‫תרבות יהודית ישראלית‬ ‫בעולם משתנה‬ ‫עבודת חקר אישית בתרבות ישראל‪:‬‬ ‫חוברת לתלמיד – כיתות ז'‬ ‫בשבילי הזהות שלי‬ ‫פתח דבר‬ ‫עבודה זו תוביל אתכם להתחקות אחר שבילי שורשיכם – השבילים המיוחדים שבהם בחרה‬ ‫משפחתכם‪ .‬ייחשפו תקופות ומאורעות בעברה של המשפחה שאתם מצאצאיה‪ .‬בעמים אחרים‪,‬‬ ‫שילדיהם נולדים למשפחה היושבת זה דורות על אדמת אבותיה‪ ,‬קל לעקוב אחר שורשי העבר‪ ,‬אך‬ ‫במשפחה יהודית אשר נדדה מארץ לארץ – מלאכת איסוף המידע קשה יותר אך כדאית‪ .‬פעמים רבות‪,‬‬ ‫משפחות השאירו מאחור תמונות‪ ,‬מסמכים‪ ,‬חפצים ומזכרות משפחתיות‪ ,‬ונטלו איתם רק את זיכרון‬ ‫יקיריהן‪ .‬גם שמות משפחה הוחלפו ולשונות השתנו‪ .‬אולם דווקא משום כך‪ ,‬הרפתקת החיפוש מרתקת‬ ‫יותר‪ .‬גם אם לא יעלה בידיכם לשחזר אלא טפח מתולדות משפחתכם‪ ,‬בוודאי יתגלו לכם פרשות‬ ‫חיים יפות – ותבואו על שכרכם‪.‬‬ ‫ּגֹורל הֹולִיד אֹותִ י ו ְאֶ ת ַאחַ י‪ְ ,‬בנֵי ִ‬ ‫ּדֹורי‪ַ ,‬ביָמִ ים הַ ּגְדֹולִים בָהֶ ם‬ ‫הַ ָ‬ ‫ְַארצָם ו ֶהֱ קִ ימּו אֹותָ ה מֵ חָ דָ ש‪ .‬שּוב אֵ ינֶנִי הַ יְהּודִ י‬ ‫שָ בּו הַ יְהּודִ ים ל ְ‬ ‫הַ נֹודֵ ד בְדַ ְרכֵי הָ עֹולָם‪ ,‬הַ מְ הַ ּגֵר מִ מְ דִ ינָה לִמְ דִ ינָה‪ ,‬הַ מְ ג ָֹרש‬ ‫מִ ּגֹולָה לְגֹולָה‪ .‬אֲ בָל כָל י ְהּודִ י‪ְ ,‬בכָל ּדֹור ו ְדֹור‪ ,‬חַ יָב ל ְִראֹות‬ ‫עַ צְמֹו כְאִ ּלּו הָ י ָה שָ ם‪ּ ,‬ובַמְ קֹומֹות ּובָאֵ רּועִ ים שֶ קָ דְ מּו לֹו‪.‬‬ ‫לְפִ יכְָך עֹודֶ נִי נֹודֵ ד‪ ,‬אֲ בָל ֹלא בַּדְ ָרכִים הַ נִּדָ חֹות שֶ ל הָ עֹולָם‪.‬‬ ‫עַ תָ ה אֲ נִי נֹודֵ ד בְמֶ ְרחֲ בֵי הַ זְמַ ן‪ ,‬נָע מִ ּדֹור לְדֹור‪ ,‬נֹוסֵ עַ ִבנְתִ יבֵי הַ ִזכְרֹונֹות‪.‬‬ ‫הַ ִזכָרֹון מְ צַמְ צֵם אֶ ת הַ מֶ ְרחַ קִ ים‪.‬‬ ‫‪ּ 022‬דֹורֹות עָ בְרּו מֵ ֵראשִ ית תֹולְדֹות עַ מִ י‪ ,‬ו ְהֵ ם ּדֹומִ ים בְעֵ ינַי ְכי ָמִ ים אֲ חָ דִ ים‪.‬‬ ‫ַארצֹו‬ ‫ַרק ‪ּ 022‬דֹורֹות עָ בְרּו מֵ ָאז קָ ם ָאדָ ם ּושְ מֹו ַאב ְָרהָ ם ו ְעָ זַב אֶ ת ְ‬ ‫ַארצִי‪.‬‬ ‫ָארץ שֶ הַ יֹום הִ יא ְ‬ ‫ו ְאֶ ת מֹולַדְ תֹו ו ְהָ לְַך אֶ ל הָ ֶ‬ ‫ַרק ‪ּ 022‬דֹורֹות עָ בְרּו מֵ ָאז שֶ קָ נָה ַאב ְָרהָ ם אֶ ת מְ עָ ַרת הַ מַ כְפֵ לָה בָעִ יר‬ ‫חֶ בְרֹון ו ְעַ ד לַסִ כְסּוכִים הָ ַר ְצחָ נִיִים הַ מִ תְ ַרחֲ שִ ים בָּה ב ִ‬ ‫ְדֹורי‪.‬‬ ‫ַרק ‪ּ 052‬דֹורֹות עָ בְרּו מֵ עַ מּוד הָ אֵ ש שֶ ל יְצִיַאת מִ צ ְַרי ִם ו ְעַ ד עַ מּודֵ י הֶ עָ שָ ן שֶ ל הַ ּׁשֹוָאה‪.‬‬ ‫ְַארצֹו שֶ ל ַאב ְָרהָ ם‪ ,‬הָ י ִיתִ י ְב ֻכּלָם‪:‬‬ ‫ו ַאֲ נִי‪ ,‬שֶ נֹולַדְ תִ י מִ ז ְַרעֹו שֶ ל ַאב ְָרהָ ם ּוב ְ‬ ‫תֹורה בְהַ ר סִ ינַי‪ ,‬וְי ַחַ ד‬ ‫הָ י ִיתִ י עֶ בֶד בְמִ צ ְַרי ִם‪ ,‬ו ְקִ ַבלְתִ י אֶ ת הַ ָ‬ ‫עִ ם י ְהֹושֻ עַ ו ְאֵ ִליָהּו עָ ב ְַרתִ י אֶ ת נְהַ ר הַ י ְַרּדֵ ן‪ .‬נִ ְכנַסְ תִ י‬ ‫לִירּושָ ַלי ִם עִ ם ּדָ ו ִד‪ ,‬ו ְ ָגלִיתִ י מִ מֶ נ ָה עִ ם צִדְ קִ י ָהּו‪ ,‬ו ְֹלא שָ כַחְ תִ י‬ ‫אֹותָ ּה עַ ל נַהֲ רֹות ָבבֶל‪ּ ,‬ובְשּוב אֲ דֹנָי אֶ ת שִ יבַת צִיֹון‬ ‫חָ לַמְ תִ י בֵין בֹונֵי חֹומָ תָ ּה‪ .‬לָחַ מְ תִ י בָרֹומָ אִ ים‪ ,‬ו ְג ַֹרשְ תִ י‬ ‫מִ סְ פָ ַרד‪ ,‬ו ְהָ עֳ לֵיתִ י עַ ל הַ מֹוקֵ ד בְמַ ֶגנְצָה‪ ,‬הִ יא מַ יְנְץ‪ ,‬וְלָמַ דְ תִ י‬ ‫תֹורה בְתֵ ימָ ן‪ ,‬ו ְשָ ַכלְתִ י אֶ ת מִ שְ פַ חְ תִ י בְקִ ישִ ינֶב‪ ,‬וְנִשְ ַרפְ תִ י‬ ‫ָ‬ ‫בִטְ ֶר ְבלִינְקָ ה ּומָ ַרדְ תִ י ְבו ְַרשָ ה ו ְעָ לִיתִ י לְאֶ ֶרץ י ִשְ ָראֵ ל‪ ,‬הִ יא‬ ‫ַארצִי שֶ מִ מֶ נָה ָּגלִיתִ י ּובָּה נֹולַדְ תִ י ּומִ מֶ נָה אֲ נִי בָא ו ְאֵ לֶיהָ אָ שּוב‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ּוכְשֵׁ ם שֶׁ אֲ נַחְ נּו נִתְ בָּעִ ים‪ ,‬בְכ ֹחֹו שֶׁ ל הַ ִז ָּכרֹון‪ ,‬לְ הִ שְ תַ תֵׁ ף ְבכָּל‬ ‫יֹום ּו ְבכָּל אֵׁ רּועַ שֶׁ ל עָּ ב ֵָּׁרנּו‪ ,‬כְָּך אֲ נַחְ נּו נִתְ בָּעִ ים‪ ,‬בְכ ֹחָּ ּה שֶׁ ל‬ ‫הַ תִ קְ וָּה‪ ,‬לְ הִ תְ כֹונֵׁן לְ כָּל יֹום וְיֹום שֶׁ ל עֲ תִ ֵׁ‬ ‫ידנּו‪...