‫מועצה אזורית עמק הירדן‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫עמוד‬ ‫ערכת ראש חודש ‪-‬רציונל‬ ‫‪2‬‬ ‫מידע על מועדי ישראל וראש חודש‬ ‫‪3-5‬‬ ‫דרך העבודה‬ ‫‪6-8‬‬ ‫דוגמאות לטקסטים בטקסים השונים ורעיונות לדיון‬ ‫‪9-22‬‬ ‫דוגמאות לתפאורות בטקסים השונים‬ ‫‪22-23‬‬ ‫ערכת טקסי ראש חודש וימים מיוחדים‪ -‬רציונאל‬ ‫מורים יקרים‪ ,‬מוגשת לפניכם ערכה להכנת טקסי ראש חודש וימים מיוחדים‪ .‬הערכה כוללת הסבר‬ ‫על מועדי ישראל‪ ,‬ראש החודש וחשיבותו וכן דגם לבניית טקסי ראש חודש וימים מיוחדים בבית‬ ‫הספר‪ .‬בנוסף במארז יצורפו כמה הצעות לטקסטים ממקורות שונים‪ ,‬שירים ותפאורה‪ .‬לפני‬ ‫שניגשים לב ניית הטקסים ולחיפוש טקסטים משמעותיים מתחומי דעת שונים‪ ,‬יש ללמד בכתה‬ ‫ולהסביר ראש חודש מהו? מהי משמעותו בעבר וגם כיום? מדוע אנו בוחרים לציין את תחילתו של כל‬ ‫חודש עברי ולהעלות על נס אירועים‪ ,‬דמויות ותאריכים שייחודיים לנו כעם? ומה יחודו של לוח‬ ‫השנה העברי? על שאלות אלו ועוד תמצאו מענה בערכה זו‪.‬‬ ‫הדגם המוגש‪ ,‬רואה לנגד עיניו את הפרופיל הבית ספרי‪ ,‬כאשר הגורם המארגן שלנו "אל נופים רבי‬ ‫גוונים" בא לידי ביטוי בטקסטים הנבחרים ובדרכי ההגשה המאפשרים מגוון שפות ביטוי‪ .‬כל טקס‬ ‫חושף את תלמידינו בפני מגוון נופים‪ ,‬מחזק את המסורת הבית ספרית‪ ,‬נוגע בתכנים יהודים ציונים‬ ‫ואזרחים דמוקרטיים‪ ,‬מאפשר לכל מורה ולכל כיתה להיות יצירתיים וחדשנים בדרך הכנת הטקס‬ ‫ולאפשר למירב התלמידים לבטא את כישרונם‪ ,‬להגיע למימוש עצמי‪ ,‬לחוש תחושת שייכות וגאוות‬ ‫יחידה ובעקבות הטקס לעורר דיאלוג על נושאים משמעותיים המבררים ונוגעים בזהותנו‪.‬‬ ‫הטקסטים כוללים את מאפייני החודש מן המקורות השונים וכן מתייחסים לתאריכים‪ ,‬אירועים‬ ‫ואישים בולטים בכל חודש‪ ,‬אשר עיצבו את תרבותנו ומורשתנו‪.‬‬ ‫במהלך שנת הלימודים אנו מתכנסים ומציינים בטקסים חגיגיים את כל ראשי החודש והימים‬ ‫המיוחדים‪ ,‬שי ש לציינם על פי תכנית משרד החינוך‪ ,‬כמו יום ירושלים‪ ,‬יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬ ‫ועוד‪ .‬שאר הימים כמו כט' בנובמבר‪ ,‬יא' באדר‪ ,‬יום המשפחה ועוד נלמדים במסגרת הכיתתית‬ ‫ומצוינים בטקסים לאותו חודש‪.‬‬ ‫אנו מאמינים‪ ,‬כי באמצעות הכנתם וציונם של טקסי ראש חודש כמסורת בית‪ -‬ספרית‪ ,‬אנו צובעים‬ ‫את שגרת החיים הבית‪-‬ספרית בצבעים מארגיים‪ -‬התורמים להשפעה ולהבניית זהותם היהודית ‪,‬‬ ‫ציונית ואזרחית‪-‬דמוקרטית של תלמידנו‪ .‬טקסי ראש חודש הם אחת הדרכים שלנו למנף תאריכים‬ ‫ומועדים בלוח השנה לעיסוק‪ ,‬למידה וליצירת השפעה על הזהות וכן לטפח בקרב תלמידנו שייכות‬ ‫וליצור חיבורים משמעותיים למעגל השנה בתחומי היהדות‪ ,‬ציונות ואזרחות ‪-‬דמוקרטיה‪ .‬כמו כן‬ ‫באמצעות העבודה החינוכית בכיתות לפני ולאחר הטקס‪ ,‬אנו מעשירים את מאגר האסוציאציות‬ ‫והידע של תלמידנו ועל סמך זה יוצרים דיאלוג‪ ,‬מעוררים שאלות‪ ,‬תהיות ותובנות בנושא הזהות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מידע על מועדי ישראל בכלל וראש חודש בפרט‬ ‫חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים היהודיים הקיימים‪ .‬תחת הגדרה זו נכנסים ימים רבים‪:‬‬ ‫חלקם מצווים עוד מהתורה‪ ,‬חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים‪ ,‬ובמיוחד בעקבות‬ ‫הקמת מדינת ישראל‪ .‬זמנם של החגים נקבע על פי הלוח העברי‪.‬‬ ‫ניתן לסווג את החגים לפי תבחינים שונים‪ :‬קיימים חגים שהם ימי שמחה‪ ,‬ישנם ימי תעניות‪ ,‬ימי‬ ‫אבל וזיכרון וימים של רצינות ומחשבה‪.‬‬ ‫מקורו של המונח חג‪ ,‬בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת קרבן‪ ,‬חגיגה בימים שאותם‬ ‫קבעה התורה‪ ,‬ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג" ‪ .‬מקורה של המילה חג הוא‬ ‫מלחוג‪ ,‬בעלייה לרגל היו חגים בבית המקדש‪ .‬הערבית משמרת מונח זה במילה חאג'‪ -‬עלייה לרגל‪.‬‬ ‫במקרא מצוינים שלושה חגים‪ ,‬שלושת הרגלים‪ :‬והם המועדים לעלייה לרגל – פסח‪ ,‬שבועות וסוכות‪.‬‬ ‫מועדי ישראל הדתיים‬ ‫המועדים מהתורה בתורה מוזכרים שבעה מועדים‪ :‬שבת ‪ ,‬ראש חודש‪ ,‬שבועות‪ ,‬סוכות‪ ,‬ראש השנה‬ ‫ויום הכיפורים‪.‬‬ ‫המועדים מדרבנן ימי השמחה בימי בית שני הוסיפו חז"ל למועדים מדאורייתא ימי שמחה מדרבנן‬ ‫בימים בהם נעשו ניסים‪ .‬העיקריים בהם אלו "ימי הפורים"‪ .‬חז"ל הגדירו גם את יום ט"ו באב כיום‬ ‫טוב‪ ,‬אולם לא קבעו לגביו הלכות מיוחדות‪ .‬גם ל"ג בעומר נחשב החל מימי הביניים כיום שמחה‪ ,‬אך‬ ‫בלי מצוות והלכות מיוחדות‪.‬‬ ‫הצומות וימי האבל הנביאים שהיו בזמן חורבן בית המקדש הראשון תיקנו ארבע תעניות כאבל על‬ ‫חורבן בית המקדש‪ :‬ביום עשרה בטבת היום בו החל המצור על ירושלים‪ ,‬ביום תשעה בתמוז בו‬ ‫נפרצה חומת ירושלים‪ ,‬ביום תשעה באב בו נחרב בית המקדש‪ ,‬וביום שלושה בתשרי בו נרצח גדליה‬ ‫בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתינה‪ ,‬דבר שעורר את חמתו של נבוכדנצר על שארית הפליטה‪ .‬לאחר‬ ‫בניין בית המקדש השני התבטלו מרבית התעניות והפכו לימי חג‪ ,‬אולם לאחר חורבן בית המקדש‬ ‫השני חזרו התעניות להיות ימי צום ואבל‪ .‬צום תשעה בתמוז הפך לצום ביום שבעה עשר בתמוז‪,‬‬ ‫היום בו נבקעה חומת ירושלים בזמן בית המקדש השני‪ .‬כל ימי הצום הינם ימים שבהם הצום הוא‬ ‫רק מעלות השחר ועד צאת הכוכבים מלבד תשעה באב שצמים בו בין בלילה ובין ביום‪ .‬כל הצומות‬ ‫אסורים רק באכילה ושתייה‪ ,‬פרט לתשעה באב שאסור גם בנעילת נעלי עור‪ ,‬ברחיצה וסיכה‬ ‫ובתשמיש המיטה‪ .‬פרט לארבע התעניות נהגו לצום ביום י"ג באדר‪ ,‬תענית הנקראת תענית‬ ‫אסתר והיא לזכר התענית שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך אחשוורוש‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ט"ו בשבט ראשיתו של יום זה בקביעת יום קובע לתחילת השנה לעניינים שונים הקשורים באילנות‬ ‫(כגון מעשרות)‪ .