‫אתגר המשפחה בהתמודדות לאורך‬ ‫שנים ‪-‬‬ ‫מודל של כוחות וחוסן‬ ‫‪1‬‬ ‫מדוע אנו מאוימים על ידי שינוי ‪,‬משבר ואי ודאות‬ ‫כיצד זה קשור לפחדינו ולהתמודדותנו ?‬ ‫הנחת היסוד על סדר והדדיות‬ ‫האדם חי באמונה שהעולם ‪ :‬הוגן‪ ,‬הגון ‪,‬‬ ‫הגיוני‪ ,‬וצפוי‬ ‫ומי שעושה דברים טובים יקרו לו דברים‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫מתי הבטחנו לעצמנו שאכן הכל‬ ‫בשליטה ומאורגן ?‬ ‫‪ ‬אך אי ודאות איננה דבר חדש בחיינו‬ ‫‪ ‬אנו מנהלים את חיינו עם מידה מסוימת של חוסר‬ ‫ודאות ואי יכולת ניבוי ( נישואין כמשל ??)‬ ‫‪ ‬חשוב להביר ‪:‬היצור האנושי "שונא" מצבי חוסר‬ ‫שליטה‪ .‬הם מפגישים אותו אם שאלת החידלון‬ ‫ואין האונים‪.‬‬ ‫מצב של אי ודאות משולב באיומים‬ ‫מתממשים מאתגר ומערער את האמונה‬ ‫בטוב‬ ‫אנו רוצים לשמור על תחושת השליטה שלנו‬ ‫ולשם כך אנו בונים לנו תחושת רצף או גשרים‬ ‫של רציפות שיובילו אותנו בין‪:‬‬ ‫אתמול‬ ‫משבר מאיים על הגשר הזה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מחר‬ ‫מה עוזר לנו ביומיום להתמודד עם אי ודאות ?‬ ‫רציפויות‬ ‫“רציפויות הן המפתח‪ ,‬בעזרתם אנו מנבאים‬ ‫את המחר‪ ,‬הן עוזרות לנו לחלוף מעכשיו ‪-‬‬ ‫לעתיד‪”.‬‬ ‫מה הן הרציפויות המוכרות לנו ברמת הפרט ‪:‬‬ ‫רציפות לוגית ‪ -‬חוקים‪ /‬קוגניציה‪ /‬שיגרה‬ ‫רציפות תפקיד ותפקוד ‪ -‬התפקידים אותם אנו ממלאים בחיינו‬ ‫רציפות חברתית ‪-‬המעגלים החברתיים אליהם אנו שייכים‬ ‫רציפות היסטורית ‪ -‬תפיסה עצמית‪ ,‬דימוי עצמי‪ :‬גופני ורגשי‬ ‫‪,‬אמונות ודימויים‪.‬‬ ‫מה הן הרציפויות המוכרות לנו ברמת המשפחה‬ ‫‪:‬‬ ‫רציפות לוגית ‪ -‬חוקים‪ /‬סדר יום‪/‬נהלים‪ /‬שיגרה‬ ‫רציפות תפקיד ותפקוד ‪ -‬התפקידים אותם אנו ממלאים בחיינו‪,‬קיום‬ ‫היררכיה ברורה‪ ,‬משימות מוגדרות‬ ‫רציפות חברתית ‪-‬המעגלים החברתיים אליהם אנו שייכים‪,‬תחושת לכידות‪,‬‬ ‫פעולות חברתיות‪ /‬קהילתיות‪.‬‬ ‫רציפות היסטורית ‪ -‬אמונות משותפות‪,‬יעדים משותפים‪ ,‬היסטוריה‬ ‫משותפת‪ ,‬ערכים עמדות ואמונות (אמונה שיכולנו לכך בעבר נוכל גם‬ ‫בעתיד)‪.‬‬ ‫מה קורה כשכל מה שידענו ועל פיו פעלנו לא ממש‬ ‫מתקיים ?‬ ‫מה קורה לפרט כשהרציפויות הללו באיום או נקטעות ?‪:‬‬ ‫רציפות לוגית ‪ -‬חוקים התערערו‪ /‬קשיי ריכוז‪ /‬אבדן השגרה‪/‬בלבול‪.