בס"ד עבודת ה' ברוח חסידית ערב ראש השנה תשע"ו הסיפור הוא יותר פשוט ממסובך ,אבל איפשהו הלכנו לאיבוד בדרך. הסיפור הוא יותר קרוב מרחוק ,אבל הלב שלנו מתגעגע ומתעתע בו זמנית. איפה אתה ,אבינו אהובנו? איפה אנחנו ,אם אתה פשוט כאן? אל תאמין לנו .רק אותך אנחנו רוצים וכל השאר הבל. תאמין רק בנו .מאחורי מסכי הברזל מייחל הלב לקולו הבוקע ,הקורע, הנוהם והחגיגי של השופר. קדּושה! איפה את? נמאס מהבדידות ,מכאב הזרות ,נמאס לפתוח סידור עם לב כבוי ולא לדעת טעם תפילה מהו. מתוק כל כך לטעום את דבש ראשית השנה ,כשאנחנו מלאים עסיסיות כרימון .מביטות בנו התפילות מבין דפי המחזור ,תפילות שלעולם לא ייגע בהן חוק ההתיישנות .מעודד להתחדש ,להיזכר בריחות ובצבעים של עבודת ה' רעננה ,מלאת תום ותקווה .ויותר מכל :השייכות .אנחנו נזכרים בשפה ששכחנו את שורשיה ,שבים לדבר כבני בית וזונחים את מצלמת התיירים .מתרווחים בטבעיות: אתה אבינו וכאן הוא ביתנו .שבים אליך מארץ מרחקים ,מסתובבים אל פניך ,סודקים כחודו של מחט ומסתנוורים בדמעות מאור פניך. דון אותנו ,מלך חפץ בחיים .הסתכל עלינו ממרומי אמיתך האבסולוטית וראה כמה האמת החלקית שלנו יקרה לך ולנו; ראה עד כמה איננו חפצים בחוץ שאופף אותנו .ראה את הזיק שבעינינו ,את רעד ליבנו ,חבק אותנו קרוב קרוב אליך. אם כבנים ,אם כעבדים ,עינינו לך תלויות .עיניים גדולות ,נוצצות, לחיים סמוקות מייחלות אליך ,נוקשות בדלת. ראש השנה הוא זמן של כנות ,זמן של מיצוי הנפש בתפילה ביום בו היקום כולו מתמצה אל נקודת הראשית שלו ,מתכלה ונולד מחדש ברחמים .קוראים יקרים ,אנחנו נפגשים כאן מדי שבוע אך לא תמיד מספיקים לדבר .מה הסיפור שלנו? עבודת ה' .באהבה ,ביראה ,בשמחה ,בדביקות ,בהבנה ובהזדהות. תהיות ,ספקות ,כאבים ,בלבולים וערפולים – יש לכולנו .אבל גם רצון ,צמא תשוקה ,געגוע וכמיהה – יש לא פחות .את אחינו אנחנו מבקשים ,גם אם אצלנו בפנים עדיין בלגן .רוצים להתקרב למי שלא יודע שהוא קרוב ,ולספר לו שה' קורא לו מבפנים. ב"קרוב אליך" אנחנו רוצים לתת במה לשפה של עבודת ה' ,שפה שמזמן הפכה להיות מדוברת ,ויש מצב שהיא מתקרבת לרמה של שפת אם .ריבוי סגנונות וזוויות הסתכלות ,בעלון הזה יש מקום לכולם – למבקשי התמימות ולצמאי הדעת ,למחוספסים ולרוחניים ,לשואלים בחוצפה ולמייחלים בדמעה ,לכל סוגי הכיפות ,השטריימלים, המגבעות והתרבושים ,לג'חנון ולגפילטעפיש ,תגידו לחיים! איש את רעהו נעזור ,ולאחינו נאמר חזק! לשנה טובה ,מתוקה, עמוקה ,איכותית ,פורצת ,קדושה ,מתמידה ,מחדשת ,מלאה בתקווה, בכיסופים ובערגה ,לשנה מרעננת ,מגשימה ומאירה תכתבו ותחתמו לחיים טובים ולשלום. אחים יקרים ,אוהבים אתכם! נתפלל כולנו על כולנו ,ועל השכינה שחלקה גלויה וחלקה נסתרת .כי מה בסך הכל רצינו? להיות קרובים. צוות קרוב אליך גליון | 91ראש השנה תשע"ו ברסלב עם הרב יום טוב חשין 11 צאו לרחובות ותתקעו בקול גדול! 10 רבי צדוק עם הרב אלחנן ראובן גולדהבר 9 דברי פיוס וריצוי במוצאי שביעית 3 קסם הייאוש אלומה לב 2 2800חברי "קרוב ללב" מכל רחבי הארץ יוצאים לאחל שנה טובה לאלפי שכנים מרקע חברתי שונה שלחו שם וטלפון ל[email protected] - והצטרפו גם אתם! קרוב ללב החיבור שנוגע בכולנו ת פילת מנחה של ערב ראש השנה היא בעצם התפילה האחרונה של השנה ,ותפילת ערבית של ליל ראש השנה היא התפילה שפותחת את השנה ה חדשה .בתורת חב"ד מבואר כי הקדוש ברוך ה וא "מסתלק" מהעולמות בערב ראש השנה, ו לכן התפילה האחרונה של השנה היא סוג של פרידה מהאלוקות ששרתה בעולם בשנה החולפת. ה המשכה החדשה של גילוי האלוקות מתחילה בתפילת הערבית הראשונה ומכאן גודל חשיבותה, ועיקרה בזמן תקיעת השופר .סיומה של ההמשכה ל שנה הקרובה וכניסתה לעולמות מתרחשים עם סיום עשרת ימי תשובה ,בתפילת נעילה. ערב ראש השנה תפילת המנחה היא הישורת האחרונה של חשבון הנפש של ימי אלול וסיום ההכנות לראש השנה. ר בי יוסף יצחק מליובאוויטש מתאר באחד ממאמריו את התחושה של תפילה זו :האדם עושה ח שבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך ה שנה ,חשבון אמיתי בלי הגזמות ובלי הקלות, במצוות שבין אדם לחברו ושבין אדם למקום .הוא בוחן לעומק עד כמה עשה את מעשיו מתוך יראת ש מים וקבלת עול מלכות שמים .האדם ממשיך ומתבונן במצבו בעניינים הגשמיים ,ורואה אשר הקדוש ברוך הוא התנהג איתו בחסד חינם ונתן לו כל הצטרכותו ,הרבה יותר ממה שהגיע לו לפי ערך התנהגותו. התעוררות גדולה ממלאת את הלב ,חרטה אמיתית ע ל העבר ורצון לתפוס ברגעים האחרונים של ה שנה קשר עמוק ואמיתי עם ה' יתברך ולתקן א ת כל מה שהאדם הפסיד מגילוי האלוקות הספציפי של השנה שעברה .ואז ,בבכייה חרישית עמוקה ונוראית נפרד האדם מגילוי ה' של השנה שעברה .זהו זמן ההסתלקות של ה' ,כביכול הוא מתכנס לתוך עצמו .התהליך הזה מכונה בקבלה "דורמיטא" ,ובמדרש "יושב על כסא דין" ,לדון ֶהגיֹון לִ בּי האחרונה והראשונה | משה שילת | מ חדש עד כמה ,ובעיקר האם בכלל יש מקום להתגלות שוב בעולם בשנה החדשה .כך שוקעת לה השמש ,שנה חלפה ונכנסת לה השנה הבאה. משמעות מרתקת נוספת לתפילה זו מובאת בספר התניא (קונטרס אחרון ,דף קנד) בשם ספרי קבלה :יש עניין גדול מאוד בכוונה פרטית בכל מילה ומילה בתפילה ,כשהמינימום שבמינימום הוא פעם אחת ב שנה להתפלל תפילה מושלמת מראשיתה ועד סופה .בחסדו הגדול ,מלקט הקדוש ברוך הוא את כוונותינו מתפילות כל השנה ומחבר אותן לדבר שלם ,פסוק מפה וברכה משם מצטרפות לחשבון ש ל תפילה שלמה ומושלמת .מרטיט לחשוב שבתפילה זו יש בעצם הזדמנות אחרונה להשלים את כוונות התפילה לשנה הזו. ליל ראש השנה ב ליל ראש השנה התפילה הראשונה נערכת מתוך אימה ורצינות .התפילה היא קצרה ואחריה ה ולכים לסעודת יום טוב ,אבל אל תתבלבלו! ר געים נשגבים אלו הם שיאה של קבלת עול מ לכות שמים .הלילה כולו מוקדש לקבלת עול לנצח נצחים אלומה לב הדבר שהכי מפחיד אותי בעולם ,ומתעצם כשנפתחת שנה חדשה ,הוא העתיד .שאלת ה"מה יהיה" הבלתי נגמרת .עוד לא נולד האדם שפיצח א ת העתיד ,שהשיג שליטה על הנצח המסתורי והסורר שלא מגלה את עצמו בפנינו .למעשה ,לא נראה לי שאני היחידה שמפחדת מהעתיד .כולם מנסים להשיג כל הזמן בטחונות ,ערבויות לכך שיהיה לנו מה לאכול ביום סגריר ,שהילדים יבואו לבקר ,שהאהבה תישמר .מבקשים מיודע תעלומות הודיעני נא דרכיך ,רק הפעם ,שרק נהיה בטוחים. ש נה חדשה בפתח עלולה להיות כר פורה לפחד .אם כבר קיבלת את מ בוקשיך הגדולים – הפחד הוא שלא יילקחו ממך השנה ובכלל ,ואם טרם קיבלת – מי יודע מתי זה יקרה? מי יבטיח לנו שזה יקרה השנה? ומי יאמר לי איזו תפילה בדיוק אני צריכה להתפלל כדי שתפתח את השערים הגדולים? מה יהיה ,תגידו לי ,מה יהיה... הקסם של הייאוש ניתנה האמת להיאמר ,השנה החולפת ייאשה אותי .התחושה שדברים לא זזים ,לא משנה מה פעלתי ומה פיללתי .בשלב מסוים חשבתי שנדמה שזה יישאר כך לנצח ,אז אולי עדיף כבר להרים ידיים? למצוא את המקום השקט ש לי ,להנמיך את הלהבה ,בלי ציפיות ,לא לעשות תנועות גדולות מדי, ולחיות ככה עד אינסוף .אם זה העתיד וככה אשאר לנצח ,לפחות שאהיה מחוסנת ולא אצפה לשום דבר. כששאלתי מישהי למה להשתכנע שיהיו ימים טובים יותר ,ומי אמר שהעתיד יהיה טוב יותר ,היא ענתה לי תשובה פשוטה שהדהימה אותי" :הטעות שלך", היא אמרה" ,היא שאת לוקחת את הרגע הזה ,כפי שהוא עכשיו ,ומותחת מלכות שמים למשך השנה כולה! ב תפילה הראשונה ובאמירת תהילים במשך ה לילה בתחנונים ולב נשבר אנו מבקשים מה' י תברך שיקבלנו לעבדים ויסכים למלוך עלינו. א נחנו משעבדים את כל עצמותינו אליו יתברך תוך "הזזה פנימית" עמוקה של קבלת עול מלכות ש מים כללית לכל השנה .