‫בס"ד‬
‫עבודת ה' ברוח חסידית‬
‫ערב ראש השנה תשע"ו‬
‫הסיפור הוא יותר פשוט ממסובך‪ ,‬אבל איפשהו הלכנו לאיבוד בדרך‪.‬‬
‫הסיפור הוא יותר קרוב מרחוק‪ ,‬אבל הלב שלנו מתגעגע ומתעתע בו‬
‫זמנית‪.‬‬
‫איפה אתה‪ ,‬אבינו אהובנו? איפה אנחנו‪ ,‬אם אתה פשוט כאן?‬
‫אל תאמין לנו‪ .‬רק אותך אנחנו רוצים וכל השאר הבל‪.‬‬
‫תאמין רק בנו‪ .‬מאחורי מסכי הברזל מייחל הלב לקולו הבוקע‪ ,‬הקורע‪,‬‬
‫הנוהם והחגיגי של השופר‪.‬‬
‫קדּושה! איפה את? נמאס מהבדידות‪ ,‬מכאב הזרות‪ ,‬נמאס לפתוח‬
‫סידור עם לב כבוי ולא לדעת טעם תפילה מהו‪.‬‬
‫מתוק כל כך לטעום את דבש ראשית השנה‪ ,‬כשאנחנו מלאים‬
‫עסיסיות כרימון‪ .‬מביטות בנו התפילות מבין דפי המחזור‪ ,‬תפילות‬
‫שלעולם לא ייגע בהן חוק ההתיישנות‪ .‬מעודד להתחדש‪ ,‬להיזכר‬
‫בריחות ובצבעים של עבודת ה' רעננה‪ ,‬מלאת תום ותקווה‪ .‬ויותר‬
‫מכל‪ :‬השייכות‪ .‬אנחנו נזכרים בשפה ששכחנו את שורשיה‪ ,‬שבים‬
‫לדבר כבני בית וזונחים את מצלמת התיירים‪ .‬מתרווחים בטבעיות‪:‬‬
‫אתה אבינו וכאן הוא ביתנו‪ .‬שבים אליך מארץ מרחקים‪ ,‬מסתובבים‬
‫אל פניך‪ ,‬סודקים כחודו של מחט ומסתנוורים בדמעות מאור פניך‪.‬‬
‫דון אותנו‪ ,‬מלך חפץ בחיים‪ .‬הסתכל עלינו ממרומי אמיתך‬
‫האבסולוטית וראה כמה האמת החלקית שלנו יקרה לך ולנו; ראה עד‬
‫כמה איננו חפצים בחוץ שאופף אותנו‪ .‬ראה את הזיק שבעינינו‪ ,‬את‬
‫רעד ליבנו‪ ,‬חבק אותנו קרוב קרוב אליך‪.‬‬
‫אם כבנים‪ ,‬אם כעבדים‪ ,‬עינינו לך תלויות‪ .‬עיניים גדולות‪ ,‬נוצצות‪,‬‬
‫לחיים סמוקות מייחלות אליך‪ ,‬נוקשות בדלת‪.‬‬
‫ראש השנה הוא זמן של כנות‪ ,‬זמן של מיצוי הנפש בתפילה ביום בו‬
‫היקום כולו מתמצה אל נקודת הראשית שלו‪ ,‬מתכלה ונולד מחדש‬
‫ברחמים‪ .‬קוראים יקרים‪ ,‬אנחנו נפגשים כאן מדי שבוע אך לא תמיד‬
‫מספיקים לדבר‪ .‬מה הסיפור שלנו?‬
‫עבודת ה'‪ .‬באהבה‪ ,‬ביראה‪ ,‬בשמחה‪ ,‬בדביקות‪ ,‬בהבנה ובהזדהות‪.‬‬
‫תהיות‪ ,‬ספקות‪ ,‬כאבים‪ ,‬בלבולים וערפולים – יש לכולנו‪ .‬אבל גם‬
‫רצון‪ ,‬צמא תשוקה‪ ,‬געגוע וכמיהה – יש לא פחות‪ .‬את אחינו אנחנו‬
‫מבקשים‪ ,‬גם אם אצלנו בפנים עדיין בלגן‪ .‬רוצים להתקרב למי שלא‬
‫יודע שהוא קרוב‪ ,‬ולספר לו שה' קורא לו מבפנים‪.‬‬
‫ב"קרוב אליך" אנחנו רוצים לתת במה לשפה של עבודת ה'‪ ,‬שפה‬
‫שמזמן הפכה להיות מדוברת‪ ,‬ויש מצב שהיא מתקרבת לרמה של‬
‫שפת אם‪ .‬ריבוי סגנונות וזוויות הסתכלות‪ ,‬בעלון הזה יש מקום לכולם‬
‫– למבקשי התמימות ולצמאי הדעת‪ ,‬למחוספסים ולרוחניים‪ ,‬לשואלים‬
‫בחוצפה ולמייחלים בדמעה‪ ,‬לכל סוגי הכיפות‪ ,‬השטריימלים‪,‬‬
‫המגבעות והתרבושים‪ ,‬לג'חנון ולגפילטעפיש‪ ,‬תגידו לחיים!‬
‫איש את רעהו נעזור‪ ,‬ולאחינו נאמר חזק! לשנה טובה‪ ,‬מתוקה‪,‬‬
‫עמוקה‪ ,‬איכותית‪ ,‬פורצת‪ ,‬קדושה‪ ,‬מתמידה‪ ,‬מחדשת‪ ,‬מלאה בתקווה‪,‬‬
‫בכיסופים ובערגה‪ ,‬לשנה מרעננת‪ ,‬מגשימה ומאירה תכתבו ותחתמו‬
‫לחיים טובים ולשלום‪.‬‬
‫אחים יקרים‪ ,‬אוהבים אתכם! נתפלל כולנו על כולנו‪ ,‬ועל השכינה‬
‫שחלקה גלויה וחלקה נסתרת‪ .‬כי מה בסך הכל רצינו? להיות קרובים‪.‬‬
‫צוות קרוב אליך‬
‫גליון ‪ | 91‬ראש השנה תשע"ו‬
‫ברסלב עם הרב יום טוב חשין ‪11‬‬
‫צאו לרחובות ותתקעו בקול גדול! ‪10‬‬
‫רבי צדוק עם הרב אלחנן ראובן גולדהבר ‪9‬‬
‫דברי פיוס וריצוי במוצאי שביעית ‪3‬‬
‫קסם הייאוש אלומה לב ‪2‬‬
‫‪ 2800‬חברי "קרוב ללב"‬
‫מכל רחבי הארץ יוצאים לאחל שנה טובה‬
‫לאלפי שכנים מרקע חברתי שונה‬
‫שלחו שם וטלפון ל‪[email protected] -‬‬
‫והצטרפו גם אתם!‬
‫קרוב ללב‬
‫החיבור שנוגע בכולנו‬
‫ת פילת מנחה של ערב ראש השנה היא בעצם‬
‫התפילה האחרונה של השנה‪ ,‬ותפילת ערבית של‬
‫ליל ראש השנה היא התפילה שפותחת את השנה‬
‫ה חדשה‪ .‬בתורת חב"ד מבואר כי הקדוש ברוך‬
‫ה וא "מסתלק" מהעולמות בערב ראש השנה‪,‬‬
‫ו לכן התפילה האחרונה של השנה היא סוג של‬
‫פרידה מהאלוקות ששרתה בעולם בשנה החולפת‪.‬‬
‫ה המשכה החדשה של גילוי האלוקות מתחילה‬
‫בתפילת הערבית הראשונה ומכאן גודל חשיבותה‪,‬‬
‫ועיקרה בזמן תקיעת השופר‪ .‬סיומה של ההמשכה‬
‫ל שנה הקרובה וכניסתה לעולמות מתרחשים עם‬
‫סיום עשרת ימי תשובה‪ ,‬בתפילת נעילה‪.‬‬
‫ערב ראש השנה‬
‫תפילת המנחה היא הישורת האחרונה של חשבון‬
‫הנפש של ימי אלול וסיום ההכנות לראש השנה‪.‬‬
‫ר בי יוסף יצחק מליובאוויטש מתאר באחד‬
‫ממאמריו את התחושה של תפילה זו‪ :‬האדם עושה‬
‫ח שבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך‬
‫ה שנה‪ ,‬חשבון אמיתי בלי הגזמות ובלי הקלות‪,‬‬
‫במצוות שבין אדם לחברו ושבין אדם למקום‪ .‬הוא‬
‫בוחן לעומק עד כמה עשה את מעשיו מתוך יראת‬
‫ש מים וקבלת עול מלכות שמים‪ .‬האדם ממשיך‬
‫ומתבונן במצבו בעניינים הגשמיים‪ ,‬ורואה אשר‬
‫הקדוש ברוך הוא התנהג איתו בחסד חינם ונתן‬
‫לו כל הצטרכותו‪ ,‬הרבה יותר ממה שהגיע לו לפי‬
‫ערך התנהגותו‪.‬‬
‫התעוררות גדולה ממלאת את הלב‪ ,‬חרטה אמיתית‬
‫ע ל העבר ורצון לתפוס ברגעים האחרונים של‬
‫ה שנה קשר עמוק ואמיתי עם ה' יתברך ולתקן‬
‫א ת כל מה שהאדם הפסיד מגילוי האלוקות‬
‫הספציפי של השנה שעברה‪ .‬ואז‪ ,‬בבכייה חרישית‬
‫עמוקה ונוראית נפרד האדם מגילוי ה' של השנה‬
‫שעברה‪ .‬זהו זמן ההסתלקות של ה'‪ ,‬כביכול הוא‬
‫מתכנס לתוך עצמו‪ .‬התהליך הזה מכונה בקבלה‬
‫"דורמיטא"‪ ,‬ובמדרש "יושב על כסא דין"‪ ,‬לדון‬
‫ֶהגיֹון לִ בּי‬
‫האחרונה והראשונה‬
‫| משה שילת |‬
‫מ חדש עד כמה‪ ,‬ובעיקר האם בכלל יש מקום‬
‫להתגלות שוב בעולם בשנה החדשה‪ .‬כך שוקעת‬
‫לה השמש‪ ,‬שנה חלפה ונכנסת לה השנה הבאה‪.‬‬
‫משמעות מרתקת נוספת לתפילה זו מובאת בספר‬
‫התניא (קונטרס אחרון‪ ,‬דף קנד) בשם ספרי קבלה‪ :‬יש‬
‫עניין גדול מאוד בכוונה פרטית בכל מילה ומילה‬
‫בתפילה‪ ,‬כשהמינימום שבמינימום הוא פעם אחת‬
‫ב שנה להתפלל תפילה מושלמת מראשיתה ועד‬
‫סופה‪ .‬בחסדו הגדול‪ ,‬מלקט הקדוש ברוך הוא את‬
‫כוונותינו מתפילות כל השנה ומחבר אותן לדבר‬
‫שלם‪ ,‬פסוק מפה וברכה משם מצטרפות לחשבון‬
‫ש ל תפילה שלמה ומושלמת‪ .‬מרטיט לחשוב‬
‫שבתפילה זו יש בעצם הזדמנות אחרונה להשלים‬
‫את כוונות התפילה לשנה הזו‪.‬‬
‫ליל ראש השנה‬
‫ב ליל ראש השנה התפילה הראשונה נערכת‬
‫מתוך אימה ורצינות‪ .‬התפילה היא קצרה ואחריה‬
‫ה ולכים לסעודת יום טוב‪ ,‬אבל אל תתבלבלו!‬
‫ר געים נשגבים אלו הם שיאה של קבלת עול‬
‫מ לכות שמים‪ .‬הלילה כולו מוקדש לקבלת עול‬
‫לנצח נצחים אלומה לב‬
‫הדבר שהכי מפחיד אותי בעולם‪ ,‬ומתעצם כשנפתחת שנה חדשה‪ ,‬הוא‬
‫העתיד‪ .‬שאלת ה"מה יהיה" הבלתי נגמרת‪ .‬עוד לא נולד האדם שפיצח‬
‫א ת העתיד‪ ,‬שהשיג שליטה על הנצח המסתורי והסורר שלא מגלה את‬
‫עצמו בפנינו‪ .‬למעשה‪ ,‬לא נראה לי שאני היחידה שמפחדת מהעתיד‪ .‬כולם‬
‫מנסים להשיג כל הזמן בטחונות‪ ,‬ערבויות לכך שיהיה לנו מה לאכול ביום‬
‫סגריר‪ ,‬שהילדים יבואו לבקר‪ ,‬שהאהבה תישמר‪ .‬מבקשים מיודע תעלומות‬
‫הודיעני נא דרכיך‪ ,‬רק הפעם‪ ,‬שרק נהיה בטוחים‪.‬‬
‫ש נה חדשה בפתח עלולה להיות כר פורה לפחד‪ .‬אם כבר קיבלת את‬
‫מ בוקשיך הגדולים – הפחד הוא שלא יילקחו ממך השנה ובכלל‪ ,‬ואם‬
‫טרם קיבלת – מי יודע מתי זה יקרה? מי יבטיח לנו שזה יקרה השנה? ומי‬
‫יאמר לי איזו תפילה בדיוק אני צריכה להתפלל כדי שתפתח את השערים‬
‫הגדולים? מה יהיה‪ ,‬תגידו לי‪ ,‬מה יהיה‪...‬‬
‫הקסם של הייאוש‬
‫ניתנה האמת להיאמר‪ ,‬השנה החולפת ייאשה אותי‪ .‬התחושה שדברים לא‬
‫זזים‪ ,‬לא משנה מה פעלתי ומה פיללתי‪ .‬בשלב מסוים חשבתי שנדמה שזה‬
‫יישאר כך לנצח‪ ,‬אז אולי עדיף כבר להרים ידיים? למצוא את המקום השקט‬
‫ש לי‪ ,‬להנמיך את הלהבה‪ ,‬בלי ציפיות‪ ,‬לא לעשות תנועות גדולות מדי‪,‬‬
‫ולחיות ככה עד אינסוף‪ .‬אם זה העתיד וככה אשאר לנצח‪ ,‬לפחות שאהיה‬
‫מחוסנת ולא אצפה לשום דבר‪.‬‬
‫כששאלתי מישהי למה להשתכנע שיהיו ימים טובים יותר‪ ,‬ומי אמר שהעתיד‬
‫יהיה טוב יותר‪ ,‬היא ענתה לי תשובה פשוטה שהדהימה אותי‪" :‬הטעות שלך"‪,‬‬
‫היא אמרה‪" ,‬היא שאת לוקחת את הרגע הזה‪ ,‬כפי שהוא עכשיו‪ ,‬ומותחת‬
‫מלכות שמים למשך השנה כולה!‬
‫ב תפילה הראשונה ובאמירת תהילים במשך‬
‫ה לילה בתחנונים ולב נשבר אנו מבקשים מה'‬
‫י תברך שיקבלנו לעבדים ויסכים למלוך עלינו‪.‬‬
