‫‪ | 10‬שבת‬ ‫ערב שבת פרשת כי תשא‪ ,‬י"ט באדר תשע"ג‪1.3.2013 ,‬‬ ‫ערב שבת פרשת כי תשא‪ ,‬י"ט באדר תשע"ג‪1.3.2013 ,‬‬ ‫“ ’‬ ‫ערב שבת פרשת כי תשא‪ ,‬י"ט באדר תשע"ג‪1.3.2013 ,‬‬ ‫צילום‪ :‬מרים צחי‬ ‫“ ’‬ ‫להשאיר את המסגרת‬ ‫א‬ ‫אין מונופול‬ ‫הרב חגי לונדין (‪ )38‬נולד בבית ציוני־דתי בפתח‬ ‫תקווה ולמד בישיבת 'מרכז הרב'‪ .‬לאחר הפילוג‬ ‫בישיבה עבר עם רבותיו לישיבת 'הר המור'‪ ,‬ולאחר‬ ‫שירותו הצבאי למד בישיבת מעלה אדומים‪ .‬בהמשך‬ ‫“ ’‬ ‫ערב שבת פרשת כי תשא‪ ,‬י"ט באדר תשע"ג‪1.3.2013 ,‬‬ ‫להשאיר את המסגרת‬ ‫“ ’‬ ‫יישום‬ ‫מבוקר‬ ‫ת הרב חגי לונדין אני פוגש במשרדו‬ ‫בקומה השלישית של מכון מאיר בירושלים‪,‬‬ ‫שם ממוקמים אולפני ערוץ מאיר‪ .‬בקומה‬ ‫שמתחתינו רועשים ורוחשים תלמידי הישיבה‪ ,‬רכונים‬ ‫על דפי הגמרא או ספרי המחשבה; כאן‪ ,‬בחלונות‬ ‫הצופים אל בתי שכונת קריית משה‪ ,‬מצלמים סדרות‬ ‫לילדים ותוכניות טוק־שואו בגוון אמוני‪.‬‬ ‫בשבוע שבו אנו נפגשים עלה ערוץ מאיר‬ ‫לרשת הוט‪ ,‬ולונדין‪ ,‬שבאחד מכובעיו משמש מנהל‬ ‫התוכניות‪ ,‬קורן מאושר‪ .‬זה עתה אף השלים את סדרת‬ ‫"מאמרי ליבה במשנת הרב קוק"‪ ,‬חמישה כרכים‬ ‫המציעים פירוש נהיר וקריא לחמישה מאמרי יסוד‬ ‫במשנתו של הרב קוק‪" .‬זה היישום"‪ ,‬הוא אומר בחיוך‪,‬‬ ‫בגאווה מסותרת‪ ,‬מצביע על האולפנים בידו האחת‬ ‫ובידו השנייה אוחז באחד מספרי הפירושים שכתב‪.‬‬ ‫פניו הקורנות של הרב קוק צופות על הסטודיו הצנוע‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2013‬כשהחברה הישראלית בכלל והציבור‬ ‫הדתי־לאומי בפרט נוהים אחר זרמים רוחניים מגוונים‪,‬‬ ‫כשהמחלוקות בקרב הציונות הדתית הולכות וגוברות‪,‬‬ ‫הרב לונדין משוכנע שתורתו של הרב קוק היא‬ ‫המתאימה ביותר לדור הזה‪ ,‬ואף המאחדת המרכזית‬ ‫של הציונות הדתית על כל פלגיה‪ .‬אין לו ספק‪ ,‬כך‬ ‫הוא אומר‪ ,‬שהדברים שכתב הרב מיפו לפני מאה שנים‬ ‫בפנקסיו האישיים ומעל דפי העיתונים הגדולים‬ ‫מתאימים יותר מתמיד לדור הפייסבוק והאייפון‪ .‬לאט‬ ‫לאט‪ ,‬כך הוא מאמין‪ ,‬יגלו כולם את האורות הגנוזים‬ ‫בין דפי הספרים‪ .‬אם רק ירצו‪.‬‬ ‫שבת | ‪11‬‬ ‫שימש ר"מ בישיבת ההסדר בחיפה‪ ,‬וכיום הוא מתגורר‬ ‫בשדרות ומשמש ר"מ בישיבת ההסדר בעיר‪ .‬בנוסף‬ ‫לעבודתו בערוץ מאיר‪ ,‬הרב לונדין הוא ראש בית‬ ‫המדרש בקריה האקדמית קרית אונו‪.‬‬ ‫כל חייו הוא עוסק בתורת הרב קוק‪ .