‬‬
‫אביזרי מתנדבים לספורט‬
‫אביזרי מתנדבים לספורט‬
‫מתנדבי מילבת פיתחו אופני כושר קטנים שניתן לדווש בהם ברגליים או בידיים – לשם אימון‬
‫וחיזוק שרירים‪ .‬האופניים מחוברים למערכת שמע המשמיעה מוזיקה בעת שמסובבים את‬
‫הדוושות )מידע נוסף בכתבה "כיף‪ ,‬ספורט והתאמות"(‪.‬‬
‫עמותת שקל מירושלים פנתה למילבת לחיבור שלושה מכשירי ‪ APT‬ולחברם למערכת שמע‬
‫מוזיקלית‪ ,‬כך שכאשר המכשיר יפעל תישמע גם מוזיקה מהמערכת‪ .‬המתנדבים אבינועם שור‬
‫ובנימין אברמוב נרתמו למשימה וביצעו אותה בזריזות וביעילות לשביעות רצון המזמינים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫אביזרי מתנדבים לספורט‬
‫אביזרי מתנדבים לספורט‪ -‬המשך‬
‫מכשיר ה‪ (Active-Passive Trainer) APT-‬הוא מכשיר אימון נייד אקטיבי‪-‬פאסיבי שמיועד‬
‫להנעת הגפיים העליונות או התחתונות ומשקלו ‪ 10‬ק"ג בלבד‪ .‬הוא כולל שתי דוושות‪ ,‬מנוע‬
‫ומנגנון לשינוי מהירויות‪ .‬ניתן להציבו בכל מקום‪ :‬אפשר למקם אותו על הרצפה כדי לאמן את‬
‫הגפיים התחתונות או להניחו על השולחן כדי לאמן את הגפיים העליונות או לשחרר שרירים‬
‫תפוסים‪ .‬למצב הסביל של ה‪ 5 APT-‬מהירויות ומצב היפוך אוטומטי‪ ,‬כלומר סיבוב של הדוושות‬
‫לפנים‪ ,‬אחר כך סיבובן לאחור וחוזר חלילה‪.‬‬
‫מידע נוסף על סוגים שונים של מכשירי ‪ APT‬מצוי באתר "עזרים"‪:‬‬
‫‪http://www.azarim.org.il/Hebrew/Products/LeisureSports/Sports/FitnessDevices/‬‬
‫‪.Active-PassiveTrainers/Pages/default.aspx‬‬
‫אביזרי עזר ספורטיביים מתוארים גם בגיליון מספר ‪ 8‬של מילבת‪-‬און‪-‬ליין‪ ,‬שהוקדש לפעילות‬
‫פנאי‪ .‬אביזר אחד הוא פרוטזה מיוחדת למטפס הרים שאיבד את אצבעות כף ידו שהכינה‬
‫המתנדבת רותי ראובני‪ .‬המתנדב יונה בלזברג הכין מאחז להחזקת מחבט של טניס שולחן‬
‫עבור אישה שחולה בדלקת פרקים‪ .‬תוכלו לראות את האביזרים ולקרוא עליהם בכתבה "אביזרי‬
‫פנאי ונופש" בעמוד ‪ 4‬בגיליון מספר ‪:8‬‬
‫‪http://www.milbat.org.il/Hebrew/Documents/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%‬‬
‫‪91%D7%AA%20%D7%90%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%99%D7%99%‬‬
‫‪.D7%9F/8%20%D7%A4%D7%A0%D7%90%D7%99.pdf‬‬
‫אתם מוזמנים לאתגר את מילבת בבקשות‪ ,‬בקשיים וברעיונות לפיתוח אביזרי עזר נוספים‬
‫בתחום‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫יום כיף לתלמידים מבית הספר גיל בחיפה בברכת הטכניון‬
‫יום כיף‬
‫ביום ב' ‪ 30.7.2012‬התקיימה בברֵכת הטכניון פעילות לתלמידים מבית הספר גיל בחיפה‪.‬‬
‫הקבוצה מנתה כ‪ 18-‬ילדים מכל הגילים‪ ,‬בנים ובנות‪ ,‬רובם בעלי מוגבלויות קשות‪ ,‬שהגיעו בליווי‬
‫המטפלים שלהם‪ .‬צוות המתנדבים של סניף מילבת בטכניון‪ ,‬סטודנטים מהטכניון ומאוניברסיטת‬
‫חיפה ואף עובדי הברֵכה פעלו כולם כדי לספק לילדים בילוי מהנה וסביבה נגישה ומותאמת‪.‬‬
‫הפעילות כללה רחצה בברֵכה‪ ,‬עבודות יצירה – בעזרתה של הסטודנטית נאדין אבו‪-‬רמי‪ ,‬נגינת‬
‫אקורדיוניסט אשר הנעים לילדים במוזיקה וריקודים‪ ,‬הפעלת רובוטים בראשותו של ד"ר יבגני‬
‫קורצ'נוי מהחוג לרובוטיקה בטכניון בעזרת תלמידי תיכון ועוד‪ .‬הילדים קיבלו במהלך היום‬
‫כריכים‪ ,‬שלגונים‪ ,‬מים‪ ,‬בלונים ואף מתנות‪ ,‬תרומה‪.‬‬
‫הילדים‪ ,‬שחלקם נכנסו לברֵכה לראשונה בחייהם‪ ,‬נהנו מאוד מהחוויה הייחודית‪.‬‬
‫תודתנו נתונה לכל מי שעזר לקיום יום הכיף הזה‪ ,‬ובמיוחד להנהלת הברכה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫ספורטאי?אני?‬
‫מאת אהרן‪-‬דב ומוש‬
‫כשבתיה רוגלסקי‪ ,‬חברת המערכת של עיתון מילבת‪ ,‬התקשרה אליי וביקשה שאכתוב על‬
‫חוויותיי כספורטאי‪ ,‬תהיתי ביני לבין עצמי מדוע היא פנתה אליי בכלל‪ ,‬שהרי אני האנטי‪-‬תזה של‬
‫ספורטאים‪.‬‬
‫בבית הספר היסודי‪ ,‬תוך כדי משחק כדור רגל מאולתר‪ ,‬ניצבתי פעם אחת ויחידה בפני‬
‫האפשרות להציל את מצב הקבוצה שלי‪ .‬בעטתי בעוצמה רבה וכמובן‪ ,‬הכדור התעופף למרומים‬
‫במקום לשער‪ ,‬והאבן שהסתתרה מאחרי הכדור הצליחה לדרדר אותי היישר לחדר המיון‪.‬‬
‫אז להגדיר אותי כספורטאי‪ ,‬אהה‪ ,‬ממש לא אני‪.‬‬
‫שּת‪ ,‬לא?"‪ .‬ובכן כן‪ ,‬הייתי קשת‪ ,‬ובהמשך שופט בין‪-‬‬
‫אך בתיה בשלה‪" :‬אבל אני זוכרת שהיית ַק ָ‬
‫לאומי‪ .‬הייתי הנכה הראשון והיחיד שהוסמך כשופט באיגוד הקשתות הבין‪-‬לאומי הכללי‪ ,‬כי‬
‫בקשתות אין שופטים פארא‪-‬אולימפיים‪ .‬כמו כן הייתי גם יו"ר ועדת הקשתות הפארא‪-‬אולימפית‬
‫האירופית‪.‬‬
‫אז כיצד הפכתי להיות מעורב כל כך בספורט? הרי הבנתם כבר שבצעירותי לא הייתי פעיל‬
‫במיוחד‪ .‬אמנם בשירות הצבאי יצא לי לרוץ קצת כשהייתי בסיירת שריון‪ ,‬אבל לא יותר מדי‪ .‬הכיף‬
‫היה ג'יפי הסיור‪ ,‬המשוריינים וכאלה‪ ,‬וכל זה הסתיים עם הפציעה‪ ,‬הפרפלגיה ]שיתוק ברגליים‬
‫עקב פגיעת חוט שדרה[ ושאר הפציעות והצרות מבית מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫השינוי החל בתקופת השיקום בבית החולים‪ .‬אמנם גם אז כנראה הייתי די מפונק‪.‬‬
‫הפיזיותרפיסטית שלי נשבעת עד עצם היום הזה‪ ,‬כי אם היא לא הייתה מכינה לי את קפה‬
‫הבוקר בדיוק כמו שאני אוהב‪ ,‬סירבתי לצאת מהמיטה‪.‬‬
‫לא בטוח שזה נכון‪ ,‬כי בסך הכול היו פיזיותרפיסטיות נחמדות ונהנינו בחברתן‪ ,‬גם אם תרגיל‬
‫ההשכמה שקיבלנו היה לטפס על חבל מעלה עד התקרה ומטה – בידיים בלבד )כולנו פרפלגים(‬
‫– לפחות פעמיים ועם הקשוחות שבהן גם שלוש פעמים‪ .‬אבל מה לא עשינו בשביל מבט חטוף‬
‫בקצה העין שמלווה בחצי חיוך‪...‬‬
‫מה שדחף אותי אחרי הפציעה היה רגש של כעס על כל העולם מחד גיסא‪ ,‬ו‪...‬מאידך גיסא היה‬
‫בי צורך אדיר להוכיח שגם בתור נכה אני יכול‪ ,‬לא פחות מכל אחד אחר‪ ,‬ואפילו יותר‪ .‬הרבה‬
‫יותר‪ .‬לאחר הפציעה ניסיתי לחזור ללימודים באוניברסיטה העברית‪ .‬נפצעתי לאחר שנת‬
‫הלימודים הראשונה שבה למדתי גיאולוגיה‪ ,‬גיאוגרפיה וקלימטולוגיה‪ .‬כשחזרתי לאוניברסיטה‬
‫מצאתי עצמי מוגבל מאוד באפשרות להמשיך בלימודיי בשל אי‪-‬נגישות‪ .‬גם חיפשתי מסגרת‬
‫נוקשה יותר שתחייב אותי לצאת מהמיטה כל בוקר‪ .‬כך הגעתי למשטרת ישראל‪.‬‬
‫גויסתי לשירות במטה הארצי‪ ,‬נכה ראשון שגויס כשוטר מהמניין‪ .‬במחלקת כוח האדם התנגדו‬
‫לזה‪ ,‬שכן התקנות חייבו שכל שוטר יהיה כשיר לרכיבה על סוס – תקנה עותומנית! וברור‬
‫שכמנהגי מאז הפציעה‪ ,‬כמה שנים אחר כך‪ ,‬עם חזרתי מלימודיי בחו"ל‪ ,‬כבר יצאתי עם חבריי‬
‫הקצינים לרכיבה מהנה בהרי ירושלים של סופי שבוע‪.‬‬
‫ספורטאי?אני?‬
‫סיפורו של אריק ומוש‬
‫‪18‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫ספורטאי?אני?‪ -‬המשך‬
‫ספורטאי?אני?‬
‫כשנתיים לאחר הפציעה‪ ,‬עשיתי היכרות ראשונה עם מקום שנקרא בית הלוחם‪ .‬אל תחשדו בי‬
‫שהגעתי לשם מאהבת הספורט‪ .‬באותה תקופה זומנתי על‪-‬ידי אגף השיקום במשרד הביטחון‬
‫למכון וינגייט לסדרת בדיקות‪ .‬ביציאה מוינגייט עצרה אותי טרמפיסטית‪ ,‬איך אומרים? נראתה‬
‫כמו מיליון דולר‪ .‬בדרך היא סיפרה לי על בית הלוחם ועל כל מה שמתרחש שם‪ .‬אותי כמובן‬
‫עניינה יותר העובדה שהיא עבדה שם כמצילה וכמדריכה בחדר הכושר‪ .‬אז התחלתי לפקוד את‬
‫בית הלוחם בנאמנות‪ ,‬ואני ממשיך גם עכשיו‪ .‬ומה קרה עם אותה מדריכה? כפי שקורה בכל‬
‫האגדות‪ ,‬היא כבר היה מאורסת ותוך זמן קצר טסה לחו"ל עם בעלה המיועד‪.‬‬
‫בשנים הראשונות עסקתי בכמה ענפי ספורט‪ .‬עסקתי באתלטיקה קלה‪ ,‬בעיקר בזריקת דיסקוס‬
‫וכידון‪ ,‬בהדרכת המאמנת עדנה מדליה‪ ,‬מהדגולות בארץ‪ .‬התאמנתי גם בשחייה ובירי ברובה‬
‫אוויר‪.‬‬
‫כמה שנים מאוחר יותר הכרתי את זוגתי ונסענו לארה"ב לכמה שנים ללימודים בבוסטון‪.‬‬
‫בתקופת שהייתי שם התנסיתי בענפי ספורט שלא היו מוכרים לי כלל כתחומי עיסוק של‬
‫משותקים‪ ,‬כגון רכיבה על סוסים שכבר הזכרתי‪ ,‬שיט בסירות קאנו בנהרות האזור בקיץ וסקי‪-‬‬
‫ואתם התחלתי להתאמן בטכניקה‬
‫מזחלות בחורף‪ .‬באוניברסיטה פגשתי גם קבוצת נכי וייטנאם ִ‬
‫להגנה עצמית שפותחה במיוחד לנכים בכיסאות גלגלים‪.‬‬
‫חזרנו לארץ ובאמתחתנו תוספת קטנה‪ ,‬ג'ינג'ית בת ארבעה חודשים‪ .‬היי‪ ,‬זה אולי לא ספורט‪,‬‬
‫אבל דורש סבולת ברמה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫בביקורי הראשון בבית הלוחם לאחר השיבה הביתה נחשפתי למראה חדש‪ .‬קבוצה מחברי הבית‬
‫עמדה במגרש בחוץ ותרגלה שעשועי אבירים מימי הביניים – כולם עמדו על קו אחד וניסו להעיף‬
‫מקלות קטנים באמצעות מקלות וחוטים קשורים זה בזה‪ .‬עצרתי להתבונן בהם ונדלקתי‪ .‬זו‬
‫הייתה הפעם הראשונה שראיתי חברים ישובים בכיסאות גלגלים או על שרפרפים‪ ,‬ולצדם עומדי‬
‫על שתיים‪ ,‬והם לא רק מתאמנים יחד אלא גם מתחרים אלה באלה כמו שותפים שווים‪ .‬ירי‬
‫בקשת הוא למיטב ידיעתי ענף הספורט היחיד שבו נכים יכולים להתחרות עם הולכי על שתיים‬
‫שאינם נכים! מלבד חיזוק זה‪ ,‬תפסה אותי העובדה שזהו ספורט אינדיבידואלי‪ ,‬קלאסי‪ ,‬ממש‬
‫עתיק‪ ,‬ושהעיסוק בו מחזק את חגורת הכתפיים ומשפר את היציבה‪.‬‬
‫בהדרכת המאמן יורם סולומונוביץ ז"ל‪ ,‬שהכניס אותי ברזי הענף‪ ,‬מצאתי עצמי תוך כמה שנים‬
‫בתחרויות בחו"ל‪ ,‬בסטוקמנדוויל הזכורה לטוב בקרב ותיקי הספורטאים הנכים‪ ,‬וכן בתחרויות‬