‫א נחנו משעבדים את כל עצמותינו אליו יתברך‬
‫תוך "הזזה פנימית" עמוקה של קבלת עול מלכות‬
‫ש מים כללית לכל השנה‪ .‬הקדוש ברוך הוא לא‬
‫מודיע לנו את תשובתו לבקשתנו בלילה הזה‪ .‬בליל‬
‫הגעגועים הזה הקדוש ברוך הוא טרם נכנס מחדש‬
‫לעולם‪ .‬בינתיים חי העולם רק מה"רשימו”‪ -‬רושם‬
‫של גילוי האלוקות של השנה שעברה‪ .‬בלילה הזה‬
‫אנו והעולם כולו במבחן‪ .‬ליל ההכתרה‪.‬‬
‫תפילת ערבית הקצרה של ליל ראש השנה הייתה‬
‫התפילה הארוכה ביותר אצל אדמו"רי חב"ד‪ ,‬והם‬
‫התפללו אותה בניגון חרישי ומיוחד‪.‬‬
‫בוקר ראש השנה‬
‫ה הכתרה עצמה מתקיימת בבוקר‪ ,‬ברגעי ההוד‬
‫ש ל תקיעת השופר‪ .‬תוך כדי התקיעות מקבלים‬
‫עליהם היהודים את עולו של ה' בזעקות ובבכיות‪,‬‬
‫בשברים ובתרועות‪.‬‬
‫אז מתיישב הקדוש ברוך הוא על כיסא הרחמים‪,‬‬
‫ע ובר מהסילוק של מידת הדין ובוחר להיכנס‬
‫לעולם מחדש‪ .‬הוא מאמין בנו ובוחר למלוך עלינו‬
‫בגילוי פנים חדש‪.‬‬
‫ב ניית מלכות ה' לכל השנה הקרובה ממשיכה‬
‫לאורך עשרת ימי תשובה גם מצדנו וגם מצד ה'‪.‬‬
‫השלימות האמיתית של מלכות ה' שייכת לגאולה‪,‬‬
‫אז יראה העולם כולו את מלכות ה' "וידע כל פעול‬
‫כי אתה פעלתו"‪ ,‬והעולם יגיע למטרתו ‪ -‬דירה לה'‬
‫י תברך והתגלות מלכותו בו בשלמות‪ .‬בתפילות‬
‫הימים הנוראים אנו חוזרים על כך שוב ושוב כי‬
‫ז והי המטרה הסופית והתחינה האמיתית שלנו‪:‬‬
‫שבשנה הזו ה' יתגלה ויהיה למלך על כל הארץ‬
‫באופן נצחי‪ ,‬בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש‪.‬‬
‫אותו באופן מלאכותי עד אינסוף‪ .‬את חושבת שעכשיו מקבעים אותך כפי‬
‫שאת‪ ,‬ומענים אותך להישאר ככה אינסוף ימים‪ ,‬לנצח"‪ .‬ודאי שאף אחד לא‬
‫רוצה להישאר ככה לעולם‪ .‬אבל החיים הם לא כאלה‪ ,‬רגע אחד לא דומה‬
‫לקודמו‪ ,‬גם אם הקשיים נראים אותו דבר‪ .‬בהתבוננות כנה על החיים שלנו‪,‬‬
‫אנחנו תמיד מגלים חידושים קטנים‪ .‬תמיד יש משהו שהנפש מתחזקת ממנו‬
‫ומקבלת אוויר נקי‪ .‬נכון‪ ,‬המטרות הגדולות טרם הושגו‪ ,‬אבל האם אני ניגשת‬
‫אל השנה העתידית הזו כפי שניגשתי אל השנה שלפניה? ודאי שלא‪ .‬למדתי‪,‬‬
‫התפתחתי‪ ,‬אפילו לייאוש יש את קסם הגדילה שלו‪.‬‬
‫וזהו סוד האינסוף העתידי‪ :‬הוא לעולם איננו סטטי‪ ,‬כל יום טוב מעט יותר‬
‫מקודמו‪ ,‬בכל יום אני לוקחת אחריות ועושה פעולה נוספת לשיפור איכות‬
‫חיי‪ ,‬בכל יום מתעצמת בי היכולת להיות יותר ויותר במיטבי‪ .‬החיים הם‬
‫הדבר הכי זז בעולם‪ ,‬הכי גמיש‪ ,‬את חושבת שהגעת לקצה גבול היכולת‪,‬‬
‫אבל אם את עירנית ולא שקועה בתחושות שאין מכאן לאן ללכת‪ ,‬את פתאום‬
‫שמה לב איך ברגע אחד ריבונו של עולם מגלה לך בדיוק מהסוף הזה – קצה‬
‫חוט חדש‪.‬‬
‫עולם שלם מחכה לנו‬
‫ו זו הברכה שלי לשנה החדשה‪ :‬שנתמלא בתחושה שיש עוד עולם שלם‪,‬‬
‫ע שיר‪ ,‬שמחכה לכולנו ולא נגמר בגיל שלושים ואפילו לא בגיל תשעים‪.‬‬
‫ש נאמין שאצבע אלוקים מזמנת הזדמנויות מפתיעות ויהי רצון שנזכה‬
‫לתפוס אותן עם מחשבה פתוחה‪ ,‬לב רענן ופעולות טובות ומיטיבות‪ .‬שלא‬
‫נפחד מהנצח ולא מדרך ארוכה‪ ,‬אלא כל יום נצבע את חיינו בצבע חדש‪,‬‬
‫בצעד חדש‪ ,‬עד אינסוף‪...‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫"וכשתשקע חמה‬
‫בלילי ראש השנה‬
‫של מוצאי שביעית‬
‫– אבד החוב"‬
‫דברי פיוס וריצוי במוצאי שביעית‬
‫| הרב יאיר פרנק |‬
‫רב הישוב עמונה‬
‫שתי טענות ודברי ריצוי ופיוס יש בידינו בבואנו לפני בורא‬
‫עולם בראש השנה זה‪ ,‬שנת תשע"ו‪:‬‬
‫ריבונו של עולם‪ ,‬כתבת בתורתך – "מקץ שבע שנים תעשה‬
‫שמטה‪ .‬וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה‬
‫ב רעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'"‪.‬‬
‫ואם כן‪ ,‬אנו עמך בית ישראל‪ ,‬אף כי חטאנו לפניך‪ ,‬ומרובים‬
‫ח ובותינו ואשמותינו‪ ,‬הרי אתה חנון ורחום תשמיט ותמחק‬
‫את כל אלו מנגד עינך‪ .‬ואף כי יודעים אנו כי מרחם אתה על‬
‫עמך ישראל בכל שנה ושנה‪ ,‬הרי קודם לכך יושב הנך על‬
‫כסא דין‪ ,‬וממתין לשמוע קול תקיעתנו‪ ,‬בכדי לעבור מכסא‬
‫דין לכסא רחמים‪ .‬ואולם‪ ,‬בראש השנה זה‪ ,‬כבר בכניסתה של‬
‫ה שנה החדשה נטהר לפניך‪ ,‬וכפי שכתב בנך הנשר הגדול‬
‫רבי משה בן מימון – "וכשתשקע חמה בלילי ראש השנה של‬
‫מוצאי שביעית אבד החוב"‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬כבר אמרו חכמים – "המחזיר חוב בשביעית רוח‬
‫חכמים נוחה ממנו"‪ .‬ואף אנו עמך וצאן מרעיתך וודאי ווודאי‬
‫נרצה לעשות רצון חכמים‪ .‬נחשוב ונתבונן במה חטאנו לך‪,‬‬
‫ו מה הם חובותינו‪ ,‬ונשתדל לחזור ולהשיב לבבנו אליך‪.‬‬
‫י ודעים אנו כי עימנו היית תמיד‪ ,‬אף בזמן שחטאנו לך‪,‬‬
‫ו רוצים ומבקשים אנו להשיב ולהרים אליך את כל כוחות‬
‫החיים שנפלו‪ ,‬ולחזור ולהדבק בך‪ .‬אך מבקשים אנו כי לא‬
‫‪| 9:30-12:30‬‬
‫נ עשה זאת השנה בבחינת עבדים‪ ,‬שכן ֶ'ע ֶבד ֹלוֶ ה ְל ִאיׁש‬
‫ַמ ְלוֶ ה'‪ ,‬ואתה חנון ורחום הרי תשמוט כל חובותינו‪ ,‬אלא‬
‫בבחינת בנים בלבד‪ ,‬היודעים שאתה אבינו שבשמים‪ ,‬אוהב‬
‫ומרחם עוד קודם בואנו אליך‪ ,‬ותרחמנו כרחם אב על בנים‪.‬‬
‫ותאמר כנגדנו – משמט אני כל חובותיכם‪ ,‬ונאים וזכים אתם‬
‫לפני כאילו לא חטאתם כלל‪.‬‬
‫ועוד זאת רצינו לומר לפניך‪ ,‬שוכן שחקים‪ .‬מקובלים אנו‬
‫כי אליהו הנביא יושב בכל מוצאי שבת תחת עץ החיים וכותב‬
‫ז כויותיהם של ישראל‪ .‬והרי‪ ,‬זה אך יצאה עתה שנת שבת‬
‫הארץ‪ ,‬ואם כן עומדים אנו בראש השנה בבחינה של מוצאי‬
‫שבת קודש‪ .‬יקום אם כן אליהו‪ ,‬ועימו כל הצדיקים‪ ,‬ויכתבו‬
‫ז כויותיהם של ישראל רחומיך‪ ,‬היושבים בארצנו הקדושה‪,‬‬
‫ו בכל אתר ואתר‪ .‬יכתבו וימנו לפניך את טוב ליבם של‬
‫בניך‪ ,‬והשתדלותם המרובה לקיים כל מצוותיך‪ ,‬על אף כל‬
‫הניסיונות והקשיים‪.‬‬
‫ו עוד זאת‪ ,‬יבוא התשבי‪ ,‬וישיב לב אבות על בנים‪ ,‬ולב‬
‫בנים על אבותם‪ ,‬וישכנו השלום והאהבה בינותינו‪ ,‬ונעשה‬
‫כולנו אגודה אחת ממש לעשות רצונך בלבב שלם‪ .‬ונשב מיד‬
‫יחד בשמחה לסעודת מלווה מלכה‪ ,‬סעודת דוד משיח צדקך‪.‬‬
‫במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫‪11:30 - 8:30‬‬
‫‪054-3199955‬‬
‫ראשית‬
‫שנה‬
‫להזכר אצל המלך‬
‫| הרב ישראל אריאל |‬
‫בתורה נאמר כי ראש השנה הוא יום זכרון תרועה‪ ,‬מה שמתבטא‬
‫בתפילת היום ב"זכרונות"‪ .‬באופן פשוט זכרון תרועה קרוב למה‬
‫שנאמר בפרשת החצוצרות "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר‬
‫ה צורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם"‪,‬‬
‫ומשמע‪ ,‬אם כן‪ ,‬שזכרונות פירושם בקשה להזכר לפני ה' לטובה על‬
‫רקע צרה ומצוקה‪ ,‬או לפחות סכנה (אמנם גם התקיעות על קרבנות‬
‫ה חגים שבאותה פרשה הן לזכרון‪ ,‬אבל הכתוב מבחין לאורך כל‬
‫הפרשה בין תקיעה לתרועה‪ ,‬ומשמע שם שזכרון התרועה הוא זכרון‬
‫להיוושע מצרה)‪ .‬מכאן דימוי הגמרא את התרועה ל"גנוחי גנח" או‬
‫ל"ילולי יליל" (ובעברית היינו אנחה ובכיה)‪ .‬הנמצא בצרה רוצה‬
‫שה' ייזכר בו כביכול ויפנה להושיעו‪ ,‬או יראה כי מר לו ריחוקו‬
‫ויתעורר לקרבו; כלומר‪ ,‬יעלה בזכרונו כביכול כי הצועק יקר לו‪,‬‬
‫ו בעקבות זה יתערב במצב שנראה כי אם ימשיך להתנהל באופן‬
‫טבעי יתפתח לכיוון רע‪ ,‬ויפעל לשנותו ולהטותו‪[ .‬לפי זה‪ ,‬הצבת‬
‫י ום הצרה בראשיתה של השנה ובראשית בריאת העולם ‪ -‬כמו‬
‫שמצאנו בדומה לזה בדברי חז"ל על יום הבריאה‪ ,‬שצמחים עמדו‬
‫על פתח הקרקע‪ ,‬והעולם היה חסום מלהתפתח‪ ,‬והכל חיכה לתפילת‬
‫האדם שתביא להתערבות אלקית שתוריד גשמים ‪ -‬אומרת שלא‬
‫צריך להסתכל על הצרה כעל הסתבכות מקומית‪ ,‬ועל ההתרחקות‬
‫כעל סטיה שצריך לתקן ולשוב ולהמשיך הלאה בדרך המלך‪ ,‬אלא‬
‫שהפער והריחוק הם בתשתית הקיום‪ ,‬וכל־כולו הינו מאמץ הגישור‬
‫וההתגברות על זה]‪.‬‬
‫א ולם באים חז"ל ולומדים מאותה פרשת החצוצרות שהזכרנו‬
‫כי יש להקדים לזכרונות מלכויות‪" .‬כתיב 'והיו לכם לזכרון לפני‬
‫אלקיכם'‪ ,‬שאין תלמוד לומר [בצמוד לזה] 'אני הוי' אלקיכם' [שהרי‬
‫כ בר נאמר]‪ ,‬אלא זה בנה אב לכל מקום שנאמר בו זכרונות יהיו‬
‫מלכויות עמהן"‪ .‬משמע שיש בקשה להיזכרות רגילה‪ ,‬ויש בקשה‬
‫אחרת שמכוונת להיזכר לפני המלך המריע מבקש להיזכר תוך כדי‬
‫שמתוודע לרוממותו ואלקיותו של זה שנזכרים לפניו‪ ,‬ועוד משמע‪,‬‬