‬את הספר‬ ‫הראשון בסדרת הביאורים למאמרי הרב ‪ -‬פירוש על‬ ‫המאמר "למהלך האידיאות בישראל" – הוציא בשנת‬ ‫תשס"ה‪ ,‬ובהמשך הוציא ביאור על מאמר "הדור"‪ ,‬על‬ ‫"חזון הצמחונות והשלום"‪ ,‬על המאמר "טללי אורות"‬ ‫העוסק בטעמי המצוות‪ ,‬ולאחרונה השלים את הסדרה‬ ‫עם ביאור למאמר "דעת א־לוהים"‪ ,‬מאמר פילוסופי‬ ‫ותיאולוגי באופיו‪ ,‬שמלאכת פענוחו קשה‪ .‬הוא מספר‬ ‫כי התוכנית המקורית הייתה להוציא עשרה ספרים‬ ‫בסדרה‪" ,‬אבל התעייפתי באמצע"‪.‬‬ ‫המפעל הפרשני מרשים‪ :‬לצד הטקסט המקורי בן‬ ‫מאה השנים מוגש לקורא ביאור צמוד המנגיש את‬ ‫השפה השירית ללומד בן המאה העשרים ואחת‪ ,‬נוסף‬ ‫על הרחבות וביאורים‪ ,‬ולעתים גם תובנות מרבותיו‬ ‫של לונדין – הרבנים צבי טאו ויוסף קלנר‪" .‬המפעל‬ ‫הזה הוא לא יחיד"‪ ,‬מדגיש הרב לונדין‪" ,‬אני מצטרף‬ ‫למכלול שלם‪ .‬יש היום דור חדש של רבנים שעוסקים‬ ‫בכתבי הרב קוק ויוצרים הנגשה שלהם אל הציבור‪ ,‬וזה‬ ‫תופס‪ .‬אנחנו רואים את התוצאות בשטח"‪.‬‬ ‫הוא מודע לכך שכתבי הרב קוק יכולים להתפרש‬ ‫בכמה דרכים ובכיוונים שונים‪ ,‬וגם הוא‪ ,‬לדבריו‪ ,‬ביקש‬ ‫להניח הצעה לפירוש‪" .‬אף אחד כיום לא יכול לומר‬ ‫שיש לו בלעדיות על הפרשנות של כתבי הרב קוק"‪,‬‬ ‫הוא אומר‪" ,‬לאף בית מדרש ולאף רב אין מונופול על‬ ‫פירוש הכתבים"‪.‬‬ ‫הרב קוק והאינטרנט‬ ‫ספריו של הרב לונדין פופולריים במכינות הקדם‬ ‫צבאיות ובישיבות הגבוהות – בעיקר אלה שקשורות‬ ‫הרב חגי לונדין משוכנע שהנהירה של‬ ‫צעירים לברסלב היא תנועה ילדותית‪.‬‬ ‫בשמרנות של "ישיבות הקו" הוא מזהה‬ ‫חשש מפירוק מערכות כללי וטוען כי‬ ‫"אין כיום אפשרות להנחיל את משנת‬ ‫הראי"ה לציבור הישראלי הרחב"‬ ‫אריאל הורוביץ‬ ‫לזרם של ישיבות 'הקו'‪ ,‬הר המור ובנותיה – אך הרב‬ ‫לונדין מדגיש שעל אף נטייתן של המכינות הקדם־‬ ‫צבאיות לספק כלים מעשיים לתלמידיהן ולהתמקד‬ ‫בהדרכה פרקטית לקראת הצבא או חיי הנישואין‪,‬‬ ‫עיקר עיסוקו בספרים הוא דווקא תיאורטי‪ ,‬והוא לא‬ ‫משוכנע שניתן להוציא הוראות הפעלה ממאמריו של‬ ‫הרב קוק כמות שהם‪.‬‬ ‫"רוב העבודה על הספרים היא להסביר מה הרב‬ ‫קוק אומר‪ ,‬לא מה הוא אומר לעשות"‪ ,‬אומר לונדין‪,‬‬ ‫"אני לא חושב שיש אצל הרב קוק הדרכות מעשיות‬ ‫ברורות‪ .‬הוא הוגה נשמתי‪ ,‬לא הוגה פרקטי‪ .‬נדרשות‬ ‫עוד כמה שנים של עבודה כדי להוציא מתוך דבריו‬ ‫הדרכות מעשיות; הוא עצמו כמעט לא כתב כאלה‪.‬‬ ‫קח לדוגמה את הנושא של מוסר‪ .‬הרב קוק מדגיש שוב‬ ‫ושוב שהמוסר לא נלחם בכוחות החיים‪ ,‬אלא מנסה‬ ‫להעצים אותם‪ .‬מה הוא היה אומר על האינטרנט? אני‬ ‫לא יודע‪ .‬הכול היה מאוד ראשוני בתקופה שבה הוא‬ ‫פעל‪ ,‬האווירה הייתה מאוד אידיאליסטית ולאומית‪,‬‬ ‫והיום זה לא כך‪ .