‫בבית המשפט העליון בירושלים‬ ‫בשבתו כבית משפט גבוה לצדק‬ ‫העותרת‪:‬‬ ‫בג"צ ‪21/5843‬‬ ‫רגבים‪ ,‬ע‪.‬ר‪914064085 .‬‬ ‫באמצעות עו"ד אברהם פלמון ו‪8‬או בצלאל סמוטריץ'‬ ‫ו‪8‬או בעז ארזי‬ ‫ת‪.‬ד‪ ,11124 .‬ירושלים‪44112 ,‬‬ ‫טל'‪ ,23-3532222 :‬פקס‪23-3532232 :‬‬ ‫ נגד ‪-‬‬‫המשיבים‪:‬‬ ‫‪ .8‬שר הפנים‪ ,‬מר אלי ישי‬ ‫‪ .2‬היחידה לפיקוח על הבניה במשרד הפנים‬ ‫באמצעות פרקליטות המדינה‪ ,‬משרד המשפטים‪,‬‬ ‫רחוב סאלח א‪-‬דין‪ ,‬ירושלים‬ ‫טל' ‪ ,23-3133245 :‬פקס ‪233134244 - :‬‬ ‫תשובת העותרת לתגובת המשיבים המקדמית‬ ‫בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום ‪ ,32.4.43‬מתכבדת העותרת להגיש את תשובתה‬ ‫לכתב התגובה שנמסר מטעם המשיבים לעתירה‪ ,‬כדלקמן ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫התייחסות לטענה המקדמית ‪:‬‬ ‫‪ .1‬המשיבים טוענים כי העתירה צריכה הייתה להיות מוגשת כנגד הוועדות המקומיות‬ ‫אשר עליהן הוטלה בתקנות חובת הדיווח‪ ,‬ומחדלן‪ ,‬לכאורה‪ ,‬הוא נשוא עתירה זו‪.‬‬ ‫‪ .2‬העותרת תטען כי אי קיום חובת הדיווח ע"י הוועדות המקומיות הנה רעה חולה‬ ‫הקיימת בעצם מאז שחוקקו תקנות חובת הדיווח‪.‬‬ ‫‪ .3‬שר הפנים‪ ,‬באמצעות היחידה לפיקוח שבמשרדו‪ ,‬הוא האחראי על אכיפת החוק‬ ‫ולפיכך הוא זה שהוסמך לתקן את התקנות שמאפשרות ליישם את החוק‪ ,‬ומכוח‬ ‫סמכות זו הוא גם האחראי לבקר ולפקח על קיומן של התקנות‪ .‬כאמור בתגובת‬ ‫המשיבים גופא‪ ,‬שר הפנים הוא גם מי שיש בידיו הכלים לאכוף על יושבי הראש של‬ ‫הוועדות המקומיות את ביצוע התקנות ולהפעיל כנגדם סנקציות במידה והם אינם‬ ‫עושים כן‪.‬‬ ‫‪ .4‬עתירה זו נושאה הנו אכיפת ביצוע התקנות‪ ,‬ולא אכיפת הדיווח עצמו‪ .‬אפשר כי עתירה‬ ‫שנושאה היה הדיווח עצמו‪ ,‬אכן ראוי היה שתופנה כנגד אלו שאמורים לדווח‪ .‬עתירה‬ ‫זו שנושאה אכיפת הביצוע‪ ,‬ראוי להפנותה לגורם האחראי לבקרה ולפיקוח על הביצוע‪,‬‬ ‫שהוא גם הגורם המוסמך להפעלת צעדי האכיפה כנגד מי שלא מבצע את הדיווח‪ .‬שכן‪,‬‬ ‫אין סמכ ות ללא אחריות‪ ,‬ומי שהוסמך לתקן תקנות ולנקוט בצעדים לאכיפת ביצוען‪,‬‬ ‫הוא גם האחראי להפעילם‪.‬‬ ‫‪ .5‬טענת המשיבים בהקשר זה אף נסתרת מניה וביה בתגובתם עצמם שהרי הם מפרטים‬ ‫במסגרתה את מכלול הצעדים שננקטו על ידם‪ ,‬לאחר הגשת העתירה ובעקבותיה‪,‬‬ ‫במטרה לאכוף את ביצוע התקנות על הוועדות המקומיות‪ .