‫שרצון להיזכר בלא להפנות תשומת לב לכך שזה שאמור לזכור הנו‬
‫מלך ‪ -‬יש בו פגם‪.‬‬
‫יתכן זכרון בלא זה‪ ,‬בו פונים ואומרים‪ ,‬בניך אנחנו‪ ,‬חלק אלוקה‬
‫משלך נפחת בנו‪ ,‬וכיצד תתנכר לנו ותזניחנו?! הן גדולים רחמי האב‬
‫ע ל הבן‪ ,‬וכמדומה שגם בלתי מותנים‪ .‬אולם כעת‪ ,‬בראש השנה‪,‬‬
‫יום חשבונו של עולם‪ ,‬היום בו מתעוררים הזכרון לשם מה נברא‪,‬‬
‫והבחינה והדין אם עונה לציפיות ממנו‪ ,‬איננו באים בשם הסגולה‪,‬‬
‫בשם ה'ייחוס' של בנים למקום‪ ,‬היום רוצים אנו להזכר לפני המלך‪:‬‬
‫האמנם גם ממבטו המלכותי‪ ,‬הבורא והגואל והעוסק בתיקונו של‬
‫עולם‪ ,‬יכול שייזכר בנו? האם שותפים אנו לשאיפותיו שבשמן הוא‬
‫מוליך את העולם‪ ,‬או שיחסנו אליו מנותק מכל זה?‬
‫ב שפה קצת יותר בוטה‪ :‬ללא המלכויות‪ ,‬הזכרונות הם‬
‫סנטימנטליים‪.‬‬
‫רוצים את הסיפור הגדול‬
‫ננסה להמחיש מה פירוש הקשר הזה שבין הזכרון למלכות‪ :‬כל‬
‫תלמיד יודע שכאשר הוא מתכונן למבחן בהיסטוריה ועליו לזכור‬
‫הרבה תאריכים ושמות‪ ,‬כל הפרטים הללו הם בחינת קשה ללמוד‬
‫ונח לאבד‪ ,‬הזמן שלוקח לשכוח אותם קצר מן הזמן שלוקח לזכור‬
‫אותם‪ .‬אולם אם יתפסו לו המאורעות ההיסטוריים כסיפור גדול‪,‬‬
‫והפרטים יהיו שם בבחינת מרכיבים שבלעדיהם הסיפור לא מתקדם‪,‬‬
‫כי אז נקל יהיה לזכור את הפרטים‪.‬‬
‫בבואנו להזכר לפני המלך אנחנו מבקשים להיות נטועים בתוך‬
‫הסיפור הגדול שלו‪ ,‬ולא פריטים תלושים אשר רק מפני כח זכרונו‬
‫ה מופלג אינו שוכחם‪ .‬אנחנו מבקשים להשתלב בתמונה השלמה‬
‫ה נגלית בפני המלך (אשר מפני ראייתו הרחבה מוכנים האחרים‬
‫ל קבל עולו ולעשות גם מה שמנקודת מבטם לא נראה חשוב)‪,‬‬
‫ואומרים לו‪ :‬שאיפותיך שאיפותינו‪ ,‬רוצים אנחנו ש"תבנה עלינו"‬
‫בבואך להגשימן (משולים ישראל באותה שעה לבן המלך האהוב‬
‫שוויתר על הפינוק בארמון והתגייס לצבא‪ ,‬שם הוא נדמה כשווה בין‬
‫שווים‪ ,‬ולבסוף זכה להיות החניך המצטיין‪ ,‬זה שהכי מסור למלך‪,‬‬
‫וכולם אומרים אז‪ :‬אין פלא‪ ,‬הלא בנו הוא)‪.‬‬
‫רמז לזיקה הזאת שבין הזכרונות למלכויות הוא תפקיד המזכיר‬
‫שבתנ"ך‪ .‬הלה מוזכר כאחת הדמויות הקרובות ביותר למלך‪ ,‬ומן‬
‫ה סתם תפקידו לארגן בסדר עדיפויות ביצועי את כל מחלי פני‬
‫ה מלך‪ .‬הוא המנתב את אין־סופיותו של המלך אל יכולת‬
‫ה יישום‪ ,‬וכדברינו‪ ,‬זה ענינה של בקשת ההיזכרות‪ ,‬נא‬
‫ניזכר לפניך בהקשר להגשמת מלכותך‪.‬‬
‫עבדות של חירות‬
‫ומה באשר לשופרות? ‪ -‬כבר ארכו דברינו‪ .‬לכן‬
‫ר ק נזכיר לשון הספרי שגם אומרת כמעט בפירוש‬
‫את הסברנו פה‪" :‬המליכהו עליך תחילה ואח"כ בקש‬
‫מלפניו רחמים‪ ,‬כדי שתיזכר לו‪ ,‬ובמה? ‪ -‬בשופר של‬
‫חירות‪ ,‬שנאמר 'ביום ההוא יתקע בשופר גדול'"‪.‬‬
‫הקשר בין השופר לחירות נלמד מן הסתם‬
‫משחרור עבדים ביובל בעקבות העברת‬
‫ש ופר התרועה‪ .‬בפשטות חירות‬
‫הפוכה מקבלת עול מלכות‪ ,‬ובכל‬
‫ז את חז"ל מציירים כאן המלכה‬
‫שכולה ביטוי של חירות‪ .‬אין זאת‬
‫א לא שעומק ההזדהות עם המלך‪,‬‬
‫כאשר נזכרים לפניו באופן שהתבאר פה‪ ,‬נחווה‬
‫ל אדם כחירות מקטנותו וקטנוניתו‪.‬‬
‫"עבדי הזמן עבדי עבדים הם‪ ,‬עבד‬
‫ה' הוא לבדו חופשי"‪.‬‬
‫כאן גרים בכיף‬
‫מלך ומלכה‬
‫ה‬
‫פדקו‬
‫לטה‬
‫למ עי הזוגיות‬
‫| הרב יצחק ערד |‬
‫ע ל אדמו"רי חב"ד מספרים‪ ,‬שלמרות הטרדות הרבות בצרכי הציבור‬
‫בערב ראש השנה‪ ,‬וההכנות הרוחניות שהיו שקועים בהן‪ ,‬היו מקפידים סמוך‬
‫לכניסת החג‪ ,‬בטרם צאתם לתפילות החג‪ ,‬להקדיש זמן מה לשוחח ביחידות‬
‫עם הרבנית שלהם‪ .‬הקשר בין איש לאשתו מהווה מראה לקשר בינינו לבין‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ .‬מי שבתוך ביתו "ממליך" את בן או בת הזוג בוודאי יידע‬
‫גם כיצד להמליך את הקדוש ברוך הוא עליו למלך‪.‬‬
‫להמליך מישהו פירושו לכבד אותו‪ ,‬להעריך אותו‪ ,‬לראות אותו מרומם‪.‬‬
‫ה כבוד הוא המהות של המלך ולכן "מלך שמחל על כבודו – אין כבודו‬
‫מחול"‪ .‬אין הכוונה לכבוד חיצוני ומזויף‪ ,‬אלא כבוד במובן של נתינת מקום‬
‫וערך אמיתי‪ .‬המשמעות של המלכת בן הזוג פירושה שהרצון שלו חשוב‬
‫בעיניי לעיתים יותר מהרצון שלי‪ .‬אני שם את רצוני בצד ומוותר‪ ,‬כדי שרצונו‬
‫י תממש‪ .‬כמובן שהיחס הזה צריך להיות הדדי‪ .‬ומה עושים כשהרצונות‬
‫נראים סותרים? היא תעמוד על כך שהרצון שלו יתממש והוא יעמוד על כך‬
‫שהרצון שלה יתממש‪ ,‬בצורה כזאת מותר "לריב"‪ .‬ואם זה עדיין לא קורה‪,‬‬
‫פעם הוא "יבטל רצונו מפני רצונה" ופעם היא "תבטל רצונה מפני רצונו"‪.‬‬
‫הממליך מלכים‪ ,‬ולו המלוכה‬
‫לפעמים קשה לאדם "להמליך" את בן זוגו כי באופן טבעי קשה לו לראות‬
‫מישהו שמרומם יותר ממנו‪.‬הסיבה הפנימית לכך היא שהאדם לא מאמין‬
‫בערך העצמי שלו‪ ,‬ב"מלוכה" האישית שלו‪ ,‬והוא חושב שהוא צריך להגן‬
‫על עצמו ועל ערכו‪ ,‬ובאופן בלתי מודע עושה זאת על ידי השפלת בן הזוג‬
‫והנמכתו‪ .‬תודעה כזו מביאה מאבקי כוח גלויים או סמויים בין בני הזוג‪,‬‬
‫ומריבות וחיכוכים מתרחשים בלי הרף‪.‬‬
‫ה מלכת השני מתאפשרת כאשר אדם מאמין במלוכה העצמית שלו‪.‬‬
‫כ שאדם מכיר בערך עצמו‪ ,‬בייחודיות שלו‪ ,‬במעלות ובסגולות שהקדוש‬
‫ברוך הוא נתן לו‪ ,‬הוא מודע למה שיש לו להביא ולתרום לקשר‪ ,‬אזי אין לו‬
‫קושי להמליך את השני‪.‬‬
‫לפעמים אחד מבני הזוג מסרב לקבל את כתר המלכות‪ ,‬מכיוון שאיננו‬
‫מצליח ללבוש אותו‪ .‬הוא לא מצליח להרגיש בעל ערך וחשיבות‪ .‬זהו מצב‬
‫קלוקל מכיוון שנחיתות של אחד הצדדים פוגעת באיכות הקשר הזוגי‪.‬‬
‫ראש או זנב?‬
‫יותם הוא אדם עדין‪ ,‬רגיש‪ ,‬שעוזר בבית ומתפקד כמו שצריך‪ .‬יש בינו‬
‫לבין רעייתו אפרת תקשורת טובה‪ ,‬אך כשהיא מנסה לומר לו מילות הערכה‬
‫ושבח הוא דוחה אותם במחי יד‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬משפטים שהוא מרבה לחזור‬
‫עליהם‪ ,‬מציקים לה מאוד‪" :‬את אישה טובה מידי בשבילי; לא מגיע לך בעל‬
‫כמוני; את הרבה יותר צדיקה ממני; אני מקווה שאת לא מאוכזבת ממני"‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫יותם לא הצליח להבין למה האמירות האלה מוציאות אותה מדעתה‪ .‬הוא‬
‫באמת הרגיש כך מולה‪ ,‬ואפילו חשב שהוא מחמיא לה בזה‪ ,‬אך אפרת‪ ,‬מבלי‬
‫שידעה להגדיר ולהסביר לעצמה את הסיבה לכך‪ ,‬לא הייתה מסוגלת לשמוע‬
‫ממנו כאלו מילים‪ .‬אפרת התעקשה שיותם ילך לקבל הדרכה‪.‬‬
‫יותם למד שאדם לא אמור לשמוע מבן זוגו משפטים שמבטאים נחיתות‪ ,‬זה‬
‫לא דבר שתורם לזוגיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬התברר כי האמירות הללו היו רק סימפטום‬
‫לתחושות פנימיות שאינן נכונות‪ .‬לא היו אלו ענווה או צניעותאלא תפיסה‬
‫עצמית שגויה‪ ,‬רגש נחיתי‪ ,‬פחד וחוסר בטחון‪ .‬העבודה העיקרית של יותם‬
‫הייתה לחזק את הביטחון והאמונה שיש לו הרבה מה להביא לקשר הזוגי‪,‬‬
‫ולהגיע למצב שהוא מפסיק לתפוס את עצמו כנחות‪.‬‬
‫א חד האיחולים שאנו מאחלים בראש השנה הוא ש"נהיה לראש ולא‬
‫לזנב"‪ .‬גם בזוגיות‪ ,‬כשאחד מרגיש "זנב" ביחס לשני‪ ,‬הוא פוגע לא רק בעצמו‬
‫אלא גם בבן הזוג שלו‪ .‬כל אחד מאיתנו צריך להשתדל שהוא וגם בן או בת‬
‫הזוג שלו יהיו "ראש" ו"מלך"‪ ,‬וכך שנינו ביחד "נהיה לראש ולא לזנב"‪.‬‬
‫מערת המכפלה פתח גן עדן‪ ,‬מקום שכל‬
‫התפילות עולות דרכו למרום‪ ,‬וכעדותם של‬
‫כל אשר השתוקקו להתפלל במקום קדוש‬
‫זה‪ ,‬בהפליגם בגודל זכות התפילה ב"שער‬
‫השמיים"‪ ,‬מקום בו התפילות אינן חוזרות‬
‫ריקם‪ .‬ביום הכיפורים יערך כינוס גדול של‬
‫עמך בית ישראל‪ ,‬לעורר זכות ישני חברון‬
‫לישועת הכלל והפרט‪.‬‬
‫לאור הביקוש הגדול בשנים האחרונות‪,‬‬
‫אנו נערכים למבצע גדול ומיוחד לקליטת‬
‫הציבור הרחב והקדוש לתפילה‪,‬‬
‫ללינה ולסעודה מפסקת לפני ואחרי הצום‪.‬‬
‫הזדרזו והרשמו‪:‬‬
‫שרה‬
‫‪052-3191902‬‬
‫ההרשמה חובה | כל הקודם זוכה‬
‫מספר המקומות מוגבל‬
‫ת היום‬
‫ש‬
‫מפאת קדו האירוח‬
‫והמקום‪ ,‬בלבד‬
‫גברים‬
‫ל‬
‫ם יצחק‬
‫ל‬
‫או פתוח‬
‫‪www.kipur.org.il‬‬
‫ובזכות האבות והאמהות הקד' ישני חברון נזכה לחתימה טובה‪,‬‬
‫לחיים טובים ולשלום‪ ,‬ויתקבלו כל תפילותינו באהבה וברצון! אמן!‬
‫קרן מורשת מערת המכפלה | מחדשי היישוב היהודי בחברון | הכנסת אורחים חברון |‬
