‫בית המשפט‬ ‫הגבוה לצדק‬ ‫ניסוח וכללים להגשת עתירה‬ ‫כללי‬ ‫סעיף ‪(15‬ג) ו‪(-‬ד) לחוק יסוד‪ :‬השפיטה‬ ‫‪ ‬בית המשפט העליון יושב גם כבית‬ ‫המשפט הגבוה לצדק ובכובעו זה משמש‬ ‫כבית המשפט המנהלי של מדינת ישראל‬ ‫‪ ‬בג"ץ הנו הגוף המרכזי המבקר את פעולות‬ ‫והחלטות רשויות השלטון והמינהל על ידי‬ ‫הוצאת צווים כנגד רשויות אלה בגין‬ ‫מעשיהן או מחדליהן (היעדר החלטה)‬ ‫בית משפט לעניינים מנהליים‬ ‫‪ ‬חוק בתי משפט לעניינים מנהליים העביר‬ ‫סדרה של עניינים – שעד אז נדונו בבג"ץ‬ ‫– לסמכותו של בית המשפט המחוזי‬ ‫בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים‬ ‫‪ ‬עניינים אלה מנויים בתוספת הראשונה לחוק‬ ‫‪" ‬החלטת רשות"‪ :‬לרבות היעדר החלטה וכן‬ ‫מעשה או מחדל [סעיף ‪ )1(5‬לחוק]‬ ‫בית משפט לעניינים מנהליים‬ ‫‪ ‬ככלל‪ :‬העתירה תוגש לבית המשפט אשר‬ ‫באזור שיפוטו ניתנה החלטת הרשות‬ ‫‪ ‬אם לא נקבע מועד בדין ספציפי תוגש‬ ‫העתירה ללא שיהוי ולא יאוחר מ‪ 45-‬יום‬ ‫‪ ‬ככלל‪ :‬יידון בעתירה מנהלית שופט אחד‬ ‫‪ ‬על פסק דין בעתירה מנהלית ניתן לערער‬ ‫בזכות לבימ"ש עליון תוך ‪ 30‬יום‬ ‫עיון בעתירה מנהלית‬ ‫‪ ‬בית המשפט רשאי ליתן בין השאר החלטות‬ ‫מקדמיות הבאות לאחר שעיין בעתירה‬ ‫[תקנה ‪ 7‬לתקנות בית משפט לעניינים מנהליים]‬ ‫• להורות למשיב להגיש תגובה מקדמית‬ ‫לעתירה או כתב תשובה לעתירה‬ ‫• למחוק או לדחות העתירה שאינה מגלה‬ ‫עילה אף בלא תגובת המשיב‬ ‫• לקבוע דיון מוקדם בעתירה במעמד הצדדים‬ ‫עניינים שבתוספת הראשונה‬ ‫‪ ‬ארנונות; חופש מידע; חינוך‬ ‫‪ ‬מכרזים; רישוי עסקים‬ ‫‪ ‬רשויות מקומיות; תכנון ובניה‬ ‫‪ ‬כלי יריייה; מנהל אוכלוסין ועובדים זרים‬ ‫‪ ‬דיור ציבורי; תעבורה‬ ‫‪ ‬הסדר עיסוק; ספורט‬ ‫הסמכות למי?‬ ‫‪ ‬מקום שאין הסדר חקיקה מפורש המעניק‬ ‫סמכות לבית המשפט לעניינים מנהליים‬ ‫– הסמכות לבג"ץ בלבד‬ ‫‪ ‬בעניינים המצויים בסמכותו של בית‬ ‫משפט לעניינים מנהליים – אין כדי לשלול‬ ‫את סמכותו של בג"ץ ואולם ככלל ימנע‬ ‫מלדון בעניין עקב קיומו של סעד חילופי‬ ‫‪[ ‬למשל‪ :‬רע"א ‪ 3748/05‬וע"א ‪]9379/03‬‬ ‫זכות עמידה בבג"ץ‬ ‫‪ ‬על העותר להצביע על קיומו של אינטרס‬ ‫אישי שנפגע או על פגיעה באינטרס ציבורי‬ ‫כאשר העותר הנו חלק מהציבור שנפגע‬ ‫‪ ‬זכות העמידה הורחבה ובג"ץ פתח שעריו‬ ‫גם בפני 'עותר ציבורי' שמצביע