‫חורף באולם סגור שהתקיימו בבלגיה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫בין שאר התחרויות השתתפתי גם באליפות העולם ליוצאי צבאות שהתקיימה גם היא‬
‫בסטוקמנדוויל‪ .‬שם אף הצלחתי וזכיתי בשתי מדליות כסף‪ֱ .‬היֵה ראש לשועלים ולא זנב לאריות‪,‬‬
‫אמרנו כבר?‬
‫לפני כעשרים שנים נחשפתי לעולם שלם שקיים בשולי הספורט עצמו – הארגון‪ ,‬הניהול והשיפוט‬
‫של אירועי ספורט‪ .‬כשהשופט הוותיק והיחיד אז בארץ‪ ,‬ידידי ג'יי בן ארי‪ ,‬פתח קורס לשופטי‬
‫קשתות בגבעתיים‪ ,‬ביקשתי להצטרף‪ .‬כפי שקרה הרבה פעמים‪ ,‬ניסו להניאני מהקורס‪" .‬למה‬
‫לך? הרי לא תוכל להיות שופט! איך תנוע על הדשא בכיסא הגלגלים? ואם כבר תגיע למטרות‪,‬‬
‫איך תוכל לבדוק פגיעות כאשר הקצה העליון של המטרה גבוה ממך בכמה ראשים?"‪ ,‬ועוד כיוצא‬
‫באלה שאלות שאופייניות לאלה ש"רק רוצים בטובתנו"‪ .‬אלה שמכירים אותי יודעים כי ככל‬
‫שמנסים למנוע ממני דבר‪ ,‬כך אני נחוש יותר להשיגו‪ .‬אז בתחילה שכנעתי אותם שיתנו לי‬
‫להשתתף בקורס בשביל הסקרנות‪ .‬בסופו של עניין הייתי היחיד שסיים את הקורס‪ .‬בשנת ‪1994‬‬
‫נפתח בפניי חלון הזדמנויות בדמות השתלמות לשופטים בין‪-‬לאומיים שהתקיימה בסנט‪-‬‬
‫פטסבורג ברוסיה‪ .‬את הסיפור על הנסיעה לשם כולל העצירה במוסקבה נשאיר למהדורה אחרת‬
‫שתתמקד בתיירות נכים‪.‬‬
‫זכיתי להכיר שם‪ ,‬מלבד החבר'ה יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר‪ ,‬גם שופטת ממונגוליה‪,‬‬
‫שופט מהאי מלטה ועוד כמה אנשים מעניינים לפחות כמו ארצות המוצא שלהם‪.‬‬
‫המנחה בקורס היה דון לובו ז"ל מקנדה‪ ,‬ראש ועדת השיפוט וסגן היו"ר העולמי של איגוד‬
‫הקשתות העולמי‪ .‬דון‪ ,‬איך נאמר‪ ,‬לא היה מהגבוהים שבחבורה‪ ,‬ולא נאלצתי להרים את מבטי‬
‫יותר מדי כששוחחנו‪ .‬לקראת סוף הקורס קרא אותי דון הצִדה לשיחה‪ .‬הייתה לו שאלה אחת‪:‬‬
‫"איך תצליח לקרוא את הפגיעות בחלק העליון של המטרה?" נשמע מוכר? התרוממתי בשתי‬
‫ידיים על משענות הכיסא‪ ,‬הבטתי בו כלפי מטה ושאלתי אותו "מה הייתה השאלה?"‪.‬‬
‫הוא קצת התבלבל‪ ,‬גמגם משהו ונפרד ממני מהר‪ .‬הייתי אחד מארבעה שהוסמכו לשיפוט באותו‬
‫קורס‪ .‬עבר זמן מה בטרם קיבלתי זימון ראשון לשפוט‪ .‬ואז הגיע ההפתעה‪ .‬ההצבה הראשונה‬
‫שלי הייתה לסגל השופטים במשחקים הפארא‪-‬אולימפיים שהתקיימו בעיר אטלנטה בארה"ב‪.‬‬
‫מאז הוצבתי לפחות אחת לשנה ובדרך כלל גם פעמיים בשנה לשפוט באליפויות אירופה‪,‬‬
‫באליפויות עולם ובמשחקים הפארא‪-‬אולימפיים בסידני ובאתונה‪.‬‬
‫במקביל לקריירת השיפוט יזמתי גם הקמת ועדה בפדרציה האירופית שתנסה לקדם את הנגשת‬
‫התחרויות הכלליות ולשלב קשתים נכים בתחרויות אלו‪ .‬לצערי נושא זה נשאר די בעייתי ברבות‬
‫ממדינות הפדרציה‪ ,‬כשחלק גדול מההתנגדות לשילוב קשתים נכים בתחרויות הכלליות נבע‬
‫מהקשתים העומדים עצמם‪ .‬הם היו פוריים מאוד במציאת תירוצים מדוע אין לשלב נכים עם לא‬
‫נכים‪ .‬התברר לנו שרבים מהם פשוט חששו מהמתחרים הפוטנציאליים‪ .‬לטענתי אין זה המצב‬
‫בארץ‪ ,‬שכן הענף התפתח במקביל בקרב קשתים שאינם נכים ובבתי הלוחם בשל המספר הקטן‬
‫של קשתים בארץ ומיעוט מתקני ירי מתאימים‪.‬‬
‫ספורטאי?אני?‬
‫ספורטאי?אני?‪ -‬המשך‬
‫‪20‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫ספורטאי?אני?‪ -‬המשך‬
‫ספורטאי?אני?‬
‫משום כך שתי הקבוצות היו ועודן תלויות זו בזו‪ ,‬ולכן הפרדה כזו לא קיימת בארץ‪ ,‬בשונה‬
‫מהמצב ברוב המדינות האחרות‪.‬‬
‫קשתות ונכים‪ .‬כיצד הם מתחברים? האם לקשת "יושב" יש יתרון על קשת לא נכה שיורה‬
‫בעמידה‪ ,‬כטענת המתנגדים? ובכן‪ ,‬קשת בכיסא גלגלים‪ ,‬עקב פגיעת חוט שדרה או כל פגיעה‬
‫אחרת שמוכרת לנו עד לקטועי גפיים‪ ,‬מתקשה לפני הירי להרכיב את הקשת בעצמו‪ .‬עם הזמן‬
‫מצאנו פתרון באמצעות שימוש ב"חבל מתיחה"‪ ,‬חבל בעל לולאות בשני קצותיו‪ .‬כשהנחנו אותו‬
‫מאחורי גבנו כשהלולאות תפוסות בשני קצוות הקשת ודחקנו אותו קדימה ביד אחת‪ ,‬יכולנו‬
‫לקמר את הקשת מספיק כדי להרכיב את המיתר במקומו‪ .‬כמובן פתרון זה לא התאים לכולם‪,‬‬
‫למשל לקוודרופלגים ]משותקים בארבעת הגפיים[‪.‬‬
‫נוסף לבעיית ההרכבה‪ ,‬קשת שיושב בכיסא גלגלים נאלץ להשתמש בקשת קצרה יותר מקשת‬
‫עומד‪ ,‬שכן אחרת מיתר הקשת נוגע בגלגל של כיסא הגלגלים ונשען עליו‪ .‬במצב זה מבנה‬
‫הגלגל "דוחף" הצִדה את החלק התחתון של הקשת בזמן מתיחתה‪ ,‬מה שכמובן מקשה על‬
‫הכיוון והירי המדויק‪.‬‬
‫ובכלל‪ ,‬האם הישיבה בכיסא גלגלים מאפשרת לקשת יציבות רבה יותר לעומת הקשת העומד על‬
‫שתי רגליים? זו טענה נפוצה בין קשתים כלליים המתנגדים לשילוב קשתים נכים בתחרויותיהם‪.‬‬
‫אולם עובדה היא שקשת עומד יכול לפסק רגליים בתנוחה שתביא למרב היציבה‪ ,‬ולעומת זאת‬
‫קשת בכיסא גלגלים יושב על בסיס צר יותר‪ .‬אך בעיה גדולה יותר של קשתים בכיסא גלגלים‬
‫היא הזעת‪-‬יתר כשהם שוהים שעות רבות בחוץ ויורים‪ ,‬משום שהיא מעוררת אצל חלקם תגובות‬
‫ספסטיות ואחרות הפוגעות ביציבה ובירי‪.‬‬
‫קשתים קוודרופלגים מהווים תת‪-‬קבוצה בקבוצת היושבים בכיסא גלגלים‪ .‬להם אפילו קשה יותר‪,‬‬
‫מפני שבשל הקושי לייצב את עצמם הם צריכים לעתים להסתייע בחגורה שנחגרת מתחת‬
‫לכתפיים ומחוברת לכיסא הגלגלים‪ .‬זאת כדי שהם לא יפלו הצִדה עקב משקל הקשת בעת‬
‫הרמתה ביד אחת ללא איזון נגדי‪ .‬נוסף לחגורה זו‪ ,‬בשל חולשת הידיים אפשרו להם להשתמש‬
‫בקשת מורכבת‪ ,‬הנקראת קשת "קומפאונד"‪ ,‬במקום בקשת הקלאסית‪ .‬קשת זו מבוססת על‬
‫עיקרון הגלגלות שמקל על מתיחת הקשת ועל דיוקה‪ .‬כמו כן גם קיצרו להם את טווחי הירי‬
‫שבהם הם מתחרים‪ .‬כאן המקום להסביר כי בניגוד לאולימפיאדה שבה יורים לטווח אחד בלבד‬
‫של ‪ 70‬מטרים‪ ,‬הרי בתחרויות של איגוד הקשתות העולמי יורים הגברים לטווחים של ‪,70 ,90‬‬
‫‪ 50‬ו‪ 30-‬מטרים ואילו הנשים יורות לטווחים של ‪ 50 ,60 ,70‬ו‪ 30-‬מטרים‪ .‬הקשתים‬
‫הקוודרופלגים‪ ,‬גברים ונשים כאחד‪ ,‬יורים לטווחים של ‪ 50 ,60 ,70‬ו‪ 30-‬מטרים‪ .‬בחורף כולם‬
‫יורים באולם סגור לטווח של ‪18‬מטרים בלבד‪ .‬אחד הדברים שריתקו אותי במיוחד אצל הקשתים‬
‫הקוודרופלגים היה היצירתיות העצומה בפיתוח מתקני עזר שעזרו להם להתגבר על חולשת‬
‫האצבעות‪ ,‬למתוח את המיתר ולשחררו ברגע המתאים‪ .‬האביזר יוצא הדופן ביותר היה ֶהתקן‬
‫שהולבש על הזרוע שבנה קשת יפני‪ ,‬שכלל מערכת פניאומטית שתפסה את המיתר והופעלה על‬
‫ידי צינורית יניקה שהוא החזיק בשיניו ושפתיו‪ .‬ברגע המתאים הוא ינק את האוויר מהצינורית‬‫וכך שחרר את החץ לכיוון המטרה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫ספורטאי?אני?‪ -‬המשך‬
‫ספורטאי?אני?‬
‫קבוצה אחרת של קשתים היא קבוצת קטועי הידיים‪ .‬נשמע מופרך? ממש לא‪ .‬קשתים חסרי יד‬
‫אחת הכרנו זה זמן רב‪ ,‬אולי לא רבים‪ ,‬שהחזיקו את הקשת ביד האחת ואת המיתר משכו‬
‫באמצעות לשונית עור שלופפה על המיתר והוחזקה בין השיניים‪ .‬כולם שאלו אם זה לא החליש‬
‫להם את השיניים‪ .‬התברר שההפך הוא הנכון‪ .‬בתחילה הם התקשו בזה‪ ,‬אך עם הזמן שרירי‬
‫הצוואר והלסתות שלהם התחזקו במידה כזו שרופאי השיניים שלהם התענו ממש כשהיה עליהם‬
‫לעקור להם שיניים‪...‬‬
‫עם הזמן‪ ,‬כשהתפתחו פרוטזות חדשות וחדישות‪ ,‬קשתים אלו חזרו לירות בשתי ידיים‬
‫כשהפרוטזה לופתת את הקשת באנקול או להפך‪ .‬כשהופיעו הפרוטזות החשמליות נתקלנו‬
‫בבעיית שיפוט‪ .‬על‪-‬פי הנהלים אסור לקשת לקבע את הקשת בידו באופן הרמטי‪ ,‬אלא הקשת‬
‫צריכה להיות רפויה בתוך כף היד‪ .‬בזמן התחרות באתונה פגשנו בקשת יווני שירה באמצעות‬
‫פרוטזה חשמלית שקיבעה את הקשת באחיזה איתנה ויציבה ביותר בניגוד לכללים‪ .‬מה היה‬
‫הקשת רק במידה‬
‫שהקשת יהדק את ֶ‬
‫ַ‬
‫הפתרון? לפני כל מקצה ירי‪ ,‬היה שופט שפיקח על כך‬
‫המבטיחה רפיון באחיזה‪ ,‬ואז הוציאו את הסוללה מהפרוטזה שלו עד סוף הירי‪.‬‬
‫אם חשבתם שקשתים קטועי ידיים הם דבר הזוי‪ ,‬אז דמיונכם מוגבל‪ .‬מה עוד? על קשתים‬
‫עיוורים שמעתם כבר? ובכן יש גם כאלה‪.‬‬
‫כשפגשתי לראשונה קבוצת קשתים עיוורים הופתעתי גם אני‪ .‬הופתעתי גם ממגוון הפתרונות‬
‫שמאמני הקשתים העיוורים פיתחו במחוזות השונים ברחבי אירופה‪ .‬הפתרון הבנאלי ביותר‬
‫הקשת‪ ,‬אבל המאמן‪ ,‬שעמד מאחוריו‪ ,‬כיוון אותו פיזית אל‬
‫שהקשת מתח את ֶ‬
‫ַ‬
‫שנתקלתי בו היה‬
‫המטרה והורה לו מתי לשחרר את החץ‪ .‬זה קרה בתחרות חורף שהתקיימה בבלגיה ושם הופיעו‬
‫קשתים עיוורים מבריטניה‪ ,‬צרפת ובלגיה‪ .‬פסלתי לחלוטין פתרון זה מפני שבסיטואציה זו הקשת‬
‫שהקשת הוא זה‬
‫ַ‬
‫אינו מכוון בעצמו את הקשת‪ .‬היו עוד כמה פתרונות שלא ענו לחלוטין לדרישתי‬
‫הקשת ויורה כפי שעושים כל הקשתים‪.‬‬
‫שמכוון את ֶ‬
‫הפתרון שענה על הדרישה באופן הטוב ביותר היה של אחת הקבוצות מאנגליה‪ .‬על הרצפה‬
‫הוצב מתקן עץ או מתכת בצורת האות ח'‪ .‬הקשת העיוור נעמד עם רגליו בתוך הזוויות של הח'‪.‬‬
‫באחת מפינות אלה‪ ,‬בהתאם להיות הקשת ימני או שמאלי‪ ,‬הזדקר עמוד גבוה שעליו הורכבה‬
‫זרוע אנכית שניתן להגביהה או להנמיכה על‪-‬פי הצורך באמצעות בורג הידוק‪ .‬על המוט הניצב‬
‫סומנו גם שנתות בולטות שאפשרו לקשת להבחין באיזה גובה האנך נמצא‪ .‬בו‪-‬בזמן היה אפשר‬
‫להזיז את האנך גם ימינה ושמאלה וגם עליו סומנו שנתות בולטות‪ .‬קצה האנך היה חרוטי‪.‬‬
‫כשהקשת הניף את היד האוחזת בקשת הוא היה צריך ללחוץ את היד כנגד חוד האנך וכך היה‬