הקדוש ברוך הוא לא מודיע לנו את תשובתו לבקשתנו בלילה הזה .בליל הגעגועים הזה הקדוש ברוך הוא טרם נכנס מחדש לעולם .בינתיים חי העולם רק מה"רשימו” -רושם של גילוי האלוקות של השנה שעברה .בלילה הזה אנו והעולם כולו במבחן .ליל ההכתרה. תפילת ערבית הקצרה של ליל ראש השנה הייתה התפילה הארוכה ביותר אצל אדמו"רי חב"ד ,והם התפללו אותה בניגון חרישי ומיוחד. בוקר ראש השנה ה הכתרה עצמה מתקיימת בבוקר ,ברגעי ההוד ש ל תקיעת השופר .תוך כדי התקיעות מקבלים עליהם היהודים את עולו של ה' בזעקות ובבכיות, בשברים ובתרועות. אז מתיישב הקדוש ברוך הוא על כיסא הרחמים, ע ובר מהסילוק של מידת הדין ובוחר להיכנס לעולם מחדש .הוא מאמין בנו ובוחר למלוך עלינו בגילוי פנים חדש. ב ניית מלכות ה' לכל השנה הקרובה ממשיכה לאורך עשרת ימי תשובה גם מצדנו וגם מצד ה'. השלימות האמיתית של מלכות ה' שייכת לגאולה, אז יראה העולם כולו את מלכות ה' "וידע כל פעול כי אתה פעלתו" ,והעולם יגיע למטרתו -דירה לה' י תברך והתגלות מלכותו בו בשלמות .בתפילות הימים הנוראים אנו חוזרים על כך שוב ושוב כי ז והי המטרה הסופית והתחינה האמיתית שלנו: שבשנה הזו ה' יתגלה ויהיה למלך על כל הארץ באופן נצחי ,בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש. אותו באופן מלאכותי עד אינסוף .את חושבת שעכשיו מקבעים אותך כפי שאת ,ומענים אותך להישאר ככה אינסוף ימים ,לנצח" .ודאי שאף אחד לא רוצה להישאר ככה לעולם .אבל החיים הם לא כאלה ,רגע אחד לא דומה לקודמו ,גם אם הקשיים נראים אותו דבר .בהתבוננות כנה על החיים שלנו, אנחנו תמיד מגלים חידושים קטנים .תמיד יש משהו שהנפש מתחזקת ממנו ומקבלת אוויר נקי .נכון ,המטרות הגדולות טרם הושגו ,אבל האם אני ניגשת אל השנה העתידית הזו כפי שניגשתי אל השנה שלפניה? ודאי שלא .למדתי, התפתחתי ,אפילו לייאוש יש את קסם הגדילה שלו. וזהו סוד האינסוף העתידי :הוא לעולם איננו סטטי ,כל יום טוב מעט יותר מקודמו ,בכל יום אני לוקחת אחריות ועושה פעולה נוספת לשיפור איכות חיי ,בכל יום מתעצמת בי היכולת להיות יותר ויותר במיטבי .החיים הם הדבר הכי זז בעולם ,הכי גמיש ,את חושבת שהגעת לקצה גבול היכולת, אבל אם את עירנית ולא שקועה בתחושות שאין מכאן לאן ללכת ,את פתאום שמה לב איך ברגע אחד ריבונו של עולם מגלה לך בדיוק מהסוף הזה – קצה חוט חדש. עולם שלם מחכה לנו ו זו הברכה שלי לשנה החדשה :שנתמלא בתחושה שיש עוד עולם שלם, ע שיר ,שמחכה לכולנו ולא נגמר בגיל שלושים ואפילו לא בגיל תשעים. ש נאמין שאצבע אלוקים מזמנת הזדמנויות מפתיעות ויהי רצון שנזכה לתפוס אותן עם מחשבה פתוחה ,לב רענן ופעולות טובות ומיטיבות .שלא נפחד מהנצח ולא מדרך ארוכה ,אלא כל יום נצבע את חיינו בצבע חדש, בצעד חדש ,עד אינסוף... [email protected] "וכשתשקע חמה בלילי ראש השנה של מוצאי שביעית – אבד החוב" דברי פיוס וריצוי במוצאי שביעית | הרב יאיר פרנק | רב הישוב עמונה שתי טענות ודברי ריצוי ופיוס יש בידינו בבואנו לפני בורא עולם בראש השנה זה ,שנת תשע"ו: ריבונו של עולם ,כתבת בתורתך – "מקץ שבע שנים תעשה שמטה .וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ב רעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'". ואם כן ,אנו עמך בית ישראל ,אף כי חטאנו לפניך ,ומרובים ח ובותינו ואשמותינו ,הרי אתה חנון ורחום תשמיט ותמחק את כל אלו מנגד עינך .ואף כי יודעים אנו כי מרחם אתה על עמך ישראל בכל שנה ושנה ,הרי קודם לכך יושב הנך על כסא דין ,וממתין לשמוע קול תקיעתנו ,בכדי לעבור מכסא דין לכסא רחמים .ואולם ,בראש השנה זה ,כבר בכניסתה של ה שנה החדשה נטהר לפניך ,וכפי שכתב בנך הנשר הגדול רבי משה בן מימון – "וכשתשקע חמה בלילי ראש השנה של מוצאי שביעית אבד החוב". ואמנם ,כבר אמרו חכמים – "המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה ממנו" .ואף אנו עמך וצאן מרעיתך וודאי ווודאי נרצה לעשות רצון חכמים .נחשוב ונתבונן במה חטאנו לך, ו מה הם חובותינו ,ונשתדל לחזור ולהשיב לבבנו אליך. י ודעים אנו כי עימנו היית תמיד ,אף בזמן שחטאנו לך, ו רוצים ומבקשים אנו להשיב ולהרים אליך את כל כוחות החיים שנפלו ,ולחזור ולהדבק בך .אך מבקשים אנו כי לא | 9:30-12:30 נ עשה זאת השנה בבחינת עבדים ,שכן ֶ'ע ֶבד ֹלוֶ ה ְל ִאיׁש ַמ ְלוֶ ה' ,ואתה חנון ורחום הרי תשמוט כל חובותינו ,אלא בבחינת בנים בלבד ,היודעים שאתה אבינו שבשמים ,אוהב ומרחם עוד קודם בואנו אליך ,ותרחמנו כרחם אב על בנים. ותאמר כנגדנו – משמט אני כל חובותיכם ,ונאים וזכים אתם לפני כאילו לא חטאתם כלל. ועוד זאת רצינו לומר לפניך ,שוכן שחקים .מקובלים אנו כי אליהו הנביא יושב בכל מוצאי שבת תחת עץ החיים וכותב ז כויותיהם של ישראל .והרי ,זה אך יצאה עתה שנת שבת הארץ ,ואם כן עומדים אנו בראש השנה בבחינה של מוצאי שבת קודש .יקום אם כן אליהו ,ועימו כל הצדיקים ,ויכתבו ז כויותיהם של ישראל רחומיך ,היושבים בארצנו הקדושה, ו בכל אתר ואתר .יכתבו וימנו לפניך את טוב ליבם של בניך ,והשתדלותם המרובה לקיים כל מצוותיך ,על אף כל הניסיונות והקשיים. ו עוד זאת ,יבוא התשבי ,וישיב לב אבות על בנים ,ולב בנים על אבותם ,וישכנו השלום והאהבה בינותינו ,ונעשה כולנו אגודה אחת ממש לעשות רצונך בלבב שלם .ונשב מיד יחד בשמחה לסעודת מלווה מלכה ,סעודת דוד משיח צדקך. במהרה בימינו ,אמן. 11:30 - 8:30 054-3199955 ראשית שנה להזכר אצל המלך | הרב ישראל אריאל | בתורה נאמר כי ראש השנה הוא יום זכרון תרועה ,מה שמתבטא בתפילת היום ב"זכרונות" .באופן פשוט זכרון תרועה קרוב למה שנאמר בפרשת החצוצרות "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר ה צורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם", ומשמע ,אם כן ,שזכרונות פירושם בקשה להזכר לפני ה' לטובה על רקע צרה ומצוקה ,או לפחות סכנה (אמנם גם התקיעות על קרבנות ה חגים שבאותה פרשה הן לזכרון ,אבל הכתוב מבחין לאורך כל הפרשה בין תקיעה לתרועה ,ומשמע שם שזכרון התרועה הוא זכרון להיוושע מצרה) .מכאן דימוי הגמרא את התרועה ל"גנוחי גנח" או ל"ילולי יליל" (ובעברית היינו אנחה ובכיה) .הנמצא בצרה רוצה שה' ייזכר בו כביכול ויפנה להושיעו ,או יראה כי מר לו ריחוקו ויתעורר לקרבו; כלומר ,יעלה בזכרונו כביכול כי הצועק יקר לו, ו בעקבות זה יתערב במצב שנראה כי אם ימשיך להתנהל באופן טבעי יתפתח לכיוון רע ,ויפעל לשנותו ולהטותו[ .לפי זה ,הצבת י ום הצרה בראשיתה של השנה ובראשית בריאת העולם -כמו שמצאנו בדומה לזה בדברי חז"ל על יום הבריאה ,שצמחים עמדו על פתח הקרקע ,והעולם היה חסום מלהתפתח ,והכל חיכה לתפילת האדם שתביא להתערבות אלקית שתוריד גשמים -אומרת שלא צריך להסתכל על הצרה כעל הסתבכות מקומית ,ועל ההתרחקות כעל סטיה שצריך לתקן ולשוב ולהמשיך הלאה בדרך המלך ,אלא שהפער והריחוק הם בתשתית הקיום ,וכל־כולו הינו מאמץ הגישור וההתגברות על זה]. א ולם באים חז"ל ולומדים מאותה פרשת החצוצרות שהזכרנו כי יש להקדים לזכרונות מלכויות" .כתיב 'והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם' ,שאין תלמוד לומר [בצמוד לזה] 'אני הוי' אלקיכם' [שהרי כ בר נאמר] ,אלא זה בנה אב לכל מקום שנאמר בו זכרונות יהיו מלכויות עמהן" .