‫התערבות ממשלה‬
‫‪1‬‬
‫נושאי ההתערבות‬
‫•‬
‫מיסים עקיפים‬
‫•‬
‫מיסים "מפלים"‬
‫•‬
‫מגבלות שימוש )מופיע בתרגיל(‬
‫•‬
‫מס גולגולת‬
‫•‬
‫מס רווח‬
‫‪2‬‬
‫האם מיסוי הוא טוב?‬
‫• כמובן שאם כספי המס מבוזבזים‪ ,‬המיסוי מזיק‪.‬‬
‫אם הם משמשים למטרה מאד מועילה )כביש חשוב‪,‬‬
‫קצבאות לנכים חסרי הכנסה‪ ,(...‬המיסוי מועיל‪.‬‬
‫• כדי להפריד בין התועלת שבשימוש בכספי המיסים ובין‬
‫הנזקים שעצם המיסוי גורם‪ ,‬אנו נחזיר את המסים‬
‫לפרטים כסכום קבוע )‪ – (lump-sum‬כפי שעשינו עם‬
‫רווחי הפירמות‪ .‬כך נוכל לראות את העיוות שיוצרים‬
‫המסים‪.‬‬
‫• ההחלטה הסופית תלויה בהשוואה בין התועלת מהשימוש‬
‫בכספי המס‪ ,‬ובין הנזק מהעיוות לו המיסוי גורם‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫התנהגות תחרותית בכלכלות חליפין ייצור‬
‫עם מיסוי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בכלכלת חליפין‪-‬ייצור עם בעלות פרטית יש פרטים ופירמות‪ .‬לכל פרט סל תחילי‬
‫של מוצרים )בדרך כלל גורמי ייצור( ואחוזי בעלות על הפירמות השונות‪.‬‬
‫וקטור מחירים )לפני מס( נזרק לחלל העולם‪ ,‬בשילוב עם המיסים נוצרים מחירים‬
‫לפני ואחרי מס לכל המוצרים וגורמי הייצור‪.‬‬
‫פירמה תחרותית מתייחסת למחירים האפקטיביים )לאחר מס( כנתונים‬
‫וממקסמת את רווחיה‪ ,‬כתוצאה מתקבלים ביקושים לגורמי ייצור‪ ,‬היצעים למוצרים‬
‫ורמות רווח‪.‬‬
‫פרט תחרותי יוצר אמונות לגבי הרווחים הצפויים מהפירמות השונות והחזרי המס‬
‫להם הוא מצפה‪ ,‬וממקסם את רווחתו בהינתן מגבלת התקציב הנגזרת‬
‫מהמחירים האפקטיביים )לאחר מס(‪ ,‬החזרי המס והרווחים בהם הוא מאמין‪,‬‬
‫הסל התחילי שלו ואחוזי הבעלות שלו‪.‬‬
‫ןקטור מחירים )לפני או לאחר מס( מהווה שיווי משקל תחרותי אם אמונות‬
‫הפרטים לגבי הרווחים והמיסים מתגשמות‪ ,‬וכול השווקים מתנקים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫שיווי משקל תחרותי עם ייצור ומיסוי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שיווי משקל תחרותי הינו הקצאה אפשרית ווקטור מחירים לאחר‬
‫מס שבם‪:‬‬
‫– תכנית הייצור של כל יצרן ממקסמת את רווחיו בהינתן המחירים‬
‫האפקטיביים‪.‬‬
‫– הסל אותו מקבל כל פרט ממקסם את תועלתו בהינתן קו‬
‫התקציב הנובע מהסל התחילי‪ ,‬הרווחים המחולקים )על פי‬