‫ממוקם בעמדת מוצא שבה הוא פגע באזור של מרכז המטרה‪ .‬בטרם הירי‪ ,‬לשם חימום ואימון‪,‬‬
‫הקשת כשהוא ממוקם מאחוריו ומדריך אותו לאחר כל ירי היכן הוא פגע‪ .‬באופן‬
‫המאמן מכוון את ַ‬
‫כזה הקשת יודע כיצד לתקן את מיקום האנך גם במנח האופקי וגם על הניצב‪ .‬עם זאת למאמן‬
‫לקשת יותר מאשר לדווח לו היכן הוא פגע לאחר כל ירי של חץ‪ .‬השיטה‬
‫היה אסור לסייע ַ‬
‫התקבלה על‪-‬ידי כלל הקשתים‪ ,‬והקשתים העיוורים התקבלו לשורות האיגוד הפארא‪-‬אולימפי‬
‫הבין‪-‬לאומי‪ .‬הרגשתי סיפוק רב לפגוש את הקשתים האלה וקשתים חדשים בשנים לאחר מכן‬
‫ואף לנהל את התחרויות שלהם ולפקח עליהן‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫אהבתי שהם היו היחידים שמעולם לא התלוננו אם זווית המגרש לא תאמה את הכללים ואם‬
‫השמש הכתה בפניהם‪ .‬ומה לגבי הקשתים שהיו "רק" לקויי ראייה? נקבע חוק שלמען האחידות‬
‫כולם‪ ,‬ללא יוצא מהכלל‪ ,‬ירכיבו מסכות אטומות על עיניהם‪ .‬איש מהם לא התלונן על כך‪.‬‬
‫המגרעת מבחינתי הייתה שבתחרויות אלה הייתי צריך לרדת אחרי כל מקצה אל קו המטרות‬
‫ולוודא שאין תקלות ומריבות בעניין קביעת התוצאות ורישומן‪ ,‬ואחר כך נאלצתי לעלות חזרה אל‬
‫מקום השיפוט‪ .‬פועל יוצא מכך היה שבימים הראשונים של כל תחרות דחפתי את כיסא הגלגלים‬
‫כ‪ 7-‬קילומטרים על כרי הדשא‪ .‬לפני כמה שנים הכתפיים שלי נשחקו בצורה כזו שנאלצתי לפרוש‬
‫מכל פעילותי בירי ובשיפוט‪ .‬לאחרונה עברתי גם החלפה של מפרק הכתף ובעתיד הקרוב‬
‫אצטרך לעשות זאת גם בכתף השנייה‪.‬‬
‫הפיזיותרפיסטית שבאה לטפל בי למחרת הניתוח ביקשה לדעת ממה נבע הצורך לנתח‪ .‬סיפרתי‬
‫לה את מה שקראתם כאן‪ ,‬וציינתי שאילו הייתי יותר חכם אולי הייתי צריך לוותר על הפעילות הזו‬
‫וגם על תחום הטיולים האתגריים שעשיתי‪ ,‬שגם הוא תרם לשחיקת הכתפיים‪.‬‬
‫ואז היא שאלה‪" :‬אבל נהנית‪ ,‬לא? היה כדאי‪ ,‬אני בטוחה"‪ .‬והתשובה היחידה שעלתה בפי‬
‫הייתה "בוודאי"‪ .‬לא הייתי רוצה להחמיץ את כל החוויות וההתנסויות שזכיתי לחוות‪.‬‬
‫אני גם די בטוח שאלמלא הייתי נפצע‪ ,‬גם לא הייתי מאותגר כל כך וצמא להתנסויות כאלה‪.‬‬
‫ספורטאי?אני?‬
‫ספורטאי?אני?‪ -‬המשך‬
‫מי מהקוראים שמעוניין לחוות ירי בקשתות‪ ,‬מוזמן ליצור אתי קשר באמצעות איגוד הקשתות‬
‫הישראלי ‪ ,http://archery-il.co.il/‬בטלפון הנייד ‪ 052-2543140‬או בדוא"ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪23‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫מאת אליזבט אנהולט‪ -‬מרפאה בעיסוק וחברת המערכת ‪ ,‬מיכל דויטשר‪ -‬רכזת המתנדבים‬
‫וחברת המערכת‬
‫בארץ יש כמה מרכזי ספורט מרכזיים וגדולים המיועדים לאנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫בתי הלוחם‬
‫מרכזי ספורט בארץ‬
‫מרכזי ספורט בארץ לאנשים עם מוגבלות‬
‫בארגון נכי צה"ל ידוע כי הספורט האתגרי מביא הנאה רבה ובעל ערך שיקומי רב‪ .‬לפיכך הוקם‬
‫בארגון אגף שיקום המופקד על טיפול בנכים קשים – משותקים‪ ,‬עיוורים‪ ,‬קטועי גפיים ועוד‪.‬‬
‫תשומת לב מיוחדת מוענקת למתן פתרונות לנכי צה"ל עיוורים או מתניידים בכיסא גלגלים‪,‬‬
‫שמאפשרים להם להשתתף השתתפות פעילה ברוב ענפי הספורט‪ .‬הארגון מפעיל מספר‬
‫מרכזים בארץ בשם "בתי הלוחם" שהם מרכזי ספורט‪ ,‬שיקום ופעילות חברתית לנכי צה"ל‪.‬‬
‫בשנות השישים‪ ,‬אחרי שנציגי הארגון ראו מרכזים דומים באנגליה ובפינלנד הוחלט להקים בית‬
‫לנכי צה"ל בתל‪-‬אביב‪ .‬הוא נפתח ב‪ ,1974-‬ולאחר מכן נפתח בית לוחם בחיפה ב‪,1985-‬‬
‫בירושלים ב‪ 1994-‬והאחרון נפתח בבאר שבע בסוף שנת ‪.2010‬‬
‫בבתי הלוחם שפע מתקנים משוכללים כגון ברֵכת שחייה מקורה ורחבה‪ ,‬מכון הידרותרפיה‪ ,‬חדר‬
‫כושר‪ ,‬אולמות ספורט‪ ,‬חדרי משחקים‪ ,‬חדרי תרבות ופעילויות רבות‪ ,‬לרבות פעילויות לבני‬
‫המשפחה‪ .‬העובדים מקפידים הקפדה רבה הן על טיפוח המבנים וגינות הנוי והן על נגישות‬
‫מרבית‪.‬‬
‫באתר של כל מרכז ספורט אפשר לקרוא על מגוון רחב של סוגי ספורט‪ ,‬הרשימה ארוכה‬
‫וההישגים מרשימים ברמה האישית‪ ,‬הארצית והבין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫כטעימה לדוגמה אפשר לבחור בטניס שולחן‪ ,‬שהוא הספורט הנפוץ ביותר לנכים‪ .‬בארץ הוא‬
‫התחיל לפני כ‪ 40-‬שנה בקרב נכי צה"ל‪ .‬הוא ידוע כמשפר קואורדינציה‪ ,‬כמחזק את שרירי‬
‫הגפיים העליונות וכמתאים למגוון נכויות‪ ,‬ואף ניתן לשחק אותו בישיבה בכיסא גלגלים‪ .‬כל‬
‫הקבוצות של טניס שולחן בבתי הלוחם משחקות ברמה גבוהה בליגות שונות ורשימת התחרויות‬
‫וההישגים שלהן ארוכה‪.‬‬
‫לפעמים בית לוחם אחד מארגן אירוע ספורט משותף לבתי הלוחם השונים‪ .‬כך היה עם החוגים‬
‫לאופני ידיים‪ .‬ספורט זה מתאים למשותקי רגליים ותורם רבות לכושר ולחיזוק שרירים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫אתר בית הלוחם חיפה מספר על אירוע משותף לכל בתי הלוחם בארץ שבו רכבו יחד ‪43‬‬
‫רוכבים‪ ,‬מדריכים ומלווים למרחק של ‪ 36‬ק"מ באזור עוטף עזה והמועצה האזורית אשכול‪ .‬לפי‬
‫הדיווח היה זה יום נפלא ומאורגן היטב‪.‬‬
‫בבתי הלוחם נערכים גם מחקרים בנושאים הקשורים לספורט נכים מטעם מוסדות שיקום‪,‬‬
‫אוניברסיטאות ומוסדות חינוך כדי ליישם שיטות חדישות‪.‬‬
‫המידע נלקח מהאתר של ארגון נכי צה"ל ‪ www.inz.org.il‬ומהאתרים של בתי הלוחם בתל‪-‬‬
‫מרכזי ספורט בארץ‬
‫מרכזי ספורט בארץ ‪ -‬המשך‬
‫אביב‪ ,‬ירושלים‪ ,‬חיפה ובאר שבע‪.‬‬
‫מרכזי הספורט של עמותת איל"ן‬
‫עמותת איל"ן היא "האיגוד הישראלי לילדים נפגעים"‪ .‬האגודה מטפלת באלפי ילדים ומבוגרים‬
‫עם מוגבלות פיזית‪ ,‬כגון שיתוק ילדים‪ ,‬שיתוק מוחין‪ ,‬ניוון שרירים ועוד‪ .‬הספורט הוא חלק בלתי‪-‬‬
‫נפרד מהטיפול לשיפור פיזי‪ ,‬נפשי וחברתי של חברי איל"ן‪.‬‬
‫בית ספיבק‪ ,‬רמת גן‬
‫בית ספיבק הוא מרכז הספורט הגדול במדינה לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬ומהחלוצים בעולם בתחום‬
‫הספורט ההישגי לאנשים עם מוגבלות‪ .‬הוא הוקם ב‪ 1960-‬ופיתח תחומי ספורט לילדים ונוער‬
‫עם מוגבלות מתוך הבנה שספורט הוא חלק חשוב משיקום‪ .‬היום הוא המועדון שבו יש הריכוז‬
‫הגדול בעולם של ילדים עם מוגבלות פיזית‪.‬‬
‫בית ספיבק משרת כ‪ 2500-‬אנשים עם מוגבלות – אנשים עם שיתוק מוחין‪ ,‬נפגעי תאונות‬
‫דרכים‪ ,‬נפגעי פעולות טרור ועוד‪ ,‬העוסקים בכ‪ 20-‬ענפי ספורט‪ ,‬כשרוב הפעילויות מתבצעות‬
‫בכיסאות גלגלים‪ .‬במקום מתקיימות פעילויות חברה וקהילה‪ ,‬והספורט השיקומי והספורט הפעיל‬
‫הם חלק חשוב מהפעילות‪ .‬הוא מצויד היטב‪ :‬יש בו שתי ברֵכות מקורות‪ ,‬שני אולמות ספורט‪,‬‬
‫שלושה אולמות התעמלות‪ ,‬אולם טניס שולחן וחדר כושר מאובזר‪.‬‬
‫חברי המרכז העוסקים בספורט התחרותי זכו בהישגים בין‪-‬לאומיים באולימפיאדות הנכים‬
‫ובתחרויות בין‪-‬לאומיות‪.‬‬
‫באתר של בית ספיבק ‪ http://iscd.com‬מידע רב‪ ,‬כולל הסברים על סוגי הספורט השונים‬
‫ומחקרים שנעשו בתחום‪ .‬חלק מרגש במיוחד הוא סיפורים אישיים של ספורטאים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫מרכזי ספורט בארץ‪-‬המשך‬
‫במועדון הספורט של איל"ן בקריית חיים בחיפה יש מתקני ספורט ברמה בין‪-‬לאומית‪ .‬פעילות‬
‫השיקום בו מתחילה מגיל צעיר ביותר וכוללת שחייה טיפולית ומגוון סוגי ספורט‪.‬‬
‫גם ספורטאי איל"ן חיפה מגיעים להישגים מרשימים עד לרמה אולימפית‪ .‬טניס שולחן פופולרי‬
‫מאוד גם באיל"ן חיפה ואנשים עם מגוון נכויות משחקים בו בכל הרמות‪.‬‬
‫האתר של איל"ן חיפה כולל הסברים יפים ומעמיקים על סוגי הספורט פרי עטם של מדריכים‬
‫ומומחים בתחום ותורם רבות להבנת התחומים השונים‪:‬‬
‫מרכזי ספורט בארץ‬
‫מועדון הספורט איל"ן חיפה‬
‫‪http://www.2all.co.il/web/Sites/ilanhsc/DEFAULT.asp#.UAWow5HnO8E‬‬
‫עמותת אתגרים‬
‫עמותת "אתגרים" הוקמה בשנת ‪ 1995‬עבור אנשים עם מוגבלות פיזית‪ ,‬חושית ונפשית‪ .‬היא‬
‫מפעילה קבוצות ספורט אתגרי בטבע כמו שיט‪ ,‬צלילה‪ ,‬גלישת מצוקים‪ ,‬רכיבה על אופניים‬
‫מסוגים שונים ועוד‪ .‬כיום פעילים בה כ‪ 5000-‬ילדים ובני נוער וכ‪ 1000-‬בוגרים‪ .‬העמותה‬
‫משלבת בפעילויותיה גם בני נוער ללא מוגבלות ובכך מסייעת בשילוב אנשים עם מוגבלות‬
‫בחברה‪ .‬באתר העמותה ‪ www.etgarim.org‬אפשר לקרוא על פרויקטים מגוונים‪ ,‬לעקוב אחר‬
‫פעילויות העמותה באמצעות לוח אירועים חודשי מפורט ולראות מהו ספורט אתגרי מותאם‬
‫בגלריית התמונות‪.‬‬
‫כושר לכולם גם במרחב הציבורי‬
‫תהליך הנגשת המרחב הציבורי לאנשים עם מוגבלות הגיע לגני שעשועים ולפארקים הציבוריים‪.‬‬
‫במקביל עולה גם המודעות לצורך בהקמת מתחמי כושר ייחודיים עבורם‪ .‬מכשירי כושר כאלה‬
‫מאפשרים להם לבצע פעילות ספורטיבית‪ ,‬לשפר את הכושר ולחזק את השרירים בגופם‪ ,‬בדומה‬
‫לפעילותו של כל מתאמן אחר‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫המכשירים מיוצרים ומעוצבים במיוחד לאימון בכיסא גלגלים – בתחתית המכשירים מותקנת‬
‫רמפה ייחודית ורחבה‪ ,‬שמתאימה לכל סוגי כיסאות הגלגלים ומאפשרת הן נגישות והן תמיכה‬
‫בכיסא הגלגלים בזמן השימוש במכשירים‪ .‬מומלץ להתקין מכשירים אלה על משטח גומי כדי‬
‫לאפשר נגישות נוחה יותר‪ .‬מידע על מתקני כושר לפארקים ניתן למצוא באתר עזרים‪:‬‬
