‫פרק י"א – תלונות בני ישראל ומינוי הזקנים‬ ‫המתאוננים‬ ‫(א) וַי ְהִ י הָ עָ ם כְמִ תְ אֹנְנִים ַרע בְָאזְנֵי ה' וַיִשְ מַ ע ה' וַיִחַ ר אַ ּפֹו ו ִַתבְעַ ר בָם אֵ ש ה' וַת ֹאכַל בִקְ צֵה הַ מַ חֲ נֶה‪:‬‬ ‫(ב) וַיִצְעַ ק הָ עָ ם אֶ ל מ ֹשֶ ה וַיִתְ ּפַ לֵל מ ֹשֶ ה אֶ ל ה' ו ַתִ שְ קַ ע הָ אֵ ש‪:‬‬ ‫(ג) וַיִקְ ָרא שֵ ם הַ מָ קֹום הַ הּוא ַתבְעֵ ָרה כִי בָעֲ ָרה בָם אֵ ש ה‪':‬‬ ‫מהי תלונת המתאוננים?‬ ‫התלונה אינה מפורשת‪ ,‬מה שמפורש הוא רק הכעס האלוקי‪ ,‬העונש‪ ,‬ותפילת משה‪ .‬לכן עולה השאלה‪ :‬מהי‬ ‫התלונה‪ ,‬ומדוע היא מכעיסה את ה' כל כך ?‬ ‫רש"י( ‪ :‬א) כמתאוננים ‪ -‬אין מתאוננים אלא לשון עלילה מבקשים עלילה האיך לפרוש מאחרי המקום וכן‬ ‫הוא אומר בשמשון (שופטים יד ד) כי תואנה הוא מבקש‪:‬‬ ‫רשי בעקבות המדרש מבקש להדגיש כי אין לעם טענה עניינית כמו זו שהיתה למשל בשמות יז כשבקשו‬ ‫מים אלא שיש כאן חיפוש אחריתירוץ לפרוק עול‪.‬‬ ‫לפיכך אין כאן פירוט של תלונתם‪.‬‬ ‫לעומתו הרמב"ן מסביר את הסיבה לתלונה בחששות בני ישראל מפני המסע ‪:‬‬ ‫רמב"ן ‪ :‬והנכון בעיני‪ ,‬כי כאשר נתרחקו מהר סיני שהיה קרוב לישוב ובאו בתוך המדבר הגדול והנורא‬ ‫במסע הראשון היו מצטערים בעצמם לאמר מה נעשה‪ ,‬ואיך נחיה במדבר הזה‪ ,‬ומה נאכל ומה נשתה‪ ,‬ואיך‬ ‫נסבול העמל והענוי ומתי נצא ממנו‪ ,‬מלשון מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו (איכה ג לט)‪ ,‬שהוא לשון כואב‬ ‫ומצטער על עצמו‪.‬‬ ‫אין פירוט של התלונה משום שאינה בקשה למשהו חסר אלא חשש מפני העתיד ‪ .‬הציפיה מעם ישראל‬ ‫היא כי יבטח בה' ולא יחשוש מפני המסע אליו הוא יוצא‪.‬‬ ‫העמקה למורה ‪:‬דיון המחדד את ההבדל בין רש"י לרמב"ן – כדאי לעסוק מידי פעם גם בהשוואה פרשנית‬ ‫מעמיקה יותר מן המקובל‪ ,‬דוגמא לכך יש בפרקנו‪:‬‬ ‫האם יש בסיס הגיוני לטענת בני ישראל לפי כל אחד מן הפרשנים?‬ ‫מה היה חטאם של בני ישראל על‪-‬פי רש"י ומה על‪-‬פי רמב"ן?‬ ‫מה הבסיס בפסוקים לטענת כל‬ ‫פרשן ?‬ ‫העמקה‪:‬‬ ‫בדרך אחרת הולך האלשיך בפירושו‪:‬‬ ‫אלשיך( א) ‪...":‬כן היתה עליהם אז למשא עבודת ה' ועמל התורה‪ ,‬וקצים בפרישות תאוות חומרם‪ .‬על כן‬ ‫היו עושים מצות ה' בעצבון כמתאוננים ‪,‬כקצים בעבודתו יתברך ‪.‬אך לא ערבו אל לבם להוציא מפיהם‬ ‫מלים‪ .‬כי בושו מקונם יתברך וממשה רבם‪ .‬והוא עון פלילי‪ ,‬כמאמר הכתוב (דברים כח מז) תחת אשר לא‬ ‫עבדת וכו' בשמחה ובטוב לבב‪":‬‬ ‫שאלה למחשבה ‪ :‬מה היה החטא לדעת האלשיך ? ובמה שונה פירושו מפירוש הרמב"ן?‬ ‫‪1‬‬ ‫(א) ותִ בְעַ ר בָם אֵ ש ה' ו ַת ֹאכַל בִקְ צֵה הַ מַ חֲ נֶה‬ ‫מהו קצה המחנה?‬ ‫רש"י בקצה המחנה ‪ -‬במוקצין שבהם לשפלות‪ ,‬אלו ערב רב‪ .‬רבי שמעון בן מנסיא אומר בקצינים שבהם‬ ‫ובגדולים‪:‬‬ ‫ה'קצה' הוא שוליים‪ ,‬השאלה היא האם השוליים הם עליונים או שוליים ותחתונים‪.