‫שרקון ‪ -‬בן עמי ‪ -‬אשר ושות'‬ ‫משרד עורכי דין‬ ‫רשּות כַּ הֲ לכה‬ ‫סיוון‪ ,‬תשע"ד‬ ‫גיליון מס' ‪68‬‬ ‫יוני ‪4102‬‬ ‫עורכים ראשיים‪ :‬עו"ד שהם קרן‪ ,‬עו"ד אבי אסיאו‬ ‫ליקטו וערכו‪ :‬המתמחות תהילה קייסרמן ונטלי חן‬ ‫‪1‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ .1‬עדכוני פסיקה‬ ‫‪.0.0‬‬ ‫דיני עבודה‪:‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה קבע‪ :‬על פי חוק עבודת נשים‪ ,‬תשי"ד‪,1591-‬‬ ‫שהתה התובעת בחל"ת ויש לראותה כמי שפוטרה מיד כשהביעה את רצונה‬ ‫לשוב לעבודתה‪ .‬זאת מאחר והנתבעת הייתה מנועה מלפטרה בתקופה של‬ ‫‪ 06‬יום מאותו המועד‪ .‬על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בשווי השכר שהיה‬ ‫משולם לה אילו עבדה באותה תקופה‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה קבע‪ :‬החלטת משרד החינוך להפחית את שעות‬ ‫עבודתן של התובעות נעשתה כראוי‪ ,‬ונקבע כי הפחתת השעות תלויה בצרכי‬ ‫המערכת ובהתאם לקביעות משרד החינוך‪ .‬על כן‪ ,‬לא נדרשת לכך הסכמת‬ ‫התובעות‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע‪ :‬מינוי מועמד לתפקיד בשירות‬ ‫הציבורי כאשר קיימת קרבה משפחתית בינו לבין עובד אחר באותה יחידה‬ ‫מנהלית‪ ,‬יתאפשר כל עוד מוסר החשש מפני השפעות ושיקולים זרים על‬ ‫המינוי עצמו באמצעות פיקוח חיצוני בלתי תלוי‪ ,‬ובמקרה שבו ניתן מענה‬ ‫ראוי לחשש מפני ניגוד עניינים‪ .‬אישור למינוי שכזה‪ ,‬יינתן לאחר בחינה‬ ‫מחמירה של נסיבות המינוי הרלוונטי תוך התחשבות בשיקולים המפורטים‬ ‫בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית)‪ ,‬התשס"ח‪-‬‬ ‫‪.1662‬‬ ‫‪.0.4‬‬ ‫מיסים‪ ,‬ארנונה‪ ,‬היטלים ואגרות‪:‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים קבע‪ :‬סעיף ‪1‬‬ ‫לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)‪ ,‬התשל"ו‪1520-‬‬ ‫קובע פרק זמן של ‪ 06‬יום למתן תשובה להשגה‪ .‬פרק זמן זה ניתן להארכה‬ ‫במקרים מיוחדים ולתקופה של עד ‪ 16‬יום בלבד‪ .‬אי עמידה בפרק הזמן‬ ‫שהוקצב למתן תשובה מובילה להתייחסות להשגה כאילו התקבלה‪ ,‬וזאת‬ ‫ללא שיקול דעת נוסף‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע כי המבחן להתערבות בית המשפט בהחלטת‬ ‫רשות מנהלית תלוי באם החלטת הרשות היא אחת מן ההחלטות המצויות‬ ‫במתחם הסבירות בנסיבות העניין‪ .‬נמצא כי תעריף הארנונה להייטק‬ ‫בתחומי העירייה הוא בשיעור גבוה אך במעט מחלק משכנותיה‪ ,‬שהן‬ ‫איתנות פחות ממנה‪ ,‬והוא דומה ואף נמוך מתעריף הארנונה להייטק‬ ‫ברשויות מקומיות אחרות או סמוכות‪ .‬במצב כזה‪ ,‬נטיית בית המשפט‬ ‫להתערב בהחלטת השרים הולכת ופוחתת ולא הונחה תשתית לכך‬ ‫שהחלטתם של השרים לעניין זה‪ ,‬היא בלתי סבירה במידה שיש מקום‬ ‫להתערב בה ולבטלה‪.