משמע שיש בקשה להיזכרות רגילה ,ויש בקשה אחרת שמכוונת להיזכר לפני המלך המריע מבקש להיזכר תוך כדי שמתוודע לרוממותו ואלקיותו של זה שנזכרים לפניו ,ועוד משמע, שרצון להיזכר בלא להפנות תשומת לב לכך שזה שאמור לזכור הנו מלך -יש בו פגם. יתכן זכרון בלא זה ,בו פונים ואומרים ,בניך אנחנו ,חלק אלוקה משלך נפחת בנו ,וכיצד תתנכר לנו ותזניחנו?! הן גדולים רחמי האב ע ל הבן ,וכמדומה שגם בלתי מותנים .אולם כעת ,בראש השנה, יום חשבונו של עולם ,היום בו מתעוררים הזכרון לשם מה נברא, והבחינה והדין אם עונה לציפיות ממנו ,איננו באים בשם הסגולה, בשם ה'ייחוס' של בנים למקום ,היום רוצים אנו להזכר לפני המלך: האמנם גם ממבטו המלכותי ,הבורא והגואל והעוסק בתיקונו של עולם ,יכול שייזכר בנו? האם שותפים אנו לשאיפותיו שבשמן הוא מוליך את העולם ,או שיחסנו אליו מנותק מכל זה? ב שפה קצת יותר בוטה :ללא המלכויות ,הזכרונות הם סנטימנטליים. רוצים את הסיפור הגדול ננסה להמחיש מה פירוש הקשר הזה שבין הזכרון למלכות :כל תלמיד יודע שכאשר הוא מתכונן למבחן בהיסטוריה ועליו לזכור הרבה תאריכים ושמות ,כל הפרטים הללו הם בחינת קשה ללמוד ונח לאבד ,הזמן שלוקח לשכוח אותם קצר מן הזמן שלוקח לזכור אותם .אולם אם יתפסו לו המאורעות ההיסטוריים כסיפור גדול, והפרטים יהיו שם בבחינת מרכיבים שבלעדיהם הסיפור לא מתקדם, כי אז נקל יהיה לזכור את הפרטים. בבואנו להזכר לפני המלך אנחנו מבקשים להיות נטועים בתוך הסיפור הגדול שלו ,ולא פריטים תלושים אשר רק מפני כח זכרונו ה מופלג אינו שוכחם .אנחנו מבקשים להשתלב בתמונה השלמה ה נגלית בפני המלך (אשר מפני ראייתו הרחבה מוכנים האחרים ל קבל עולו ולעשות גם מה שמנקודת מבטם לא נראה חשוב), ואומרים לו :שאיפותיך שאיפותינו ,רוצים אנחנו ש"תבנה עלינו" בבואך להגשימן (משולים ישראל באותה שעה לבן המלך האהוב שוויתר על הפינוק בארמון והתגייס לצבא ,שם הוא נדמה כשווה בין שווים ,ולבסוף זכה להיות החניך המצטיין ,זה שהכי מסור למלך, וכולם אומרים אז :אין פלא ,הלא בנו הוא). רמז לזיקה הזאת שבין הזכרונות למלכויות הוא תפקיד המזכיר שבתנ"ך .הלה מוזכר כאחת הדמויות הקרובות ביותר למלך ,ומן ה סתם תפקידו לארגן בסדר עדיפויות ביצועי את כל מחלי פני ה מלך .הוא המנתב את אין־סופיותו של המלך אל יכולת ה יישום ,וכדברינו ,זה ענינה של בקשת ההיזכרות ,נא ניזכר לפניך בהקשר להגשמת מלכותך. עבדות של חירות ומה באשר לשופרות? -כבר ארכו דברינו .לכן ר ק נזכיר לשון הספרי שגם אומרת כמעט בפירוש את הסברנו פה" :המליכהו עליך תחילה ואח"כ בקש מלפניו רחמים ,כדי שתיזכר לו ,ובמה? -בשופר של חירות ,שנאמר 'ביום ההוא יתקע בשופר גדול'". הקשר בין השופר לחירות נלמד מן הסתם משחרור עבדים ביובל בעקבות העברת ש ופר התרועה .בפשטות חירות הפוכה מקבלת עול מלכות ,ובכל ז את חז"ל מציירים כאן המלכה שכולה ביטוי של חירות .אין זאת א לא שעומק ההזדהות עם המלך, כאשר נזכרים לפניו באופן שהתבאר פה ,נחווה ל אדם כחירות מקטנותו וקטנוניתו. "עבדי הזמן עבדי עבדים הם ,עבד ה' הוא לבדו חופשי". כאן גרים בכיף מלך ומלכה ה פדקו לטה למ עי הזוגיות | הרב יצחק ערד | ע ל אדמו"רי חב"ד מספרים ,שלמרות הטרדות הרבות בצרכי הציבור בערב ראש השנה ,וההכנות הרוחניות שהיו שקועים בהן ,היו מקפידים סמוך לכניסת החג ,בטרם צאתם לתפילות החג ,להקדיש זמן מה לשוחח ביחידות עם הרבנית שלהם .הקשר בין איש לאשתו מהווה מראה לקשר בינינו לבין הקדוש ברוך הוא .מי שבתוך ביתו "ממליך" את בן או בת הזוג בוודאי יידע גם כיצד להמליך את הקדוש ברוך הוא עליו למלך. להמליך מישהו פירושו לכבד אותו ,להעריך אותו ,לראות אותו מרומם. ה כבוד הוא המהות של המלך ולכן "מלך שמחל על כבודו – אין כבודו מחול" .אין הכוונה לכבוד חיצוני ומזויף ,אלא כבוד במובן של נתינת מקום וערך אמיתי .המשמעות של המלכת בן הזוג פירושה שהרצון שלו חשוב בעיניי לעיתים יותר מהרצון שלי .אני שם את רצוני בצד ומוותר ,כדי שרצונו י תממש .כמובן שהיחס הזה צריך להיות הדדי .ומה עושים כשהרצונות נראים סותרים? היא תעמוד על כך שהרצון שלו יתממש והוא יעמוד על כך שהרצון שלה יתממש ,בצורה כזאת מותר "לריב" .ואם זה עדיין לא קורה, פעם הוא "יבטל רצונו מפני רצונה" ופעם היא "תבטל רצונה מפני רצונו". הממליך מלכים ,ולו המלוכה לפעמים קשה לאדם "להמליך" את בן זוגו כי באופן טבעי קשה לו לראות מישהו שמרומם יותר ממנו.הסיבה הפנימית לכך היא שהאדם לא מאמין בערך העצמי שלו ,ב"מלוכה" האישית שלו ,והוא חושב שהוא צריך להגן על עצמו ועל ערכו ,ובאופן בלתי מודע עושה זאת על ידי השפלת בן הזוג והנמכתו .תודעה כזו מביאה מאבקי כוח גלויים או סמויים בין בני הזוג, ומריבות וחיכוכים מתרחשים בלי הרף. ה מלכת השני מתאפשרת כאשר אדם מאמין במלוכה העצמית שלו. כ שאדם מכיר בערך עצמו ,בייחודיות שלו ,במעלות ובסגולות שהקדוש ברוך הוא נתן לו ,הוא מודע למה שיש לו להביא ולתרום לקשר ,אזי אין לו קושי להמליך את השני. לפעמים אחד מבני הזוג מסרב לקבל את כתר המלכות ,מכיוון שאיננו מצליח ללבוש אותו .הוא לא מצליח להרגיש בעל ערך וחשיבות .זהו מצב קלוקל מכיוון שנחיתות של אחד הצדדים פוגעת באיכות הקשר הזוגי. ראש או זנב? יותם הוא אדם עדין ,רגיש ,שעוזר בבית ומתפקד כמו שצריך .יש בינו לבין רעייתו אפרת תקשורת טובה ,אך כשהיא מנסה לומר לו מילות הערכה ושבח הוא דוחה אותם במחי יד .בנוסף לכך ,משפטים שהוא מרבה לחזור עליהם ,מציקים לה מאוד" :את אישה טובה מידי בשבילי; לא מגיע לך בעל כמוני; את הרבה יותר צדיקה ממני; אני מקווה שאת לא מאוכזבת ממני", ועוד. יותם לא הצליח להבין למה האמירות האלה מוציאות אותה מדעתה .הוא באמת הרגיש כך מולה ,ואפילו חשב שהוא מחמיא לה בזה ,אך אפרת ,מבלי שידעה להגדיר ולהסביר לעצמה את הסיבה לכך ,לא הייתה מסוגלת לשמוע ממנו כאלו מילים .אפרת התעקשה שיותם ילך לקבל הדרכה. יותם למד שאדם לא אמור לשמוע מבן זוגו משפטים שמבטאים נחיתות ,זה לא דבר שתורם לזוגיות .בנוסף ,התברר כי האמירות הללו היו רק סימפטום לתחושות פנימיות שאינן נכונות .לא היו אלו ענווה או צניעותאלא תפיסה עצמית שגויה ,רגש נחיתי ,פחד וחוסר בטחון .העבודה העיקרית של יותם הייתה לחזק את הביטחון והאמונה שיש לו הרבה מה להביא לקשר הזוגי, ולהגיע למצב שהוא מפסיק לתפוס את עצמו כנחות. א חד האיחולים שאנו מאחלים בראש השנה הוא ש"נהיה לראש ולא לזנב" .גם בזוגיות ,כשאחד מרגיש "זנב" ביחס לשני ,הוא פוגע לא רק בעצמו אלא גם בבן הזוג שלו .כל אחד מאיתנו צריך להשתדל שהוא וגם בן או בת הזוג שלו יהיו "ראש" ו"מלך" ,וכך שנינו ביחד "נהיה לראש ולא לזנב". מערת המכפלה פתח גן עדן ,מקום שכל התפילות עולות דרכו למרום ,וכעדותם של כל אשר השתוקקו להתפלל במקום קדוש זה ,בהפליגם בגודל זכות התפילה ב"שער השמיים" ,מקום בו התפילות אינן חוזרות ריקם .ביום הכיפורים יערך כינוס גדול של עמך בית ישראל ,לעורר זכות ישני חברון לישועת הכלל והפרט. לאור הביקוש הגדול בשנים האחרונות, אנו נערכים למבצע גדול ומיוחד לקליטת הציבור הרחב והקדוש לתפילה, ללינה ולסעודה מפסקת לפני ואחרי הצום. הזדרזו והרשמו: שרה 052-3191902 ההרשמה חובה | כל הקודם זוכה מספר המקומות מוגבל ת היום ש מפאת קדו האירוח והמקום ,בלבד גברים ל ם יצחק ל או פתוח www.kipur.org.il ובזכות האבות והאמהות הקד' ישני חברון נזכה לחתימה טובה, לחיים טובים ולשלום ,ויתקבלו כל תפילותינו באהבה וברצון! אמן! קרן מורשת מערת המכפלה | מחדשי היישוב היהודי בחברון | הכנסת אורחים חברון | מועצה דתית קרית ארבע חברון | מנהלת מערת המכפלה תשובה ותפילה בגובה העיניים | חנה נקי | מ דהים עד כמה הדור שלנו משופע בבעלי־תשובה מדהימים ובסיפורי ניסים מרגשים .