‫מדינת ישראל‬ ‫משרד הביטחון‬ ‫מרכז "חוסן"‬ ‫רח"ל‬ ‫פיקוד העורף‬ ‫מרכז השלטון המקומי‬ ‫משרד החינוך‬ ‫להתערבות בטראומה ואסון המוני רשות החירום הלאומית‬ ‫ע"ש כהן‪-‬האריס‬ ‫מיסודה של העמותה לילדים בסיכון )ע"ר(‬ ‫בס"ד‬ ‫תוכנית "חוסן אזרחי" ‪" - 2010‬פיילוט ‪"30‬‬ ‫מערך שיעור להטמעת תוכנית "חוסן חינוך"‬ ‫לחץ חברתי‬ ‫כותבת המערך‪ :‬חגית תנעמי‪ ,‬יועצת ביה"ס ארלוזורוב אשקלון‬ ‫השיעור עוסק בדרכי התמודדות עם לחץ חברתי תוך שימוש בטכניקות שנלמדו בשיעורי‬ ‫חוסן‪ .‬הטכניקות המובאות במכתב‪ :‬תיקון מחשבות‪ ,‬חבר חכם‪.ZOOM ,‬‬ ‫בפתיחת השיעור‪ :‬הרפיה ונשימות והקראת המכתב של אדם‪.‬‬ ‫היי חברים‪,‬‬ ‫רציתי לשתף אתכם במצב לא נעים שאירע לי לאחרונה‪.‬‬ ‫יש לי שני חברים מאוד טובים‪ ,‬עדיין לא יצא לי לספר לכם עליהם‪ ,‬עודד ורוני‪.‬‬ ‫שלושתנו חברים מאז הגן ואנו לומדים באותה הכיתה‪ .‬כיף לי מאוד איתם‪,‬‬ ‫אנחנו משחקים יחד בבית הספר וגם נפגשים אחר הצהריים‪ .‬אנו תומכים‬ ‫אחד בשני ועוזרים כשצריך‪.‬‬ ‫לאחרונה קרה מקרה שגרם לי להרגיש מאוד לא בנוח בחברתם‪.‬‬ ‫בשבוע שעבר‪ ,‬בהפסקה הגדולה שיחקנו שלושתנו בגולות באחת הפינות‬ ‫בחצר בית הספר‪ .‬כשצלצלו להיכנס חזרה לשיעור היינו באמצע המשחק ורוני‬ ‫אמר "בואו נמשיך לשחק‪ ,‬גם ככה עכשיו יש שיעור אמנות המורה לא קוראת‬ ‫שמות ולא תרגיש שאנחנו חסרים" עודד התלהב מהרעיון ואמר "נכון‪ ,‬בואו‬ ‫נמשיך‪ ,‬מה כבר יכול לקרות"‪ .‬אני התנגדתי ואמרתי שלדעתי זה רעיון גרוע‪,‬‬ ‫אפשר להמשיך לשחק אחר כך‪ ,‬אסור לנו לעשות דבר כזה‪ ,‬אנחנו יכולים‬ ‫להסתבך‪ .‬רוני ועודד התעקשו ואמרו לי‪" :‬מה נהיית כזה פחדן‪ ,‬מי בכלל יראה‬ ‫אותנו כאן‪ ,‬חשבנו שאתה חבר שלנו ורוצה לשחק איתנו"‪.‬‬ ‫הרגשתי מאוד לא בנוח‪ ...‬מצד אחד לא רציתי להפסיד אמנות‪ ,‬אני ממש‬ ‫אוהב את השיעור הזה ומחכה לו כל השבוע‪ .‬גם בזה לא היה לי כל כך קל‬ ‫להודות‪ .‬מצד שני לא רציתי לקלקל את היחסים עם החברים הכי טובים שלי‪.‬‬ ‫אמרתי לעצמי שהם בטח לא ירצו להיות יותר חברים שלי‪ .‬מכאן המחשבות שלי‬ ‫התגלגלו והגעתי עד למחשבה שבחיים לא יהיו לי חברים אחרים‪.‬‬ ‫האמת היא שהיתה סיבה נוספת‪ .‬באמת פחדתי שייתפסו אותנו ויענישו‪.‬‬ ‫ידעתי שזו עבירה על חוקי בית הספר ושהעונש יכול להיות מאוד לא נעים‪ .