‬לא ברור לי בכלל שהוא שיער איך‬ ‫תיראה התרבות בעידן שלנו‪ .‬לא ברור גם כיצד הוא‬ ‫היה מסתדר עם החברה הישראלית בכלל‪ ,‬והציונות‬ ‫הדתית בפרט‪ .‬אלו שתי חברות מאוד הטרוגניות‪.‬‬ ‫העולם עבר כל כך הרבה תהפוכות במאה השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬כך שקשה לי לראות כיצד אפשר לתרגם‬ ‫את הדברים כמות שהם באופן מעשי"‪.‬‬ ‫למרות הדברים הללו‪ ,‬הרב לונדין טוען כאמור‬ ‫שמשנת הרב קוק לא איבדה מן האקטואליות שלה‬ ‫ומן הרלוונטיות שלה‪" .‬מבחינת העיקרון‪ ,‬אין היום‬ ‫משנה רוחנית יותר מתאימה לדור‪ ,‬יותר רלוונטית‪,‬‬ ‫ממשנת הרב קוק"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬החזון של האיחוד‬ ‫בין העולמות‪ ,‬בין קודש וחול‪ ,‬חומר ורוח‪ ,‬פרט וכלל‬ ‫– זה לא קיים בשום מקום בעוצמה כזו כמו בכתבי‬ ‫הרב‪ .‬רבי נחמן‪ ,‬שמדבר היום להרבה מאוד אנשים‪,‬‬ ‫עוסק בשמחה ובבדידות ובניכור‪ ,‬אבל אין בתורתו‬ ‫עקרונות לניהול חברה ציבורית מתוך אמונה‪ .‬הוא‬ ‫לא עסק בזה‪ ,‬זו לא הייתה התקופה שלו‪ .‬הרב קוק‬ ‫כן התייחס לזה‪ .‬הוא מדבר על יצירה ועל חשיבותה‬ ‫של האמנות‪ ,‬ונותן קריאת כיוון‪ .‬נכון‪ ,‬הוא לא פירט‬ ‫בדיוק כיצד צריך לנהל בית ספר לאמנות‪ ,‬אך זו‬ ‫עבודה שמשחרת לפתחם של בתי המדרש שלנו‪ .‬זו‬ ‫עבודה ארוכה וקשה"‪.‬‬ ‫החזון הזה‪ ,‬של חיבור בין העולמות‪ ,‬נראה‬ ‫כיום כמובן מאליו‪ .‬מהי אם כן הרלוונטיות?‬ ‫"תתפלא‪ ,‬אבל זה ממש לא מובן מאליו‪ .‬אני מלמד‬ ‫אלפי תלמידים דתיים־לאומיים בשבוע‪ ,‬כולם שמעו‬ ‫על הרב קוק בבני עקיבא וחלקם אף למדו את כתביו‪,‬‬ ‫אבל בעומק ‪ -‬הם סבורים שמי שתופס עצמו כדתי‬ ‫ברור לו שהתורה היא העיקר‪ ,‬וכל מי שיוצא לעבוד‬ ‫הוא סוג ב'‪ .‬אני בא ואומר‪ :‬זה לכתחילה‪ .‬מי שמוציא‬ ‫אל הפועל את הכוחות שהקב"ה נטע בו והולך לעבוד‪,‬‬ ‫הוא עובד ה' בדיוק כמו זה שהולך ללמוד בישיבה‪.‬‬ ‫לראות ערך בחיי המעשה לכתחילה זה לא כל כך‬ ‫ברור כמו שניתן אולי לחשוב‪ ,‬ואני מדבר על בוגרי‬ ‫המוסדות הקלאסיים של הציבור הזה‪ ,‬אפילו על‬ ‫אנשים שגדלו בסביבה מאוד 'לייטית'‪ .‬בסופו של‬ ‫דבר‪ ,‬זו התפיסה התורנית שלהם‪.‬‬ ‫"אני מכיר עשרות בוגרי ישיבות שנמצאים‬ ‫בתסכול מתמיד על זה שמה שהם עושים הוא לא‬ ‫בסדר‪ .‬אפשר לראות את זה גם בתפיסת הא־לוהות‪.‬‬ ‫תשעים וחמישה אחוזים מהתשובות שאני שומע ביחס‬ ‫לא־לוהים מתארות סוג של כוח עליון או מישהו‬ ‫שיושב בשמים‪ .‬זו מין תפיסה ילדותית שרואה את‬ ‫האל ככוח חיצוני ומנוכר לאדם‪ ,‬ולפיה ככל שהאדם‬ ‫הדתי יותר מצומק וכנוע הוא יותר קדוש‪ .