כל אחד מכיר מישהו שעבר חוויה מסעירה ששינתה לו את החיים וקרבה אותו לעבודת ה' .גם התקשורת והלגיטימציה שיש לסיפורים כאלו ,הפכו אותם לשכיחים ,למדוברים ,ואולי אפילו למרגשים קצת פחות .שוב "ההוא שחזר מהודו"? עוד "בית יהודי" בבירת בחריין? קריאת שמע באמצע תאונה מטורפת ,הנחת תפילין חפוזה שהדליקה את הלב או ברכה מתוקה מפיו של ילד קטן ששברה את כל המחיצות .נדמה שבאיזשהו מקום קצת התרגלנו ,ויחד עם ההרגל ,סף הציפיות שלנו עלה. דווקא משום כך ,בחרנו הפעם להביא בפניכם סיפורים יומיומיים .סיפורי תשובה ותפילה שנמצאים קרוב לכולנו .רגע לפני ימי ראש השנה ,בהם מחפשים כולנו את החוויות הרוחניות הגדולות ,מוגשים בפניכם סיפורים קטנים־גדולים שיפתחו לכם את הלב באמיתיותם ובפשטותם. תשובה במכונית ז'נט בן דוד ,הרצליה "זה היה כשעוד הייתי חילונית לגמרי ,ובכל זאת ,הלב שלי כבר התחיל להתקרב לה' .אמצע אוגוסט ,יצאתי מהעבודה בצהריים ,נכנסתי לרכב והתחלתי לנסוע .כמו תמיד באותה תקופה ,הדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו היה – מה אני עושה עם החיים שלי? למה אני ממשיכה לעבוד כאן? אולי הכי טוב שאעזוב הכול ,אלמד במדרשה ואתחיל לשמור שבת ,אולי. אבל בעצם ,מי אמר שאני צודקת? אולי אני טועה וזה לא מה שאני צריכה לעשות .אולי אמשיך לחיות ,התסכול יעבור ואני לא ארגיש געגוע לתורה ולמצוות .לא ידעתי מה לעשות ,הרגש והשכל התערבבו לי והתווכחו ביניהם. "האנשים ברחוב היו המומים, אבל נורא שמחו .אני זוכרת איך פתחתי את החלון ופשוט התחלתי לבכות" "ידעתי שאני לא יודעת בעצם שום תפילה ,והכי ידעתי שאני אבכה שם ואשבר .איך ארשה לעצמי לבוא ולהיפתח ככה מול כולם?!" "המחשבות האלה רצו לי בראש תוך כדי נהיגה ,עד שהרמזור התחלף לאדום ועצרתי .גם המחשבות שלי עצרו באותו רגע .אני זוכרת איך היה חם ,הסתכלתי בחלון וראיתי אנשים הולכים ברחוב ומנגבים זיעה .באותו רגע החלטתי לפנות לשמיים ואמרתי בתמימות, אבל גם בחוסר אמונה מוחלט' :ה' ,אם אתה קיים – תראה לי שאתה פה איתי .אני מבקשת ממך שירד עכשיו גשם!' "כן ,התחיל לרדת גשם .אני לא אשכח את זה בחיים .כמו בסיפורים החסידיים שכולנו מכירים ,השמיים הפכו אפורים ,וחלון המכונית שלי נרטב .האנשים ברחוב היו המומים ,אבל נורא שמחו .אני זוכרת איך פתחתי את החלון ופשוט התחלתי לבכות .הרגשתי שה' מדבר איתי ורוצה אותי .נסעתי משם ישר למדרשה ,אליה רציתי כל־כך להירשם, ומאז אותו יום אני בעלת תשובה". "הפעם רציתי שיהיה אחרת ,וידעתי שיהיה אחרת .בשנה החולפת זכיתי להתחיל לשמור שבת ,ככה בקטנה ,מה שיכולתי ,מה שידעתי. גם קצת צניעות וקצת כשרות .חיכיתי לראש השנה גם כי ידעתי שזאת ההזדמנות לקבל עליי ברצינות דברים חדשים ,אבל כמו שאמרתי, יותר מכל ציפיתי לתפילה. "מצחיק ,אבל פחדתי מאוד להגיע לבית הכנסת! כל־כך התפדחתי להיות הפעם שייכת ל'דוסים' ,לקרוא מתוך הסידור .ידעתי שאני לא יודעת בעצם שום תפילה ,והכי ידעתי שאני אבכה שם ואשבר .איך ארשה לעצמי לבוא ולהיפתח ככה מול כולם?! "התלבטתי אם להישאר בבית ,אבל בסוף החלטתי להגיע לבית הכנסת .הסתכלתי על כולן ,לבושות יפה ,נראות רוחניות ונקיות .היו שם כמה בנות שנראו כמו שנראיתי אני שנה לפני כן ...היו כמובן חברות מהלימודים ,שכנות .כמעט שהתייאשתי מכך שאצליח להתפלל תפילה כנה מול כולן ,עד שלבסוף החלטתי לפנות לה' ולהתפלל אליו שיעזור לי להתפלל. מה שקרה אחר כך ,מלווה אותי כל השנה הזאת .מיד עם היכנס החג ,התרחשה הפסקת חשמל בבית הכנסת! אף אחד לא הבין מה קרה ,האמת שהרבה סבלו מזה ,עברו להתפלל ליד הדלת .אבל אני הרגשתי שהתפילה שלי נענתה! כל התפילה שהו כולם בחושך כמעט מוחלט ,ואני הייתי מאושרת .לא ראו אותי .התפללתי מעומק הלב, דיברתי עם ה' במילים שלי ,הצטרפתי כשיכולתי ,בכיתי כשרציתי, ולא התביישתי מאף אחד .עמדתי מול ה' כמו שאני והודיתי לו על היכולת פשוט להתפלל .השנה כבר אין צורך בחושך ,אשמח לאור בבית הכנסת ,אלא אם בחורה אחרת תזדקק לו."... תפילה משפחתית הרב שמואל ששון ,חיפה סוף־סוף חושך יונית קליין ,ירושלים "זה קרה בדיוק לפני שנה .ראש השנה התקרב וגם אני בדיוק התחלתי להתקרב – לקדוש ברוך הוא .חיכיתי מאוד לראש השנה, לתפילות ,לאווירה ולהרגשה המיוחדת .נכון שהייתי כמה פעמים בבית הכנסת בחגים ,אבל תמיד הגעתי לשם סתם ככה .הרבה מגיעים בחגים לשמוע שופר ולהגיד כמה תפילות מוכרות. בס"ד מרכז "במשפחה שלנו היו כמה וכמה בני דודים שלא התחתנו .כשיש לך בת דודה רווקה ,שהיא לא בת עשרים ושבע ,ועברה גם את גיל שלושים וחמש ,זה מזעזע אותך .קל להתייאש במצב כזה ,אבל אם אכפת לך באמת ,התפילה תגיע ,היא תבוא ישר מהלב. "אשתי ואני החלטנו לעשות מעשה .אספנו את המשפחה והעלינו את הרעיון לקיים יום תפילה בשביל כל מי שצריך ישועה ,ואנשים התלהבו .התקשרנו לכולם ,לאחים ,לאחיות ואפילו לבני־הדודים עצמם ,ואמרנו שמי שרוצה ,מוזמן לבוא לתפילה. "התלבטתי ביני לבין עצמי .היצר הרע אמר לי :תפילה זה משהו אישי ,פנימי ,מהלב ,מה אתה קורא לכולם? מה זה הבזבוז זמן הזה, להתכנס לכל מיני מקומות בארץ .בשביל מה לסחוב ליום שלם תלמידי חכמים ואנשים עובדים ,שכל אחד יתפלל במקומו ,וזהו... "יום התפילה היה באמת מדהים .נסענו לכותל ,לקבר רחל ,לקבר שמואל הנביא וגם לקברו של הרב קוק ,ופשוט התפללנו .היינו שלושים מבוגרים ועוד עשרים ילדים שבזכותם נהיה לנו רוחב־לב. כשאתה אומר לילד שהולכים להתפלל כדי שמישהי תתחתן ,אז זה השיעור הכי גדול שאתה יכול לתת לו ,שיעור באמונה מה התפילה שלנו יכולה לעשות .אנחנו רוצים לצאת מהמקום המקובע של התפילה ,מהמקום של 'תגיע לתפילה'' ,התפללת־לא התפללת'' ,שב כאן ,הסתכל בסידור' .אנחנו רוצים שהתפילה תהיה באמת פנייה שלנו לבורא עולם ,וזו הייתה אחלה הזדמנות להיות במקום הזה ,לומר לילד שלך – 'אנחנו נוסעים עכשיו כדי להתפלל' .זה נותן לתפילה משקל, כי זו התייחסות אמתית. "כולנו יודעים שבדרך כלל התפילות הטובות באות בהיסח הדעת, כשלא התכוונת ופתאום יצאה לך תפילה טובה .אבל מסתבר שגם להשתדלות יש תפקיד חשוב :באותו יום כל אחד הקדיש מזמנו והשקיע בתפילה שלו ,וזה היה מיוחד .באמת ראינו ישועה ,וברוך ה' באותה השנה היו מספר חתונות! זה דבר גדול ,זה מראה לנו מה הכוח של התפילה .רק צריך להאמין". ארחות אהרן אור ועבודת המועדים לימי הרחמים והסליחות ומועדי האיתנים חודשי אלול ותשרי מבחר שיחות קודש המעוררים את הלבבות מאת אוהבן של ישראל כ"ק מרן אדמו"ר מפינסק קארלין זיע"א ספר יסוד ללימוד אופן עבודת ה׳ בירח האיתנים על פי תורת החסידות מהדורה שניה מפוארת ומהודרת | ערוך ומסודר לפי ענינים | באותיות מאירות עינים להשיג בחנויות הספרים – להזמנות עד הבית ,מכון מטה אהרן טל05271-41446 . מתוך פרויקט צמאה אז נברח לאיזה סרט. זה לא יעזור. אחרי שעתיים של בידור, נחזור לעולם האילוצים. האילוצים מקיפים אותנו מכל צד . אנחנו מוכרחים לטפל בארנונה, חייבים להזמין אינסטלאטור, להסתדר עם פקח החנייה ועם הבוס בעבודה. בתי הספר מלאים בתלמידים שהמסגרת מחייבת אותם. הצבא מלא בחיילים שלא שאלו אותם .אילוצים זה לא משהו שולי בחיים. ואיך משתלב בורא העולם בחיים בהם שורר מתח תמידי בין רוצה לצריך? הוא משתלב במדויק על פי נוסחת "אבינו מלכנו": אבא זה רוצה .