‫‪http://www.azarim.org.il/Hebrew/products/Pages/MALProduts.aspx?Name=%‬‬
‫‪D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A0%‬‬
‫מרכזי ספורט בארץ‬
‫מרכזי ספורט בארץ‪ -‬המשך‬
‫‪D7%99+%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%‬‬
‫‪9D&ListGuid=00af7f12-c153-4843-b9c6-0244c4ef8171&WebGuid=867244c8‬‬‫‪3f28-4f57-9f55-0d57602e9008&ItemID=665‬‬
‫‪27‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫כושר לכולם‬
‫"המרכז לאימוני ספורט ייחודיים" נמצא בחוף הירוק בשכונת פולג בנתניה‪ .‬לפני כניסתי למרכז‬
‫יכולתי ליהנות מהנוף המרהיב של הים ומהריח המלוח המרענן‪ ,‬מיקום מצוין לפעילות‬
‫ספורטיבית‪.‬‬
‫באתי כאורחת של בעל המרכז‪ ,‬אסי ארונסון‪ ,‬המחזיק בתארים מרשימים‪ :‬מאמן אומנויות לחימה‬
‫בקראטה‪ ,‬ג'ודו‪ ,‬אגרוף ועוד‪ .‬כמו כן הוא בעל תואר ראשון בחינוך גופני לאוכלוסיה מיוחדת‪ .‬הוא‬
‫עבד שנים רבות כמדריך ספורט של נכי צה"ל‪ ,‬ובשנת ‪ 2006‬הקים את החברה "אימוני ספורט‬
‫ייחודיים בע"מ" כדי להרחיב את פעילותו לאוכלוסיות שונות‪.‬‬
‫המרכז בנתניה הוקם ב‪ 2011-‬במתחם של "עולם המים"‪ ,‬שם הוא מטפל באוכלוסייה מגוונת של‬
‫אנשים עם מוגבלות וקהל רחב‪ ,‬כולל אימוני שחייה בברֵכה טיפולית מחוממת‪ .‬המרכז נגיש‬
‫לכיסאות גלגלים ויש בו אפילו בית קפה‪ .‬בחדר הכושר המרווח אפשר לראות ציוד מיוחד‬
‫להפעלת ידיים ורגליים לצד ציוד סטנדרטי‪ .‬ניתן לקיים פעילויות ספורט גם בחוץ‪ ,‬דבר חשוב‬
‫במיוחד לילדים‪.‬‬
‫כושר לכולם‬
‫מאת אליזבט אנהולט‪ ,‬מרפאה בעיסוק וחברת המערכת‬
‫במרכז מתאמנים אנשים בטווח גילים רחב מאוד‪ ,‬החל בילד בן ‪ 3‬עם היפוטוניה עד לבני ‪.+80‬‬
‫מתעמלים בו אנשים ללא מוגבלות לצד אנשים עם מוגבלות‪ ,‬חלקם ספורטאים וחלקם מתאמנים‬
‫מן השורה‪ .‬במקום יש צוות יועצים הכולל קרדיולוג‪ ,‬פיזיותרפיסט‪ ,‬דיאטנית‪ ,‬ספורט‪-‬תרפיסטית‬
‫ומעסה רפואי‪ ,‬המספקים ייעוץ לאנשים המתמודדים עם פגיעות בגב או בברכיים‪ ,‬חולים‬
‫במחלות פנימיות כמו חולי לב וסוכרת ועוד‪.‬‬
‫אין תנאי קבלה מיוחדים כדי להתאמן במקום‪ .‬המבט הוא כוללני ומבוסס על ידע מקצועי רחב‪,‬‬
‫בשימת דגש על פעילות משפחתית‪ .‬למשל‪ ,‬הורים של ילדים המצויים בטיפול מקבלים גם הם‬
‫הדרכה ומעורבים בפעילויות במרכז‪ ,‬בני זוג של אדם עם מוגבלות מוזמנים להתעמל יחד‪ ,‬ומי‬
‫שמעדיף לקבל שיעורים פרטיים ללא נוכחות אחרים מקבל מענה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫כושר לכולם‪ -‬המשך‬
‫כושר לכולם‬
‫אסי מאמן ילד‬
‫הצוות של אסי מנהל חוגים בכל הארץ דרך מרכזים שונים‪ ,‬עמותות ומחלקות רווחה ועוסק‬
‫בהפעלה ספורטיבית של קבוצות של נוער בסיכון ובריאות הנפש‪ .‬הצוות גם פיתח התמחות‬
‫באימונים להגנה עצמית לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬שהחלה עם נכה צה"ל שביקש הדרכה בנושא‪,‬‬
‫ואחר כך התרחבה לפעילות במעון הנכים בנתניה‪ .‬נושא ההגנה העצמית תפס תאוצה בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬שבהן יותר ויותר אנשים עם מוגבלויות מעוניינים למצות את יכולתם הפיזית‪ .‬היתרון‬
‫של אימוני ההגנה העצמית הוא שהם מלכתחילה מותאמים באופן אינדיווידואלי ליכולותיו של כל‬
‫פונה‪ .‬למשל‪ ,‬המתאמנים עם המוגבלות לומדים לנצל את אביזרי העזר שהם משתמשים בהם –‬
‫כיסאות גלגלים‪ ,‬הליכון או מקל‪ ,‬ככלי עזר להגן על עצמם‪ .‬בחלוף הזמן האימונים הופכים להיות‬
‫כלי טיפולי הנותן משמעות וכבוד לאדם‪.‬‬
‫יש כמה קבוצות בארץ שמתאמנות בקראטה‪ :‬במעון הנכים בנתניה‪ ,‬באיל"ן בחיפה‪ ,‬בכפר תקווה‬
‫ובטבעון )אנשים עם מוגבלות שכלית(‪ .‬הקבוצות מתפקדות כקבוצות נורמטיביות ללימוד קראטה‬
‫ואף עוברות את המבחנים הרשמיים‪ .‬גם במחלקה הפסיכיאטרית בתל השומר הקראטה הוא כלי‬
‫טיפולי‪.‬‬
‫המרכז בנתניה מהווה דוגמה נהדרת לפעילות חשובה ותפיסת עולם מנצחת‪ .‬ואכן‪ ,‬כמה ערים‬
‫בארץ מעוניינות להקים מרכזים דומים שייתנו הזדמנות לאוכלוסייה מגוונת להתאמן ולהתפתח‬
‫יחד‪.‬‬
‫מידע נוסף ניתן למצוא באתר‪) www.assisport.co.il :‬התצלומים בכתבה לקוחים מהאתר(‬
‫‪29‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫באנו ראינו נהנינו‬
‫לתיבת הדואר האלקטרוני שלנו הגיעה הזמנה מפתה מ"נגישות ישראל" וזו הייתה לשונה‪:‬‬
‫"להרגיש נגישות" – "הפנינג ספורט ביוזמת נגישות ישראל בסימן המשחקים הפרא‪-‬אולימפיים‬
‫לונדון ‪ – "2012‬יתקיים בנמל תל‪-‬אביב ב‪.1.6.2012-‬‬
‫בתאריך המיועד‪ ,‬יום קיצי נאה‪ ,‬הצטיידנו חזי ואני בכובעים‪ ,‬בקבוק מים ומצלמות ויצאנו לדרכנו‬
‫לסקר את המאורע עבור קוראינו‪ .‬מיד בכניסה לנמל תל‪-‬אביב גילינו שגם אנחנו צריכים לגלות‬
‫רוח ספורטיבית כדי‪ ...‬למצוא מקום חניה‪ .‬לבסוף מצאנו מקום והתגלגלנו לכיוון האירוע‪ .‬הכותרת‬
‫שלו הייתה כאמור "הפנינג ספורט"‪ ,‬אבל מצאנו במתחם כמה מוקדי פעילות מעניינים מאוד‬
‫שאינם דווקא בנושא הספורט‪ ,‬ולכן נספר גם עליהם‪.‬‬
‫ראשית הבחנו בשולחן ארוך שעליו פוזרו כפפות עבות‪ .‬הקהל שבא לראות ולהרגיש נגישות‬
‫הוזמן להכניס את הידיים לתוך זוג כפפות ולהתנסות בביצוע עבודות הדורשות מוטוריקה עדינה‬
‫כמו שריכת שרוכים או ציור בעט צבעוני‪ .‬את ההפתעה שעל פני ִ‬
‫המתנסים לא היה קשה לזהות‪.‬‬
‫כן‪ ,‬כאשר הידיים מסורבלות הן לא נענות בקלות לרצוננו‪.‬‬
‫באנו ראינו נהנינו‬
‫מאת בתיה רוגלסקי וחזי כהן‪ ,‬חברי המערכת )שנהנו וצילמו כאחד(‬
‫בדוכן אחר‪ ,‬של "חברה מהלב"‪ ,‬הוצגו לחירשים וכבדי שמיעה חידושים בתחום של מגברי‬
‫שמיעה‪.‬‬
‫בסמוך אלינו הותקן מסלול מכשולים לכיסא גלגלים‪ .‬כל מי שחפץ בכך קיבל כיסא גלגלים כדי‬
‫להתנסות באתגר של הנעת הכיסא בשטח מכוסה אבני חצץ או זרוע בורות‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫באנו ראינו נהנינו‪ -‬המשך‬
‫באנו ראינו נהנינו‬
‫היו גם אופני יד שקסמו במיוחד לקהל הצעיר‪ .‬קהל זה נענה בחדווה להצעה לדווש עליהם‪,‬‬
‫ומצהלות השמחה שלו העניקו גוון עליז לאירוע‪.‬‬
‫ִ‬
‫תצוגה של ציורים צבעוניים משכה את תשומת לבנו‪ .‬לידם ישבו שני גברים מסבירי פנים –‬
‫הציירים איציק אדיר ורונן ארגלזי‪ ,‬שרבים ניגשו ללחוץ את ידם ולברכם‪ .‬רונן ואיציק מוכּרים‬
‫לאנשים רבים מתוך לוחות השנה וכרטיסי הברכה שמוכר ארגון אמני הציור בפה או ברגל‪.‬‬
‫ומכאן לספורט‪ .‬שלושה ענפים עיקריים הוצגו ביום הזה‪ :‬כדורסל בכיסאות גלגלים‪ ,‬טניס‬
‫בכיסאות גלגלים וכדור‪-‬שער לעיוורים‪.‬‬
‫שחקני הכדורסל הפגינו יכולת קליעה מרשימה וסחטו קריאות התפעלות מהצופים‪ .‬ראינו שכיסא‬
‫הגלגלים המשמש את השחקנים שונה מכיסא גלגלים רגיל‪ .‬השלדה שלו בנויה בצורת קופסה‪,‬‬
‫יש לו מעין "פגוש" והגלגלים הגדולים שלו נוטים בזווית ואינם אנכיים לרצפה‪ .‬כמו כן ברור כי‬
‫גובה הסל מותאם לשחקנים בכיסאות גלגלים‪.‬‬
‫במתחם הטניס שיחקו זוגות זוגות של שחקנים היושבים גם הם על כיסאות גלגלים מיוחדים‪.‬‬
‫לשחקן הטניס כיסא בעל שלדה ייחודית המספק לו יציבות רבה‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא רחב יותר‬
‫מכיסאות גלגלים רגילים‪ .‬שנית‪ ,‬הגלגלים הגדולים נוטים בזווית ואינם אנכיים לרצפה‪ .‬יתרה‬
‫מזאת‪ ,‬הגלגלים הקטנים שלו אינם מותקנים בקדמת הגלגלים הגדולים‪ ,‬כמו בכיסא גלגלים רגיל‪.‬‬
‫גלגל אחד )או זוג גלגלים כמעט צמוד( מותקן באמצע החזית הקדמית של כיסא הגלגלים והשני‬
‫נמצא באמצע החזית האחורית שלו‪ .‬באשר למחבטים‪ ,‬בדרך כלל השחקנים משתמשים במחבטי‬
‫טניס רגילים‪ ,‬אלא אם השחקן זקוק להתאמה מיוחדת‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫באנו ראינו נהנינו‪ -‬המשך‬
‫באנו ראינו נהנינו‬
‫התעניינות רבה הייתה סביב מתחם הכדור‪-‬שער לעיוורים ולקויי ראייה‪ .‬על משטח צבעוני‬
‫התמודדו שתי קבוצות בנות שלושה שחקנים כל אחת‪ .‬במשחק הכדור‪-‬שער שני צדי המגרש‬
‫תחומים בשערים שעשויים מצינור מתכת‪ ,‬כך שהשחקן הלא‪-‬רואה יכול למששו ולמקם את עצמו‬
‫במגרש‪ .‬הכדור שנזרק מצד לצד במסלול שטוח משמיע צליל בעת תנועתו‪ ,‬והשחקנים שלעברם‬
‫נזרק הכדור אמורים לתפוס אותו תוך כדי השתטחות על הרצפה‪ .‬להגנה מפני פציעות מכסים‬
‫את ברכי השחקנים ומרפקיהם במגִנים מיוחדים‪.‬‬
‫בין קהל הצופים גילינו את אברהם תשובה‪ ,‬כתב הסוקר את ספורט הנכים‪ .‬לדבריו‪" ,‬ספורט‬
‫הנכים נמצא בימים אלה בתהליכי חילופי דורות‪ ,‬כאשר כמה ספורטאים ותיקים פרשו מפעילות‪,‬‬
‫ולאלה שנשארו הצטרפו ספורטאים מדור העתיד‪ .‬הם מגלים כישרונות חיוביים‪ ,‬ואפשר לקוות‬
‫שיביאו לנו הישגים במשחקים הפארא‪-‬אולימפיים"‪ .‬אברהם פירט את ענפי הספורט האולימפיים‬
‫שישראל תשתתף בהם השנה‪ :‬ענפי מים‪ ,‬חתירה‪ ,‬שיט‪ ,‬טניס שולחן‪ ,‬טניס שדה‪ ,‬רכיבה על‬
‫אופניים‪ ,‬קליעה למטרה ברובה ורכיבה על סוסים‪.‬‬
‫וגם החלק הטקסי לא נעדר‪ .‬בטקס קצר ומרגש בירכו את השחקנים להצלחה במשחקים הפארא‬
‫אולימפיים בלונדון‪ .‬לדברי המברכים‪ ,‬יובל וגנר‪ ,‬יו"ר נגישות ישראל‪ ,‬וד"ר אורי שפר מהתאחדות‬‫הספורט‪ ,‬משרד הספורט השווה בשעה טובה ומוצלחת את המלגות לספורטאים נכים למלגות‬
‫לספורטאים שאינם נכים‪ .‬מר חולדאי‪ ,‬ראש עיריית תל‪-‬אביב‪ ,‬שהיה לבוש בתלבושת ספורטיבית‬
‫בהתאם לאירוע‪ ,‬בירך גם הוא ואחריו שגריר בריטניה בישראל מר מתיו גולד‪ .‬השגריר נשא‬