‬זו התפיסה‬ ‫השלטת‪ ,‬וממנה נגזר היחס לעבודה‪ .‬זו הסיבה שהיה‬ ‫לי חשוב לכתוב את הפירוש ל'דעת א־לוהים'"‪.‬‬ ‫'דעת א־לוהים'‪ ,‬מאמר שקובץ בספר 'עקבי הצאן'‪,‬‬ ‫הוא אחד ממאמריו התיאולוגיים החשובים של הרב‬ ‫קוק‪ .‬הוא מציג למעשה את תפיסת הא־לוהות של הרב‪,‬‬ ‫ומבקר בראש ובראשונה את ה'תפיסה הילדותית' של‬ ‫הא־לוהים‪ ,‬המבקשת להגיע אל העצמות הא־לוהית‬ ‫ולקיים קשר אינטימי עם אל פרסונלי‪ .‬הרב קוק‬ ‫אף מתעמת במאמר זה עם גישתו הפנתיאיסטית‬ ‫של שפינוזה‪ ,‬ומציג תפיסה אלטרנטיבית שאיננה‬ ‫פונה אל א־לוהים פרסונלי אלא מתמקדת בא־לוהות‬ ‫המתגלה בעולם‪ ,‬באומה ובכוחות חייו של האדם‪ .‬בנו‬ ‫של הרב‪ ,‬הרב צבי יהודה‪ ,‬אף ציין כי תפיסתו של הרב‬ ‫במאמר זה מבוססת על משנתו של הרמן כהן‪.‬‬ ‫דעת א־להים ובנט‬ ‫אתה כותב את ספרי הפירושים לקהל הרחב‪,‬‬ ‫אך השיטה הרוחנית שהרב מציע ב'דעת א־‬ ‫לוהים' – שמבטלת כמעט כליל את האל הפרסונלי‬ ‫והאישי ומתמקדת בא־לוהות שמתגלה בכל‬ ‫תחומי החיים‪ ,‬בעשייה ובתחייה הלאומית‪,‬‬ ‫היא שיטה אליטיסטית‪ ,‬שיטה ליחידים‪ ,‬אפילו‬ ‫במישור של השפה הדתית‪.‬‬ ‫"נכון‪ ,‬ובאופן הכרתי השיטה הזו תהיה תמיד‬ ‫נחלתה של שכבה מצומצמת‪ ,‬כמו כל שיטה רוחנית‬ ‫אליטיסטית‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אפשר לראות כיצד השיטה‬ ‫הזו מחלחלת למערכות השונות‪ .‬המהלכים האחרונים‬ ‫בפוליטיקה הישראלית ובזו של הציונות הדתית‬ ‫רומזים לזה‪ .‬אני מדבר על עלייתו של נפתלי בנט‪.‬‬ ‫זה לא שכל מי שהצביע לבנט קרא את דעת א־לוהים‪,‬‬ ‫אבל הרעיון שישנה אפשרות לחיות חיים ערכיים‪,‬‬ ‫ישרים וארציים‪ ,‬ובזה לממש את עבודת ה' – זה רעיון‬ ‫שאנשים מחפשים לשמוע אותו בצורה מבוררת‪ ,‬והוא‬ ‫מצוי בכתבי הרב‪ .‬גם העולם החרדי מתקדם לכיוון‬ ‫הזה‪ .‬ארחיק לכת ואומר שלדעתי העולם כולו הולך‬ ‫לכיוון הזה‪ .‬ההתעוררות של הניו־אייג' איננה חיפוש‬ ‫רוחניות גרידא; יש גם רצון למצוא איזשהו איזון‪,‬‬ ‫ותורת הרב קוק ‪ -‬הרעיון שהא־לוהות יכולה להופיע‬ ‫בחיים עצמם ‪ -‬מספקת את זה"‪.‬‬ ‫אפשר גם לומר אחרת‪ :‬שהמאמר 'דעת א־‬ ‫לוהים' נכתב לחלוצים החילונים שחשו שהדתיות‬ ‫הגלותית חונקת אותם‪ ,‬ולכן הם פרצו את‬ ‫המסגרת‪ ,‬והרב קוק ביקש להראות שאפשר לפתח‬ ‫תפיסה של א־לוהות שלא חונקת את החיים‪ .‬אבל‬ ‫כיום בני נוער נמשכים מטבעם לתורות רוחניות‬ ‫יותר‪ ,‬כמו זו של ברסלב‪ ,‬ועדיין אינם מרגישים‬ ‫שהדתיות חונקת אותם‪ .‬להיפך‪ ,‬הם יוצרים זיקה‬ ‫אל הקב"ה‪ ,‬הם בקשר איתו‪.