‫כנס מדיניות לשיפור איכות חיים‬ ‫‪ | 24.3.15‬בדימונה‬ ‫כללי‪ :‬כנס מדיניות לשיפור איכות חיים סימל מעבר משלב עיצוב מדדים (ברמה הלאומית וכן ברמה האזורית)‬ ‫לשלב בניית מדיניות בתהליך מדדי איכות חיים‪.‬‬ ‫מטרות הכנס‬ ‫‪ .1‬חשיפה לתחום מדדי איכות החיים בדגש על נקודת מבט אזורית‪.‬‬ ‫‪ .2‬גיבוש המלצות למדיניות‪ ,‬באמצעות מיפוי פעולות נדרשות ליישום מדדי איכות חיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הבנת הממשקים שבין המגזרים השונים ביישום מדדי איכות חיים‪.‬‬ ‫הרצאות מבוא‬ ‫מה בין איכות חיים לפיתוח? ‪ -‬אסף רז‪ ,‬שתיל‬ ‫‪ ‬פיתוח ראוי צריך לבנות את הכוחות המקומיים‪ ,‬להקטין פערים בתוך הנגב ובין הנגב למרכז‪ ,‬ולקיים צדק‬ ‫בין דורי‪ .‬הפיתוח צריך לשרת את כלל האוכלוסיות‪ ,‬ומכוון לרווחת חייהם‪ ,‬תוך שהוא מכיר במשאבי‬ ‫המקומיים ומעוגן בהם‪.‬‬ ‫‪ ‬גם תהליכים לאומיים לא חייבים להיות סטנדרטיים ולהיצמד למדדים גנריים שמופיעים במדינות אחרות‪,‬‬ ‫וכנ"ל גם בין אזורים באותה המדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬במסגרת "קונגרס הנגב לכלכלה מקומית" נערך סקר מיוחד בנושא‪ ,‬אשר בו עלה כי ישנם ערכים אזוריים‬ ‫שצריכים לקבל תשומת לב מיוחדת‪ ,‬וכי עליהם לבוא לידי ביטוי במדדי איכות החיים‪ .‬מהסקר עלה עוד כי‬ ‫מדדי איכות חיים נתפשים כמשהו שיכול לסייע לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה – מתוך עצם ההכרה‬ ‫באזור הייחודי וביכולותיו הספציפיות‪.‬‬ ‫‪ ‬מחקרים מראים שהמעבר ממדידה למדיניות הוא אינו פשוט וישנם קשיים בביצועו‪ ,‬אך יש לו יותר סיכוי‬ ‫להתקיים דווקא ברמה האזורית (בגלל הקרבה היחסית בין המדיניות לנעשה בשטח)‪.‬‬ ‫מקרה בוחן בנגב המזרחי ‪ -‬ד"ר ענת עתי‪-‬סריג‪ ,‬מכון אלכא למנהיגות וממשל‬ ‫‪ ‬התהליך לבניית מדיניות לשיפור איכות חיים נשען על שלושה נדבכים‪ :‬רתימת הגורמים הרלוונטיים‬ ‫ועיצוב ההגדרה של איכות חיים‪ ,‬מדידה שאמורה לתת את המצפן והמפה הנכונה לגבי איך נראית איכות‬ ‫החיים שלנו היום‪ ,‬ועשייה – ישום מדיניות‪.‬‬ ‫‪ ‬מה נעשה בארץ? בישראל‪ ,‬מהלך לאומי בהובלת המועצה הלאומית לכלכלה‪ ,‬לעיצוב מדדי איכות חיים‪,‬‬ ‫בו נבחרו תשעה תחומי חיים‪ .‬המהלך כלל ליווי של ה‪ OECD-‬לכל המהלך‪ ,‬צוותי תחומים (של סגל‬ ‫ממשלה‪ ,‬חברה אזרחית ונציגי אקדמיה)‪ ,‬ותהליך שיתוף ציבור שמטרתו להגיע לציבור ולאוכלוסיות‬ ‫מוחלשות ולראות מה הם מגדירים כאיכות חיים‪ .‬בעקבות שיתוף הציבור התווסף תחום התרבות והפנאי‪.