בבית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק העותרת: בג"צ 21/5843 רגבים ,ע.ר914064085 . באמצעות עו"ד אברהם פלמון ו8או בצלאל סמוטריץ' ו8או בעז ארזי ת.ד ,11124 .ירושלים44112 , טל' ,23-3532222 :פקס23-3532232 : נגד -המשיבים: .8שר הפנים ,מר אלי ישי .2היחידה לפיקוח על הבניה במשרד הפנים באמצעות פרקליטות המדינה ,משרד המשפטים, רחוב סאלח א-דין ,ירושלים טל' ,23-3133245 :פקס 233134244 - : תשובת העותרת לתגובת המשיבים המקדמית בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום ,32.4.43מתכבדת העותרת להגיש את תשובתה לכתב התגובה שנמסר מטעם המשיבים לעתירה ,כדלקמן : א. התייחסות לטענה המקדמית : .1המשיבים טוענים כי העתירה צריכה הייתה להיות מוגשת כנגד הוועדות המקומיות אשר עליהן הוטלה בתקנות חובת הדיווח ,ומחדלן ,לכאורה ,הוא נשוא עתירה זו. .2העותרת תטען כי אי קיום חובת הדיווח ע"י הוועדות המקומיות הנה רעה חולה הקיימת בעצם מאז שחוקקו תקנות חובת הדיווח. .3שר הפנים ,באמצעות היחידה לפיקוח שבמשרדו ,הוא האחראי על אכיפת החוק ולפיכך הוא זה שהוסמך לתקן את התקנות שמאפשרות ליישם את החוק ,ומכוח סמכות זו הוא גם האחראי לבקר ולפקח על קיומן של התקנות .כאמור בתגובת המשיבים גופא ,שר הפנים הוא גם מי שיש בידיו הכלים לאכוף על יושבי הראש של הוועדות המקומיות את ביצוע התקנות ולהפעיל כנגדם סנקציות במידה והם אינם עושים כן. .4עתירה זו נושאה הנו אכיפת ביצוע התקנות ,ולא אכיפת הדיווח עצמו .אפשר כי עתירה שנושאה היה הדיווח עצמו ,אכן ראוי היה שתופנה כנגד אלו שאמורים לדווח .עתירה זו שנושאה אכיפת הביצוע ,ראוי להפנותה לגורם האחראי לבקרה ולפיקוח על הביצוע, שהוא גם הגורם המוסמך להפעלת צעדי האכיפה כנגד מי שלא מבצע את הדיווח .שכן, אין סמכ ות ללא אחריות ,ומי שהוסמך לתקן תקנות ולנקוט בצעדים לאכיפת ביצוען, הוא גם האחראי להפעילם. .5טענת המשיבים בהקשר זה אף נסתרת מניה וביה בתגובתם עצמם שהרי הם מפרטים במסגרתה את מכלול הצעדים שננקטו על ידם ,לאחר הגשת העתירה ובעקבותיה, במטרה לאכוף את ביצוע התקנות על הוועדות המקומיות .הנה כי כן המשיבים עצמם מודים למעשה כי ישנם להם האחריות ,הסמכות והיכולת לגבי ביצוע התקנות ועל כן לא ברורה התנערותם מכך. .6סיכומו של דבר ,המשיבים שנבחרו הם בעלי הסמכויות ולפיכך הם גם האחראים למצב הקיים ולתיקונו .לא ניתן להסכים עם 'הקטנת הראש' והבריחה מאחריות העולים מתגובת המשיבים ,המנסים להתנער מאחריות ולהעבירה לאותם גורמים שהוכיחו במשך שנים שאינם משתפים פעולה. .7זאת ועוד ,ברי כי הדרך הנכונה והיעילה ביותר ללבן את סוגיית ביצוען של התקנות בפני בית המשפט ולהביאה בדרך זו אל פתרונה (וזו הרי כוונתה של העותרת ותכליתה של העתירה) היא באמצעות הגשת עתירה זו כנגד שר הפנים ולא באמצעות הגשת מאה ועשרים עתירות נפרדות שהיו מוגשות לבתי המשפט המחוזיים השונים ,בשבתם כבתי משפט לעניינים מנהליים ,כנגד מאה ועשרים הוועדות המקומיות .הבאת הסוגיה כמכלול בפני בית המשפט הנכבד עדיפה עשר מונים ומכל בחינה שהיא על הבאתה "חתיכות חתיכות" כנגד הוועדות המקומיות. .8עינינו הרואות כי בדרך זו כבר עורבה בעניין המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה וכבר אף שלחה בעניין ריענון לתובעים שתחתיה .הנה כי כן ,ברי כי דרך זו היא הנכונה והיעילה ביותר לבירור הסוגיה. .9ולסיום ,מתגובת המשיבים עולה תמונה לא מלבבת ,לשון המעטה ,המתקיימת מזה שנים רבות באשר לביצוע התקנות ולקיומו של דיווח ובעקבותיו מידע סדור ועדכני באשר לתופעת הבניה הבלתי חוקית .