‫מועצה דתית קרית ארבע חברון | מנהלת מערת המכפלה‬
‫תשובה ותפילה‬
‫בגובה‬
‫העיניים‬
‫| חנה נקי |‬
‫מ‬
‫דהים עד כמה הדור שלנו משופע בבעלי־תשובה מדהימים‬
‫ובסיפורי ניסים מרגשים‪ .‬כל אחד מכיר מישהו שעבר חוויה‬
‫מסעירה ששינתה לו את החיים וקרבה אותו לעבודת ה'‪ .‬גם‬
‫התקשורת והלגיטימציה שיש לסיפורים כאלו‪ ,‬הפכו אותם‬
‫לשכיחים‪ ,‬למדוברים‪ ,‬ואולי אפילו למרגשים קצת פחות‪ .‬שוב‬
‫"ההוא שחזר מהודו"? עוד "בית יהודי" בבירת בחריין? קריאת‬
‫שמע באמצע תאונה מטורפת‪ ,‬הנחת תפילין חפוזה שהדליקה‬
‫את הלב או ברכה מתוקה מפיו של ילד קטן ששברה את כל‬
‫המחיצות‪ .‬נדמה שבאיזשהו מקום קצת התרגלנו‪ ,‬ויחד עם‬
‫ההרגל‪ ,‬סף הציפיות שלנו עלה‪.‬‬
‫דווקא משום כך‪ ,‬בחרנו הפעם להביא בפניכם סיפורים‬
‫יומיומיים‪ .‬סיפורי תשובה ותפילה שנמצאים קרוב לכולנו‪ .‬רגע‬
‫לפני ימי ראש השנה‪ ,‬בהם מחפשים כולנו את החוויות הרוחניות‬
‫הגדולות‪ ,‬מוגשים בפניכם סיפורים קטנים־גדולים שיפתחו לכם‬
‫את הלב באמיתיותם ובפשטותם‪.‬‬
‫תשובה במכונית‬
‫ז'נט בן דוד‪ ,‬הרצליה‬
‫"זה היה כשעוד הייתי חילונית לגמרי‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬הלב שלי‬
‫כבר התחיל להתקרב לה'‪ .‬אמצע אוגוסט‪ ,‬יצאתי מהעבודה‬
‫בצהריים‪ ,‬נכנסתי לרכב והתחלתי לנסוע‪ .‬כמו תמיד באותה‬
‫תקופה‪ ,‬הדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו היה – מה אני‬
‫עושה עם החיים שלי? למה אני ממשיכה לעבוד כאן? אולי הכי‬
‫טוב שאעזוב הכול‪ ,‬אלמד במדרשה ואתחיל לשמור שבת‪ ,‬אולי‪.‬‬
‫אבל בעצם‪ ,‬מי אמר שאני צודקת? אולי אני טועה וזה לא מה‬
‫שאני צריכה לעשות‪ .‬אולי אמשיך לחיות‪ ,‬התסכול יעבור ואני‬
‫לא ארגיש געגוע לתורה ולמצוות‪ .‬לא ידעתי מה לעשות‪ ,‬הרגש‬
‫והשכל התערבבו לי והתווכחו ביניהם‪.‬‬
‫"האנשים ברחוב היו המומים‪,‬‬
‫אבל נורא שמחו‪ .‬אני זוכרת‬
‫איך פתחתי את החלון ופשוט התחלתי לבכות"‬
‫"ידעתי שאני לא יודעת בעצם שום תפילה‪ ,‬והכי‬
‫ידעתי שאני אבכה שם ואשבר‪ .‬איך ארשה לעצמי‬
‫לבוא ולהיפתח ככה מול כולם?!"‬
‫"המחשבות האלה רצו לי בראש תוך כדי נהיגה‪ ,‬עד שהרמזור‬
‫התחלף לאדום ועצרתי‪ .‬גם המחשבות שלי עצרו באותו רגע‪ .‬אני‬
‫זוכרת איך היה חם‪ ,‬הסתכלתי בחלון וראיתי אנשים הולכים ברחוב‬
‫ומנגבים זיעה‪ .‬באותו רגע החלטתי לפנות לשמיים ואמרתי בתמימות‪,‬‬
‫אבל גם בחוסר אמונה מוחלט‪' :‬ה'‪ ,‬אם אתה קיים – תראה לי שאתה‬
‫פה איתי‪ .‬אני מבקשת ממך שירד עכשיו גשם!'‬
‫"כן‪ ,‬התחיל לרדת גשם‪ .‬אני לא אשכח את זה בחיים‪ .‬כמו בסיפורים‬
‫החסידיים שכולנו מכירים‪ ,‬השמיים הפכו אפורים‪ ,‬וחלון המכונית שלי‬
‫נרטב‪ .‬האנשים ברחוב היו המומים‪ ,‬אבל נורא שמחו‪ .‬אני זוכרת איך‬
‫פתחתי את החלון ופשוט התחלתי לבכות‪ .‬הרגשתי שה' מדבר איתי‬
‫ורוצה אותי‪ .‬נסעתי משם ישר למדרשה‪ ,‬אליה רציתי כל־כך להירשם‪,‬‬
‫ומאז אותו יום אני בעלת תשובה"‪.‬‬
‫"הפעם רציתי שיהיה אחרת‪ ,‬וידעתי שיהיה אחרת‪ .‬בשנה החולפת‬
‫זכיתי להתחיל לשמור שבת‪ ,‬ככה בקטנה‪ ,‬מה שיכולתי‪ ,‬מה שידעתי‪.‬‬
‫גם קצת צניעות וקצת כשרות‪ .‬חיכיתי לראש השנה גם כי ידעתי שזאת‬
‫ההזדמנות לקבל עליי ברצינות דברים חדשים‪ ,‬אבל כמו שאמרתי‪,‬‬
‫יותר מכל ציפיתי לתפילה‪.‬‬
‫"מצחיק‪ ,‬אבל פחדתי מאוד להגיע לבית הכנסת! כל־כך התפדחתי‬
‫להיות הפעם שייכת ל'דוסים'‪ ,‬לקרוא מתוך הסידור‪ .‬ידעתי שאני לא‬
‫יודעת בעצם שום תפילה‪ ,‬והכי ידעתי שאני אבכה שם ואשבר‪ .‬איך‬
‫ארשה לעצמי לבוא ולהיפתח ככה מול כולם?!‬
‫"התלבטתי אם להישאר בבית‪ ,‬אבל בסוף החלטתי להגיע לבית‬
‫הכנסת‪ .‬הסתכלתי על כולן‪ ,‬לבושות יפה‪ ,‬נראות רוחניות ונקיות‪ .‬היו‬
‫שם כמה בנות שנראו כמו שנראיתי אני שנה לפני כן‪ ...‬היו כמובן‬
‫חברות מהלימודים‪ ,‬שכנות‪ .‬כמעט שהתייאשתי מכך שאצליח להתפלל‬
‫תפילה כנה מול כולן‪ ,‬עד שלבסוף החלטתי לפנות לה' ולהתפלל אליו‬
‫שיעזור לי להתפלל‪.‬‬
‫מה שקרה אחר כך‪ ,‬מלווה אותי כל השנה הזאת‪ .‬מיד עם היכנס‬
‫החג‪ ,‬התרחשה הפסקת חשמל בבית הכנסת! אף אחד לא הבין מה‬
‫קרה‪ ,‬האמת שהרבה סבלו מזה‪ ,‬עברו להתפלל ליד הדלת‪ .‬אבל אני‬
‫הרגשתי שהתפילה שלי נענתה! כל התפילה שהו כולם בחושך כמעט‬
‫מוחלט‪ ,‬ואני הייתי מאושרת‪ .‬לא ראו אותי‪ .‬התפללתי מעומק הלב‪,‬‬
‫דיברתי עם ה' במילים שלי‪ ,‬הצטרפתי כשיכולתי‪ ,‬בכיתי כשרציתי‪,‬‬
‫ולא התביישתי מאף אחד‪ .‬עמדתי מול ה' כמו שאני והודיתי לו על‬
‫היכולת פשוט להתפלל‪ .‬השנה כבר אין צורך בחושך‪ ,‬אשמח לאור‬
‫בבית הכנסת‪ ,‬אלא אם בחורה אחרת תזדקק לו‪."...‬‬
‫תפילה משפחתית‬
‫הרב שמואל ששון‪ ,‬חיפה‬
‫סוף־סוף חושך‬
‫יונית קליין‪ ,‬ירושלים‬
‫"זה קרה בדיוק לפני שנה‪ .‬ראש השנה התקרב וגם אני בדיוק‬
‫התחלתי להתקרב – לקדוש ברוך הוא‪ .‬חיכיתי מאוד לראש השנה‪,‬‬
‫לתפילות‪ ,‬לאווירה ולהרגשה המיוחדת‪ .‬נכון שהייתי כמה פעמים‬
‫בבית הכנסת בחגים‪ ,‬אבל תמיד הגעתי לשם סתם ככה‪ .‬הרבה מגיעים‬
‫בחגים לשמוע שופר ולהגיד כמה תפילות מוכרות‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫מרכז‬
‫"במשפחה שלנו היו כמה וכמה בני דודים שלא התחתנו‪ .‬כשיש‬
‫לך בת דודה רווקה‪ ,‬שהיא לא בת עשרים ושבע‪ ,‬ועברה גם את גיל‬
‫שלושים וחמש‪ ,‬זה מזעזע אותך‪ .‬קל להתייאש במצב כזה‪ ,‬אבל אם‬
‫אכפת לך באמת‪ ,‬התפילה תגיע‪ ,‬היא תבוא ישר מהלב‪.‬‬
‫"אשתי ואני החלטנו לעשות מעשה‪ .‬אספנו את המשפחה והעלינו‬
‫את הרעיון לקיים יום תפילה בשביל כל מי שצריך ישועה‪ ,‬ואנשים‬
‫התלהבו‪ .‬התקשרנו לכולם‪ ,‬לאחים‪ ,‬לאחיות ואפילו לבני־הדודים‬
‫עצמם‪ ,‬ואמרנו שמי שרוצה‪ ,‬מוזמן לבוא לתפילה‪.‬‬
‫"התלבטתי ביני לבין עצמי‪ .‬היצר הרע אמר לי‪ :‬תפילה זה משהו‬
‫אישי‪ ,‬פנימי‪ ,‬מהלב‪ ,‬מה אתה קורא לכולם? מה זה הבזבוז זמן הזה‪,‬‬
‫להתכנס לכל מיני מקומות בארץ‪ .‬בשביל מה לסחוב ליום שלם‬
‫תלמידי חכמים ואנשים עובדים‪ ,‬שכל אחד יתפלל במקומו‪ ,‬וזהו‪...‬‬
‫"יום התפילה היה באמת מדהים‪ .‬נסענו לכותל‪ ,‬לקבר רחל‪ ,‬לקבר‬
‫שמואל הנביא וגם לקברו של הרב קוק‪ ,‬ופשוט התפללנו‪ .‬היינו‬
‫שלושים מבוגרים ועוד עשרים ילדים שבזכותם נהיה לנו רוחב־לב‪.‬‬
‫כשאתה אומר לילד שהולכים להתפלל כדי שמישהי תתחתן‪ ,‬אז זה‬
‫השיעור הכי גדול שאתה יכול לתת לו‪ ,‬שיעור באמונה מה התפילה‬
‫שלנו יכולה לעשות‪ .‬אנחנו רוצים לצאת מהמקום המקובע של‬
‫התפילה‪ ,‬מהמקום של 'תגיע לתפילה'‪' ,‬התפללת־לא התפללת'‪' ,‬שב‬
‫כאן‪ ,‬הסתכל בסידור'‪ .‬אנחנו רוצים שהתפילה תהיה באמת פנייה שלנו‬
‫לבורא עולם‪ ,‬וזו הייתה אחלה הזדמנות להיות במקום הזה‪ ,‬לומר לילד‬
‫שלך – 'אנחנו נוסעים עכשיו כדי להתפלל'‪ .‬זה נותן לתפילה משקל‪,‬‬
‫כי זו התייחסות אמתית‪.‬‬
‫"כולנו יודעים שבדרך כלל התפילות הטובות באות בהיסח הדעת‪,‬‬
‫כשלא התכוונת ופתאום יצאה לך תפילה טובה‪ .‬אבל מסתבר שגם‬
‫להשתדלות יש תפקיד חשוב‪ :‬באותו יום כל אחד הקדיש מזמנו‬
‫והשקיע בתפילה שלו‪ ,‬וזה היה מיוחד‪ .‬באמת ראינו ישועה‪ ,‬וברוך ה'‬
‫באותה השנה היו מספר חתונות! זה דבר גדול‪ ,‬זה מראה לנו מה הכוח‬
‫של התפילה‪ .‬רק צריך להאמין"‪.‬‬
‫ארחות אהרן‬
‫אור ועבודת המועדים‬
‫לימי הרחמים והסליחות ומועדי האיתנים‬
‫חודשי אלול ותשרי‬
‫מבחר שיחות קודש המעוררים את הלבבות מאת אוהבן של ישראל‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר‬
‫מפינסק קארלין זיע"א‬
‫ספר יסוד ללימוד אופן עבודת ה׳ בירח האיתנים על פי תורת החסידות‬
‫מהדורה שניה מפוארת ומהודרת | ערוך ומסודר לפי ענינים | באותיות מאירות עינים‬
‫להשיג בחנויות הספרים – להזמנות עד הבית‪ ,‬מכון מטה אהרן טל‪05271-41446 .‬‬
‫מתוך פרויקט צמאה‬
‫אז נברח לאיזה סרט‪.‬‬
‫זה לא יעזור‪.‬‬
‫אחרי שעתיים של בידור‪,‬‬
‫נחזור לעולם האילוצים‪.‬‬
‫האילוצים מקיפים‬
‫אותנו מכל צד‪ .‬‬
‫אנחנו מוכרחים לטפל בארנונה‪,‬‬
‫חייבים להזמין אינסטלאטור‪,‬‬
‫להסתדר עם פקח החנייה‬
‫ועם הבוס בעבודה‪.‬‬
‫בתי הספר מלאים בתלמידים‬
‫שהמסגרת מחייבת אותם‪.‬‬
‫הצבא מלא בחיילים שלא‬
‫שאלו אותם‪ .‬אילוצים זה‬
‫לא משהו שולי בחיים‪.‬‬
‫ואיך משתלב בורא העולם‬
‫בחיים בהם שורר מתח תמידי‬
‫בין רוצה לצריך? הוא משתלב‬