‬‬ ‫‪ ‬בתוך התהליך הלאומי החל תהליך בחינה האם יש ההבדל בין הגדרת איכות החיים בין הרמה הלאומית‬ ‫לבין אזורים שונים בתוך ישראל‪ .‬זאת בהתאמה למחקרים המעידים כי לרמת האזור השפעה כבירה על‬ ‫חיינו‪ ,‬ולכך כי גם ה‪ OECD-‬הבין כי יש לבחון איכות חיים באזור‪ ,‬ולא רק ברמת מדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬היציאה לפיילוט נעשתה בשיתוף שתיל‪ ,‬השל‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון והמכון למנהיגות וממשל‪ ,‬במטרה‬ ‫לבחון האם קיים הבדל בשני פרמטרים – מאפיינים אזוריים והעדפות אזוריות‪ .‬הפיילוט נערך באשכול‬ ‫נגב מזרחי‪ ,‬שם נערכו ‪ 11‬סדנאות‪ .‬לאחר מכן נערך סמינר מומחים ששילב בין המדדים הלאומיים‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוצרי הסדנאות בנגב המזרחי ומומחיות המשתתפים הן בתחום איכות חיים והן בנגב‪ .‬בסמינר המומחים‬ ‫עוצבו מדדי תוצאה ותפוקה‪.‬‬ ‫מתוצאות הסמינר עלה כי ישנם נושאי רוחב‪ ,‬אשר מופיעים בכל תחומי איכות החיים‪ ,‬כגון מסוגלות וחוסן‪,‬‬ ‫ומהווים למעשה נושא אזורי מארגן‪.‬‬ ‫מדדי איכות חיים כמנוף לעיצוב מדיניות ‪ -‬ד"ר סטפן ברגהיים‬ ‫‪ ‬אלמנטים מרכזיים בתהליך איכות חיים‪ :‬דיאלוג – שיח בין אנשים‪ ,‬תוך שימוש בשאלה "איך אתה רוצה‬ ‫לחיות?"‪" ,‬מה משפיע על איכות החיים שלך"? כך נוצר חזון‪ .‬לאחר מכן ניתן לערוך מדידה– האם אנחנו‬ ‫נמצאים היכן שרצינו בחזון או שישנם פערים; ולבסוף‪ ,‬פעולה – גיבוש מדיניות ופעולות שיקדמו את‬ ‫הגשמת החזון‪ .‬לשם כך‪ ,‬עלינו לדבר ולשתף פעולה עם גורמים שונים‪ .‬בצורה אידיאלית‪ ,‬שיתוף זה נעשה‬ ‫מהשלב הראשון וכך רותם את אותם גורמים‪.‬‬ ‫‪ ‬יתרונות של תהליכי איכות חיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬שיפור איכות החיים של האוכלוסייה בצורה בת קיימא – על מנת להיות רלוונטיים ושימושיים‪,‬‬ ‫המדדים חייבים להיות מעוגנים הן באוכלוסייה והן אצל מקבלי ההחלטות‪ .‬הדבר מאפשר אף להקצות‬ ‫את המשאבים המעטים בצורה המיטבית לטובת שיפור איכות החיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬תאום בין הנרטיבים החברתיים השונים לצרכים‪.‬‬ ‫‪ .3‬ניהול מורכבות חברתית – אנחנו חיים במערכות מורכבות‪ .‬מבדיל בין המילה ‪ complex‬ל‪-‬‬ ‫‪ .complicated‬כשמשתמשים במושג ‪ complex‬מדברים לרוב על מערכות בהן התוצאות לא צפויות‬ ‫– התהליכים לא לינאריים‪ .‬במערכות מורכבות צריך לפתוח את הדיון‪ ,‬לעודד את המגוון ואת חוסר‬ ‫ההסכמה וליצור סביבה תומכת בה אנשים ירגישו בטוחים להביע את חוסר ההסכמה שלהם‪ .