‬‬ ‫‪.0.1‬‬ ‫דיני מכרזים‪:‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים‬ ‫קבע‪ :‬בית המשפט לא מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של ועדת‬ ‫המכרזים‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬מדובר בהליך תחרותי לאחר ביטול מכרז ופטור‬ ‫ממכרז חוזר בשל אי עמידת המציעות בתנאי הסף של המכרז‪ .‬אחד‬ ‫מעקרונות היסוד בדיני מכרזים הוא האיסור לקיים משא ומתן עם‬ ‫המציעים‪ .‬הליך תחרותי לעומת זאת‪ ,‬מאפשר לקיים משא ומתן עם‬ ‫מציעים‪ .‬בענייננו‪ ,‬משרד הביטחון פעל בסמכות וכדין בעת שבחר לבטל‬ ‫את המכרז ולקיים הליך תחרותי לאחר מכן‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא ראוי להחיל את‬ ‫דיני המכרזים על הליכים תחרותיים מסוג זה‪ ,‬שכן מהלך כזה חותר תחת‬ ‫הרציונאל שבבסיס הפטור מניהול מכרז‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בת"א‪-‬יפו בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים קבע כי‬ ‫בית המשפט יתערב בהחלטה מנהלית בתחום של דיני המכרזים‪ ,‬כאשר‬ ‫מתקיימת אחת מעילות הביקורת של המשפט המנהלי או כאשר נפל פגם‬ ‫מהותי בהחלטה הגורם לפגיעה בעקרונות יסוד‪ ,‬ובכללם עיקרון השוויון‬ ‫וההגינות‪ .‬פטור ממכרז הניתן לרשות ציבורית ייקבע בהליך הוגן וראוי‪,‬‬ ‫וכאשר מתקיימת הצדקה עניינית לכך‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬החלטת המרכז‬ ‫לשלטון מקומי והחברה למשק וכלכלה להאריך את התקשרותן עם חברת‬ ‫מילגם וזאת ללא מכרז חדש‪ ,‬לא נעשתה כדין והיא נגועה בחוסר שוויון‬ ‫ובאי סבירות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.0.2‬‬ ‫משפט מנהלי ושלטון מקומי‪:‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בת"א בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים קבע‪:‬‬ ‫אכיפת חוק העזר לתל‪-‬אביב – יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות)‪ ,‬על ידי‬ ‫עיריית ת"א נגועה בחוסר סבירות שכן לא מתבצעת אכיפה בפועל‪,‬‬ ‫ונוצרת הבחנה בין בתי עסק "חדשים" ו"ותיקים"‪.‬‬ ‫‪ .4‬עדכוני תקנות ונהלים ברשויות המקומיות‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.4.0‬‬ ‫תיקון תקנות וצווים העוסקים בקליטת עובדים ברשויות המקומיות‪.‬‬ ‫‪.4.4‬‬ ‫החלטת השר בדבר סמכות הארכת שירות עובדים לאחר גיל פרישה‪.‬‬ ‫‪ .1‬עדכוני פסיקה‬ ‫‪ 0.0‬דיני עבודה‬ ‫‪0.0.0‬‬ ‫מדובר בתביעה למתן סעדים שונים אותם מבקשת התובעת‪ ,‬גננת אשר עבדה בצהרונים‬ ‫המצויים בשירות הנתבעת‪ ,‬חברה המעורבת בהפעלת צהרונים באותו אזור‪ .‬תקופת העבודה‬ ‫לא כללה את חודשי החופש הגדול כך שהעובדים שהו בחל"ת בתקופה זו‪ .