מלך זה צריך .אבא זה חופש .מלך זה מוכרח. אם א־לוהים יהיה רק אבא מפנק ומכיל, נקודת מפלט מצרות החיים , נישאר בודדים בעולם האילוצים. הוא לא יהיה איתנו שם. 2 "הלשון היא קולמוס הלב. והניגון הוא קולמוס הנפש" בדיוק מהסיבה הזאת הוא גם "מלכנו" ולא רק "אבינו". כשהוא מוכן להיות המלך שלנו, המאלץ שלנו ,הוא הופך להיות המחלץ שלנו .ממציא האילוצים לא נאלץ אף פעם. אצלו נובע הכל מרצון חופשי. כשאבינו הוא המלך שלנו, הוא מוציא אותנו ממערכת המינוחים שלנו והופך את החישוק לחשק, ואת הצריך לצורך. (בעל התניא) "אבינּו ַמ ְל ֵּכנּו, ִ אּתה" ֵאין ָלנּו ֶמ ֶלְך ֶא ָּלא ָ לגלות שאבינו ומלכנו הם בעצם אחד זה לחבר את הבחירה והתשוקה אל הכללים והמסגרת המחייבת ובכך לצאת לדרך חדשה. שמעו איזה שיר געגועים למלכנו מתנגן פה. אף אחד לא מתגעגע למוסדות השלטון, אבל מלכנו שלנו איננו סתם שליט או רודן ,הוא אבא. אוהבים אותך מלכנו. אין לנו שום מאלץ מלבדך , אדון החופש הגדול. ח ד ש! ניגון הוא הרבה יותר מסתם יצירה מוסיקלית. ניגון הוא הרבה יותר אמנים שרים את ניגוני בעל התניא אביתר בנאי | אהוד בנאי | דוד ד'אור | דניאל זמיר | נריה מויאל ברי סחרוף | חיליק פרנק | רמי קליינשטיין | יונתן רזאל | ישי ריבו הפקה מוזיקאלית :נאור כרמי להשיג ב :סטימצקי ,צומת ספרים ,דברי שיר ,בחנויות הנוחות ובחנויות המוסיקה המובחרות להזמנת עותק דרך האתר music.nmcunited.co.il :או סרקו את הברקוד בנייד 2 אייכה? ע ב ו דת ר ' רב י ר א ש ה צדוק הכהן הרב אלחנן ראובן גולדהבר עורך ספרי איזביצא -ראדזין ש נה מלובלין את כוח הראייה ואת כוח השמיעה קיבלנו ואיבדנו ביום הבריאה. אם רק נרצה ,נוכל ביום הזה להאזין ולשוב אל עצמנו י ציר כפיו של בורא עולם ,אחד ויחיד עם זוגתו ,לא מכבר היה גוש עפר .ביום הזה ,לפני שעות ספורות בלבד ,נפח בו בוראו נשמת חיים והכניסו לגן עדן לעובדה ולשומרה .ראש השנה הראשון בהיסטוריה, היום השישי לבריאת העולם .האדם הראשון צופה ורואה מקצה העולם ועד קצהו ,ראייה רוחנית וגשמית כאחת .ובבת אחת ,אחר הנפילה הגדולה והכישלון ,אימה חשיכה גדולה נופלת עליו ,וכל כוחות הראייה נעלמים .בורא העולם ,החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח ,פונה אליו בזעקה הנשמעת ומהדהדת בעולם "אייכה"? איך נעלמת בני היקר ,לאן נפלת ,מדוע אתה מגשש בעלטה? אכן כאדם אילו היה זוכה ,אילו היה משתמש בשמיעתו "וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן" ,אילו הייתה נשמעת ,אל מול הקריאה האלוקית ,זעקת "שמעתי – חטאתי" ,היה מסתלק החושך וחוזרת לה הראייה למקומה .אך האדם הראשון ,כמנהג האדם עד היום הזה ,בחר לברוח ולהתחבא "ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים" .הוא נמלט מאחריות ,הצטדק והטיח האשמות: "האשה אשר נתת עמדי"" ,הנחש השיאני". האמונה הפשוטה נעלמה ,נגנזה הראייה וגם כוח השמיעה נמוג .אל מצב זה חודר מר המוות, נגזרת לה גזירת "כי עפר אתה ואל עפר תשוב". במצב הזה ,אין אפשרות לחיות לעולם ,הכל הוא בר חלוף. שנים חולפות ,העולם מתקדם שלב אחרי שלב ,עד הגיע הרגע הנכסף ,אותו רגע שהמתין מבריאת העולם ועד עתה :קבלת התורה .עם ישראל ,עובר צירוף אחר צירוף בכור הברזל במצרים ,ואחר זיכוך שבעתיים בימי הספירה וההמתנה ,נפתחים השמים ומהדהדת לה הקריאה האלוקית "אנכי ה'" ,כשברקע נשמע קול השופר חזק מאד .סוף־סוף מגיע התיקון לחטא ההוא .כוח האמונה מתחזק" ,וכל העם רואים את הקולות" ,שומעים – מזדככים – רואים .שוב זוכה העולם למצב המתוקן של "בני עליון כולכם" ,פסקה זוהמתן וגם גזירת המוות כלתה לה .עד ...למועד ההתרסקות הבאה, בזעקת "אלה אלהיך ישראל" נעלם ומתפוגג הכל .ו"אכן כאדם תמותון" ,אין אמונה ,אין ראייה ,החושך שולט שוב בעולם וגם קול ה' איננו .רק יחידי סגולה ,הנביאים שבכל דור, זוכים לכח הראייה והשמיעה האמיתיים. להאזין ולזעוק אולם ,בכל שנה ושנה ,ביום ראש השנה ,בו חוזרת הבריאה אל המצב בו היתה בתחילתה, מתעוררת הקריאה אל האדם ועימה יכולת השמיעה שלו .קול השופר מעורר ומחריד את הלב .קול ה' מתעורר בקרבנו בכל שנה ושנה, וזועק אל כל אחד ואחד "אייכה" .ספרי חיים וספרי מתים פתוחים ,וכל החפץ בחיים צריך רק להאזין ולזעוק בחזרה אל בוראו "שמעתי". ובכן צדיקים יראו וישמחו ,הנה אנחנו שומעים ומאזינים לקול ה' המסתובב בעולם ומכריז "המלך" .בואו ונענה לקריאת ה"אייכה" .נאמר לעצמנו ולסובבים אותנו ,כי אנו מעוניינים לראות ולשמוע את קול ה' בכל ליבנו. כל זה לפי שעה ,במושגים של עולמנו הקט. אבל כולנו בציפייה דרוכה ל"והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול" ,שופרו של משיח ,שיתגלגל קולו בכל העולם ויזעק "אייכה" .קול זה – להבדיל מהקולות שקדמו לו – יגיע לכל מקום ולכל אוזן ,ל"אובדים בארץ אשור ולנידחים בארץ מצרים" ,כולם כאחד ישמעו ,יפנימו ויבינו ,ויגיעו כולם אל הר הקודש ולירושלים. או אז יתנוצץ אור יקרות ,הראייה הגדולה הצופה ברוחניות ובגשמיות תחזור במלואה, המות שהגיע בחסרונה – יעלם ,ומלאה הארץ דעה את ה'. ברכת טובה שנה למגידי ,רכזי ואלפי לומדי צורבא בארץ ובעולם! קרוטונים, מזונות או המוציא? תרומות ומעשרות כל כך הרבה שאלות הלכתיות ביומיום... קדושת שביעית בורר בשבת כשרות דיני ברכות בדיקה מחרקים גם בארוחת הצהריים בעבודה וגם בערב ,את נפגשת עם עולם ההלכה. מכון צורבא מרבנן בראשות הרב בן ציון אלגאזי מוביל מהפכה בלימוד ההלכה למעשה בעשור האחרון ,ומהיום גם את וחברותייך מוזמנות להצטרף למפגש חווייתי שבועי ,בו תוכל כל אחת מכן להעשיר את ידיעתה בהלכה ולהקרין על סביבתה וחייה. וְ ַא ְּת ָענִ ית ַעל ּכֻ ָּלנָ ה חדש! בימים אלו נפתח מחזור לימוד של צורבא לנשים ברחבי הארץ ,הצטרפי או פתחי קבוצת לימוד אצלך בקהילה! פתחי את השנה בקבלה טובה -לפתוח שיעור צורבא שבועי לנשים אצלך בקהילה! לימוד הלכה למעשה זה בשבילכן www.tzurba.com 1-700-500-777 לימוד מרתק סיום כל שיעורים בארץ ובעולם השולחן ערוך פעם בשבוע צאו לתקוע ברחוב עבודת ראש הרב חיים שלום דייטש ראש כולל "צמח צדק" בעיר העתיקה ,ירושלים ל אחר מלחמת ששת הימים הגיעה הוראה מהרבי מליובאוויטש ,לצאת בחודש אלול לבסיסי צה"ל על־מנת לתקוע להם בשופר .הזמן הכי טוב היה במסדר הבוקר או אחרי הצהריים .הייתה זו זכות לקיים את ההוראה ,אבל באופן אישי לא ידעתי לתקוע .הלכתי ללמוד איך תוקעים ,וברוך ה' שהצלחתי .וכך מדי יום הלכנו לתקוע לחיילים. הרבי אמר לומר לחיילים ,שתוקעים בשופר בכדי להמליך את הקדוש ברוך הוא למלך .זה חידוש עצום ,מפני שהטעם העיקרי לתקיעות של חודש אלול הוא בכדי לעורר אנשים לתשובה ,והרבי חידש שהטעם המובא על השופר של ראש השנה, "להמליך את הקדוש ברוך הוא" ,שייך גם לחודש אלול. ימין שהוא שמאל כשלמדתי חסידות ,הבנתי את משמעות הדברים :עיקר התשובה שאדם צריך לעשות זה לקבל עליו מחדש עול מלכות שמים .את הפסוק "אווילים מדרך פשעם ומעוונותיהם יתענו" ,דורש האדמו"ר האמצעי כך :האווילים ,על אף שהתענו וכביכול עשו תשובה ,לא זזו מדרך פשעם. כשאדם מתנהל ללא עול מלכות שמיים, שורש הבעיה נותר על כנו ומצמיח לייצר בעיות .רק כאשר יתקן אדם את "דרך פשעו" ,ממילא ישתפרו מעשיו לטובה. שמעתי ווארט נפלא :כתוב שמצווה לשמוע בקול חכמים ,אפילו יאמר לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין. איך ייתכן להאמין לכך? זהו ההיפך הגמור מהמציאות! אלא שהרב אומר לתלמידו: "אתה לא בכיוון ,תסתובב .