‬‬ ‫רציפות תפקיד ותפקוד ‪ -‬לא ברור לי תפקידי ותפקידי הסובבים‪.‬‬ ‫רציפות חברתית ‪-‬המעגלים החברתיים מתערערים משתנים‪,‬חשש‬ ‫מאבדן לכידות ‪“ ,‬כל אחד לעצמו”‬ ‫רציפות היסטורית ‪ -‬התערערות האמונות‪ ,‬הערכים המשותפים‪,‬‬ ‫תחושת אבדן דרך ‪.‬‬ ‫מה קורה למשפחה כשהרציפויות הללו‬ ‫באיום או נקטעות ?‪:‬‬ ‫רציפות לוגית ‪ -‬חוקים התערערו‪ /‬אבדן השיגרה ‪ /‬אי ודאות‪/‬‬ ‫בלבול‪.‬‬ ‫רציפות תפקיד ותפקוד ‪ -‬לא ברור לי תפקידי ותפקידי‬ ‫הסובבים ‪“ ,‬אין דין ואין דיין”‪“ -‬איש הישר בעיניו יעשה “ לא‬ ‫ברור מי הכתובת שלי למו"מ‪.‬‬ ‫רציפות חברתית ‪-‬המעגלים החברתיים מתערערים משתנים‪.‬‬ ‫אבדן לכידות‪ ,‬תחושת אבדן אחריות משותפת‪.‬‬ ‫רציפות היסטורית ‪ -‬תחושת האמון בחוקיות ובחוקים‬ ‫מתערערת‪ ,‬במה אנחנו מאמינים? חוסר אמון במערכת‪ .‬אין‬ ‫לנו עוד ערכים‪ /‬יעוד משותף‪.‬לא מכירים את עצמנו‪.‬‬ ‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬ ‫מהו חוסן?‬ ‫‪ ‬חוסן‪ ,‬הוא תהליך‪ ,‬יכולת או תוצאה של הסתגלות מוצלחת‪,‬‬ ‫למרות אתגרים או נסיבות מאיימות ‪-‬נסיבות של סיכון‬ ‫גבוה‪ ,‬דחק )‪ (STRESS‬כרוני או טראומה חריפה או‬ ‫מתמשכת‪.) Masten&all 1990. Garmezy, N. 1993(.‬‬ ‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬ ‫‪ ‬בוננו (‪ ,)Bonanno, 2007‬מציין ארבעה‬ ‫מאפיינים המשפיעים על החוסן הנפשי של‬ ‫האדם‪ ,‬ואשר עשויים להביא להתמודדות‬ ‫יעילה עם מצבי טראומה ומשבר‪:‬‬ ‫‪ ‬עמידות ‪ -‬המחויבות למצוא משמעות לחיים‪,‬‬ ‫האמונה שהאדם יכול לצמוח מאירועים וחוויות‬ ‫חיוביות ושליליות‪ .‬זהו מרכיב אישיותי‬ ‫המאפשר בלימה של תוצאות שליליות‬ ‫העלולות להופיע כתוצאה מהיחשפות למצבי‬ ‫לחץ‪.‬‬ ‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬ ‫‪ ‬חיזוק עצמי‪ -‬הבריאות הנפשית ויכולת‬ ‫התמודדות יעילה תלויות גם באמונה ביכולת‬ ‫האדם לשפר ולהתאים את עצמו למציאות‬ ‫שנגזרה‪.‬‬ ‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬ ‫‪ ‬התמודדות מדחיקה‪ -‬מכניזם ממוקד רגש‪ .‬ע"י‬ ‫הימנעות ממחשבות‪,‬רגשות וזיכרונות לא נעימים‪,‬‬ ‫ניתן להתמודד באופן אדפטיבי עם אירועים‬ ‫המעוררים מצוקה קיצונית‪.