‬כשגלה עם ישראל מאדמתו איבד יום זה את משמעותו המקורית‪ ,‬וברבות השנים‬ ‫קיבל אופי של געגוע לשיבת ציון ולנטיעת אילנות באדמת הארץ‪ .‬המנהג שליווה יום זה בתפוצות היה‬ ‫אכילת פירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל ולספר משבחי הארץ‪ .‬כיום נוהגים לערוך בו סדר ט"ו‬ ‫בשבט‪.‬‬ ‫מועדי ישראל שמקורם אזרחי‪-‬מבחינה חוקית ואזרחית‬ ‫בעת החדשה קבעה הכנסת את ה' באייר‪ ,‬כיום העצמאות למדינה‪ ,‬כחג אזרחי‪ ,‬ובין היתר קבעה אותו‬ ‫כיום שבתון‪ .‬עם הזמן נקבע גם יום שמחה נוסף‪ ,‬יום ירושלים‪ ,‬שחל ביום כ"ח באייר‪ ,‬היום שבו‬ ‫שוחרר הכותל המערבי על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים‪ .‬הכנסת גם קבעה ימי עצב אזרחיים ללוח‬ ‫השנה‪ ,‬כמו יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬מאוחר יותר נקבע גם יום‬ ‫רציחתו של ראש הממשלה יצחק רבין‪.‬‬ ‫מבחינה דתית קבעה הרבנות הראשית לישראל את יום העצמאות ויום ירושלים כימי שמחה והודיה‬ ‫והנהיגה בהם תפילות הודיה כגון קריאת פרקי" הלל "ותפילה לשלום המדינה‪.‬‬ ‫ראש חודש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי‪ .‬ראש חודש הוא היום הראשון בכל‬ ‫חודש עברי‪ ,‬ובחודשים שיש בהם שלושים יום ‪ -‬גם היום האחרון נחשב ראש חודש של החודש הבא‪.‬‬ ‫שמחה וסעודת ראש חודש ואיסור תענית וצער ראש חודש הוא בכלל הימים הטובים שראוי לשמוח‬ ‫בהם‪ ,‬אולם אין מצווה מפורשת לשמוח בו בסעודה ומשתה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מצווה להרבות בסעודת ראש‬ ‫חודש‪ ,‬אבל אין בכך חובה ומכל מקום אסור להצטער בראש חודש‪ ,‬ולכן אסור להתענות בו‪ .‬כאשר‬ ‫ראש חודש חל במשך יומיים‪ ,‬מצווה להרבות בסעודה בשני הימים‪ .‬עיקר המצווה ביום‪ ,‬אולם גם‬ ‫בלילה יש אומרים שמצווה להרבות בסעודה לכבוד ראש חודש‪ .‬בראש חודש נוהגים ללבוש לבן‪,‬‬ ‫ולכסות את השולחן במפה לבנה‪.‬‬ ‫אנו ממליצים להפגיש את התלמידים עם פרויקט "מעגלים" שנמצא באתר גלים ובו הפעלות‪,‬‬ ‫הסברים וסרטונים העוסקים בלוח השנה העברי ובחשיבותו של ציון ראש חודש‪.‬‬ ‫חשיבות לימוד ראש חודש מתוך רציונל פרוייקט "מעגלים"‬ ‫אנו חיים בעולם גלובלי המתנהל על פי לוח השנה האזרחי (הגרגוריאני)‪ .‬היום‪ ,‬כאשר שואלים את‬ ‫רוב הילדים מתי מתחילה השנה ‪ -‬הם יענו‪ :‬ב‪ 2-‬בינואר‪ .‬כאשר נשאל אותם מתי חל יום ההולדת‬ ‫שלהם ‪ -‬הם יציינו תאריך אזרחי‪ .‬רבים יפגשו לראשונה בתאריכים העבריים לקראת בר המצווה כדי‬ ‫לקבוע איזו פרשה הם קוראים בבית הכנסת‪.‬‬ ‫ואף על פי כן‪ -‬אנחנו בנים לעם היהודי‪ ,‬שלו מסורת ותרבות עתיקת יומין‪.‬‬ ‫אחד הדברים שאפיינו מאז ומתמיד את העם היהודי הוא לוח השנה‪ .‬לוח השנה ובו הדרך המיוחדת‬ ‫שאנו סופרים את הימים (לקראת יום השבת ‪ -‬יום ראשון בשבת‪ ,‬יום שני בשבת וכו')‪ ,‬שמות‬ ‫החודשים‪ ,‬ספירת השנה‪ ,‬דרך חישוב לוח השנה ‪ -‬כל אלה הם סממן לאומי חשוב שלנו‪ .‬ולא זו בלבד‪,‬‬ ‫אלא ללא הכרת לוח השנה העברי אין דרך לדעת מתי חלים החגים המיוחדים של העם היהודי‪.‬‬ ‫הספירה היהודית מונה את השנים מאז בריאת העולם בהתאם לכרונולוגיה המקראית והמסורתית‪,‬‬ ‫שהיא שנה אחת לפני בריאת אדם הראשון‪ .‬השנה הנוכחית ‪ -‬שנת ה'תשע"ג ‪ )2122( ,‬היא ‪ 5,,,3‬שנים‬ ‫לבריאה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫על פי המסורת היהודית אין המזל שולט בעם היהודי‪ ,‬כי הוא זה שמקדש ונותן משמעות לזמן‪.‬‬ ‫האתר להלן בא למלא מעט את החסר בעניין הכרת לוח השנה העברי ואת היום החגיגי של "ראש‬ ‫חודש" שבא לציין את תחילתו של כל חודש בלוח השנה שלנו‪.‬‬ ‫להלן קישורים‪:‬‬ ‫‪ - http://www.galim.org.il/m/sites/month/‬האתר‪.‬‬ ‫‪ - http://www.galim.org.il/m/sites/month/info/teachers.html‬הסבר למורה‬ ‫‪5‬‬ ‫דרך העבודה‬ ‫טקסי ראש חודש וימים מיוחדים אינם אירועים חד פעמיים שמטרתם היחידה היא מפגש של כלל‬ ‫בית הספר‪ .‬טקסים אלו הם חלק מתהליך למידה מתמשך המתרחש בכל הכתות‪.‬‬ ‫יש ליצור לקראתו פעילות בכיתות‪ ,‬שיעורים הנערכים לפני הטקס ובעקבותיו‪ ,‬להרחיב ולהעמיק את‬ ‫הדיון בנושא שהטקס מוקדש לו‪ ,‬וליצור קשר בין המשתתפים לבין הטקסטים‪ ,‬שיושמעו בטקס‪.‬‬ ‫זהו תהליך הבנוי משלושה שלבים‪ .‬שלב ראשון‪ -‬הכנה והטרמה‪ ,‬שלב שני‪ -‬הטקס‪ ,‬שלב השלישי –‬ ‫דיון ופעילויות בעקבות‪.‬‬ ‫השלב הראשון שלב ההכנה וההטרמה‬ ‫בניית הטקס "אל נופים רבי גוונים"‪ -‬הטקסים חושפים בפני תלמידנו נופים מגוונים ומביאים לידי‬ ‫ביטוי את החודש מכמה שיותר היבטים‪ ,‬בכמה שיותר שפות ביטוי‪ .‬לכן יש להשתדל שבכל טקס‬ ‫מעבר לקריאת הטקסטים המשמעותיים‪ ,‬ישולבו קטעי מחול‪ ,‬שירה‪ ,‬נגינה‪ ,‬הצגה‪ ,‬וכמובן‬ ‫שהתפאורה תתאים לכל הנאמר‪ .‬ניתן להיעזר בלוח העד שלנו‪":‬בנופי הזמן העברי"‪ ,‬המציע מגוון‬ ‫תאריכים ותכנים נלווים‪ .‬החיבור בין המוצרים הוא חלק מתפישתנו החינוכית ההוליסטית‪.‬‬ ‫יש לבנות את הטקס עם התלמידים‪ ,‬בעיקר בכיתות הגבוהות‪ .‬המגוון רחב כגון ‪ :‬לחשוף את‬ ‫התלמידים לטקסטים ממקורות מידע שונים‪ ,‬כאשר הילדים בוחרים את נושא הטקס‪ ,‬מחליטים‬ ‫מה יהיה החוט המקשר? אילו שפות ביטוי תהיינה‪ :‬מחול‪ ,‬שירה‪ ,‬המחזה ועוד‪ .‬בכתות הצעירות לרוב‬ ‫המורה יבנה את הטקס‪.‬‬ ‫הטקסים שלנו בנויים מרכיבים קבועים שמהם נגזר מהלך הטקס‪:‬‬ ‫קטעים מן המקורות היהודיים המסבירים ומבארים משמעויות והיבטים שונים של החודש המדובר‬ ‫לדוגמא‪ :‬משמעות החודש‪ ,‬משמעות שמו ומזלו‪.‬‬ ‫אירועים חשובים‪ :‬המושג אירוע מתייחס לאירועים הקשורים לתולדות עם ישראל לדורותיו‪,‬‬ ‫אירועים שיש בהם השפעה על חיינו בארץ והם יצרו השפעה בתחומי היהדות‪ ,‬האזרחות‬ ‫והדמוקרטיה במדינת ישראל כמו‪ :‬יסוד הכנסת (חודש שבט)‪ ,‬יסוד המושבה ראש פינה ויסוד הקרן‬ ‫הקיימת (חודש טבת)‪.