כשתסתובב עם כל הגוף ,אז השמאל שהיתה בצד שמאל תהפוך להיות ימין ...כשתשנה את הדרך לשמוע בקול הרב ,אז תהיה מכוון". אל תגיד לי מה לעשות שמעתי במפורש מהרבי מליובאוויטש, הש נה אם נצטרך לבחור תוך כדי מבצע שופר ,אם לשאת דברים בפני אנשים שבאו לשמוע את התקיעות או לוותר על הדיבור בשביל להספיק לזכות יהודים רבים יותר – אין שאלה. בוודאי עדיף שלא לדבר וגם ראיתי בכמה ממכתביו ,שעבירות ומצוות היו תמיד בעם ישראל ,לכל אורך ההיסטוריה היו עליות וירידות ,אך הקושי המיוחד של הדור שלנו הוא פריקת העול ,המתירנות" ,עושה מה שמתחשק לי" .הבעיה המרכזית בחינוך היום היא שהמחונך טוען "אל תגיד לי מה לעשות". להיות ממושמע זה נגד הטבע ,לכן אמר הרבי שבדור הזה ,יהודי שמקבל עליו עול מלכות שמים זה הרבה יותר נעלה ואמיתי מדורות עברו .כלומר :הפעולה של תקיעת השופר חשובה ונצרכת פי כמה וכמה מדורות קודמים. הסגולה הזאת קיימת גם אם בן־אדם יודע את הטעמים וגם אם לא .מי שיודע את הטעמים מגלה את סגולת הדבר ,לצדיקים היה כוח עצום לראות מה טמון במצווה. לנו אין עיניים כאלו אבל השופר משפיע עלינו לא פחות. עדיף שתשתוק מעשה שהיה לפני הרבה שנים אצל גבאי של אדמו"ר מסוים :החסידים והמתדפקים על דלתות בית האדמו"ר לא פסקו, ובקושי נותר לגבאי זמן לתפילה חפוזה. יום אחד הוא החליט לא להתפלל ,מפני שאין ערך לתפילה שכזו .בסוף אותו היום קרא לו האדמו"ר ושאל אותו מדוע לא התפלל היום .הגבאי סיפר את אשר קרהו, והאדמו"ר ענה לו" :הנך רואה שאני כן הבחנתי היום אם התפללת או לא."... בין להתפלל ללא יישוב הדעת ובין לא להתפלל כלל ,מצוי פער אין־סופי .אי־ אפשר לדעת מה נפעל בשמים מכל פעולה של מצווה ,ולא כוונתנו והרגשתנו מודדות את ערכן של מצוות. אנחנו מאמינים שיש בשופר כוח עצום לכל השנה כולה .על־ידי שמיעת השופר מקבל עליו כל יהודי את מלכות ה' ,עול לימוד תורה והנהגה טובה .אין דומה לכוח שיש במצווה מעשית! לכן ,אם נצטרך לבחור תוך כדי מבצע שופר ,אם לשאת דברים בפני אנשים שבאו לשמוע את התקיעות או לוותר על הדיבור בשביל להספיק לזכות יהודים רבים יותר – אין שאלה .בוודאי עדיף שלא לדבר. אתם נבחרתם זכות עצומה היא לכל המשתתף במבצע שופר בראש השנה .שליח הציבור מתפלל "הנני העני ממעש", בגלל שנבחר להעלות את התפילות של כלל ישראל .כל מי שמזכה יהודים הוא שליח הציבור ,הוא נבחר להעלות את התקיעות למעלה. להכתיר את הקדוש ברוך הוא למלך זה לדאוג שגם אחרים יקבלו עליהם את מלכותו .ב"מבצע שופר" מעמיק האדם את עבודתו האישית ,מפני שבכך הוא הופך לעבד נאמן יותר. כטבעו של עבד נאמן ,שאיננו חושב רק על עצמו אלא חפץ שיהיו למלך כמה שיותר עבדים .הקדוש ברוך הוא מתחנן אלינו "היו קרובים אלי!". הקרבה הגדולה ביותר היא כשיהודי מכריז "אני רוצה להיות עבד שלך!". בתוך קול השופר מונחת האמירה הזאת. במוסף של ראש השנה אנחנו מברכים "כי אתה שומע תפילה ומאזין תרועה ואין דומה לך" .מה זה "אין דומה לך"? מלך אחר היה בודק איזו כוונה הייתה לך באותו רגע ואיך בדיוק תקעת ,אבל אצל הקדוש ברוך הוא כל הקולות כשרים לתקיעת שופר .איך שלא תצא התרועה ,הקדוש ברוך הוא יאזין לה. שנזכה להגשים את רצון ה' ,ועינינו אליו תלויות שזה יביא כתיבה וחתימה טובה .אתם משפיעים כתיבה וחתימה טובה לכלל ישראל. חגה המוזר של הלבנה החשוכה הרב יום־טוב חשין משפיע בברסלב א ין עוד משהו כל־כך גבוה ומרומם ,ויחד עם זאת כל־כך מכוסה ונעלם כמו סודו של ראש השנה – "חג שהחודש מתכסה בו", וסודה של התפילה – "העומדת ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בה" .דווקא בשני אלו ראה רבי נחמן מברסלב את כל ייחודיותו ואת כל בשורתו" :כל הענין שלי הוא ראש השנה!"" ,כל הענין שלי הוא תפילה!". מהו פשר הדבר? אין ספק שכנסת ישראל מזהה את עצמה בכל נימי נפשה עם הלבנה החיוורת וחסרת האונים ,כשהשמש ,גדושת האור ושופעת העוצמה ,זרה לחלוטין לרוחה. אומות העולם ,ממזרח שמש ועד מבואו, סוגדות בכל ישותו לאותו "מאור גדול לממשלת היום" ,המשדר בכל תוקף עצמאות יוצרת של אנרגיה בלתי־נדלית המפעילה ומגלגלת את כל "הנעשה תחת השמש". אי־אפשר להן שלא לראות בדמות דיוקנו המצליחנית והגאה את האידיאל הנערץ ואת המודל לחיקוי .אך זו שמדברת יותר מכל ללבו של היהודי ,של יעקב "הקטן" ,היא דווקא אותה נקודה ֵלילית זעירה ועלומה "שאין לה מצד עצמה כלום" .הלבנה היא סמל התום ,הענווה ,הציפייה ,ההתמסרות הטהורה ונתינת האמון עד כלות בבן־הזוג הנצחי ,מקור כל ההווה האחד והיחיד .גם כאשר נוכחותו לא נראית לעין הוא לא מפסיק לשגר דרישות־שלום נשגבות ולשאת את ידו בשבועות־עולמים ממרומי מרומיו וממרחקי מרחקיו .הנוכרי שואף לבעלות ולשליטה ,היהודי נכסף להיות בקשר. אין מאושר ממנה אז נכון שזה כלל לא קל לסגל את החוויה הקיומית התמידית הזו של "עני בפתח" ,של "מאמין בחי עולמים וזורע" ,נכון שלא קל ע ב ו דת ראש ה ש נה אל תנסו לפתור את השאלה, אומר רבי נחמן, למדו להיבלע בתוך תוכה ולצעוק אותה עצמה! להיות יהודי ,אבל בכל זאת :מי שיש לו די אומץ לומד מהר מאד ליהנות את אותו סוג מיוחד של הנאה מהזוהר החינני ,היפהפה והקסום ההולך וממלא מיום ליום יותר ויותר את זו שאכן אין לה מכוח עצמה מאומה ,אך אין מאושרת ממנה כאשר היא ניצבת בבטחה ומחזירה ללא הרף את אורו של העומד בכל הדר גאון עוזו מולה. זהו המצב של לבנה המוארת במלואה ,זוהי היהדות בזמניה היפים והטובים ,אלו הם שלושת אבות האומה הישראלית שתיקנו איש איש בתורו את שלושת רגלי כסא התפילה ,הלוא היא הלבנה ,כשתפילותיהם אכן מתקבלת ועושה פירות ומושכת את השפע לכל עם ישראל לדורות ,וזו היא בדיוק השמחה הגדולה שברגלים הנחוגים באמצעו של החודש בעת מילואה של הלבנה. שעיקרה אינן חגיגות צהריים שטופות שמש אלא חוויות ליליות לאורו של הירח :ליל הסדר בפסח ,תיקון ליל שבועות (שאמנם אינו במרכז החודש ,מפני שהוא סיומו של פסח) ,והזמנת האושפיזין עם אכילת ה"כזית" הראשון "מדאורייתא" בסעודת הלילה והשינה בסוכה. חשכה גדולה נופלת אך מה עושים כאשר גם הירח נותר אפל לחלוטין ,כששום נצנוץ ולו דק מן הדק לא זורח אל עבר פניו התמהות והמבויישות? ויתרת על ההצעה המפתה להיות בעצמך לא־ל ובחרת בחיים של התבטלות וכמיהה למי שאין עוד מלבדו ,אך פתאום מתברר לך שבעצם נותרת "קרח מכאן ומכאן" .כאן כבר לא יכולים להיות לנו לעזר לא שלושת האבות והתפילות ("תמה זכות אבות"!) ולא שלושת הרגלים ("מועדיכם שנאה נפשי", "פ ֶרש חגיכם") ,כאן אנחנו נזקקים לרגל ֶ הרביעית :לדוד מלכא משיחא ,לתפילת חצות לילה ,לפלא הפלאות של ראש השנה, חגה המוזר של הלבנה החשוכה! זהו תהליך על־פני ציר ההיסטוריה ,זה מה שקורה בערבה של כל שנה ושנה כאשר "עבר קציר ,כלה קיץ ואנחנו לא נושענו", וזה מה שגם קורה בסופו של כל יום ויום כשכל אחד מאתנו מוצא את עצמו שוקע בתוככי אותו רגע קצרצר אך דומה לנצח שבו נסתם הגולל על המאור הגדול והקטן, על המימושים ועל התקוות גם יחד ו"אימה חשכה גדולה נופלת" .