‬נקודה‬ ‫זו מתקשרת לאלמנט הדיאלוג בתהליך איכות החיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬פיתוח דמוקרטיה – דמוקרטיה כיום נמצאת תחת איומים מבפנים מבחוץ‪ .‬ניתן לחזק את דמוקרטיה‬ ‫על ידי יצירת דרכים חדשות בהם יכולים התושבים להיות מעורבים‪ ,‬ודרכים חדשות בהן יכולה‬ ‫להיווצר אינטראקציה בין פוליטיקאים לאזרחים‪.‬‬ ‫‪ .5‬עבודה בין תחומית ובין נושאית –תהליך מדדי איכות חיים מחייב עבודה כזו‪ ,‬אשר הנה חיונית כיום‬ ‫מאי פעם‪ .‬נושאים רבים שעולים בתהליכי מדדי איכות חיים מתקשרים לתחומים שונים ומחלקות‬ ‫שונות (לדוגמא‪ :‬בריאות הנפש‪ ,‬בדידות וכו')‪ .‬בעשור האחרון ואף יותר אנחנו רואים הרבה‬ ‫ספציאליזציה באקדמיה ובממשלה‪ ,‬כעת זה הזמן לעשות את התהליך הזה‪ ,‬שאינו קל‪ ,‬ממעבר‬ ‫ממומחיות לרוחביות‪ .‬המומחיות הזו יצרה שוני בשפה ובהבנה בין הגורמים השונים‪ .‬במעט מדי‬ ‫מקומות ישנה פגישה כזו בצורה קונסטרוקטיבית‪.‬‬ ‫‪ ‬עם זאת‪ ,‬התהליך מהווה חתירה תחת דמוקרטיה ייצוגית‪ ,‬מקבלי ההחלטות יתערבו בחיי אנשים‪ ,‬יש‬ ‫לתת לשווקים "לעשות את העבודה"‪ ,‬לחוקרים כבר קיים הידע הנדרש‪ ,‬לא ברור מה תהיה התוצאה‬ ‫מבחינת תוכן‪ ,‬הקישור בין התהליך ליישום אינו ודאי‪ ,‬מדובר בעבודה קשה‪ ,‬אנחנו בסדר גם בלי תהליך‬ ‫פורמלי‪.‬‬ ‫‪ ‬הדוגמאות השונות לתהליכי מדידת איכות חיים מראות כי תהליך זה אינו מובן מאליו וכל תהליך שונה‬ ‫מאחר – ישנן רמות שונות של פתיחות‪ ,‬חלק מהתהליכים עובדים עם חזון ו‪/‬או מדדים‪ ,‬וחלק לא‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫ישנם הבדלים בסידורים המוסדיים‪ .‬בחלקם הקשרים הם בלתי רשמיים‪ ,‬וכיום ישנם ניסיונות להבין כיצד‬ ‫נכון לקיימם‪ .‬לא כל האלמנטים חייבים להיות בשימוש‪ ,‬אבל התהליך בכללותו מביא תועלת רבה –‬ ‫בפורמטים שונים‪.‬‬ ‫מדידה אפקטיבית ככלי לקביעת מדיניות ‪ -‬פרופ' שלמה מזרחי‪ ,‬אונ' בן גוריון‬ ‫‪ ‬מדדים הם אמצעי דיווח על ביצועים‪ .‬המדדים מהווים כלי לפיקוח של המנהל ובמקרה של המסגרת‬ ‫הרחבה יותר‪ ,‬של הציבור על שליחיו‪ .‬שליחי הציבור אמורים לדווח על פעולותיהם והציבור אמור לפקח על‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעולותיהם באמצעות אותם מדדים‪ .‬לכן הם חשובים להטמעת תרבות של נשיאה באחריות ציבורית‪,‬‬ ‫שנחשבת בעיני רבים כנשמת אפה של הדמוקרטיה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם אמצעי לעיצוב מדיניות ציבורית‪.