פרשת ויקרא - הרב יוסף מוגרבי שליט"א
‘ ערש”ק פרשת “ויקרא” ,ה’ באדר ב’ תשע”ד גליון מס 410 המוסר מהעוף הרבה דברים מופלאים היו בבית המקדש .אחת העבודות שהיתה באותו בית מקודש היתה הקרבת הקטורת .אחת המטרות של הקטרת הקטורת היתה להפיץ ריחות נעימים של בושם להגדיל את כבוד ויקר הבית .העיר יריחו נקראה כך על שם ריח הקטורת הנעים שהיה מגיע עד אליה! אחרי הקדמה זאת צריכים אנו להבין מדוע התירה תורתינו הקדושה להקטיר עוף עם נוצותיו בבית המקדש ,דבר שגורם לריח כלל לא נעים? אלא שהעניין הוא כך :מי מקריב עוף? עני מחוסר היכולת .אם היו מורטים את הנוצות והכנפיים וקוצצים את הראש והרגליים, מה כבר היה נשאר להקרבה מאותו עוף קטנטן? כמעט ולא כלום .איזו עוגמת נפש היתה לאותו עני שצמצם מלחמו וקנה עוף להקריבו לכבוד השם יתברך ,ואותו עני רואה שקורבנו כמעט ואינו נראה והוא טפל לעומת כל קורבנות הבהמות האחרים שהקריבו על גבי המזבח. כדי למנוע את עלבונו וצערו של אותו עני מסכן, התירה התורה הקדושה להקריב את כל העוף. עדיף שיהיה ריח לא טוב וחוסר נעימות זמנית והכל כדי לא לפגוע ולצער את אותו עני .יתירה מזאת ,תורתינו הקדושה כותבת ומעידה שאותו קורבן עוף ,נחשב ונעשה ריח ניחוח לה' כריח החלב והכליות ,כי את הלב הקב"ה מבקש ,את הרצון הטוב ,ואם כל יכולתך להביא רק עוף או גוזל ,אל תמנע מלהביא ,אל תחשוש מריח רע, כי קורבן זה עולה לפניו יתברך ומקובל ומרוצה במרום .אחים ואחיות יקרים ,למדנו שני דברים חשובים .כמה צריך להמנע בכל היכולת מלצער ומלפגוע בכל אדם ,וכמה כל מעשה ופעולה אפילו הקטנים ביותר אבל הנעשים בכל הלב והכוונה ,בכל היכולת ולשם שמים ,מקובלים ועושים את פעולתם במרומים! 17:21 17:06 17:11 ב"ש 17:23 1 8:20 18:19 18:20 18:21 הפטרת השבוע: "עם זו יצרתי" 18:56 18:59 18:57 18:59 מדברי מו”ר עט”ר ראש הישיבה הרה”ג יוסף מוגרבי שליט”א “ויקרא אל משה” מובא במדרש (ויקרא רבה א,ו) "משל למלך שציוה את עבדו ואמר לו בנה לי פלטין ,על כל דבר שהיה בונה היה כותב עליו שמו של המלך וכו' .לימים נכנס המלך לתוך הפלטין ,על כל דבר ודבר שהיה מביט היה מוצא שמו כתוב עליו .אמר כל הכבוד הזה עשה לי עבדי זה ואני בפנים והוא בחוץ? קיראו לו שיכנס לפני ולפנים ,כך בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה לי משכן ,על כל דבר ודבר שהיה עושה היה כותב עליו כאשר ציוה ה' את משה .אמר הקב"ה כל הכבוד הזה עשה לי משה ,ואני בפנים והוא בחוץ? קיראו לו שיכנס לפני ולפנים ,ולכך נאמר "ויקרא ה' אל משה" .משה רבינו בחיר הרועים ,עשה כל פעולה ופעולה "כאשר ציוה ה' את משה" ,ולא זאת אלא גם תלה אותה בזכות הקב"ה ,כל הדברים הגדולים שעשיתי ושאני עושה הכל בזכות ה' ,ה' עשה הכל ,הוא ציוה אותי ואני רק השליח .אדם צריך לחיות את הידיעה שהדברים לא נעשים בזכות עצמו אלא בזכות הקב"ה ,ובלעדיו לא היו הדברים נעשים כלל .