‬התובעת טענה כי‬ ‫פוטרה שלא כדין בעת ששהתה בחופשת לידה‪ ,‬בעוד הנתבעת הייתה מנועה מלעשות כן‪.‬‬ ‫ס"ע (נצ') ‪ 19151-62-11‬חגית מויאל נ' מרמנת ארגון וניהול פרויקטים בע"מ (ניתן ביום‬ ‫‪ 11.1.11‬פורסם בנבו)‬ ‫בית הדין דחה את מרבית מרכיבי התביעה ופסק‪ :‬מדובר בהתקשרות חוזית לתקופה קצובה‬ ‫עם ציפייה הדדית לחידוש ההתקשרות‪ ,‬ונוצרו נסיבות חדשות לפיהן לא הייתה עוד אפשרות‬ ‫להעסקתה ע"י הנתבעת‪ ,‬כגננת בצהרונים‪ ,‬שכן הפעלתם נלקחה מידיה והועברה למועצה‪.‬‬ ‫בנסיבות אלו יש לראות את המעביד כמי שמוטל עליו הנטל להראות שהציע לעובד המשך‬ ‫העסקתו בתפקיד חלופי‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬ייראה כמי שפיטר את העובד‪ .‬במקרה זה מדובר‬ ‫בהתקשרות מתמשכת ולא נעשה מעשה כלשהו ע"י הצדדים המעיד על כוונת "שחרור" האחד‬ ‫מהשני ועל כן יש לראות את הנתבעת כמי שפיטרה את התובעת‪ ,‬משלא הוכיחה את חובתה‬ ‫כלפי התובעת להשיבה לעבודה‪ .‬משנקבע כי יש לראות את התובעת כמפוטרת‪ ,‬פסק ביה"ד‬ ‫לזכותה פיצויים‪ ,‬ביניהם פיצויי פיטורים תמורת הודעה מוקדמת וכן פיצוי בשיעור השכר‬ ‫שהיה משולם לה אילו עבדה באותה התקופה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נפסק לזכות התובעת פיצוי בגין הוצאה‬ ‫לחל"ת בשלב בו הייתה בהריון ללא היתר‪ ,‬בשיעור שכר העבודה שהייתה משתכרת אלמלא‬ ‫הוצאה לחל"ת‪.‬‬ ‫‪0.0.4‬‬ ‫מדובר בעתירה העוסקת בתביעתן של תשע‪-‬עשרה גננות המועסקות ע"י הנתבעת‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬כנגד החלטת משרד החינוך להוריד מהיקף משרתן כך שיעמוד על ‪ 01%‬משרה ולא‬ ‫‪ 011%‬כפי שמגיע להן לטענתן‪ ,‬בשל "תוספת אם"‪ .‬טענתן הייתה כי ההחלטה נעשתה‬ ‫באופן בלתי חוקי וללא כל הידברות‪ ,‬שימוע או הסכמה שלהן או של הארגון המייצג אותן‪.‬‬ ‫עוד טענו לאפליה ביחס לגננות אחרות‪ .‬תביעה זו החלה בבקשה לצו מניעה זמני שהוגש על‬ ‫ידי הנתבעות אך נדחה‪.‬‬ ‫ס"ע ‪ 99191-11-11‬יוסרא עליאן נ' משרד החינוך התרבות והספורט (ניתן ביום ‪11.9.11‬‬ ‫פורסם בנבו)‬ ‫‪5‬‬ ‫בית הדין דחה את העתירה ופסק‪ :‬ההחלטה על הפחתת שעות עבודתן של התובעות ניתנה‬ ‫למשרד החינוך‪ ,‬במסגרת הפררוגטיבה הנתונה לו כמעביד‪ .‬החלטה זו תלויה בצרכי המערכת‬ ‫ועל כן לא נדרשת לה הסכמת התובעות‪ .‬טענת הנתבעות בשל ניצול לרעה של משרד החינוך‬ ‫את הפררוגטיבה הנתונה לו נדחתה‪ .‬התובעות לא הרימו את נטל ההוכחה לעניין טענת‬ ‫האפליה שהעלו שכן לא צלחו להוכיח שנקבעה החלטה בלתי שווה לקבוצה בעלת מאפיינים‬ ‫דומים‪.