‬‬ ‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש בצחוק וברגשות חיוביים‪ -‬היכולת לצחוק‬ ‫ולשמוח לצד הכאב‪ ,‬עשויה להפחית תחושת‬ ‫מצוקה‪.‬אנשים אשר מביעים רגשות כמו אסירות‬ ‫תודה‪ ,‬התעניינות ואהבה‪ ,‬מחזקים את הקשר עם‬ ‫הסביבה‪ ,‬ובכך מרחיבים את מעגל התמיכה‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬ ‫‪ ‬אחת התכונות לחסינותו של אדם היא מיקוד השליטה‬ ‫הפנימי‪.‬הפרט חש כי בידיו להשפיע על הקורה לו‪ .‬הוא‬ ‫חש כי אינו בהכרח קורבן‪ ,‬או מושא לרצונם של אחרים‪,‬‬ ‫וחזקים ממנו‪.‬‬ ‫מהו סוד היכולת למהפך‪,‬‬ ‫מהתחלה שאינה מבטיחה‬ ‫רבות ללא‪:‬‬ ‫כסות ‪ ,‬יכולת תנועה‬ ‫אמצעי הגנה‪,‬מזון ‪,‬וכו’‬ ‫למצב של יצור השולט בעולם כולו‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מודל‬ ‫‪22‬‬ ‫מודל‪BASIC Ph‬‬ ‫= ‪B‬מערכת אמונות‬ ‫תיאוריות‪ :‬פרנקל‪ ,‬מאסלו פרום‬ ‫האדם הנשען על אמונה על ערכים‪ .‬מדגיש‬ ‫תקוותיות‪ ,‬דמוי עצמי מחפש משמעות לסבל ‪.‬‬ ‫מדגיש אחריות ‪,‬תקוותיות‪ ,‬דמוי עצמי וכו’‬ ‫‪23‬‬ ‫מודל‪BASIC Ph‬‬ ‫= ‪A‬רגש‬ ‫תיאוריות ‪:‬פרויד ‪,‬רוג’רס‬ ‫האדם הזקוק להרגשה טובה שהוא אהוד‬ ‫שהזולת מתייחס אליו בידידותיות ‪ .‬מבטא‬ ‫רגשות מילולית ולא מילולית‬ ‫‪24‬‬ ‫מודל‪BASIC Ph‬‬ ‫= ‪S‬חברה‬ ‫תיאוריות‪ :‬אדלר ‪,‬אריקסון‬ ‫יוזם וחש אחריות חברתית ‪,‬עובד טוב‬ ‫בקבוצה מארגן ‪,‬יוצר קשר אישי עם הזולת‪.‬‬ ‫חשוב לו וזקוק לתפקיד וחברה‪ .‬מארגן‬ ‫ומנהל ‪.,‬הפרט שבמיטבו כשיש לו‬ ‫תפקיד‪,‬בקבוצה‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מודל‪BASIC Ph‬‬ ‫=‪I‬דמיון‬ ‫תיאוריות ‪ :‬ויניקוט ‪,‬יונג‬ ‫האדם המשתמש בדימויים‪,‬אלתור‬ ‫‪,‬בדמיון ‪ ,‬יצירתיות‪,‬פתרון בעיות בלתי‬ ‫שגרתי מסוגל לראות מעבר לעובדות ‪.‬‬ ‫חוש הומור ‪ ,‬כושר אמנותי‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מודל‪BASIC Ph‬‬ ‫=‪C‬שכל‬ ‫תיאוריות ‪:‬פסטינגר‪,‬אליס ‪,‬בק‬ ‫האדם הנלהב מחקירה מאיסוף ידע‬ ‫ומידע‪.‬מתכנן ‪,‬הגיוני ושכלתני‪.‬לומד‬ ‫מהניסיון ‪,‬משנן‪ ,‬יש לו סדר עדיפויות‬ ‫ואלטרנטיבות ‪,‬מציאותי‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫מודל‪BASIC Ph‬‬ ‫=‪ Ph‬גוף‬ ‫תיאוריות ‪:‬פבלוב ‪,‬ווטסון ‪ ,‬סקינר‬ ‫האדם המתמודד דרך פעולה ועשייה‪ ,‬זקוק‬ ‫לפעילות או להרפיה ‪,‬להמחשה ‪,‬‬ ‫לתנועה‪,‬להדגמות‪,‬לפעילות גופנית ופחות‬ ‫לדיבורים‪ .