מתגובת המשיבים ומן הנספחים שצורפו לה עולה גם בבירור החשיבות הרבה שבקיום חובת הדיווח ובקיומו של מידע זמין ומאורגן ,כאמור .על רקע כל הנ"ל קשה שלא לתמוהה על ניסיונם של המשיבים לגלגל את האחריות מהם והלאה. .11סיכומו של פרק זה -העותרת סברה ,ועודנה סבורה ,כי הכתובת הנכונה לבירור העתירה בכדי להביא לייעול הדיווח הינה באמצעות הגשתה כנגד שר הפנים ויחידת האכיפה שבמשרדו .שר הפנים הוא הנושא באחריות העליונה לקיומן של התקנות, כחלק מאחריותו לאכיפת דיני התכנון והבניה ,והוא שבידיו הכלים והיכולת לאכוף חובה זו .זוהי גם ,לשיטתה של העותרת ,הדרך היעילה ביותר לקידום העניין. .11למעלה מן הצורך ומטעמי זהירות בלבד ,תזכיר העותרת בהקשר זה כי עתירה זו הוגשה כפועל יוצא של התעלמות המשיבים מפניותיה החוזרות ונשנות ,ועל כן במידה ובית המשפט הנכבד יחליט על אף האמור כי הדרך הנכונה לבירור הסוגיה היא באמצעות הגשת עתירות רבות כנגד הוועדות המקומיות וכי על כן יש למחוק את ההליך הנוכחי ,יתבקש בית המשפט הנכבד להשית הוצאות הליך זה על המשיבים, שהפרו את חובתם על פי החוק ,התעלמו מפניותיה של העותרת וגרמו להגשת העתירה. ב. חשיבותה ותועלתה של הגשת העתירה: .12מתשובת המשיבים עולה כי למרות שהתנועה להגינות שלטונית חזרה בה מעתירתה לפני למע לה מעשר שנים ,עד היום לא חל שינוי במצב וכי עד לפני זמן קצר ההתעלמות של הוועדות מחובת הדיווח הייתה כמעט מוחלטת והמשיבים לא מצאו לנכון לפעול לשינוי המצב. .13עוד עולה מתשובת המשיבים כי לאחר שהוגשה עתירה זו והמשיבים החלו לפעול בעקבותיה באמצעות צעדים ראשוניים ,אכן חל שינוי פעוט וחלק מהוועדות החלו לדווח משנת .3243 .14המשיבים אף מעדכנים בסעיף ( 44א,ג,ד,ה) בתשובתם על אותם צעדים ראשוניים שבהם נקטה הנהלת משרד הפנים לצורך זירוז הוועדות לקיים את חובת הדיווח, פעולות שכאמור לעיל ,כולן ננקטו אחרי תאריך מסירת כתב העתירה לידי המשיבים. הרי לא נדרשת ראיה טובה מכך לחשיבותה ונחיצותה של העתירה ,אשר רק קריאתה בידי המשיבים כבר תרמה לתחילתו של תהליך האכיפה ,שאת נקיטתו על כל שלביו עד מיצויים דורשת העותרת בכתב העתירה. .15מתן צו כמבוקש ,יביא בהכרח להמשך התהליך וסיומו המוצלח ,שיתבטא באחת משת יים :או שבמהלכו יחלו כל הוועדות למלא את החובה המוטלת עליהן ,או שמיצוי התהליך עד סופו יביא להחלפת אלו מיושבי הראש שיתעקשו להמשיך ולהפר את החוק בכאלו שימלאו את החובה .כך או כך ,תצא המערכת נשכרת בכך שהכלי שתוכנן על ידה לצורך ניהול הפיקוח והבקרה על פעילות הוועדות יהיה זמין ומוכן לשימוש. .16הצורך בהתערבות בית המשפט גם לאחר שעל פי המתואר בתגובת המשיבים תהליך האכיפה החל ,נתמך גם הוא בתגובה עצמה -בסעיף 32לתגובתם ,המשיבים "מקווים כי פעולות משולבות אלה תעוררנה את המודעות לחשיבות יישום התקנות ותביא להטמעתן". .17וכי יעלה ע ל הדעת שהמשיבים יכולים להסתפק במקרה זה בתקוות בלבד ?! לפיכך מתן הצו המבוקש נדרש כדי לוודא שהתהליך לא יסתיים בתקווה ,אלא בביצוע בפועל, שתוצאתו דיווח מלא ואמין של גורמי האכיפה על כל המדרג ,מלמטה לכיוון מעלה עד לראש הפירמידה. .18לא ניתן להסתפק בצעדים הראשוניים המפורטים בכתב התשובה המסתכמים במשלוח תזכורת או חוזר מנכ"ל ,כפי שלא יתקבל על הדעת שמערכת האכיפה תשלח תזכורת אחר תזכורת במשך שנים כאשר אזרח מן השורה 'ישכח' למלא חובה המוטלת עליו על פי חוק. ג. ההבדל בין עתירה זו לעתירת התנועה לאיכות השלטון: .19מתגובת המשיבים למדה העותרת לראשונה על קיומה של עתירה קודמת שהוגשה בשנת 3224ועסקה באי-קיום תקנות חובת הדיווח (בג"צ ,1441824להלן" :עתירת התנועה לאיכות השלטון" " 8העתירה הקודמת" ,לפי העניין) .