‬‬ ‫"אני מאוד מבין את הנהייה הזו אחרי רוחניות‪,‬‬ ‫אבל צריך להבין שהנוער שהולך לתפיסות הללו‬ ‫עושה זאת כריאקציה לתפיסה שאומרת שעבודת ה'‬ ‫היא להיות חנוק ומצומק‪ .‬כך חינכו אותם בישיבה‬ ‫התיכונית‪ ,‬והם מואסים בזה‪ ,‬הם רוצים לברוח‪,‬‬ ‫להתנהג כמו ילדים קטנים‪ ,‬לצעוק 'אבא' ולחשוב‬ ‫שזו קדושה‪ .‬זה פתרון אינסטנט‪.‬‬ ‫כל עוד תפיסת הא־לוהות לא מבוררת באופן‬ ‫הכרתי‪ ,‬האדם בהכרח יישאר קרוע‪ .‬כל הרוחניות‬ ‫הזו היא דרך מפלט‪ ,‬לא תפיסה רוחנית סדורה‪ .‬זה‬ ‫מחזיק מעמד לזמן מאוד קצר‪ .‬זה נכון שבתפיסתו של‬ ‫הרב מצד אחד מפסידים את הספונטניות הפרסונלית‬ ‫כלפי הא־ל‪ ,‬אבל לטווח ארוך זה הרבה יותר רציני‪,‬‬ ‫מבוסס ומחזיק מעמד‪ .‬אני מכיר הרבה מאוד בחורים‬ ‫ובחורות בגילאי שלושים פלוס‪ ,‬כאלה שעברו בכל‬ ‫בתי המדרש והמסלולים החווייתיים והרוחניים‪ ,‬והם‬ ‫מרגישים שרימו אותם‪ .‬הם מבינים שאי אפשר לנהל‬ ‫את החיים ככה‪ ,‬עם גיטרה ועם צעקות 'טאטע'‪ .‬אדם‬ ‫בן שלושים וחמש‪ ,‬אבא לילדים שעובד בהיי־טק‬ ‫ואחראי על חמישים עובדים‪ ,‬לא יכול למחוא כפיים‬ ‫ולצעוק 'טאטע' בתפילה‪ ,‬ואם הוא עושה כך‪ ,‬הוא‬ ‫עובד על עצמו‪ .‬כשמתבגרים‪ ,‬כשיש עבודה ומשפחה‪,‬‬ ‫חוזרים לרב קוק"‪.‬‬ ‫מדוע?‬ ‫"משום שהוא נותן אמון מאוד גדול באדם‪ .‬הוא‬ ‫אומר שאני בסדר‪ ,‬שהחיים שלי הם בסדר‪ ,‬שהחיים‬ ‫בצורה הבוגרת שלהם – ולא רק בהתבודדות ובריקודים‬ ‫הזויים ‪ -‬זה משהו נכון‪ .‬זה שאני מהנדס חשמל שחי‬ ‫חיים בורגניים‪ ,‬אך מנסה ככל יכולתי להופיע את‬ ‫הצדדים הערכיים בחיי‪ ,‬זה דבר אמיתי ונכון‪ .‬המשנה‬ ‫של הרב קוק היא משנה לאנשים מבוגרים‪ ,‬והחברה‬ ‫נמצאת במקומות יותר ילדותיים ונמשכת לתפיסות‬ ‫רוחניות יותר נגישות‪ .‬לטווח ארוך‪ ,‬אני לא חושב‬ ‫שקיים משהו רחב יותר ממשנת הרב קוק‪ ,‬שמאפשרת‬ ‫לאדם לחיות את חייו הנורמליים בעבודת ה' מתוך‬ ‫עשייה יומיומית"‪.‬‬ ‫להתחיל מהמקום האישי‬ ‫לצד התנועה שהולכת לכיוונים יותר‬ ‫ברסלביים‪ ,‬ישנה גם תנועה שמבקשת להיצמד‬ ‫דווקא למקומות האלה‪ ,‬האינטימיים‪ ,‬ל'חדריו' של‬ ‫הרב‪ .‬איך אתה רואה את הצד הזה בכתביו?‬ ‫"בכתבי הרב קוק יש הדרכה רבה לפרט‪ .‬היחס בין‬ ‫הפסקאות ה'פרטיות' לפסקאות ה'כלליות' הוא אחת‬ ‫לארבע‪ :‬כלומר‪ ,‬על כל ארבע פסקאות 'פרטיות' יש‬ ‫פסקה 'כללית' אחת‪ .‬אבל דווקא בגלל שהמשנה שלו‬ ‫היא ציבורית‪ ,‬ההדרכה לפרט תהיה שונה מההדרכה‬ ‫במשנות רוחניות שמתרכזות רק בפרט‪ .‬הוא מגיע‬ ‫ממקום יותר רחב‪ .‬כאשר אתה נמצא בתוך חברה‪ ,‬יש‬ ‫השלכה לשאלה איך אתה מטפל במידת הכעס שלך‬ ‫ואיך אתה מטפל בבדידות שלך‪ .