‬הנה כי כן המשיבים עצמם‬ ‫מודים למעשה כי ישנם להם האחריות‪ ,‬הסמכות והיכולת לגבי ביצוע התקנות ועל כן‬ ‫לא ברורה התנערותם מכך‪.‬‬ ‫‪ .6‬סיכומו של דבר‪ ,‬המשיבים שנבחרו הם בעלי הסמכויות ולפיכך הם גם האחראים‬ ‫למצב הקיים ולתיקונו‪ .‬לא ניתן להסכים עם 'הקטנת הראש' והבריחה מאחריות‬ ‫העולים מתגובת המשיבים‪ ,‬המנסים להתנער מאחריות ולהעבירה לאותם גורמים‬ ‫שהוכיחו במשך שנים שאינם משתפים פעולה‪.‬‬ ‫‪ .7‬זאת ועוד‪ ,‬ברי כי הדרך הנכונה והיעילה ביותר ללבן את סוגיית ביצוען של התקנות‬ ‫בפני בית המשפט ולהביאה בדרך זו אל פתרונה (וזו הרי כוונתה של העותרת ותכליתה‬ ‫של העתירה) היא באמצעות הגשת עתירה זו כנגד שר הפנים ולא באמצעות הגשת מאה‬ ‫ועשרים עתירות נפרדות שהיו מוגשות לבתי המשפט המחוזיים השונים‪ ,‬בשבתם כבתי‬ ‫משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬כנגד מאה ועשרים הוועדות המקומיות‪ .‬הבאת הסוגיה‬ ‫כמכלול בפני בית המשפט הנכבד עדיפה עשר מונים ומכל בחינה שהיא על הבאתה‬ ‫"חתיכות חתיכות" כנגד הוועדות המקומיות‪.‬‬ ‫‪ .8‬עינינו הרואות כי בדרך זו כבר עורבה בעניין המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין‬ ‫בפרקליטות המדינה וכבר אף שלחה בעניין ריענון לתובעים שתחתיה‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬ברי‬ ‫כי דרך זו היא הנכונה והיעילה ביותר לבירור הסוגיה‪.‬‬ ‫‪ .9‬ולסיום‪ ,‬מתגובת המשיבים עולה תמונה לא מלבבת‪ ,‬לשון המעטה‪ ,‬המתקיימת מזה‬ ‫שנים רבות באשר לביצוע התקנות ולקיומו של דיווח ובעקבותיו מידע סדור ועדכני‬ ‫באשר לתופעת הבניה הבלתי חוקית‪ .‬מתגובת המשיבים ומן הנספחים שצורפו לה‬ ‫עולה גם בבירור החשיבות הרבה שבקיום חובת הדיווח ובקיומו של מידע זמין‬ ‫ומאורגן‪ ,‬כאמור‪ .‬על רקע כל הנ"ל קשה שלא לתמוהה על ניסיונם של המשיבים לגלגל‬ ‫את האחריות מהם והלאה‪.‬‬ ‫‪ .11‬סיכומו של פרק זה ‪ -‬העותרת סברה‪ ,‬ועודנה סבורה‪ ,‬כי הכתובת הנכונה לבירור‬ ‫העתירה בכדי להביא לייעול הדיווח הינה באמצעות הגשתה כנגד שר הפנים ויחידת‬ ‫האכיפה שבמשרדו‪ .‬שר הפנים הוא הנושא באחריות העליונה לקיומן של התקנות‪,‬‬ ‫כחלק מאחריותו לאכיפת דיני התכנון והבניה‪ ,‬והוא שבידיו הכלים והיכולת לאכוף‬ ‫חובה זו‪ .‬זוהי גם‪ ,‬לשיטתה של העותרת‪ ,‬הדרך היעילה ביותר לקידום העניין‪.