‬‬ ‫מתוך נאום של הנשיא עזר ויצמן בפני חברי הפרלמנט של גרמניה‪ :‬בכ"ד בטבת תשנ"ו‬ ‫פרק ‪ – 1‬מי אני ומה שמי?‬ ‫א‪ .‬תעודת זהות שלי‬ ‫שם פרטי‪_____________:‬‬ ‫מקור השם ומשמעותו‪_______________________:‬‬ ‫שמות נוספים‪____________________________:‬‬ ‫שם חיבה‪_______________________________:‬‬ ‫שנת לידה‪ ________ :‬מקום הלידה‪ _________ :‬שנת עלייה לארץ‪_________:‬‬ ‫מקום המגורים כיום‪______________ :‬‬ ‫מין‪ _____ :‬גובה‪ ________ :‬משקל‪____________ :‬‬ ‫תיאור חיצוני (צבע עיניים‪ ,‬צבע שיער‪ ,‬צבע העור וכו')‪:‬‬ ‫_________________________________________‬ ‫_________________________________________‬ ‫_________________________________________‬ ‫ב‪ .‬הסיפור שלי‪( .‬הנרטיב האישי)‬ ‫שלוש‪-‬חמש תחנות חשובות בקורות‬ ‫האני מאמין שלי‪:‬‬ ‫חיי‪:‬‬ ‫( הערכים החשובים לי ביותר)‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫התפילה שלי‬ ‫לאחר היכרותכם עם התפילות השונות‪ ,‬בחרו נושא כלשהו לתפילה (או שילוב בין הנושאים)‪ :‬שבח‪,‬‬ ‫הודיה או בקשה‪ .‬כתבו תפילה אישית שלכם‪ .‬התפילה יכולה להיות על בסיס אחת מהתפילות היהודיות‬ ‫שהכרתם‪ ,‬או תפילה יהודית שהיא משמעותית בביתכם‪ ,‬או פשוט תפילה שאתם כתבתם‪( .‬תוכלו לעצב‬ ‫דף משלכם!)‬ ‫התפילה שלי‬ ‫פרק ‪ – 2‬מקור שם משפחתי‬ ‫שמות משפחה התחילו להופיע רק לפני כ‪ 022-‬שנים‪ .‬עד אז ניתנו כינויים למשפחות‪ ,‬כדי להבדיל בין‬ ‫בני אדם‪ .‬בסוף המאה ה‪ 01-‬קבעה הממלכה ההאבסבורגית באוסטריה‪ ,‬כי על היהודים להיקרא בשם‬ ‫משפחה שהם יבחרו לעצמם‪ ,‬או בשם שהרשות תבחר להם‪ .‬מאוחר יותר התרחבה התופעה לכלל‬ ‫אירופה‪.‬‬ ‫הכינויים נחלקו לכמה סוגים‪:‬‬ ‫‪ .0‬כינוי על שם האב‪ :‬אברהמסון‪ ,‬אברהמוב‪ ,‬אברמסקי‪ ,‬אברמשווילי‪ ,‬אברהמיאן (בוכרי)‪.‬‬ ‫‪ .0‬כינוי על שם האם‪( :‬נדיר יותר) ביילין‪ ,‬סירקין‪ ,‬נחמקין‪.‬‬ ‫‪ .3‬כינוי לפי מקצוע‪:‬‬ ‫ זגג – גלזר‪ ,‬גלסמן‪ ,‬אלג'ם‪.‬‬‫ בנאי – עמר‪ ,‬בניאן (פרסי)‪ ,‬באמן (גרמני)‪.‬‬‫ חלפן (כספים) – חלפון‪ ,‬וקסלר‪.‬‬‫ טוחן קמח – מילר‪ ,‬מילמן‪ ,‬מלניק‪ ,‬טחן‪.‬‬‫ נגר – טישלר‪ ,‬סטולר‪ ,‬סטולרו‪.‬‬‫ סוחר (חנווני) – טג'ר‪ ,‬קאופמן‪ ,‬קרמר‪.‬‬‫ סורג – שטריקר‪ ,‬חייק‪.‬‬‫ סנדלר – שוסטר‪ ,‬שומאכר‪ ,‬צ'יבוטרו‪.‬‬‫ צבע (צייר) – מאהלר‪ ,‬סייג‪ ,‬אזולאי‪.‬‬‫ צורף ‪ -‬גולדשמיט‪ ,‬אמזלג‪ ,‬ארג'נטרו‪.‬‬‫ מדפיס – דרוקר‪ ,‬דרוקמן‪.‬‬‫ חייט – שניידר‪ ,‬קרביץ‪ ,‬פורטנוי‪ ,‬סאבו‪ ,‬קרוטרו‪.‬‬‫‪ .4‬כינוי על פי מוצא‪:‬‬ ‫ ארצות – פולק‪ ,‬פולנסקי‪ ,‬הונגר‪ ,‬הולנדר‪ ,‬דויטש‪ ,‬צרפתי‪ ,‬מזרחי (ניתן למי שהגיע לא"י מהמזרח‪ ,‬ללא‬‫שם משפחה‪ ,‬בעיקר פרסים או כורדים)‪ ,‬אשכנזי (ספרדים – אירופים רבים ממגורשי ספרד נקראו ע"י‬ ‫המקומיים בתקופת האימפריה העות'מאנית)‪.‬‬ ‫ מקום מגורים – וילנר‪ ,‬ורשבסקי דנציגר‪ ,‬מינסקי‪ ,‬שפירא (שפייר בחל הריינוס)‪ ,‬עדני‪ ,‬צנעני‪ ,‬טולידאנו‪,‬‬‫שושני‪ ,‬אלפסי (פס)‪.‬‬ ‫‪ .5‬כינוי על פי תפקיד בקהילה‪:‬‬ ‫ רב – רבין‪ ,‬רבינוביץ‪ ,‬רבנו‪ ,‬רבינא‪.‬‬‫ חכם – חכימי‪ ,‬דיין‪ ,‬נגיד‪ ,‬פרנס‪ ,‬גבאי‪.