‬‬ ‫מחקרים רבים מלמדים שמדד יעיל הוא מדד שמספק ערך מוסף לגורם שמדווחים לו – כאשר ישנה הבנה‬ ‫כיצד המדד משפיע על התועלות של הגורם לו מדווחים‪ .‬זהו הפרמטר המרכזי ביותר של מדדים והחיוניות‬ ‫שלהם‪ .‬עקרון זה מחזק את הצורך במדדים אזוריים – זאת‪ ,‬משום שמדדים לאומיים הם מדדים‬ ‫ש"רחוקים" באופן יחסי מהתועלות של האנשים או האזורים‪ .‬כדי שמדד יהיה בר‪-‬שימוש הוא חייב להיות‬ ‫קשור בצורה מאוד הדוקה לתועלות האנשים‪ ,‬הירידה לרמה המקומית או האזורית מאפשרת לעשות‬ ‫זאת‪ .‬שיתוף הציבור הוא חיוני לקשירת המדדים למה שהציבור רוצה‪ ,‬כך ניצור קשר הדוק בין המדד‬ ‫לאינטרסים ולתועלות של הציבור‪.‬‬ ‫מקובל לדבר על שלושה סוגי מדדים – מדדים מערכתיים‪ :‬המדדים שעליהם אנחנו מדברים כאן‪ ,‬מודדים‬ ‫את תפקודה של המערכת‪ ,‬בדר"כ המערכת הלאומית‪ .‬ארגוניים‪ :‬מודדים את התפקוד של ארגון מסוים‪.‬‬ ‫תכניתיים‪ :‬מודדים את התפקוד של תכנית מסוימת‪.‬במדדים המערכתיים יש הרבה יותר הבנה בקרב‬ ‫הציבור כיצד המדדים משפיעים על חייו וקשורים לתועלותיו‪ ,‬לעומת סוגי המדדים האחרים‪ .‬לכן‪ ,‬יעריכו‬ ‫יותר את נתוניו ושיפור בתוצאותיו‪.‬‬ ‫כיום ניתן לראות שהשימוש במגזר הציבורי במדדי איכות חיים לוקה בחסר בלשון המעטה‪ .‬לא נעשה‬ ‫שימוש בהרבה מאוד מהנתונים הרבים שנאספים (שימוש קרוב לאפס)‪ .‬אחד הטיעונים לחוסר השימוש‬ ‫הזה הוא שלא רואים כיצד הם ייצרו שיפור‪ .‬הנתונים נאספים שיטתית‪ ,‬אך לא באופן שמתווה מראש כיצד‬ ‫ניתן יהיה להשתמש בהם ‪ -‬המדידה הפכה בשנים האחרונות מאמצעי למטרה‪ ,‬ויש בכך בעייתיות גדולה‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫ההיגיון בשימוש במדדי תוצאה ותפוקה מבוסס על שיטת הבנצ'מרק – פרסום המדרג בין הארגונים‬ ‫השונים צפוי ליצור צפייה שהממוקמים נמוך ינסו לשאוף כלפי מעלה ולהשתפר‪ .‬זאת‪ ,‬על ידי למידה וחיקוי‬ ‫של הארגונים הטובים‪ .‬הנחת היסוד היא שפרסום הנתונים ייצור את הדינמיקה הזו שתביא לשיפור‪.‬‬ ‫במציאות‪ ,‬פעמים רבות ישנו הרצון אך לא קיימת היכולות שכן אין מספיק כלים (לאו דווקא בעיה של‬ ‫מחסור במשאבים‪ ,‬אלא מחסור בכלים)‪.‬‬ ‫מערכת המדדים המוצעת כאן אמורה לסייע גם באספקת הכלים – מערכת זו תספק כלים לבניית מדיניות‬ ‫(לא מדידה לשם מדידה) ותאפשר תהליך למידה‪.‬‬ ‫מדדי איכות חיים במפורש ובמוצהר מודדים רק תוצאות או תפוקות‪ .‬על כן‪ ,‬על מנת לחברם למדיניות ישנו‬ ‫צורך ללכת "אחורה" בתהליך‪ ,‬ולהצביע על מדדי הפעולות שישיגו את התוצאה‪/‬תפוקה המסוימת‪ .