‬זה בא לידי ביטוי‬ ‫בכך שהרב קוק תמיד מאזן‪ ,‬מסייג‪ ,‬מחזיר לאחור‪.‬‬ ‫משנות רוחניות שנכתבו לפני שלוש מאות שנה לא‬ ‫מאזנות‪ ,‬גם במישור של כוחות הנפש הפרטיים‪.‬‬ ‫חשוב מאוד לעסוק בפרט‪ ,‬אבל צריך לזכור שהפרט‬ ‫הזה שונה מהפרט אצל רבי נחמן מברסלב‪ .‬כנקודת‬ ‫התחלה‪ ,‬אני אכן חושב שצריך להתחיל מהמקום‬ ‫של הפרט‪ .‬אני חושב שזה לא טוב שבישיבות שבהן‬ ‫לומדים את כתבי הרב קוק מתחילים מיד מהמקומות‬ ‫הלאומיים והכלליים‪ .‬צריך להתחיל ממקום הרבה‬ ‫יותר אישי‪ ,‬מפסקאות שמדברות על הנפש והמידות‪,‬‬ ‫ורק אחר כך להגיע לכלל"‪.‬‬ ‫הרב לונדין‪ ,‬כאמור‪ ,‬צמח וגדל בישיבות "מרכז‬ ‫הרב" ו"הר המור"‪ .‬רבותיו הקרובים הם הרב יוסף‬ ‫קלנר‪ ,‬הרבנים עמי ומוטי שטרנברג והרב יהושע‬ ‫צוקרמן‪ .‬דבריו על העצמת האדם‪ ,‬על החשיבות‬ ‫של החול והתרבות‪ ,‬נשמעים לי כעומדים בסתירה‬ ‫למגמות שיוצאות דווקא מבתי המדרש של ישיבות‬ ‫הקו‪ ,‬שלא פעם הואשמו כמאמצות נורמות חרדיות‬ ‫וככאלו שהתרחקו מחזונו של הרב קוק‪.‬‬ ‫הרב לונדין‪ ,‬שבסוף שיחתנו יאמר בחיוך שהוא‬ ‫'מהדור החדש של ישיבות הקו'‪ ,‬רואה את התמונה‬ ‫אחרת‪" .‬זה יכול להיתפס כך"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬אבל צריך‬ ‫להבין את הכיוון שישיבות הקו באות לייצג‪ .‬הרב צבי‬ ‫טאו הוא האדם שמבין יותר מכול את העיקרון הגדול‬ ‫ואת השאיפה שבכתבי הרב‪ ,‬אך הוא טוען שהציונות‬ ‫הדתית הלכה מהר מדי ביישום‪ .‬רבני הקו חוששים‬ ‫מאוד שיישום מהיר מדי של השיטה יביא לפירוק‬ ‫כל המערכות‪ .‬לדעתם צריך להאט את התהליכים‬ ‫שמתחוללים‪ .‬הוויכוח בין הזרמים השונים בציונות‬ ‫הדתית איננו ויכוח על העיקרון‪ .‬כולם שותפים‬ ‫לעיקרון של איחוד הקודש והחול‪ ,‬אך המחלוקת היא‬ ‫על הקצב‪ .‬במחלוקת הזו אני שותף לחששותיו של‬ ‫הרב טאו‪.‬‬ ‫"אני שמרן מטבעי‪ ,‬ואני יודע שיש דברים שלא‬ ‫נפתור בדור שלנו‪ .‬לא כל כוח חיים שקיים באדם יוכל‬ ‫לבוא לידי ביטוי מלא‪ .‬זו הבנה בוגרת שצריך לאמץ‪.‬‬ ‫לא כל מי שלומד את תורת הרב צריך להתמלא ברצון‬ ‫שהאמת המוחלטת תופיע בדורנו באופן טוטאלי‪ .‬יש‬ ‫חשש גדול שאדם ילמד‪ ,‬למשל‪ ,‬את דברי הרב על‬ ‫כך ש'הנטייה הספונטנית לאכילה ולחומריות יש‬ ‫בה התנוצצות של קדושה'‪ ,‬וכתוצאה מזה הוא יתחיל‬ ‫להעלות ניצוצות מאכילת פיצה‪ .‬ראיתי לאחרונה‬ ‫מאמר שמציע להראות לבחורי ישיבה סרטים כדי‬ ‫לפתח אצלם את כוח המדמה שיכין אותם לנבואה‪.‬‬ ‫אלה בדיוק הדברים שישיבות הקו חוששות מהם‪.‬‬ ‫האתגר הגדול הוא להעמיד את החזון‪ ,‬אבל לדעת‬ ‫ליישם אותו באופן מבוקר‪ .