‬‬ ‫‪0.0.1‬‬ ‫מדובר בעתירה למתן צו על תנאי‪ ,‬לפיה מבקש העותר מבית המשפט להורות ליועץ‬ ‫המשפטי לממשלה לחקור את הליך ונסיבות מינויו של מר ברק לייזר לתפקיד היועץ‬ ‫המשפטי להנהלת בתי המשפט‪ ,‬כאשר במקביל בת זוגו משמשת כדוברת בית המשפט‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪ 1925311‬שבתאי עזריאל נ' מר יהודה וינשטיין היועץ המשפט לממשלה ואח' (ניתן‬ ‫ביום ‪ 11.9.11‬פורסם בנבו)‬ ‫בג"ץ דחה את העתירה ופסק‪ :‬התכליות העיקריות העומדות ביסוד ההגבלה על העסקת‬ ‫קרובי משפחה באותה יחידה מנהלית הן מניעת החשש מפני השפעתו של שיקול לא רלוונטי‬ ‫על עצם ההחלטה למנות את המועמד לתפקיד‪ ,‬הנעוץ בקרבה המשפחתית לעובד המועסק‬ ‫ביחידה המנהלית ומניעת החשש מפני היווצרות מצב של ניגוד עניינים במהלך עבודתם של‬ ‫קרובי משפחה‪ ,‬כאשר אחד מהם עשוי לטפל בנושא אישי או מקצועי הנוגע לעובד האחר‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬ההגבלה על העסקת קרובי משפחה באותה יחידה מנהלית אינה בגדר איסור מוחלט‪.‬‬ ‫השופט שהם קבע כי יש לפעול על פי העיקרון לפיו בכל מקרה של חשש לניגוד עניינים יש‬ ‫למצות את כלל הפתרונות הרלוונטיים‪ ,‬ולא לבחור בהכרח בפתרון של פסילת מינוי או העברת‬ ‫עובד מתפקידו‪ .‬מקום שבו ניתן להסיר את החשש מפני השפעתם של שיקולים זרים על עצם‬ ‫מינויו של אדם לתפקיד בשירות הציבורי‪ ,‬באמצעות פיקוח חיצוני בלתי‪-‬תלוי; וכאשר ניתן‬ ‫מענה הולם לחשש מפני ניגוד עניינים‪ ,‬אין מניעה עקרונית למנות מועמד לתפקיד‪ ,‬גם כאשר‬ ‫מתקיימת קרבה משפחתית בינו לבין עובד אחר באותה יחידה מנהלית‪ .‬אישור למינוי מעין‬ ‫זה‪ ,‬יינתן רק לאחר בחינה מוקפדת של נסיבות המקרה הקונקרטי‪ ,‬תוך התחשבת בשיקולים‬ ‫המפורטים בכללים ובתקשי"ר‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 0.4‬מיסים‪ ,‬ארנונה‪ ,‬אגרות והיטלים‬ ‫‪0.4.0‬‬ ‫מדובר בערעור שעניינו השגה שהוגשה למנהל הארנונה‪ ,‬ולא נענתה בתוך המועד‬ ‫הסטטוטורי שנקבע לכך על פי סעיף ‪ 2‬לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה‬ ‫כללית)‪ ,‬התשל"ו‪( 0096-‬להלן‪" :‬חוק הערר")‪ .‬המערערת‪ ,‬עיריית אשדוד טוענת כי את‬ ‫הסנקציה המופיעה בסעיף ‪(2‬ב) לחוק הערר – המורה על התייחסות להשגה כאילו התקבלה‬ ‫במקרה של עי עמידה בפרק הזמן למתן תשובה להשגה – יש להפעיל באופן מידתי‪ ,‬המביא‬ ‫בחשבון את מכלול נסיבות המקרה‪ .‬בנוסף נקבע‪ ,‬כי יש "לעדן" את הסנקציה באמצעים‬ ‫פרשניים וזאת על מנת להימנע מפגיעה חריפה ובלתי מוצדקת בקופה הציבורית‪.‬‬ ‫עע"מ ‪ 1116311‬עיריית אשדוד נ' מכשירי תנועה בע"מ (ניתן ביום ‪ 1.0.11‬פורסם בנבו)‬ ‫בית המשפט לערעורים מנהליים דחה את הערעור ופסק‪ :‬במקרים מסוימים ניתן להגיע‬ ‫למסקנה לפיה הפעלת הסנקציה הקבוצה בסעיף ‪(1‬ב) לחוק הערר עלולה לפגוע באופן לא‬ ‫מוצדק בקופה הציבורית המשרתת את טובת הכלל‪ ,‬אולם במבט רחב יותר‪ ,‬יש לייחס משקל‬ ‫רב לחשיבות הנודעת למתן תשובות במועד להשגות בתחום הארנונה וזאת על מנת לתרום‬ ‫לתכנון הכלכלי של פעולותיהם של הנישומים‪ .