‬‬ ‫אישים‪ :‬בכל חודש יש לציין אישיות אחת לפחות‪ ,‬שיש לה זיקה לחודש ולספר עליה‪ .‬הדמויות‬ ‫הנבחרות הן כמובן דמויות שהשפיעו השפעה על עם ישראל על חיינו ותרבותנו בארץ ישראל‬ ‫לדוגמא‪ :‬רחל המשוררת‪ ,‬חיים נחמן ביאליק‪ ,‬דוד בן גוריון‪ ,‬הרב קוק ועוד‪.‬‬ ‫מאפייני החודש בטבע ציון המתרחש בארצנו בנושא החי והצומח‪ ,‬מזג האוויר‪ ,‬עונות השנה‬ ‫המתחלפות ועוד‪.‬‬ ‫שירים‪ :‬יש לשלב שירים שעניינם מאפייני החודש‪ ,‬המתייחסים לאירועים או אישים הקשורים‬ ‫לחודש המדובר או לערך החודש ב"מפתח הלב" ושחלקם מאפשרים שיח ודיון בכתה‪ .‬לדוגמא‪ :‬ערך‬ ‫נתינה בחודש אדר השירים "לתת"‪" ,‬כולנו זקוקים לחסד"‪" ,‬מקום בלב"‪ .‬חודש תשרי – "חגי‬ ‫תשרי"‪ :‬מאת דודו ברק וכו'‬ ‫החינוך החברתי‪ :‬הרכזים החברתיים ונציגי הנהגת תלמידים משתפים את כלל התלמידים והצוות‬ ‫בנושאים שעניינם החינוך החברתי‪ ,‬בערך החודש מ"מפתח הלב"‪ ,‬בפעולות שעומדות להיערך במהלך‬ ‫החודש הקרוב כגון‪ :‬צילצול החודש‪ ,‬טורנירי ספורט בין הכתות‪ ,‬הפסקות פעילות ועוד‪ ,‬כמו כן‬ ‫מוקדשת פינה קבועה ל‪" -‬תנו כבוד ל‪- "...‬העלאה על נס של תלמידים‪ ,‬שתרמו מעצמם למען‬ ‫החברה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תפאורה‪ :‬על התפאורה לשקף ולייצג את התכנים מהם מורכב הטקס‪ .‬התפאורה יכולה להופיע כבר‬ ‫מתחילת הטקס‪ ,‬כשהיא הוכנה מבעוד מועד על ידי תלמידי הכתה‪ .‬לעיתים אנו משתמשים‬ ‫בתפאורה שהולכת ונבנית במהלך הטקס ושותפים לה תלמידי הכתות השונות‪ .‬כחלק מפעולות‬ ‫ההטרמה יוצרי הטקס יתנו למחנכות משימות מתוך מאגר המשימות והרעיונות של פעילויות‬ ‫המעוררות זהות‪ ,‬שתוצאותיהן תובאנה לידי ביטוי בכתיבה ובציור שיבנו את התפאורה‪.‬‬ ‫ההטרמה‪ :‬עם סיום בניית הטקס וכדי שהטקסטים יוטמעו בקרב התלמידים ויהיו טקסטים‬ ‫משמעותיים‪ ,‬יש לשלוח לכל מחנך את מהלך הטקס עם כל המקורות‪ .‬המחנך יביא בפני התלמידים‬ ‫את הטקסטים בטרם יוצגו בטקס‪ .‬חלק מהטקסטים יהוו מקור מידע‪ ,‬למידה ודיון ערכי בכתה‪.‬‬ ‫השלב השני ‪ -‬הטקס‬ ‫הצוות וכל התלמידים מגיעים לבושים לבן בכל טקסי ראש חודש וימים מיוחדים‪ ,‬ובאופן חגיגי‬ ‫מציינים את בואו של החודש או המועד‪.‬‬ ‫הטקס משמש אמצעי חינוכי ערכי‪ ,‬המסייע בהבניית זהות אישית וזהות לאומית של משתתפיו‪ .‬ניתן‬ ‫לכנות את הטקסים " ִמ ְק ָד ִשים בזמן"‪ .‬יחידות זמן המופקעות מן השגרה ומוקדשות לציון רעיון או‬ ‫מועד‪ ,‬באמצעות פעילויות סמליות‪ .‬ציון אירועים משמעותיים בהיסטוריה הלאומית‪ ,‬באמצעות‬ ‫טקסים ואירועים בית ספריים‪ ,‬מעניק משמעות עמוקה לזהות הלאומית‪ ,‬לתוכנה ולמרכיביה‪.‬‬ ‫קיומו של הטקס והתכנים מהם הוא מורכב‪ ,‬מייצגים את הערכים של בית הספר והפרופיל הייחודי‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫בפרופיל הבית ספרי נכתב "מטרתנו היא להנחיל לתלמידים את מסורת בית הספר ואת ערכי‬ ‫היה דות‪ ,‬הציונות והדמוקרטיה"‪ .‬ההתכנסות המשותפת הזו מהווה חלק מהמסורת הבית ספרית‪,‬‬ ‫שיוצרת שפה משותפת ועוזרת בבניית זהות ציונית‪ ,‬יהודית ואזרחית – דמוקרטית אצל כלל‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫השלב השלישי‪ -‬בעקבות הטקס‪ -‬כתיבה ודיונים‪.‬‬ ‫בעקבות הטקס ‪ ,‬מגיע השלב בו חשוב לעסוק בדיונים מעוררי זהות בפעילויות של כתיבה ויצירה‪ .‬על‬ ‫המחנכים לבחור עם אילו תכנים מהטקס להפגיש בשנית את התלמידים מתוך מכלול הטקסטים‪.‬‬ ‫הטקס מבחינת הכתה הוא מעין "יריית פתיחה" לחודש המדובר‪.‬‬ ‫לפניכם מבחר הצעות לפעילויות ולשאלות מעוררות זהות על פי מרכיבי הטקס השונים‪ .‬בכל חודש על‬ ‫מחנך הכתה להתמקד בתחום אחד לפחות ממרכיבי הטקס ולעסוק בו באופנויות השפה השונות‪.‬‬ ‫שאלות לדיון ושיח‬ ‫‪ ‬רמז לבאות‪ -‬האם אירועים בילדותה של הדמות רמזו על פועלו בעתיד?‬ ‫‪ ‬אילו ערכים מציגה הדמות?‬ ‫‪ ‬לו הדמות הייתה מגיעה היום לא"י מה הייתה אומרת?‬ ‫‪ ‬בחודש בו מציינים שתי דמויות‪ -‬נסו להפגיש בין שתי הדמויות שתשוחחנה ביניהן‬ ‫ותראינה מי מהן הצליחה להנחיל את חזונה? לדוגמא‪ :‬לאה גולדברג והנרייטה סאלד‪.‬‬ ‫‪ ‬האם האירוע יצר שינוי במדינה ‪ ,‬ובאיזה תחום? (שינוי חברתי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬דתי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬מדיני‬ ‫ועוד)‪.‬‬ ‫‪ ‬אירוע מעורר מחלוקת‪ -‬אילו דעות יצר אירוע זה? עם איזו דעה אתה מזדהה ומדוע?‬ ‫‪7‬‬ ‫‪" ‬רבותי ההיסטוריה חוזרת"‪ -‬האם בתקופה העכשווית הבחנתם באירוע דומה? מה מלמד‬ ‫אותנו הדבר?‬ ‫פעילויות כתיבה ויצירה‬ ‫‪ ‬אילו תכונות בולטות עולות מהדמות‪ ,‬איזו תכונה היית מאמץ ומדוע?‬ ‫‪ ‬האם יש לך סיפור משפחתי הקשור להקמתו של ישוב כלשהו? או לאירוע מסוים?‬ ‫‪ ‬כיצד קשור השיר לחודש בהיבטים השונים? הדגם‪.‬‬ ‫‪ ‬אילו ערכים מעלה השיר? הדגם‪.‬‬ ‫‪ ‬אילו דמויות מוזכרות בשיר‪ ,‬ומה הקשר שלהן לבניין הארץ?‬ ‫‪ ‬אילו אירועים מוזכרים בשיר‪ ,‬וכיצד אירועים אילו השפיעו על המדינה?‬ ‫‪ ‬אילו מקומות מוזכרים בשיר‪ ,‬והאם יש לך קשר למקומות אלו?‬ ‫‪ ‬הציעו שם אחר לחודש‪ ,‬נמקו את הצעתכם‪.‬‬ ‫‪ ‬חברו טקסט (שיר‪ ,‬קטע קצר‪ ,‬סיפור ועוד) שעינינו נושא מהחודש הנבחר‪.‬‬ ‫‪ ‬בחרו שתי דמויות המייצגות דעות שונות חברו ויכוח דמיוני ביניהן בהקשר לאירוע‬ ‫המדובר‪.‬‬ ‫‪ ‬הכינו יצירה בעקבות החודש כגון‪:‬‬ ‫‪ ‬הכינו יצירה של מזלות החודשים‪.‬‬ ‫‪ ‬עבודה בהמשכים – גלגל השנה המתהווה – הכינו יצירה מתמשכת על פי תבחינים‬ ‫קבועים ‪ :‬מזל‪ ,‬בטבע וחג‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫דוגמאות לטקסטים בטקסים השונים עם רעיונות לדיון‬ ‫חודש תשרי‬ ‫תשרי הוא החודש הראשון בשנה העברית שנמנית לבריאת העולם‪ .