ואז ,ושם ,כל המבחן. לרקוד בחושך לדורות הללו ולשעות הללו ,לתהומות הספקנות ,הכפירה ,הייאוש והחידלון, העצבות והמרה השחורה ,לחושך שמתעקש ומצליח להישאר חושך ושום סוג של קרן אור לא מסוגל להניס את צלליותיו ,מגיע רבי נחמן כשהוא מלמד את סוד התפילה האישית המתבודדת ומתפתלת במחשכיה, את ִה ְּתכסות הירח בראש השנה שהופכת ללידה של שנה חדשה וחיים חדשים דווקא על־ידי גניחת ויללת שופר התרועה :אל תנסו לפתור את השאלה ,אומר רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן ס"ד ,ח"ב י"ב ,מ"ו) ,למדו להיבלע בתוך תוכה ולצעוק אותה עצמה! לא משנה עד כמה חשוך לך ,אם רק תלמד איך לדבר את אותו חושך ,לספר אותו ,לשיר אותו ,לשפוך אותו ,ל"תקוע" אותו ,לַאנֵ ח אותו (זה לא רק חידוש עברי לשוני מפוקפק, זו מהפכה רוחנית שאין דומה לה ;)...אם רק תשכיל להעמיד אותו ,כך ,כפי שהוא (עוד לפני שתגלה שעצמיותו היא מעל ומעבר לכל אור ,אף לזה הקורן החוצה ממנו עצמו), – רק אז תטעם לראשונה את הקשר העמוק מכל עומק שמסוגל להיווצר ולהתקיים אך ורק במעמקי מעמקיו של החושך שאין חושך ממנו! רק אז תגלה שחשוך כאן לא בגלל שאף אחד לא נמצא אלא דווקא מכיוון שהוא ,האינסוף ,כל־כך קרוב ואנחנו כל־כך אחד עד שכבר אי־אפשר לראות כלום. זוהי בדיוק שעת ההתבודדות – פינת הקשר שאין דומה לו וההיוולדות הפלאית התמידית ,ראש השנה שממתין לכל אחד מאתנו בכל יום בשנה. עבודת ראש הש בשעה שאדם לוקח שופר ומריע ,הרי הוא מוחה כנגד המציאות המבדילה בינו לבין האין סוף. הוא נאנח קשה ומיבב על אי־יכולתו לדלג על הרי הישות החוצצים בין נשמתו לקונה מ עשה באבא מארי ,שעמד על הבימה בראש השנה ,מוכן ומזומן לסדר את התקיעות. התוקע ,מחסידי חב"ד ,איש ירא אלוקים ,שידו הייתה רחבה במשנתו של הרב הזקן ז"ל ,התחיל לבכות .נענה אבא מארי ואמר" :הבוכה אתה בשעת נטילת לולב? ולמה זה תבכה בתקיעת שופר? האין שתיהן מצוות ה'"? איש הסוד ידע את האופי הסמלי של תקיעת שופר – מושג קול פשוט – שאדם רוצה לחתור בו חתירה בהוויה החוקית ולהגיע לכסא הכבוד של עתיק יומין וסתימא דכל סתימין. תקיעת שופר ,על־פי השקפתו של בעל התניא, מבטאת את החרג הכביר של איש הדת השואף לצאת מן המצר של מידת הצמצום – מידת הגבורה – למרחביה של התפשטות – מידת החסד – ומשם לעלות מעל לספירות של "אבני הבנין" לתוך עולם הנעלם שהאין־סוף מבהיק בו, כביכול .בכיית האדם בראש השנה – זו היא בכיית הנפש המתגעגעת אל מקור מחצבתה ,להתדבק נה בוכה ומוחה כנגד היקום הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל בדודה ,לא מתוך הסתר ,אלא מתוך גילוי .תקיעת שופר מוחה כנגד המציאות ומכחישה את היקום. כל הפסימיות האונטולוגית של תורת הסוד מיללת וגונחת מתוך השופר .בשעה שאדם לוקח שופר ומריע ,הרי הוא מוחה כנגד המציאות המבדילה בינו לבין האין־סוף .הוא נאנח קשה ומיבב על אי־יכולתו לדלג על הרי הישות החוצצים בין נשמתו לקונה. השופר מבשר את יום הדין הגדול והנורא, כשיבוא הקדוש ברוך הוא לערוץ את עולמו, "ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין לפקוד על צבא מרום בדין כי לא יזכו בעיניך בדין" .דין – פירושו :שיקול אונטולוגי והערכת ההוויה הסופית מבחינת אין־סוף .מדת הדין – דרכה להכריע את הכף האונטולוגית לחובה ולהחזיר את ההוויה לתהו ובהו .ולפיכך מעפיל האדם בראש השנה לעלות מן ספירת הגבורה ,שהיא דין ,לספירת החסד ,ומשם לאל נערץ בסוד קדושים חוץ להישות הממשית. לא כן מצוות נטילת לולב ואתרוג ,המסמלת את כיסופי האדם לאלקים המאיר דרך כל עולמות והשוכן בתוך הישות עצמה ושצמצם ,כביכול, את אורו בצורות ההוויה הממשית על כל גילויה ותופעותיה. תקיעת שופר מייצגת את העריגה לסתימא דכל סתימין ,דלית מחשבה תפיסא ביה ,ושהוא מובדל ומופרש ,נורא וקדוש .השופר בוכה מילל ומיבב על המרחק האין־סופי המבדיל בין ההוויה לבין האין־סוף .לפיכך הוא שולל את העולם ומרים את האדם להווית ההוויות הטרנסצנדנטית והמוחלטת. נטילת לולב ,אתרוג – פרי עץ הדר – מקיימת ומאשרת את היצירה הנהדרה והיפה ,שהאלקים, בבחינת ממלא וסובב כל עלמין ,מציץ מחרכיה (עיין 'לקוטי תורה' דרשות לר"ה) .לפיכך נאמרה מצוות שמחה יתרה בחג הסוכות" ,ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" .ברם ,ראש השנה נקרא בתרגום "יום יבבה". ('איש ההלכה' פרק ח') מא נשארתי שלך!!!, א >> הבן שכעס על גירושי הוריו ,לא דמיין שאמא שלו תגיע עד סיני ותרבוץ בש.ג >> .ה' רוצה אותנו יותר מאיתנו ,הוא לא מתאפק ויוצא לקראתנו >> ראש השנה קודם ליום כיפור בגלל שהיקשרות קודמת לכל התנהלות לחיים ,לחיים! חשבתם פעם למה ראש השנה חל לפני יום הכיפורים? הסדר אמור היה להיות הפוך :להתנקות ולהיטהר ביום כיפור ,ואז להגיע לראש השנה במצב בו ראוי לעמוד לפני המלך ,ולהכתיר אותו בפאר והדר .כך הדבר בראש חודש :ביום שלפני ,יש הנוהגים להתפלל תפילת "יום כיפור קטן" ,ורק אז מגיע ראש החודש ,שהוא ראש השנה קטן ,יום שבו "יבוא כל בשר להשתחוות" לפני ה' .אם כך הדבר בראש חודש ,על אחת כמה וכמה בראש השנה! כולם מכירים את המשל המפורסם של האדמו"ר הזקן ,שבאלול נמצא המלך בשדה .המשל הזה הוא לכאורה הפוך מסדר הפסוק "אני לדודי ודודי לי" :אם בפסוק התנועה הראשונה באה מצדי ,אני נע לקראת דודי ,הרי שבמשל התנועה הראשונה היא מצד המלך ,הוא זה שעוזב את הארמון ויוצא אל העם שבשדות ורק לאחר מכן אנחנו מסוגלים להתקרב אליו. ותמיהה שלישית ואחרונה :כאשר המלך שוכן בארמון ,יש לו כבוד ,עוצמה ותפארת .הוא מוקף בכל שריו ,משרתיו וחייליו .כשהוא יורד לשדה הרב שבתי סלבטיצקי שליח חב"ד באנטוורפן בלגבי א 6 7 אין לו את כל הדברים האלה ,הוא בא לשם כפי שהוא .אז למה המלך עושה את זה לעצמו ,בשביל מה לו לרדת אל העם? המלך יורד ,מכיוון שהוא מרגיש שכל יהודי ויהודי רוצה בפנימיות נפשו להיקשר אליו ,אלא שיש לו קליפות ומחיצות שעוצרות בעדו – התאוות ,העבירות והחשיכה שמכסה על הנפש האלוקית .לפעמים הוא רואה את עצמו כיצור כל־כך שפל ונמוך, עד שלדעתו ודאי שהמלך אינו מסתכל עליו ואיננו מתעניין בו. יהודי מסוגל לחשוב שלקדוש ברוך הוא לא אכפת ממנו .הסיבות האלה גורמות לכך שאינו בא אל המלך. באלול רוצה המלך לשבור את המחיצה הזו ,ומעוניין לחדש את הקשר עם כל יהודי ויהודיה .הגעתו אל השדות ,למקום העבודה והחיים היום יומיים ,עוקפת את כל הבעיות האמיתיות והדמיוניות ומנתצת את המחיצה הניצבת בין העם למלך .כאשר יהודי מרגיש שהקדוש ברוך הוא יוצא מארמון המלך ,יורד עד אליו ואומר לו "אני רוצה איתך קשר ,אתה חשוב לי!" ,זה מעורר אצל היהודי "כמים הפנים לפנים" את עומק הקשר שלו אל ה' .זו משמעות הכתוב "פתחי לי אחותי רעייתי" ,הקדוש ברוך הוא בא אליך ודופק בדלתך" ,פתח לי! אני רוצה בקרבתך" .לפי זה יוצא ,שעצם העובדה שיש לנו רצון להיות קרובים לקדוש ברוך הוא ,העבודה של "אני לדודי" ,היא תולדה של תנועה מקדימה של הקדוש ברוך הוא אלינו. בלי חסידות ניתן לחשוב שאלול והימים הנוראים הם ימים בהם ה' מעניש את האנשים על העבירות שלהם ומסתכל עליהם בעיניים רעות .יש מי שמרגיש לחץ באלול ,וכשהוא רואה שמגיעים הימים הנוראים הוא רק חושב לעצמו "שיגמר כבר ."...הבעל שם טוב והאדמו"ר הזקן הכניסו את אור החסידות לתוך הזמן המיוחד הזה .הם גילו לנו שהימים האלה הם ימי רצון ,ימים שהקדוש ברוך הוא רוצה אותנו! עצם המחשבה על כך שהמלך רוצה להיות איתי בקשר, מעוררת את הנקודה הפנימית לבוא ולהיקשר מחדש אל המלך. אני מכיר אישה שהתגרשה לפני שנים רבות .באותו זמן ,הבן שלה היה חייל בצה"ל ושירת בסיני .כשהוא שמע על כך ,הוא מאוד כעס: "למה התגרשת?" ,והחליט להתנתק ממנה .כשהאימא שמעה על זה ,היא החליטה לנסוע לבן .לקחה אוטובוס ,מונית וטרמפים – עד שאחרי נסיעה מאוד ארוכה היא הגיעה לשער הבסיס של הבן שלה ,אי שם בסיני .