‬‬‫ שוחט – שיחטמן‪ ,‬שכטמן‪ ,‬שכטר‪ ,‬שו"ב (שוחט ובודק)‪.‬‬‫ מלמד – מועלם‪ ,‬מורנו‪ ,‬לרר‪ ,‬מאסטרו‪ ,‬מלמד‪ ,‬מגיד‪.‬‬‫ חזן – ש"ץ (שליח ציבור)‪ ,‬זינגר סומך (עוזר חזן)‪ ,‬דסקל‪.‬‬‫ סופר (סת"מ) – ספרא‪ ,‬ספראי‪ ,‬שרייבר‪ ,‬שרייבמן‪.‬‬‫‪ .6‬כינויים שונים‪:‬‬ ‫ מוצא שבטי – כהן ולוי‪ :‬כהן‪ ,‬כהנא‪ ,‬כהנוב‪,‬כגן כוגן‪ ,‬כ"ץ (כהן צדק)‪ ,‬לוינסון‪.‬‬‫‪ .7‬כינוי אופי ותכונות‪ :‬נבון‪ ,‬גאון‪ ,‬קדוש ‪,‬חכם‪ ,‬צדיק‪ ,‬כשר חפץ‪ ,‬למדן‪ ,‬נדיב‪ ,‬אברך‪ ,‬רחמן‪ ,‬טוויל‪ ,‬לנגר‪.‬‬ ‫‪ .1‬כינוי על פי צבעים‪ :‬שוורץ‪ ,‬שוורצמן‪ ,‬וייס‪ ,‬וייסברג‪ ,‬רוט‪( ,‬אדום)‪ ,‬רוטשילד‪ ,‬בלוי‪ ,‬בלאו‪ ,‬גרין‪ ,‬אמרילו‬ ‫(צהוב)‪.‬‬ ‫עליכם לבדוק‪:‬‬ ‫‪.1‬מהו מקור שם משפחתכם?‬ ‫‪.0‬האם היו שמות קודמים למשפחה‪ ,‬מדוע הוחלפו?‬ ‫‪ .3‬האם השמות עברו גלגולים שונים ‪ /‬עברות?‬ ‫‪.4‬על פי מה נקבע שם משפחתכם? האם על פי כינוי מקצוע? האם על פי‬ ‫מוצא?‬ ‫פרק ‪ – 3‬הטקסים במשפחתי‬ ‫א‪ .‬הטקס שלי‬ ‫בחלק זה עליכם לבחור ולספר על טקס שחוויתם באופן אישי במעגל חייכם‪ :‬ברית‪ ,‬זבד הבת‪ ,‬בר‬ ‫מצווה‪ ,‬בת מצווה‪ ,‬חנוכת בית‪ ,‬יום הולדת‪ ,‬אבל‪ ,‬יום זיכרון‪ ,‬כניסה לכיתה א‪ ,‬סיום היסודי‪ ,‬או כל טקס‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫תארו את הטקס על פי מאפייני הטקס שלמדתם‪ ,‬ציינו האם היה אישי או ציבורי‪ ,‬אילו מאפייני תרבות‬ ‫וזהות יהודית–ישראלית היו בו‪ ,‬אילו מאפיינים אישיים שלכם היו בו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬טקס במשפחתי‬ ‫בחלק זה עליכם לחקור טקס ממעגל החיים היהודי שהתקיים במשפחתכם (חתונה ‪ /‬בר מצווה ‪ /‬בת‬ ‫מצווה ‪ /‬ברית ‪ /‬זבד הבת ‪ /‬פדיון הבן ‪ /‬אירוסין ‪ /‬נישואין ‪ /‬שבת חתן ‪ /‬שבת כלה ‪ /‬גירושין ‪ /‬אבלות‪.‬‬ ‫בכל טקס שאתם חוקרים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הציבו שאלת חקר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כתבו רקע על הטקס עצמו (עמוד אחד)‪ ,‬על משמעותו של הטקס‪ ,‬מקורותיו וחשיבותו‪ .‬עליכם‬ ‫להסתמך על ממקורות מידע‪ .‬ניתן להיעזר גם במקורות הבאים‪[:‬ראוי להוסיף פרטים]‬ ‫בקר ראובן ורובין‪ ,‬מושגים ומונחים ביהדות‪ ,‬הוצאת‪....‬‬ ‫הרב [???] לאו‪ ,‬יהדות הלכה למעשה‪ ,‬הוצאת‪...‬‬ ‫הרב מצגר יונה‪ ,‬לנגטל נחום‪ ,‬מעגלי החיים‪ ,‬הוצאת‪....‬‬ ‫ויגור ג'פרי‪ ,‬אנציקלופדיה ליהדות‪ ,‬הוצאת מעריב‪.‬‬ ‫כהן מנחם ודבורה (עורכים)‪ ,‬חיי אדם‪ ,‬הוצאת כתר‪.‬‬ ‫לוינסקי‪ ,‬יום טוב‪ ,‬אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות‪ ,‬הוצאת דביר‪.‬‬ ‫מייזליש שאול‪ ,‬אבלות או ברית מילה או חופה וקידושין‪ ,‬הוצאת מודן‪.‬‬ ‫אתרי אינטרנט‪ :‬סנונית‪ ,‬עיתים‪ ,‬תל"י‪ ,‬כיפה‪ ,‬דעת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ספרו את גלגולו של הטקס במשפחתכם תוך השוואת המאפיינים בדורות השונים‪.‬‬ ‫פרק ‪ – 4‬הזמן היהודי שלי ‪-‬‬ ‫השבת החגים והמועדים שלנו‬ ‫בחרו באחד מטקסי הזמן בלוח השנה היהודי‪ :‬שבת מועד או חג ‪ -‬הזמן היהודי שהוא החווייתי או‬ ‫המשמעותי ביותר בעיניכם ‪ -‬וחקרו אותו‪.‬‬ ‫א‪ .‬הזמן היהודי כיום‪:‬‬ ‫תארו את אופי הזמן שבחרתם במשפחה שלכם כיום‪ ,‬מה אתם מרגישים כלפי תאריך זה בלוח השנה‪,‬‬ ‫מה חשיבותו בעיניכם ומדוע בחרתם דווקא בו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הזמן היהודי במקורות‪:‬‬ ‫חקרו בכתובים את הזמן היהודי שבחרתם‪ .‬סכמו את מחקרכם והשוו את אורחותיו לקורה במשפחתכם‬ ‫כיום‪.‬‬ ‫תוכלו להיעזר במקורות‪:‬‬ ‫ז'‪ .