‬תכליתו של חוק הערר היא להבטיח קיומו של‬ ‫מנגנון יעיל ומהיר עבור האזרח לבירור סכסוכים שהינם עובדתיים במהותם‪ .‬מסר ברור‪ ,‬בכל‬ ‫הנוגע לתוצאותיה של הימנעות מתשובה במועד‪ ,‬צפוי לתרום לייעול הטיפול בהשגות בענייני‬ ‫ארנונה‪ .‬גם אם במקרה הפרטי התוצאה של קבלת השגה מבלי שנידונה לגופה עשויה‬ ‫להיראות קשה‪ ,‬הרי שלתוצאה זו יתרונות מערכתיים‪ .‬בענייננו‪ ,‬נקבע כממצא עובדתי‪ ,‬כי לא‬ ‫נפל כל פגם מבחינת החברה באופן שליחת ההשגה‪ .‬משכך‪ ,‬אין לעירייה להלין אלא על עצמה‬ ‫בהתייחס לעיכוב שחל בהעברת ההשגה לידיו של מנהל הארנונה‪.‬‬ ‫‪0.4.4‬‬ ‫מדובר בעתירה שעניינה מתן צו על תנאי וצו ביניים ומתמקדת בבקשת העותרת‪ ,‬עיריית‬ ‫ראשון לציון לחייב את שרי הפנים והאוצר לתת לה אישור חריג לביצוע שינויים בצו‬ ‫הארנונה העירוני‪ ,‬המכוונים בעיקרם להפחתת תעריף הארנונה לתעשיית ההייטק בתחומה‪,‬‬ ‫בשיעור של כ‪.01%-‬‬ ‫בג"ץ ‪ 0121316‬עיריית ראשון לציון נ' שר הפנים (ניתן ביום ‪ 1.1.11‬פורסם בנבו)‬ ‫בג"ץ דחה את העתירה ופסק‪ :‬מדובר בבקשת העירייה להפחתה בשיעור של כ‪ 96%‬בתעריפי‬ ‫ארנונה להייטק‪ ,‬שיעור גבוה למדי ביחס לשיעור ההפחתה ברשויות מקומיות הסמוכות לה‪.‬‬ ‫משקלם של שיקולי התקציב וסדרי העדיפויות אותם שקלו השרים הינו גדול‪ ,‬והם רשאים על‬ ‫בסיס זה לעצב את המדיניות בתחום הנדון‪ .‬כל עוד נתונה הסמכות לשרים ליתן אישורים‬ ‫‪7‬‬ ‫חריגים להפחתת שיעורי הארנונה‪ ,‬עליהם לפעול על פי גישתם המקצועית והחלטתם‬ ‫מתמקדת באינטרס הציבורי הרחב‪ ,‬שלא כמו הרשות‪ ,‬המתמקדת יותר באינטרס המקומי‪ .‬על‬ ‫רקע מכלול דברים אלה‪ ,‬לא הונחה תשתית לכך שהחלטת השרים היא בלתי סבירה במידה‬ ‫שיש מקום להתערב ולבטלה‪.‬‬ ‫‪ 0.1‬דיני מכרזים‬ ‫‪0.1.0‬‬ ‫המערערת הינה חברת תיירות שהציעה מועמדותה למכרז שפרסם משרד הביטחון‪ ,‬שעניינו‬ ‫שירותי הבראה וטיפולים לנכי צה"ל ומשרד הביטחון‪ .‬ועדת המכרזים של משרד הביטחון‬ ‫מצאה פגמים בכל שלושת ההצעות שהתקבלו וקבעה כי אף אחת מהן אינה עומדת בתנאי‬ ‫המכרז‪ .‬על כן‪ ,‬עשתה שימוש בסמכותה לבטל את המכרז ולפטור עצמה מהחובה לערוך‬ ‫מכרז חוזר בהתאם לתקנה ‪(09‬יא) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות עם מערכת‬ ‫הביטחון)‪ ,‬התשנ"ג‪ 0001-‬והורתה על הליך תחרותי של משא ומתן עם שלושת המציעות‪,‬‬ ‫ביניהן המערערת‪ .‬המערערת טוענת כי ההליך שבוצע הוא למעשה מכרז ולא הליך תחרותי‬ ‫וכי ועדת המכרזים יצרה מצג על פיו ההליך התחרותי יתנהל בדומה למכרז‪ .‬אי לכך ולנוכח‬ ‫מצג זה‪ ,‬אסור היה לועדה להיסמך על אמות המידה הגמישות בבחירת הזוכה בהליך‬ ‫התחרותי‪.