‫פסיכולוגיה פרוידאינית‬ ‫• מקור המוטיבציה של פעולות אנוש לאנרגיה נפשית‪.‬‬ ‫• לכל אדם יש אינסטינקטים או דחפים מולדים שהם מערכות מתח שאיברי הגוף יוצרים‪.‬‬ ‫• תחילה הציג פרויד שני דחפים‪:‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫דחף הפועל לשימור עצמי (עונה על צרכים דוגמת רעב וצמא)‪.‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫ארוס‪ :‬הכוח המניע‪ ,‬הקשור ליצרים מיניים ולשימור המין האנושי‪.‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫ליבידו (נוסף אח"כ) ‪ -‬מקור האנרגיה של דחפים מיניים ‪ -‬דוחפת למצבי עונג חושני‬ ‫לסוגיו‪ .‬דורשים סיפוק מידי‪.‬‬ ‫• מטופלים שסבלו מחוויות טראומטיות במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הביאו להוספה את המושג‬ ‫טאנטוס (אינסטינקט המוות)‪ :‬כוח שלילי‪ ,‬הדוחף אנשים להתנהגויות תוקפניות והרסניות‪.‬‬ ‫דחפים והתפתחות פסיכו סקסואלית‬ ‫• מכשול עיקרי מופיע בשלב הפאלי ‪ -‬התגברות על תסביך אדיפוס‪.‬‬ ‫• קיבעון‪ :‬חוסר יכולת להתקדם באופן נורמאלי לשלב ההתפתחות הבא כתוצאה‬ ‫מסיפוק־יתר או תסכול־יתר באחד השלבים המוקדמים של ההתפתחות‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה פרוידאנית‬ ‫‪ ‬דטרמיניזם נפשי‪ :‬התנסויות מוקדמות יותר קובעות את כל התגובות הנפשיות‬ ‫וההתנהגותיות‪.‬‬ ‫‪ ‬הדגיש את הלא־מודע‪ ,‬מאגר המידע שאיננו זמין למודעות‪ ,‬כגורם הקובע את‬ ‫המחשבה האנושית‪ ,‬הרגשות והפעולות האנושיות‪.‬‬ ‫‪ ‬אנו עשויים לפעול מבלי לדעת מדוע ובלי נגישות לסיבה האמיתית של פעולותינו‪.‬‬ ‫להתנהגותנו יש תוכן גלוי ותוכן חבוי‪.‬‬ ‫‪ ‬יצרים הקיימים בתוכנו ואשר לדעתנו אינם מקובלים‪ ,‬חותרים בכל זאת לבוא לידי‬ ‫ביטוי‪.‬‬ ‫מבנה האישיות‬ ‫• התיאוריה הפרוידיאנית מדמה את הנפש אדם לקרחון‪ .‬קצהו העליון מייצג את‬ ‫התודעה (החלק המודע)‪ .‬הלא־מודע נותר חבוי מתחת לפני המים‪.‬‬ ‫• פרויד מתאר מאבק מתמשך בין שני חלקים מנוגדים באישיות‪ -‬הסתמי והאני העליון‬ ‫ואת שניהם מווסת הפן השלישי של העצמי‪ ,‬האני‪.‬‬ ‫הסתמי‪ :‬מאגר דחפים בסיסיים הפועל בחוסר היגיון‪ .‬בסתמי (איד) שולט‬ ‫עקרון העונג‪ ,‬החיפוש אחר סיפוק מיידי ‪ -‬בייחוד מיני‪ ,‬פיזי ורגשי‪ .‬בלי לשקול אם‬ ‫הוא טוב ומקובל מבחינה חברתית ומוסרית‪.‬‬ ‫מבנה האישיות‬ ‫האני העליון‪ :‬מאגר הערכים של האדם הכולל עמדות מוסריות שנלמדו מהחברה‪.‬‬ ‫מקביל למושג מצפון‪ .‬מתפתח כאשר הילד מפנים את האיסורים שמבוגרים מטילים על‬ ‫פעולות לא רצויות חברתית‪ .