‬אריאל‪ ,‬ספר החג והמועד‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬ת"א‪.0775 ,‬‬ ‫כהן מנחם ודבורה (עורכים )‪ ,‬חגים ומועדים‪ ,‬סדרה‪ ,‬הוצאת כתר‪.‬‬ ‫אנציקלופדיה מאיר נתיב‪ ,‬הליכות ומנהגים בישראל‪ ,‬הוצאת מודן‪.0777 ,‬‬ ‫מיכל מילר‪ ,‬חגי ישראל‪ ,‬הוצאת עופרים‪.0222 ,‬‬ ‫אתרים‪:‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪www.snunit.k12.il‬‬ ‫‪www.daat.co.il‬‬ ‫‪www.chabad.org.il‬‬ ‫‪www.daatemet.co.il‬‬ ‫‪www.KIPA.co.il‬‬ ‫אתר שורשי ישראל‪ ,‬רשת אורט‪shorshey.ort.org.il .‬‬ ‫ג‪ .‬גלגולו של חג או מועד‬ ‫חקרו את גלגולו של זמן יהודי במשפחתכם‪ .‬ניתן לבחור חג‪ ,‬שבת או מועד ולספר על העבר שלהם‬ ‫במשפחתכם‪ :‬כיצד נערך החג? מי השתתף בטקסים? מה היו המנהגים? מה נהגו לאכול? היכן ומי‬ ‫התפללו? מה נותר היום?‬ ‫פרק ‪ – 5‬ונקבצו פזורינו‬ ‫חקר מקורות המשפחה שלי‬ ‫בפרק זה עליכם לבחור ארץ מוצא אחת של משפחתכם וספרו עליה‪:‬‬ ‫‪ ‬העלו שאלת חקר‪.‬‬ ‫‪ ‬אספו מידע רקע כללי על הקהילה היהודית בארץ זו אז והיום‪.‬‬ ‫‪ ‬אספו מידע רלוונטי למשפחתכם על ארץ המוצא (ראו להלן שאלות מנחות שמהן תוכלו לבחור)‪.‬‬ ‫‪ ‬בסיכום – ענו על שאלת החקר שלכם מתוך המידע שאספתם‪.‬‬ ‫מוצא משפחתי – שאלות מנחות‪:‬‬ ‫‪ ‬מקום המגורים בארץ המוצא‪ :‬תארו את מקום המגורים ואת הנוף בארץ המוצא‪ .‬האם הוקצתה‬ ‫ליהודים שכונה נפרדת בעיר המגורים? כיצד נראה בית המשפחה?‬ ‫‪ ‬מצב כלכלי‪ :‬מה היה המצב הכלכלי של המשפחה בארץ המוצא? מה היו התעסוקות העיקריות‬ ‫של בני המשפחה בארץ המוצא?‬ ‫‪ ‬חינוך‪ :‬אילו מוסדות חינוך היו קיימים בארץ המוצא? האם היו מוסדות חינוך מיוחדים ליהודים?‬ ‫האם היו מוסדות להשכלה גבוהה?‬ ‫*הילדות בארץ המוצא‪ :‬האם הילדים עבדו (בבית או מחוצה לו)? אם כן‪ ,‬מאיזה גיל? באילו‬ ‫משחקים שיחקו הילדים בארץ המוצא?מה היה יחס המבוגרים לילדים?‬ ‫*מעמד האישה בארץ המוצא‪ :‬כיצד התלבשו הנשים? במה עסקו הנשים? האם הן למדו? מה היה‬ ‫מעמד הנשים? האם הן השתתפו בחיים הפוליטיים והציבוריים?‬ ‫‪ ‬מעמד הזקנים בארץ המוצא‪ :‬כיצד התייחסו אל הזקנים במשפחה ובקהילה?‬ ‫‪ ‬מוסדות הקהילה היהודית‪ :‬האם הייתה הנהגה יהודית של הקהילה? מה היו מוסדות הדת של‬ ‫הקהילה? מה היו מוסדות הרווחה והסעד? מה היו המוסדות התרבותיים?‬ ‫*יחסים עם השכנים הלא‪-‬יהודים בארץ המוצא‪ :‬מה היה יחס השלטון לקהילה היהודית? האם‬ ‫שותפו היהודים במוסדות העירוניים או הממשלתיים בארץ המוצא? האם גויסו היהודים לצבא? האם‬ ‫ידוע לכם על יהודים שהשתתפו במלחמות? האם היו השפעות בין תרבותיות בתחומי השפה‪,‬‬ ‫המוזיקה‪ ,‬האמנות‪ ,‬ההלכה‪ ,‬המנהגים וכו'?‬ ‫‪ ‬אישים חשובים ודמויות שהשפיעו על הקהילה היהודית בארץ המוצא‪:‬‬ ‫ מי היו השליטים והמנהיגים היהודים (והלא יהודים) שהשפיעו על חיי הקהילה?‬‫ ציינו שמות של רבנים‪ ,‬צדיקים‪ ,‬פייטנים‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬סופרים‪ ,‬זמרים‪ ,‬מוזיקאים‪ ,‬ואומנים חשובים‬‫של הקהילה‪ ,‬והביאו תיאור כללי של הדמות ופועלה‪.‬‬ ‫ מי היו המשפחות העשירות או החשובות של הקהילה?‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‪ ‬מוסדות דת‪ ,‬תרבות ומוזיקה‪:‬‬ ‫מה היה סגנון המוזיקה ששמעו וניגנו בארץ המוצא?‬ ‫תארו את בתי הכנסת של הקהילה‪.‬‬ ‫האם היו בתי מדרש וישיבות? מה ידוע לכם על מוסדות אלה ועל ארגונם?‬ ‫‪ ‬פתגמים או ביטויים מיוחדים מארץ המוצא‪:‬‬ ‫ מה היו שפות הדיבור בארץ המוצא?‬‫ האם הייתה ליהודים שפה משלהם? אם כן ציינו מהי‪.‬‬‫‪ -‬האם אתם מכירים פתגמים‪ ,‬ביטויים‪ ,‬קללות‪ ,‬או בדיחות מארץ המוצא?