‬החודש הראשון למניין החודשים‬ ‫הוא חודש ניסן כי בו הייתה יציאת מצריים והחודשים נמנים ליציאת מצריים‪ ,‬כפי שמכונה בתנ"ך‬ ‫מספר פעמים ("בחודש הראשון בחמשה עשר יום" לגבי פסח ועוד כהנה וכהנה)‪ ,‬ולכן חודש תשרי‬ ‫הוא החודש השביעי‪ ,‬על אף שהוא הראשון בשנה‪ .‬חודש תשרי הוא תמיד חודש מלא ‪ -‬בן ‪ 31‬ימים‪.‬‬ ‫מזלו של החודש הוא מזל מאזניים‪.‬‬ ‫ראש חודש תשרי שהוא ראש השנה יכול לחול רק בימים שני‪ ,‬שלישי‪ ,‬חמישי או שבת‪ ,‬לפי הכלל "לא‬ ‫אד"ו ראש"‪ ,‬שפירושו‪ :‬ראש השנה לא יחול בימים א'‪ ,‬ד' או ו'‪.‬ככל החודשים גם תשרי קיבל את שמו‬ ‫בגלות בבל‪ ,‬ומקור שמו במילה האכדית 'תשרי‪" :)tašrītu( :‬התחלה"‪ .‬המופיעה גם בשפה‬ ‫האוגריתית‪ ,‬בצורה 'תשרת'‪ .‬בביתא ישראל החודש נקרא תשרתו‪.‬‬ ‫בתנ"ך‪ ,‬מלבד מספרו (החודש השביעי) קרוי החודש 'ירח האיתנים'‪ ,‬למשל בפסוק‪" :‬וַ יִ ָקהֲ לּו אֶ ל‪-‬‬ ‫הַ מֶ לְֶך ְשֹלמֹה‪ ,‬כָ ל‪ִ -‬איש יִ ְש ָראֵ ל‪ ,‬בְ י ֶַרח הָ אֵ תָ נִים‪ ,‬בֶ חָ ג‪ ,‬הּוא‪ ,‬הַ ח ֶֹדש הַ ְשבִ יעִ י" (מלכים א‪ ,‬ח‪ ,‬ב)‪ .‬סיבת‬ ‫הדבר הפשוטה היא שבחודש זה מתחילים מי הנהרות לעלות על גדותיהם‪ ,‬אך חז"ל כתבו לכך רמז ‪-‬‬ ‫שבחודש זה נולדו האבות‪ ,‬איתני עולם‪ .‬בערב חג הסוכות נולד וגם נפטר יעקב אבינו‪.‬חודש תשרי הוא‬ ‫החודש העברי העמוס ביותר בחגים‪ .‬יש בו תערובת של ימי חגים‪ ,‬ימי חול המועד וימי צומות (שני‬ ‫ימי ר"ה‪ ,‬צום גדליה‪ ,‬צום יום כיפור‪ ,‬שבעת ימי סוכות‪ ,‬שמיני עצרת שמחת תורה)‪ .‬מזל החודש הוא‬ ‫מאזניים‪ ,‬לסמל את ממד הדין שבחודש‪ ,‬שבו נשקלים המעשים‪ ,‬ויש אומרים שהמאזניים מסמלים‬ ‫שהעולם נברא בחודש זה‪ ,‬שכן במבנה הבריאה הכול נעשה במידה ובמשקל‪.‬‬ ‫ויקיפדיה "משמעות חודש תשרי"‬ ‫לדיון‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כדאי לעמוד על הקשר בין שם החודש שנגזר ממקור זר ולמשמעויות החודש‬ ‫ביהדות‪.‬‬ ‫מדוע תשרי הוא החודש הראשון למניין השנה אם בתורה מנו וציינו חגים ומועדים‬ ‫מחודש ניסן?‬ ‫‪9‬‬ ‫חודש חשוון‬ ‫אירוע חשוב‬ ‫הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי‪ ,‬הלורד ארתור ג'יימס‬ ‫בלפור‪ ,‬ב‪ 2-‬בנובמבר ‪( 292,‬י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית‬ ‫לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‪ .‬מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית‪:‬‬ ‫מעצמה עולמית כמו בריטניה הסכימה למעשה לפרוש את חסותה על התנועה הציונית ולסייע לה‬ ‫במימוש מטרתה העיקרית‪.‬‬ ‫ההצהרה נמסרה לידיו של הלורד ליונל וולטר רוטשילד‪ ,‬שהתבקש להעבירה לידי ההסתדרות‬ ‫הציונית‪ .‬היא ניתנה בעקבות הצעה שהגיש לממשלת בריטניה ד"ר חיים ויצמן בשיתוף עם ההנהגה‬ ‫הציונית בבריטניה‪ .‬הצעתו של ויצמן כללה את הדרישה להכיר בזכות העם היהודי על ארץ ישראל‬ ‫ובזכותם של יהודים לעלות אליה‪ ,‬וכן להעניק מעמד מוכר למוסדות התנועה הציונית בארץ ישראל‪.‬‬ ‫את נוסח ההצהרה אישר הקבינט הבריטי ב‪ 32-‬באוקטובר ‪.292,‬‬ ‫הצהרת בלפור הייתה מסויגת ומצומצמת בהשוואה להצעה שהגיש ויצמן‪ ,‬ובכל זאת כללה הכרה‬ ‫בהקמת "בית לאומי" ליהודים בארץ ישראל‪ .‬במשתמע גם הכירה ההצהרה בתנועה הציונית‬ ‫כמייצגת שאיפות אלה‪ .‬הצהרת בלפור הייתה איפוא ההישג המדיני המשמעותי הראשון של התנועה‬ ‫הציונית‪.‬‬ ‫מסמך המנדט של חבר הלאומים משנת ‪ ,2922‬שאשרר את החלטות ועידת סן רמו‪ ,‬כלל הצהרה זו‬ ‫ככתבה וכלשונה‪ ,‬וכך היא קיבלה תוקף חוקי של מסמך בינלאומי מחייב‪ .‬גם מגילת העצמאות כללה‬ ‫התייחסות להצהרה‪.‬‬ ‫משרד החוץ‪ 2 ,‬בנובמבר ‪292,‬‬ ‫לורד רוטשילד היקר‪,‬‬ ‫לעונג לי להעביר לידיך להלן‪ ,‬בשמה של ממשלת הוד מלכותו‪ ,‬את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות‬ ‫הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו‪:‬‬ ‫"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‪ ,‬ותשתדל במיטב מאמציה‬ ‫להקל על השגת מטרה זו‪ ,‬בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות‬ ‫לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת‪".‬‬ ‫אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫ארתור ג'יימס בלפור‬ ‫אתר "מטח" – הצהרת בלפור‬ ‫לדיון‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצהרת בלפור הוא אירוע חשוב מאוד בתולדות העם היהודי ומשמעותי להקמת המדינה‪,‬‬ ‫אירוע המזמן עיסוק בשאלות מעוררות זהות כמו ‪ :‬משמעות המושג "בית לאומי לעם היהודי‬ ‫בארץ ישראל" "זכויות אזרחיות"‪ -‬מהי המשמעות וכיצד היא באה לידי ביטוי בימינו?‬ ‫‪01‬‬ ‫חודש כסלו‬ ‫מקורות בהקשר לנס חנוכה‬ ‫"מאי חנוכה"‬ ‫"מאי חנוכה? שנו רבנן‪ :‬ימי חנוכה שמונה הם שלא לספוד בהם ושלא להתענות בהם‪ ,‬כשנכנסו עובדי‬ ‫כוכבים להיכל‪ ,‬טימאו את כל השמנים שבהיכל‪ ,‬וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום‪ ,‬בדקו ולא‬ ‫מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן הגדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד‪.‬‬ ‫נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים‪ .‬לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"‪.‬‬ ‫(שבת כא)‬ ‫מדרש זה הוא תמצית סיפורם של היהודים‪ .‬כל קורותינו הן אגדה דמיונית של כמות שמן ליום אחד‬ ‫המספיקה לשמונה ימים;‬ ‫אגדה של סנה בוער שאיננו אוכל; על חיים לאומיים שעל פי הגיונם של המאורעות צריכים היו‬ ‫להבהב ולכבות זה כבר ואף על פי כן עודם בוערים ומוסיפים‪ (.‬מתוך "זה אלי" ‪ /‬הרמן ווק)‬ ‫עם תחיית החג הזה תקום לתחייה לפנינו תקוותנו לגאולה‪ ,‬לא רק זכר החשמונאים‪ ,‬כי אם גם לזכר‬ ‫הקנאים הפריצים‪ ,‬אשר כבר נמחה שמם מן ההיסטוריה שלנו‪ ,‬והם ישובו לתחייה יחד עם חג‬ ‫התחייה‪ ,‬חג חנוכה המחודש‪ ,‬תחייה שאין אחריה גלות‪.