‬‬ ‫‪ .11‬למעלה מן הצורך ומטעמי זהירות בלבד‪ ,‬תזכיר העותרת בהקשר זה כי עתירה זו‬ ‫הוגשה כפועל יוצא של התעלמות המשיבים מפניותיה החוזרות ונשנות‪ ,‬ועל כן במידה‬ ‫ובית המשפט הנכבד יחליט על אף האמור כי הדרך הנכונה לבירור הסוגיה היא‬ ‫באמצעות הגשת עתירות רבות כנגד הוועדות המקומיות וכי על כן יש למחוק את‬ ‫ההליך הנוכחי‪ ,‬יתבקש בית המשפט הנכבד להשית הוצאות הליך זה על המשיבים‪,‬‬ ‫שהפרו את חובתם על פי החוק‪ ,‬התעלמו מפניותיה של העותרת וגרמו להגשת העתירה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫חשיבותה ותועלתה של הגשת העתירה‪:‬‬ ‫‪ .12‬מתשובת המשיבים עולה כי למרות שהתנועה להגינות שלטונית חזרה בה מעתירתה‬ ‫לפני למע לה מעשר שנים‪ ,‬עד היום לא חל שינוי במצב וכי עד לפני זמן קצר ההתעלמות‬ ‫של הוועדות מחובת הדיווח הייתה כמעט מוחלטת והמשיבים לא מצאו לנכון לפעול‬ ‫לשינוי המצב‪.‬‬ ‫‪ .13‬עוד עולה מתשובת המשיבים כי לאחר שהוגשה עתירה זו והמשיבים החלו לפעול‬ ‫בעקבותיה באמצעות צעדים ראשוניים‪ ,‬אכן חל שינוי פעוט וחלק מהוועדות החלו‬ ‫לדווח משנת ‪.3243‬‬ ‫‪ .14‬המשיבים אף מעדכנים בסעיף ‪( 44‬א‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה) בתשובתם על אותם צעדים ראשוניים‬ ‫שבהם נקטה הנהלת משרד הפנים לצורך זירוז הוועדות לקיים את חובת הדיווח‪,‬‬ ‫פעולות שכאמור לעיל‪ ,‬כולן ננקטו אחרי תאריך מסירת כתב העתירה לידי המשיבים‪.‬‬ ‫הרי לא נדרשת ראיה טובה מכך לחשיבותה ונחיצותה של העתירה‪ ,‬אשר רק קריאתה‬ ‫בידי המשיבים כבר תרמה לתחילתו של תהליך האכיפה‪ ,‬שאת נקיטתו על כל שלביו עד‬ ‫מיצויים דורשת העותרת בכתב העתירה‪.‬‬ ‫‪ .15‬מתן צו כמבוקש‪ ,‬יביא בהכרח להמשך התהליך וסיומו המוצלח‪ ,‬שיתבטא באחת‬ ‫משת יים‪ :‬או שבמהלכו יחלו כל הוועדות למלא את החובה המוטלת עליהן‪ ,‬או שמיצוי‬ ‫התהליך עד סופו יביא להחלפת אלו מיושבי הראש שיתעקשו להמשיך ולהפר את‬ ‫החוק בכאלו שימלאו את החובה‪ .‬כך או כך‪ ,‬תצא המערכת נשכרת בכך שהכלי שתוכנן‬ ‫על ידה לצורך ניהול הפיקוח והבקרה על פעילות הוועדות יהיה זמין ומוכן לשימוש‪.‬‬ ‫‪ .16‬הצורך בהתערבות בית המשפט גם לאחר שעל פי המתואר בתגובת המשיבים תהליך‬ ‫האכיפה החל‪ ,‬נתמך גם הוא בתגובה עצמה ‪ -‬בסעיף ‪ 32‬לתגובתם‪ ,‬המשיבים "מקווים‬ ‫כי פעולות משולבות אלה תעוררנה את המודעות לחשיבות יישום התקנות ותביא‬ ‫להטמעתן"‪.