‬גם‬ ‫כאן לא היה לי קל להודות שאני קצת מפחד וממש לא הייתי רוצה לקבל עונש‪.‬‬ ‫לא ידעתי מה לעשות אז ניסיתי להיזכר בטכניקות שלמדתי ושעזרו לי להתמודד‬ ‫עם מצבי לחץ אחרים בעבר‪...‬‬ ‫מורה‪ :‬מה דעתכם ילדים? האם נקלעתם פעם למצב שבו חברים לחצו עליכם לעשות משהו‬ ‫בניגוד לרצונכם או לעשות משהו אסור? מה חשבתם? כיצד הרגשתם?‬ ‫האם אתם יכולים להבין את תחושת הלחץ שאדם מדבר עליה?‬ ‫המורה תקשיב למצבים אותם יתארו הילדים ותגדיר רק מצבים של קונפליקט בין הרצון‬ ‫האמיתי של הילד ובין החבר'ה‪ .‬אלו הם מקרים של לחץ חברתי‪.‬‬ ‫המורה תנסה להפריד את המקרים האלו ממקרים שאינם עקרוניים כמו הסכמה לוותר על‬ ‫הרצון שלך למען רצון אחרים‪ ,‬כאשר במקרים אחרים המצב מתהפך והם מוותרים לך‪ .‬אנחנו‬ ‫מדברים על מקרים בהם הויתור לחברים יוצר אצל הילד קונפליקט עם ערך שלו או גורם‬ ‫לו להפסיד משהו שהוא מאוד רוצה בו‪.‬‬ ‫כשהמורה מקבלת את התשובות של הילדים היא תנסה לעשות הפרדה בין מה שהם חשבו‬ ‫ומה שהם הרגישו )על פי הגיל( כדי להראות את ההשפעה של המחשבה על ההרגשה‪.‬‬ ‫לפני שנחשוב על דרכים לפתרון ננסה לראות את קו המחשבה של אדם‪ .‬האם יש לו‬ ‫מחשבות מכשילות?‬ ‫המורה מכוונת לקטע הבא‪:‬‬ ‫אמרתי לעצמי שהם בטח לא ירצו להיות יותר חברים שלי‪ .‬מכאן המחשבות שלי התגלגלו‬ ‫והגעתי עד למחשבה שבחיים לא יהיו לי חברים אחרים‪.‬‬ ‫על המחשבות האלו אפשר קודם כל להפעיל את מודל שלושת הצעדים‪:‬‬ ‫המורה‪ :‬מי יכול להפעיל את מודל שלושת הצעדים על המחשבות האלו?‬ ‫המטרה‪:‬‬ ‫‪ .1‬הם בטח לא ירצו להיות יותר חברים שלי!‬ ‫‪ .2‬הם בטח לא ירצו להיות יותר חברים שלי?‬ ‫‪ .3‬אני חושש שהם לא ירצו להיות חברים שלי‪ .‬נחשוב מה הדבר הנכון ביותר לעשות עכשיו‪.‬‬ ‫הכיוון הזה מאפשר לי לא להגיע להחלטות לא נכונות כפי שתכף נראה‪.‬‬ ‫‪.1‬בחיים לא יהיו לי חברים אחרים!‬ ‫‪ .2‬בחיים לא יהיו לי חברים אחרים? )סביר להניח שנעצור כבר כאן(‬ ‫‪ .3‬אני מפחד שלא יהיו לי יותר חברים אבל זה נראה מטורף למדי לחשוב כך‪...‬‬ ‫עכשיו המורה יכולה לשאול את הילדים איך פעלו במקרים האלו או איך הם חושבים אדם‬ ‫צריך לפעול‪.‬‬ ‫כיצד פעלתם? באילו טכניקות לדעתכם כדאי להשתמש כדי להתמודד ולקבל החלטה שלא‬ ‫תפגע בנו ותגרום לנו להרגיש רע?‬ ‫בדיון שייערך בכיתה הילדים יכולים לתת דוגמאות אישיות‪ ,‬חשוב מאוד לא להיות שיפוטיים‬ ‫ולכוון למציאת פתרונות במידה ושוב נתקל במצב דומה בעתיד‪ .