‬‬ ‫(רש"י מעלה שאלה שכדאי לחשוב עליה‪ :‬האם הגורמים הסוחפים את העם לתאווה הם המנהיגים או‬ ‫השוליים של החברה ‪).‬‬ ‫המתאווים‬ ‫(ד) ו ְהָ אסַ פְסֻ ף אֲ שֶ ר בְקִ ְרבֹו הִ תְ אַ ּוּו תַ אֲ ו ָה וַיָשֻ בּו וַיִבְכּו גַם ְבנֵי י ִשְ ָראֵ ל ו ַי ֹאמְ רּו מִ י יַאֲ ִכ ֵלנּו בָשָ ר‪:‬‬ ‫(ה) ָזכ ְַרנּו אֶ ת הַ דָ גָה אֲ שֶ ר נ ֹאכַל בְמִ צ ְַרי ִם חִ נָם אֵ ת הַ קִ שֻ אִ ים ו ְאֵ ת הָ אֲ בַטִ חִ ים ו ְאֶ ת הֶ חָ צִיר ו ְאֶ ת הַ ְב ָצלִים ו ְאֶ ת‬ ‫הַ שּומִ ים‪:‬‬ ‫(ו) ו ְעַ תָ ה נַפְשֵ נּו יְבֵשָ ה אֵ ין כ ֹל ִבלְתִ י אֶ ל הַ מָ ן עֵ ינֵינּו‪:‬‬ ‫(ז) ו ְהַ מָ ן ִכז ְַרע גַד הּוא ו ְעֵ ינֹו כְעֵ ין הַ בְד ֹ ַלח‪:‬‬ ‫(ח) שָ טּו הָ עָ ם וְלָקְ טּו ו ְטָ חֲ נּו ב ֵָרחַ י ִם אֹו דָ כּו בַמְ דֹכָה ּובִשְ לּו בַּפָ רּור ו ְעָ שּו א ֹתֹו עֻ גֹות ו ְהָ י ָה טַ עְ מֹו כְטַ עַ ם לְשַ ד‬ ‫הַ שָ מֶ ן‪:‬‬ ‫הַ‬ ‫ֵ‬ ‫מַ‬ ‫הַ‬ ‫עַ‬ ‫טַ‬ ‫הַ‬ ‫(ט) ּוב ְֶרדֶ ת ל ל חֲ נֶה ָליְלָה י ֵרד מָ ן עָ ָליו‪:‬‬ ‫מי המתלוננים ?נשים לב לקשר בין האספסוף המתחיל ובין בני ישראל הנגררים אחריו‪:‬‬ ‫(ד )וְהָ אסַ פְ סֻ ף אֲ שֶ ר בְקִ ְרבֹו הִ תְ אַ ּוּו תַ אֲ ו ָה וַיָשֻ בּו וַ ִּיבְּכּו גַם ְבנֵי י ִּשְ ָראֵ ל ו ַי ֹאמְ רּו מִ י יַאֲ ִכלֵנּו בָשָ ר‪:‬‬ ‫הערה דידקטית נשים לב למילים בפסוק ד'‪ :‬תאווה ובעקבותיה בכי‪ ,‬אלו אינן מילים המייצגות מצוקה‪ ,‬אלא‬ ‫פינוק (השוו למשל לשמות ט"ו פסוקים כ"ב – כ"ה‪ ,‬במרה ‪) .‬‬ ‫רש"י ממשיך ומפרש את תלונת בני ישראל כתואנה ועלילה ‪:‬‬ ‫רש"י [ד‪]:‬‬ ‫מי יאכלנו בשר ‪ -‬וכי לא היה להם בשר‪ ,‬והלא כבר נאמר (שמות יב‪ ,‬לח) וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר‬ ‫וגו'‪ .‬ואם תאמר אכלום‪ ,‬והלא בכניסתם לארץ נאמר (במדבר לב‪ ,‬א) ומקנה רב היה לבני ראובן וגו'‪ ,‬אלא‬ ‫שמבקשים עלילה‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫טענה שניה שיש לעם היא טענת ה'חינם'‪ .‬בטענתם אומרים ישראל‪" :‬זכ ְַרנּו אֶ ת הַ דָ גָה אֲ שֶ ר נ ֹאכַל‬ ‫בְמִ צ ְַרי ִם חִּ נָם ‪....".‬נחלקו הפרשנים בהבנת המילה" חנם ‪".‬הרי עם ישראל היו עבדים‪ ,‬האם יתכן שקבלו‬ ‫בחינם דגים?‬ ‫הערה דידקטית ‪:‬כדאי לשים להבדל העקרוני בין דרכו הפרשנית של רש"י העקבי בתפיסת העם כמעוניין‬ ‫לפרוק עול ובין פירושים כמו של רמב"ן או חיזקוני המחפשים אחרי המציאות אותה מתארים ישראל‪:‬‬ ‫רש"י[ ה‪]:‬‬ ‫אשר נאכל במצרים חנם ‪ -‬אם תאמר שמצריים נותנים להם דגים חנם‪ ,‬והלא כבר נאמר (שמות ה‪ ,‬יח) ותבן‬ ‫לא ינתן לכם‪ ,‬אם תבן לא היו נותנין להם חנם‪ ,‬דגים היו נותנין להם חנם‪ ,‬ומהו אומר חנם‪ ,‬חנם מן המצות‪:‬‬ ‫חזקוני [ה‪]:‬‬ ‫זכרנו את הדגה כשנילוס מתפשט כמנהגו ואחר כך חוזר למקומו הדגים נשארים בגומות בשיחין ונשותיהם‬ ‫שואבות מאותן השיחים והדגים נכנסים בכדיהם וכן ארז"ל‪ .