‬מעשי‪ ,‬תחושותי ‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫מה מייחד את החוסן המשפחתי?‬ ‫‪ ‬מחויבות‪ :‬האיזון בין אחריות והתמסרות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לכידות ‪ :‬האיזון בין אינדיבידואליות והיות יחדיו‪ .‬תחושת לכידות‬ ‫משפחתית גבוהה מסייעת להגן על המשפחה בפני התוצאות‬ ‫של לחצים משמעותיים‪.‬‬ ‫‪ ‬מעורבות משפחתית‪ :‬עצמת הרגשות והשהות יחדיו‪.‬‬ ‫‪ ‬הסתגלות‪ :‬יכולת ההסתגלות המשפחתית משלבת גורמים כמו‬ ‫מנהיגות‪ ,‬יכולת למשא ומתן‪ ,‬משמעת‪ ,‬חוקים ותפקידים‪.‬‬ ‫‪ ‬משפחות הן היוצקות ומייחסות משמעות‬ ‫לאירועי משבר‪.‬‬ ‫‪ ‬המשמעות שניתנת למשבר תשפיע על הדרך‬ ‫בה תתמודד המשפחה‪.‬‬ ‫תיקווה‬ ‫‪ ‬המשמעות העתיקה של המושג תקווה לחוש בטחון‬ ‫ואמון ‪.‬‬ ‫‪ ‬תקווה היא המצב הנפשי שמקדם את האמונה בטוב‬ ‫ובתוצאות חיוביות של אירועים ומצבים בחיי הפרט‪.‬‬ ‫"לחיות ללא תקווה משמעו לחדול מלחיות‪".‬‬ ‫~‬ ‫דוסטויבסקי‬ ‫אז מה גורם לנו לא ל"הרים ידיים"‪.‬‬ ‫אין תקווה שלא מעורב בה פחד‪ ,‬ואין פחד‬ ‫שאין בו תקווה‪ -.‬ברוך שפינוזה‬ ‫תיקווה‬ ‫‪ ‬אנו חייבים לייצר תיקווה‪ ,‬בכדי למצוא משמעות בכל‬ ‫אותם דרכים בהם אנו צועדים בכל אותן צמתים שאנו‬ ‫נעמדים בהן וצריכים לבחור ‪,‬מה לעשות עם האבדנים‬ ‫שאנו חווים וכיצד לשלבם למארג חיינו ? כיצד להמשיך‬ ‫למרות הידיעה שיום אחד גם אנחנו לא נהיה‪.‬‬ ‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬ ‫ברברה פרדריקסון טוענת שתקווה‪:‬‬ ‫‪ " ‬נכנסת לפעולה במצבים נואשים‪ ,‬כשהדברים‬ ‫משתבשים או כשיש ספק רב כיצד יבוא המצב על‬ ‫פתרונו‪.‬היא טוענת שהתקווה ממש פותחת‬ ‫ומסלקת את הישגי הפחד והייאוש ומאפשרת לנו‬ ‫לראות את התמונה הגדולה וכך מאפשרת לנו‬ ‫להיות יצירתיים ולהאמין בעתיד טוב יותר ‪.‬‬ ‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬ ‫‪ ‬סינדר (‪ )1994‬טוען שההבדל בין תקווה‬ ‫לאופטימיות ‪ :‬תקווה מחייבת מפת דרכים‬ ‫ומחשבות לכיוון יעד ‪ .‬אופטימיות מובילה את‬ ‫הפרט "לצפות לטוב אך איננה בהכרח מייצרת‬ ‫מחשבה ביקורתית כלשהי כיצד נגיע לעתיד‬ ‫המשופר"‬ ‫בקרו באתר שלנו‪-‬‬ ‫משאבים‪-‬לפיתוח משאבי התמודדות‬ ‫‪www.icspc.org‬‬ ‫תודה על ההקשבה‬