‫במדויק על פי נוסחת‬
‫"אבינו מלכנו"‪:‬‬
‫אבא זה רוצה‪ .‬מלך זה צריך‪ .‬אבא‬
‫זה חופש‪ .‬מלך זה מוכרח‪.‬‬
‫אם א־לוהים יהיה רק אבא‬
‫מפנק ומכיל‪,‬‬
‫נקודת מפלט מצרות החיים‪ ,‬‬
‫נישאר בודדים בעולם האילוצים‪.‬‬
‫הוא לא יהיה איתנו שם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫"הלשון היא קולמוס הלב‪.‬‬
‫והניגון הוא קולמוס הנפש"‬
‫בדיוק מהסיבה הזאת‬
‫הוא גם "מלכנו" ולא רק "אבינו"‪.‬‬
‫כשהוא מוכן להיות המלך שלנו‪,‬‬
‫המאלץ שלנו‪ ,‬הוא הופך להיות‬
‫המחלץ שלנו‪ .‬ממציא האילוצים לא‬
‫נאלץ אף פעם‪.‬‬
‫אצלו נובע הכל מרצון חופשי‪.‬‬
‫כשאבינו הוא המלך שלנו‪,‬‬
‫הוא מוציא אותנו‬
‫ממערכת המינוחים שלנו‬
‫והופך את החישוק לחשק‪,‬‬
‫ואת הצריך לצורך‪.‬‬
‫(בעל התניא)‬
‫"אבינּו ַמ ְל ֵּכנּו‪,‬‬
‫ִ‬
‫אּתה"‬
‫ֵאין ָלנּו ֶמ ֶלְך ֶא ָּלא ָ‬
‫לגלות שאבינו ומלכנו הם‬
‫בעצם אחד זה לחבר‬
‫את הבחירה והתשוקה‬
‫אל הכללים והמסגרת המחייבת ובכך‬
‫לצאת לדרך חדשה‪.‬‬
‫שמעו איזה שיר געגועים למלכנו‬
‫מתנגן פה‪.‬‬
‫אף אחד לא מתגעגע‬
‫למוסדות השלטון‪,‬‬
‫אבל מלכנו שלנו איננו סתם שליט או‬
‫רודן‪ ,‬הוא אבא‪.‬‬
‫אוהבים אותך מלכנו‪.‬‬
‫אין לנו שום מאלץ מלבדך‪ ,‬‬
‫אדון החופש הגדול‪.‬‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ש!‬
‫ניגון הוא הרבה יותר‬
‫מסתם יצירה מוסיקלית‪.‬‬
‫ניגון הוא הרבה יותר‬
‫אמנים שרים‬
‫את ניגוני בעל התניא‬
‫אביתר בנאי | אהוד בנאי | דוד ד'אור | דניאל זמיר | נריה מויאל‬
‫ברי סחרוף | חיליק פרנק | רמי קליינשטיין | יונתן רזאל | ישי ריבו‬
‫הפקה מוזיקאלית‪ :‬נאור כרמי‬
‫להשיג ב‪ :‬סטימצקי‪ ,‬צומת ספרים‪ ,‬דברי שיר‪ ,‬בחנויות הנוחות ובחנויות המוסיקה המובחרות‬
‫להזמנת עותק דרך האתר‪ music.nmcunited.co.il :‬או סרקו את הברקוד בנייד‬
‫‪2‬‬
‫אייכה?‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ו‬
‫דת‬
‫ר ' רב י ר א ש ה‬
‫צדוק הכהן‬
‫הרב אלחנן ראובן גולדהבר‬
‫עורך ספרי איזביצא ‪ -‬ראדזין‬
‫ש נה‬
‫מלובלין‬
‫את כוח הראייה ואת כוח השמיעה קיבלנו ואיבדנו ביום הבריאה‪.‬‬
‫אם רק נרצה‪ ,‬נוכל ביום הזה להאזין ולשוב אל עצמנו‬
‫י‬
‫ציר כפיו של בורא עולם‪ ,‬אחד ויחיד‬
‫עם זוגתו‪ ,‬לא מכבר היה גוש עפר‪ .‬ביום‬
‫הזה‪ ,‬לפני שעות ספורות בלבד‪ ,‬נפח בו‬
‫בוראו נשמת חיים והכניסו לגן עדן לעובדה‬
‫ולשומרה‪ .‬ראש השנה הראשון בהיסטוריה‪,‬‬
‫היום השישי לבריאת העולם‪ .‬האדם הראשון‬
‫צופה ורואה מקצה העולם ועד קצהו‪ ,‬ראייה‬
‫רוחנית וגשמית כאחת‪ .‬ובבת אחת‪ ,‬אחר‬
‫הנפילה הגדולה והכישלון‪ ,‬אימה חשיכה‬
‫גדולה נופלת עליו‪ ,‬וכל כוחות הראייה‬
‫נעלמים‪ .‬בורא העולם‪ ,‬החושב מחשבות‬
‫לבלתי ידח ממנו נידח‪ ,‬פונה אליו בזעקה‬
‫הנשמעת ומהדהדת בעולם "אייכה"? איך‬
‫נעלמת בני היקר‪ ,‬לאן נפלת‪ ,‬מדוע אתה‬
‫מגשש בעלטה?‬
‫אכן כאדם‬
‫אילו היה זוכה‪ ,‬אילו היה משתמש בשמיעתו‬
‫"וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן"‪ ,‬אילו‬
‫הייתה נשמעת‪ ,‬אל מול הקריאה האלוקית‪ ,‬זעקת‬
‫"שמעתי – חטאתי"‪ ,‬היה מסתלק החושך וחוזרת‬
‫לה הראייה למקומה‪ .‬אך האדם הראשון‪ ,‬כמנהג‬
‫האדם עד היום הזה‪ ,‬בחר לברוח ולהתחבא‬
‫"ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים"‪ .‬הוא‬
‫נמלט מאחריות‪ ,‬הצטדק והטיח האשמות‪:‬‬
‫"האשה אשר נתת עמדי"‪" ,‬הנחש השיאני"‪.‬‬
‫האמונה הפשוטה נעלמה‪ ,‬נגנזה הראייה וגם‬
‫כוח השמיעה נמוג‪ .‬אל מצב זה חודר מר המוות‪,‬‬
‫נגזרת לה גזירת "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"‪.‬‬
‫במצב הזה‪ ,‬אין אפשרות לחיות לעולם‪ ,‬הכל הוא‬
‫בר חלוף‪.‬‬
‫שנים חולפות‪ ,‬העולם מתקדם שלב אחרי‬
‫שלב‪ ,‬עד הגיע הרגע הנכסף‪ ,‬אותו רגע שהמתין‬
‫מבריאת העולם ועד עתה‪ :‬קבלת התורה‪ .‬עם‬
‫ישראל‪ ,‬עובר צירוף אחר צירוף בכור הברזל‬
‫במצרים‪ ,‬ואחר זיכוך שבעתיים בימי הספירה‬
‫וההמתנה‪ ,‬נפתחים השמים ומהדהדת לה‬
‫הקריאה האלוקית "אנכי ה'"‪ ,‬כשברקע נשמע‬
‫קול השופר חזק מאד‪ .‬סוף־סוף מגיע התיקון‬
‫לחטא ההוא‪ .‬כוח האמונה מתחזק‪" ,‬וכל העם‬
‫רואים את הקולות"‪ ,‬שומעים – מזדככים –‬
‫רואים‪ .‬שוב זוכה העולם למצב המתוקן של "בני‬
‫עליון כולכם"‪ ,‬פסקה זוהמתן וגם גזירת המוות‬
‫כלתה לה‪ .‬עד‪ ...‬למועד ההתרסקות הבאה‪,‬‬
‫בזעקת "אלה אלהיך ישראל" נעלם ומתפוגג‬
‫הכל‪ .‬ו"אכן כאדם תמותון"‪ ,‬אין אמונה‪ ,‬אין‬
‫ראייה‪ ,‬החושך שולט שוב בעולם וגם קול ה'‬
‫איננו‪ .‬רק יחידי סגולה‪ ,‬הנביאים שבכל דור‪,‬‬
‫זוכים לכח הראייה והשמיעה האמיתיים‪.‬‬
‫להאזין ולזעוק‬
‫אולם‪ ,‬בכל שנה ושנה‪ ,‬ביום ראש השנה‪ ,‬בו‬
‫חוזרת הבריאה אל המצב בו היתה בתחילתה‪,‬‬
‫מתעוררת הקריאה אל האדם ועימה יכולת‬
‫השמיעה שלו‪ .‬קול השופר מעורר ומחריד את‬
‫הלב‪ .‬קול ה' מתעורר בקרבנו בכל שנה ושנה‪,‬‬
‫וזועק אל כל אחד ואחד "אייכה"‪ .‬ספרי חיים‬
‫וספרי מתים פתוחים‪ ,‬וכל החפץ בחיים צריך‬
‫רק להאזין ולזעוק בחזרה אל בוראו "שמעתי"‪.‬‬
‫ובכן צדיקים יראו וישמחו‪ ,‬הנה אנחנו שומעים‬
‫ומאזינים לקול ה' המסתובב בעולם ומכריז‬
‫"המלך"‪ .‬בואו ונענה לקריאת ה"אייכה"‪ .‬נאמר‬
‫לעצמנו ולסובבים אותנו‪ ,‬כי אנו מעוניינים‬
‫לראות ולשמוע את קול ה' בכל ליבנו‪.‬‬
‫כל זה לפי שעה‪ ,‬במושגים של עולמנו הקט‪.‬‬
‫אבל כולנו בציפייה דרוכה ל"והיה ביום ההוא‬
‫יתקע בשופר גדול"‪ ,‬שופרו של משיח‪ ,‬שיתגלגל‬
‫קולו בכל העולם ויזעק "אייכה"‪ .‬קול זה –‬
‫להבדיל מהקולות שקדמו לו – יגיע לכל מקום‬
‫ולכל אוזן‪ ,‬ל"אובדים בארץ אשור ולנידחים‬
‫בארץ מצרים"‪ ,‬כולם כאחד ישמעו‪ ,‬יפנימו‬
‫ויבינו‪ ,‬ויגיעו כולם אל הר הקודש ולירושלים‪.‬‬
‫או אז יתנוצץ אור יקרות‪ ,‬הראייה הגדולה‬
‫הצופה ברוחניות ובגשמיות תחזור במלואה‪,‬‬
‫המות שהגיע בחסרונה – יעלם‪ ,‬ומלאה הארץ‬
‫דעה את ה'‪.‬‬
‫ברכת‬
‫טובה‬
‫שנה‬
‫למגידי‪ ,‬רכזי ואלפי לומדי‬
‫צורבא בארץ ובעולם!‬
‫קרוטונים‪,‬‬
‫מזונות או המוציא?‬
‫תרומות‬
‫ומעשרות‬
‫כל כך הרבה שאלות הלכתיות ביומיום‪...‬‬
‫קדושת‬
‫שביעית‬
‫בורר‬
‫בשבת‬
‫כשרות‬
‫דיני‬
‫ברכות‬
‫בדיקה‬
‫מחרקים‬
‫גם בארוחת הצהריים בעבודה וגם בערב‪ ,‬את נפגשת עם עולם ההלכה‪.‬‬
‫מכון צורבא מרבנן בראשות הרב בן ציון אלגאזי מוביל מהפכה‬
‫בלימוד ההלכה למעשה בעשור האחרון‪ ,‬ומהיום גם את וחברותייך‬
‫מוזמנות להצטרף למפגש חווייתי שבועי‪ ,‬בו תוכל כל אחת‬
‫מכן להעשיר את ידיעתה בהלכה ולהקרין על סביבתה וחייה‪.‬‬
‫וְ ַא ְּת ָענִ ית‬
‫ַעל ּכֻ ָּלנָ ה‬
‫חדש! בימים אלו נפתח מחזור לימוד‬
‫של צורבא לנשים ברחבי הארץ‪ ,‬הצטרפי או פתחי‬
‫קבוצת לימוד אצלך בקהילה!‬
‫פתחי את השנה בקבלה טובה ‪ -‬לפתוח שיעור צורבא שבועי לנשים אצלך בקהילה!‬
‫לימוד הלכה למעשה זה בשבילכן‬
‫‪www.tzurba.com 1-700-500-777‬‬
‫לימוד מרתק‬
‫סיום כל‬
‫שיעורים‬
‫בארץ ובעולם השולחן ערוך פעם בשבוע‬
‫צאו‬
‫לתקוע‬
‫ברחוב‬
‫עבודת ראש‬
‫הרב חיים שלום דייטש‬
‫ראש כולל "צמח צדק" בעיר העתיקה‪ ,‬ירושלים‬
‫ל‬
‫אחר מלחמת ששת הימים הגיעה הוראה‬
‫מהרבי מליובאוויטש‪ ,‬לצאת בחודש‬
‫אלול לבסיסי צה"ל על־מנת לתקוע להם‬
‫בשופר‪ .‬הזמן הכי טוב היה במסדר הבוקר‬
‫או אחרי הצהריים‪ .‬הייתה זו זכות לקיים‬
‫את ההוראה‪ ,‬אבל באופן אישי לא ידעתי‬
‫לתקוע‪ .‬הלכתי ללמוד איך תוקעים‪ ,‬וברוך‬
‫ה' שהצלחתי‪ .‬וכך מדי יום הלכנו לתקוע‬
‫לחיילים‪.‬‬
‫הרבי אמר לומר לחיילים‪ ,‬שתוקעים‬
‫בשופר בכדי להמליך את הקדוש ברוך‬
‫הוא למלך‪ .‬זה חידוש עצום‪ ,‬מפני שהטעם‬
‫העיקרי לתקיעות של חודש אלול הוא‬
‫בכדי לעורר אנשים לתשובה‪ ,‬והרבי חידש‬
‫שהטעם המובא על השופר של ראש השנה‪,‬‬
‫"להמליך את הקדוש ברוך הוא"‪ ,‬שייך גם‬
‫לחודש אלול‪.‬‬
‫ימין שהוא שמאל‬
‫כשלמדתי חסידות‪ ,‬הבנתי את משמעות‬
‫הדברים‪ :‬עיקר התשובה שאדם צריך‬
‫לעשות זה לקבל עליו מחדש עול מלכות‬
‫שמים‪ .‬את הפסוק "אווילים מדרך פשעם‬
‫ומעוונותיהם יתענו"‪ ,‬דורש האדמו"ר‬
‫האמצעי כך‪ :‬האווילים‪ ,‬על אף שהתענו‬
‫וכביכול עשו תשובה‪ ,‬לא זזו מדרך פשעם‪.‬‬
‫כשאדם מתנהל ללא עול מלכות שמיים‪,‬‬
‫שורש הבעיה נותר על כנו ומצמיח לייצר‬
‫בעיות‪ .‬רק כאשר יתקן אדם את "דרך‬
