פרק – 4תגובות תיאולוגיות לשואה מבנה הפרק א .המשבר הפילוסופי והתיאולוגי שאחרי השואה. ב .מות האלוהים בשואה – אלי ויזל ג .צידוק הדין – הגישה החרדית ד .השואה כחלק מתהליך הגאולה – הרצי"ה קוק ה" .כך עלה במחשבה לפני" – הרב עמיטל א .המשבר הפילוסופי והתיאולוגי שאחרי השואה התפתחות הבעייתיות בתורת הגמול: א .המקרא – "צדיק ורע לו ,רשע וטוב לו!". ב .חז"ל – הוצאה להורג של צדיקים – "זו תורה וזו שכרה?!". ג .השואה – השמדת עם ישראל כולו!!! משבר אמונה דתי הרב קולונימוס קלמיש שפירא (האדמו"ר מפיאסצנה)" ,אש קודש": כהצרות שהיו עד שלהי שנת תש"ב ( )1943היו כבר ,אבל כהצרות משונות, ומיתות רעות ומשונות ,שחידשו הרשעים הרוצחים ...משלהי תש"ב ,לפי ידיעתי בדברי חז"ל ובדברי הימים אשר לישראל בכלל ,לא היו כמותם... . איך מחזיק העולם מעמד? איך אינו נהפך העולם לתוהו ובוהו? כשנהרגו עשרה הרוגי מלכות צרחו אראלים [מלאכים]" ,זו תורה וזו שכרה?", ובת קול יצאה :אם אשמע עוד קול אחד אהפוך את העולם למים! ועתה – ילדים תמימים ,מלאכים טהורים ,גדולי תורה קדושי ישראל ,נהרגים ונשחטים רק בשביל שהם ישראל ,חללו של עולם מתמלא מצעקות-האימים שלהם השוברים מחיצות של ברזל" .הצילו! הצילו!" הם צועקים" ,זו תורה וזו שכרה?" ובכל זאת – אין העולם נהפך ונשאר על עמדו כאילו לא קרה כלום. משבר אמונה חילוני ז'אן אמרי" ,מעבר לאשמה ולכפרה" ,עמ' :73 מי שעּונה ,שוב לא ירגיש לעולם כבן-בית בעולם .את חרפת ההשמדה אי אפשר למחות. האמון בעולם ,שבחלקו כבר נותץ במכה הראשונה אבל בעינויים קרס לבסוף כל-כולו ,לא ישוב עוד. העובדה שהזולת החי עמנו הפך לזולת החי נגדנו – עובדה זו מוסיפה לרבוץ בתוך המעונה כאימה דחוסה :איש אינו מביט מעבר לה החוצה אל עולם ש"עקרון התקווה" שולט בו .המעונה הופקר ,ועודנו מופקר חסר-הגנה לפחד .הפחד הוא שמניף מעתה את השרביט מעליו. שיחה של הרב עמיטל עם אבא קובנר (מתוך שיחה של הרב עמיטל משנת )1998 בשעתו הייתה לי שיחה עם אבא קובנר עליו השלום. אמרתי לו" :איני יודע ניסיונו של מי גדול יותר ,שלי או שלך .אתה דגלת באמונה באדם .אחרי השואה אתה עוד יכול להאמין באדם? אני מאמין בקב"ה .איני יכול להבינו .אבל אדם אמורים להבין .במה אתה מאמין עכשיו?" ב .מות האלוהים בשואה יהודה עמיחי (' ,)1924-2000אלים מתחלפים ,התפילות נשארות לעד': אֹושוִ יץ ֵאין ֵתאֹולֹוגְׁ יָה: ַאחֲ ֵרי ְׁ יקן עֹולֵה עָ שָ ן לָבָ ן, מֵ אֲ רֻ ּבֹות הַ ו ִָת ָ ִסימָ ן שֶׁ הַ ַק ְׁר ִדי ָנלִים ּבָ חֲ רו לָהֶׁ ם ַאפִ יפְׁ יֹור. אֹושוִ יץ עֹולֶׁה עָ שָ ן שָ חֹר ִמ ִמ ְׁש ְׁרפֹות ְׁ ירת הָ עָ ם הַ נִבְ חָ ר. ֹלהים טֶׁ ֶׁרם הֶׁ ְחלִיטּו עַ ל בְ ִח ַ ִסימָ ן שֶׁ הָ אֱ ִ אֹושוִ יץ ֵאין ֵתאֹולֹוגְׁ יָה: ַאחֲ ֵרי ְׁ ירי הַ הַ ְׁשמָ דָ ה הַ ִמ ְׁספ ִָרים עַ ל ַאמֹות אֲ ִס ֵ ֹלהים הֵ ם ִמ ְׁספְׁ ֵרי הַ טֶׁ לֶׁפֹון שֶׁ ל הָ אֱ ִ ִמ ְספ ִָרים שֶׁ ֵאין מֵ הֶׁ ם ְתשּובָ ה וְ עַ כְ שָ ו הֵ ם ְמנ ָֻת