על פגיעה‬ ‫בשלטון החוק או אינטרס ציבורי חשוב‬ ‫‪ ‬הלכה זו רלוונטית הן להגשת עתירה מנהלית‬ ‫ההסדרים הרלוונטיים‬ ‫‪ ‬תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה‬ ‫לצדק‪ ,‬התשמ"ד – ‪ 1984‬ונספחיו‬ ‫‪ ‬הנחיות ונהלי נשיאת בית המשפט העליון‬ ‫‪ ‬חוק בתי משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬תש"ס‬ ‫ ‪2000‬‬‫‪ ‬תקנות בתי משפט לעניינים מנהליים‬ ‫(סדרי דין)‪ ,‬תש"ס ‪2000 -‬‬ ‫שלבי הדיון בבג"ץ‬ ‫דיון דו שלבי‬ ‫‪ ‬הליכי דיון בבקשה לצו על תנאי‪ :‬משמע‬ ‫בקשת היתר מבג"ץ "לתבוע" את הרשויות‬ ‫• במידה וניתן היתר מוצא צו על תנאי‬ ‫והעתירה תידון לגופה‬ ‫‪ ‬הדיון בעתירה גופה שבסופו ההחלטה‬ ‫האם ליתן צו מוחלט (הסעד העיקרי בעתירה)‬ ‫שלב ‪ - 1‬הגשת העתירה‬ ‫‪ ‬ההליך בבג"צ נפתח בהגשת עתירה‬ ‫שכותרתה עתירה למתן צו על תנאי‬ ‫‪ ‬הנוסח המקובל‪" :‬בית המשפט יתבקש‬ ‫להורות למשיב ‪ 1‬לבוא וליתן טעם מדוע‪"...‬‬ ‫‪ ‬ניתן לכלול יותר מסעד אחד‪/‬סעדים חילופיים‬ ‫אך חשוב שהעתירה תהא ממוקדת‬ ‫המשך‬ ‫‪ ‬כתב העתירה צריך לכלול את הפרטים‬ ‫האמורים בתקנות ‪ 2‬עד ‪4‬‬ ‫‪ ‬חובה לפרט את הנימוקים שבעובדה‬ ‫ובחוק (עילות ההתערבות מהמשפט המנהלי‬ ‫כגון‪ :‬חוסר סמכות; חוסר סבירות; חוסר תום‬ ‫לב וכו') עליהם מבוססת העתירה‬ ‫‪ ‬חובה לצרף האסמכתאות והמסמכים‬ ‫הרלוונטיים‬ ‫חובת הגילוי‬ ‫‪ ‬חובת הגילוי בעתירה הנה מוחלטת‬ ‫‪ ‬זכור‪ :‬בג"ץ נוהג בשיטת "הקלפים‬ ‫הפתוחים" ואי גילוי עובדה רלוונטית או‬ ‫הצגת תמונה מעוותת של המציאות עלולה‬ ‫להוות עילה לדחייה על הסף של העתירה‬ ‫מחמת חוסר ניקיון כפיים‬ ‫עשה ואל תעשה‬ ‫‪ ‬אל תסתיר עובדות‬ ‫‪ ‬אל תציג עובדות שיש בהן כדי להטעות‬ ‫‪ ‬אל תסתיר הליכים קודמים‬ ‫‪ ‬אל תציג עובדות שגויות‬ ‫‪ ‬פרוש את מלוא יריעת המחלוקת‬ ‫‪ ‬פרט פניות קודמות לרשות ותשובתן‬ ‫צו ביניים‬ ‫תקנה ‪19‬‬ ‫‪ ‬העותר רשאי לבקש צו ביניים שמשמעותו‬ ‫שמירה על המצב הקיים (במסגרת‬ ‫העתירה או בנפרד לאחר מועד הגשת‬ ‫העתירה) עד להחלטה בעתירה‬ ‫‪ ‬המבחן‪ :‬סיכויי העתירה ומאזן הנוחות‬ ‫‪ ‬ניתן אף להתנות את הוצאת צו הביניים‬ ‫בהפקדת ערבות (נדיר יחסית)‬ ‫בפועל‬ ‫‪ ‬יש לנמק היטב הדחיפות והנזק הבלתי‬ ‫הפיך שעלול להיגרם אם לא יינתן הצו –‬ ‫על רקע הנסיבות הקונקרטיות של המקרה‬ ‫‪ ‬בפרקטיקה‪ :‬ההחלטה אם להוציא