‬אשר נאכל במצרים חנם בלא טורח ובלא דמים‪.‬‬ ‫מאמר מוסגר‪ :‬מעלת המן‪.‬‬ ‫(ו) ו ְעַ ָתה נַפְשֵ נּו יְבֵשָ ה אֵ ין כ ֹל ִבלְתִ י אֶ ל הַ מָ ן עֵ ינֵינּו‪:‬‬ ‫(ז) ו ְהַ מָ ן ִכז ְַרע גַד הּוא ו ְעֵ ינֹו כְעֵ ין הַ בְד ֹ ַלח‪:‬‬ ‫(ח) שָ טּו הָ עָ ם וְלָקְ טּו ו ְטָ חֲ נּו ב ֵָרחַ י ִם אֹו דָ כּו בַמְ דֹכָה ּובִשְ לּו בַּפָ רּור ו ְעָ שּו א ֹתֹו עֻ גֹות ו ְהָ י ָה טַ עְ מֹו כְטַ עַ ם לְשַ ד‬ ‫הַ שָ מֶ ן‪:‬‬ ‫(ט) ּוב ְֶרדֶ ת הַ טַ ל עַ ל הַ מַ חֲ נֶה ָליְלָה י ֵֵרד הַ מָ ן עָ ָליו‪:‬‬ ‫בין פסוק ו' המכיל תלונה על המן ובין פסוקים ז‪-‬ט המשבחים את המן ואת מעלותיו ישנו פער גדול‪ ,‬כיצד‬ ‫ניתן ליישבו?‬ ‫רש"י(‪ -‬ז) והמן כזרע גד ‪ -‬מי שאמר זה לא אמר זה‪ ,‬ישראל אומרים‪ :‬בלתי אל המן עינינו‪ ,‬והקב"ה הכתיב‬ ‫בתורה‪ :‬והמן כזרע גד וגו'‪ ,‬כלומר‪ְ ,‬ראו באי עולם על מה מתלוננים בני‪ ,‬והמן כך וכך הוא חשוב‪:.‬‬ ‫הערה דידקטית ‪:‬חשוב בשלב זה לסכם מיהם המתלוננים‪ ,‬מהן התלונות ומהי ההצדקה להן לפני שעוברים‬ ‫הלאה ‪.‬‬ ‫יפור התלונה של בני ישראל משולב בסיפור משבר ובקושי של משה‪ .‬תשובת ה' מהווה מענה לשני הדברים גם יחד‪.‬‬ ‫הערה דידקטית ‪:‬כדאי להמחיש את הדברים דרך צביעת הפסוקים‪ ,‬מומלץ להעזר בחלוקת הפרק ‪.‬‬ ‫התלמידים יכולים לסמן בעצמם את שני הסיפורים המשולבים‪ ,‬ולעמוד על המבנה המיוחד של הפרק ‪.‬‬ ‫בלימודנו ננסה להבין את הסיבות לתלונת משה‪ ,‬מדוע דווקא כאן משה אינו יכול לשאת את העם וכיצד תגובת ה'‬ ‫נותנת מענה לעם ולמשה ‪:‬‬ ‫תלונת העם ובקשות משה מה‪'.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫דברי משה מתחלקים לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫טענתו העקרונית‪:‬‬ ‫(י) וַיִשְ מַ ע מ ֹשֶ ה אֶ ת הָ עָ ם בֹכֶה למִ שְ ּפְ ח ֹתָ יו אִ יש לְפֶ ַתח ָאהֳ לֹו וַיִחַ ר ַאף ה' מְ א ֹד ּובְעֵ ינֵי מ ֹשֶ ה ָרע‬ ‫(יא) ו ַי ֹאמֶ ר מ ֹשֶ ה אֶ ל ה' לָמָ ה הֲ ֵרע ֹתָ לְעַ בְדֶ ָך וְלָמָ ה ֹלא מָ צָתִ י חֵ ן בְעֵ ינֶיָך לָשּום אֶ ת מַ שָ א כָל הָ עָ ם הַ זֶה‬ ‫(יב)‬ ‫עָ לָי‪:‬‬ ‫הֶ ָאנֹכִי הָ ִריתִ י אֵ ת כָל הָ עָ ם הַ זֶה אִ ם ָאנֹכִי יְלִדְ ִתיהּו כִי ת ֹאמַ ר אֵ לַי שָ אֵ הּו בְחֵ יקֶ ָך כַאֲ שֶ ר י ִשָ א הָ א ֹמֵ ן אֶ ת הַ יֹנֵק עַ ל הָ אֲ דָ מָ ה‬ ‫אֲ שֶ ר נִשְ בַעְ תָ לַאֲ ב ָֹתיו ‪:‬‬ ‫טענתו אודות הבשר‪:‬‬ ‫(יג) מֵ ַאי ִן לִי בָשָ ר לָתֵ ת ְלכָל הָ עָ ם הַ זֶה כִי יִבְכּו עָ לַי לֵאמ ֹר תְ נָה לָנּו בָשָ ר ו ְנ ֹא ֵכלָה‪:‬‬ ‫טענתו בנוגע להנהגה ‪:‬‬ ‫(יד) ֹלא אּוכַל ָאנֹכִי ְלבַדִ י לָשֵ את אֶ ת כָל הָ עָ ם הַ זֶה כִי ָכבֵד מִ מֶ נִי‪:‬‬ ‫חזרה לטענתו העקרונית‪:‬‬ ‫(טו) ו ְאִ ם ָככָה אַ תְ ע ֹשֶ ה לִי הָ ְר ֵגנִי נָא הָ ר ֹג אִ ם מָ צָאתִ י חֵ ן בְעֵ ינֶיָך ו ְַאל אֶ ְראֶ ה ב ְָרעָ תִ י ‪:‬‬ ‫על מה מצר‬ ‫משה ?