ִקים ֶׁאחָ דֶׁ ,אחָ ד . אֹושוִ יץ יֵש ֵתאֹולֹוגְׁ יָה חֲ דָ שָ ה: ַאחֲ ֵרי ְׁ ּׁשֹואה הּודים שֶׁ מֵ תּו בַ ָ הַ ְי ִ ּדֹומים לֵאֱ ֹלהֵ יהֶׁ ם ַנעֲׂשּו עַ כְ שָ ו ִ שֶׁ ֵאין לֹו ְׁדמות הַ ּגוף וְׁ ֵאין לֹו ּגוף. ֵאין לָהֶׁ ם ְׁדמות הַ ּגוף וְׁ ֵאין לָהֶׁ ם ּגוף. אלי ויזל אלי ויזל (תמונה משחרור מחנה הריכוז בוכנוואלד אליו הגיע ויזל לאחר צעדת המוות מאושוויץ) הסופר אלי ויזל נולד בשנת 1928ברומניה .בהיותו בן 16גורש עם בני משפחתו לאושוויץ. הוא שרד את מחנה ההשמדה ולאחר השחרור כתב את זיכרונותיו .ספריו תורגמו לשפות רבות וקולו נשמע בשאלות מוסריות שונות .הוא זכה בפרס נובל לשלום בשנת .1986 אלי ויזל גדל במשפחה אדוקה וקיבל חינוך דתי .במהלך חוויותיו באושוויץ חל מפנה באמונתו. אנחנו נראה קטעים מתוך ספרו 'הלילה'. הלילה הראשון באושוויץ לעולם לא אשכח את הלילה הזה ,הלילה הראשון במחנה שהפך את חיי ללילה ארוך ונעול על שבעה מנעולים. לעולם לא אשכח את העשן הזה. לעולם לא אשכח את פניהם הקטנות של הילדים שגופם היה ללפיד בוער תחת שמים מחרישים. לעולם לא אשכח את הלהבות אשר שרפו לתמיד את אמונתי. לעולם לא אשכח את דומיית הלילה שגזלה ממני לנצח את התשוקה לחיות. לעולם לא אשכח את הרגעים הללו שרצחו את אלוהַ י ואת נשמתי ואת חלומותי שהיו למדבר שממה. ַ לעולם לא אשכח כל זאת ,גם אם אהיה נידון לחיים ארוכים כחיי אלוהים עצמו. לעולם. הוצאה להורג באושוויץ יום אחד בשובנו מן העבודה ,ראינו שלושה גרדומים מזדקרים מעל מגרש המפקדים .שלושה עורבים שחוריםִ .מפְׁ ָקד. מסביבנו אנשי ס.ס .נשקם מכוון אלינו ,כמנהג .שלושת הנידונים למוות וידיהם כבולות וביניהם ה"פיפל" הקטן, המלאך נוגה העיניים. אנשי הס.ס .נראו טרודים מתמיד ,חסרי מנוחה .לתלות ילד קטן ,לעיני אלפי צופים ,אין זה עניין של מה בכך. מפקד המחנה קרא את גזר הדין .עיני הכל ננעצו בילד .הוא היה חיוור ,שקט למראה כוסס את ציפורניו .צל הגרדום כיסה אותו .הלאגר-קאפו [מפקד המחנה] סירב הפעם לשמש כתליין .שלושה אנשי ס.ס .מילאו את מקומו. שלשות הנידונים למוות עלו יחדיו על כיסאותיהם .עניבות החנק הושמו על צוואריהם בבת אחת. יחי החופש! זעקו שני המבוגרים.הנער שתק. היכן הוא האלוהים ,היכן הוא? שמעתי קול מאחורי גבי.מפקד המחנה נתן אות ושלושת הכיסאות סולקו .דממת מוות ברחבי המחנה .באופק שקעה השמש. הסירו הכובעים! שאג מפקד המחנה .קולו היה צרוד ואנחנו ,אנחנו בכינו. חבשו הכובעים!אחר החלה התהלוכה .שני המבוגרים חדלו לחיות .לשונם נשתרבבה ,תופחת ומכחילה .אך החבל השלישי לא נדם עדיין .מחמת משקלו הזעיר המשיך הנער לפרפר... למעלה מחצי שעה נאבק גופו בין החיים לבין המוות ,גוסס לעינינו ,ואנו נאלצנו להביט בפניו .כאשר עברתי לידו היה חי עדיין ,לשונו עודה מאודמת ,עיניו לא כבויות. מאחורי גבי שמעתי שנית את קולו של האיש: היכן ,אפוא ,האלוהים?וחשתי בתוכי קול עולה ומשיב: -היכן הוא? הנהו – הוא תלוי כאן ,על הגרדום הזה . . . ג .