‬‬ ‫על ידי תחייה זו ועל ידי התחדשות זו יבוא גם יחס חדש לכל אלה הנקודות ההיסטוריות שנשארו‬ ‫באפלה ושלפעמים ראינו אותן בסימן חולשה‪ .‬אנו נגאל עם גאולתנו האחרונה את כל המאמצים ואת‬ ‫כל הנסיונות‪ ,‬בין שהצליחו ובין שלא הצליחו‪ ,‬את כולם נחייה ונעמיד במקומם הנכון והם ימלאו‬ ‫תוכן חדש את חג החנוכה‪( .‬ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק‪" ,‬קרן הקיימת וחג המכבים"‪ ,‬דברים שבע"פ‪ ,‬כרך א')‬ ‫הנצחון שנתן ה' ביד עבדיו הכהנים להתגבר על היונים‪ ,‬כשבקשו לעקור ‪ -‬בשנאתם הרבה מאד‬ ‫לתורת ישראל‪ - ,‬לא רק את עם ישראל ממעמדו החומרי‪ ,‬כי אם את תכונת החיים שישראל מודיעים‬ ‫בעולם‪ ,‬שהם צריכים לחיות על פי שרשי התורה‪...‬‬ ‫והיונים ראו בזה צרה לתרבותם הם‪ ,‬שבה העמידו את עליצות החיים והנאותיהם הגופניות‬ ‫והדמיוניות‪ .‬הפגישה היונית והנצחון של ישראל גרמו לתעודת ההשפעה הישראלית ביחס לעמי‬ ‫הארץ‪ ,‬שתתחיל לעשות דרכה ביתר אומץ‪ ,‬ובזה מהלך מגמת האחרית הרוממה ראוי הוא להיות‬ ‫מקושר בסדר נס חנוכה‪( .‬הרב אברהם יצחק הכהן קוק‪ ,‬עולת ראיה א)‬ ‫לדיון‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫קטעים אלו מאפשרים דיון על ההתנהלות שלנו כעם לאורך הדורות‪ ,‬כיצד אמונה מעניקה‬ ‫כוחות‪ ,‬על המכנה המשותף שלנו כעם ועל מאורעות פלאיים שהם הסיפורים המכוננים שלנו‬ ‫מאז ועד עתה‪.‬‬ ‫‪00‬‬ ‫חודש טבת‬ ‫אישיות‪ -‬חיים נחמן ביאליק‬ ‫גדול המשוררים העברים בזמן המודרני‪ ,‬כותב מסות‪ ,‬מחבר סיפורים‪ ,‬מתרגם ועורך שהשפיע רבות‬ ‫על התרבות היהודית המודרנית‪.‬‬ ‫ביאליק נולד בכפר ראדי ליד ז'יטומיר (וולוניה)‪ .‬אביו שבא ממשפחה מלומדת‪ ,‬לא הצליח בעסקיו‬ ‫ולו ואימו של ביאליק היו אלה נישואים שניים‪ .‬שניהם התאלמנו בנישואיהם הקודמים‪ .‬למרות‬ ‫מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו כמה משיריו הטובים ביותר של ביאליק מזכירים ומשבחים את‬ ‫תקופת ילדותו עת שרץ בצל הסודי של היער‪ .‬שירים אחרים מתארים בדידות והזנחה מצד הוריו‪.‬‬ ‫כאשר ביאליק היה בן שש הורי עברו לז'יטומיר בחיפוש אחר פרנסה ואביו היה למוזג בסלון בפאתי‬ ‫העיר‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬ב‪ ,2881-‬מת אביו והאלמנה חסרת הכל שלחה את בנה לסבו שהיה מלא‬ ‫כוונות טובות‪ .‬במשך עשר שנים הנער המחונן והשובב חיים נחמן ביאליק גודל בידי האדם האדוק‬ ‫הזקן והקשוח שהיה סבו‪ .‬בהתחלה הוא חונך על ידי מלמדים ב"חדר" המסורתי‪ ,‬אבל אחר כך‪ ,‬מגיל‬ ‫‪ 23‬הוא למד בעצמו‪.‬‬ ‫לאחר שקרא כתבה עיתונאית ששכנעה אותו שבישיבת וולוזין הוא יוכל הן להמשיך בלימוד התלמוד‬ ‫ולהתחיל ללמוד מדעי הרוח‪ .‬ביאליק שיכנע את סבו להרשות לו ללמוד שם‪ .‬אך לימודיו בישיבה‬ ‫אפשרו לו רק להשקיע עצמו בלימוד התלמוד והוא רצה ללמוד גם דברים מודרניים‪ .‬לבסוף גברה‬ ‫עליו שאיפתו זו והוא החל למשוך עצמו מעולם הלימוד והחל לחיות בעולם השירה‪ .‬הוא קרא שירה‬ ‫רוסית וספרות אירופאית‪ .‬עוד בזמן שהיה בישיבה הצטרף ביאליק לאגודת סטודנטים‬ ‫אורתודוכסית ציונית סודית בשם" נצח ישראל "‪ .‬מטרתה הייתה לשלב לאומיות והשכלה יהודית‬ ‫עם קשר חזק למסורת‪ .‬בתקופה זו ביאליק היה מושפע מגישתו של אחד העם לרוחניות וציונות‪.‬‬ ‫בקיץ של שנת ‪ 2892‬ביאליק עזב את הישיבה ועבר לאודסה‪ ,‬מרכז התרבות היהודית החדשה בדרום‬ ‫רוסיה‪ .‬הוא נימשך על ידי המעגל הספרותי שנוצר סביב אחד‪-‬העם ושימר את חלומו שבאודסה הוא‬ ‫יוכל להכין את עצמו להיכנס לסמינר הרבנים האורתודוכסי המודרני בברלין‪ .‬הוא היה חסר פרוטה‬ ‫ולבד‪ .‬הוא הרוויח למחייתו למשך זמן מה כמורה לעברית‪ ,‬בזמן שהמשיך ללמוד ספרות רוסית‬ ‫ודקדוק גרמני‪ .‬בתחילה הצעיר הביישן לא היה מעורב בחיים הספרותיים של העיר אבל שירו‬ ‫הראשון "אל הציפור" שיר המביע געגועים לציון‪ ,‬התקבל בברכה בידי המבקרים‪.‬‬ ‫כאשר שמע ביאליק בתחילת ‪ 2892‬שישיבת וולוזין נסגרה‪ ,‬הוא הפסיק את שהייתו בחברת הסופרים‬ ‫באודסה ומיהר הביתה‪ ,‬על מנת לחסוך מסבו הגוסס את הידע שהוא הפסיק את לימודיו הדתיים‪.‬‬ ‫כאשר היגע לביתו הוא גילה שאחיו הגדול גם גסס‪.‬‬ ‫האווירה בביתו גילמה בשבילו את הייאוש והעליבות של חיי היהודים בגולה‪.‬‬ ‫ב‪ 2893-‬לאחר מותם של אחיו וסבו ביאליק נישא למניה אורבוך‪ ,‬ובמשך שלושת השנים הבאות הוא‬ ‫הצטרף לאביה במסחר העצים בקורוסטישב שליד קייב‪ .‬במהלך הזמן הארוך ששהה בבדידות ביער‬ ‫הוא קרא באופן נרחב‪ .‬בעסקים לעומת זאת הוא נכשל וב‪ 289,-‬ביאליק מצא מישרה כמורה‬ ‫בסוסנוביץ ליד הגבול הפרוסי‪ ,‬אך עליבות החיים בפרובינציה דיכאו אותו וב‪ 2911-‬הוא סוף סוף‬ ‫מצא מישרת הוראה באודסה‪ ,‬שם הוא חי עד ‪ 2922‬חוץ משנה שבה הוא חי בוורשה (‪ )2911‬שם הוא‬ ‫היה עורך ספרותי של הז'ורנל העברי "השילוח"‪ .‬ביחד עם עוד שלושה סופרים עבריים הוא הקים‬ ‫את "מוריה הוצאה לאור" שהדפיסה ספרי לימוד לבתי הספר היהודיים המודרניים‪ .‬במהלך השנים‬ ‫הללו גדל שמעו של ביאליק וכאשר יצא ספר שיריו הראשון ב‪ 2912-‬הוא כונה "המשורר של התחייה‬ ‫הלאומית"‪ .‬ב‪ 2913-‬לאחר הפוגרומים בקישינב שזעזעו את כל העולם התרבותי ראיין ביאליק את‬ ‫הניצולים מה שהוביל ל"על השחיטה" שבו הוא קרא לשמיים להוציא לאור את הצדק באופן מידי‬ ‫ואם לא אז להרוס את העולם‪:‬‬ ‫‪02‬‬ ‫"נקמה כזאת‪ ,‬נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן ויקוב הדם את התהום!"‬ ‫לאחר מכן הוא כתב את "עיר ההריגה" (‪ )2911‬מסה שבה הוא גינה בחריפות את כניעתם העלובה של‬ ‫האנשים לטבח‪ ,‬הוא מביע בה מרירות על חוסר הצדק ואדישותו של הטבע‪" :‬השמש זרחה‪ ,‬השיטה‬ ‫פרחה והשוחט שחט‪".‬‬ ‫לאחר ששהה שלוש שנים בברלין ביאליק עלה לארץ ב‪ 2921-‬והתגורר בתל‪-‬אביב שם הוא עבד עד‬ ‫סוף ימיו‪ .