‬חשוב לכוון לפתרונות‬ ‫באמצעות הטכניקות שנלמדו ולחזק הצעות מקוריות של הילדים‪.‬‬ ‫מורה‪ :‬בואו ונראה כיצד נהג אדם )שם נמצא את הדוגמאות לשימוש בטכניקות של חוסן(‪.‬‬ ‫אתם בוודאי סקרנים לדעת מה החלטתי בסוף‪ ...‬במצב שכזה כדאי לחשוב מעט לפני‬ ‫שמקבלים החלטה שאנו לא שלמים איתה‪ .‬קודם כל עצרתי בעזרת עש'ן ד'ק‪ .‬זה כבר קצת‬ ‫הצחיק אותי‪ .‬זוכרים מה זה?‬ ‫)המורה תרענן את זכרון התלמידים(‬ ‫אחר כך דמיינתי לרגע את החבר החכם שלי‪ .‬התשובה שלו היתה מהירה‪ .‬ידעתי שהוא‬ ‫ימליץ רק לטובתי והקשבתי לדבריו "אל תעשה מה שלא טוב לך‪ .‬אתה גם רוצה להיות‬ ‫בשיעור אומנות ואתה עלול גם להיפגע אם לא תלך לשיעור‪ .‬ידעתי שהוא צודק ושאני צריך‬ ‫להיכנס לכיתה‪ ,‬אבל בכל זאת‪ ,‬חששתי ממשהו‪ ...‬חשבתי מעט ופתאום זיהיתי מחשבות‬ ‫מכשילות ושאלתי את עצמי‪ :‬באמת חבריי הטובים יעזבו אותי‪ ,‬אילו מן חברים טובים הם אם‬ ‫הם לא מוכנים לקבל החלטה שונה משלהם? ובמידה והם לא יהיו חברים שלי יותר‪ ,‬האם‬ ‫באמת לא יהיו לי חברים לעולם?‬ ‫החלטתי‪ ,‬כפי שדודי הארי לימד אותי‪ ,‬לנסות לפתור את הבעיה הזו של החברים מאוחר‬ ‫יותר‪ ,‬אם בכלל תהיה בעיה‪ .‬קודם אתמקד בפתרון הבעיה הנוכחית‪ :‬הסתיימה ההפסקה ואני‬ ‫מאחר לשיעור והפתרון לכך ידוע‪...‬‬ ‫חזרתי לשיעור ונהניתי מאוד משיעור אומנות‪ .‬המשך היום היה כרגיל‪ ,‬חבריי התייחסו אליי‬ ‫כאילו כלום לא קרה‪ .‬מתברר שסגנית המנהלת ראתה אותם והענישה אותם‪ ,‬איזה מזל שלא‬ ‫נשארתי איתם‪ ...‬באותו היום אחר הצהריים פגשתי את דודי הארי וסיפרתי לו מה שקרה‪.‬‬ ‫הוא חיזק אותי על כך שעמדתי על דעתי ולא נגררתי לביצוע מעשים אסורים‪ .‬הוא גם אמר לי‬ ‫שבעתיד אני יכול להיתקל שוב במצבים דומים‪ ,‬עם אותם חברים או עם חברים אחרים‪ ,‬אני‬ ‫חושב שאני כבר יודע איך להתמודד‪...‬‬ ‫מורה‪ :‬באילו טכניקות השתמש אדם?‬ ‫)תשובה‪ :‬איזון מחשבות‪ ,‬חבר חכם‪ ,‬עש'ן ד'ק(‬ ‫האם אתם רוצים להציע דרכים נוספות?‬ ‫הערה למורה‪ :‬אפשר לערוך משחק תפקידים‪ ,‬קבוצה מול תלמיד כאשר הקבוצה מנסה‬ ‫לשכנע את היחיד לעשות משהו שהוא אינו רוצה‪ ,‬בכיתות ה' – ו' ניתן לנצל את השיעור‬ ‫ולהרחיב את הדיון תוך נגיעה בנושאים מניעתיים מתוך תכנית כישורי חיים‪ ,‬כמו מניעת‬ ‫שימוש בסמים ואלכוהול או התנהגויות מסוכנות אחרות‪.