צידוק הדין אליעזר שביד ,בין חורבן לישועה ,עמ' :10-11 בתגובות האידיאולוגיות – התיאולוגיות על השואה ,תתבלט קודם כל ההנחה היסודית המאחדת מבחינת התוכן :הקביעה הפונדמנטלית ,החד משמעית, הפשוטה והנחרצת ,שהשואה הייתה "גזירה מן השמיים" .כלומר החלטה אלוהית ומעורבות אלוהית ישירה בביצועה. [ ]...לפי הדעה החרדית ,מעשים מתוכננים ומכוונים כל כך ,בהיקף כזה ובעוצמה כזאת ,אינם יכולים להתפרש כיוזמה אנושית גרידא .יותר מכן :כל ניסיון שלא לייחס מאורעות כאלה להתערבות אלוהית ישירה נחשב לכפירה באמונה המעמידה את הדתיות המסורתית על בסיס ההשגחה האלוהית הכללית בהיסטוריה האנושית ,ועל בסיס ההשגחה המיוחדת לעם ישראל וליחידיו. אפשר ,כמובן ,לנסות לבאר או לתרץ באופנים שונים ,אפילו מנוגדים זה לזה ,את ההחלטה האלוהית ,אולם עצם קבלת ההנחה שהשואה היא גזרה אלוהית משותפת לכל עמדה דתית חרדית]...[ . הרב אלעזר שך ()2001 – 1898 מנהיג העדה החרדית הליטאית משנות ה70- ועד מותו הרב יואל טייטלבאום האדמו"ר מסאטמר ()1979 -1887 הרב שך – מילוי סאת החטאים שיחה משנת 1991 איני יודע אם הדברים שייאמרו כאן ,יהיו ערבים לאוזני השומעים ,והאם יהיו פופולאריים דיים, על אף שהמה אמת לאמיתה .האמת הטהורה כמו שהיא ללא כל רבב .אך אין באפשרותי לדבר אחרת ממה שאני מבין ,ואחרת אני לא מסוגל להבין .התחושה הפנימית שלי דוחקת בי לומר את האמת .ובשנותי אלו יש רצון עמוק לומר דברים כהווייתם ללא כחל וללא שרק .כל אחד שיתבונן בדברים יראה את האמת כמו שהיא ללא שום תערובת. []... ברצוני להציב שאלת מחשבה שמנקרת אצלי הרבה שנים .הייתה שואה לפני עשרות שנים .בשואה זו הושמדו שישה מליון יהודים]...[ . השאלה הניצבת לפנינו עם כל הכאב על אובדן שישה מליון מאחינו בני ישראל ,שהרי אין משפחה שלא סבלה מהשואה ,אם הורים או אחים ,צאצאים ,וסתם קרובים ,כולם נפגעו מהשואה הנוראה שנגזרה על עמנו ,שהלא דבר הוא ,ואנו לא נעצרים לרגע לשאול :מדוע זה קרה? וכי חס ושלום הקב"ה נוהג באכזריות? והרי הוא מלך חנון ורחום? מה זאת עשה השם לנו ,הלא דבר הוא ,האם זה בחינם? האם יש בכוחו של בשר ודם פרא אדם כהיטלר ימ"ש ,להשמיד שישה מליון יהודים [תקיפת גישת הבחירה החופשית המוחלטת]? אם אנו סבורים כך ,לקויים אנו באמונה בהשגחת בורא עולם על ברואיו. אני שואל :איך וכיצד צריך יהודי לחשוב לנוכח שואה נוראה כזו? בוודאי שיש חשבון לכל זה .הרי מאות בשנים לא קרה מקרה כזה כשואה הנוראה הזו. ברור הוא שהתשובה ברורה עד למאוד .הקב"ה ניהל חשבון אחד לאחד ,חשבון ארוך המשתרע על פני מאות שנים ,עד שהצטבר לחשבון של לשישה מליון יהודים -וכך התרחשה השואה .כך צריך יהודי להאמין .ואם היהודי לא שלם באמונה זו ,הוא כופר בעיקר .והביאור הפשוט הוא שזה עצה של הקב"ה ,וזה בהכרח עונש .אם לא נקבל את זה כעונש ,הרי כאילו שאנו לא מאמינים בקב"ה חס ושלום. ולאחר השמדת השישה מליון מתחיל חשבון חדש עם עם ישראל .אין לנו מושג על כמה שנים ישתרע חשבון זה .