‬הוא מת בוינה לשם הוא נסע על מנת לקבל טיפול רפואי‪ .‬ביאליק שהיה מלומד ביהדות‬ ‫ערך יחד עם יהושוע חנה רבינצקי את ספר האגדה (‪ )2918-2922‬ספר שעד היום נלמד בבתי הספר‬ ‫בישראל‪ .‬הוא היה פעיל מאוד בפעילויות ציבוריות ונסע בכל העולם כשליח של הציונות והשפה‬ ‫העברית‪ .‬לקראת סוף ימיו הוא נקט בגישה חיובית יותר כלפי היהדות וכתב את "עונג שבת"‬ ‫הפופולרי‪ ,‬לימוד בנושאי השבת‪.‬‬ ‫הקריירה הספרותית של ביאליק היותה נקודת מפנה בספרות העברית המודרנית‪.‬‬ ‫לביאליק הייתה שליטה מלאה בשפה העברית והיכולת לנצל באופן מוחלט את כל האפשרויות‬ ‫שישנם בשפה‪ .‬במידה מסוימת הוא חזה את השפה העברית המדוברת בא"י ואף השפיע עליה במידה‬ ‫רבה‪ .‬רבים משיריו הולחנו ועדיין מאוד פופולאריים במיוחד שירי הילדים שלו‪ .‬בישראל הוא נחשב‬ ‫כמשורר הלאומי ומעמדו בארץ הוא כמעמדו של שייקספיר בארצות דוברות אנגלית‪.‬‬ ‫אתר ויקיפדיה "חיים נחמן ביאליק"‬ ‫לדיון‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לחזור למבחר הצעות לפעילויות ומשם לדון ב‪ -‬רמז לבאות‪ -‬אילו אירועים בילדות‬ ‫הדמות רמזו על פועלו בעתיד?‬ ‫‪03‬‬ ‫חודש שבט‬ ‫חשיבות הנטיעות בארץ ישראל‬ ‫בין ארבעת ראשי השנים שנקבעו במורשת ישראל‪ ,‬ודומה שתופעה יחידה היא בעולם‪ ,‬קובעת‬ ‫המשנה במסכת ראש השנה את יום ט"ו בשבט כ"ראש השנה לאילן"‪ .‬יום מיוחד בשנה שבו המוקד‬ ‫אינו האדם אלא הטבע‪.‬‬ ‫קביעה זו מבטאת היטב עיקרון חשוב בעולמה של יהדות‪ ,‬שביטוייו ניכרים היטב גם בעולם המשפט‪:‬‬ ‫חובת השמירה על ה"טבע"‪ ,‬על עולמו של הקב"ה‪ .‬לפי מסורת ישראל מקדמת דנא‪ ,‬חובתו של האדם‬ ‫היא לשים לב לא רק להגנה על זכויות האדם (והמה‪ ,‬כמובן‪ ,‬עיקר) אלא גם לחובתו לשמור על‬ ‫הטבע‪ ,‬על האילנות והפרחים‪.‬‬ ‫עו"ד אביעד הכהן‬ ‫עם ראשית הציונות והקמתן של המושבות הראשונות בארץ ישראל קיבל ט"ו בשבט משמעות‬ ‫נוספת‪ .‬טקס הנטיעות הראשון של ט"ו בשבט התקיים בשנת תרמ"ד – ‪ 2881‬במושבה ייסוד המעלה‪.‬‬ ‫ההיסטוריון זאב יעבץ‪ ,‬ששימש גם מחנך ומנהל בית ספר‪ ,‬יצא בקריאה לקבוע את ט"ו בשבט כחג‬ ‫הנטיעות‪ ,‬ובט"ו בשבט שנת תר"ן – ‪ 2891‬לקח את תלמידיו לנטיעת עצים במושבה זיכרון יעקב‪.‬‬ ‫בתחילת המאה ה‪ ,21 -‬בשנת ‪ ,2918‬הכריזה הסתדרות המורים והגננות בארץ ישראל על ט"ו בשבט‬ ‫כחג הנטיעות‪ .‬הרעיון קיבל את אישורם של מוסדות התנועה הציונית (שפעלו באותן שנים‪ ,‬לפני‬ ‫הקמת המדינה)‪ .‬ומנהג הנטיעות התקבל בכל מוסדות החינוך העבריים והתבצע באמצעות והקרן‬ ‫הקיימת לישראל (קק"ל)‪.‬‬ ‫הנטיעות הן ללא ספק צורך קיומי לאומי ואנושי משך כל ימי ההיסטוריה שלנו בארץ‪" .‬מכל‬ ‫המעשים המבורכים שאנחנו עושים בארץ הזאת‪ ,‬אינני יודע אם יש מפעל פורה יותר ואשר תוצאותיו‬ ‫כה מועילות כנטיעות העצים‪ ,‬המוסיפים יופי לנוף ארצנו‪ ,‬משבחים את האקלים ומוסיפים בריאות‬ ‫לתושבי הארץ"‪.‬‬ ‫(מדברי דוד בן גוריון בנטיעות יער הנשיא ‪.)9191‬‬ ‫כ נטיעה זו שנוטעים בקרקע והיא פורחת ועולה למעלה‪ .‬הרבה מלאכות הטיל עלינו המקום לחרש‬ ‫ולזרע ולקצר ולעמר ולדוש ולזרות‪ ,‬לנטוע ולעדור ולבצור ולדרוך‪ ,‬לעזוק ולמסוק‪ ,‬להאכיל בהמה‬ ‫ועוף ולגזוז את הצאן ולשמור את עמלנו ויגענו מן המחבלים ומן הגנבים‪ ,‬אלא ישיבת ארץ ישראל‬ ‫גדולה‪ ,‬שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה‪ .‬תלה הקב"ה נטיעתו בנטיעתינו‪ ,‬אם אנו מקיימים‬ ‫נטיעתינו בידוע שנטיעתו של הקדוש ברוך הוא מתקיימת‪ .‬הריני הולך להביא נטיעות אלו שעל‬ ‫כתפי לנטוע אותן באדמתנו‪ .‬כמו שנאמר‪" :‬ונטעו כרמים ושתו יינם ועשו גנות ואכלו‬ ‫פריהם‪,‬ונטעתים על אדמתם ולא יינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלהיך" (עמוס ט'‬ ‫יד'‪-‬טו')‪.‬‬ ‫(ש"י עגנון‪ ,‬תחת העץ)‬ ‫‪04‬‬ ‫תפילת הנוטעים‬ ‫ולהשקות בהם כל צמח ועץ‪.‬‬ ‫הרב בן ציון חי עוזיאל‬ ‫ונטיעות אלה‬ ‫אבינו שבשמים‪,‬‬ ‫אשר אנחנו נוטעים לפניך היום‬ ‫בונה ציון וירושלים‬ ‫העמק שרשיהם וגדל פארם‬ ‫ומכונן מלכות ישראל‪,‬‬ ‫למען יפרחו לרצון‬ ‫השקיפה ממעון קדשך מן השמים‬ ‫בתוך שאר עצי ישראל‬ ‫וברך את עמך ישראל‬ ‫לברכה ולתפארה‪.‬‬ ‫ואת האדמה אשר נתת לנו‬ ‫וחזק ידי כל אחינו‬ ‫כאשר נשבעת לאבותינו‪.‬‬ ‫העמלים בעבודת אדמת הקודש‬ ‫רצה יי ארצך‬ ‫ובהפרחת שממתה‪.‬‬ ‫והשפע עליה מטוב חסדך‪.‬‬ ‫ברך יי חילם‬ ‫תן טל לברכה‬ ‫ופעל ידם תרצה‪.‬‬ ‫וגשמי רצון הורד בעתם‬ ‫אמן‬ ‫לרוות הרי ישראל ועמקיה‬ ‫(אתר "כיפה" ‪ -‬טו בשבט)‬ ‫לדיון‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לדון בחשיבותן של הנטיעות‪.‬‬ ‫במה הן תורמות לעם ולארץ?‬ ‫האם נטעת פעם עץ? היכן? מה הרגשת?‬ ‫‪05‬‬ ‫חודש אדר‬ ‫חינוך חברתי – ערך נתינה‬ ‫לתת‬ ‫מילים‪ :‬חמוטל בן זאב‬ ‫לחן‪ :‬בועז שרעבי‬ ‫לתת את הנשמה ואת‬ ‫הלב‬ ‫לתת‪ ,‬לתת כשאתה אוהב‬ ‫ואיך מוצאים את ההבדל‬ ‫שבין לקחת ולקבל‬ ‫עוד תלמד לתת‬ ‫לתת‬ ‫לגלות סודות בסתר‬ ‫להתיר את סבך הקשר‬ ‫כשהלב בך נצבט‬ ‫מכל חיוך מכל מבט‬ ‫אתה נזהר אתה יודע‬ ‫וחוץ ממך איש לא שומע‬ ‫פוסע בין הדקויות‬ ‫וממלא שעות פנויות‬ ‫לתת את הנשמה ואת‬ ‫הלב‪...‬‬ ‫אתה לומד עם השנים‬ ‫לבנות ביחד בניינים‬ ‫לחיות עם כל השינויים‬ ‫לרקום איתה סיפור חיים‬ ‫ולעבור ימים קשים‬ ‫במצוקות וריגושים‬ ‫תמיד לדעת לוותר‬ ‫ואת הטעם לשמר‬ ‫לתת את הנשמה ואת‬ ‫הלב‬ ‫לראות בתוך הנפילה‬ ‫שיש מקום למחילה‬ ‫תמיד אפשר שוב להתחיל‬ ‫כמו יום חדש כמו כרגיל‬ ‫לתת‬ ‫יחד‪-‬שיר לאהבה‬ ‫מילים‪ :‬שמרית אור‬ ‫לחן‪ :‬קובי אושרת‬ ‫יחד‪ -‬לב אל לב‬ ‫נפתח ונראה‬ ‫תיאור שבשמים‬ ‫יחד‪-‬לב אל לב‬ ‫נפתח בתקווה לאהבה‬ ‫איך שהלב נפתח‬ ‫חובק את העולם‬ ‫ובקריאה גדולה‬ ‫זה שיר לאהבה‬ ‫אמרו הכל אפשר‬ ‫זה לא מאוחר‬ ‫השחר כבר עלה‬ ‫זמן לאהבה‬ ‫ורק אם נאמין‬ ‫ובלי שום דאווין‬ ‫בדרך העולה‬ ‫זה שיר לאהבה‬ ‫יחד…‬ ‫מתוך "שורשי ישראל" ערך נתינה‬ ‫לדיון‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אילו ערכים חברתיים עולים מתוך השיר?