‬‬ ‫משוב לשיעור )פידבקים משיעור כזה שבוצע בכתה ה(‬ ‫השיעור הועבר באחת מכיתות ה' בהן אני מלמדת‪ .‬בתחילת השיעור סקרנו את דרכי‬ ‫ההתמודדות שלמדנו עד כה ותרגלנו נשימות‪ .‬לאחר הקראת החלק הראשון של המכתב‬ ‫הילדים שיתפו בסיפורים אישיים שתיארו בעיקר מצבים בהם הופעל עליהם לחץ מצד‬ ‫חבריהם לא להתחבר לחברים אחרים‪.‬‬ ‫הילדים התקשו לספר באופן אישי על מקרים בהם לחצו עליהם לבצע מעשים אסורים‬ ‫והשליכו זאת על חבריהם‪" :‬פעם לחצו על חבר שלי ללכת לקניון במקום לבית ספר‪"...‬‬ ‫ודוגמאות כגון אלו‪.‬‬ ‫הילדים ניסו למצוא פתרונות למצבים שהם עצמם העלו והשוו בין המקרים הללו למקרה של‬ ‫אדם‪ ,‬תארו כיצד לדעתם הוא מרגיש ובאיזה מצב הוא נמצא‪ .‬הילדים הבינו שהוא נמצא‬ ‫במצב לחץ‪ ,‬זיהו את המחשבות השליליות שעלו בראשו וסייעו לתקנן‪ ,‬לפי השיטות שנלמדו‪.‬‬ ‫הם הגדירו את הבעיה בה נמצא אדם ועלתה הצעה לנסות לפתור את הבעיה עם החברים‬ ‫אח"כ‪ ,‬כרגע עליו להתמודד עם הדרישה לעבור על חוקי בית הספר ולא להיכנס לשיעור וזו‬ ‫בעיה נוספת שיש לפתור מייד‪ ,‬בבעיה הקשורה לתגובת החברים נטפל אחר כך )אם לא ירצו‬ ‫להיות חברים שלי‪ ,‬יחשבו שאני פחדן וכו'( כאן נעשה הקישור לטכניקה‪" :‬זום‪ ,‬להסתכל על‬ ‫הבעיה ממרחק"‪.‬‬ ‫בשלב זה שאלתי אותם מה משותף לכל האירועים שהם העלו ולסיפור של אדם? עם איזה‬ ‫סוג של לחץ נדרשים להתמודד באירועים אלו? הילדים הגיעו למסקנה שזהו "לחץ חברתי"‬ ‫בכך עוסק השיעור ומטרתו למצוא דרכי התמודדות במצבים כאלו‪.‬‬ ‫הילדים סיפרו כיצד לדעתם אדם יגיב‪ ,‬כיצד הם עצמם היו מגיבים וכו' והתשובות היו מגוונות‪.‬‬ ‫היו מעט ילדים שהודו שהיו מקשיבים לחברים ואח"כ מוצאים תירוץ מדוע לא נכנסו לכיתה‪,‬‬ ‫היה תלמיד שלא חשש לומר " נו אז אני פחדן‪ ,‬מותר לי‪ ,‬אני מעדיף שייקראו לי פחדן מאשר‬ ‫לעשות משהו שאחר כך ההורים שלי יענישו אותי"‪ ,‬תלמידים אחרים ציינו שהם היו נכנסים‬ ‫לשיעור ואח"כ מטפלים בבעיות שיעלו עם החברים‪.‬‬ ‫לאחר קריאת החלק השני של המכתב הילדים הביעו דעתם על תגובתו של אדם והמשך‬ ‫הסיפור‪ ,‬רובם הסכימו‪ ,‬והדיון התפתח לעיסוק בנושא "חברות"‪ ,‬על אף שזה לא תוכנן כחלק‬ ‫מהשיעור‪ ,‬הילדים נגעו בנושאים חשובים כמו‪ ,‬מיהו חבר אמיתי‪ ,‬מה זה בשבילי חבר‪ ,‬עד‬ ‫כמה אני מוכן לוותר כדי לשמור על החברות‪ ,‬האם זה בסדר לעשות דברים שגורמים לי‬ ‫להרגיש רע‪ ,‬או יותר מכך‪ ,‬שאסורים עלי לשם כך?