‬ ‫‪ ‬מאכלים מיוחדים לארץ המוצא‪:‬‬ ‫ מה היו המאכלים האופייניים לארץ המוצא?‬‫ האם היו מאכלים מיוחדים ליהודים?‬‫ מה היו המאכלים המיוחדים של הקהילה לחגים ולשבתות?‬‫‪ ‬הלבוש האופייני בארץ המוצא‪:‬‬ ‫ מה היה הלבוש האופייני לנשים? לגברים?‬‫ האם היה ליהודים לבוש מיוחד ושונה מזה של שאר תושבי ארץ המוצא? אם כן‪ ,‬מהו?‬‫‪ ‬מנהגים מיוחדים במעגל השנה ובמעגל החיים בארץ המוצא ‪ -‬בחרו באחד המעגלים‪:‬‬ ‫ מעגל החיים‪ :‬מה ידוע לכם על מנהגי הלידה‪ ,‬ברית מילה‪ ,‬בר מצווה‪ ,‬חתונה ואבלות?‬‫ מעגל השנה‪ :‬מה ידוע לך על מנהגי החגים והמועדים ומיוחדים לקהילה?‬‫ מה הם האמונות והטקסים העממיים המוכרים לכם מארץ המוצא?‬‫‪ -‬מה ידוע לכם על שיטות הריפוי העממיות בארץ המוצא?‬ ‫פרק ‪ - 6‬המסע לארץ המובטחת והקליטה‬ ‫בארץ – ""ארץ בה נחיה‪ ,‬יהיה מה שיהיה"‬ ‫בפרק זה עליכם לחקור את אחד מסיפורי הקליטה של משפחתכם בארץ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫העלו שאלת חקר‪.‬‬ ‫אספו מידע רקע כללי על העלייה שאיתה הגיעו ארצה הוריכם או הסבים והסבתות שלכם‪.‬‬ ‫אספו מידע על היישוב שבו נקלטה משפחתכם והתנאים שהיו בו בזמן הגעתם‪.‬‬ ‫תארו את מסע משפחתכם אל הארץ המובטחת ואת סיפור קליטתה בארץ (ראו שאלות מנחות)‬ ‫בסיכום – ענו על שאלת החקר שלכם מתוך המידע שאספתם‪.‬‬ ‫המסע אל הארץ המובטחת והקליטה בה – שאלות מנחות‬ ‫תיאור המסע‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה היו הסיבות לעליית משפחתכם ארצה?‬ ‫כיצד הגיעו ארצה? תארו את שלבי המסע והאם היו תחנות ביניים‪.‬‬ ‫מה הם זיכרונות בני המשפחה מהמסע?‬ ‫באיזו עלייה עלו המשפחות ארצה? האם הייתה זאת עלייה מיוחדת (מרבד הקסמים‪,‬‬ ‫מבצע שלמה‪ ,‬העפלה)?‬ ‫האם היו מאורעות מיוחדים במהלך המסע?‬ ‫האם עלו במוחות בני המשפחה הנודדים מחשבות והרהורים לגבי העלייה ארצה?‬ ‫הקליטה בארץ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה הייתה שנת העלייה לארץ של בני המשפחה?‬ ‫האם ידוע לכם על קיומם של ארגונים ציוניים חשאיים? ו‪/‬או על שליחים מארץ‪-‬ישראל‬ ‫בארץ המוצא?‬ ‫האם התבצע רישום של העולים? כיצד?‬ ‫האם העלייה הייתה לגאלית (חוקית) או בלתי לגאלית (בלתי חוקית)?‬ ‫ציינו מה היו הקשיים שהתעוררו לפני העלייה ובמהלכה‪.‬‬ ‫האם היו מבני משפחתכם מי שנמנע מהם לעלות לארץ? מדוע?‬ ‫ציינו מה היה המקום הראשון בארץ שאליו הגיעה המשפחה עם עלייתה‪ ,‬מה מאפיין‬ ‫מקום זה‪ ,‬מה משך השהייה בו? מה היו הסיבות לעזיבתו?‬ ‫ציינו מה היו העיסוקים העיקריים של בני המשפחה בשנים הראשונות בישראל‪.‬‬ ‫בהצלחה‬ ‫עבודת חקר לכיתות ז' בנושא‪:‬‬ ‫זהות יהודית ישראלית בעולם משתנה‬ ‫‪……………………………………………..‬‬ ‫בשבילי הזהות שלי‬ ‫‪……………………………………………..‬‬ ‫הקדמה למורים‬ ‫עבודה זו היא עבודת חקר משפחות כחלק מפסיפס התרבות היהודית–ישראלית‪ .‬הזהות האישית שלנו‬ ‫מתעצבת מיחסי הגומלין שלנו עם הסביבה התרבותית שלנו ובעיקר עם משפחותינו‪.‬‬ ‫מטרות העבודה‬ ‫א‪ .‬לבוא במקום עבודת השורשים במתכונתה המסורתית שהועתקה על פי תוכנית הלימודים החדשה‬ ‫לכיתות ו‪ ,‬ומשום כך היא אמורה לבחון כיווני זהות נוספים ולהוות נדבך נוסף לעבודת השורשים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לשמש כתלקיט חומרים לעבודת התלמידים במהלך השנה‪ .‬בנקודות מסוימות במהלך השנה‪,‬‬ ‫יתבקשו התלמידים להגיש למורים את התלקיט לקריאה‪ ,‬ודרך תלקיט זה ילמדו המורים על התלמידים‬ ‫החדשים‪ ,‬כמו גם יעריכו את השקעתם כהערכה חלופית לציון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬להוביל את התלמידים במהלך החקר שלהם בפרקים השונים‪ ,‬להכיר את מקורות התרבות שהשפיעו‬ ‫על זהותם‪ ,‬לבחון אותם מתוך ידע ולבחור מה להעביר הלאה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לפתח מיומנויות חקר אצל התלמידים‪.