‬כולל גם את אידיאל האני‪ -‬איזה אדם אני רוצה להיות‪.‬‬ ‫האני‪ :‬מייצג את אמונותיו המודעות בעניין הסיבות להתנהגות ובעניין תוצאותיה‪ .‬באני‬ ‫שולט עקרון המציאות‪ ,‬המעמיד בחירות הגיוניות לפני דרישות להנאה‪.‬‬ ‫תפקידיו של האני‪ :‬לבחור פעולות שיספקו את דחפיו של הסתמי אך בלא תוצאות בלתי‬ ‫רצויות‪ .‬תפקידו לתווך בקונפליקט בין דחפי הסתמי לבין דרישות האני העליון‪.‬‬ ‫הדחקה והגנת האני‬ ‫‪ ‬תשוקות קיצוניות נדחקות אל מחוץ לתודעה אל מעמקי הלא־מודע‪.‬‬ ‫‪ ‬הדחקה‪ :‬תהליך הפסיכולוגי המגן על האדם מפני חרדה קיצונית ותחושת אשמה בשל דחפים‪,‬‬ ‫רעיונות וזיכרונות שאינם מקובלים ‪ /‬מסוכן לבטאם‪.‬‬ ‫‪ ‬מנגנוני הגנה של האני‪ :‬אסטרטגיות מנטאליות שהאני נוקט כדי להגן על עצמו בקונפליקט‬ ‫בין דחפי הסתמי לבין דרישות האני העליון‪.‬‬ ‫‪ ‬חיוניים להתמודדותו הפסיכולוגית של הפרט עם קונפליקטים פנימיים‪.‬‬ ‫‪ ‬חרדה‪ :‬תגובה רגשית עצמתית המופעלת כאשר קונפליקט שהודחק עומד לעלות אל התודעה‪.‬‬ ‫ההדחקה אינה פועלת‪ ,‬נדרשות הגנות נוספות‪.‬‬ ‫‪ ‬מנגנוני הגנה יוצרים בעיות אם עושים בהם שימוש יתר‪.‬‬ ‫מנגנוני הגנה‬ ‫הערכת התיאוריה של פרויד‬ ‫‪ ‬רעיונותיו השפיעו השפעה עצומה על ההיבטים הנורמאליים והחריגים של האישיות‪.‬‬ ‫‪ ‬המושגים מעורפלים ואינם מוגדרים בהגדרה אופרציונלית לכן קשה להעריך באופן מדעי חלק מהתיאוריה‪.‬‬ ‫‪ ‬אינה ניתנת להפרכה‪ .‬התיאוריה של פרויד עודנה מוטלת בספק ‪.‬כיצד אפשר לחקור במישרין את הליבידו?‬ ‫‪ ‬לעיתים מייחסת אותו מניע לשתי התנהגויות מנוגדות‪.‬‬ ‫‪ ‬התיאוריה אינה מנבאת באופן מהימן מה יקרה‪ ,‬אלא מיושמת בדיעבד לאחר שהאירועים התרחשו‪.‬‬ ‫‪ ‬מדגישה את המקורות ההיסטוריים של התנהגות בהווה‪ ,‬מסיטה את תשומת־הלב מגירויים המצויים כאן‬ ‫ועכשיו שאולי גורמים להתנהגות ומשמרים אותה‪.‬‬ ‫‪ ‬תיאוריה התפתחותית אך מעולם לא נכללו בה תצפיות או מחקרים על ילדים‪.‬‬ ‫‪ ‬ממזערת חוויות טראומטיות (דוגמת התעללות בילדים) באמצעות פירוש הזיכרונות העוסקים בהן כפנטזיות‬ ‫(על סמך תשוקתו של הילד למגע מיני עם הורה)‪.‬‬ ‫‪ ‬הטיה המעמידה את הזכר במרכז – כנורמה וללא ניסיון לבחון במה נקבות שונות‪.‬‬ ‫הרחבת התיאוריות הפסיכו דינמיות‬ ‫הפוסט־פרוידיאנים‬ ‫• הדגישו את תפקודי האני‪ ,‬הגנות האני‪ ,‬התפתחות העצמי‪ ,‬תהליכי חשיבה מודעים‬ ‫ושליטה עצמית‪.‬‬ ‫• למשתנים חברתיים (תרבות ‪ ,‬משפחה וקבוצת השווים) תפקיד גדול בעיצוב האישיות‪.‬‬ ‫• ייחסו חשיבות פחותה לדחפים מיניים כלליים ולאנרגיית הליבידו‪.