דומני שמדרש זה הולם את דמותו של כ"ק מרן רבינו הקוה"ט ציס"ע אדמו"ר מנדבורנה זצוקללה"ה וזיע"א שהשבוע יחול יומא דהילולא השני שלו .אותו צדיק וקדוש אשר לא כהתה עינו ולא נס לחה אף משמת היה דמות של עבד ה' בכל רמ"ח איברים ושס"ה גידים ,לא היתה פעולה אם אינה בלתי לה' לבדו ,לא היתה תפילה שלא זעק מקירות ליבו על גלות השכינה, כמה בכה באמירת "ומהר לגאלינו ותבנה בית מקדשינו במהרה בימינו" .כמה הצטער בצערן של ישראל ,כמה קידש שמו יתברך בעולם ,וכאשר באו אנשים למאות ולאלפים להודות לו על הישועה אשר פקדה את מעונם ברפואות וזיווגים ,זש"ק וישועות גדולות מעל לגדר הטבע ,תמיד הצביע כלפי מעלה, הן הכל ממנו יתברך ונחנו מה? תבע ודרש התעלות מעל מושגי החומר ,לקבל קבלות גדולות בלימוד ובעבודת התפילה ,במידות ובעבודת הקדושה ,והכל לכבוד הבורא יתברך ומטעם זה זכה שהכניסו השי"ת לפני ולפנים ,ראינו זאת בעינינו וחווינו זאת על בשרינו .ידענו שעומדים אנו במחיצת מלאך ושרף אשר בגופו נמצא עימנו אך נשמתו כחד מן קמאי .אשרי העין ראתה כל אלה אך עתה כאשר רבינו הקוה"ט זיע"א נסע למנוחות ואותנו עזב לאנחות ,חובה עלינו לקיים את אשר ביקש בצוואתו הקדושה ,להרבות בלימוד התורה ובשיעורים .להתחזק בשמירת המצוות ובפרט בדרך אשר הנחיל לנו באהבת ה' ואהבת ישראל ובזכות זאת יעמוד הוא בתפילה מתחת כסא הכבוד בעבור כלל ישראל ובעבור קהילתינו הקדושה שהיתה בבת עינו ,ובעבור כל אנ"ש המסתופפים בצילנו, לזכות לברכה והצלחה ושמירה עליונה ,ובקרוב ממש לביאת משיח צדקינו ,אמן. “והפשיט העולה ונתח אותה לנתחיה” (א,ו) כתב ה"ערבי נחל" בשם הה"מ מזלוטשוב זצ"ל: מי שסבור שהוא מחונן במעלות טובות וחושש פן יגיע בגלל זה לכלל גאווה ,הרי העצה היעוצה לכך היא ,שינתח את כל מעשיו ומעלותיו הטובים לנתחים נתחים ויעביר אותם תחת שבט הביקורת ,כי אז יווכח לראות שעדיין רחוקים מעשיו מן השלימות וכי המעלות אינן מעלות כלל ועיקר" ...והפשיט את העולה" - אם רוצה אדם להפשיט מעל עצמו את הגאות העלולה להתעורר בקרבו בסברו שכבר הירבה והגדיל לעשות ,הרי "ונתח אותה לנתחיה" - ינתח את מעלותיו ויעיין בהן היטב ,כי אז יווכח לראות שאין לו במה להתגאות... (מעינה של תורה) “מנחת ביכורים לה’ ,אביב קלוי באש גרש כרמל” (ב,יד) פירש רבינו האברבנאל זצ"ל :האביב ,הם ימי האביב של האדם ,ימי הנעורים .ואז עליו להקריב מנחת ביכורים לה' ,להיכנס לעבודת ה' .ימי הנעורים הם תקופה של "קלוי באש", תפיסה וחום ,ויש לרסן את התסיסה ,לשבר מטעמים לשבת את היצר הרע ,בבחינת "גרש" שפירושו שבירה מעטה ,ולא טחינה עד דק ,כלומר ,ריסון והגבלה! (מעיין השבוע) “ונפש כי תחטא בשגגה” (ד,ב) הרב "בעלי ברית אברם" זצ"ל ביאר את עניין הקורבן באופן נפלא :העונש על עבירה ,צריך להיות במידה כנגד מידה .הרוצח ,למשל ,קיפח חיים -לכן עונשו במיתה .