‫אחוזי הבעלות(‪ ,‬החזרי המס ווקטור המחירים האפקטיביים‪.‬‬
‫הקצאה אפשרית מבטא ניקוי שווקים‪.‬‬
‫המיקסום בהינתן המחירים האפקטיביים מבטא התנהגות‬
‫תחרותית‪.‬‬
‫הפרטים לא מתערבים בניהול הפירמות‪ ,‬ולא חושבים איך מכירות‬
‫להן או קניות מהן משפיעים על הרווחים‪ .‬אפילו פרט שיש לו ‪100%‬‬
‫בעלות לא נותן הוראות לפירמה‪.‬‬
‫הפרטים והיצרנים מתייחסים להחזרי המס כקבועים ולא מאמינים‬
‫שלהחלטותיהם יש השפעה על גודל ההחזר‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מיסים עקיפים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מס עקיף המוטל על מוצר תצרוכת )אם בצורת סכום קבוע ליחידה‬
‫או כאחוז מהמחיר( יוצר חייץ בין הצדדים לעסקה בה מעורב מוצר‬
‫זה‪.‬‬
‫המחיר אותו רואה המוכר שונה מהמחיר אותו רואה הקונה‪.‬‬
‫המחירים השונים גוררים ‪ MRS‬שונה למוכר ולקונה וכך מופרים‬
‫התנאים לפארטו יעילות‪.‬‬
‫באופן דומה כאשר מוטל המס על מוצר תצרוכת המהווה אף גורם‬
‫ייצור רואים המוכר )הצרכן( והיצרן )הקונה( מחירים שונים וה –‬
‫‪ RPT‬שונה מה ‪ – MRS‬ומופרים התנאים לפארטו יעילות‪.‬‬
‫אנו מניחים כמובן שיש פרט החושב על עצמו כקונה ויש פרט‬
‫החושב על עצמו כמוכר לאחר הטלת המס‪ ,‬במקרה שבו מתחילים‬
‫מהקצאה פארטו יעילה כל הפרטים יכולים לחשוב על עצמם‬
‫כמוכרים שיבחרו למכור אפס‪ ,‬נישאר בסל התחילי ובמקרה זה לא‬
‫יתקיים מסחר בפועל ולא יופרו התנאים לפארטו יעילות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מיסים‬
‫• דרך העבודה ה"איכותית"‬
‫– תיאור הסביבה )אופן הטלת המס ואופן החזרת תקבולי‬
‫המס למערכת(‬
‫– קבלת תנאי הסדר הראשון הנגזרים מהתנהגות‬
‫תחרותית‪.‬‬
‫– השוואת התנאים לתנאים לפארטו יעילות‪ ,‬ואפיון‬
‫העיוותים במידה והתוצאה אינה פארטו יעילה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מס עקיף על מוצר – ניתוח איכותי‬
‫)שני מוצרים‪ ,‬שני גורמי ייצור(‬
‫• נתבונן בכלכלה עם‪:‬‬
‫– שני מוצרים ‪X, Y‬‬
‫– שני גורמי ייצור ‪K, L‬‬
‫– שני יצרנים )‪X=F(KX,LX), Y=G(KY,LY‬‬
‫– שני צרכנים ‪.U1, U2‬‬
‫• מוטל מס ברמה ‪ t‬על מכירת ‪X‬‬
‫כלומר היחידה הכלכלית שמוכרת את ‪ X‬מקבלת ‪ PX‬עבור כל יחידת‬