‬‬ ‫‪ .17‬וכי יעלה ע ל הדעת שהמשיבים יכולים להסתפק במקרה זה בתקוות בלבד ?! לפיכך‬ ‫מתן הצו המבוקש נדרש כדי לוודא שהתהליך לא יסתיים בתקווה‪ ,‬אלא בביצוע בפועל‪,‬‬ ‫שתוצאתו דיווח מלא ואמין של גורמי האכיפה על כל המדרג‪ ,‬מלמטה לכיוון מעלה עד‬ ‫לראש הפירמידה‪.‬‬ ‫‪ .18‬לא ניתן להסתפק בצעדים הראשוניים המפורטים בכתב התשובה המסתכמים‬ ‫במשלוח תזכורת או חוזר מנכ"ל‪ ,‬כפי שלא יתקבל על הדעת שמערכת האכיפה תשלח‬ ‫תזכורת אחר תזכורת במשך שנים כאשר אזרח מן השורה 'ישכח' למלא חובה‬ ‫המוטלת עליו על פי חוק‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ההבדל בין עתירה זו לעתירת התנועה לאיכות השלטון‪:‬‬ ‫‪ .19‬מתגובת המשיבים למדה העותרת לראשונה על קיומה של עתירה קודמת שהוגשה‬ ‫בשנת ‪ 3224‬ועסקה באי‪-‬קיום תקנות חובת הדיווח (בג"צ ‪ ,1441824‬להלן‪" :‬עתירת‬ ‫התנועה לאיכות השלטון" ‪" 8‬העתירה הקודמת"‪ ,‬לפי העניין)‪ .‬עתירה זו נמחקה‬ ‫בהסכמת הצדדים‪.‬‬ ‫‪ .21‬בהעדר מענה ענייני מצד המשיבים לפניותיה של העותרת בטרם הוגשה העתירה לא‬ ‫יכלה העותרת לדעת על קיומה של העתירה הקודמת ומובן כי לו היה דבר קיומה ידוע‬ ‫לעותרת היה הדבר זוכה להתייחסות בגוף העתירה‪.‬‬ ‫‪ .21‬כך או כך‪ ,‬תיאור השתלשלות העניינים בעתירת התנועה לאיכות השלטון ותגובת‬ ‫המשיבים כפי שהוגשה אז וצורפה כנספח מש‪ 38‬לתגובת המשיבים דהכא‪ ,‬תומך דווקא‬ ‫בעמדת העותרת ומעלה ביתר שאת את הצורך בבירורה עד תום של עתירה זו‪.‬‬ ‫‪ .22‬מתגובת השיבים לעתירת התנועה לאיכות השלטון עולה כי בעת הגשתה של העתירה‬ ‫דהתם קוימה חובת הדיווח למעשה על ידי הוועדות המקומיות באופן שהגשים את‬ ‫תכליתן של התקנות‪ ,‬גם אם הדבר לא נעשה בדיוק כפי שקובעות התקנות‪ .‬המשיבים‬ ‫סקרו אז בתגובתם את הדרך בה קוימה בעת ההיא חובת הדיווח והגיעו אל המסקנה‬ ‫כי התכלית שעמדה ביסוד התקנת התקנות הוגשמה‪ ,‬קרי‪ :‬מידע מהוועדות המקומיות‬ ‫'זרם' למעלה אל הרמות הממונות‪ ,‬עד לשר הפנים‪ ,‬באופן שבו בפני השר עמדה תמונת‬ ‫מצ ב עדכנית שאפשרה למידה על התופעה ומאפייניה וגיבוש תכניות עבודה בהתאם‪.‬‬ ‫‪ .23‬בהתבסס על תמונת מצב עובדתית זו‪ ,‬ובהתבסס עליה בלבד‪ ,‬מחקה העותרת דהתם‬ ‫את העתירה‪.‬‬ ‫‪ .24‬לא זה המצב בשנים האחרונות‪ .