‬ ‫שימו לב כי הפירושים הבאים מתייחסים לטענות השונות שמעלה משה‪.‬‬ ‫יש לייחס כל פירוש לטענה ספיציפית‪.‬‬ ‫לדעת ספורנו דברי משה כאן הם המשך לדבריו עוד בטרם היה למנהיגו של עם ישראל ‪:‬‬ ‫ספורנו( יא) "למה הרעות לעבדך‪ .‬לשלחני בעל כרחי להוציא העם הזה ממצרים‪ ,‬ולמה לא מצאתי חן‬ ‫בעיניך‪ ,‬כשאמרתי‪' :‬שלח נא ביד תשלח' (שמות ד‪ ,‬יג)‪ :‬לשום את משא כל העם הזה עלי‪ .‬וזה עשית כדי לשים את‬ ‫משא כולם עלי כאילו לא היה לך מנהיג זולתי לפחות לשתפו עמי שיהיה טוב להם‪".‬‬ ‫במה יסייעו הזקנים למשה? (התלמידים צריכים לדעת אחד מן הפירושים המופיעים להלן ‪:‬‬ ‫רמב"ן [יד‪]:‬‬ ‫וטעם לא אוכל אנכי לבדי ‪ -‬לא שיעזרוהו הזקנים לתת להם בשר‪ ,‬כי מאין להם‪ .‬ועוד‪ ,‬אפילו בהיות להם פרנסים רבים‬ ‫לא יתלוננו רק על משה רבינו שהוציאם ממצרים‪ ,‬כמנהגם לאמר לו "למה העליתנו ממצרים"‪ ,‬והוא שיתן להם‬ ‫בתפלתו כל משאלותם ותאותם יביא להם‪ .‬אבל חשב משה‪ ,‬כי בהיות להם מנהיגים רבים ישככו חמתם וידברו על‬ ‫לבם בעת תלונתם‪ .‬ואפשר כי כאשר התנבאו הזקנים שנאצל עליהם מן הרוח וידעו העם כי נאמנים הם לנביאים‪ ,‬לא‬ ‫יתאספו כלם על משה‪ ,‬וישאלו תאותם גם מהם‪:‬‬ ‫ספורנו [יז‪]:‬‬ ‫ונשאו אתך‪ .‬אחר שיהיו מוחזקים גם הם לנביאים יבטחו העם בהנהגתך בראותם הזקנים עמך ומסכימים במעשיך‪:‬‬ ‫ה' נענה לבקשת משה ‪:‬‬ ‫תשובת ה' מהווה מענה לשתי הטענות העולות מדברי משה‪ ,‬עניין הבשר וההנהגה‪.‬‬ ‫תשובתו של ה' לטענת משה אודות ההנהגה ‪:‬‬ ‫(טז) ו ַי ֹאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֹשֶ ה אֶ סְ פָ ה לִי שִ בְעִ ים אִ יש מִ זִקְ נֵי י ִשְ ָראֵ ל אֲ שֶ ר י ָדַ עְ ָת כִי הֵ ם זִקְ נֵי הָ עָ ם ו ְש ֹטְ ָריו וְלָקַ חְ ָת א ָֹתם אֶ ל א ֹהֶ ל‬ ‫מֹועֵ ד ו ְהִ ְתיַצְבּו שָ ם עִ מָ ְך‪:‬‬ ‫(יז) וְי ַָרדְ תִ י ו ְדִ ב ְַרתִ י עִ מְ ָך שָ ם ו ְָא ַצלְתִ י מִ ן הָ רּוחַ אֲ שֶ ר עָ לֶיָך ו ְשַ מְ ִתי עֲ לֵיהֶ ם וְנָשְ אּו אִ תְ ָך ְבמַ שָ א הָ עָ ם ו ְֹלא תִ שָ א אַ ָתה‬ ‫ְלבַדֶ ָך‪:‬‬ ‫תשובת ה' לטענת העם אודות הבשר ‪:‬‬ ‫ִיתם בְָא ְזנֵי ה' לֵאמ ֹר מִ י י ַאֲ ִכלֵנּו בָשָ ר כִי טֹוב לָנּו בְמִ צ ְָרי ִם וְנ ַָתן‬ ‫(יח) ו ְאֶ ל הָ עָ ם ת ֹאמַ ר הִ תְ קַ דְ שּו לְמָ חָ ר ו ַאֲ ַכלְתֶ ם בָשָ ר כִי ְבכ ֶ‬ ‫ה' ָלכֶם בָשָ ר ו ַאֲ ַכלְתֶ ם‪:‬‬ ‫(יט) ֹלא יֹום אֶ חָ ד ת ֹאכְלּון ו ְֹלא יֹומָ י ִם ו ְֹלא חֲ מִ שָ ה י ָמִ ים ו ְֹלא עֲ שָ ָרה י ָמִ ים ו ְֹלא עֶ שְ ִרים יֹום‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫(כ) עַ ד ח ֹדֶ ש י ָמִ ים עַ ד אֲ שֶ ר יֵצֵא מֵ אַ ְּפכֶם ו ְהָ י ָה ָלכֶם ְלז ָָרא י ַעַ ן כִי מְ ַאסְ ֶתם אֶ ת ה' אֲ שֶ ר בְקִ ְר ְבכֶם ו ַתִ בְכּו לְפָ נָיו לֵאמ ֹר לָמָ ה‬ ‫‪:‬‬ ‫זֶה יָצָאנּו מִ מִ צ ְָרי ִם‬ ‫העמקה ‪:‬‬ ‫מיהם הנבחרים‪' :‬אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו'‬ ‫רש"י מדייק במילות הפסוק ‪:‬‬ ‫רש"י[ טז‪]:‬‬ ‫אשר ידעת כי הם וגו' ‪ -‬אותם שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצרים בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומוכים‬ ‫על ידם‪ ,‬שנאמר (שמות ה‪ ,‬יד) 'ויכו שוטרי בני ישראל'‪ ,‬עתה יתמנו בגדולתן כדרך שנצטערו בצרתן‪:‬‬ ‫הערה דידקטית ‪:‬נשים לב לשכר שמקבלים השוטרים על צערם‪" ,‬עתה יתמנו בגדולתן כדרך שנצטערו בצרתן" – וכל‬ ‫העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה משלם שכרם‪...‬‬ ‫מה פירושה של ההאצלה‪ ,‬האם נבואתם של הזקנים גרעה מדרגת משה רבנו?‬ ‫רש"י‪:‬‬ ‫ושמתי עליהם‪ -‬למה משה דומה באותה שעה לנר שמונח על גבי מנורה והכל מדליקין ממנו ואין אורו חסר כלום‪.‬‬ ‫הערה דידקטית ‪:‬הזדמנות לעסוק במשל ובנמשל בדברי רש"י‬ ‫וחזרה לתשובת ה' לתלונת העם ‪:‬‬ ‫(כ) עַ ד ח ֹדֶ ש י ָמִ ים עַ ד אֲ שֶ ר יֵצֵא מֵ אַ ְּפכֶם ו ְהָ י ָה ָלכֶם ְלז ָָרא י ַעַ ן כִי מְ ַאסְ ֶתם אֶ ת ה' אֲ שֶ ר בְקִ ְר ְבכֶם ו ַתִ בְכּו לְפָ נָיו לֵאמ ֹר לָמָ ה‬ ‫‪:‬‬ ‫זֶה יָצָאנּו מִ מִ צ ְָרי ִם‬ ‫מידה כנגד מידה – מאסו את ה' – ימאסו בבשר שכל כך התאוו לו‪.‬‬ ‫מדוע דווקא במקרה זה התגובה לתלונה כה חריפה?‬ ‫רשב"ם‪:‬‬ ‫למה זה יצאנו ממצרים ‪ -‬שאמרתם 'זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים'‪ ,‬ולפי שאתם כפויי טובה תלקו ‪.‬ואילו הייתם‬ ‫מתאוים בשר ולא נתרעמתם על יציאת מצרים‪ ,‬לא הייתם לוקים כל כך ‪,‬כמו בשאר תלונות שיש מהם שלא לקו‪.‬‬ ‫תמיהת משה‪:‬‬ ‫(כא) ו ַי ֹאמֶ ר מ ֹשֶ ה שֵ ש מֵ אֹות אֶ לֶף ַר ְגלִי הָ עָ ם אֲ שֶ ר ָאנֹכִי בְקִ ְרבֹו ו ְאַ ָתה ָאמַ ְר ָת בָשָ ר אֶ תֵ ן לָהֶ ם ו ְָאכְלּו ח ֹדֶ ש י ָמִ ים‪:‬‬ ‫(כב) הֲ צ ֹאן ּובָקָ ר י ִשָ חֵ ט לָהֶ ם ּומָ צָא לָהֶ ם אִ ם אֶ ת כָל דְ גֵי הַ יָם י ֵָאסֵ ף לָהֶ ם ּומָ צָא לָהֶ ם‪ :‬פ‬ ‫(כג) ו ַי ֹאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֹשֶ ה הֲ י ַד ה' תִ קְ צָר עַ ָתה תִ ְראֶ ה הֲ י ִקְ ְרָך דְ ב ִָרי אִ ם ֹלא‪:‬‬ ‫תגובת משה לדברי ה' מעוררת קושי‪:‬‬ ‫וכי משה לא יודע שיכולת ה' אינה מוגבלת?‬ ‫מה תמיהתו בפס' כב'? ומה החידוש בתשובת ה ?''‬ ‫אנו מציעים ללמד את פירוש ספורנו‪ ,‬אולם מורה יכול לבחור ללמד פירוש אחר ‪.‬‬ ‫ספורנו [כב‪]:‬‬ ‫הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם‪ .‬איך יספיק זה להסיר תלונותם מאחר שאינם שואלים בשר אלא כדי לנסות כאמרו‬ ‫וינסו אל בלבבם (שם שם יח) הלא אין ספק שכמו שנסו בזה ינסו במאכלים זולת זה לאין תכלית ואתה לא תסיר את‬ ‫בחירתם כאמרם ז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות לג ב‪):‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הערה דידקטית ‪:‬פירושו של רש"י מורכב ועל כן בחרנו להביאו כאחת האפשרויות לבחירת המורה ולא כפירוש‬ ‫הכרחי‪ .