‬‬ ‫עע"מ ‪ 9919311‬אשת שירותי תיירות בע"מ נ' משרד הביטחון (ניתן ביום ‪ 15.9.11‬פורסם‬ ‫בנבו)‬ ‫בית המשפט דחה את הערעור ופסק‪ :‬במקרה שלפנינו מדובר בהליך תחרותי לאחר ביטול‬ ‫מכרז ופטור ממכרז חוזר נוכח אי עמידת המציעות בתנאי הסף‪ .‬הליך תחרותי‪ ,‬לאחר ביטול‬ ‫מכרז מאפשר לקיים משא ומתן עם מציעים‪ .‬במקרים המתאימים‪ ,‬לאחר שניתנה למציעים‬ ‫אפשרות לעמוד בתנאי המכרז והם כשלו בכך‪ ,‬אין המדינה נדרשת "להמציא את הגלגל‬ ‫מחדש"‪ .‬עיקרון זה מקבל משנה תוקף כאשר קיימת סיבה אובייקטיבית המסכלת את קיומו‬ ‫של מכרז חדש (כדוגמת דחיפות בתחילת ההתקשרות שבלב המכרז‪ ,‬כפי שחלה בענייננו)‪ .‬אין‬ ‫כל ספק כי ההליך החדש גם כן יהיה כפוף במידה מסוימת‪ ,‬לעקרונות דיני המכרזים וודאי‬ ‫לעקרונות הכלליים בדבר שוויון החלים על כל רשות מנהלית באשר היא‪ ,‬אך מהלך של החלת‬ ‫דיני המכרזים על הליכים תחרותיים חותר תחת הרציונאל שבבסיס הפטור מניהול מכרז‪.‬‬ ‫משמעות קבלת טענת המערערת היא ביטול ההליך הלכה למעשה דבר שלא יעלה על הדעת‪,‬‬ ‫ושאינו ראוי בנסיבות העניין‪.‬‬ ‫‪0.1.4‬‬ ‫העותרת‪ ,‬סלופארק טכנולוגיות בע"מ‪ ,‬חברה המספקת שירותי הסדר תשלום חניה‬ ‫באמצעות הטלפון הסלולארי מבקשת צו מניעה נגד המשך התקשרות בין החברה למשק‬ ‫וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ לבין מילגם חניה סלולארית בע"מ אשר מספקת שירותי‬ ‫‪8‬‬ ‫חניה באמצעות הטלפון הסלולארי‪ .‬לטענת העותרת‪ ,‬התקופה החוזית בין שתי המשיבות‪,‬‬ ‫על פי המכרז בו זכתה מילגם הסתיימה‪ .‬בנוסף‪ ,‬טוענת העותרת כי יש לחייב את החברה‬ ‫למשק וכלכלה ואת המכרז לשלטון המקומי לפרסם מכרז למן שירותי הסדר חניה ארצי‬ ‫באמצעות טלפון סלולארי לתקופה שלאחר סיום המכרז שהוזכר לעיל‪.‬‬ ‫עת"מ ‪ 19251-61-11‬סלופארק טכנולוגיות בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון‬ ‫המקומי בע"מ ואח' (ניתן ביום ‪ 1.9.11‬פורסם בנבו)‬ ‫בית המשפט המחוזי בת"א‪-‬יפו בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים קיבל את העתירה‬ ‫ופסק‪ :‬חוק חובת המכרזים מטיל חובה על רשויות ציבוריות לערוך מכרז פומבי וקובע זכות‬ ‫כללית להשתתף בו‪ .‬מכאן נובע כי אי קיום מכרז הוא החריג‪ .‬על כן‪ ,‬רשות המבקשת‬ ‫להשתחרר מקיום חובה זו‪ ,‬עליה הנטל להוכיח קיומו של פטור ממכרז‪ .‬חברת מלגם‪ ,‬זכתה‬ ‫להתקשרות נוספת תוך ניהול מו"מ פסול‪ ,‬מבלי להתחרות כלל במתחרים אחרים‪ .‬בכך סוכלה‬ ‫מטרת המכרז שהיא תחרות הוגנת בתנאי שוויון‪ .‬שינוי מאוחר של תנאי ההתקשרות מוגבל‬ ‫לנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן בלבד‪ ,‬והמקרה שלפנינו אינו עולה כדי "נסיבות מיוחדות‬ ‫ויוצאות דופן"‪ .