‬מצד אחד לא להשאיר‬ ‫אותו בשמים‪ ,‬במנותק‪ ,‬אך מצד שני לא לפרוץ את כל‬ ‫המסגרות‪ .‬אבל‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬חשוב לזכור שהמאבק‬ ‫הוא על טקטיקה‪ ,‬על קצב‪ ,‬לא על המהות של הדברים‪.‬‬ ‫ושוב‪ ,‬אני מאלה שסבורים שיש להאט את הקצב"‪.‬‬ ‫אתה יכול להבין למה זה מתסכל‪.‬‬ ‫"בוודאי‪ .‬אני חושב שהחיים כאדם דתי היום‬ ‫מלווים בהרבה מאוד תסכול‪ .‬הרב קוק מדבר על‬ ‫הרמוניה בעבודת ה'‪ ,‬אבל הוא עצמו היה קרוע ומלא‬ ‫בלבטים‪ .‬הוא ידע שאי אפשר לתת לכל כוחות החיים‬ ‫להופיע‪ .‬יש רבנים בציונות הדתית שחשים את‬ ‫התסכול הזה‪ ,‬ובגללו הם עושים צעדים מרחיקי לכת‬ ‫ומתירים דברים בעייתיים מאוד‪ .‬אני‪ ,‬באופן אישי‪,‬‬ ‫בכוונה מתרחק מהמקומות הללו‪ .‬אני פחדן מטבעי‪,‬‬ ‫אני מרגיש שאין לי כתפיים מספיק רחבות ולכן‬ ‫אני לא רוצה לקחת אחריות על פסיקות הרות גורל‪.‬‬ ‫קטונתי מלפסוק בסוגיות של חברה מעורבת‪ ,‬קולנוע‬ ‫דתי‪ ,‬ספרות ויצירה‪ .‬גם כאן‪ ,‬בערוץ מאיר‪ ,‬יש רבנים‬ ‫גדולים שלוקחים את האחריות על עצמם‪ .‬אני רואה‬ ‫את התפקיד שלי כנותן ביאור רעיוני לעקרונות‪ ,‬אבל‬ ‫אני נזהר מכל מה שקשור ליישום"‪.‬‬ ‫לא המזון הישראלי‬ ‫ספרי הביאור שכתב הרב לונדין יוצאים בהוצאת‬ ‫מכון "בניין התורה"‪ ,‬הוצאת ספרים קטנה ונמרצת‬ ‫שהקים הרב נתנאל אלישיב מהמכינה הקדם־צבאית‬ ‫בעלי‪ ,‬המוציאה את ספרי הרב צבי טאו‪ ,‬ספרים על‬ ‫דרור ויינברג ורועי קליין‪ ,‬וכן ספרי חיזוק לחיילים‬ ‫בשירותם הצבאי‪ .‬את חמשת הכרכים של הרב לונדין‬ ‫ניתן למצוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬בעיקר במכינות ובישיבות‬ ‫הסדר – כמו גם בלא מעט בתי כנסת צה"ליים –‬ ‫אך הם לא ניתנים להשגה בסניפי 'סטימצקי' ו'צומת‬ ‫ספרים'‪ .‬ההשפעה נותרת בחוג מצומצם‪ ,‬וכבר אמר‬ ‫מישהו בהלצה שבעוד הרב קוק כתב את מאמריו‬ ‫בעיתונות החילונית המרכזית‪ ,‬בנו הרב צבי יהודה‬ ‫כתב ב'הצופה'‪ ,‬ואילו הרב צבי טאו כותב בחוברות‬ ‫פנימיות של ישיבת הר המור‪.‬‬ ‫ישנו הרושם שהספרים הללו לא מכוונים‬ ‫להשפעה על החברה הישראלית‪ .‬שיש כאן שיח‬ ‫פנימי מאוד‪ ,‬שמיועד למגזר מסוים שמכיר את‬ ‫השפה ואת הקודים‪.‬‬ ‫"צריך לשים את הדברים על השולחן‪ :‬אין כיום‬ ‫אפשרות להנחיל את משנת הרב לציבור הישראלי‬ ‫הרחב‪ .‬אפשר להנחיל אותה לחברה שהולכת וגדלה‪,‬‬ ‫שלאט לאט תוכל להציב אלטרנטיבה לחברה‬ ‫הישראלית‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬גם אם הציבור לא‬ ‫קורא את הכתבים עצמם‪ ,‬כשאתה מדבר עם אנשים‬ ‫על הרעיונות‪ ,‬זה מוצא חן בעיניהם‪ .