‬‬ ‫מהלך העבודה‬ ‫א‪ .‬המורים עם הצוות יקבעו את חלוקת השנה לפי פרקי העבודה ויודיעו לתלמידים על תאריכי ההגשה‬ ‫של הפרקים השונים כחלק מתוכנית הלימודים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המורים ינחו את הכיתה לתהליך עבודת החקר (ראו הנחיות בנספחים לעבודה זו)‪ .‬המורים יתרגלו‬ ‫עם התלמידים את בחירת שאלת החקר ודרכי המחקר הרלוונטיים (בכל אחד מהפרקים ניתן לשאול‬ ‫שאלת חקר שונה)‪ .‬כמו כן‪ ,‬המורים ימליצו לתלמידים למלא את כל חלקי העבודה במהלך התהליך‪,‬‬ ‫למשל‪ :‬בכל פרק להשלים את שאלת החקר בדגם החקר שבחרו‪ ,‬ולקרוא את הביבליוגרפיה הרלוונטית‬ ‫(כך גם יוכלו המורים להכיר את תלמידיהם החדשים וללמוד מעבודותיהם על התקדמותם בתהליך)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בסיום לימוד התכנים של כל פרק השייך לעבודה‪ ,‬המורים ינחו את התלמידים לשלב הבא של‬ ‫העבודה ויקבעו איתם לו"ז כיתתי להגשת העבודות‪.‬‬ ‫ההנחיה גם תתייחס לאפשרויות בחירת הנושאים הרלוונטיים בפרק העבודה‪ ,‬לאיסוף המידע בפרק זה‪,‬‬ ‫ולבחירת שאלות חקר אפשריות‪.‬‬ ‫שלב א‪ :‬תכנון העבודה‬ ‫‪ .0‬איסוף החומרים והמידע – איסוף זה חשוב מאוד‪ ,‬בין אם העבודה מתבססת על חומר עיוני‬ ‫מתוך ספרים וכתבי עת המצויים בספריות ובין אם על חומר שנאסף מתוך עבודת שדה‪:‬‬ ‫ראיונות‪ ,‬תצפיות‪ ,‬סקרים‪ ,‬תיעוד‪ .‬על החוקרים בתחילת עבודתם לאתר את כל המקורות‬ ‫הראשוניים הקשורים לנושא ואת המקורות המשניים‪.‬‬ ‫‪ .0‬נושא העבודה – בחירת נושא העבודה היא גורם חשוב להצלחת הכתיבה‪ .‬לכן יש לבחור בנושא‬ ‫הקרוב ללב החוקרים‪ .‬על הנושא להיות ברור‪ ,‬ממוקד ותחום‪ .‬יש להימנע מבחירת נושאים‬ ‫כלליים‪ .‬אם הנושא כללי‪ ,‬יש לקבוע לו גבולות ולצמצם אותו‪.‬‬ ‫יש ליידע את הכותבים לגבי תאריך הגשת העבודה כדי שיוכל לתכנן את שלבי הכתיבה‪.‬‬ ‫מקובל להקציב שני שלישים מהזמן לחיפוש חומרים וכשליש לכתיבה ועריכה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ניסוח שאלות ושאלות החקר – שאלת החקר היא הצהרה מנוסחת היטב ובבהירות על מה‬ ‫שמעניין את כותבי העבודה‪ ,‬והיא מצביעה על כיוון המחקר של הכותבים‪ .‬שאלת החקר מופיעה‬ ‫בדרך כלל כמשפט שאלה עם סימן שאלה בסופו‪ ,‬אך לעתים יכולה להופיע כמשפט חיווי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המורים יחלקו לתלמידים מתוך הנספחים את הדפים החשובים לבניית העבודה‪ :‬מבנה העבודה‬ ‫וכתיבה ביבליוגרפית‪:‬‬ ‫‪ .1‬עמוד שער – בעמוד השער יופיעו נושא העבודה‪ ,‬שם הכותב‪ ,‬באיזו מסגרת נכתבה‬ ‫העבודה‪,‬ותאריך ההגשה‪.‬‬ ‫‪ .2‬תוכן העניינים – תוכן העניינים נותן לקורא מושג ראשוני על הנושאים שבהם העבודה דנה‪ ,‬ומאפשר‬ ‫איתור נושא מסוים‪ .‬בתוכן העניינים יש לציין את פרקי העבודה‪ ,‬ביבליוגרפיה‪ ,‬נספחים ומספרי העמודים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הקדמה (לא חובה!) ‪-‬‬ ‫ההקדמה נושאת אופי אישי שבה הכותבים מציינים את הסיבות לבחירת הנושא‪ ,‬איך נעשה איסוף‬ ‫החומר וכיצד הגיעו למקורות ראשוניים‪ .‬בהקדמה גם המקום להביע תודה לאנשים שסייעו בהכנת‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫‪ .4‬מבוא – המבוא משמש פתיחה לעבודה‪ ,‬שבו הכותבים מציגים את נושא העבודה‪ ,‬תוחמים אותו‬ ‫ומציינים באילו היבטים הם עוסקים‪ ,‬על אילו מהם ויתרו‪ ,‬ומה מטרת העבודה‪.