‫‪ ,X‬מעבירה ‪ t‬לממשלה‪ ,‬ולכן בפועל מקבלת ‪ PX-t‬כמחיר לאחר מס‪.‬‬
‫הקונה כמובן רואה את המחיר ‪.PX‬‬
‫)התיאור דומה במידה והמס היה באחוזים(‬
‫• תקבולי המס מוחזרים כתשלומי העברה לפרטים‪ .‬בניתוח האיכותי‬
‫ש "רק בודק תנאי סדר ראשון" אין חשיבות לאופן ההחזרה המדויק‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מס עקיף על מוצר – ניתוח איכותי‬
‫• נחשב שיווי משקל בהינתן המיסוי עם מחירים ‪ PX,PY,PK,PL‬לפני‬
‫מס‪.‬‬
‫– מחירים לצרכנים )לפני מס(‪PX,PY,PK,PL :‬‬
‫– מחירים ליצרנים )לאחר מס(‪ PX-t,PK,PL :‬ליצרן ה – ‪X‬‬
‫‪ PY,PK,PL‬ליצרן ה – ‪.Y‬‬
‫• הערה‪ :‬הקביעה שיצרן ‪ X‬רואה את המחיר ‪ PX-t‬לאחר מס אינה‬
‫קשורה לחלוקת נטל המס‪.‬‬
‫אם נסמן את מחיר שיווי המשקל של ‪ X‬לפני הטלת המס ב – ’‪, PX‬‬
‫אזי נטל המס על היצרן הינו ‪ PX’ – PX+t‬בעוד שנטל המס על‬
‫הצרכן הינו ’‪.PX-PX‬‬
‫)כלומר – לא חשוב מי "משלם" את המס(‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מס עקיף על מוצר – ניתוח איכותי‬
‫•‬
‫התנאים מסדר ראשון המאפיינים הקצאה תחרותית לאחר הטלת המס הינם‪:‬‬
‫•‬
‫)מקסום רווחים של יצרן ‪(x‬‬
‫)‪MPXL=PL/(PX-t‬‬
‫)‪MPXK=PK/(PX-t‬‬
‫•‬
‫)מקסום רווחים של יצרן ‪(y‬‬
‫‪MPYL=PL /PY‬‬
‫‪MPYK=PK /PY‬‬
‫•‬
‫)מקסום תועלת של פרט ‪(1‬‬
‫‪MRS1=MU1X/MU1Y=PX/PY‬‬
‫•‬
‫)מקסום תועלת של פרט ‪(2‬‬
‫‪MRS2=MU2x/MU2Y =PX/PY‬‬
‫•‬
‫ממשוואות מקסום הרווחים מתקבל‪:‬‬
‫•‬
‫ממשוואות מקסום התועלת מתקבל‪:‬‬
‫•‬
‫אבל שיפוע עק' התמורה הוא‪RPT=MPYK / MPXK=MPYL / MPXL=(PX-t)/ PY :‬‬
‫‪MRS>RPT‬‬
‫ולכן אין יעילות כוללת‪:‬‬
‫⇐‪ .‬מייצרים "פחות מדי" ‪ .X‬ניתן להגיע לשיפור פארטו על ידי ייצור יותר ‪ X‬ופחות ‪.Y‬‬
‫‪) TRSX=TRSY =PK/ PL‬יעילות בייצור(‬
‫‪MRS1=MRS2=PX/PY‬‬
‫)יעילות בצריכה(‬
‫‪10‬‬
‫מס עקיף על מוצר – ניתוח איכותי‬
‫‪y‬‬
‫‪RPT=MPYK / MPXK=MPYL / MPXL‬‬
‫‪MRS≠RPT‬‬
‫עקומת‬
‫התמורה‬
‫‪MRS1=MRS2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪11‬‬
‫מס עקיף על מוצר – דוגמא מספרית‬
‫)כלכלת חליפין(‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נניח משק חליפין עם ‪ 2‬פרטים בו מוטל מס על המוצר ‪.Y‬‬
‫המס מתבטא בכך שהפרט שקונה את ‪ Y‬משלם ‪PY‬‬