‬ ‫מהי מידת הרלוונטיות של ערכים אלו להיום?‬ ‫בימים הקשים שעוברים עלינו‪ ,‬מי הם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הנושאים בעול הביטחון וההצלה?‬ ‫כיצד ניתן להביע תודה לנושאים בעול הביטחון וההצלה?‬ ‫אילו ערכים באים לידי ביטוי במציאות העכשווית במדינת ישראל?‬ ‫כיצד ניתן לחזק ערכים אלו?‬ ‫מה אתם מרגישים כלפי הנושאים בעול הביטחון וההצלה? חיילי צה"ל באשר הם בשירות סדיר‬ ‫מילואים‪ ,‬שוטרי משטרת ישראל‪ ,‬שוטרי מג"ב‪ ,‬אנשי מד"א וכוחות ההצלה והכיבוי‪ ,‬רופאים ואחיות‪.‬‬ ‫ושירות שיקום‪ ,‬מתנדבי המשמר האזרחי‪ ,‬מתנדבי זק"א (זיהוי קורבנות אסון)‪ ,‬נהגי אג"ד ואחרים‪.‬‬ ‫כיצד‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬ניתן להביע להם תודה ‪ -‬כיחידים? כקבוצה?‬ ‫מה ההבדל בין עשייה של יחידה לעשייה הקבוצתית? מה היתרונות של כל אחת מהן?‬ ‫‪06‬‬ ‫חודש ניסן‬ ‫מעבדות לחירות‬ ‫חירות ‪ /‬איניאציו סילונה‬ ‫"החירות איננה דבר שאפשר לקבלו כמתנה‪ ,‬אדם יכול לחיות בארץ שרודנות שולטת בה‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫להיות חופשי‪ -‬בתנאי פשוט זה‪ ,‬שהוא לוחם נגד הרודנות‪ ,‬וזהו‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬שחושב בעזרת ראשו שלו וששומר את לבו משחיתות‪ ,‬הוא אדם חופשי‪ .‬האדם‪ ,‬שנאבק למען‬ ‫הדבר שהוא חושב אותו צודק‪ ,‬הוא אדם חופשי‪.‬‬ ‫בניגוד לכך‪ ,‬אדם יכול לחיות בארץ הדמוקרטית ביותר עלי אדמות‪ ,‬אך אם הוא עצל‪ ,‬אטום ושתדלן‬ ‫בתוככי לבו‪ ,‬אין הוא חופשי; למרות היעדרותו של כל אילוץ אלים אותו אדם איננו אלא עבד‪ .‬בכך‬ ‫נעוצה הרעה‪ :‬אסור לנו להתחנן למישהו אחר ולבקש ממנו שיעניק לנו חירות‪ .‬את החירות שלנו אנו‬ ‫חייבים ליטול במו ידינו‪ ,‬כל אחד‪ -‬את המנה שהוא מסוגל ליטול‪"( .‬יין ולחם" ‪ /‬איניאציו סילונה)‬ ‫בכל דור ודור ‪ /‬אור אדם פסח תש"ן‬ ‫כל דור ודור‪ ,‬חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים‪.‬‬ ‫בכל דור ודור חייב אדם לשוב ולהינתק מכבלי עבדות‪ ,‬מן הפרך שהוטל עליו‪ ,‬למרוד במקדשי דעות‬ ‫קדומות‪ ,‬ולפרוץ מן ההסגר קדימה ‪ -‬אל המרחב‪ ,‬אל החופש‪.‬‬ ‫בכל דור ודור‪ ,‬כשאדם יוצא אל החופש הזה‪ ,‬הוא מגלה מדבר‪ .‬הוא מגלה בחופש ריקנות והבל‪.‬‬ ‫והזכרונות על ארץ מצרים שלו‪ ,‬צפים ועולים‪ .‬מה טובו הכבלים‪ ,‬המאכלים‪ ,‬המחסה משטפונות‪,‬‬ ‫ומיובש העונות‪ .‬והמדבר ‪ -‬חופש מוחלט ללא אחריות ‪ -‬נעשה לו לאדם הפקרות‪ .‬ובני חושך גוברים‬ ‫על בני אור‪ ,‬ואין דין ואין דיין‪ ,‬ואדם לאדם זאב‪ .‬בכל דור ודור חייב אדם לבחור‪ .‬ורק בעת בחירה‬ ‫מגלה אדם את חרותו‪ .‬וכאז‪ ,‬בין כל הררי שממון‪ ,‬בוחר לו אדם את הר‪-‬סיני שלו‪ ,‬ושם מעצב תורתו‪,‬‬ ‫וידבוק בה‪ .‬היא הנותנת לו כח ולב‪ ,‬מאור בחשיכה וסיבה להשכים עם שחר ולהתרצות עם ליל‪ .‬ואני‬ ‫אומר‪ ,‬בכל יום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים‪ .‬ובכל יום לנתץ מזבחותיו של‬ ‫אמש‪ ,‬ובכל יום לברוח אל המדבר‪ ,‬ובכל יום לבנות לו בית ותורה של מחר‪ ,‬ובבטחה להלך בדרכו‪.‬‬ ‫מתוך‪ :‬שיטים מכון החגים ‪http://www.chagim.org.il/ListPages.aspx?catid=370#‬חירות‬ ‫החייל שאינו יכול להיכנס למועדון בסוף השבוע בגלל צבע עורו או צורת לבושו? האישה היושבת‬ ‫בספסל האחורי של אוטובוס ירושלמי‪ ,‬אחד מקווי ההפרדה? תושב הכפר הפלשתיני שאינו יכול‬ ‫להגיע לבוסתן הפרי של משפחתו? המתנחל שאינו יכול להרחיב את מרפסתו? תושב נתיב העשרה‬ ‫השולח את ילדיו לשחק בגינה ומסתכל בחשש אל השמיים? תושב מרכז הארץ שתקוע שעתיים ביום‬ ‫בפקק בכביש גהה? המשפחה הצעירה שאיננה יוצאת ממעגל החובות והתשלומים החודשיים? מי‬ ‫מאתנו באמת חופשי? מתוך ‪ :‬אתר מי נשתנה? – אמונה מהות החיים "שאלה חרות וזהות"‬ ‫לדיון‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫איך מודדים חופש?‬ ‫כיצד מכמתים חירות?‬ ‫האם במדינת ישראל יש אנשים חופשים יותר מהאחרים?‬ ‫משמעות המושג עבדות כיצד היא באה לידי ביטוי בימינו?‬ ‫ההבדל בין יציאה מ"עבדות לחירות" שביציאת מצרים לימינו אנו?‬ ‫‪07‬‬ ‫חודש אייר‬ ‫יום העצמאות‬ ‫מתוך התפילה לשלום המדינה אבינו שבשמים‪ ,‬צור ישראל וגואלו‪ ,‬ברך את מדינת ישראל ‪,‬ראשית‬ ‫צמיחת גאולתנו‪ ,‬הגן עליה באברת חסדך ופרוש עליה סוכת שלומך‪ ,‬ושלח אורך ואמתך לראשיה‬ ‫ויועציה‪ ,‬ותקנם בעצה טובה מלפניך‪ :‬חזק את ידי מגיני ארץ קדשנו‪ ,‬והנחילם‪ ,‬אלוהינו‪ ,‬ישועה‬ ‫ועטרת נצחון תעטרם‪ ,‬ונתת שלום בארץ‪ ,‬ושמחת עולם ליושביה‪ :‬ואת אחינו כל בית ישראל‪ ,‬פקד נא‬ ‫בכל ארצות פזוריהם‪ ,‬ותוליכם מהרה קוממיות לציון עירך‪ ,‬ולירושלים משכן שמך‪ ,‬ככתוב בתורת‬ ‫משה עבדך‪ ,‬אם יהיה נדחך בקצה השמים‪ ,‬משם יקבצך ה' אלוהיך ומשם יקחך‬ ‫לדיון‪...‬‬ ‫‪ ‬מהם המשאלות‪ ,‬המסרים והרעיונות הכלולים בתפילה לשלום המדינה?‬ ‫‪ ‬אילו ביטויי גאולה המופיעים בתפילה לשלום המדינה התגשמו במשך שנות‬ ‫קיומה של המדינה‪ ,‬ואילו הם עדיין נושאי תפילותינו ותקוותינו?‬ ‫‪ ‬האם לדעתכם חשוב לומר את התפילה הזאת ? נמקו‪.‬‬ ‫‪ ‬האם יש הבדלים בין המשאלות המובעות בתפילה לשלום המדינה שהתחברה‬ ‫לפני שנים רבות לבין משאלותיכם כיום?‬ ‫‪ ‬איזו משאלה הייתם רוצים להוסיף לתפילה?‬ ‫חודש סיוון‬ ‫חג השבועות‪ -‬חג הקציר‬ ‫חג השבועות הוא החג היחיד שהתורה מצווה לקיים‪ ,‬אך אינה מציינת את התאריך (החודש והיום)‬ ‫שבו יש לחגוג את החג‪ .‬במקרא נקבע זמנו של חג השבועות על‪-‬פי ספירת העומר‪ ,‬המתחילה בחג‬ ‫הפסח‪ :‬המקרא מציין את מספר השבועות שיש לספור מתחילת קציר השעורים‪" ,‬מֵ הָ חֵ ל חֶ ְרמֵ ש‬ ‫בַ ָקמָ ה" (בחג הפסח)‪ ,‬ועד לקציר החיטים (בחג השבועות)‪ .