אבל אם אדם חטא בשוגג ,בעבירה שיש בה עונש כרת ומיתה, במה יענש? אי אפשר לגזור עליו עונש מוות, שהרי העבירה נעשתה בשוגג ,כלומר בלא שכל ודעת .לפיכך מצוה עליו התורה להקריב תמורתו בהמה ,שאף היא בלא שכל ודעת ,והרי זה עונש במידה כנגד מידה... (מעיין השבוע) “נפש כי תחטא בשגגה מכל מצוות ה’ אשר לא תעשינה” (ד,ב) פירש רבינו האלשיך הקדוש זצ"ל :האדם רגיל להתייחס בסלחנות לחטא בשוגג ,שהרי במה הוא אשם ,האדם מועד הוא לשגגות .אבל עליו לדעת ,שהחטא בשוגג הוא תוצאה של חטאים קודמים במזיד ,ועבירה גררה עבירה .שאם לא כן ,הרי אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה אפילו לבהמתן של צדיקים ,ורגלי חסידיו ישמור .וזהו" :נפש כי תחטא בשגגה" ,כיצד זה קרה? הרי זו תוצאה "מכל מצוות ה' אשר לא תעשינה ,ועשה אחת מהנה"... (מעיין השבוע) “ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עוונו” (ה,א) כתב בילקוט חמישאי :מעיר כאן בעל "אלף המגן" ,הנה אמרו רבותינו בתלמוד (יומא כג:). "כל המעביר על מידותיו -מעבירין לו על כל פשעיו" ,וזהו שרמז כאן הכתוב" :ונפש כי תחטא" ,מה תקנתו? " -ושמעה קול אלה" - שמקללים ומבזים אותו" ,והוא עד או ראה או ידע" -שברור לו הדבר שקיללו וביזו אותו, "אם לא יגיד" -אם לא ישיב למחרפו דברים קשים כגידין ,ובולם פיו בשעת מריבה ,אזי "ונשא עוונו" -השם יתברך נושא לו וסולח עוונו. (תורת הפרשה) מזקנים אתבונן -סיפורי צדיקים בראשית פרשתינו עומד המדרש על ההבדל שבין נבואת משה רבינו עליו השלום לנבואת נביאי אומות העולם .גם כיום ,שפסקה הנבואה, סוד ה' ליראיו וניחונים הם ברוח הקודש שלא ניטלה מן החכמים. מולא אג'א זצ"ל מיזד שבפרס ,ידוע היה כבעל רוח הקודש .פעם ראה את אחד הפועלים שעבד אצלו בטוויית חוטים ,ופניו נפולים. פנה אליו ושאלו ,מדוע נעצב אל ליבו .אמר ,שאביו עזב את העיר לפני כשנה ולא הגיעה ממנה כל ידיעה .הבין מולא אג'א לנפשו של הפועל .ניגש לקיר ,השעין עליו את ראשו ,ומלמל דבר מה לעצמו .ואז הזדקף ,ניגש אל הפועל ואמר" :הסר דאגה מליבך! ביום שישי הקרוב תקבלו ממנו מכתב בו יודיע ששלומו טוב ,והוא מתעתד לשוב הביתה בקרוב .בשבוע שלאחר מכן יגיע לביתו בריא ושלם ,פרט לעינו האחת שהתעוורה במשך ימי המסע!" .וכאשר אמר ,כן היה .בערב שבת קודש הגיעה האיגרת ,אות חיים ראשון מן האב ,שלא שמע אודותיו מזה כשנה .האב הודיע כי שלומו טוב ,והוא בדרכו לביתו .בשבוע שלאחר מכן הגיע האב -בריא ושלם ,ועיוור בעינו האחת ...ועל כך אמר דוד המלך ע"ה" :סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם"! כשהיה נגף בעם ישראל ,רמז הבורא יתברך שהקרבת קורבנות בהר המוריה תעצור את המגיפה ,וכך היה .אבל חז"ל גילו לנו ,שבכוח לימוד התורה לפעול מה שיכולים לפעול הקורבנות כולם .נספר כיצד פסקה מגיפה בכוח לימוד התורה .כאשר הצדיק רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל ביקר בעיר פז באו גדולי העיר להקביל את פניו וסיפרו לו את הסיפור הבא .