‬בכתות חזקות מומלץ ללמד את רש"י ויש להקדיש זמן להבין את שתי הדעות שמביא ‪.‬‬ ‫רש"י ‪( :‬כב) הצאן ובקר ישחט ‪ -‬זה אחד מארבעה דברים שהיה רבי עקיבא דורש ואין רבי שמעון דורש כמותו‬ ‫עקיבא אומר שש מאות אלף רגלי‪ ,‬ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים‪ ,‬הצאן ובקר וגו'‪ ,‬הכל כמשמעו‪ ,‬מי‬ ‫יספיק להם‪ ,‬כענין שנאמר (ויקרא כה‪ ,‬כו) ומצא כדי גאולתו‪ .‬ואיזו קשה‪ ,‬זו או (במדבר כ‪ ,‬י) שמעו נא המורים‪ ,‬אלא‬ ‫לפי שלא אמר ברבים חיסך לו הכתוב ולא נפרע ממנו‪ ,‬וזו של מריבה היתה בגלוי‪ ,‬לפיכך לא חיסך לו הכתוב‪.‬‬ ‫רבי שמעון אומר חס ושלום לא עלתה על דעתו של אותו צדיק כך‪ ,‬מי שכתוב בו (במדבר יב‪ ,‬ז) בכל ביתי נאמן הוא‪,‬‬ ‫יאמר אין המקום מספיק לנו‪ ,‬אלא כך אמר שש מאות אלף רגלי וגו' ואתה אמרת בשר אתן לחדש ימים‪ ,‬ואחר כך‬ ‫תהרוג אומה גדולה כזו‪ ,‬הצאן ובקר ישחט להם כדי שיהרגו‪ ,‬ותהא אכילה זו מספקתן עד עולם‪ ,‬וכי שבחך הוא זה‪,‬‬ ‫אומרים לו לחמור טול כור שעורים ונחתוך ראשך‪ .‬השיבו הקדוש ברוך הוא ואם לא אתן יאמרו שקצרה ידי‪ ,‬הטוב‬ ‫בעינך שיד ה' תקצר בעיניהם‪ ,‬יאבדו הם ומאה כיוצא בהם ואל תהי ידי קצרה לפניהם אפילו שעה אחת‪:‬‬ ‫‪.‬רבי‬ ‫תגובת ה' למשה‬ ‫אם נלך בעקבות ספורנו או רש"י (בדעת רבי שמעון) משה שואל האם יש טעם לתת להם בשר‪ ,‬ולא האם ה' יכול‬ ‫לתת להם בשר‪ .‬ועל כך משיב ה' את דבריו (מורה יכול לבחור את פרשנות דברי ה' מבין הפרשנויות המובאות או‬ ‫בפרשנות אחרת ‪):‬‬ ‫הֲ י ַד ה' תִּ קְ צָר עַ תָ ה ִּת ְראֶ ה הֲ י ִּקְ ְרָך ְדב ִָּרי אִּ ם ֹלא‪:‬‬ ‫ספורנו( כג ‪):‬‬ ‫עתה תראה היקרך דברי‪ .‬תראה שיקרה זה שיאכלו מן הבשר בהמשכם אחר התענוג עד שיצא מאפם וימאסו בו‬ ‫מבלי שאסיר בחירתם כלל כי אמנם יוכלו לשוב בתשובה מאהבה ומיראה אם ירצו‬ ‫רש"י סוף פירושו על פסוק כב ‪:‬השיבו הקדוש ברוך הוא ואם לא אתן יאמרו שקצרה ידי‪ ,‬הטוב בעינך שיד ה' תקצר‬ ‫בעיניהם‪ ,‬יאבדו הם ומאה כיוצא בהם ואל תהי ידי קצרה לפניהם אפילו שעה אחת‪:‬‬ ‫התנבאות אלדד ומידד‬ ‫(כד) וַיֵצֵא מ ֹשֶ ה וַי ְדַ בֵר אֶ ל הָ עָ ם אֵ ת דִ ב ְֵרי ה' וַיֶאֱ ס ֹף שִ בְעִ ים אִ יש מִ זִקְ נֵי הָ עָ ם וַיַעֲ מֵ ד א ָֹתם סְ בִיב ֹת הָ א ֹהֶ ל‪:‬‬ ‫(כה) וַי ֵֶרד ה' בֶעָ נָן וַי ְדַ בֵר אֵ לָיו וַיָאצֶל מִ ן הָ רּוחַ אֲ שֶ ר עָ לָ יו וַיִתֵ ן עַ ל שִ בְעִ ים אִ יש הַ זְקֵ נִים וַי ְהִ י כְנֹוחַ עֲ לֵיהֶ ם הָ רּוחַ‬ ‫וַיִתְ נַבְאּו ו ְֹלא י ָסָ פּו‪:‬‬ ‫(כו) וַיִשָ אֲ רּו שְ נֵי אֲ נָשִ ים בַמַ חֲ נֶה שֵ ם הָ אֶ חָ ד אֶ לְדָ ד ו ְשֵ ם הַ שֵ נִי מֵ ידָ ד ו ַָתנַח עֲ לֵיהֶ ם הָ רּוחַ ו ְהֵ מָ ה ַבכְתֻ בִים ו ְֹלא‬ ‫יָצְאּו הָ א ֹהֱ לָה וַיִתְ נַבְאּו