‬‬ ‫• הרחיבו את תקופת התפתחות האישיות מהילדּות לכל משך חיי האדם‪.‬‬ ‫אלפרד אדלר‬ ‫‪ ‬דחה את החשיבות שפרויד ייחס לארוס ולעקרון העונג‪.‬‬ ‫‪ ‬סבר כי בדומה לילדים התלויים בזולת‪ ,‬כל בני האדם חווים רגשי נחיתות‪.‬‬ ‫‪ ‬בחיי כל אדם שולט החיפוש אחר דרכים להתגבר על הרגשות האלה‪ .‬לעתים קרובות‬ ‫הם מפצים פיצוי יתר בניסיון להשיג עליונות‪ .‬השאיפה לעליונות היא כדי להעלות‬ ‫את דימויי העצמי‪.‬‬ ‫‪ ‬האישיות נבנית סביב החתירה הבסיסית‪ :‬אדם מפתח סגנון חיים כדי להתגבר על‬ ‫רגשי הנחיתות‪.‬‬ ‫‪ ‬קונפליקט באישיות נובע מאי־התאמה בין לחצי הסביבה החיצונית לבין הרצון‬ ‫להיות בעל ערך ולאו דווקא בשל תחרות בין דחפים פנימיים‪.‬‬ ‫קארן הורני‬ ‫‪ ‬שיערה כי קנאת הזכר בהיריון באימהּות‪ ,‬בשדיים ובהנקה היא כוח דינמי הפועל‬ ‫בלא־מודע של בנים ושל גברים‪" .‬קנאת רחם" זו מביאה גברים להמעיט בערכן‬ ‫של נשים ולפצות פיצוי יתר באמצעות דחף לא־מודע לעבודה יצירתית‪.‬‬ ‫‪ ‬הדגישה גורמים תרבותיים והתמקדה במבנה האופי בהווה יותר מאשר במיניות‪.‬‬ ‫‪ ‬השפיעה גם על התפתחותן של תיאוריות הומניסטיות‪.‬‬ ‫קרל יונג‬ ‫‪ ‬הרחיב את מושג הלא־מודע‪.‬‬ ‫‪ ‬לא מודע קולקטיבי‪ :‬מצבור חוויות של חברה או תרבות המשפיע על הפרט‪.‬‬ ‫‪ ‬דחה את חשיבותו הבסיסית של הליבידו‬ ‫‪ ‬השפעת חוויות קולקטיביות (שעוברות מדור לדור) על האישיות‪.‬‬ ‫‪ ‬ארכיטיפים‪ :‬ייצוג סמלי של התנסות כלשהי‪ .‬דימויים השייכים לחברה מסוימת (אנימוס ‪ -‬הארכיטיפ‬ ‫הגברי‪ ,‬אנימה ‪ -‬הארכיטיפ הנשי‪ ,‬כל הגברים והנשים חווים את שני היסודות ברמות שונות)‪.‬‬ ‫הארכיטיפ של העצמי הוא המַ נְ דָ לָה‪ ,‬מעגל הקסם המסמל חתירה לאחדות ולשלמות‪.‬‬ ‫‪ ‬פסיכולוגיה אנליטית‪ :‬האישיות היא מערך של כוחות פנימיים‪ ,‬המאזנים זה את זה בשיווי משקל‬ ‫דינמי‪ .‬באישיות בריאה ושלמה יש איזון בין כוחות מנוגדים‪.‬‬ ‫‪ ‬הוסיף שני אינסטינקטים לא מודעים‪ :‬הצורך ליצור והצורך להיות לאדם שלם‪.‬‬ ‫תיאוריות הומניסטיות‬ ‫‪ ‬עוסקות בשלמות חוויותיו האישיות המודעות של הפרט ובפוטנציאל הצמיחה שלו‪.‬‬ ‫‪ ‬השאיפה למימוש עצמי‪ :‬רצון מולד להתפתח‪ .‬שאיפה תמידית להגשמת הפוטנציאל באדם‪.‬‬ ‫‪ ‬תיאורטיקנים הומניסטים‪( ,‬רוג'רס‪ ,‬מאסלו והורניי) האמינו כי מוטיבציה להתנהגות נובעת‬ ‫מנטיותיו הייחודיות של אדם המולדות והנלמדות כאחד‪.‬‬ ‫‪ ‬מאסלו הציב את המימוש העצמי בראש מדרג הצרכים שלו‪ .‬החתירה להגשמה עצמית היא‬ ‫כוח בונה ומנחה המניע כל אדם להתנהגויות חיוביות ולהעצמה עצמית‪.‬‬ ‫‪ ‬רוג'רס הדגיש את חשיבותה של הערכה חיובית בלתי מותנית בגידול ילדים‪ .