בשנת תר"נ השתוללה בעיר מגיפת כולירע ,לא עלינו, והפילה המוני חללים .אותה עת ביקר בעיר סבו ,הצדיק "אביר יעקב" זצ"ל ,והתארח בבית רבי יהודה שמש ז"ל .גילו לו מן השמים, שהמגיפה פרצה כתוצאה מקטרוג גדול .דינים קשים מתוחים על העיר וקשה לבטלם .הועיל וכך ,הורה הצדיק לבל יניחו לאיש לבוא לפניו .הוא הסתגר בביתו ועסק בעבודת הקודש ,והמגיפה המשיכה לעשות שמות בעיר .רק על בית משפחת שמש פסחה ,בזכות לימוד התורה של הצדיק .לבעלת הבית היתה חברה נאמנה ,ולה בן יחיד. והנה חלה בנה במחלה הנוראה שכל מי שנוגע בה לא החלים .האם, ברוב יאושה ,התחננה בפני בעלת הבית שתניח לה להיכנס אל הצדיק. לא עמד בה הכוח לסרב ,והרשתה לה .באה לפניו והתחננה בדמעות שליש שיציל את בנה .נכמרו רחמיו ,והורה להביא בפניו את הילד. הניח ידו הקדושה על ראשו ,התפלל עליו ועיניו זולגות דמעות .לאחר מכן הבטיח לאם ,שבנה יחלים .האם נטלה אותו בזרועותיה ושבה עימו לביתה ,והנה ניכרו בו סימני התאוששות .פרצה בקריאות שמחה וגיל ,ובני השכונה נאספו ובאו לראות על מה השמחה בעת עצב ואבל ובהלה .גילתה שהצדיק ריפא את בנה .נרעשו כולם ,והשמועה עשתה לה כנפיים .נקהלו רבני העיר ,ובראשם ראש בית הדין הגאון רבי אבנר צרפתי זצ"ל ,נכנסו אל הצדיק ,והעתירו לפניו לבטל את רוע הגזירה .נענה להם ,וכתב קמיעות לתלות בכל כניסה ובכל מבוי בו גרים יהודים ,והמגיפה נעצרה .וסיפר הצדיק רבי מאיר ,שבעת ביקורו בעיר ,עוד התנוססו שם הקמיעות לשמירה ולזכרון הנס! (מעיין השבוע) והייתם לי סגולה לזכות לזיווג -בסעודה שיש בה זימון ,המזמן הוא סגולה לזיווג (הגר"ח קנייבסקי). לזכות לזיווג -סגולה לזיווג לומר קודם אלוקי נצור מזמור "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי" וגו' (תהלים פרק קכא) ,ויאמרו בכוונה ויראה גדולה לכבודו של הקב"ה( .החיד"א ,לשם ושבו ואחלמה .הגרי"ש אליישיב. הגרב"צ מוצפי). (סגולות רבותינו) קדושת הגליון על קדושת לשמור על נא לשמור נא הגליון טעון גניזה העלון טעון העלון גניזה תעודד! אל תהרוס! תקשיבו אחד לשני בשיחה משותפת החובה הראשונה היא להאזין ,שמיעה. הכל מכירים בערכו של דיבור .אך רבים מהם מעריכים את הדיבור עד כדי -שמדברים ומדברים ,ומפסיקים לשמוע ...כאשר מציינים את ערכו של האדם כ"מדבר" "ויהי האדם לנפש חיה" -ביאר התרגום" :לרוח ממללא" (בראשית ב,ז) .התואר "מדבר" משמעותו -משוחח ,ולא מדבר חד צדדי שאינו שומע אחרים .הדיבור והשיחה מטרתו לרומם במידות ,כי התקשורת הנכונה מצמיחה את נפש האדם ,וכתחליף לרוממות הזו אנו נוטלים את ה"מדבר" ומשעבדים אותו לכל האגו האישי(...כאשר האגו הוא המנווט ,אז לא רק שלא שומעים ,אלא משמיעים בלהט ותובעים שהשני יאזין ,יקבל ,יתכופף עד עפר .שיקבלו את דבריו כתורה מסיני" :אני אדבר ואת תשמעי ותקבלי את דברי! כי אישה כשרה עושה רצון בעלה ואת הרי רוצה להיות אישה כשרה" ...