בַמַ חֲ נֶה‪:‬‬ ‫(כז) וַי ָָרץ הַ נַעַ ר וַיַגֵד לְמ ֹשֶ ה ו ַי ֹאמַ ר אֶ לְדָ ד ּומֵ ידָ ד מִ תְ נַבְאִ ים בַמַ חֲ נֶה‪:‬‬ ‫(כח) וַיַעַ ן י ְהֹושֻ עַ בִן נּון מְ שָ ֵרת מ ֹשֶ ה מִ בְחֻ ָריו ו ַי ֹאמַ ר אֲ דֹנִי מ ֹשֶ ה כְלָאֵ ם‪:‬‬ ‫(כט) ו ַי ֹאמֶ ר לֹו מ ֹשֶ ה הַ מְ קַ נֵא אַ תָ ה לִי ּומִ י י ִתֵ ן כָל עַ ם ה' נְבִיאִ ים כִי י ִֵתן ה' אֶ ת רּוחֹו עֲ לֵיהֶ ם ‪:‬‬ ‫העמקה‪:‬‬ ‫מורה המעוניין להעמיק בסוגית בחירת הזקנים – מומלץ להביא את רש"י על פסוק כ"ו ד"ה 'והמה בכתובים'‬ ‫(כו) וישארו שני אנשים ‪ -‬מאותן שנבחרו‪ .‬אמרו אין אנו כדאין לגדולה זו‪:‬‬ ‫והמה בכתבים ‪ -‬במבוררים שבהם לסנהדרין‪ ,‬ונכתבו כולם נקובים בשמות‪ ,‬וע"י גורל‪ ,‬לפי שהחשבון עולה‬ ‫לי"ב שבטים‪ ,‬ששה ששה לכל שבט ושבט חוץ משני שבטים שאין מגיע אליהם אלא חמשה חמשה‪ .‬אמר‬ ‫משה‪ ,‬אין שבט שומע לי לפחות משבטו זקן אחד‪ .‬מה עשה‪ ,‬נטל שבעים ושנים פתקין וכתב על שבעים זקן‪,‬‬ ‫ועל שנים חלק וברר מכל שבט ושבט ששה‪ ,‬והיו שבעים ושנים‪ .‬אמר להם טלו פתקיכם מתוך קלפי‪ ,‬מי‬ ‫שעלה בידו זקן‪ ,‬נתקדש‪ ,‬ומי שעלה בידו חלק אמר לו המקום לא חפץ בך‪:‬‬ ‫לאחר מינוי הזקנים והאצלת רוחו של משה עליהם‬ ‫(ויתנבאו ולא יספו‪ :‬ספרי‪ :‬לא המשיכו‪ ,‬אונקלוס‪ :‬ולא פסקו)‬ ‫‪6‬‬ ‫מסופר על שני אנשים שלא יצאו אל אוהל מועד‪ ,‬למרות שהיו מבין הנבחרים והתנבאו בתוך המחנה‬ ‫רשב"ם [כו‪]:‬‬ ‫בכתובים ‪ -‬שנכתבו לצאת אל האהל ולא יצאו מתוך ענוה כמפורש בסנהדרין‪:‬‬ ‫יהושע משרתו הנאמן של משה פונה אל משה‪:‬‬ ‫ו ַי ֹאמַ ר אֲ דֹנִי מ ֹשֶ ה ְכלָאֵ ם‬ ‫שתי שאלות עולות מדברי יהושע‪:‬‬ ‫א‪ .‬מה פירוש כלאם?‬ ‫ב‪ .‬מדוע יש לכלוא אותם ?‬ ‫הערה למורה ‪:‬נבואת אלדד ומידד לא התפרשה בכתובים‪ ,‬ואולם בגמרא מופיעות שלוש עמדות ביחס‬ ‫לדברי הנבואה שלהם וכדאי לעיין במקום על מנת להבין את המשמעות של שלושת הנבואות‪ .‬אין צורך‬ ‫להביא את הגמרא בפני התלמידים או להציג את העמדות השונות המופיעות בה‪ ,‬אך יש להכיר אותן על‬ ‫מנת ללמד את הפרשנות לפרשתנו ‪:‬‬ ‫העמקה‪:‬‬ ‫סנהדרין דף יז עמוד א ‪:‬ומה נבואה נתנבאו? אמרו‪ :‬משה מת‪ ,‬יהושע מכניס את ישראל לארץ‪ .‬אבא חנין‬ ‫אומר משום רבי אליעזר‪ :‬על עסקי שליו הן מתנבאים‪ ,‬עלי שליו‪ ,‬עלי שליו! רב נחמן אמר‪ :‬על עסקי גוג ומגוג‬ ‫היו מתנבאין‪.‬‬ ‫נציע מספר פירושים‪ ,‬על התלמידים להכיר שני פירושים‪ ,‬במענה לכל אחת מן השאלות‪ ,‬מבין הפירושים‬ ‫המובאים או פירוש אחר בו בחר המורה (שימו לב שרש"י ורמב"ן מביאים כל אחד שני פירושים‪ ,‬יש לשים‬ ‫לב לאיזו שאלה מבין השתיים עונה כל פירוש)‬ ‫רש"י [כח‪]:‬‬ ‫כלאם ‪ -‬הטל עליהם צרכי צבור והם כלים מאליהם ‪.‬דבר אחר תנם אל בית הכלא ‪,‬לפי שהיו מתנבאים‬ ‫משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ‪:‬‬ ‫רמב"ן [כח‪]:‬‬ ‫‪...