‬כך‪,‬‬ ‫יוצרים גם אלמנט של תכנון מדיניות מעבר למדידה כשלעצמה‪ .‬כדי להשיג את הפעולות‪ ,‬זקוקיםלתשומות‬ ‫מסוימות שיכולות לבוא מחוץ לארגון או מתוך הארגון (על ידי הסטת משאבים)‪.‬‬ ‫ההבדל העיקרי בין הרמה האזורית ללאומית ובין אזורים שונים צפוי להיות בעיקר בפעולות‪ ,‬ולא בתוצאות‬ ‫או בתפוקות‪ .‬זו המטרה שלשמה העבודה בקבוצות בכנס – לנסות להצביע על פעולות שצריכות להיעשות‬ ‫כדי להשיג את המטרות השונות‪.‬‬ ‫שולחנות עבודה‪:‬‬ ‫תיאור‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫הכרות עם תהליך קידום מדיניות לאיכות חיים‬ ‫מיפוי פעולות מצויות ורצויות לקידום איכות חיים‬ ‫תובנות לגבי תפקידי המגזרים השונים בהקשר זה‬ ‫המלצות להמשך‬ ‫*תוצרי השולחנות יעובדו וישלחו בנפרד‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פאנל רב מגזרי‪ ,‬המלצות ודיון‬ ‫בהנחיית ד"ר ענת עתי‪-‬סריג‪ ,‬המכון למנהיגות וממשל‬ ‫משתתפים‪:‬‬ ‫‪ o‬יואל נווה ‪ -‬כלכלן ראשי‪ ,‬משרד האוצר‬ ‫‪ o‬סיגל מורן ‪ -‬ראש המועצה האזורית בני שמעון‬ ‫‪ o‬יוהן אטלן‪ -‬מנכ"ל מועצת הנגב‬ ‫‪ o‬פרופ' שלמה מזרחי ‪ -‬המחלקה למנהל ומדיניות‪ ,‬אונ' בן גוריון‬ ‫מה עלה בשולחנות העבודה כתפקידו המגזרי של המגזר שאתם מייצגים בקידום איכות חיים?‬ ‫מדברי חברי הפאנל עלה כי‪:‬‬ ‫‪ ‬תפקידו של השלטון המרכזי הוא התוויית מדיניות ואסטרטגיה‪ ,‬תכנון לפעילות רב תחומים והקצאת‬ ‫משאבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬במתח שבינו לבין השלטון המקומי יש לטפל בדרכים יצירתיות‪.‬‬ ‫‪ ‬תפקיד השלטון המקומי עלה כמשמעותי בהיותו בעל ההיכרות עם התושבים והיכולת לעבוד עם‬ ‫הממשלה‪ ,‬וליישם החלטות ובשטח‪.‬‬ ‫‪ ‬החברה האזרחית הצטיירה כמתווכת בין הציבור לבין השלטון אך נמצאת גם בפער בין השלטון המקומי‬ ‫למרכזי‪ .‬התפקיד של החברה האזרחית הוא לטפל בצד של הביקוש – לטפח אצל הציבור אוריינות‬ ‫אזרחית ציבורית פוליטית‪ ,‬להנגיש לציבור מרחבי השפעה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עליו לייצג את הצרכים של הציבור אל‬ ‫מול השלטון‪.‬‬ ‫‪ ‬האקדמיה‪ ,‬וביחוד זו המקומית עולה כמקור לאגירת וצבירת ידע‪ ,‬וכמקור לאובייקטיביות ולסטנדרטיזציה‬ ‫של מדדים; האוניברסיטה כספק של שירותי השכלה גבוהה – עלה הצורך בהנגשת שירותים אלה לכלל‬ ‫האוכלוסיות ; מצד הביקוש‪ ,‬האוניברסיטה עלתה כמספקת ביקוש לשירותים מקומיים‪ ,‬משמשת מנוף‬ ‫לצמיחה; האוניברסיטה כגוף מתאם ותומך – מסגרת תומכת של מומחים המסייעים בהצעות העולות‬ ‫מהציבור‪.