‫דברים בעברית וסיים את ברכתו במשפט "תזכו בהרבה מדליות אבל אחת פחות מבריטניה"‪.‬‬
‫אנחנו מברכים בדיוק הפוך‪ ...‬יש לציין כי דברי הנואמים לוו כל העת בתרגום לשפת הסימנים‪.‬‬
‫אנו מקווים שאירועים מהנים וססגוניים כאלה יקדמו גם את ספורט הנכים וגם את המודעות‬
‫בכלל לנגישות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫מאת רותי ראובני‪ ,‬מעצבת אביזרי עזר לנכים‬
‫לפני שמונה שנים עיצבתי פרוטזה לגלישת עפיפון עבור בחור קטוע יד וקטוע רגל‪.‬‬
‫גלישת עפיפון )‪ (Kite Surfing‬היא ספורט ימי המשלב גלשן ומצנח )‪ .(Kite‬בזמן הגלישה הגולש‬
‫עומד על גלשן בעל שתי רצועות‪ ,‬שלתוכן הוא משחיל את כפות הרגליים‪ .‬המצנח מחובר אל‬
‫מותני הגולש באמצעות רתמה הנקראת "טרפז"‪ ,‬כאשר מאזור הטבור יוצאים חוטים ארוכים‬
‫המחברים את הגולש אל מוט היגוי שהגולש מחזיק בשתי ידיו‪ .‬כדי לשלוט במוט ההיגוי יש צורך‬
‫לדחוף ולמשוך אותו בכל פעם בדומה לסיבוב של כידון אופניים‪ ,‬תוך כדי קירוב המוט לגוף‬
‫פרוטזה לגישת עפיפון‬
‫פרוטזה לגלישת עפיפון‬
‫והרחקתו ממנו‪ .‬לכן אם הגולש קטוע יד‪ ,‬יש צורך בתחליף כף יד אשר יאפשר גם תנועת דחיפה‬
‫ותנועת משיכה וגם תנועה סיבובית כדי שהוא יוכל לסובב את המוט על ציר המרכז‪ ,‬בהתאם‬
‫לכיוון הרוח‪.‬‬
‫הפתרון לרגל הקטועה היה פרוטזה רגילה המתאימה לסביבת מים מלוחים‪ .‬אבל פרוטזת יד‬
‫רגילה לא אפשרה לגולש לאחוז את מוט ההיגוי של המצנח‪.‬‬
‫ברור שסביבה של ים מלוח מהווה מכשול רציני לסוגים שונים של פתרונות כמו מסב כדורים‪,‬‬
‫צירים ומפרקים מחומרים שונים‪ .‬הסיבה היא שהחול נכנס בין החלקים ושוחק אותם או עוצר את‬
‫התנועה והמלח גורם לחלודה וקורוזיה‪.‬‬
‫ניסינו כמה פתרונות אפשריים לבעיית הפרוטזה‪ .‬אחד הרעיונות שהצליחו היה שימוש בצורת‬
‫החיבור שבין נעל לדוושה באופניים‪ .‬בפועל חיברתי לפרוטזה ישנה גוש גומי גדול ופרט מתכת‬
‫שבדרך כלל נמצא בסוליות נעליים המיועדות לרכיבת אופניים‪ ,‬ואליו חיברתי דוושה קפיצית‪.‬‬
‫במקור מטרתה לאפשר לרוכב אופניים לנתק את הנעל מהדוושה בזמן עצירה‪ ,‬ובמקרה שלנו‬
‫רציתי אלמנט בטיחותי שיאפשר לנתק את הפרוטזה ממוט ההיגוי‪ .‬ללא אלמנט בטיחות‪,‬‬
‫הגלישה עלולה להיות מסוכנת מאוד‪ .‬הגולש עלול למצוא את עצמו נגרר על היבשה או במים‬
‫למרחק רב ללא יכולת לשנות את כיוון המצנח ולהוציא אותו מכיוון הרוח‪.‬‬
‫המודל היה מוצלח מאוד מבחינה הגולש אבל רחוק מלהיות מוצר מוגמר ‪ .‬כעת היה צורך לתכנן‬
‫פתרון שמתחשב בכל תרחיש הגלישה ובתנאי הסביבה‪ .‬למשל צריך לאפשר לגולש ללבוש את‬
‫הציוד המתאים ולשאת את הציוד לאזור הגלישה‪ ,‬כלומר לאפשר לו לפרק את הפרוטזה של כף‬
‫היד המותאמת לגלישה ולחבר במקומה פרוטזה רגילה של כף יד‪ ,‬ולהפך ‪.‬‬
‫היבט חשוב נוסף הוא שהמוצר יהיה בטיחותי לחלוטין‪ .‬ראשית‪ ,‬יש לוודא שבמצב חירום הגולש‬
‫יוכל לשחרר בעצמו את המתקן ממוט ההיגוי‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫שנית‪ ,‬חלק מציוד הגלישה הוא ‪ 5‬חוטי מצנח באורך ‪ 30‬מטרים‪ .‬לפיכך חשוב שהמוצר לא יגרום‬
‫נזק לחוטים ולא יהווה גורם מפריע ‪ .‬מעבר לכך ברור שהחומרים שמרכיבים את המוצר צריכים‬
‫להתאים לסביבת מים מלוחים‪ ,‬חול ושמש ולהיות עמידים להם לאורך זמן‪.‬‬
‫כדי לפתור את בעיית הבטיחות והסביבה המלוחה כאחד‪ ,‬מדריך הגלישה הציע לנו להשתמש‬
‫במפרק של גלשן רוח – "קרדן"‪ .‬בגלשן רוח יש חלק המחבר בין תורן המפרש לבין גוף הגלשן‪.‬‬
‫החלק נקרא "קרדן"‪ ,‬והוא עשוי גומי במבנה מיוחד המאפשר גמישות רבה מצד אחד ואפשרות‬
‫להפעיל לחץ לדחיפה או משיכה מצד אחר‪ .‬הקרדן מורכב משני חלקים וניתן לנתק אותם זה‬
‫מזה באמצעות לחצן ‪.‬‬
‫פרוטזה לגישת עפיפון‬
‫פרוטזה לגלישת עפיפון‪ -‬המשך‬
‫הפרוטזה המיועדת לגלישה – בעלת מבנה גומי גמיש המאפשר את תנועת המפרק‬
‫החלק השחור שבקצה הפרוטזה עשוי גומי ומשמש כמפרק כף היד‪ .‬החלק המתכתי הבולט ממנו‬
‫החוצה הוא פין‪ ,‬שתפקידו המקורי הוא להתחבר לתורן בגלשן הרוח‪.‬‬
‫המתאם בין הפרוטזה לבין מוט אחיזה של העפיפון‬
‫החלק השחור בעל הלחצן הוא ַמחבּר מהיר הממוקם בין הגומי השחור לבין התורן‪ ,‬והפין‬
‫המתכתי של הפרוטזה נכנס לתוכו‪ .‬אל החלק בעל הלחצן חיברתי חלק שאני הכנתי ומטרתו‬
‫לאחוז את מוט ההיגוי‪ .‬במקור אלו שני חלקים שנמכרים לחוד‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫מוט האחיזה של העפיפון )מכוסה טקסטיל כדי למנוע מהחוטים להסתבך במערכת( כאשר המתאם‬
‫מחובר אליו‬
‫פרוטזה לגישת עפיפון‬
‫פרוטזה לגלישת עפיפון‪ -‬המשך‬
‫מובן שכאשר משתמשים במוצר מדף ששייך לעולם הים )הקרדן( מקבלים חומר עמיד בתנאים‬
‫הנדרשים‪ ,‬כמו עמידות לאורך זמן למי מלח‪ ,‬לחול ולשמש‪ .‬בזכות זאת הקרדן היה הפתרון‬
‫האידיאלי לאפשר לגולש להתנתק ממוט ההיגוי במהירות ובבטיחות‪.‬‬
‫מעבר לשימוש בקרדן‪ ,‬הזמנו בית גדם שיוצר במיוחד לצורך הגלישה והיה קצר בשמונה‬
‫סנטימטרים משאר בתי הגדם של הגולש‪ ,‬כדי שגופו יהיה יציב יותר על הגלשן וכתפיו ימוקמו‬
‫במקביל למוט ההיגוי‪ .‬בשלב זה המוצר היה מוכן ונוסה בהצלחה‪.‬‬
‫מאז עברו כשמונה שנים‪ ,‬הגולש נהיה מקצועי יותר ויותר והיום לא ניתן לזהות מהחוף שהוא‬
‫משתמש בפרוטזה כדי לגלוש‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫מאת מיכל דויטשר‪ ,‬רכזת המתנדבים וחברת מערכת‬
‫איתי עמיר הוא מעצב תעשייתי בוגר שנקר‪ ,‬בעל תואר שני בניהול עיצוב מבצלאל‪ .‬היום הוא‬
‫בעל סטודיו לעיצוב מוצרי צריכה‪ .‬את גלשן העפיפון לפרפלגים ]משותקים בגפיים התחתונות[‬
‫הכין במסגרת פרויקט הגמר שלו לתואר הראשון בעיצוב תעשייתי בשנקר‪ .‬הוא הגיש אותו‬
‫לתחרות לפיתוח אביזרי עזר שעמותת מילבת קיימה בשנת ‪ 2011‬לרגל שנת ה‪ 30-‬להיווסדה‪.‬‬
‫גלישת עפיפונים היא ספורט ימי חדש יחסית המתפתח במהירות רבה בשנים האחרונות ואף‬
‫הוכר לאחרונה כמקצוע אולימפי‪ .‬עם זאת הוא עדיין לא מוכר לאנשים עם מוגבלויות‪ .‬הגלישה על‬
‫המים מתרחשת באמצעות עפיפון גדול בעל תכונות של מצנח‪ ,‬המניע‪ ,‬בכוח הרוח‪ ,‬את הגולש‬
‫על הגלשן‪ .‬הגולש רתום במעין רתמה שאליה מחובר מוט ההיגוי של הגלשן – הבר‪,‬‬
‫שבאמצעותו שולט הגולש בעפיפון‪ .‬הבר מתחבר לעפיפון ב‪ 5-4-‬חוטים שאורכם בין ‪ 20‬ל‪27-‬‬
‫מטרים‪.‬‬
‫שאלנו את איתי איך עלה בו הרעיון לעצב אביזר לאנשים עם מוגבלות ומדוע בחר דווקא בענף‬
‫הספורט הזה‪.‬‬
‫איתי‪ :‬פגשתי אנשים עם מוגבלות כבר מילדות‪ ,‬כאשר שהיתי הרבה בבית הלוחם עם אבי‪,‬‬
‫שנפצע בצבא‪ .‬תמיד ִסקרן אותי כיצד מתמודדים עם המגבלה‪ ,‬וראיתי שם את האנשים עם‬
‫המוגבלויות עוסקים בענפי ספורט שונים‪ :‬משחקים טניס‪ ,‬שוחים בברכה‪ ,‬משחקים בכדורסל‬
‫ועוד‪ .‬כאשר חיפשתי נושא לפרויקט הגמר היה חשוב לי לייצר מוצר שיתרום לחברה‪ .‬רציתי‬
‫להמחיש שעיצוב‪ ,‬מלבד העיסוק באסתטיקה‪ ,‬עוסק גם במציאת פתרונות מעשיים ויעילים‬
‫לבעיות שונות‪ .‬מאחר שאני עוסק בגלישת עפיפונים מאז ‪ ,2002‬אני מכיר את הספורט הזה‬
‫הקרבה למים‪ ,‬מהירות התנועה‪,‬‬
‫היטב והוא קרוב ללבי‪ .‬הגלישה מאפשרת חופש גדול במים‪ִ .‬‬
‫הריחוף – כל אלה גורמים לחוויה מדהימה‪ ,‬ורציתי לאפשר גם לאנשים עם מוגבלות לחוות זאת‪.‬‬
‫אני מאמין שההנאה והריגושים המתלווים לספורט אתגרי תורמים ומסייעים לתהליך השיקום‪,‬‬
‫הגופני והנפשי כאחד‪ .‬מתוך ההיכרות הקרובה שלי עם התחום ידעתי שהספורט הזה יכול להיות‬
‫נגיש גם לאנשים עם מגבלות‪ ,‬מאחר שהרוח מספקת את האנרגיה הדרושה והטכנולוגיה‬
‫המתקדמת מבטלת את הצורך להפעיל כוח רב‪.‬‬
‫לפני שניגשתי לעיצוב המוצר חקרתי את המוצרים הקיימים עבור אנשים עם מוגבלויות‪ .‬נוכחתי‬
‫שנראוּת המוצרים המיועדת להם משדרת לרוב מוגבלות‪ ,‬עקב עיצוב בעל חזות סיעודית‪.‬‬
‫לכן החלטתי לייצר עבור פרפלגים מוצר שיאפשר למשתמש בו להרגיש חלק בלתי‪-‬נפרד‬
‫מקהילת הגולשים‪ ,‬בכך שנראוּת הגלשן תהיה שייכת לעולם הגולשים ולא לעולם האביזרים‬
‫לאנשים עם מוגבלויות‪.‬‬
‫הגלשן שעיצבתי נקרא סול )‪ .(Soul‬סול הוא גלשן ישיבה‪ ,‬לעומת הגלשן הרגיל‪ ,‬שגולשים עליו‬
‫בעמידה‪ .‬הגולש מתחבר אליו על‪-‬ידי רתמה בעלת חיבור שאפשר לשלוף בשליפה מהירה‪ ,‬כך‬
‫שניתן יהיה להתנתק מהגלשן בקלות במצבי נפילה או בשל כל צורך אחר‪.‬‬
‫בדקתי אב‪-‬טיפוס לישיבה על הגלשן ב‪ 90-‬מעלות ואב‪-‬טיפוס לישיבה חזיתית‪.‬‬
‫גלישת עפיפון לפרפלגים‬
‫גלישת עפיפון לפרפלגים‬
‫‪36‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫ישיבה חזיתית נמצאה מתאימה יותר למגבלות הפרפלגים‪ ,‬משום שאז הרגליים מכופפות בזווית‬
‫המאפשרת לפרפלג‪ ,‬ששרירי הבטן שלו אינם מתפקדים‪ ,‬לרכון קדימה ולהיתמך בברכיים נגד‬
‫כוחות המשיכה של העפיפון והתנגדות המים‪ .‬זריקת משקל הגוף לאחור ולצדדים מסייעת‬
‫בתמרון בזמן הגלישה ומאפשרת חוויית גלישה ממצה ובטוחה‪.‬‬
‫גלישת עפיפון לפרפלגים‬
‫גלישת עפיפון לפרפלגים‪ -‬המשך‬
‫מודל בקנה מידה של ‪ 1‬ל‪2-‬‬
‫תהליך הפיתוח כלל בניית כמה דגמים וניסויים בים‪ .‬את האב‪-‬טיפוס האחרון ניסה אלון מאורי‪,‬‬
‫פרפלג שפעיל בעמותת אתגרים‪ ,‬אשר ליווה אותי לאורך כל התהליך ועזר לי להכיר ולהבין את‬
‫הצרכים והמגבלות של פרפלגים‪ .‬לאחר שהדגם נבחן על‪-‬ידי גולשים מנוסים ונמצא מתאים‪,‬‬