‬בסיום הספירה של ‪ ,‬שבועות‪ ,‬שהם ‪19‬‬ ‫ימים‪ ,‬חוגגים את חג השבועות ביום ה‪.51 -‬‬ ‫ספירת השבועות היא כנראה המקור לַשֵ ם של החג – חג השבועות‪ ".‬שבעה שבועות תספור לך‪ ,‬מהחל‬ ‫חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות‪ .‬ועשית חג שבועות לה' אלוהיך " … (ספר דברים‪ ,‬פרק טז‬ ‫פס' ‪)21-9‬‬ ‫חג השבועות הוא השני מבין שלושת החגים שנקראים בתורה שלוש רגלים והם‪ :‬פסח‪ ,‬שבועות‬ ‫וסוכות‪ .‬חגים אלה נקראים שלוש רגלים מכיוון שבהם היו נוהגים לעלות לרגל לירושלים בתקופה‬ ‫שבית המקדש היה קיים‪.‬‬ ‫לחג השבועות יש במקרא כמה שמות‪ ,‬ובהם‪ :‬חג השבועות‪ ,‬חג הקציר וחג הביכורים‪ ,‬כמו שכתוב‪:‬‬ ‫"וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה (שמות פרק כג פס' ‪" ;)2,‬וחג שבועות תעשה לך ביכורי‬ ‫‪08‬‬ ‫קציר חיטים" (שמות פרק לד פס' ‪" .)22‬וביום הביכורים… בשבועותיכם – מקרא קודש יהיה לכם‪,‬‬ ‫כל מלאכת עבודה לא תעשו" (במדבר פרק כח פס' ‪ .)26‬פסוקים אלה מדגישים את הקשר שבין חג‬ ‫השבועות ובין הקציר והביכורים‪ .‬ויש גם קשר בין הספירה של שבעת השבועות – ספירת העומר –‬ ‫ובין עונת הקציר‪.‬‬ ‫את הביכורים היו מביאים מן החיטים – "ביכורי קציר חיטים"‪ ,‬אבל לא רק מהם‪ .‬הביכורים היו‬ ‫משבעה מינים של תבואה ופירות שארץ ישראל התברכה בהם על‪-‬פי המקרא‪ :‬חיטה‪ ,‬שעורה‪ *,‬גפן‬ ‫(=ענבים)‪ ,‬תאנה‪ ,‬רימון‪ ,‬זית ודבש =תמרים‪.‬‬ ‫חג השבועות‪ ,‬כפי שהוא מתואר במקרא‪ ,‬היה חג חקלאי באופיו – קשור לעבודת האדמה בארץ‬ ‫ישראל ולעונת הקציר‪ .‬בתקופה שבית המקדש היה קיים היו עולים לירושלים בחג השבועות‬ ‫ומביאים את הביכורים לבית המקדש בטקס מרשים וחגיגי‪.‬‬ ‫חג השבועות ציין את תחילת עונת הביכורים‪ ,‬שנמשכה עד חג הסוכות‪ ,‬חג האסיף‪.‬‬ ‫מתוך אתר מטח – חג השבועות ‪ /‬מתיה קם‬ ‫שָ בּועוֹת או ֽשבּועוֹת‬ ‫השבּועוֹת‪ ,‬משום שהחג קשור‬ ‫אחד מחכמי ישראל אמר‪ ,‬כי את חג השָ בּועוֹת אפשר לקרא גם חג ְ‬ ‫בשתי שבועות‪ .‬השבועה הראשונה היא של עם ישראל‪ ,‬שנשבע לקבל את התורה ואמר‪" :‬נעשה‬ ‫ונשמע"‪ .‬השבועה השנייה היא של ה'‪ ,‬שנשבע אז כי לא יחליף את העם שבו בחר בשום עם אחר‪.‬‬ ‫מתוך‪ :‬האתר מקוריות במצוות‪ ,‬שבועות‪ -‬משמעויות שמותיו של חג‬ ‫לדיון‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה דעתכם כיצד יש לקרוא לחג?‬ ‫שלוש שמות לחג (ביכורים‪ ,‬קציר ושבועות) מציינים שלושה היבטים שונים‪ ,‬מהם‬ ‫וכיצד הם משקפים את מורכבות החג?‬ ‫חודשים תמוז ואב‬ ‫בין המיצרים‬ ‫מושג ביהדות‪ ,‬כינוי לשלושת השבועות (‪ 22‬ימים) שבין י"ז בתמוז לתשעה באב‪ .‬מקור המושג "בין‬ ‫המצרים" בפסוק המופיע במגילת איכה‪" :‬כל רודפיה השיגוה בין המצרים" (פרק א פסוק ג)‪ .‬פסוק‬ ‫זה מתייחס לצרות ולפורענויות שבאו על ישראל בתקופה זו ‪ -‬חורבן בית המקדש הראשון וחורבן‬ ‫הבית השני‪.‬‬ ‫על‪-‬פי היהדות האורתודוכסית‪ ,‬בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות ההולכים ומחמירים ככל שמתקרב‬ ‫מועד תשעה באב‪ .‬ואלה הם שלבי האבלות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב‪ :‬אין מסתפרים ואין מתגלחים‪ ,‬אין להנות מבילוי ומבידור‪,‬‬ ‫ואין להתחתן עד שעות אחר‪-‬הצהרים של י' באב‪ ,‬שאז נסתיימה שריפת בית המקדש‪.‬‬ ‫מראש חודש אב עד למחרת תשעה באב‪ :‬אלה תשעת הימים שבהם‪ ,‬נוסף על האיסורים‬ ‫הקודמים‪ ,‬אין לאכול בהם בשר או לשתות יין‪..‬‬ ‫אתר "אנציקלופדיה ‪ – " ynet‬בין המיצרים‬ ‫‪09‬‬ ‫‪07‬‬ ‫"בין המצרים" ‪ -‬שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב נועדו לתיקון‪ .‬חכמינו אומרים שכל דור‬ ‫שבית המקדש לא נבנה בימיו כאילו חרב בימיו‪.‬‬ ‫"כל רודפיה השיגוה בין המיצרים" – אתר מנהל ונוער‬ ‫לדיון‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד אתם מציעים לתקן בדורנו חטא שנאת חינם של דור החורבן‪,‬‬ ‫בהיבט החברתי‪-‬לאומי?‬ ‫יום הזיכרון לרצח יצחק רבין‬ ‫כתבה‪ :‬בת חן שחק ז"ל שנהרגה בפיגוע בדיזנגוף סנטר‪.‬‬ ‫שלוש יריות אקדח ופתאום זה נגמר‪.‬‬ ‫עכשיו מדברים עליו בלשון עבר‪.‬‬ ‫פתאום ההווה הופך לעבר‬ ‫ומן העבר רק זיכרון נשאר‪.‬‬ ‫אנחנו עומדים מזילים עוד דמעה‬ ‫רוצים לחשוב שזה באמת לא קרה‪,‬‬ ‫שזה רק חלום רע‪.‬‬ ‫שמחר בבוקר נתעורר והכל יסתדר…‬ ‫כי לא בגו'נגל אנו חיים אלא במדינה‪,‬‬ ‫ולכל אחד יש זכות להביע דעות‪,‬‬ ‫כי זה הרי טבעי וברור‪,‬‬ ‫שלכל אחד תהיה דיעה שונה‪,‬‬ ‫ושלא כולם יחשבו אותו דבר‪.‬‬ ‫אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור‪,‬‬ ‫אך לפחות את היום הזה לעצור‪,‬‬ ‫לפחות עוד לזכור‪.‬‬ ‫לדיון‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם למדנו את הלקח‪ ,‬הלקח שאכן מילים יכולות להרוג?‬ ‫האם חופש הדיבור כערך עליון רשאי לאפשר פתח להסתה ולאלימות?‬ ‫האם כיום לשונה בכל תחום יש זכות קיום שווה ומכובדת בארצנו?‬ ‫‪21‬‬ ‫יום ירושלים‬ ‫היכן היא ירושלים ‪ /‬עודד אבישר‬ ‫מאין אתה יהודי? מירושלים‪.‬‬ ‫ולאן אתה הולך יהודי? לירושלים‪.‬‬ ‫מתי יצאת מירושלים? לא יצאתי ממנה מעולם‪.‬‬ ‫ומתי תגיע אליה לירושלים? מי חכם וידע‪ .‬כבר דורות אני הולך אליה‪.‬‬ ‫ומה שלומה ירושלים? חרבה ובנויה‪ .‬בוכה וצוחקת‪.‬‬ ‫ומתי תבנה ירושלים? בכל רגע היא נבנית‪.‬‬ ‫והיכן אני ירושלים? שם בראש ההרים‪,‬‬ ‫במקום בו הומות היונים‪.‬‬ ‫רחוקה היא ירושלים? לא‪ ,‬חלילה‪.‬‬ ‫כאן היא עמדי‪ ,‬בליבי‬ ‫לדיון‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהי ירושלים עבורך?‬ ‫מה אתה אוהב בעיר ירושלים?‬ ‫מה היית משנה בעיר ירושלים?‬ ‫‪20‬‬ ‫‪07‬‬ ‫דוגמאות לתפאורות בטקסים השונים‬ ‫‪22‬‬ ‫‪07‬‬ 23