‬האיחוד בין‬ ‫העולמות‪ ,‬האמירה שלכל דבר יש מקום – זה מושך‬ ‫אותם‪ .‬אבל זה ברמת הדיבור בעל פה‪ .‬הכתבים עצמם‬ ‫יכולים להיקרא כיום רק בחברה הדתית־לאומית‪.‬‬ ‫אמנם התקדמנו במאה השנים האחרונות‪ ,‬אבל איש‬ ‫לא משלה את עצמו שהמזון הרוחני של החברה‬ ‫הישראלית כיום יהיה תורת הרב קוק‪ .‬צריך להתמקד‬ ‫בציבור הדתי־לאומי‪ ,‬ולאט לאט הציבור הזה יעביר‬ ‫את הדברים הלאה"‪.‬‬ ‫זו לא תמונה קצת דיכוטומית? האם אין‬ ‫רבנים שהצליחו להעביר את התכנים הללו‪ ,‬גם‬ ‫אם בדרכם שלהם‪ ,‬אל מעמקי הקונצנזוס הישראלי‬ ‫הרחב?‬ ‫"יש פה ושם מעטים‪ ,‬אבל אני לא חושב שיש‬ ‫מישהו כיום שיכול להגיד שהוא פיצח את הדרך להגיע‬ ‫אל הציבור הישראלי הרחב‪ .‬גם תלמידי החכמים‬ ‫שכן הצליחו מתמקדים בסופו של דבר לא בציבור‬ ‫הישראלי החילוני אלא בפלגים היותר ליברליים‬ ‫בציבור שלנו‪ .‬הציבור הדתי לאומי מונה כיום מיליון‬ ‫וחצי איש‪ ,‬זה המון עבודה‪ .‬אני מכיר את הרצון הזה‬ ‫לתקן את העולם ולהשיג את הכול בבת אחת‪ ,‬אבל‬ ‫צריך להפנים שהדברים לא יקרו בדור שלנו‪ ,‬שהרצון‬ ‫שעם ישראל יהיה כולו ציוני־דתי לא יתממש בשנים‬ ‫הקרובות‪ .‬ברגע שמנמיכים ציפיות ומסירים את‬ ‫השאיפות הגדולות‪ ,‬אפשר להתמקד ולפעול באופן‬ ‫ריאלי‪ .‬מה שחשוב כרגע זה להיות מכוונים לציבור‬ ‫הדתי לאומי‪ ,‬שנע בין חרדים־לאומיים לחילונים עם‬ ‫כיפה‪ ,‬שכל מה שיש להם זה קידוש בליל שבת‪ .‬אבל‬ ‫לכולם יש אוריינטציה בסיסית‪ .‬שם נמצאת העבודה‬ ‫הגדולה‪ ,‬לא בציבור החילוני"‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬הרב לונדין מספר על תגובה לא צפויה‬ ‫אחת שקיבל בעקבות הוצאת הספרים‪ .‬יהודי אמריקני‪,‬‬ ‫חבר נבחרת ארצות הברית בקראטה‪ ,‬התקשר לרב‬ ‫לונדין וסיפר לו שהוא חזר בתשובה בעקבות ספרי‬ ‫הפירוש‪" .‬הוא עבר קודם בחב"ד"‪ ,‬אומר הרב לונדין‪,‬‬ ‫"והוא סיפר לי שהוא הרגיש שבחב"ד לא נותנים לו‬ ‫כוחות וחיזוק לעשות את מה שהוא יודע לעשות‪ ,‬את‬ ‫מה שהוא טוב בו‪ .‬את זה הוא מצא בכתבי הרב‪ ,‬והוא‬ ‫חזר בתשובה‪ .‬זה מאוד משמח כששומעים דבר כזה"‪.‬‬ ‫כשאני שואל את הרב לונדין על המשך המפעל‪,‬‬ ‫הוא מחייך בעייפות ומספר על חלומו הגדול שהחל‬ ‫כבר לקרום עור וגידים‪ :‬הוצאת פירוש לכל כתביו של‬ ‫הרב קוק‪ ,‬מעין "שוטנשטיין" של כתבי הרב – אורות‪,‬‬ ‫אורות הקודש‪ ,‬שמונה קבצים‪" .‬זו התוכנית הגדולה‬ ‫של חיי"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬אחרי שזה יֵ צא‪ ,‬אני מוכן להיאסף‬ ‫אל אבותיי"‪0 .‬‬