‬ילדים צריכים‬ ‫להרגיש שהוריהם יאהבו ויקבלו אותם תמיד על אף שגיאות והתנהגות לא נאותה‪.‬‬ ‫תיאוריות הומניסטיות‪ :‬קארן הורני‬ ‫‪ ‬לבני אדם "עצמי אמיתי"‪ ,‬אשר כדי להגיע למימוש דורש תנאי סביבה חיוביים‪ ,‬ללא אלו‬ ‫הילד מפתח חרדה המדכאת ביטוי ספונטני של רגשות ומונעת יצירת קשרים טובים‪.‬‬ ‫‪ ‬כדי להתמודד עם החרדה נוקטים בני אדם הגנות בין־אישיות או תוך־נפשיות‪.‬‬ ‫‪ ‬הגנות בין־אישיות יוצרות תנועה לקראת בני אדם באמצעות ציות מוגזם וביטול עצמי או‬ ‫תנועה נגד בני אדם באמצעות פתרונות אלימים‪ ,‬יהירים או התרחקות מבני אדם באמצעות‬ ‫ניתוק‪.‬‬ ‫‪ ‬אצל חלק מבני האדם הגנות תוך־נפשיות פועלות לפיתוח דימוי עצמי אידיאלי בלתי‬ ‫מציאותי‪.‬‬ ‫‪ ‬מטרת הטיפול ההומניסטי לעזור לאדם להגיע לאושר שבמימוש העצמי‪.‬‬ ‫תיאוריות הומניסטיות‬ ‫הוליסטיות‪ :‬מסבירות פעולות נפרדות של בני אדם בעזרת האישיות שלהם בכללותה‪.‬‬ ‫נטייתיות‪ :‬מתמקדות במאפייניו המולדים של האדם המשפיעים על התנהגותו‪ .‬גורמי‬ ‫מצב נתפסים כמגבלות וכמחסומים‪ .‬נטיות הומניסטיות מכוונות בייחוד ליצירתיות‬ ‫ולצמיחה‪.‬‬ ‫פנומנולוגיות‪ :‬מדגישות את ההתייחסות ונקודת המבט הסובייקטיבית של הפרט על‬ ‫המציאות ולא את נקודת המבט החיצונית של צופה ‪ /‬מטפל‪.‬‬ ‫שיפור‪ :‬השקפות המתמקדות ישירות בשיפור והפיכת החיים לנעימים יותר‪.‬‬ ‫הערכת התיאוריות ההומניסטיות‬ ‫‪ ‬אינן גורסות שאירועי העבר מנחים באופן לא מודע את ההתנהגויות בהווה‪.‬‬ ‫‪ ‬מדגישות את האישיות הבריאה השואפת לאושר ולמימוש עצמי‪.‬‬ ‫‪ ‬המושגים ההומניסטיים מעורפלים וכמעט שאין אפשרות לחקרם באופן מדעי‪.‬‬ ‫‪ ‬לרוב אינן מתמקדות במאפיינים הייחודיים של בני האדם‪.‬‬ ‫‪ ‬הגישה מדגישה כי תפקיד העצמי ‪ -‬להוות מקור להתנסות ולפעולה‪ ,‬מזניחה משתנים סביבתיים‪.‬‬ ‫‪ ‬הצמיחה את שיטת מחקר המתמקדת ישירות בנרטיבים או בסיפורי חיים אישיים‪.‬‬ ‫‪ ‬פסיכו ביוגרפיה‪ :‬שימוש בתיאוריה פסיכולוגית כדי להפוך את חייו של אדם לסיפור לכיד ומובן‪.‬‬ ‫‪ ‬הנושאים הטיפוסיים‪ ,‬העולים בסיפורי חיים רבים‪ ,‬תומכים בגרסה ההוליסטית והפנומנולוגית‬ ‫של האישיות‪ :‬בני אדם בונים את זהותם על־ידי הרכבת סיפור חיים מרסיסי נרטיבים‪.‬‬ ‫תיאוריות למידה חברתית ותיאוריות קוגניטיביות‬ ‫‪ ‬בוחנים את הנסיבות הסביבתיות השולטות בהתנהגות‪.‬‬ ‫‪ ‬השוני בין בני אדם נעוץ בהיסטוריה שונה של חיזוקים‪.‬‬ ‫‪ ‬דולרד ומילר‪ :‬דחפים נלמדים‪ ,‬עיכוב תגובות ודפוסי הרגלים נלמדים‪ .