אז בבקשה ,תמלאי את כל משאלות ליבי לטובה ואם לא, אבוא אל הרב ואכריז שאנו לא משתווים ...כך נראים הרבה בתים בישראל) .שימו לב לדוגמא בפגישות בין שני חברים .ברוב השיחות ביניכם ,אנו לא מאזינים לשני -במטרה ורצון לרדת למשמעות דבריו ,עומק כוונתו ורצונו .במקרה הטוב ,עושים טובה שממתינים בקוצר רוח עד שההוא יסיים לדבר ,וכמי שאומר :נו, נו ,תסיים כבר ,אני ממתין ...כל אחד עושה מאמצים שישמעו רק אותו! ראובן רק פותח את הפה לדבר - ושמעון כבר בום בפנים -עונה לו תשובה! ואם תעיר לו" :תן לגמור לדבר!"" .אה ,סליחה ,סליחה" .ראובן יאמר עוד שני משפטים ,ושוב הוא בפנים! "אדוני, תן לגמור לדבר!" ,מבקש ראובן" .סליחה סליחה, לא הבחנתי שהפרעתי" ,מתנצל שמעון .עוד שלושה משפטים בום הוא בפנים .מה זה? למה זה קורה? פשוט מאוד ,הוא חי עם התחושה שכאשר אני מדבר יש מה לשמוע ,אבל כשראובן מדבר ,חבל על הזמן ,אלו סתם שטויות ...כדאי שתשמעו אותי -מה אומר אדם חכם... הקושי המרכזי בפגישות או כל שיחה בין אב לילדיו, אם לילדיה ,איש לאשתו וכו' היא השמיעה המלאה ליושב ממולך .מי שהשלים את עצמו בתיקון שמיעתו, חסך בעיות רבות בחייו וזכה במעלה ששכרה בצידה. כדאי להתבונן בדברים וליישמם בפועל והזוכה לזה, אשריו. סוד גלוי הוא ,שאחד הדברים הבסיסיים בחינוך הוא ,כוח העידוד שהורים מעניקים לילדיהם .רב כוחה של מחמאה ואדירה השפעתה של הבעת קורת רוח מהתנהגותו של הילד. עם זאת ,הורים לא מעטים מתלוננים שלמרות שהעניקו לילדיהם עידוד רב ,לא הגיעו לתוצאות המצופות ,והתאכזבו לגלות כי ילדיהם "דורכים במקום" למרות שפע המחמאות. לו היו מפנים מעט מחשבה ומשחזרים בדרך "חשיבה ברברס" את הילוכה של שיטת העידוד שלהם ,היו מגלים ,שפעמים רבות היו פעולותיהם רק "מעין עידוד" או "כאילו מחמאה", ובעצם הוסתר בהם כוח הרס לא מועט ,כמי שמסתירים דינמיט בתוך שקית ממתקים תמימה למראה ...בספר כבדהו וחנכהו מספר :היה אצלי פעם אב אחד ,שדיבר על אותו עניין, כשהוא מסכם בכאב" :אין לי מושג מדוע הילד לא קיבל את העידוד כפשוטו ,ומדוע הוא ממשיך לטעון שאני מדכא אותו ולא מעריך אותו ואת מאמציו" .ביקשתי מבן שיחי ,שישלוף מנבכי זכרונו מקרה ,שבו שיבח את ילדו והחמיא לו .האב סיפק לי כדוגמא "מוחצת" את הסיפור הבא :פעם אחת הגיע הילד מן ה"חדר" והביא מבחן חשוב שבו קיבל ציון .85%כדי ל"עודדו" ,הוסיף לו האב -אחרי ה"פסק" שנתן לו על הציון ה"נמוך" -כי זכה לכשרונות מעולים וכי התברך משמים במתנה נהדרת של תפיסה טובה וזכרון מעולה" .אני יודע", סיכם האב" ,שיש לך ראש טוב ואתה יכול להצליח אם אתה רוצה (לו היה מפסיק כאן את ה"מחמאה"שלו ,לא נורא ,אבל היה לו סיום מוחץ למשפט "העידוד") הבעיה היא שאתה לא מוכן להתאמץ כדי להצליח!" ...התרשמתי מכנותו של האב, שחשף בפני אותה צורת מחמאה ואת סוג העידוד שהעניק לבנו .