‬‬ ‫איך אתם רואים את תפקידכם בקידום איכות החיים‪ ,‬ואיך הוא מסתדר עם הרמה האזורית?‬ ‫‪ ‬יואל ‪ :‬לכולנו מטרה של שיפור איכות החיים‪ ,‬המחלוקת היא באופן שבו עושים את זה‪ .‬האתגר הגדול‬ ‫ביותר של השלטון המרכזי היה ונותר התוויית המדיניות – קביעת חזון‪ ,‬לאן אנחנו רוצים להגיע‪ ,‬ופריטתו‬ ‫לפעולות‪ .‬המנגנון של מדדי איכות חיים יכול לעזור‪ ,‬אך אם לא נתכלל את המידע‪ ,‬אנו עלולים למצוא‬ ‫עצמנו בנקודות סתירה בין המדדים השונים ובין הפעולות שונות‪.‬‬ ‫‪ ‬סיגל ‪ :‬המדד "מה מידת ההשפעה שלי כאזרח על חיי" הוא מדד משמעותי‪ .‬גם המחאה החברתית הייתה‬ ‫ע ל תחושת הניכור‪ ,‬התחושה שלא מקשיבים לאזרחים‪ ,‬ובזה מתבטא היתרון היחסי העיקרי של השלטון‬ ‫המקומי‪ .‬אין ספק שמדיניות המאקרו צריכה להיקבע ברמת הממשלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬איכות החיים כפי שהיא‬ ‫נתפשת בעיני תושבי תל אביב ככל הנראה שונה מזו שבעיניי תושבי דימונה‪ .‬התפקיד של השלטון‬ ‫המקומי הוא להקשיב‪ ,‬לדעת לזהות נכון את הצרכים‪ ,‬לדעת מתוך כך להגדיר את המדדים הנכונים‬ ‫לאזור‪ .‬המחלוקת עם השלטון המרכזי היא בשאלת מידת החופש‪ .‬יש לאפשר לרשויות המקומיות לצמוח‬ ‫ולהתפתח בדרכן‪ ,‬וזאת תחת המטריה והמסגרת שמתווה השלטון המרכזי‪" .‬אם לא נהיה תלויים זה בזה‪,‬‬ ‫נהיה תלויים זה לצד זה" – לא יכולה להיות איכות חיים במקום אחד‪ ,‬כשמסביבו אין‪ .‬לכן‪ ,‬חייבים לחתור‬ ‫לשיתופי פעולה ולמצוא בכל מקום את היתרון היחסי‪.‬‬ ‫‪ ‬יוהן ‪ :‬האחריות של החברה האזרחית היום היא למצוא את הנקודות בהן היא יכולה ליצור מצבי ‪win-win‬‬ ‫ביחד עם המגזרים האחרים‪ .‬צריך לעבור מתפיסה של משילות מרוכזת ומוקד כוח אחד‪ ,‬למשילות‬ ‫משותפת אשר בה גם האחריות משותפת‪ .‬ההקשר האזורי הוא המאתגר ביותר בישראל‪ ,‬בה אין שום‬ ‫מרכיב גיאוגרפי שבה לידי ביטוי בבחירות‪ .‬יוצר ואקום שהחברה האזרחית צריכה למלא כדי לגרום‬ ‫‪4‬‬ ‫‪‬‬ ‫לתושבי הנגב להרגיש שיש להם השפעה על המרחב שלהם‪ .‬יש דברים שלא ניתן להשפיע עליהם רק‬ ‫ברמה המקומית‪ ,‬ויש צורך בחבירה יחד עם מנגנונים שלטוניים‪.‬‬ ‫שלמה‪ :‬ישנם ‪ 3‬סוגי ידע – חכמת ההמונים (תהליכי שיתוף ציבור)‪ ,‬חכמת הפרקטיקה (עשייה והתמחות)‬ ‫וחכמת הידע (מחקרים)‪ .‬כיום ישנו המון ידע שנצבר‪ ,‬החוסר הוא בכך שלא נעשה תיאום ושימוש בידע‬ ‫הזה בניהול היומיומי של הדברים‪ .‬האתגר המשמעותי לאקדמיה הוא בהנגשת הידע הנצבר הזה‪ .‬מצריך‬ ‫מאמץ כיוון שמבנה התמריצים באקדמיה לא תואם את זה‪ .