‬הדגישו את‬ ‫התפקידים שממלא כוחו המניע של המתח ואת התוצאות המחזקות (המענגות) של הפחתת‬ ‫מתח‪.‬‬ ‫‪ ‬אפשר ללמוד בדרך של חיקוי חברתי מצפייה בהתנהגותם של אחרים בלא צורך לבצע‪.‬‬ ‫הרגלים מועילים או הרסניים הם נלמדים‪.‬‬ ‫‪ ‬תיאוריות המדגישות את חשיבותם של תהליכים קוגניטיביים וחשיבותם של תהליכים‬ ‫התנהגותיים‪.‬‬ ‫תיאוריית האישיות הקוגניטיבית־רגשית של מישל‬ ‫‪ ‬וולטר מישל ניסח תיאוריה על הבסיס הקוגניטיבי של האישיות‪.‬‬ ‫‪ ‬התיאוריה מבליטה את ההבנה שההתנהגות נובעת מאינטראקציה בין אנשים למצבים‪.‬‬ ‫‪ ‬האופן שבו אנו מגיבים לקלט מסוים מן הסביבה תלוי במשתנים המוגדרים‪.‬‬ ‫‪ ‬כל משתנה ברשימה משפיע על אופן התנהגותו של אדם במצב נתון‪.‬‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית הקוגניטיבית של בנדורה‬ ‫‪ ‬בני אדם אינם מונעים ע"י כוחות פנימיים והם אינם כלי משחק הנתונים להשפעת הסביבה‪.‬‬ ‫‪ ‬מדגישה תהליכים קוגניטיביים המעורבים ברכישת דפוסי התנהגות ובשימורם‪ -‬גיבוש האישיות‪.‬‬ ‫‪ ‬התיאוריה מצביעה על אינטראקציה בין גורמים הקשורים באדם‪ ,‬להתנהגות ולגירויים מהסביבה‪.‬‬ ‫‪ ‬כל אחד מאלה יכול להשפיע על האחרים או לשנותם ונדיר למצוא שינוי חד־כיווני השינוי הוא‬ ‫הדדי‪ .‬עמדות‪ ,‬אמונות וחיזוקים שחווינו בעבר והגירויים הזמינים בסביבה עשויים להשפיע על‬ ‫התנהגותנו‪.‬‬ ‫‪ ‬בדטרמיניזם הדדי הפרט‪ ,‬התנהגותו והסביבה מקיימים אינטראקציות ביניהם‪ ,‬משפיעים ומשנים‬ ‫זה את זה‪.‬‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית הקוגניטיבית של בנדורה‬ ‫‪ ‬למידה מצפייה‪ :‬תהליך שאדם משנה את התנהגותו בעקבות צפייה בהתנהגותו של אדם אחר‪.‬‬ ‫‪ ‬יעילות עצמית‪ :‬תפיסתו של האדם שלפיה הוא יכול לתפקד כראוי במצב מסוים‪ .‬תחושת‬ ‫היעילות העצמית משפיעה על תפיסותינו‪ ,‬המוטיבציה והביצועים שלנו‪.‬‬ ‫‪ ‬נוסף על ההישגים הממשיים‪ ,‬שלושה מקורות מידע המשמשים להערכת היעילות העצמית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ניסיון עקיף‪ :‬צפייה בהתנהגות של אחרים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫שכנוע‪ :‬אחרים עשויים לשכנע אותנו שיש בכוחנו לעשות משהו‪ ,‬אנו עשויים לשכנע את‬ ‫עצמנו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫ניטור העוררות הרגשית בשעה שחושבים על המטלה או ניגשים לבצעה ‪ -‬לדוגמה‪ ,‬חרדה‬ ‫מרמזת על ציפיות נמוכות ליעילות‪ ,‬התרגשות מרמזת על ציפייה להצלחה‪.‬‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית הקוגניטיבית של בנדורה‬ ‫‪ ‬להערכת היעילות השפעה על מידת המאמץ שאדם צפוי להשקיע ועל ההתמדה בביצוע המטלה‪.