‫פשעו"‪ ,‬ממילא ישתפרו מעשיו לטובה‪.‬‬
‫שמעתי ווארט נפלא‪ :‬כתוב שמצווה‬
‫לשמוע בקול חכמים‪ ,‬אפילו יאמר לך על‬
‫ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין‪.‬‬
‫איך ייתכן להאמין לכך? זהו ההיפך הגמור‬
‫מהמציאות! אלא שהרב אומר לתלמידו‪:‬‬
‫"אתה לא בכיוון‪ ,‬תסתובב‪ .‬כשתסתובב עם‬
‫כל הגוף‪ ,‬אז השמאל שהיתה בצד שמאל‬
‫תהפוך להיות ימין‪ ...‬כשתשנה את הדרך‬
‫לשמוע בקול הרב‪ ,‬אז תהיה מכוון"‪.‬‬
‫אל תגיד לי מה לעשות‬
‫שמעתי במפורש מהרבי מליובאוויטש‪,‬‬
‫הש‬
‫נה‬
‫אם נצטרך לבחור תוך כדי מבצע‬
‫שופר‪ ,‬אם לשאת דברים בפני אנשים‬
‫שבאו לשמוע את התקיעות או לוותר‬
‫על הדיבור בשביל להספיק לזכות‬
‫יהודים רבים יותר – אין שאלה‪.‬‬
‫בוודאי עדיף שלא לדבר‬
‫וגם ראיתי בכמה ממכתביו‪ ,‬שעבירות‬
‫ומצוות היו תמיד בעם ישראל‪ ,‬לכל‬
‫אורך ההיסטוריה היו עליות וירידות‪ ,‬אך‬
‫הקושי המיוחד של הדור שלנו הוא פריקת‬
‫העול‪ ,‬המתירנות‪" ,‬עושה מה שמתחשק‬
‫לי"‪ .‬הבעיה המרכזית בחינוך היום היא‬
‫שהמחונך טוען "אל תגיד לי מה לעשות"‪.‬‬
‫להיות ממושמע זה נגד הטבע‪ ,‬לכן אמר‬
‫הרבי שבדור הזה‪ ,‬יהודי שמקבל עליו עול‬
‫מלכות שמים זה הרבה יותר נעלה ואמיתי‬
‫מדורות עברו‪ .‬כלומר‪ :‬הפעולה של תקיעת‬
‫השופר חשובה ונצרכת פי כמה וכמה‬
‫מדורות קודמים‪.‬‬
‫הסגולה הזאת קיימת גם אם בן־אדם יודע‬
‫את הטעמים וגם אם לא‪ .‬מי שיודע את‬
‫הטעמים מגלה את סגולת הדבר‪ ,‬לצדיקים‬
‫היה כוח עצום לראות מה טמון במצווה‪.‬‬
‫לנו אין עיניים כאלו אבל השופר משפיע‬
‫עלינו לא פחות‪.‬‬
‫עדיף שתשתוק‬
‫מעשה שהיה לפני הרבה שנים אצל גבאי‬
‫של אדמו"ר מסוים‪ :‬החסידים והמתדפקים‬
‫על דלתות בית האדמו"ר לא פסקו‪,‬‬
‫ובקושי נותר לגבאי זמן לתפילה חפוזה‪.‬‬
‫יום אחד הוא החליט לא להתפלל‪ ,‬מפני‬
‫שאין ערך לתפילה שכזו‪ .‬בסוף אותו היום‬
‫קרא לו האדמו"ר ושאל אותו מדוע לא‬
‫התפלל היום‪ .‬הגבאי סיפר את אשר קרהו‪,‬‬
‫והאדמו"ר ענה לו‪" :‬הנך רואה שאני כן‬
‫הבחנתי היום אם התפללת או לא‪."...‬‬
‫בין להתפלל ללא יישוב הדעת ובין לא‬
‫להתפלל כלל‪ ,‬מצוי פער אין־סופי‪ .‬אי־‬
‫אפשר לדעת מה נפעל בשמים מכל פעולה‬
‫של מצווה‪ ,‬ולא כוונתנו והרגשתנו מודדות‬
‫את ערכן של מצוות‪.‬‬
‫אנחנו מאמינים שיש בשופר כוח עצום לכל‬
‫השנה כולה‪ .‬על־ידי שמיעת השופר מקבל‬
‫עליו כל יהודי את מלכות ה'‪ ,‬עול לימוד‬
‫תורה והנהגה טובה‪ .‬אין דומה לכוח שיש‬
‫במצווה מעשית! לכן‪ ,‬אם נצטרך לבחור‬
‫תוך כדי מבצע שופר‪ ,‬אם לשאת דברים‬
‫בפני אנשים שבאו לשמוע את התקיעות או‬
‫לוותר על הדיבור בשביל להספיק לזכות‬
‫יהודים רבים יותר – אין שאלה‪ .‬בוודאי‬
‫עדיף שלא לדבר‪.‬‬
‫אתם נבחרתם‬
‫זכות עצומה היא לכל המשתתף‬
‫במבצע שופר בראש השנה‪ .‬שליח‬
‫הציבור מתפלל "הנני העני ממעש"‪,‬‬
‫בגלל שנבחר להעלות את התפילות‬
‫של כלל ישראל‪ .‬כל מי שמזכה יהודים‬
‫הוא שליח הציבור‪ ,‬הוא נבחר להעלות‬
‫את התקיעות למעלה‪.‬‬
‫להכתיר את הקדוש ברוך הוא למלך‬
‫זה לדאוג שגם אחרים יקבלו עליהם‬
‫את מלכותו‪ .‬ב"מבצע שופר" מעמיק‬
‫האדם את עבודתו האישית‪ ,‬מפני‬
‫שבכך הוא הופך לעבד נאמן יותר‪.‬‬
‫כטבעו של עבד נאמן‪ ,‬שאיננו חושב‬
‫רק על עצמו אלא חפץ שיהיו למלך‬
‫כמה שיותר עבדים‪ .‬הקדוש ברוך הוא‬
‫מתחנן אלינו "היו קרובים אלי!"‪.‬‬
‫הקרבה הגדולה ביותר היא כשיהודי‬
‫מכריז "אני רוצה להיות עבד שלך!"‪.‬‬
‫בתוך קול השופר מונחת האמירה‬
‫הזאת‪.‬‬
‫במוסף של ראש השנה אנחנו מברכים‬
‫"כי אתה שומע תפילה ומאזין תרועה‬
‫ואין דומה לך"‪ .‬מה זה "אין דומה לך"?‬
‫מלך אחר היה בודק איזו כוונה הייתה‬
‫לך באותו רגע ואיך בדיוק תקעת‪ ,‬אבל‬
‫אצל הקדוש ברוך הוא כל הקולות‬
‫כשרים לתקיעת שופר‪ .‬איך שלא תצא‬
‫התרועה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא יאזין לה‪.‬‬
‫שנזכה להגשים את רצון ה'‪ ,‬ועינינו‬
‫אליו תלויות שזה יביא כתיבה וחתימה‬
‫טובה‪ .‬אתם משפיעים כתיבה וחתימה‬
‫טובה לכלל ישראל‪.‬‬
‫חגה המוזר‬
‫של הלבנה‬
‫החשוכה‬
‫הרב יום־טוב חשין‬
‫משפיע בברסלב‬
‫א‬
‫ין עוד משהו כל־כך גבוה ומרומם‪ ,‬ויחד‬
‫עם זאת כל־כך מכוסה ונעלם כמו סודו‬
‫של ראש השנה – "חג שהחודש מתכסה בו"‪,‬‬
‫וסודה של התפילה – "העומדת ברומו של‬
‫עולם ובני אדם מזלזלים בה"‪ .‬דווקא בשני‬
‫אלו ראה רבי נחמן מברסלב את כל ייחודיותו‬
‫ואת כל בשורתו‪" :‬כל הענין שלי הוא ראש‬
‫השנה!"‪" ,‬כל הענין שלי הוא תפילה!"‪.‬‬
‫מהו פשר הדבר? אין ספק שכנסת ישראל‬
‫מזהה את עצמה בכל נימי נפשה עם הלבנה‬
‫החיוורת וחסרת האונים‪ ,‬כשהשמש‪ ,‬גדושת‬
‫האור ושופעת העוצמה‪ ,‬זרה לחלוטין לרוחה‪.‬‬
‫אומות העולם‪ ,‬ממזרח שמש ועד מבואו‪,‬‬
‫סוגדות בכל ישותו לאותו "מאור גדול‬
‫לממשלת היום"‪ ,‬המשדר בכל תוקף עצמאות‬
‫יוצרת של אנרגיה בלתי־נדלית המפעילה‬
‫ומגלגלת את כל "הנעשה תחת השמש"‪.‬‬
‫אי־אפשר להן שלא לראות בדמות דיוקנו‬
‫המצליחנית והגאה את האידיאל הנערץ ואת‬
‫המודל לחיקוי‪ .‬אך זו שמדברת יותר מכל‬
‫ללבו של היהודי‪ ,‬של יעקב "הקטן"‪ ,‬היא‬
‫דווקא אותה נקודה ֵלילית זעירה ועלומה‬
‫"שאין לה מצד עצמה כלום"‪ .‬הלבנה היא‬
‫סמל התום‪ ,‬הענווה‪ ,‬הציפייה‪ ,‬ההתמסרות‬
‫הטהורה ונתינת האמון עד כלות בבן־הזוג‬
‫הנצחי‪ ,‬מקור כל ההווה האחד והיחיד‪ .‬גם‬
‫כאשר נוכחותו לא נראית לעין הוא לא‬
‫מפסיק לשגר דרישות־שלום נשגבות ולשאת‬
‫את ידו בשבועות־עולמים ממרומי מרומיו‬
‫וממרחקי מרחקיו‪ .‬הנוכרי שואף לבעלות‬
‫ולשליטה‪ ,‬היהודי נכסף להיות בקשר‪.‬‬
‫אין מאושר ממנה‬
‫אז נכון שזה כלל לא קל לסגל את החוויה‬
‫הקיומית התמידית הזו של "עני בפתח"‪ ,‬של‬
‫"מאמין בחי עולמים וזורע"‪ ,‬נכון שלא קל‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ו‬
‫דת ראש ה‬
‫ש נה‬
‫אל תנסו לפתור את השאלה‪,‬‬
‫אומר רבי נחמן‪,‬‬
‫למדו להיבלע בתוך תוכה‬
‫ולצעוק אותה עצמה!‬
‫להיות יהודי‪ ,‬אבל בכל זאת‪ :‬מי שיש לו די‬
‫אומץ לומד מהר מאד ליהנות את אותו סוג‬
‫מיוחד של הנאה מהזוהר החינני‪ ,‬היפהפה‬
‫והקסום ההולך וממלא מיום ליום יותר ויותר‬
‫את זו שאכן אין לה מכוח עצמה מאומה‪ ,‬אך‬
‫אין מאושרת ממנה כאשר היא ניצבת בבטחה‬
‫ומחזירה ללא הרף את אורו של העומד בכל‬
‫הדר גאון עוזו מולה‪.‬‬
‫זהו המצב של לבנה המוארת במלואה‪ ,‬זוהי‬
‫היהדות בזמניה היפים והטובים‪ ,‬אלו הם‬
‫שלושת אבות האומה הישראלית שתיקנו‬
‫איש איש בתורו את שלושת רגלי כסא‬
‫התפילה‪ ,‬הלוא היא הלבנה‪ ,‬כשתפילותיהם‬
‫אכן מתקבלת ועושה פירות ומושכת את‬
‫השפע לכל עם ישראל לדורות‪ ,‬וזו היא‬
‫בדיוק השמחה הגדולה שברגלים הנחוגים‬
‫באמצעו של החודש בעת מילואה של הלבנה‪.‬‬
‫שעיקרה אינן חגיגות צהריים שטופות שמש‬
‫אלא חוויות ליליות לאורו של הירח‪ :‬ליל‬
‫הסדר בפסח‪ ,‬תיקון ליל שבועות (שאמנם‬
‫אינו במרכז החודש‪ ,‬מפני שהוא סיומו‬
‫של פסח)‪ ,‬והזמנת האושפיזין עם אכילת‬
‫ה"כזית" הראשון "מדאורייתא" בסעודת‬
‫הלילה והשינה בסוכה‪.‬‬
‫חשכה גדולה נופלת‬
‫אך מה עושים כאשר גם הירח נותר אפל‬
‫לחלוטין‪ ,‬כששום נצנוץ ולו דק מן הדק לא‬
‫זורח אל עבר פניו התמהות והמבויישות?‬
‫ויתרת על ההצעה המפתה להיות בעצמך‬
‫לא־ל ובחרת בחיים של התבטלות וכמיהה‬
‫למי שאין עוד מלבדו‪ ,‬אך פתאום מתברר‬
‫לך שבעצם נותרת "קרח מכאן ומכאן"‪ .‬כאן‬
‫כבר לא יכולים להיות לנו לעזר לא שלושת‬
‫האבות והתפילות ("תמה זכות אבות"!) ולא‬
‫שלושת הרגלים ("מועדיכם שנאה נפשי"‪,‬‬
‫"פ ֶרש חגיכם")‪ ,‬כאן אנחנו נזקקים לרגל‬
‫ֶ‬
‫הרביעית‪ :‬לדוד מלכא משיחא‪ ,‬לתפילת‬
‫חצות לילה‪ ,‬לפלא הפלאות של ראש השנה‪,‬‬
‫חגה המוזר של הלבנה החשוכה!‬
‫זהו תהליך על־פני ציר ההיסטוריה‪ ,‬זה מה‬
‫שקורה בערבה של כל שנה ושנה כאשר‬
‫"עבר קציר‪ ,‬כלה קיץ ואנחנו לא נושענו"‪,‬‬
‫וזה מה שגם קורה בסופו של כל יום ויום‬
‫כשכל אחד מאתנו מוצא את עצמו שוקע‬
‫בתוככי אותו רגע קצרצר אך דומה לנצח‬
‫שבו נסתם הגולל על המאור הגדול והקטן‪,‬‬
‫על המימושים ועל התקוות גם יחד ו"אימה‬
‫חשכה גדולה נופלת"‪ .‬ואז‪ ,‬ושם‪ ,‬כל המבחן‪.‬‬
‫לרקוד בחושך‬
‫לדורות הללו ולשעות הללו‪ ,‬לתהומות‬
‫הספקנות‪ ,‬הכפירה‪ ,‬הייאוש והחידלון‪,‬‬
‫העצבות והמרה השחורה‪ ,‬לחושך שמתעקש‬