לא היה קשה להסביר לו ,היכן טעותו טמונה :ילדים - כמבוגרים -יש להם שמיעה סלקטיבית ,והם בוחרים להתמקד בחלקי המסר שנראים להם כעיקר .ולכן ,כאשר העידוד נאמר במשפטים של "כן ,אבל "...הם מתייחסים בעיקר למה שאחרי ה"אבל ."...מידת ההשפעה של המקרה המתואר לעיל ,עלולה להיות זהה ,לכמות העידוד שישאב ילד מאביו ,שיגיע בסוף היום מן העבודה כשהוא רעב ,עייף ומצוברח ,ויפליא בו את מכותיו ,על שלא החזיר את הצעצועים למקומם וכדי לנקות את מצפונו ,יוסיף את המשפט הפילוסופי" :אני עושה זאת רק לטובתך ,כיון שאני אוהב אותך ומעריך אותך ,כשאתה מתנהג יפה ."...יתכן שהאב יחפוץ ליצור את הרושם שהוא מעודד את הילד ,אבל גם ילד טיפש לא יקנה את זה .הוא יבין בדיוק את ההיפך .בכל אופן ,כך היינו מצפים מכל ילד שלא סובל מפיגור שיכלי .חובתינו לדעת שאנו מצווים לעודד ,להחיות ,לשמח את ילדינו בלי להוסיף :אבל ...רק חבל ...אילו היה ...אנו נותנים מילה טובה ,נקודה! ללא תוספות אשר בכוחן להרוס ,אם נשנה את גישתינו נוכל להפוך תועלת לעתיד ,וה' יעזרנו. אמרי שפר הבעל שם טוב הקדוש אומר" :החכם עיניו בראשו" ,מסתכל בכל דבר בראשיתו ששם עיקר חיותו. הרה"ק רבי יהודה הברצלוני אומר :אין אדם מגיע לחוכמה בבת אחת ואין באה לאדם מעצמה ,אלא אחרי טורח ובקשה ,עמל ויגיעה. הרה"ק רבי משה חיים אפרים מסדילקוב אומר" :איזהו חכם -הלומד מכל אדם" (אבות ד,א) -אפילו מיצר הרע. הרה"ק רבי מנחם המאירי אומר :לימוד החוכמה בימי הנעורים כפיתוח על האבן ,ולימוד החוכמה בימי הזקנה כפיתוח על החול. (פתגמים נבחרים) www.tiferetbanim.co.il ∫˯Ëȇ· ‰˘„Á‰ ÂÈ˙·Â˙Î ÌÈÈÈÂÚÓÏ ועל כן יאמרו המושלים-משל ונמשל בזמן שיש לסוחר סחורה למכור ,ואין צורך לומר אם סחורה זו טובה היא ומשובחת באמת ,הרי לא יפסוק פיו של אותו סוחר מלהלל את סחורתו וימנה את מעלותיה אחת לאחת .גם אם אין סחורה זו יפה באמת ,יעשה הסוחר כל שבידו כדי ליפותה ולהרבות חן ערכה ולספר שבחה באוזני הקונה .הוא מרבה לנקותה ,לצחצחה ולשפרה ,כדי שייטב מראה ,וכדי שתישא חן בעיני הקונים .למשל ,אם יש לאחד אבן טובה למכירה ,שאין טיבה מן המשובחים ביותר ,הרי ישתדל ללטשה בליטוש מיוחד כדי לשוות לה ברק ,עד אשר לא יחוש כלל הרואה במגרעותיה. לא יפלא ,איפוא ,כי בקהל הסוחרים ללעג ולקלס יהיה אותו סוחר, אשר לא זו בלבד שלא ישפר וייפה את סחורתו ,כדי שיקפצו עליה הקונים ,אלא ימאיסנה בכונה עליהם .כלום יוכל למצוא קונים לסחורה כזאת? ואפילו ימצא ,מה מחיר יקבל עבורה? ברם ,כמנהגו של אותו סוחר שלא מן הישוב נוהגים בני אדם הרבה בסחורה שלהם -תורה ומצוות .סחורה זו הרי באמת סחורה משובחת היא ,ושוויה לא יסולא בפז ,ובעולם האמת אף משלמים בעבורה טבין ותקילין .אלא מאי? יש בני אדם שאינם משתדלים כלל לעשות את המצוה בהידור כראוי וכיאות ,בכל פרטיה ודקדוקיה כפי שנצטוו לעשות ,אלא סתם כך ,אגב אורחא ,כאילו לצאת ידי חובה בלבד .