‬לאור האמור לעיל‪ ,‬הגיעה השופטת שרה דותן למסקנה לפיה החלטת הרשות‬ ‫שלא לפרסם מכרז נגועה בפגם של אי חוקיות‪ ,‬שכן התקבלה בניגוד להוראת דין מפורשת‬ ‫המורה על חובת קיום מכרז‪ .‬החלטה זו אינה מתיישבת עם חובת הרשות כרכוש מנהלית וכן‬ ‫לוקה בחוסר סבירות באשר היא פוגעת בעיקרון המכרזים‪ .‬באם תדחה העתירה‪ ,‬התוצאה‬ ‫היא מתן גושפנקא להארכת תוקף חוזים‪ ,‬שנכרתו לאחר מכרז‪ ,‬לתקופה בלתי מוגבלת לאחר‬ ‫ניהול מו"מ בין הצדדים בו לא תינתן דריסת רגל לגורמים נוספים‪.‬‬ ‫‪ 0.2‬משפט מנהלי ושלטון מקומי‬ ‫‪0.2.0‬‬ ‫מדובר בעתירה של בעלי עסקים קמעוניים לממכר מזון הפועלים בעיר תל אביב‪ ,‬למתן‬ ‫הצהרה כי מדיניות עיריית תל‪-‬אביב – יפו בנוגע לאכיפת חוק העזר לתל אביב יפו (פתיחתן‬ ‫וסגירתן של חנויות)‪ ,‬לא מהווה מדיניות אכיפה מאחר והעירייה אינה פועלת לסגירת אותם‬ ‫בתי עסק המפרים חוק עזר זה‪ .‬מנגד‪ ,‬סבורה העירייה כי מדיניותה אינה פגומה בפגם‬ ‫כלשהו ואין כל עילה להתערב בה‪.‬‬ ‫עת"מ ‪ 16021-61-11‬מוריס ברמר נ' עיריית תל‪-‬אביב (ניתן ביום ‪ 15.9.11‬פורסם בנבו)‬ ‫בית המשפט קיבל את העתירה בחלקה ופסק‪ :‬דין הוא שבית המשפט אינו ממיר את שיקול‬ ‫דעת הרשות המנהלית בשיקול דעתו‪ ,‬אך זאת כל עוד לא נפל פגם בשיקול דעתה של הרשות‪.‬‬ ‫משנפל פגם כאמור‪ ,‬מוסמך וחייב בית המשפט להתערב במעשי הרשות‪ ,‬על מנת להעמידם על‬ ‫מכונם ולהסיר את הפגם שנפל בהם‪ .‬כללי האכיפה סותרים את תכליתו של חוק העזר ונגועים‬ ‫בחוסר סבירות קיצוני‪ ,‬ביצירת הבחנה בלתי סבירה בין בתי עסק "חדשים" ו"ותיקים"‪ .‬כללי‬ ‫האכיפה בנוגע לבית עסק חדש צריכים לחול על כלל בתי העסק המפרים את חוק העזר‪ ,‬בלא‬ ‫‪9‬‬ ‫לתת "נקודות זכות" לוותיקי העבריינים‪ .‬התוצאה הראויה היא ביטול ההבחנה בין בתי‬ ‫העסק‪ ,‬אף לא ביטול מסמך המדיניות כולו‪ ,‬וחיוב העירייה ליישום מדיניות האכיפה‪.‬‬ ‫‪ 0.0‬עדכוני תקנות ונהלים ברשויות המקומיות‬ ‫‪0.0.0‬‬ ‫תיקון תקנות וצווים העוסקים בקליטת עובדים ברשויות המקומיות‬ ‫ועדת הפנים של הכנסת דנה ואישרה את הצעת שר הפנים‪ ,‬גדעון סער‪ ,‬לתיקון תקנות וצווים‬ ‫העוסקים בקליטת עובדים ברשויות המקומיות‪ .‬התיקון הרחיב את כמות המשרות הפטורות‬ ‫ממכרז ברשויות המקומיות והגדיר אחידות בין המועצות המקומיות‪ ,‬המועצות האזוריות‬ ‫והעיריות‪.‬‬ ‫‪0.0.4‬‬ ‫החלטת השר בדבר סמכות הארכת שירות עובדים לאחר גיל פרישה‬ ‫שר הפנים‪ ,‬גדעון סער‪ ,‬הודיע על העברת סמכות בדבר הארכת שירות עובדים לאחר גיל‬ ‫פרישה ממשרד הפנים לרשויות המקומיות‪ .‬מטרת שינוי זה הוא לעודד ניהול עצמאי של‬ ‫הרשויות המקומיות‪ .‬הנוהל החדש מעוגן בצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים‬ ‫לעבודה) וכן בחוזר מנכ"ל מספר ‪ 131611‬של משרד הפנים‪.‬‬ ‫‪11‬‬