‬‬ ‫‪ ‬ציפייה לכישלון או להצלחה ובהתאם לכך החלטה לחדול מפעולה או להתמיד בה‪ ,‬עשויה להתבסס‬ ‫על התפיסה בנוגע לתמיכה או לאי־תמיכה של הסביבה ‪ .‬נוסף על האופן בו האדם תופס את כשירותו‬ ‫או אי־כשירותו ‪ -‬ציפיות המבוססות על תוצאה‪.‬‬ ‫‪ ‬תוצאות התנהגותיות תלויות באופן בו בני אדם תופסים את יכולותיהם ואת הסביבה‪.‬‬ ‫תיאוריית המשכל החברתי של קנטור‬ ‫משכל חברתי‪ :‬המומחיות שבני אדם מביאים להתנסויות שלהם במטלות החיים‪.‬‬ ‫שלושה סוגי הבדלים בין בני אדם‪:‬‬ ‫‪ .1‬בחירת יעדים בחיים‪ :‬אנשים נבדלים במטרות ובמטלות החיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ידע הנוגע לאינטראקציות חברתיות‪ :‬אנשים נבדלים במומחיות שיש להם‬ ‫בפתרון בעיות חברתיות ואישיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬אסטרטגיות להשגת היעדים‪ :‬אנשים נבדלים באסטרטגיות לפתרון בעיות‬ ‫האופייניות להם‪.‬‬ ‫הערכת תיאוריות הלמידה החברתית והתיאוריות הקוגניטיביות‬ ‫‪ ‬מתעלמות מחשיבות מרכיב הרגש‪ .‬רגשות כתוצר לוואי של מחשבות והתנהגות‪.‬‬ ‫‪ ‬אינן מכירות במלוא השפעת המוטיבציה הלא מודעת על ההתנהגות ועל רגשות‪.‬‬ ‫‪ ‬מיעטו להתייחס למקורות ההתפתחות של האישיות הבוגרת‪.‬‬ ‫‪ ‬תיאוריות קוגניטיביות תרמו תרומה חשובה לדרכי החשיבה בימינו‪ .‬מודעותו של מישל‬ ‫לחשיבות הנסיבות הִ צמיחה הבנה טובה יותר של יחסי הגומלין בין מה שהאדם מביא עמו‬ ‫לסביבת ההתנהגות ‪,‬לבין מה שהסביבה מפיקה מן האדם‪.‬‬ ‫‪ ‬רעיונותיו של בנדורה הביאו לשיפור ניכר בשיטות החינוך וליצירת דרכי טיפול חדשות‬ ‫בתחומי הרפואה‪ ,‬העסקים והספורט התחרותי‪.‬‬ ‫הערכת האישיות‬ ‫בבסיס הניסיונות להבין את האישיות האנושית ולתארה עומדות שתי הנחות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫המשַ וות לכידות להתנהגותם‪.‬‬ ‫לבני אדם יש תכונות אישיּות ְ‬ ‫‪.2‬‬ ‫אפשר להעריך ‪ /‬למדוד תכונות אלה‪.‬‬ ‫מבחנים אובייקטיביים ( לא לבחינה )‬ ‫‪ .1‬שאלון האישיות הרב‪ -‬של מינסוטה ‪MMPI 2 -‬‬ ‫‪ .2‬שאלון אישיות ‪NEO-PI‬‬ ‫‪ .3‬שאלון חמשת הגורמים‬ ‫מבחני השלכה‬ ‫‪ .1‬מבחן רורשך‬ ‫‪ .2‬מבחן התפסת נושא ‪TAT‬‬ ‫מבחני השלכה‬ ‫‪ ‬מתן משימות וגירויים מעורפלים לא ברורים‪ ,‬כגון תמונות לא שלמות וציורים שאפשר לפרשם‬ ‫בדרכים רבות‪ .‬זאת בכדי לאפשר לנבדק להגיב לגירוי מתוך עולמו הפנימי‪ ,‬להשליך על הגירוי את‬ ‫החוויות הקונפליקטים המשאלות והדחפים התת‪ -‬הכרתיים של האדם‪.