ודאי וודאי שפנים אחרות יהיו למצוה זו ,אם תיעשה בכוונה מיוחדת ,לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ,בהידור ובדקדוק ,באופן ששמו יתברך יהיה מתקדש על ידה, ומראה יהיה שונה לגמרי ממצוה שנעשתה אגב אורחא ,לשם יציאת ידי חובה בלבד .החכם ,עיניו בראשו ,מדקדק בכל מעשיו היום יומיים שיהיו לשם שמים .נמצא שהוא מסדר מצוותיו בטוב טעם ודעת .אם לדוגמא ,הוא משלם לפועליו את שכרם ,וחושב בשעת מעשה :הריני משלם לפועלים את שכרם ביום עבודתם ,כדי לקיים מצות ה' של ביומו תיתן שכרו ,הרי הוא זוכה למצוה גדולה מאוד ,שאצל אנשים ,שאינם מדקדקים כמוהו ,נראה כדבר של מה בכך .אם הוא נוהג כך בכל פעולה שלו ,כקטנה כגדולה ,שהוא עושה אותה לשם שמים ,היינו כדי לקיים מצות ה' -ממלא הוא את חנותו הרוחנית בכל מילי דמיטב ,חבילות חבילות של מצוות ומעשים טובים ,שאחרים ,שאינם יודעים מנהג טוב זה ,דשים אותו בעקבם ,וכשהוא מופיע בפני בית דין של מעלה ,והוא מציג את סחורתו ,מקבל את שכרו משלם ,כפי שמגיע לו. (משלי החפץ חיים) אל תיקרי הליכות אלא הלכות א אחר סיום חזרת השליח ציבור של תפילת שחרית ומנחה ,אומרים בימות החול וידוי וי"ג מידות ונפילת אפיים .ואין לדבר בין התפילה לנפילת אפיים ,כיון שהכל נחשב כתפילה אחת ארוכה, ועל ידי שמפסיק ומדבר אין תחינתו שמתחנן בנפילת אפיים מתקבלת כל כך .ומכל מקום אם עבר ודיבר ,יאמר נפילת אפיים ,אבל אין זה רצוי כל כך כמו מי שלא הפסיק. א אין הנשים חייבות לומר אחר תפילת שמונה עשרה וידוי ונפילת אפיים ,וכן המנהג שאין הנשים אומרות וידוי ונפילת אפיים ,ורשאית האישה לסיים כאן את התפילה .ועל כל פנים אישה שמתפללת בביתה ורוצה לומר ,לא תאמר י"ג מידות שלאחר הוידוי אלא בניגון של טעמי המקרא. א וידוי וי"ג מידות ונפילת אפיים ,אומרים אותם אפילו אם מתפללים בבית שאינו בית כנסת ואין בו ארון וספר תורה .וכן המנהג במצרים ובירושלים. א גם המתפלל ביחידות בביתו אומר וידוי ונפילת אפיים .אבל י"ג מידות מכיון שהם מדברים שבקדושה שאינם נאמרים בפחות מעשרה ,לכן היחיד לא יאמרם דרך תפילה ובקשת רחמים ,אלא יאמרם בטעמים כקורא בתורה. א צריך האדם לומר את כל פרטי הוידוי אף על פי שיודע בעצמו שאין בו מהדברים הנזכרים בוידוי .מפני שכל ישראל ערבים זה לזה ,ובפרט אם היה בידו למחות ולא מיחה ,וגם מפני שאפשר שחטא בגלגולים אחרים ,וזה הטעם שאומרים בנוסח הוידוי ,חטאנו אנחנו ואבותינו ,כלומר גלגולים הקודמים שנקראו אבות. א בשעת הוידוי צריך לעמוד ,אך לא בעמידה זקופה אלא בשחיה כמו במודים .ולא ישען על שום דבר באופן שאם ינטל אותו דבר הוא יפול .אלא אם כן הוא זקן או חלש שרשאי להתוודות כשהוא נשען. א צריך לומר את הוידוי בנחת ובלב נשבר ונדכה ,וישהה בין תיבה לתיבה לידע לפני מי הוא מתוודה ,שאם יאמר אותו במרוצה ומבלי הבנה ,הרי זה בא לתקן ונמצא מקלקל .ומה גם שעיקר הוידוי הוא שיבכה על עוונותיו ויוריד כנחל דמעה ,ואם הוא במרוצה ,רחוק הוא מלבכות .