‬‬ ‫במבוא‪ ,‬הכותבים מנסחים את שאלת החקר ומעלים שאלות נוספות המסבירות את ההשערה העיקרית‬ ‫שהם מנסים לבדוק‪.‬במבוא הם גם מציינים את כלי המחקר‪ :‬שאלון‪ ,‬ראיונות‪ ,‬ניתוח מסמכים‪ ,‬ואת דרך‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫המבוא גם יכלול פירוט של‪:‬‬ ‫ הנבדקים – אוכלוסיית המחקר‪ :‬כיצד נבחרה‪ ,‬מי הם הנחקרים‪ ,‬מספרם‪ ,‬גילם‪ ,‬מינם;‬‫ הכלים – הצגת הכלים לאיסוף הנתונים שבהם נעשה שימוש במחקר;‬‫ הליך העבודה ‪ -‬הראיונות‪ ,‬התצפיות‪ ,‬הסקרים‪ ,‬ניתוח המסמכים (תמונות‪ ,‬חפצים‪ ,‬תעודות)‪.‬‬‫‪ .5‬גוף העבודה – בחלק זה כלולים הפרקים ותת הפרקים של נושא העבודה‪ .‬על הכותבים לבנות את‬ ‫הפרקים ברצף הגיוני ומתפתח בהתאם לתוכן העניינים‪ .‬יש להתחיל כל פרק ראשי בדף חדש‪ .‬יש‬ ‫להקפיד לרשום את שם הפרק בצורה מלאה‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫פרק ‪ – 0‬שם הפרק‬ ‫בפרק זה יש להגדיר באופן מילוני‪ ,‬לקסיקוני את התופעה הנחקרת‪ ,‬ולאחר מכן להסביר אותה באמצעות‬ ‫תיאוריות מתחום הדעת ובאמצעות מחקרים ונתונים שקיימים בספרות‪.‬‬ ‫כל מקור שממנו נלקח מידע יאוזכר בגוף העבודה בתוך סוגריים בסוף הקטע המובא באופן הבא‬ ‫(שם משפחה‪ ,‬שם פרטי‪ ,‬שנה‪ :‬עמודים)‪ .‬לדוגמה‪( :‬נוימאיר‪ ,‬מרים ובר‪-‬אל ציפי‪ .)06–04 :0777 ,‬כאשר‬ ‫מדובר בחוקר המוזכר במקור אחר‪ ,‬האזכור ייעשה באופן הבא‪ :‬פרויד (‪ )0736‬טען שאישיות האדם‬ ‫מעוצבת בתקופה המכריעה שבין גיל שנה לשש‪( ....‬בתוך נוימאיר‪ ,‬מרים ובר‪-‬אל ציפי‪.)17 :0777 ,‬‬ ‫‪ .6‬סיכום ומסקנות – זהו הפרק האחרון בעבודה המהווה כעשרה אחוזים מהעבודה‪ .‬הפרק אמור לכלול‬ ‫כמה מרכיבים‪ :‬ריכוז עיקרי הדברים שנכתבו בפרקי העבודה‪ ,‬הסקת מסקנות במקומות שהדבר‬ ‫מתבקש‪ ,‬או הבעת דעה אישית והערכה של הכותבים לגבי הנושא שבו עסקה העבודה‪ .‬הסיכום חייב‬ ‫להתקשר לפרקי העבודה ולבטא את מה שהוזכר בה‪ .‬אין להוסיף ראיונות שלא הוזכרו בגוף העבודה או‬ ‫לפתוח שאלה לדיון‪.‬‬ ‫‪ .7‬סיום – בסיום יובאו התייחסות אישית לעבודה‪ ,‬משוב אישי והמלצות להמשך החקר בעתיד‪.‬‬ ‫‪ .8‬נספחים – בנספחים יש לפרט את הראיונות‪ ,‬התצפיות‪ ,‬המסמכים‪ ,‬התמונות‪ ,‬התעודות וכל חומרי‬ ‫הגלם שעליהם מתבססים ממצאי עבודת החקר‪.‬‬ ‫‪ .9‬ביבליוגרפיה – הרשימה הביבליוגרפית היא רשימת המקורות שעליהם התבססו הכותבים‬ ‫בעבודתם‪ .‬את הרישום הביבליוגראפי יש לכתוב על פי כללי ציון ביבליוגראפי מדעי (ראו בהמשך‪ :‬חומרי‬ ‫עזר לתלמיד)‪.‬‬ ‫נקודות מחשבה למורה‪:‬‬ ‫א‪ .‬עבודה זאת בהיקפה המלא דומה לעבודת השורשים‪ .‬יש לזכור כי התלמידים כבר הכינו עבודה‬ ‫בהיקף דומה בכיתה ו‪ .‬כדי שהעבודה תהיה תלקיט המכיל גם מיומנויות חקר‪ ,‬המורים עם הצוותים‬ ‫יוכלו לבחור בין הפרקים בהתאם להדגשים בכיתה‪.‬‬ ‫מלאכת החקר בכל הפרקים עלולה להוות עומס על הלומד‪ ,‬ולכן רצוי לבחור פרקים מתאימים מתוכה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פרקים ‪ 0–0‬יכולים להוות יחידה אחת של היכרות אישית הכוללת גם עבודת חקר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פרקים ‪ 4–3‬יכללו‪ ,‬כל אחד מהם‪ ,‬עבודת חקר‪ .‬ניתן לבקש לחקור רק בחלק מהפרקים‪ ,‬ובשאר‬ ‫הפרקים לבצע רק את המטלות האישיות והמשפחתיות שהן כתיבה אישית חווייתית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פרקים ‪ 6–5‬הם פרקי חקר נרחבים‪ .‬מומלץ לבקש לחקור רק את אחד הפרקים‪.‬‬ ‫כתבה נילי בן ישי – אחראית פיתוח חומרי למידה ברשת אורט‪.