היא הגיעה לשער המחנה ,ואמרה לשומר שהיא אימו של אותו חייל .השומר הלך לקרוא לו ,אך הבן שלה אמר שהוא לא מעוניין לראות אותה .היא ביקשה "תגיד לו שבאתי מרחוק" ,אך הבן סירב לקבל את פניה .עבר זמן ,והיא מבקשת מהשומר" :אולי אפשר כיסא?" .הוא מביא לה כיסא ,כוס מיץ ,והיא מתיישבת שם בשער המחנה הצבאי .השמש מתחילה לשקוע והשומר שואל אותה: "מה את מתכוונת לעשות?" ,והיא עונה" :אני נשארת" .השומר לא מרוצה מהתשובה והולך לקרוא לבן .הוא אומר לו" :אמא שלך יושבת שם בחושך, תבוא כבר". הבן התרצה והסכים לבוא .הוא אמר לאימו" :בשביל מה באת? אני לא רוצה לראות אותך" .אך אימו אמרה לו" :חמוד שלי ,כשעוד היית תינוק ,חיית בתוך הגוף שלי .מאז שנולדת ,השקעתי בך את כל מה שהיה לי ,את כל הלב ואין סוף מאמץ .לעולם לא תוכל להתנתק ממני" .הבחור שמע את זה ונקרע מבפנים ...הוא ניגש לאימו וחיבק אותה. לפעמים ה' רוצה לסלוח לנו יותר ממה שאנו רוצים .זו הסיבה לכך שהמלך יוצא מהארמון -תענוג הקשר המחודש והגעגוע אל הבנים האובדים ,גורמים לכך שהוא יורד אל העם. במשך כל השנה אנחנו מצווים לעשות תשובה ,והתשובה היא על פרטים – איך אני שומר שבת ,מה ואיך אכלתי או כמה זמן אני מפנה ללימוד תורה. אבל בימים הנוראים אני חוזר בתשובה על עצם הקשר שלי עם ה' .לפעמים אדם עובד באיזה עסק ,הוא עושה את כל מה שבעל הבית אומר לו :מחשב חשבונות ,עובד במחסן ומנקה מדפים ,אבל הוא לא מרגיש קשר לבעל הבית. יש אנשים שעובדים אצל ה' בלי להיות קשורים אליו .בימים הנוראים עוסקת התשובה בשאלה עד כמה אני מרגיש את הקשר .לכן נקראים הימים ימי רצון – הקדוש ברוך הוא רוצה בעם ישראל ,ומתוך כך בוחן כל אחד עד כמה הוא רוצה את הקשר הפנימי עם הקדוש ברוך הוא ,האם הוא מתייחס לקשר הזה בתור משא ועול או רואה בו רצון פנימי. בדיוק מהסיבה הזו קודם ראש השנה ליום כיפור – הדבר הראשון הוא שיהיה לך קשר אל המלך .אין טעם ואי־אפשר לבקש סליחה במצב של נתק ,הקשר הוא הבסיס לכל בקשה שתבוא .לפעמים אדם מגיע ומבקש סליחה על שפגע בחברו .החבר מוכן לסלוח אבל אומר" :אני סולח ,אבל עשה טובה ,עזוב אותי, אני לא רוצה קשר איתך" .זו אולי סליחה ,אבל אין בה ניצוץ של קשר .לכן ,רק לאחר שבראש השנה אנחנו יוצרים את הקשר ,מגיעים יום הכיפורים ובקשת המחילה מתוך אותו ֶה ְקשר. במהלך מלחמת העולם השנייה ,הייתה אישה יהודיה ולה בן אחד .הם נמלטו ,והיא ,שפחדה שמא יתפסו אותם ,הכניסה אותו לבית־ספר של גויים. כדי שלא ישכח את היהדות שלו ,היא ביקשה ממנו לשמור על כשרות" :אל תאכל בשר ואל תשתה חלב ,תאכל רק ירקות" .האם באה לבקר אותו מדי כמה ימים .פעם אחת ,ביום חם במיוחד ,יצאו כל בני הכיתה לטיול ,וכל המים שהיו איתם נגמרו .הם הגיעו לבית של איכר ,והוא הציע לכל ילד כוס חלב. הילד היהודי לא רצה לשתות את החלב ,ולכן הוא עשה כאילו הכוס החליקה לו מהיד ,והחלב נשפך על הארץ .הוא עשה עצמו כאילו הוא בוכה ,ורץ החוצה תוך כדי שהוא מיבב שהוא "שבר" לאיכר את הכוס ...באותו יום אמו שמעה שהם יצאו לטיול ובאה לקראתו .כשהילד ראה אותה הוא צעק לעברה: "אמא ,נשארתי שלך!" למה הוא התכוון? לילד לא הייתה בעיה לשתות חלב לא כשר ,לו זה לא הפריע .מה שהפריע זה שאימא ביקשה ממנו ,והוא רצה להיות קשור אליה. זו העבודה שלנו בראש השנה – להרגיש את הקשר לקדוש ברוך הוא .להרגיש שהמצוות שלנו ,והעבירות שאנחנו לא עושים – הן לא בגלל שזה לא יפה או אסור ,אלא בגלל שבזה אני מרגיש את הקשר אל ה' .אכפת לי מהרצון שלו, אני רוצה את הקשר אליו. מעניין שבוידוי "על חטא" שאומרים ביום כיפור ,אין כמעט פרטים .לא אומרים "על חטא שחיללתי שבת" ,אלא על הרגשות – "על חטא שחטאתי בזלזול הורים ומורים"" ,ביודעין ובלא יודעין" .כל ה"על חטא" עסוק בקשר הפנימי שלנו .בראש השנה אנחנו יוצרים אותו ,וביום הכיפורים חוזרים בתשובה מכוחו. לחיים! שנזכה לשנה טובה ומתוקה עד בלי די ,שנה מלאה בעבודת ה' מתוך שפע רוחני וגשמי! הסנגור בערב ראש השנה יעלו שליחי יד לאחים לציונו של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א ,באוקראינה ויעתירו אצל סנגורן של ישראל על התורמים למצוות "פדיון שבויים" ציון רבי לוי יצחק מברדיטשוב באוקראינה לשנה טובה ומתוקה מסירת שמות עד יום ראשון ערב ראש השנה בשעה 12:00בצהריים אין מצוה גדולה כפדיון שבויים (רמב”ם) למסירת שמות חייגו עכשיו ליד לאחים 1800-620-640 ע"פ פסק הרבנים ניתן לתרום מכספי מעשר התרומות מוכרות למס יד לאחים :ת.ד 551 .ב”ב .ח-ן בנק הדואר www.yadleachim.co.il 44-22-440 שו"ת הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן נפשי בשאלתי איך אנחנו כל־כך בטוחים שה' יכתבנו לטובה? הרי אנשים חולים ומתים במהלך השנה... אין הכוונה לסליחה פרטית אלא למעמדו של עם ישראל כולו .עיקר תפילותינו לפני ה' הן על המצב הכללי של העם ,שמתוכו נגזרים גם העניינים הפרטיים .אנחנו בטוחים שנצח ישראל לא ישקר ולא ינחם. ואל יהי הדבר קל בעיניך – לפעמים השאלות הפרטיות מטשטשות את שדה הראיה שלנו, עד שאיננו רואים את העיקר והמשמעותי מכל .ההשגחה האלוקית עלינו מאז ומעולם, ובפרט בדורנו ששב לארץ בה שורה השכינה "מרשית השנה ועד אחרית שנה" ,מבטיחה שכל המאורעות שבעולם יובילו אותנו לבסוף לגאולה שלמה ,לביאת משיח צדקנו ולבניין בית המקדש. הביטחון הזה ממלאנו שמחה וחגיגיות ,ועל כן אנו לובשים בגדים נאים ומקיימים את מאמר הכתוב "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם". על מה כדאי לכוון בתפילות ראש השנה? אין כפל מבצעים ,שוברים והנחות * עד גמר המלאי 9/1/15 2:03 PM ולצאת לזכות יהודים היכן שאוחזים בתפילה ,רצוי לכוון בכל ברכה ובכל פיוט את התוכן שרבותינו הקדושים יצקו בו ,כל אחד לפי מעלתו .אך עיקר הכל – לכוון בברכות המיוחדות לראש השנה :מלכויות, זכרונות ושופרות. אין צורך לחפש טעמים עמוקים מדי ,סוף כל סוף ,העיקר הוא להמליך את ה' יתברך עלינו ועל העולם כולו ,לבקש שיעלה זיכרוננו לפניו לטובה ,ולומר את פסוקי השופרות ואת ברכת השופר מתוך כוונה לקיים את מצוות היום – יום תרועה. מספרים שדרשתו של הרבי מקוצק לפני תקיעת שופר היתה ציטוט הגמרא" :למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו!" .כלומר :הקדוש ברוך הוא אמר לתקוע בשופר ,ואנחנו מכוונים לעשות רצונו יתברך .ומתוך כך מקיימים את כל הטעמים של המצווה. הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ חיי שנה האם עדיף להאריך בתפילות או לקצר קצת במצוות שופר? השולחן ערוך ניתן לכל ישראל ומחייב כל אחד ואחד בקיום ההלכה כמעט ללא מרחב בחירה ,אולם מידות חסידות לא נפסקו בשולחן ערוך ,והן תלויות בשייכות הפנימית לדבקות האלוקית של כל אחד לפי נטיית נפשו. לתקוע בשופר ביום ראש השנה – זה ודאי נאמר כמצווה בשולחן ערוך .להתפלל את התפילות – גם זה נפסק בשולחן ערוך .אבל שאלה זו ,האם להאריך בתפילה או לזכות את אחינו בני ישראל שלא מגיעים לשמוע תקיעת שופר ,עם כל המשמעות העמוקה של קישור נשמות רחוקות על־ידי התעוררות קול השופר – כאן צריך כל אדם לבחור כטוב בעיניו ,ובודאי ראוי להתייעץ עם רבותיו שגם בהם יש הנוטים לכאן ולכאן. רק ₪3990 במקום ₪98 למימוש ההטבה יש להביא קופון זה לחנות למיוחד קקוראי רוב אליך! ספרים ,דיסקים ,תשמישי קדושה ויודאיקה החנות ממוקמת בצומת גוש עציון ,סמוך למשתלה | לפרטים נוספים02-9933490 : coupon_hayey_shana_4.indd 1
© Copyright 2024