‫ומצליח להישאר חושך ושום סוג של קרן‬
‫אור לא מסוגל להניס את צלליותיו‪ ,‬מגיע‬
‫רבי נחמן כשהוא מלמד את סוד התפילה‬
‫האישית המתבודדת ומתפתלת במחשכיה‪,‬‬
‫את ִה ְּתכסות הירח בראש השנה שהופכת‬
‫ללידה של שנה חדשה וחיים חדשים דווקא‬
‫על־ידי גניחת ויללת שופר התרועה‪ :‬אל תנסו‬
‫לפתור את השאלה‪ ,‬אומר רבי נחמן (ליקוטי‬
‫מוהר"ן ס"ד‪ ,‬ח"ב י"ב‪ ,‬מ"ו)‪ ,‬למדו להיבלע‬
‫בתוך תוכה ולצעוק אותה עצמה!‬
‫לא משנה עד כמה חשוך לך‪ ,‬אם רק תלמד‬
‫איך לדבר את אותו חושך‪ ,‬לספר אותו‪ ,‬לשיר‬
‫אותו‪ ,‬לשפוך אותו‪ ,‬ל"תקוע" אותו‪ ,‬לַאנֵ ח‬
‫אותו (זה לא רק חידוש עברי לשוני מפוקפק‪,‬‬
‫זו מהפכה רוחנית שאין דומה לה‪ ;)...‬אם רק‬
‫תשכיל להעמיד אותו‪ ,‬כך‪ ,‬כפי שהוא (עוד‬
‫לפני שתגלה שעצמיותו היא מעל ומעבר‬
‫לכל אור‪ ,‬אף לזה הקורן החוצה ממנו עצמו)‪,‬‬
‫– רק אז תטעם לראשונה את הקשר העמוק‬
‫מכל עומק שמסוגל להיווצר ולהתקיים אך‬
‫ורק במעמקי מעמקיו של החושך שאין‬
‫חושך ממנו! רק אז תגלה שחשוך כאן לא‬
‫בגלל שאף אחד לא נמצא אלא דווקא מכיוון‬
‫שהוא‪ ,‬האינסוף‪ ,‬כל־כך קרוב ואנחנו כל־כך‬
‫אחד עד שכבר אי־אפשר לראות כלום‪.‬‬
‫זוהי בדיוק שעת ההתבודדות – פינת‬
‫הקשר שאין דומה לו וההיוולדות הפלאית‬
‫התמידית‪ ,‬ראש השנה שממתין לכל אחד‬
‫מאתנו בכל יום בשנה‪.‬‬
‫עבודת ראש‬
‫הש‬
‫בשעה שאדם לוקח שופר‬
‫ומריע‪ ,‬הרי הוא מוחה‬
‫כנגד המציאות המבדילה‬
‫בינו לבין האין סוף‪.‬‬
‫הוא נאנח קשה ומיבב‬
‫על אי־יכולתו לדלג‬
‫על הרי הישות החוצצים‬
‫בין נשמתו לקונה‬
‫מ‬
‫עשה באבא מארי‪ ,‬שעמד על הבימה בראש‬
‫השנה‪ ,‬מוכן ומזומן לסדר את התקיעות‪.‬‬
‫התוקע‪ ,‬מחסידי חב"ד‪ ,‬איש ירא אלוקים‪ ,‬שידו‬
‫הייתה רחבה במשנתו של הרב הזקן ז"ל‪ ,‬התחיל‬
‫לבכות‪ .‬נענה אבא מארי ואמר‪" :‬הבוכה אתה‬
‫בשעת נטילת לולב? ולמה זה תבכה בתקיעת‬
‫שופר? האין שתיהן מצוות ה'"?‬
‫איש הסוד ידע את האופי הסמלי של תקיעת‬
‫שופר – מושג קול פשוט – שאדם רוצה לחתור‬
‫בו חתירה בהוויה החוקית ולהגיע לכסא הכבוד‬
‫של עתיק יומין וסתימא דכל סתימין‪.‬‬
‫תקיעת שופר‪ ,‬על־פי השקפתו של בעל התניא‪,‬‬
‫מבטאת את החרג הכביר של איש הדת השואף‬
‫לצאת מן המצר של מידת הצמצום – מידת‬
‫הגבורה – למרחביה של התפשטות – מידת‬
‫החסד – ומשם לעלות מעל לספירות של "אבני‬
‫הבנין" לתוך עולם הנעלם שהאין־סוף מבהיק בו‪,‬‬
‫כביכול‪ .‬בכיית האדם בראש השנה – זו היא בכיית‬
‫הנפש המתגעגעת אל מקור מחצבתה‪ ,‬להתדבק‬
‫נה‬
‫בוכה‬
‫ומוחה‬
‫כנגד היקום‬
‫הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל‬
‫בדודה‪ ,‬לא מתוך הסתר‪ ,‬אלא מתוך גילוי‪ .‬תקיעת‬
‫שופר מוחה כנגד המציאות ומכחישה את היקום‪.‬‬
‫כל הפסימיות האונטולוגית של תורת הסוד‬
‫מיללת וגונחת מתוך השופר‪ .‬בשעה שאדם לוקח‬
‫שופר ומריע‪ ,‬הרי הוא מוחה כנגד המציאות‬
‫המבדילה בינו לבין האין־סוף‪ .‬הוא נאנח קשה‬
‫ומיבב על אי־יכולתו לדלג על הרי הישות‬
‫החוצצים בין נשמתו לקונה‪.‬‬
‫השופר מבשר את יום הדין הגדול והנורא‪,‬‬
‫כשיבוא הקדוש ברוך הוא לערוץ את עולמו‪,‬‬
‫"ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו הנה‬
‫יום הדין לפקוד על צבא מרום בדין כי לא יזכו‬
‫בעיניך בדין"‪ .‬דין – פירושו‪ :‬שיקול אונטולוגי‬
‫והערכת ההוויה הסופית מבחינת אין־סוף‪ .‬מדת‬
‫הדין – דרכה להכריע את הכף האונטולוגית‬
‫לחובה ולהחזיר את ההוויה לתהו ובהו‪ .‬ולפיכך‬
‫מעפיל האדם בראש השנה לעלות מן ספירת‬
‫הגבורה‪ ,‬שהיא דין‪ ,‬לספירת החסד‪ ,‬ומשם לאל‬
‫נערץ בסוד קדושים חוץ להישות הממשית‪.‬‬
‫לא כן מצוות נטילת לולב ואתרוג‪ ,‬המסמלת את‬
‫כיסופי האדם לאלקים המאיר דרך כל עולמות‬
‫והשוכן בתוך הישות עצמה ושצמצם‪ ,‬כביכול‪,‬‬
‫את אורו בצורות ההוויה הממשית על כל גילויה‬
‫ותופעותיה‪.‬‬
‫תקיעת שופר מייצגת את העריגה לסתימא דכל‬
‫סתימין‪ ,‬דלית מחשבה תפיסא ביה‪ ,‬ושהוא מובדל‬
‫ומופרש‪ ,‬נורא וקדוש‪ .‬השופר בוכה מילל ומיבב‬
‫על המרחק האין־סופי המבדיל בין ההוויה לבין‬
‫האין־סוף‪ .‬לפיכך הוא שולל את העולם ומרים‬
‫את האדם להווית ההוויות הטרנסצנדנטית‬
‫והמוחלטת‪.‬‬
‫נטילת לולב‪ ,‬אתרוג – פרי עץ הדר – מקיימת‬
‫ומאשרת את היצירה הנהדרה והיפה‪ ,‬שהאלקים‪,‬‬
‫בבחינת ממלא וסובב כל עלמין‪ ,‬מציץ מחרכיה‬
‫(עיין 'לקוטי תורה' דרשות לר"ה)‪ .‬לפיכך נאמרה מצוות‬
‫שמחה יתרה בחג הסוכות‪" ,‬ושמחתם לפני ה'‬
‫אלקיכם שבעת ימים"‪ .‬ברם‪ ,‬ראש השנה נקרא‬
‫בתרגום "יום יבבה"‪.‬‬
‫('איש ההלכה' פרק ח')‬
‫מא‬
‫נשארתי שלך!!!‪,‬‬
‫א‬
‫>> הבן שכעס על גירושי הוריו‪ ,‬לא דמיין שאמא שלו תגיע עד סיני ותרבוץ בש‪.‬ג‪ >> .‬ה'‬
‫רוצה אותנו יותר מאיתנו‪ ,‬הוא לא מתאפק ויוצא לקראתנו >> ראש השנה קודם ליום‬
‫כיפור בגלל שהיקשרות קודמת לכל התנהלות‬
‫לחיים‪ ,‬לחיים!‬
‫חשבתם פעם למה ראש השנה חל לפני יום הכיפורים?‬
‫הסדר אמור היה להיות הפוך‪ :‬להתנקות ולהיטהר ביום‬
‫כיפור‪ ,‬ואז להגיע לראש השנה במצב בו ראוי לעמוד לפני‬
‫המלך‪ ,‬ולהכתיר אותו בפאר והדר‪ .‬כך הדבר בראש חודש‪ :‬ביום‬
‫שלפני‪ ,‬יש הנוהגים להתפלל תפילת "יום כיפור קטן"‪ ,‬ורק אז‬
‫מגיע ראש החודש‪ ,‬שהוא ראש השנה קטן‪ ,‬יום שבו "יבוא כל בשר‬
‫להשתחוות" לפני ה'‪ .‬אם כך הדבר בראש חודש‪ ,‬על אחת כמה‬
‫וכמה בראש השנה!‬
‫כולם מכירים את המשל המפורסם של האדמו"ר הזקן‪ ,‬שבאלול‬
‫נמצא המלך בשדה‪ .‬המשל הזה הוא לכאורה הפוך מסדר הפסוק‬
‫"אני לדודי ודודי לי"‪ :‬אם בפסוק התנועה הראשונה באה‬
‫מצדי‪ ,‬אני נע לקראת דודי‪ ,‬הרי שבמשל התנועה הראשונה‬
‫היא מצד המלך‪ ,‬הוא זה שעוזב את הארמון ויוצא אל העם‬
‫שבשדות ורק לאחר מכן אנחנו מסוגלים להתקרב אליו‪.‬‬
‫ותמיהה שלישית ואחרונה‪ :‬כאשר המלך שוכן‬
‫בארמון‪ ,‬יש לו כבוד‪ ,‬עוצמה ותפארת‪ .‬הוא‬
‫מוקף בכל שריו‪ ,‬משרתיו‬
‫וחייליו‪ .‬כשהוא יורד לשדה‬
‫הרב שבתי סלבטיצקי‬
‫שליח חב"ד באנטוורפן‬
‫בלגבי‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫אין לו את כל הדברים האלה‪ ,‬הוא בא לשם כפי שהוא‪ .‬אז למה‬
‫המלך עושה את זה לעצמו‪ ,‬בשביל מה לו לרדת אל העם?‬
‫המלך יורד‪ ,‬מכיוון שהוא מרגיש שכל יהודי ויהודי רוצה‬
‫בפנימיות נפשו להיקשר אליו‪ ,‬אלא שיש לו קליפות ומחיצות‬
‫שעוצרות בעדו – התאוות‪ ,‬העבירות והחשיכה שמכסה על הנפש‬
‫האלוקית‪ .‬לפעמים הוא רואה את עצמו כיצור כל־כך שפל ונמוך‪,‬‬
‫עד שלדעתו ודאי שהמלך אינו מסתכל עליו ואיננו מתעניין בו‪.‬‬
‫יהודי מסוגל לחשוב שלקדוש ברוך הוא לא אכפת ממנו‪ .‬הסיבות‬
‫האלה גורמות לכך שאינו בא אל המלך‪.‬‬
‫באלול רוצה המלך לשבור את המחיצה הזו‪ ,‬ומעוניין לחדש את‬
‫הקשר עם כל יהודי ויהודיה‪ .‬הגעתו אל השדות‪ ,‬למקום העבודה‬
‫והחיים היום יומיים‪ ,‬עוקפת את כל הבעיות האמיתיות והדמיוניות‬
‫ומנתצת את המחיצה הניצבת בין העם למלך‪ .‬כאשר יהודי מרגיש‬
‫שהקדוש ברוך הוא יוצא מארמון המלך‪ ,‬יורד עד אליו ואומר לו‬
‫"אני רוצה איתך קשר‪ ,‬אתה חשוב לי!"‪ ,‬זה מעורר אצל היהודי‬
‫"כמים הפנים לפנים" את עומק הקשר שלו אל ה'‪ .‬זו משמעות‬
‫הכתוב "פתחי לי אחותי רעייתי"‪ ,‬הקדוש ברוך הוא בא אליך‬
‫ודופק בדלתך‪" ,‬פתח לי! אני רוצה בקרבתך"‪ .‬לפי זה יוצא‪ ,‬שעצם‬
‫העובדה שיש לנו רצון להיות קרובים לקדוש ברוך הוא‪ ,‬העבודה‬
‫של "אני לדודי"‪ ,‬היא תולדה של תנועה מקדימה של הקדוש ברוך הוא אלינו‪.‬‬
‫בלי חסידות ניתן לחשוב שאלול והימים הנוראים הם ימים בהם ה' מעניש את‬
‫האנשים על העבירות שלהם ומסתכל עליהם בעיניים רעות‪ .‬יש מי שמרגיש‬
‫לחץ באלול‪ ,‬וכשהוא רואה שמגיעים הימים הנוראים הוא רק חושב לעצמו‬
‫"שיגמר כבר‪ ."...‬הבעל שם טוב והאדמו"ר הזקן הכניסו את אור החסידות לתוך‬
‫הזמן המיוחד הזה‪ .‬הם גילו לנו שהימים האלה הם ימי רצון‪ ,‬ימים שהקדוש‬
‫ברוך הוא רוצה אותנו! עצם המחשבה על כך שהמלך רוצה להיות איתי בקשר‪,‬‬
‫מעוררת את הנקודה הפנימית לבוא ולהיקשר מחדש אל המלך‪.‬‬
‫אני מכיר אישה שהתגרשה לפני שנים רבות‪ .‬באותו זמן‪ ,‬הבן שלה‬
‫היה חייל בצה"ל ושירת בסיני‪ .‬כשהוא שמע על כך‪ ,‬הוא מאוד כעס‪:‬‬
‫"למה התגרשת?"‪ ,‬והחליט להתנתק ממנה‪ .‬כשהאימא שמעה על זה‪ ,‬היא‬