‬מדברי רבותינו נראה‪ ,‬כי היה המנהג בישראל שלא יתנבא אדם בעתידות במקום נביא גדול ממנו‪ ,‬אבל‬ ‫הולכים אחריו כתלמידיו והם בני הנביאים‪ .‬כך אמרו בסנהדרין (יז א)‪ ,‬בשלמא למאן דאמר "משה מת"‪,‬‬ ‫היינו דקאמר יהושע אדני משה כלאם‪ ,‬אלא למאן דאמר על עסקי שליו‪ ,‬אמאי כלאם‪ ,‬דהוה ליה כמורה‬ ‫הלכה לפני רבו ‪.‬וכן למאן דאמר על גוג ומגוג נתנבאו‪.‬‬ ‫ובפירוש אחר ‪" ,‬כלא" ‪ ,‬כפשוטו והסיבה נבואתם היתה קשה ‪ ,‬אסור לגלותה או היא מהווה מרידה בשלטון‬ ‫משה ‪. ,‬‬ ‫תגובת משה‪:‬‬ ‫מעלתו של משה וענוותנותו עולים מתשובתו ליהושע‪ .‬יהושע חרד למעמדו של משה מן הסיבות שהעלו‬ ‫הפרשנים ואולם משה רואה לנגד עיניו את עם ישראל וטובתו‪:‬‬ ‫(כט) ו ַי ֹאמֶ ר לֹו מ ֹשֶ ה הַ מְ קַ נֵא אַ תָ ה לִי ּומִ י י ִתֵ ן כָל עַ ם ה' נְבִיאִ ים כִי י ִֵתן ה' אֶ ת רּוחֹו עֲ לֵיהֶ ם ‪:‬‬ ‫העמקה‪ :‬על פי הספורנו‪ ,‬יהושע חושש שהם מתנבאים בכוח ישיר מאת ה' ולא בדרך האצלה ממשה ועל כך‬ ‫עונה משה ליהושע – מי יתן כל עם ה' נביאים ישירות מה ‪'.‬‬ ‫ספורנו [כח‪]:‬‬ ‫אדוני משה כלאם‪ .‬שחשב שלא יצאו האהלה להראות שיתנבאו בלתי אצילות ממשה רבינו‪:‬‬ ‫[כט ]כי יתן ה' את רוחו עליהם‪ .‬בלתי אצילות מאתי‪:‬‬ ‫לאחר שראינו את הקושי של משה בהנהגת העם ראוי עוד יותר להעמיק בתגובתו שאין בה רצון לשררה‬ ‫ושלטון אלא רצון בקרבה בין ה' ועם ישראל כמו שמפרש ראב"ע ‪:‬‬ ‫ראב"ע ‪:‬ומלת מי יתן ‪ -‬כשואל חפץ בדבר‪ ,‬כאומר‪ :‬מי יתן לי זאת השאלה והחפץ‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫וסיומה של הפרשה ‪:‬‬ ‫(לא) ו ְרּוחַ נָסַ ע מֵ אֵ ת ה' וַיָגָז שַ ְלו ִים מִ ן הַ יָם וַיִט ֹש עַ ל הַ מַ חֲ נֶה כְדֶ ֶרְך יֹום כ ֹה ּוכְדֶ ֶרְך יֹום כ ֹה סְ בִיבֹות הַ מַ חֲ נֶה‬ ‫ָארץ‪:‬‬ ‫ּוכְאַ מָ תַ י ִם עַ ל ְּפנֵי הָ ֶ‬ ‫(לב) וַיָקָ ם הָ עָ ם כָל הַ יֹום הַ הּוא וְכָל הַ ַליְלָה ו ְכ ֹל יֹום הַ מָ חֳ ָרת וַיַַאסְ פּו אֶ ת הַ שְ לָו הַ מַ מְ עִ יט ָאסַ ף עֲ שָ ָרה חֳ מָ ִרים‬ ‫וַיִשְ טְ חּו לָהֶ ם שָ טֹוחַ סְ בִיבֹות הַ מַ חֲ נֶה‪:‬‬ ‫(לג) הַ בָשָ ר עֹודֶ נּו בֵין שִ נֵיהֶ ם טֶ ֶרם יִכ ֵָרת ו ְַאף ה' חָ ָרה בָעָ ם וַיְַך ה' בָעָ ם מַ כָה ַרבָה מְ א ֹד‪:‬‬ ‫(לד) וַיִקְ ָרא אֶ ת שֵ ם הַ מָ קֹום הַ הּוא קִ בְרֹות הַ ַתאֲ ו ָה כִי שָ ם קָ בְרּו אֶ ת הָ עָ ם הַ מִ תְ אַ ּוִים‪:‬‬ ‫(לה) מִ קִ בְרֹות הַ ַתאֲ ו ָה נָסְ עּו הָ עָ ם חֲ צֵרֹות וַיִהְ יּו בַחֲ צֵרֹות‪ :‬פ‬ ‫יש להסביר את המתרחש לסיום הפרשה‪ :‬את התאוותנות המתוארת ואת חרון אף ה' בישראל‪.‬‬ ‫הפרשה מסתיימת בתוצאות כל אחד מן המענים‪:‬‬ ‫בעקבות מינוי הזקנים ‪ ,‬אנו חוזרים להווכח במעלתו המנהיגותית של משה‪' :‬מי יתן כל עם ה' נביאים‪'.‬‬ ‫ובעקבות מתן הבשר אנו רואים את תוצאות תאוותם של ישראל ‪' -‬ויך ה' בעם מכה רבה מאד'‬ ‫‪8‬‬