עתירה זו נמחקה בהסכמת הצדדים. .21בהעדר מענה ענייני מצד המשיבים לפניותיה של העותרת בטרם הוגשה העתירה לא יכלה העותרת לדעת על קיומה של העתירה הקודמת ומובן כי לו היה דבר קיומה ידוע לעותרת היה הדבר זוכה להתייחסות בגוף העתירה. .21כך או כך ,תיאור השתלשלות העניינים בעתירת התנועה לאיכות השלטון ותגובת המשיבים כפי שהוגשה אז וצורפה כנספח מש 38לתגובת המשיבים דהכא ,תומך דווקא בעמדת העותרת ומעלה ביתר שאת את הצורך בבירורה עד תום של עתירה זו. .22מתגובת השיבים לעתירת התנועה לאיכות השלטון עולה כי בעת הגשתה של העתירה דהתם קוימה חובת הדיווח למעשה על ידי הוועדות המקומיות באופן שהגשים את תכליתן של התקנות ,גם אם הדבר לא נעשה בדיוק כפי שקובעות התקנות .המשיבים סקרו אז בתגובתם את הדרך בה קוימה בעת ההיא חובת הדיווח והגיעו אל המסקנה כי התכלית שעמדה ביסוד התקנת התקנות הוגשמה ,קרי :מידע מהוועדות המקומיות 'זרם' למעלה אל הרמות הממונות ,עד לשר הפנים ,באופן שבו בפני השר עמדה תמונת מצ ב עדכנית שאפשרה למידה על התופעה ומאפייניה וגיבוש תכניות עבודה בהתאם. .23בהתבסס על תמונת מצב עובדתית זו ,ובהתבסס עליה בלבד ,מחקה העותרת דהתם את העתירה. .24לא זה המצב בשנים האחרונות .בניגוד בולט לאמור בתגובת המשיבים לעתירת התנועה לאיכות השלטון ,בתגובתם לעתירה דנן לא טוענים המשיבים כי מתקיים דיווח בפועל המקיים את תכליתן של התקנות .נהפוך הוא ,המשיבים מודים כי זה שנים שלא מתקיים דיווח סדור וכי רק כעת ,לאחר הגשת העתירה דנן החלו לפעול - עדיין מעט מידי ומאוחר מידי לשיטתה של העותרת -לאכיפת ביצוע התקנות. .25סקירת ההליכים בעתירת התנועה לאיכות השלטון דווקא מצדדת בהותרת עתירה זו על כנה ובהוצאת הצו המבוקש בה כנגד המשיבים שכן המשיבים הוכיחו כי ללא התערבותו של בית המשפט הנכבד אין הם עושים את המוטל עליהם .עם מחיקתה של העתירה הקודמת שבו המשיבים לסורם ונמנעו מלאכוף את ביצוען של התקנות ,עד למצב הנוכחי בו הרוב המוחלט של הוועדות המקומיות אינו מעביר דיווח משום סוג שהוא על מצב הבניה הבלתי חוקית בתחומה. ד. סיכום: .26העתירה דנן מציפה בעיה חמורה של אי קיום תקנות רוחבי לאורך שנים ,שנמשך למרות שהנושא עלה בעתירה דומה ,נבדק והוצף בביקורת פנימית של משרד הפנים ועלה לאחרונה בהתכתבות של העותרת עם מדגם של וועדות ועם משרד הפנים. .27מדובר בהזנחה של כלי רב עוצמה האמור להקנות להנהלת המשרד ולשר העומד בראשו יכולת בקרה פיקוח ושליטה במידע זמין ,עדכני ומאורגן אודות תופעת הבניה הבלתי חוקית ,מאפייניה ומגמותיה ,שהינו תנאי בסיסי והכרחי ליכולת ההתמודדות והטיפול במיגור התופעה. .28אין לעותרת אלא להפנות את בית המשפט הנכבד לאמור בסעיף 1של תגובת המשיבים אשר מסביר באופן הבהיר והמוצלח ביותר את החשיבות של קיום תקנות הדיווח ,הן לצורך בקרה ופיקוח שוטפים והן לצורך קבלת החלטות ותכנון לעתיד. .29העותרת כמובן מסכימה עם כל מילה האמורה בסעיף זה ,ותטען כי זו בדיוק הסיבה לקבלת העתירה ולמתן הצו שיורה למשיבים להסביר מדוע אינם אוכפים את הוראות החוק והתקנות ע"י שימוש בכל הצעדים העומדים לרשותם עד תומם. .31לאור כל האמור לעיל ,מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את העתירה ולהוציא צו כמבוקש. היום ,י"א תמוז תשע"ב, 22.4.43 _______________ אברהם פלמון ,עו"ד ב"כ העותרת
© Copyright 2024