‫התחלתי בתהליך עיצוב אשר מחבר את המוצר לעולם הגלישה‪ .‬לצערי הניסויים עם אלון מאורי‬
‫נעצרו מפאת חוסר זמן וחוסר תקציב להמשך‪.‬‬
‫עיצוב עבור אנשים עם מוגבלות הוא מרתק ומאתגר‪ .‬גם כאשר מעצבים עבור צרכן ממוצע‬
‫התהליך מורכב‪ :‬הצורך לשלב בין הצרכים‪ ,‬תרחיש השימוש וההתאמה לתהליך הייצור מצריך‬
‫פתרונות יצירתיים שיספקו את כל הצדדים‪ .‬כאשר מעצבים לאנשים עם מוגבלויות נוספים צרכים‬
‫ומגבלות למשוואה‪ ,‬כך שהתהליך הופך למורכב אף יותר‪.‬‬
‫כמעצב – אתגרים מושכים אותי‪ :‬ריכוז והבנת הפרמטרים המורכבים ולאחר מכן חיפוש ומציאה‬
‫של פתרון מתאים‪ ,‬שיוביל לחוויית שימוש פשוטה ונכונה עבור הצרכן‪.‬‬
‫אני מקווה שבעתיד הקרוב ניתן יהיה לייצר ולהפעיל את הגלשן סול כדי שאנשים עם מוגבלויות‬
‫יוכלו לחוות את החוויה הנפלאה של גלישת עפיפונים‪.‬‬
‫תמונת הדמיה‬
‫לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם איתי עמיר דרך האתר‪.http://www.prime-do.com/ :‬‬
‫‪37‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫רוץ בן סוסי‬
‫בבצרה‪ ,‬מושב שיתופי מצפון לרעננה‪ ,‬נמצאת חוות הסוסים "דבש"‪ .‬החווה פועלת שנים רבות‬
‫בתחום של ספורט הרכיבה על סוסים‪ ,‬והיא החווה היחידה בארץ שמאמנת אנשים עם מוגבלות‬
‫ברכיבה פארא‪-‬אולימפית‪.‬‬
‫בחווה פרט אחד בלבד מסגיר את הקשר לאנשים עם מוגבלות – רמפה המאפשרת לאדם‬
‫בכיסא גלגלים לעלות לגובה הסוס ומשם לעבור אל גבו‪.‬‬
‫בצוהרי היום של חודש יולי הלוהט פגשתי את עומר בן דור ועמית חסדאי בזמן אימוניהם‪ ,‬תחת‬
‫עינו הפקוחה של המאמן דרור בן שאול‪.‬‬
‫רוץ בן סוסי‬
‫מאת בתיה רוגלסקי‪ ,‬חברת המערכת‬
‫עמית‪ ,‬דרור ועומר בחוות הסוסים )צילמה‪ :‬בתיה רוגלסקי(‬
‫עמית חסדאי נפצע ב‪ 2002-‬במסגרת שירותו הצבאי‪" .‬נפצעתי קשה"‪ ,‬הוא מספר‪" .‬כדור פגע‬
‫בעורק הראשי בצוואר ועברתי שיקום ארוך בבית לוינשטיין"‪ .‬בעבר עמית היה גולש גלים‬
‫ושחיין‪.‬עתה הוא מקדיש את עצמו לספורט הרכיבה ועושה בו חיל‪ ,‬אף שגם ידו פגועה‪.‬‬
‫עמית חסדאי רוכב על הסוס אובליסק )מתוך אתר האינטרנט(‬
‫עומר בן דור יושב בכיסא גלגלים מ‪ 1994-‬עת נפגע בתאונת דרכים‪ .‬גם הוא עבר שיקום ארוך‬
‫בבית החולים תל השומר‪" .‬לפני התאונה עסקתי בענפי ספורט רבים ומגוונים"‪ ,‬הוא מעיד על‬
‫עצמו‪" ,‬אבל אחרי התאונה חזרתי רק לשחייה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫רוץ בן סוסי‪ -‬המשך‬
‫רוץ בן סוסי‬
‫‪ 7‬שנים הייתי אלוף ישראל בשחייה בסגנון חתירה‪ ,‬הייתי אלוף סטוקמנדוויל ב‪ 1996-‬ואלוף‬
‫אירופה ב‪.1997-‬בדרך מקרה הגעתי לרכיבת סוסים‪ ,‬התמכרתי לספורט הזה ואת השחייה‬
‫השארתי מאחוריי"‪.‬‬
‫עומר בן דרור בחוות הסוסים )צילמה‪ :‬בתיה רוגלסקי(‬
‫רכיבה פארא‪-‬אולימפית אינה דומה לרכיבה טיפולית‪ .‬היא רכיבה רגילה לכל דבר‪ .‬גם הסוסים‬
‫רגילים‪ ,‬כלומר הם לא עברו "חינוך מיוחד" עבור אנשים עם מוגבלות‪ .‬על הרוכבים להתאמן ‪ 4‬עד‬
‫‪ 5‬פעמים בשבוע‪ ,‬כל אחד על סוסו‪ .‬האוכּפים אף הם רגילים‪ ,‬אלא אם צריך להתאימם התאמה‬
‫מיוחדת לפי צורך אישי‪ ,‬אף שקושרים את הרגליים לאוכף ליתר בטחון‪.‬‬
‫דרור המאמן אומר ששום מגבלה לא תעצור מישהו שרוצה לרכוב‪ .‬הוא מספר שבאולימפיאדה‬
‫ישנה רוכבת קטועת שתי ידיים שאוחזת את המושכות בפה‪ ,‬ורוכבת אחרת היא קטועת חצי גוף‬
‫תחתון!‬
‫זה המקום להזכיר שענף הספורט של רכיבת סוסים הוא הענף היחיד שבו נשים וגברים‬
‫מתחרים יחד באותה קבוצה‪ .‬ואם הזכרנו נשים‪ ,‬השאלה המתבקשת היא אם יש נשים ישראליות‬
‫ברכיבה הפארא‪-‬אולימפית‪" .‬אין"‪ ,‬אמר המאמן דרור ונשמע מאוכזב כאשר תיאר את מאמציו‬
‫שעלו בתוהו לצרף נשים‪ .‬אז הנה אתגר לכל הנשים שקוראות את הדברים האלה‪.‬‬
‫התחרות היא ברכיבה אמנותית בעיקרה‪ ,‬ובשפה המקצועית דרסאז'‪ .‬בפני הרוכבים עם‬
‫המוגבלות מוצגות אותן דרישות כמו מכל הרוכבים האחרים‪ .‬זוהי תחרות של שליטה – הרוכב‬
‫עם הסוס‪ .‬יש תרגילי חובה‪ ,‬למשל לנוע קדימה בהרמוניה או לבצע תרגילי סדר מדויקים‪ ,‬ושוב –‬
‫הדרישות זהות לכל הרוכבים‪ ,‬ללא קשר למוגבלות‪.‬‬
‫עומר בן דור רוכב על הסוס אוביה )מתוך אתר האינטרנט(‬
‫‪39‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫רוץ בן סוסי‪ -‬המשך‬
‫רוץ בן סוסי‬
‫באולימפיאדה בלונדון יצג את ישראל רק רוכב יחיד – יוחנן דרסלר‪ .‬המאמן דרור בן שאול‬
‫מסביר‪ :‬ישראל משויכת לאירופה במשחקים הפארא‪-‬אולימפיים‪ ,‬דבר שמחייב את הרוכבים‬
‫הישראליים להגיע להתמודדויות באירופה עם סוסיהם‪ .‬עלות העברת סוס לאירופה יכולה להגיע‬
‫ל‪ 15,000-‬דולר‪ ,‬אך הממסד והרשויות אינם משתתפים בעלויות למעט השתתפות כספית קטנה‬
‫שמוענקת רק לפני התחרויות‪ ,‬וברוב הנטל הכספי נושאים ידידים‪ .‬כמו כן רמת הרוכבים‬
‫באירופה גבוהה‪ ,‬ובתנאים שלנו קשה להתחרות ולהגיע לניקוד גבוה‪ .‬על כן הפעם ישראל יוצגה‬
‫רק על‪-‬ידי רוכב יחיד‪.‬‬
‫יוחנן דרסלר רוכב על הסוס אדיפוס )מתוך אתר האינטרנט(‬
‫נאחל ליוחנן‪ ,‬עמית ועומר נאחל ששלושתם יזכו להשתתף במשחקים הפארא‪-‬אולימפיים הבאים‪.‬‬
‫תודה גם לדרור המאמן‪.‬‬
‫כל המתעניינים יכולים להיכנס לאתר של חוות דבש ולצפות בריאיון עם יוחנן דרסלר‪:‬‬
‫‪.http://www.dbshorse.co.il‬‬
‫‪40‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫כדג במים‬
‫לשפת הברֵכה ולאנשים אחרים במים‬
‫מאת מיכל דויטשר‪ ,‬רכזת המתנדבים וחברת המערכת‬
‫עמיחי ארבל ויפתח בן מאיר הם אדריכלים‪ .‬מתוך עניין לגוון את תחומי פעילותם ולעסוק גם‬
‫כדג במים‬
‫‪ – DarkSwim‬מערכת חיישנים מבוססי סונאר המאפשרים לשחיין עיוור לקבל מידע על ִקרבה‬
‫בעיצוב מוצר‪ ,‬הם החליטו לשתף פעולה ולפתח יחד אביזר עזר לשחיינים עיוורים עבור התחרות‬
‫לעיצוב אביזרי עזר של עמותת מילבת שהתקיימה ב‪.2011-‬‬
‫הם התחילו לחקור את שחיית העיוורים – ענף ספורט מוכר‪ ,‬המשתתף באולימפיאדת הנכים –‬
‫וגילו שהטכניקה המאפשרת לשחיין העיוור להתחרות פרימיטיבית ואינה מכבדת את השחיינים‪.‬‬
‫השחיין העיוור משתדל לשחות בקו ישר‪ ,‬מטלה הדורשת מיומנות גבוהה מאוד )נסו לשחות‬
‫בעיניים עצומות במרחב מבלבל של ‪ 360‬מעלות(‪ .‬ללא יכולת אוריינטציה במרחב‪ ,‬רק שחיין‬
‫מקצועי מאוד יוכל להשתתף בתחרות‪ ,‬וגם הוא יתקשה למצוא את דרכו במסלול הנכון‪ .‬כיום‪,‬‬
‫כאשר השחיין מגיע לסוף המסלול‪ ,‬ממתין לו זקיף שטופח קלות על ראשו באמצעות מקל‬
‫פלסטיק – זה האות שעליו להסתובב‪ .‬עקב כך השחיין אינו אוטונומי והכוונתו על‪-‬ידי מכה‬
‫משפילה למדי‪.‬‬
‫פיתוח האביזר החל בחקר מיומנויות השחייה של כרישים‪ ,‬הידועים בהיותם שחיינים מעולים אף‬
‫על פי שחוש הראייה שלהם אינו מפותח במיוחד‪ .‬מתברר שלכרישים יש איבר חישה הנקרא‬
‫אמפולת לורנזיני‪ ,‬שבעזרתו הם מנווטים את דרכם במים‪ ,‬ואפילו יכולים להתביית על טרף‬
‫הנמצא במרחק גדול ולהגיע אליו בדיוק רב‪.‬‬
‫עמיחי ויפתח החלו לחשוב בכיוון של פיתוח "משקפי שמיעה" – למרות השם המוזר הם אכן‬
‫משקפיים‪ ,‬שבעזרת חוש השמיעה מכוונים את השחיין לשחות במסלולו ללא הפרעה וללא‬
‫שימוש בחוש הראייה‪ .‬הם מאפשרים זאת בעזרת טכנולוגיה מתקדמת המאמצת את הטכנולוגיה‬
‫הטבעית של הכריש‪ .‬המוצר שעיצבו נקרא ‪ DARK SWIM‬והוא מבוסס על חיישנים דמויי‬
‫אמפולת לורנזיני שמותקנים על המשקפיים‪ .‬החיישנים יותקנו גם על מכשירי סימון שיורכבו בשני‬
‫קצותיו של מסלול מיוחד לעיוורים בברֵכה וישדרו אותות שיסמנו את המסלול‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫כדג במים‪-‬המשך‬
‫כדג במים‬
‫הדמיה של המוצר הכולל כובע‪ ,‬כפפות ומשדר‪ ,‬שלכולם מחוברים חיישנים כדוגמת אמפולת לורנזיני‬
‫המתכננים רואים במוצר ‪ DARK SWIM‬נדבך משמעותי בשיתוף מלא של אנשים עם מוגבלות‬
‫בקרב האוכלוסייה הרגילה‪ .‬עיקרון העל של הפרויקט הינו עיקרון חברתי שמטרתו להוביל‬
‫לחקיקה בתחום של שיתוף אנשים עם מוגבלות בספורט השחייה‪ .‬אם תתקבל החקיקה‪ ,‬כל‬
‫מועדון ספורט בעל ברֵכה יחויב להקצות לעיוורים מסלול משלהם ולהתקין את המכשיר בברֵכה‪.‬‬
‫כאשר החיישן יהווה חלק אינטגראלי מתכנון של כל ברֵכה ציבורית‪ ,‬כל אדם עיוור יוכל להשתתף‬
‫בשחייה‪ ,‬בין אם כפעילות ספורטיבית רגילה ובין אם כשחייה תחרותית‪.‬‬
‫המתכננים פתוחים לשיתוף פעולה עם כל מי מעוניין לקדם את יישום המוצר‪.‬‬
‫המוצר ‪ DARK SWIM‬הינו פטנט רשום המעוגן בזכויות יוצרים‪ .‬כל העושה שימוש בחומר‬
‫המצורף שלא באישור יישא בעונשים כחוק‪.‬‬
‫לפרטים נוספים‪:‬‬
‫אדר' עמיחי ארבל ‪[email protected]‬‬
‫‪42‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫“עפים באוויר”‬
‫פסטיבל האביב ב"צעד קדימה ראשון לציון"‬
‫כמדי שנה בשנה‪ ,‬קבוצת המתנדבים של מלמ‪-‬מילבת קיימה ב‪ 25/05/2012-‬הפנינג אביב‬
‫ב"צעד קדימה" – המרכז לחינוך ושיקום הממוקם בראשון לציון הפועל באמצעות גישת החינוך‬
‫"פטו" ולומדים בו ילדים עם שיתוק מוחין‪.‬‬
‫האירוע כונה "עפים באוויר" ומטרתו הייתה לעשות כיף לילדים ובני משפחותיהם בדגש על‬
‫מתקנים שקשורים לתעופה‪ .‬קדמו לאירוע תכנון והתייעצות עם נעמי רותם‪ ,‬מנהלת המוסד‪ ,‬ועם‬
‫צוותה‪.‬‬
‫ואלה התחנות השונות שהיו באירוע‪:‬‬
‫‪ .1‬בניית טיסן מעץ בלזה‪ :‬הילדים התנסו בבנייה של טיסן ובקישוטו‪.‬‬