‬בניגוד בולט לאמור בתגובת המשיבים לעתירת‬ ‫התנועה לאיכות השלטון‪ ,‬בתגובתם לעתירה דנן לא טוענים המשיבים כי מתקיים‬ ‫דיווח בפועל המקיים את תכליתן של התקנות‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬המשיבים מודים כי זה‬ ‫שנים שלא מתקיים דיווח סדור וכי רק כעת‪ ,‬לאחר הגשת העתירה דנן החלו לפעול ‪-‬‬ ‫עדיין מעט מידי ומאוחר מידי לשיטתה של העותרת ‪ -‬לאכיפת ביצוע התקנות‪.‬‬ ‫‪ .25‬סקירת ההליכים בעתירת התנועה לאיכות השלטון דווקא מצדדת בהותרת עתירה זו‬ ‫על כנה ובהוצאת הצו המבוקש בה כנגד המשיבים שכן המשיבים הוכיחו כי ללא‬ ‫התערבותו של בית המשפט הנכבד אין הם עושים את המוטל עליהם‪ .‬עם מחיקתה של‬ ‫העתירה הקודמת שבו המשיבים לסורם ונמנעו מלאכוף את ביצוען של התקנות‪ ,‬עד‬ ‫למצב הנוכחי בו הרוב המוחלט של הוועדות המקומיות אינו מעביר דיווח משום סוג‬ ‫שהוא על מצב הבניה הבלתי חוקית בתחומה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪ .26‬העתירה דנן מציפה בעיה חמורה של אי קיום תקנות רוחבי לאורך שנים‪ ,‬שנמשך‬ ‫למרות שהנושא עלה בעתירה דומה‪ ,‬נבדק והוצף בביקורת פנימית של משרד הפנים‬ ‫ועלה לאחרונה בהתכתבות של העותרת עם מדגם של וועדות ועם משרד הפנים‪.‬‬ ‫‪ .27‬מדובר בהזנחה של כלי רב עוצמה האמור להקנות להנהלת המשרד ולשר העומד‬ ‫בראשו יכולת בקרה פיקוח ושליטה במידע זמין‪ ,‬עדכני ומאורגן אודות תופעת הבניה‬ ‫הבלתי חוקית‪ ,‬מאפייניה ומגמותיה‪ ,‬שהינו תנאי בסיסי והכרחי ליכולת ההתמודדות‬ ‫והטיפול במיגור התופעה‪.‬‬ ‫‪ .28‬אין לעותרת אלא להפנות את בית המשפט הנכבד לאמור בסעיף ‪ 1‬של תגובת‬ ‫המשיבים אשר מסביר באופן הבהיר והמוצלח ביותר את החשיבות של קיום תקנות‬ ‫הדיווח‪ ,‬הן לצורך בקרה ופיקוח שוטפים והן לצורך קבלת החלטות ותכנון לעתיד‪.‬‬ ‫‪ .29‬העותרת כמובן מסכימה עם כל מילה האמורה בסעיף זה‪ ,‬ותטען כי זו בדיוק הסיבה‬ ‫לקבלת העתירה ולמתן הצו שיורה למשיבים להסביר מדוע אינם אוכפים את הוראות‬ ‫החוק והתקנות ע"י שימוש בכל הצעדים העומדים לרשותם עד תומם‪.‬‬ ‫‪ .31‬לאור כל האמור לעיל‪ ,‬מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את העתירה ולהוציא צו‬ ‫כמבוקש‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬י"א תמוז תשע"ב‪,‬‬ ‫‪22.4.43‬‬ ‫_______________‬ ‫אברהם פלמון‪ ,‬עו"ד‬ ‫ב"כ העותרת‬