‬דורש גם קשב ומוכנות ממגזרים אחרים‪.‬‬ ‫המאמץ צריך לבוא משני הצדדים‪.‬‬ ‫אילו צעדים עתידיים הייתם רוצים לראות כדי לקדם איכות חיים בישראל (תוך התייחסות לשאלה האזורית)?‬ ‫‪ ‬יואל‪ :‬אתגר המעשה‪ -‬למצוא תומכים ולייצר כלים שיעשו אנליזה לקובעי המדיניות‪ -‬מה יהיו ההשלכות של‬ ‫דרכי הפעולה האפשריות שיפעלו בהן‪ ,‬ולייצר כלי תמיכה בהחלטות היומיומיות של מקבלי ההחלטות‪.‬‬ ‫‪ ‬סיגל‪ :‬הצלחה תהיה אם המדדים יעברו התאמה לרמה אזורית‪ .‬אפשר לדוג' לשנות את הקריטריונים‬ ‫לפרס ניהול תקין לרשויות‪.‬‬ ‫‪ ‬יוהן‪ :‬צריך לצמצם את המרחקים בין קובעי המדיניות לבין האוכלוסייה‪ -‬צריך להיות הרבה יותר שיתוף‬ ‫והתייעצות עם אזרחים‪.‬‬ ‫‪ ‬שלמה‪ :‬הבעיה המרכזית היא אמון‪ .‬הפתרון הוא לא דווקא השיתוף אלא מבנה תמריצים‪ .‬כיום מבנה‬ ‫התמריצים יוצר סטטוס קוו מקפיא‪ -‬בין הסקטורים השונים ובין הקבוצות השונות באוכלוסייה‪ .‬העסק תקוע‬ ‫לחלוטין‪ .‬הדרכים לשיפור חייבות להיות הדרגתיות והן מצריכות הרבה מאוד סבלנות ונכונות לעבודה‬ ‫קשה‪ -‬יזמים שיסחבו את כל התהליכים האלה על הכתפיים שלהם‪ .‬צריך בעיקר לפעול מלמטה ע"מ‬ ‫להניע תהליכים בדרך של להציף את הדברים כלפי מעלה‪.‬‬ ‫שאלות מהקהל‪:‬‬ ‫‪ ‬האם לא ניתן לעשות העדפות שונות בתוך תכניות‪ -‬לפריפריה‪ ,‬כמו התאמות של מכרזים? קידום איכות‬ ‫חיים ע"י דיפרנציאציה?‬ ‫‪ ‬תשובה (יואל)‪ :‬יש ניסיון לקחת מדדים ולעשות עבודה בין משרדית נכונה‪ -‬כך שכל המשרדים יהיו‬ ‫שותפים לאותה המטרה‪ .‬בנוגע להעדפה אזורית‪ ,‬חייבים לתת לזה התייחסות‪ .‬האוכלוסיות המרכזיות‬ ‫שעימן מתמודדים זה בעיקר החרדים והערבים‪ .‬צריך להבין שהתקצוב היום במדינה הוא לא לפי אזור‬ ‫פריפריאלי אלא לפי אוכלוסייה‪ ,‬ולעיתים זה משתלב‪.‬‬ ‫התייחסות ד"ר סטפן ברגהיים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשולחנות ישבנו בקבוצות קטנות‪ ,‬ובשולחן שלי ניסינו לחשוב מהו הדבר המרכזי והמשותף לכל המגזרים‬ ‫סביב השולחן‪ .‬כאשר הרחבנו את הקבוצה‪ ,‬היה קשה יותר מכיוון שהמרחקים גדולים יותר‪ .‬דו שיח איננו‬ ‫דבר קל‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬הוא בעל ערך‪ ,‬ומייצר רעיונות חדשים‪.‬‬ ‫נקודה נוספת‪ :‬מי מחזיק את התהליך? מישהו צריך לארח תהליך שכזה‪ ,‬וחייב להיות מישהו עם הרצון‪,‬‬ ‫היכולות והמשאבים לארח את השיח הזה – על מנת שיתקיים ויהיה אפקטיבי‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫השותפים‬ ‫‪5‬‬