‫עפים באוויר‬
‫מאת יהודה קרבצ'יק‪ ,‬הרכז של מתנדבי מלמ‪-‬מילבת‬
‫‪ .2‬כדור פורח‪ :‬הילדים קישטו בלון הליום שחוברה אליו תיבת פלסטיק קטנה‪ .‬לאחר מכן הם‬
‫כתבו משאלה בפתק קטן והכניסו אותו לתוכה‪.‬‬
‫‪ .3‬הטסת טיסנים‪ :‬בחצר בית הספר הוכנו "מסלולי המראה" שכללו מתקנים לשילוח הטיסנים‬
‫שהופעלו על‪-‬ידי לחיצה על המתקן וכן מסלולי נחיתה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫עפים באוויר‪ -‬המשך‬
‫עפים באוויר‬
‫‪ .4‬מסירת כדורי פינג‪-‬פונג‪ :‬התחנה התבססה על משחק קיים הכולל ידית‪ְ ,‬מכל מחורר והדק‪.‬‬
‫המכל ובלחיצה על ההדק הכדור מתעופף‪ .‬עבור הילדים המתקשים‬
‫מכניסים את הכדור לתוך ְ‬
‫בפעולת הלחיצה יצרנו מתקנים בעלי מנוף גדול ובסיס שמייצב את המתקן ומקל את‬
‫ההפעלה‪.‬‬
‫‪ .5‬הדמיית טיסה‪ :‬בתחנה זו בנינו מתקן דמוי מטוס‪ .‬הילדים נכנסו אליו דרך דלת הכניסה‪,‬‬
‫התקבלו על‪-‬ידי דיילות אשר הראו להם את מקומות הישיבה‪ ,‬צוידו בחגורות מיוחדות וצפו‬
‫בסרט שבו הם ראו את תא הטייס‪ ,‬את המראת המטוס דרך החלון‪ ,‬טיסה בשמי הארץ מעל‬
‫לאתרים המפורסמים ביותר ונחיתה‪ .‬בזמן ההמראה והנחיתה הופעלו מרחוק החגורות‬
‫המיוחדות‪ ,‬אשר גרמו לרעידות קלות בגוף ועזרו לילדים לחוש תחושה אמתית של המראה‬
‫ונחיתה‪ .‬בתום ההקרנה כל נוסע קיבל כנפי טייס שהעידו כי הוא אכן נכח באירוע‪.‬‬
‫תג משתתף‬
‫‪44‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫עפים באוויר‪ -‬המשך‬
‫עפים באוויר‬
‫‪ .6‬הטסת טיסן אמתי‪ :‬אחד מחברי קבוצת מתנדבי מלמ‪-‬מילבת הוא חבר בקלוב התעופה‪ .‬הוא‬
‫הביא חבר שלו שהדגים הטסה של טיסן אמתי בחצר בית הספר‪.‬‬
‫‪ .7‬הפרחת בלונים‪ :‬לנעילת האירוע‪ ,‬כל המשתתפים עמדו במעגל בחצר בית הספר‪ ,‬ואחרי‬
‫ספירה לאחור הופרחו אל על הבלונים אשר נשאו עמם את המשאלות של כל הילדים‪ ,‬ההורים‬
‫ואנשי הצוות המקצועי של צעד קדימה‪ .‬משאלתנו הייתה שנזכה לחגיגות רבות כאלה‬
‫שגורמות לכולנו התרוממות רוח‪.‬‬
‫מאוחר יותר ניגשו אלינו כמה הורים והודו לנו מקרב לב על האירוע‪ .‬אנחנו כמובן שמחנו מאוד‬
‫שהכול פעל כשורה ושהצלחנו לשמח את הילדים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫עמותת מילבת פועלת להגברת המודעות לשיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות וקשישים‬
‫באמצעות טכנולוגיה מסייעת‪ .‬כחלק מפעילותה היא נותנת במה לפועלם של מעצבים ומעצבות‬
‫צעירים בראשית דרכם וחושפת את עבודותיהם בתחום זה‪.‬‬
‫האביזרים שהם מפתחים מתפרסמים אחת לשבוע באתר מילבת ובדף הפייסבוק של מילבת‪.‬‬
‫אנו שמחים להציג‬
‫לכם את העבודות שפרסמנו בחודש אוגוסט ‪.2012‬‬
‫נַד‪-‬נֵד ‪Nadned /‬‬
‫ה‪ Nadned -‬הוא משחק פיזיותרפי המיועד לילדים‬
‫עם בעיות התפתחותיות כגון שיתוק מוחין )‪(CP‬‬
‫והפרעת קואורדינציה התפתחותית )‪.(DCD‬‬
‫אבישר כספי ‪Avisar Caspi /‬‬
‫תושב קריית ביאליק‪ ,‬בוגר המחלקה לעיצוב‬
‫תעשייתי בבצלאל‪ ,‬ירושלים‪ .‬מאמין בחיפוש אחר‬
‫הצורך כבסיס להולדתו של מוצר חדש‪ ,‬ושעיצוב‬
‫המוצר אמור להכתיב את אופן השימוש בו‪ ,‬ללא‬
‫מילים‪ .‬מידע נוסף על המוצר פורסם בפייסבוק של‬
‫מילבת ב‪.9/8‬‬
‫משולחן האקדמיה‬
‫משולחן האקדמיה‬
‫לווארג היא רצועה לכלב המשולבת במוט‬
‫ומפחיתה כ‪ 50%-‬מכוח המשיכה של הכלב‪ .‬היא‬
‫עוצבה במסגרת פרויקט בקורס סטודיו בשנה ב'‬
‫שבו הסטודנטים התבקשו לעצב רצועה נגללת‬
‫לכלבים לשימושם של אנשים בני ‪ 60‬ומעלה‪.‬‬
‫דוד גנון‬
‫בן ‪ ,26‬תושב אשדוד‪ .‬סטודנט לתואר ראשון‬
‫בעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון‪" .‬העיצוב‬
‫שלי הוא האמונה שלי‪ ,‬הוא מה שאני רוצה לקבל‬
‫מהעולם ומה שאני רוצה לתת לו בחזרה‪".‬‬
‫למידע נוסף על המוצר‬
‫‪http://www.facebook.com/events/372189946186436/‬‬
‫‪46‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫‪NEXTEP‬‬
‫הליכון רולטור הכולל מעצור להאטה ולעזרה בישיבה או‬
‫בקימה ותיק מרווח‪ .‬המטרה היא שהוא יהווה אקססורי‬
‫נחשק בקרב דור גיל השלישי‪.‬‬
‫אילנה בריקמן‬
‫נולדה בארצות הברית ועלתה לארץ עם משפחתה בגיל ‪.9‬‬
‫היא שירתה שירות לאומי בבית החולים הדסה עין כרם‬
‫ובעבודה עם ילדים עם מוגבלות‪ .‬השירות עורר בה רצון‬
‫לעסוק בתחום שבו היא תוכל לתרום לאנשים עם מוגבלויות‪,‬‬
‫שאיפה שלתחושתה היא מתחילה להגשים בעבודה זו‪.‬‬
‫בוגרת טרייה של המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל‪.‬‬
‫למידע נוסף על המוצר‬
‫משולחן האקדמיה‬
‫משולחן האקדמיה‪ -‬המשך‬
‫‪/http://www.facebook.com/events/107322722751447‬‬
‫סקוטר ייעודי לילדים עם עיכוב התפתחותי‬
‫סקוטר המיועד לסייע לילדים מגיל שנה עד‬
‫שלוש‪ ,‬אשר עקב שיתוק מוחין‪ ,‬תסמונת דאון או‬
‫עיכובים התפתחותיים אחרים זקוקים לעזרה‬
‫בהתפתחות המוטורית שלהם‪.‬‬
‫נועה אשל‬
‫ילידת ‪1985‬‬
‫מעצבת תעשייתית‪ ,‬בוגרת המכון הטכנולוגי‬
‫חולון‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫מבט למילבת‬
‫מבט למילבת‬
‫באתר "עזרים" ‪ www.azarim.org.il‬יש ‪ 17,000‬פריטים!! למילבת דרושים מתנדבים לתרגום‬
‫האתר לערבית‪ ,‬לרוסית ולאנגלית‪ .‬המעוניינים יכולים לפנות לאילת גור‪ ,‬מנהלת האתר‪ ,‬בטלפון‬
‫‪ 050-9309748‬או בדואר אלקטרוני ‪[email protected]‬‬
‫כמו כן לאתר "עזרים" נוספה לשונית חדשה של מאמרים‬
‫‪ ,http://www.azarim.org.il/HEBREW/ARTICALS/Pages/default.aspx‬הכוללת תוצאות‬
‫של מחקרים בנושאים פנאי טיפולי‪ ,‬הושבה בעזרת מערכת ממוחשבת ועוד‪.‬‬
‫שימוש במערכת ‪Well Sensor‬‬
‫מילבת מברכת שניים ממתנדביה הוותיקים על יום הולדתם העגול שחל באחרונה‪ .‬דני ברק‪,‬‬
‫שייסד את מילבת יחד עם פרופ' רפאל רוזין ז"ל‪ ,‬חגג יום הולדת ‪ ,80‬ואברהם פלד‪ ,‬מתנדב ותיק‬
‫ופעיל‪ ,‬שחגג יום הולדת ‪ .90‬שניהם אף תרמו למילבת חלק נכבד מהמתנות שהם קיבלו לרגל‬
‫המאורע‪ .‬אנחנו מודים להם על תרומתם הנכבדת לעשייה במילבת ומאחלים להם עוד שנים‬
‫רבות של בריאות ופעלתנות‪.‬‬
‫בסוף יולי ביקרה במילבת קבוצה של נערים ונערות מבוסטון מטעם מרכז קשת לתיירות חינוכית‪.‬‬
‫מרכז זה עובד עם מגוון רחב מאוד של קבוצות מארצות הברית ואירופה‪ ,‬עם קהילות‪ ,‬בתי‬
‫כנסת‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬ארגונים שונים‪ ,‬נוער‪ ,‬משפחות ועוד‪ .‬הקבוצה שהתארחה במילבת הייתה חלק‬
‫מקבוצה גדולה מאוד של חניכים )‪ (!120‬בני ‪ 16‬שסיירו בארץ במשך חמישה שבועות‪ .‬הביקור‬
‫במילבת היה חלק מפעילות שמטרתה להכיר לקבוצה את הפנים השונות של החברה הישראלית‬
‫ובמיוחד ארגונים של צדקה וחסד‪ .‬הנערים התנדבו לאחר מכן במרכזי קליטה בארץ‪.‬‬
‫בחודשים האחרונים ביקרו במילבת קבוצות של סטודנטים מאוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬המרכז‬
‫האוניברסיטאי אריאל והמרכז האקדמי ויצו חיפה‪ ,‬הלומדים בקורסים למורשי נגישות מתו"ס‬
‫ומורשי נגישות השירות‪ .‬הסטודנטים מקבלים במילבת אפשרות להתנסות באביזרי עזר ולהבין‬
‫את הצורך בהם באופן אישי וישיר‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫מבט למילבת‪ -‬המשך‬
‫‪‬‬
‫מבט למילבת‬
‫מילבת הקימה קו ייצור לעמלן – ערכת שירותים לחדרי בטחון ומקלטים‪ .‬מחיר הערכה ‪1600‬‬
‫ש"ח ולמחזיקי תעודת נכה ‪ 1200‬ש"ח בלבד‪ .‬מידע על העמלן בקישורים‬
‫‪http://www.azarim.org.il/SiteCollectionImages/general/amlan_13.5.12.pdf‬‬
‫‪pdf‬פיקוד‪%20‬העורף‪http://www.azarim.org.il/Hebrew/Articals/Documents/.‬‬
‫עשרות מוסדות לחינוך מיוחד מחכים למתקני מוזיקה שמילבת פיתחה‪ .‬מילבת מחפשת תורמים‬
‫שיעניקו את חוויית הנגינה לילדים עם צרכים מיוחדים‪ .‬לפרטים לחץ כאן‪.‬‬
‫מילבת ערכה כמה סקרים ומחקרים בתקופה האחרונה‪:‬‬
‫‪‬בדיקה של השפעת מערכת ה"מנגו" שעמותת מילבת פיתחה על קשישים עם ירידה‬
‫קוגניטיבית‪ ,‬במרכז הגריאטרי גיל‪-‬עד בבית החולים תל השומר‬
‫ערכת "מנגו"‬
‫‪‬‬
‫‪‬סקר בקרב אנשי מקצוע המטפלים בקשישים לאיתור ולאפיון קשיים תפקודיים של‬
‫קשישים לצורך פיתוח של פתרונות טכנולוגיים מתאימים‬
‫‪‬‬
‫‪‬פיילוט לבדיקת ההשפעה של מתקני פנאי טיפוליים שעמותת מילבת פיתחה עבור קשישים‬
‫במסגרת פרויקט משותף של המוסד לביטוח לאומי ועמותת מילבת‬
‫‪‬‬
‫‪‬בדיקת יעילות של התאמת כיסאות גלגלים ואביזרי ישיבה במרכז הגריאטרי "שהם"‬
‫בפרדס חנה‬
‫‪‬‬
‫‪‬המידע מפורט בקישור‬
‫‪.http://www.azarim.org.il/Hebrew/Articals/Pages/default.aspx‬‬
‫‪49‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫מבט למילבת‪ -‬המשך‬
‫מבט למליבת‬
‫מעכשיו‪ :‬גם תרומות בשווי ‪ 180‬ש"ח זכאיות להחזר מס לפי סעיף ‪ .46‬ב‪ 25-‬ביולי אישרה‬
‫הכנסת חוק לפיו הרף המינימלי לתרומה זכאית ממס לפי סעיף ‪ 46‬יעמוד על ‪ 180‬ש"ח‪ ,‬ואילו‬
‫הרף העליון לתרומה זכאית ממס יהיה ‪ 9‬מיליון ש"ח‪ .‬שינוי זה של רף המינימום מאפשר‬
‫לעמותות להגדיל משמעותית את מאגר התורמים שלהן – שייהנו מהחזר מס של ‪ 35%‬גם‬
‫מתרומה נמוכה יחסית‪ .‬בעידן של מחסור בתקציבים ממשלתיים ובקרנות מממנות‪ ,‬יש בכך‬
‫משום בשורה משמעותית למגזר השלישי הישראלי‪ .‬תחולת החוק חלה על תרומות שניתנו‬
‫לארגונים עם אישור ‪ 46‬החל מ‪.1/1/2012-‬‬