‬‬ ‫‪ ‬מתייחסים לחלק הלא מודע של האדם אשר משפיע וקובע את אישיותו של האדם‪.‬‬ ‫‪ ‬אין טווח תשובות קבוע מראש‪.‬‬ ‫‪ ‬התשובות נקבעות לפי מה שהאדם מביא עמו למבחן (רגשות פנימיים‪ ,‬מניעים אישיים וקונפליקטים‬ ‫מחוויות חיים קודמות) ההיבטים ייחודיים ואישיים אלה המושלכים על הגירויים‪ ,‬מאפשרים למעריך‬ ‫האישיות לפרשם במגוון דרכים‪.‬‬ ‫‪ ‬מבחני השלכה רגישים פחות להבדלי שפה ולכן נפוצים‪.‬‬ ‫‪ ‬החשש הוא שימוש בדרכים לא תקפות‪.‬‬ ‫מבחן רורשך‬ ‫‪ ‬גירויים העמומים שפיתח הפסיכיאטר השוויצרי‪ :‬כתמי דיו סימטריים בשחור־לבן וצבעוניים‪.‬‬ ‫‪ ‬שואלים את הנבחן מה הוא רואה בכתם ורושמים את דבריו‪ ,‬זמן התגובה שלו‪ ,‬סך כל הזמן לתיאור‬ ‫כתם וכיצד הוא מחזיק את הכרטיס‪.‬‬ ‫‪ ‬בשלב השני המכונה תחקיר‪ ,‬מבקשים מהנבחן להרחיב על תשובותיו‪ .‬מתוך התכנים ניתן להסיק על‬ ‫עולמו הפנימי‪ .‬נקידת התשובות נעשית בשלושה ממדים עיקריים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫המיקום‪ :‬היכן בכתם נראתה הצורה? ההתייחסות לכל הכתם‪ ,‬או חלקים ממנו? גודלם של הפרטים?‬ ‫‪.2‬‬ ‫תוכן התגובה‪ ,‬אופי האובייקט והפעולות שהנבחן ראה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מגדירים אילו היבטים של הכרטיס (כמו צבע או הצללה) עוררו את התגובה‪.‬‬ ‫‪ ‬חוקרים פיתחו שיטת נקידה מקיפה לתשובות‪ ,‬המאפשרת לערוך השוואות של ממש בין נבחנים‪.‬‬ ‫‪ ‬המחלוקת בעניין תוקף שיטת הנקידה ובעניין מבחן רורשך עצמו בעינה עומדת‪.‬‬ ‫מבחן התפסת הנושא ‪TAT -‬‬ ‫‪ ‬במבחן שפיתח הנרי מאריי‪ ,‬מציגים לנבחנים תמונות של סצנות עמומות ומבקשים‬ ‫מהם להמציא לפיהן סיפורים‪ :‬לתאר מה האנשים בתמונות עושים וחושבים‪ ,‬מה‬ ‫הוביל לכל אירוע וכיצד תסתיים כל התרחשות‪.‬‬ ‫‪ ‬הבוחן מעריך את מבנה הסיפורים ותוכנם וגם את התנהגותו של האדם המספר‬ ‫אותם‪ ,‬בניסיון לגלות משהו על העניינים העיקריים המעסיקים את הנבחן‪ ,‬על‬ ‫מניעיו ומאפייני אישיותו‪.‬‬ ‫‪ ‬המבחן משמש לעתים קרובות לגילוי הבדלים בין־אישיים בצרכים מרכזיים כמו‬ ‫צורך בכוח‪ ,‬בהשתייכות ובהישג‪.‬‬ ‫‪ TAT‬דוגמא‬ ‫היא הכינה את החדר לקראת בואו של מישהו ופתחה את הדלת למבט כלי אחרון‬ ‫בחדר‪ .‬היא בוודאי מחכה לבנה שיחזור הביתה‪ .‬היא מנסה להניח כל דבר כפי שהיה‬ ‫שהוא עזב‪ .‬היא נראית דמות עריצה מאוד‪ .‬היא ניהלה את החיים של בנה ומתכוונת‬ ‫לרדות בו מחדש ברגע שיחזור הביתה‪ ...‬הוא יעבור את חייו תוך השתרכות בנתיבים‬ ‫שהיא סללה בשבילו‪ ,‬כל זה מייצג את שליטתה הגמורה בחייו עד יום מותה‪.‬‬ ‫(ארנולד‪)1949 ,‬‬ ‫‪ TAT‬דוגמא‬