והדבר תלוי בשליח ציבור ,שיתרגל לומר את הוידוי בהכנעה גדולה ,בנחת ולא במרוצה. א יש נוהגים שבשעת הוידוי כשאומרים אשמנו בגדנו וגו' ,גם השליח ציבור מנמיך קולו ואומר את הוידוי בלחש ,עד וסרנו ממצוותיך וגו' ,אבל עדיף יותר שהשליח ציבור יאמר את כל הוידוי בקול רם. א כשאומר את הוידוי יכה באגרוף יד ימינו על הלב בצד שמאל ,הכאה אחר הכאה בנחת .ויש טעם להכאה זאת על פי הסוד ,מלבד הטעם הפשוט שהלב הוא הגורם לעוונות ,וכמו שכתוב "פן יפתה לבבכם". א אין לומר וידוי אחר וידוי אלא אם כן עבר חצי שעה לאחר הוידוי הראשון ,ולכן אם אומר תיקון חצות בתוך חצי שעה לאמירת וידוי של קריאת שמע שעל המיטה ,לא יאמר הוידוי שלפני תיקון חצות ,וכן לא יאמר את הוידוי של הסליחות בתוך חצי שעה לקריאת שמע שעל המיטה או לתיקון חצות .ואם אינו אומר אלא "חטאתי עויתי פשעתי" ,אין בזה איסור של אמירת וידוי אחר וידוי. א תיכף אחרי הוידוי יאמר י"ג מידות (ויעבור ה' וכו') .והמנהג פשוט עתה שכל הציבור אומרים גם את חמש התיבות "ויעבור ה' על פניו ויקרא" ,והוא מנהג יציב ונכון על פי הקבלה .ויאמרו הציבור חמש תיבות אלו בלחש ,ואחר כך יאמרו בקול רם מתיבת ה' ה' א-ל רחום וגו'. א כשאומר ויקרא בשם ה' ,יפסיק מעט בין תיבת "בשם" לתיבת "ה' " .וכשאומר ה' ה' א-ל רחום וחנון ,צריך להפסיק בין שם ה' הראשון לבין שם ה' השני ולהטעים את הפסק שביניהם ,כי סודו גדול .ויש נוהגים להגביה רגליהם כשאומרים ה' ה'. א המנהג פשוט בבית א-ל שכשאומרים ויעבור שוחים מעט ,ובתיבת "ויקרא" מגביהים ראשם ,ושוב שוחים מעט ואומרים ה' ה'. א כאמור לעיל ,י"ג מידות הם מדברים שבקדושה ,שאינם נאמרים בפחות מעשרה ,ואין היחיד רשאי לאומרם דרך תפילה ובקשת רחמים אלא דרך קריאה בטעמי המקרא .ועל כן יחיד שהתחיל לומר וידוי עם הציבור ,ועד שסיים הוידוי ,כבר סיימו הציבור י"ג מידות ,יאמר את הי"ג מידות בטעמי המקרא כאדם שקורא בתורה .ואפילו אם התחיל י"ג עם הציבור ,וסיימו הציבור אמירתם, והוא עודנו נמצא באמצע אמירתם ,לא יסיים אמירתם בדרך תפילה ובקשת רחמים ,אלא בטעמי המקרא. (התפילה והלכותיה) העלון מוקדש לטובת נשמתו הטהורה של הוד כ"ק מרן עטרת ראשינו וצניף תפארתנו ,אבינו רוענו רוח אפינו משיח ה' ,צדיק יסוד עולם ,אלוף מגדיאל ,רב פעלים מקבציאל, חסידא קדישא ופרישא ,אבן הראשה ,בנן של קדושים ,אראלים ותרשישים עובד ה' בכל איבריו אדוננו מורינו ורבינו הקוה"ט רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה זצוקללה"ה וזיע"א בן הרה"ק רבי חיים מרדכי זיע"א מלך מלכי המלכים ברחמיו יסתירהו בצל כנפיו ויצרור בצרור החיים נשמתו וישים כבוד מנוחתו ה' הוא נחלתו ונזכה לראותו במהרה בתחיית מתי ישראל וזכותו תעמוד לנו ולכל ישראל ,אכי"ר. לכל פניה ,מערכת העלון ישא ברכה :ת.ד 5190 .חולון( 03-5591756 ,שלוחה 5נא להשאיר הודעה בתא קולי) פקס03-5584485 :
© Copyright 2024