‫החלטה משמחת זו מצטרפת להחלטת רשות המסים – אגף מוסדות ציבור‪ ,‬להקל על שכירים‬
‫בקבלת החזר מס בגין תרומות‪ .‬ההחלטה התאפשרה הודות להירתמותו של יו"ר ועדת הכספים‬
‫חבר הכנסת הרב משה גפני‪ ,‬ובעקבות דיונים אינטנסיביים בשולחנות העגולים בהובלתו של ד"ר‬
‫יגאל בן שלום‪ ,‬יו"ר "מנהיגות אזרחית"‪" .‬מנהיגות אזרחית" מודה גם לחבר הכנסת אורי אריאל‬
‫על מאמציו לקידום הנושא‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫אתם מוזמנים להגיב על הכתבות השונות בעיתון‪ .‬דעתכם חשובה לנו‪.‬‬
‫נשמח לשמוע הערות‪ ,‬הארות‪ ,‬תגובות )וגם מחמאות‪(..‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מערכת העיתון‬
‫שושי גולדברג‪-‬מאיר – מרפאה בעיסוק‪ ,‬המנהלת המקצועית של מילבת‬
‫אסנת להט – עורכת לשונית‪ ,‬מתנדבת‬
‫מערכת מילבת‪-‬און‪-‬ליין‬
‫מערכת עיתון “מילבת און ליין”‬
‫מיכל דויטשר – רכזת המתנדבים‪ ,‬מתנדבת‬
‫אליזבט אנהולט – מרפאה בעיסוק‪ ,‬מתנדבת‬
‫בתיה רוגלסקי – מתנדבת‬
‫חזי כהן – מעצב גרפי‪ ,‬מתנדב‬
‫תומר סולמי – אחראי טכני‬
‫להסרה מרשימת התפוצה‪[email protected] :‬‬
‫‪51‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫אודות עמותת מילבת‬
‫מילבת פועלת משנת ‪ 1981‬עבור ילדים ומבוגרים עם מוגבלויות ושל קשישים במטרה להעלות‬
‫את רמת עצמאותם‪ ,‬לשפר את תפקודם ולהקל את השתלבותם בחיי הקהילה באמצעות סביבה‬
‫טכנולוגית נגישה ומותאמת‪.‬‬
‫הוגי מילבת ומייסדיה הם המהנדס מר דניאל ברק ממכון ויצמן והפרופסור רפאל רוזין ז"ל –‬
‫שהקים וניהל את יחידת השיקום בבית החולים תל השומר‪ .‬הצטרפו אליהם הגב' עליזה בגין ז"ל‬
‫)רעיית ראש הממשלה דאז(‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ארגון ג'וינט ישראל‪ ,‬משרד הביטחון וקרן‬
‫יהל‪.‬‬
‫אודות מילבת‬
‫מילבת – המרכז הישראלי לאביזרי עזר‪ ,‬בינוי ותחבורה לנכה – היא עמותה ציבורית ללא כוונת‬
‫רווח‪ ,‬שבראשה עומד ד"ר יגאל בן שלום‪ ,‬המנכ"ל )לשעבר( של המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫תרומתה הייחודית של מילבת זוכה להכרה ולהערכה רבה הן מצד אנשי רפואה‪ ,‬רווחה וחינוך‬
‫והן מאלפי האנשים שנעזרים בשירותיה‪ .‬מילבת נבחרה לקבל את אות ההתנדבות מטעם‬
‫המשרד לאזרחים ותיקים לשנת ‪ ,2010‬פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים לשנת ‪ ,2006‬אות‬
‫הנשיא למתנדב לשנת ‪ ,2004‬מגן שר הבריאות לשנת ‪ 2002‬ועוד‪.‬‬
‫תחומי הפעילות של מילבת‪:‬‬
‫במילבת צוות שיקומי רב‪-‬מקצועי )מרפאים בעיסוק‪ ,‬קלינאית תקשורת‪ ,‬פיזיותרפיסטים ועובד‬
‫סוציאלי( וכ‪ 300-‬מתנדבים‪ ,‬המעניקים מגוון שירותים בשפות שונות‪ :‬עברית‪ ,‬ערבית‪ ,‬רוסית‬
‫ואנגלית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬פיתוח בהתנדבות של אביזרי עזר מיוחדים במקרים שבהם לא קיים כל פתרון מסחרי‬
‫המתאים לצורכי האדם עם המוגבלות – פעילות זו היא ייחודית בישראל ומבוצעת רק‬
‫במקומות ספורים נוספים בעולם;‬
‫‪‬‬
‫‪‬פיתוח ובנייה של מתקני פנאי טיפוליים המותאמים לקשישים‪ ,‬ילדים ומבוגרים עם‬
‫צרכים מיוחדים המסייעים בשיפור יכולות מוטוריות‪ ,‬קוגניטיביות וחברתיות באמצעות‬
‫משחק ונגינה‪ .‬במסגרת זו מילבת מפעילה בשיתוף עם מרכז וראיטי בירושלים מרכז פנאי‬
‫טיפולי לילדים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬הפעלת מרכז מידע היכן ניתן להשיג אביזרי עזר לרכישה או לשאילה )מילבת אינה‬
‫קשורה במכירה של המוצרים המסחריים(;‬
‫‪‬‬
‫‪‬מתן ייעוץ מקצועי אישי לבחירת אביזרי עזר מתאימים בכל תחומי החיים )טיפול אישי‪,‬‬
‫ניידות‪ ,‬ישיבה‪ ,‬מחשב‪ ,‬מניעת נפילות‪ ,‬תקשורת תומכת וחלופית‪ ,‬בקרה סביבתית‪ ,‬פנאי‪,‬‬
‫משחק‪ ,‬עבודה ועוד(;‬
‫‪‬‬
‫‪‬הפעלת מרכזי תצוגה להתנסות אישית במגוון רחב של אביזרי עזר;‬
‫‪52‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫אודות מילבת‪ -‬המשך‬
‫נוסף לכול‪ ,‬מפעילה מילבת פרויקטים מיוחדים‪:‬‬
‫‪" ‬מסירה" )מסע( – פרויקט המופעל בשיתוף ג'וינט ישראל לשיפור איכות חייהם של אנשים‬
‫עם מוגבלויות במגזר הערבי‪.‬‬
‫אודות מילבת‬
‫‪ ‬מתן שירותי הדרכה מקצועיים לקבוצות של אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬לבני משפחותיהם‬
‫ולקשישים וכן לאנשי מקצוע וסטודנטים מתחום הבריאות‪ ,‬החינוך והרווחה;‬
‫‪ ‬הקמה וניהול של אתר המידע "עזרים" ‪ – www.azarim.org.il‬מאגר מידע ללא כוונת רווח‬
‫בשפות עברית‪ ,‬ערבית ורוסית‪ ,‬ובו מידע מפורט על יותר מ‪ 17,000-‬אביזרי עזר‪ ,‬תמונות‬
‫וקישורים לאתרים של יצרנים ומשווקים‪.‬‬
‫‪ ‬גם אני יכול – פרויקט לקידום חשיבה טכנולוגית יצירתית בקרב בני נוער )בריאים( וקירובם‬
‫לעולמם של אנשים עם מגבלות‪ .‬במסגרת הפרויקט המופעל בשיתוף האגף לחינוך טכנולוגי‬
‫במשרד החינוך עוסקים התלמידים בפיתוח אביזרי עזר חדשניים לאנשים עם מוגבלות‬
‫בקהילתם‪.‬‬
‫‪ ‬פורים על גלגלים – פרויקט הנערך במוסדות של החינוך המיוחד שבו בונים תחפושות פורים‬
‫לאביזרי הניידות של ילדים עם נכות‪ .‬במסגרת זו אנו מקיימים סדנאות שבהן הופכים את‬
‫כיסא הגלגלים של ילד שרוצה להתחפש לשוטר למכונית משטרה‪ ,‬הליכון של ילדה שרוצה‬
‫להתחפש לפיה הופך לגן פורח עם פרחים ופרפרים ועוד‪.‬‬
‫קהל היעד של מילבת‪:‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬הסתייעו באופן ישיר בשירותי מילבת יותר מ‪ 30,000-‬איש מכל קשת החברה‬
‫הישראלית‪ ,‬ו‪ 305,046-‬איש הסתייעו באמצעות אתר המידע "עזרים"‪:‬‬
‫‪ ‬ילדים ובני נוער עם מוגבלויות;‬
‫‪ ‬מבוגרים עם מוגבלויות;‬
‫‪ ‬קשישים המתמודדים עם ירידה תפקודית בשל הגיל או עקב מחלה זמנית או קבועה;‬
‫‪ ‬נכי צה"ל; נפגעי פעולות איבה;‬
‫‪ ‬בני משפחה;‬
‫‪ ‬אנשי מקצוע וסטודנטים מתחום הבריאות‪ ,‬השיקום‪ ,‬הרווחה‪ ,‬החינוך והעיצוב;‬
‫‪ ‬תלמידים ומורים בבתי ספר ובחטיבות הביניים )במערכת החינוך הרגילה(‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫אודות מילבת‪ -‬המשך‬
‫אודות מילבת‬
‫מתנדבי מילבת‪:‬‬
‫פעילותה היצירתית והנרחבת של מילבת מתאפשרת הודות למעורבותם הרבה של כ‪300-‬‬
‫מתנדבים מתחומים מגוונים‪ :‬הנדסה‪ ,‬אלקטרוניקה‪ ,‬בריאות‪ ,‬מחשבים‪ ,‬מנהלה‪ ,‬עיצוב‪ ,‬משפט‪,‬‬
‫שיווק ועוד‪ ,‬בכללם הן אנשים פרטיים והן קבוצות עובדים וגמלאים מארגונים מובילים בארץ‪:‬‬
‫תקציב מילבת‪:‬‬
‫פעילות מילבת מתאפשרת הודות לשיתופי פעולה ותמיכות של משרדי ממשלה )משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים חברתיים והמשרד לאזרחים ותיקים(‪,‬‬
‫אש"ל‪ ,‬ג'וינט ישראל‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי ובזכות תרומות מעסקים‪ ,‬מאנשים פרטיים‪ ,‬מקהילות‬
‫יהודיות ומקרנות מישראל ומחו"ל‪.‬‬
‫התרומה למילבת מוכרת לצורכי מס בישראל‪ ,‬בארצות הברית ובאנגליה‪.‬‬
‫בעלי התפקידים במילבת‪:‬‬
‫יושב ראש‪ :‬ד"ר יגאל בן שלום‪ ,‬המנכ"ל )לשעבר( של המוסד לביטוח לאומי ושל משרד העבודה‬
‫והרווחה;‬
‫מנכ"ל‪ :‬מר נחמן פלוטניצקי;‬
‫מנהלת התחום המקצועי‪ :‬גב' שושנה גולדברג‪-‬מאיר‪ ,‬מרפאה בעיסוק;‬
‫יו"ר כבוד של ארגון ידיד מילבת‪ :‬תא"ל )מיל'( ירמי אולמרט;‬
‫יו"ר חוג ידידי מילבת‪ :‬ד"ר נדיר צור‪.‬‬
‫עמותת מילבת ביתן ‪ 23‬א' בית החולים תל השומר‬
‫טלפון ‪ 03-5303739‬פקס ‪ 03-5357812‬דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫אתר מילבת ‪ www.milbat.org.il‬אתר המידע "עזרים" ‪www.azarim.org.il‬‬
‫‪54‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫אתר עזרים‬
‫ואנשים עם מוגבלות‪ ,‬הנו מאגר המידע היחיד בעולם בשפה העברית הכולל מידע על יותר מ‪-‬‬
‫‪ 17,000‬אביזרי עזר לילדים‪ ,‬מבוגרים וקשישים שתפקודם נפגע או נחלש‪.‬‬
‫האתר מתורגם בימים אלה לשפות‪ :‬רוסית‪ ,‬ערבית ואנגלית‪) .‬דרושים מתנדבים לתרגום(‬
‫אתר "עזרים" שהוקם ע"י עמותת מילבת בשיתוף עם אשל‪ ,‬הביטוח הלאומי וארגונים נוספים‬
‫אתר עזרים‬
‫אתר "עזרים"‪ ,http://www.azarim.org.il ,‬מאגר המידע הישראלי לאביזרי עזר עבור קשישים‬
‫מכיל מידע נרחב על אודות טכנולוגיה מסייעת ואביזרי עזר שמטרתם לסייע לאנשים שתפקודם‬
‫נפגע או נחלש לשפר את תפקודם בכל תחומי החיים‪ .‬המידע שבאתר מאפשר לאנשים אלה‪,‬‬
‫לבני משפחותיהם‪ ,‬למטפלים ולאנשי מקצוע לקבל מידע מקצועי ומהימן לצורך בחירת אביזרי‬
‫עזר המתאימים להם ולקבל מידע עדכני היכן ניתן להשיגם‪.‬‬
‫מילבת היא עמותה ציבורית ללא כוונת רווח הפועלת יותר מ‪ 30-‬שנה במטרה לשפר את איכות‬
‫החיים של ילדים‪ ,‬מבוגרים וקשישים עם מוגבלות ולשלבם בחברה‪.‬‬
‫אם לא מצאתם את האביזר המתאים לצרכיך‪ ,‬צוות המתנדבים בעמותת מילבת ישמח לסייע לך‬
‫בבנייה של אביזר מיוחד‪ .‬לפרטים נוספים לחץ כאן‪.‬‬
‫לפני קבלת החלטה על רכישה או על שימוש באביזר עזר מומלץ להתייעץ עם אנשי המקצוע‬
‫מעמותת מילבת‪ ,‬מומחים בתחום טכנולוגיה מסייעת‪ ,‬לצורך הערכה תפקודית‪ ,‬הדגמת אביזרים‪,‬‬
‫תרגול השימוש בהם‪ ,‬ביצוע התאמות ייחודיות ולעתים גם בניית אביזר מותאם אישית‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫מדור פרסומי‬
‫‪56‬‬
‫מדור פרסומי‬
‫‪57‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫מדור פרסומי‬
‫‪58‬‬
‫לתוכן העניינים‬
‫מדור פרסומי‬
‫‪59‬‬
‫לתוכן העניינים‬