צו‬ ‫ביניים אם לאו "מסמנת" את כיוון העתירה‬ ‫‪ ‬ראו ההסדר לעניין הוצאת צווי ביניים‬ ‫בעתירה מנהלית [תקנה ‪ 7‬לתקנות בתי משפט‬ ‫לעניינים מנהליים]‬ ‫המשיבים בעתירה‬ ‫‪ ‬המשיבים בעתירה יהיו הגורמים‬ ‫שהחליטו (או נמנעו מלהחליט) בנושא‬ ‫העתירה או הגורם המוסמך להחליט‬ ‫בעניין (בעל הסמכות עצמו וניתן להוסיף את‬ ‫המשרד הממשלתי‪/‬גוף ציבורי הרלוונטי) וכן‬ ‫‪ ‬על העותר לצרף כמשיבים את כל אלה‬ ‫אשר החלטתו של בית המשפט עלולה‬ ‫לפגוע בזכויותיהם‬ ‫ברמה המעשית‬ ‫‪ ‬שורה של פסקי דין מלמדת כי חובות אלה‬ ‫אינן טכנית בלבד ואי קיומה עלולה‬ ‫במקרים מסוימים להשמיט את הקרקע‬ ‫מתחת לעתירה ולגרום לדחייתה‬ ‫‪ ‬בעתירה מנהלית הדבר מוסדר במפורש‬ ‫בתקנה ‪(6‬א) ו‪(-‬ב)‬ ‫הגשת העתירה בפועל‬ ‫‪ ‬העתירה תוגש במדור בגצ"ים במזכירות‬ ‫בית המשפט העליון‬ ‫‪ ‬העתירה תוגש במספר עותקים שיכלול‬ ‫שלושה עותקים לבית המשפט ועותק‬ ‫עבור כל אחד מהמשיבים בעתירה‬ ‫(בחתימה מקורית) בצירוף קבלה המעידה‬ ‫על תשלום אגרה (או שהגיש בקשה וקיבל‬ ‫פטור מאגרה) ייפוי כוח ותצהיר העותר‬ ‫העברת העתירה לשופט‬ ‫‪ ‬העתירה תובא בפני שופט יחיד של בית‬ ‫המשפט העליון‬ ‫‪ ‬השופט רשאי ליתן את הצו כמבוקש על‬ ‫יסוד האמור בעתירה מבלי לקיים דיון או‬ ‫להורות על הזמנת העותר (תקנה ‪)5‬‬ ‫‪ ‬ניתן הצו – קובע השופט את המועד שעל‬ ‫המשיב להגיש את תשובתו לעתירה‬ ‫העברת העתירה להרכב‬ ‫‪ ‬שימו לב‪ :‬שופט אחד אינו רשאי לדחות‬ ‫עתירה או לסרב ליתן צו על תנאי‬ ‫‪ ‬המשמעות‪ :‬סבור שופט שיש לדחות את‬ ‫העתירה עליו להעבירה להרכב של‬ ‫שלושה שופטים‬ ‫‪ ‬בפרקטיקה‪ :‬הנטייה להעביר בכל מקרה‬ ‫להרכב שלושה שופטים‬ ‫שלב ‪ – 2‬סינון העתירות‬ ‫‪ ‬ההרכב רשאי ליתן את הצו על יסוד‬ ‫האמור בעתירה‬ ‫‪ ‬ההרכב יכול להורות על הזמנת העותר‬ ‫(תקנה ‪(7‬א)) ורשאי להזמין גם את‬ ‫המשיב‪/‬ים בעתירה (תקנה ‪(7‬ב))‬ ‫‪ ‬בפרקטיקה‪ :‬הנטייה היא להזמין גם את‬ ‫המשיב ולקיים דיון במעמד שני הצדדים‬ ‫המשך‬ ‫‪ ‬הוזמן המשיב‪ :‬יגיש תגובתו בכתב‬ ‫לעתירה וימציא עותק לבעלי הדין עד ‪3‬‬ ‫ימים טרם הדיון‬ ‫‪ ‬בהסכמת המשיב רשאי בית המשפט לדון‬ ‫בעתירה כאילו ניתן צו על תנאי‬ ‫החלטה בבקשה למתן צו על תנאי‬ ‫‪ ‬בתום הדיון (אף ללא הזמנת העותר)‬ ‫רשאי בית המשפט ליתן את הצו על תנאי‬ ‫או לדחות את העתירה אם זו אינה