‬‬ ‫נכתב תוך עיון בתוכנית ח"ץ של משרד החינוך והתאמתה לספר הלימוד לכיתות ז‬ ‫זהות יהודית ישראלית בעולם משתנה – אורט‪.‬‬ ‫חומרי עזר לתלמיד‬ ‫א‪ .‬הכללים לכתיבה ביבליוגרפית‬ ‫‪ .1‬כרטיס רישום לספר ‪ /‬למאמר‪:‬‬ ‫שם הספר‬ ‫באותיות מודגשות‬ ‫החינוך העברי בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬כרך ב‬ ‫שם המחבר‬ ‫רחל אלבוים‪-‬דרור‬ ‫ההוצאה‬ ‫מקום ההוצאה‬ ‫שנת הוצאה‬ ‫מס' העמודים‬ ‫ירושלים‬ ‫תש"ן‬ ‫עמ' ‪356-302‬‬ ‫‪ .2‬רישום מאמר מתוך ספר או כתב עת‪:‬‬ ‫לפי הכלל הנזכר לעיל‪ ,‬תחילה ירשמו שם המחבר ושם הספר ואח"כ יצוין שם המאמר במלואו‪:‬‬ ‫שם המחבר‬ ‫שם המאמר‬ ‫יוסף שטרית‬ ‫תנועת‬ ‫ההשכלה‬ ‫במרוקו‪...‬‬ ‫שם העורך ושם‬ ‫ההוצאה‬ ‫שם הספר או כתב‬ ‫העת באותיות‬ ‫מודגשות‬ ‫בן‪-‬עמי (עורך)‪,‬‬ ‫בתוך‪ :‬מחקרים‬ ‫עמ' ‪330-303‬‬ ‫בתרבותם של‬ ‫יהודי צפון‪-‬אפריקה‬ ‫מקום ההוצאה‬ ‫שנת הוצאה‬ ‫ירושלים‬ ‫תשנ"א‬ ‫‪ .3‬רישום ראיונות בעל‪-‬פה‪:‬‬ ‫שם המרואיין‬ ‫מקום‬ ‫תאריך‬ ‫נושא הריאיון‬ ‫יעקב פייזקוב‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫‪00/00/0777‬‬ ‫בריחת יהודי‬ ‫בוכרה‬ ‫מקורות מידע על קהילות ישראל‪:‬‬ ‫קהילות ישראל במזרח‪http://www.jic.tau.ac.il/en.asp :‬‬ ‫חבר העמים‪http://www.jajz-ed.org.il/100/hebrew/concepts/aliya4,html :‬‬ ‫תימן‪http://www.jajz-ed.org.il/100/hebrew/concepts/ld2-6.html :‬‬ ‫יהודי אתיופיה‪http://go.walla.co.il/kerenqasher.html :‬‬ ‫היהודים בלוב‪http://www.daat.ac.il/daat/history/nidhey/friga,htm :‬‬ ‫מרכז מורשת יהדות לוב‪http://www,or-shalom.org.il :‬‬ ‫יהודית כורדיסטאן‪http://www.kurdishjewry.org.il :‬‬ ‫הארגון הארצי של יהדות כורדיסטאן בישראל‪:‬‬ ‫‪http://www.daat.ac.il/daat/history/nidhey/markus.htm‬‬ ‫יהדות עיראק‪http://www.babylonjewry.org.il/new/hebrew/index.html :‬‬ ‫יהדות בוכרה‪:‬‬ ‫(לחצו על הבול וקראו מידע אודות הקהילה)‪http://www.amalnet.kl2.il/sites/bool/bolml005.htm .‬‬ ‫יהדות רומניה‪http://www.tau.ac.il/humanities/diaspora/gold.htm :‬‬ ‫ארגון יוצאי לובלין – פולניה‪http://www.lublin.org,il:‬‬ ‫אתר החוקר את סיפורי המשפחות הראשונות בישובי הנגב‪ ,‬מובאים בו סיפורים ותיעוד‪:‬‬ ‫‪http://www.edu-negev.gov.il/first/main.htm‬‬ ‫יהדות הונגריה – אתר המורשת בצפת – ‪www.hjm.org.il/ – 10k‬דפים דומים‬ ‫ב‪ .‬מאפייני שאלת החקר‬ ‫לאחר מיקוד שאלת החקר‪ ,‬מפרקים את השאלה לשאלות רלוונטיות שעל פיהן ייקבעו ראשי הפרקים‬ ‫בעבודה‪.‬‬ ‫• שאלת חקר טובה היא שאלה המנוסחת בצורה מעניינת‪ ,‬מייצגת את הנושא הנחקר‪ ,‬מזמנת דיון‬ ‫ומאפשרת פרשנות של החוקר‪ .‬לא ניתן לענות עליה בכן או לא‪.‬‬ ‫• כדי לענות על שאלת חקר‪ ,‬יש לבצע פעולות כגון‪ :‬ראיונות‪ ,‬תצפית‪ ,‬סקר‪ ,‬העברת שאלונים‪ ,‬השוואה‬ ‫בין מקורות מידע שונים ועוד‪.‬‬ ‫להלן דוגמאות אחדות לשאלות החקר‪:‬‬ ‫מהי החשיבות של‪ ;.......‬מה הן הסיבות ל‪ ;......‬מהו הקשר‪ ;.......‬מה הם הגורמים העיקריים ל‪ ;....‬מהי‬ ‫התרומה‪ ;.....‬באיזו מידה‪ ;......‬מה הן ההשפעות של‪ ;......‬מה הן המטרות של‪ ;.....‬מה הם המאפיינים‬ ‫הייחודיים של‪ ;....‬כיצד התאפשר‪ ;....‬מה הן התוצאות של‪ ;....‬מה גרם ל‪ ;....‬כיצד‪ ;....‬מה הקשר‪;...‬‬ ‫השוואה בין‪ .....‬לבין‪ ;...‬מהו ההבדל בין‪ ....‬לבין‪ ;....‬מה היתרון‪ ;.....‬מהו המקור של‪ ;...‬מה הן הדעות‬ ‫השונות בקשר ל‪ ;....‬מה מאפיין את‪;...‬‬ ‫מה יקרה אם‪ ;...‬ממה‪ ;...‬ממתי‪ ;....‬מה ההשפעה של‪...‬על‪ ;....‬עד מתי‪ ;....‬מה עלול לקרות‪ ;.....‬מה‬ ‫מביא לידי כך ש‪....‬‬