‬ ‫במהלך השיעור לא הספקתי לגעת בנושאים מניעתים כפי שתכננתי מאחר והילדים העלו את‬ ‫נושא החברות ועסקנו בכך‪ .‬הדגשתי בפניהם כי בגילם יש חשיבות לקבוצת החברים‪ ,‬כולנו‬ ‫זקוקים לחברים אך עם זאת חשוב לזכור מה המטרה של החברות )"שיהיה לי כיף‪ ,‬שהחבר‬ ‫יעזור בעת צרה‪ ,‬שאני ארגיש בנוח‪ "...‬כפי שהם עצמם ציינו( ולנהוג בהתאם כשנקלעים‬ ‫למצבים בהם יש סתירה ואנו חשים שקשר חברתי מסוים עלול להזיק לי‪ .‬כמובן שהדגשנו‬ ‫את השימוש בעיקר בטכניקות‪ :‬תיקון מחשבות מכשילות וחבר – חכם‪ ,‬שזהו בעצם הדיבור‬ ‫הפנימי המסייע לי בקבלת החלטות ומאפשר לי לעצור ולחשוב לרגע לפני שאני מקבל‬ ‫החלטה פזיזה‪.‬‬ ‫משוב נוסף ממחנכת אחרת‪:‬‬ ‫חלק ‪2‬‬ ‫משוב לשיעור לחץ חברתי‬ ‫את השיעור העברתי בכיתה ו'‪.‬‬ ‫החלטתי ללמד שיעור זה מכיוון שהוא רלוונטי מאוד לכיתה כי הם נמצאים בתהליך של מעבר‬ ‫לחטיבה כאשר אחד הדגשים במעבר לחטיבה הוא התמודדות עם לחץ חברתי‪.‬‬ ‫שיעור זה הועבר לאחר שיעור במסגרת כישורי חיים הלחץ חברתי במסיבה‪ :‬העם לשתות‬ ‫משקה אלכוהולי ולהגרר ללחץ החברתי או לעמוד על עקרונותיי‪.‬‬ ‫הילדים נהנו מאוד מהמכתב של אדם‪.‬‬ ‫חלק מהילדים התייחסו לאדם בתוך "חנון" הילדים ציינו שהפחד הגדול הוא לא להשתייך‬ ‫לקבוצה ולפעמים המחיר הוא‪ -‬לקבל עונש‪,‬לעשות דברים שהם לא כ"כ מסכימים‪.‬‬ ‫דיברנו על הסכנות כתוצאה מהפעלת לחץ חברתי על איבוד "אני מאמין שלי" ועל הערכים‬ ‫החינוכיים‪.‬‬ ‫הבהרנו ת החשיבות בלהיות אסרטיבי ואיך לדעת לעמוד על דעתך גם במצבים של לחץ‬ ‫חברתי‪.‬‬ ‫הילדים סיפרו סיפורים מחייהם‪ ,‬על ויתורים אותם הם נאצים לעשות על מנת להיות חלק‬ ‫מקבוצת במקובלים‪.‬‬ ‫אחד התלמידים שיתף את תלמידי הכיתה במקרה שהיה נתון ללחץ חברתי והיה לו קשה‬ ‫להחליט מה לעשות‪.‬‬ ‫אחד הדברים שעזרו לו להחליט זה שהוא פשוט דמיין את אחיו הבוגר ואח שלו יעץ לו מה‬ ‫לעשות באותו מצב‪.‬‬ ‫אמרתי לתלמיד שזה דומה לטכניקה של חבר גמד שאנחנו מתייעצים בשעת צרה‪.‬‬ ‫התלמידים העלו טכניקות נוספות כדי להתמודד עם לחץ חברתי‪ ,‬כגון‪ :‬עשן דק‪,‬זום‪,‬חבר גמד‪.‬‬ ‫בסוף השיעור הילדים התחלקו לקבוצות כל קבוצה הציגה מקרה של לחץ חברתי תוך שימוש‬ ‫הטכניקות שנלמדו‪.‬‬