מגלה‬ ‫עילה בג"צית על פניה (ואף להטיל על‬ ‫העותר הוצאות לטובת המדינה)‬ ‫‪' ‬עילה בגצ"ית' מתפרשת במובן רחב‬ ‫לרבות היותה נגועה במי מעילות סף‬ ‫שלב ‪ – 3‬דיון בעתירה לגופה‬ ‫(לאחר שניתן הצו על תנאי)‬ ‫‪ ‬תאריך הדיון ייקבע בידי הרשם זולת אם‬ ‫פורש התאריך בצו על תנאי (תקנה ‪)15‬‬ ‫‪ ‬ניתן לקבוע דיון גם לתקופת הפגרה‬ ‫‪ ‬כל צד חייב להגיש לא יאוחר משלושה‬ ‫ימים לפני המועד שנקבע לדיון את עיקרי‬ ‫טיעונו לבית המשפט ולצד שכנגד (תקנה ‪)16‬‬ ‫המשך‬ ‫‪ ‬ביום הדיון יהא רשאי כל צד לטעון על סמך‬ ‫עיקרי הטיעון בלבד ולא יוכל להעלות‬ ‫טענות נוספות או להביא אסמכתאות‬ ‫חדשות אלא ברשות בית משפט‬ ‫‪ ‬בנוסף‪ :‬עקרי הטיעון אינם מקום לעריכת‬ ‫מקצה שיפורים‬ ‫‪‬בעתירה מנהלית‪ :‬עד ‪ 4‬ימים טרם הדיון‬ ‫הדיון בעתירה לגופה‬ ‫‪ ‬המשיב פותח בטיעון ולעותר זכות להשיב‬ ‫לו וברשות בית משפט ישיב המשיב‬ ‫לטענות העותר‬ ‫‪ ‬בסופו של הדיון יחליט בית המשפט האם‬ ‫להפוך את הצו על תנאי לצו החלטי או‬ ‫לבטלו‬ ‫‪‬בעתירה מנהלית‪ :‬העותר טוען ראשון‬ ‫התצהיר הבג"צי‬ ‫‪ ‬חובה לצרף תצהיר לעתירה‬ ‫‪ ‬ייחודו‪ :‬תצהיר על דרך ההפניה (לסעיפים)‬ ‫ואין צורך לחזור על כל העובדות המופיעות‬ ‫בגוף העתירה‬ ‫‪ ‬תוכנו‪ :‬עובדות שבידיעתו האישית של‬ ‫העותר – יצהיר שהן נכונות‬ ‫עובדות אחרות – יצהיר שהן נכונות לפי‬ ‫מיטב ידיעתו ואמונתו (תקנה ‪)4‬‬ ‫הנחיות מעשיות‬ ‫‪ ‬תכנן את העתירה מראש כך שלא יוותר‬ ‫פתח לטענות המדינה ו‪/‬או בג"ץ באשר‬ ‫לקיומן של עילות סף (כגון‪ :‬מיצוי הליכים‪,‬‬ ‫ניקיון כפיים‪ ,‬שיהוי‪ ,‬זכות עמידה) שעלולות‬ ‫להביא לדחיית העתירה על הסף!‬ ‫‪ ‬להימנע משפה מליצית ומנגד אין‬ ‫להשתמש בסלנג או בשפת רחוב‬ ‫הנחיות מעשיות‬ ‫‪ ‬יש לשמור על נוסח אחיד‬ ‫‪ ‬ניסוח הפסקאות צריך שיהא בהיר קצר‬ ‫תמציתי ולא מייגע‬ ‫‪ ‬אין צורך לחזור על טענות עובדתיות או‬ ‫משפטיות (השופטים יבחינו בטענה טובה גם‬ ‫אם מופיעה פעם אחת וניתן להדגישה)‬ ‫‪ ‬אין להשתמש שימוש מופרז בהדגשות‬ ‫הנחיות מעשיות‬ ‫‪ ‬במישור הצורני יש לשמור על המפורט‬ ‫בתקנה ‪ 2‬לתקנות (שוליים‪ ,‬נייר נקי‪ ,‬צד אחד‬ ‫של העמוד‪ ,‬ריווח אחיד‪ ,‬מספור פסקאות וכו')‬ ‫‪ ‬יש לסמן את הנספחים בעתירה באופן‬ ‫ברור‪ :‬רצ"ב העתק ממכתבו של מר ‪,...‬‬ ‫מסומן "נספח א"‬ ‫‪ ‬לא לשכוח לגבות שכ"ט ראוי ‪...‬‬