מתי תתמלא הסאה – אם שנה או שנתיים ואולי עשר שנים .הרי נוכחים אנו לדעת הקב"ה גבי דיליה ומשלם את מה שנגזר .אם כך צריכים אנו לחשוב :אמנם כעת אנו רגועים וטוב לנו ,כי עדיין לא נתמלאה הסאה ,אבל כשתתמלא הסאה יהיה חשבון חדש ... שלושת השבועות " ִה ְׁשּבַ עְׁ ִתי ֶׁא ְׁתכֶׁם ּבְׁ נֹות יְׁרושָ ַל ִם ּבִ צְׁ בָ אֹות [הנקבות של הצבי] אֹו ּבְׁ ַאיְׁלֹות הַ שָ דֶׁ ה ִאם ָתעִ ירו עֹוררו ֶׁאת הָ ַאהֲ בָ ה עַ ד שֶׁ ֶׁת ְׁחפָץ( ".שיר השירים פרק ב פסוק ז) וְׁ ִאם ְׁת ְׁ שלוש שבועות הללו למה? .1אחת שלא יעלו ישראל בחומה [שעם ישראל לא יעלה לארץ ישראל באופן מאורגן לפני בוא המשיח] .2ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם .3ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים [את שאר העמים] שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדי... . רבי לוי אמר ... :חוץ משלושת השבועות הנ"ל הפסוק מתכוון לעוד 3שבועות שהם – .1שלא יגלו את הקץ .2ושלא ירחקו/ידחקו את הקץ .3ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים. "בצבאות או באילות השדה"[ :התלמוד מפרש את המשך הפסוק] -אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל :אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ,ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה[ .אם לא תקיימו את השבועות אני אתיר לעמים האחרים לשפוך את דמכם כחיות בר שדמן הפקר]. רבי יואל טייטלבאום – האדמו"ר מסאטמר מתוך הספר "ויואל משה" ()1959 והנה לפנים בישראל בכל הדורות כשהגיעה עת צרה ליעקב [עם ישראל] ,חקרו ודרשו מה זה ועל מה זה .איזה עוון גרם להביא לידי כך ,לשים לב לתקן ולשוב אל השם יתברך. ועכשיו בדורנו אין צריכין לחפש ולבקש במטמונים את העוון שהביא עלינו את הצרה הזאת [אין צורך להרבות בחיפוש אחר הסיבה לשואה]. כי הוא גלוי ומפורש בדברי חז"ל שהגידו לנו זאת בפירוש ,שעל ידי העבירה על השבועות שלא לעלות בחומה ושלא ידחקו את הקץ [שלא לזרז את הגאולה בטרם שתבוא על ידי המשיח] חס וחלילה ,אני מתיר את בשרכם כצבאות או כאיילות השדה. ובעוונותינו הרבים כך היה ,המינים והאפיקורסים [הכופרים באל] עשו כל מיני השתדלות לעבור על השבועות הללו ,לעלות בחומה וליקח מעצמם ממשלה וחירות קודם הזמן ,שזהו דחיקת הקץ, והמשיכו ליבות רוב בני ישראל [משכו אחריהם יהודים רבים] לרעיון הטמא הזה. []... אמנם זאת ועוד יותר ,כי הכתות האלה שהמשיכו ברעיון הטמא הזה להקים להם מדינה לפני הזמן בלי תורה ,המשיכו את בני ישראל למינות ואפיקורסות נוראה אשר לא היתה כמוה מיום הוסדה הארץ ,כי אף אומות העולם עובדי עבודה זרה מאמינים בהשם יתברך שהוא הסיבה הראשונה ,אבל אלה הרשעים כופרים בעיקר []... כללו של דבר :מלבד עון החמור של העברה על השבועה ,עוד טמאו את בית ישראל בזוהמת המינות והכפירה רחמנא ליצלן ,ואין תימה [הרי זה ברור] מה שהיה חרון האף הגדול הזה ויצא קצף מלפני ה'.
© Copyright 2024