‫החליטה לנסוע לבן‪ .‬לקחה אוטובוס‪ ,‬מונית וטרמפים – עד שאחרי נסיעה‬
‫מאוד ארוכה היא הגיעה לשער הבסיס של הבן שלה‪ ,‬אי שם בסיני‪ .‬היא הגיעה‬
‫לשער המחנה‪ ,‬ואמרה לשומר שהיא אימו של אותו חייל‪ .‬השומר הלך לקרוא‬
‫לו‪ ,‬אך הבן שלה אמר שהוא לא מעוניין לראות אותה‪ .‬היא ביקשה "תגיד‬
‫לו שבאתי מרחוק"‪ ,‬אך הבן סירב לקבל את פניה‪ .‬עבר זמן‪ ,‬והיא מבקשת‬
‫מהשומר‪" :‬אולי אפשר כיסא?"‪ .‬הוא מביא לה כיסא‪ ,‬כוס מיץ‪ ,‬והיא מתיישבת‬
‫שם בשער המחנה הצבאי‪ .‬השמש מתחילה לשקוע והשומר שואל אותה‪:‬‬
‫"מה את מתכוונת לעשות?"‪ ,‬והיא עונה‪" :‬אני נשארת"‪ .‬השומר לא מרוצה‬
‫מהתשובה והולך לקרוא לבן‪ .‬הוא אומר לו‪" :‬אמא שלך יושבת שם בחושך‪,‬‬
‫תבוא כבר"‪.‬‬
‫הבן התרצה והסכים לבוא‪ .‬הוא אמר לאימו‪" :‬בשביל מה באת? אני לא רוצה‬
‫לראות אותך"‪ .‬אך אימו אמרה לו‪" :‬חמוד שלי‪ ,‬כשעוד היית תינוק‪ ,‬חיית‬
‫בתוך הגוף שלי‪ .‬מאז שנולדת‪ ,‬השקעתי בך את כל מה שהיה לי‪ ,‬את כל הלב‬
‫ואין סוף מאמץ‪ .‬לעולם לא תוכל להתנתק ממני"‪ .‬הבחור שמע את זה ונקרע‬
‫מבפנים‪ ...‬הוא ניגש לאימו וחיבק אותה‪.‬‬
‫לפעמים ה' רוצה לסלוח לנו יותר ממה שאנו רוצים‪ .‬זו הסיבה לכך שהמלך‬
‫יוצא מהארמון ‪ -‬תענוג הקשר המחודש והגעגוע אל הבנים האובדים‪ ,‬גורמים‬
‫לכך שהוא יורד אל העם‪.‬‬
‫במשך כל השנה אנחנו מצווים לעשות תשובה‪ ,‬והתשובה היא על פרטים‬
‫– איך אני שומר שבת‪ ,‬מה ואיך אכלתי או כמה זמן אני מפנה ללימוד תורה‪.‬‬
‫אבל בימים הנוראים אני חוזר בתשובה על עצם הקשר שלי עם ה'‪ .‬לפעמים‬
‫אדם עובד באיזה עסק‪ ,‬הוא עושה את כל מה שבעל הבית אומר לו‪ :‬מחשב‬
‫חשבונות‪ ,‬עובד במחסן ומנקה מדפים‪ ,‬אבל הוא לא מרגיש קשר לבעל הבית‪.‬‬
‫יש אנשים שעובדים אצל ה' בלי להיות קשורים אליו‪ .‬בימים הנוראים עוסקת‬
‫התשובה בשאלה עד כמה אני מרגיש את הקשר‪ .‬לכן נקראים הימים ימי רצון‬
‫– הקדוש ברוך הוא רוצה בעם ישראל‪ ,‬ומתוך כך בוחן כל אחד עד כמה הוא‬
‫רוצה את הקשר הפנימי עם הקדוש ברוך הוא‪ ,‬האם הוא מתייחס לקשר הזה‬
‫בתור משא ועול או רואה בו רצון פנימי‪.‬‬
‫בדיוק מהסיבה הזו קודם ראש השנה ליום כיפור – הדבר הראשון הוא שיהיה‬
‫לך קשר אל המלך‪ .‬אין טעם ואי־אפשר לבקש סליחה במצב של נתק‪ ,‬הקשר‬
‫הוא הבסיס לכל בקשה שתבוא‪ .‬לפעמים אדם מגיע ומבקש סליחה על שפגע‬
‫בחברו‪ .‬החבר מוכן לסלוח אבל אומר‪" :‬אני סולח‪ ,‬אבל עשה טובה‪ ,‬עזוב אותי‪,‬‬
‫אני לא רוצה קשר איתך"‪ .‬זו אולי סליחה‪ ,‬אבל אין בה ניצוץ של קשר‪ .‬לכן‪ ,‬רק‬
‫לאחר שבראש השנה אנחנו יוצרים את הקשר‪ ,‬מגיעים יום הכיפורים ובקשת‬
‫המחילה מתוך אותו ֶה ְקשר‪.‬‬
‫במהלך מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הייתה אישה יהודיה ולה בן אחד‪ .‬הם‬
‫נמלטו‪ ,‬והיא‪ ,‬שפחדה שמא יתפסו אותם‪ ,‬הכניסה אותו לבית־ספר של גויים‪.‬‬
‫כדי שלא ישכח את היהדות שלו‪ ,‬היא ביקשה ממנו לשמור על כשרות‪" :‬אל‬
‫תאכל בשר ואל תשתה חלב‪ ,‬תאכל רק ירקות"‪ .‬האם באה לבקר אותו מדי‬
‫כמה ימים‪ .‬פעם אחת‪ ,‬ביום חם במיוחד‪ ,‬יצאו כל בני הכיתה לטיול‪ ,‬וכל המים‬
‫שהיו איתם נגמרו‪ .‬הם הגיעו לבית של איכר‪ ,‬והוא הציע לכל ילד כוס חלב‪.‬‬
‫הילד היהודי לא רצה לשתות את החלב‪ ,‬ולכן הוא עשה כאילו הכוס החליקה‬
‫לו מהיד‪ ,‬והחלב נשפך על הארץ‪ .‬הוא עשה עצמו כאילו הוא בוכה‪ ,‬ורץ‬
‫החוצה תוך כדי שהוא מיבב שהוא "שבר" לאיכר את הכוס‪ ...‬באותו יום אמו‬
‫שמעה שהם יצאו לטיול ובאה לקראתו‪ .‬כשהילד ראה אותה הוא צעק לעברה‪:‬‬
‫"אמא‪ ,‬נשארתי שלך!"‬
‫למה הוא התכוון? לילד לא הייתה בעיה לשתות חלב לא כשר‪ ,‬לו זה לא‬
‫הפריע‪ .‬מה שהפריע זה שאימא ביקשה ממנו‪ ,‬והוא רצה להיות קשור אליה‪.‬‬
‫זו העבודה שלנו בראש השנה – להרגיש את הקשר לקדוש ברוך הוא‪ .‬להרגיש‬
‫שהמצוות שלנו‪ ,‬והעבירות שאנחנו לא עושים – הן לא בגלל שזה לא יפה או‬
‫אסור‪ ,‬אלא בגלל שבזה אני מרגיש את הקשר אל ה'‪ .‬אכפת לי מהרצון שלו‪,‬‬
‫אני רוצה את הקשר אליו‪.‬‬
‫מעניין שבוידוי "על חטא" שאומרים ביום כיפור‪ ,‬אין כמעט פרטים‪ .‬לא‬
‫אומרים "על חטא שחיללתי שבת"‪ ,‬אלא על הרגשות – "על חטא שחטאתי‬
‫בזלזול הורים ומורים"‪" ,‬ביודעין ובלא יודעין"‪ .‬כל ה"על חטא" עסוק בקשר‬
‫הפנימי שלנו‪ .‬בראש השנה אנחנו יוצרים אותו‪ ,‬וביום הכיפורים חוזרים‬
‫בתשובה מכוחו‪.‬‬
‫לחיים! שנזכה לשנה טובה ומתוקה עד בלי די‪ ,‬שנה מלאה בעבודת ה' מתוך‬
‫שפע רוחני וגשמי!‬
‫הסנגור‬
‫בערב ראש השנה‬
‫יעלו שליחי יד לאחים לציונו של‬
‫הרה"ק רבי‬
‫לוי יצחק מברדיטשוב‬
‫זיע"א‪ ,‬באוקראינה‬
‫ויעתירו אצל סנגורן של ישראל‬
‫על התורמים למצוות "פדיון שבויים"‬
‫ציון רבי לוי יצחק מברדיטשוב באוקראינה‬
‫לשנה טובה ומתוקה‬
‫מסירת שמות עד יום ראשון ערב ראש השנה בשעה ‪ 12:00‬בצהריים‬
‫אין מצוה גדולה כפדיון שבויים (רמב”ם)‬
‫למסירת שמות חייגו עכשיו ליד לאחים‬
‫‪1800-620-640‬‬
‫ע"פ פסק הרבנים ניתן לתרום מכספי מעשר התרומות מוכרות למס‬
‫יד לאחים‪ :‬ת‪.‬ד‪ 551 .‬ב”ב‪ .‬ח‪-‬ן בנק הדואר ‪www.yadleachim.co.il 44-22-440‬‬
‫שו"ת‬
‫הרב יהושע שפירא‬
‫ראש ישיבת רמת גן‬
‫נפשי בשאלתי‬
‫איך אנחנו כל־כך בטוחים‬
‫שה' יכתבנו לטובה?‬
‫הרי אנשים חולים ומתים‬
‫במהלך השנה‪...‬‬
‫אין הכוונה לסליחה פרטית אלא למעמדו של‬
‫עם ישראל כולו‪ .‬עיקר תפילותינו לפני ה' הן‬
‫על המצב הכללי של העם‪ ,‬שמתוכו נגזרים גם‬
‫העניינים הפרטיים‪ .‬אנחנו בטוחים שנצח ישראל‬
‫לא ישקר ולא ינחם‪.‬‬
‫ואל יהי הדבר קל בעיניך – לפעמים השאלות‬
‫הפרטיות מטשטשות את שדה הראיה שלנו‪,‬‬
‫עד שאיננו רואים את העיקר והמשמעותי‬
‫מכל‪ .‬ההשגחה האלוקית עלינו מאז ומעולם‪,‬‬
‫ובפרט בדורנו ששב לארץ בה שורה השכינה‬
‫"מרשית השנה ועד אחרית שנה"‪ ,‬מבטיחה שכל‬
‫המאורעות שבעולם יובילו אותנו לבסוף לגאולה‬
‫שלמה‪ ,‬לביאת משיח צדקנו ולבניין בית המקדש‪.‬‬
‫הביטחון הזה ממלאנו שמחה וחגיגיות‪ ,‬ועל כן‬
‫אנו לובשים בגדים נאים ומקיימים את מאמר‬
‫הכתוב "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים כי‬
‫חדות ה' היא מעוזכם"‪.‬‬
‫על מה כדאי לכוון‬
‫בתפילות‬
‫ראש השנה?‬
‫אין כפל מבצעים‪ ,‬שוברים והנחות * עד גמר המלאי‬
‫‪9/1/15 2:03 PM‬‬
‫ולצאת לזכות יהודים‬
‫היכן שאוחזים בתפילה‪ ,‬רצוי לכוון בכל ברכה‬
‫ובכל פיוט את התוכן שרבותינו הקדושים יצקו‬
‫בו‪ ,‬כל אחד לפי מעלתו‪ .‬אך עיקר הכל – לכוון‬
‫בברכות המיוחדות לראש השנה‪ :‬מלכויות‪,‬‬
‫זכרונות ושופרות‪.‬‬
‫אין צורך לחפש טעמים עמוקים מדי‪ ,‬סוף כל‬
‫סוף‪ ,‬העיקר הוא להמליך את ה' יתברך עלינו‬
‫ועל העולם כולו‪ ,‬לבקש שיעלה זיכרוננו לפניו‬
‫לטובה‪ ,‬ולומר את פסוקי השופרות ואת ברכת‬
‫השופר מתוך כוונה לקיים את מצוות היום – יום‬
‫תרועה‪.‬‬
‫מספרים שדרשתו של הרבי מקוצק לפני‬
‫תקיעת שופר היתה ציטוט הגמרא‪" :‬למה‬
‫תוקעין? רחמנא אמר תקעו!"‪ .‬כלומר‪ :‬הקדוש‬
‫ברוך הוא אמר לתקוע בשופר‪ ,‬ואנחנו מכוונים‬
‫לעשות רצונו יתברך‪ .‬ומתוך כך מקיימים את כל‬
‫הטעמים של המצווה‪.‬‬
‫הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ‬
‫חיי שנה‬
‫האם עדיף להאריך בתפילות‬
‫או לקצר קצת‬
‫במצוות שופר?‬
‫השולחן ערוך ניתן לכל ישראל ומחייב כל‬
‫אחד ואחד בקיום ההלכה כמעט ללא מרחב‬
‫בחירה‪ ,‬אולם מידות חסידות לא נפסקו בשולחן‬
‫ערוך‪ ,‬והן תלויות בשייכות הפנימית לדבקות‬
‫האלוקית של כל אחד לפי נטיית נפשו‪.‬‬
‫לתקוע בשופר ביום ראש השנה – זה ודאי‬
‫נאמר כמצווה בשולחן ערוך‪ .‬להתפלל את‬
‫התפילות – גם זה נפסק בשולחן ערוך‪ .‬אבל‬
‫שאלה זו‪ ,‬האם להאריך בתפילה או לזכות את‬
‫אחינו בני ישראל שלא מגיעים לשמוע תקיעת‬
‫שופר‪ ,‬עם כל המשמעות העמוקה של קישור‬
‫נשמות רחוקות על־ידי התעוררות קול השופר –‬
‫כאן צריך כל אדם לבחור כטוב בעיניו‪ ,‬ובודאי‬
‫ראוי להתייעץ עם רבותיו שגם בהם יש הנוטים‬
‫לכאן ולכאן‪.‬‬
‫רק ‪₪3990‬‬
‫במקום ‪₪98‬‬
‫למימוש ההטבה יש להביא קופון זה לחנות‬
‫למיוחד‬
‫קקוראי‬
‫רוב‬
‫אליך!‬
‫ספרים‪ ,‬דיסקים‪ ,‬תשמישי קדושה ויודאיקה‬
‫החנות ממוקמת בצומת גוש עציון‪ ,‬סמוך למשתלה | לפרטים נוספים‪02-9933490 :‬‬
‫‪coupon_hayey_shana_4.indd 1‬‬