‫והפרט שמוכר את ‪ Y‬מעביר ‪ t‬לממשלה ולכן רואה מחיר‬
‫אפקטיבי ‪.PY-t‬‬
‫לפרטים יש סל תחילי וכל פרט מקבל כתשלומי העברה‬
‫את מחצית תקבולי המס‪.‬‬
‫נחשב את שיווי המשקל לפני ולאחר הטלת המס‪.‬‬
‫באופן איכותי‪ ,‬הטלת המס תביא בדרך כלל להקצאה לא‬
‫יעילה בה נמכר מעט מדי ‪.Y‬‬
‫ניתן להשיג שיפור פארטו על ידי העברת עוד ‪ Y‬מהפרט‬
‫שמוכר את ‪ Y‬לפרט השני תמורת העברת ‪ X‬מתאימה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מס עקיף על מוצר – דוגמא מספרית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לפרט ‪ 1‬סל תחילי )‪ (60,300‬ופונקציית תועלת ‪u1(x1,y1)=x1y1‬‬
‫לפרט ‪ 2‬סל תחילי )‪ (140,20‬ופונקציית תועלת ‪u2(x2,y2)=2x2+y2‬‬
‫נתחיל בחישוב שיווי משקל לפני הטלת המס‪ .‬פרט ‪ 2‬הינו בעל‬
‫העדפות ליניאריות‪ ,‬נחפש שיווי משקל בו פרט ‪ 2‬צורך כמויות‬
‫חיוביות משני המוצרים‪ .‬במילים אחרות ננסה לנקות את השווקים‬
‫כאשר ‪. PX=2 ; PY=1‬‬
‫בהינתן מחירים אלו פרט ‪ 1‬פותר ‪:‬‬
‫‪Max X1Y1‬‬
‫‪s.t. 2⋅X1+1⋅Y1=2⋅60+1⋅300‬‬
‫‪X1=105 ; Y1=210‬‬
‫⇒‬
‫‪13‬‬
‫מס עקיף על מוצר – דוגמא מספרית‬
‫• פרט ‪ 2‬פותר‪:‬‬
‫‪2X2+Y2‬‬
‫‪2⋅X2 +1⋅Y2=2⋅140+1⋅20‬‬
‫‪Max‬‬
‫‪s.t.‬‬
‫• במחירים אלו הביקוש של פרט ‪ 2‬רב ערכי‪.‬‬
‫• לניקוי שוק ה ‪ X -‬היינו רוצים ‪ ,X2=95‬ובמקרה כזה ממגבלת‬
‫התקציב של פרט ‪ 2‬מתקבל ‪ .Y2=110‬צרוף זה של ‪ X‬ו ‪ Y -‬אכן‬
‫פותר את בעייתו של פרט ‪.2‬‬
‫‪14‬‬
‫מס עקיף על מוצר – דוגמא מספרית‬
‫•‬
‫בכדי לנסח את בעיית הפרטים לאחר הטלת המס צריך להניח מי המוכר )בסוף‬
‫נצטרך לוודא כי ההנחה אכן מתקיימת(‪.‬‬
‫נניח כי פרט ‪ 1‬מוכר ופרט ‪ 2‬קונה‪ ,‬ונסמן ב ‪ T -‬את סך תקבולי המס‪.‬‬
‫•‬
‫פרט ‪ 1‬יפתור‪:‬‬
‫‪X1Y1‬‬
‫‪PX(X1-60)=(PY-t)⋅(300-Y1)+T/2‬‬
‫‪PXX1+(PY-t)⋅Y1=(PY-t)⋅300+PX⋅60+T/2‬‬
‫•‬
‫‪Max‬‬
‫‪s.t.‬‬
‫‪or:‬‬
‫פרט ‪ 2‬יפתור‪:‬‬
‫‪2X2+Y2‬‬
‫‪PXX2+PYY2=PX⋅140+PY⋅20+T/2‬‬
‫‪Max‬‬
‫‪s.t.‬‬
‫• יש להדגיש כי הפרטים מתייחסים לתקבולי המס כקבועים‪ .‬בשיווי משקל תקציב‬
‫הממשלה מאוזן‪ ,‬ולכן תקבולי המס אותם הם מצפים לקבל‪ ,‬יהיו שווים לתקבולים‬
‫הנוצרים בפועל כתוצאה מהחלטות הקניה והמכירה שלהם‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מס עקיף על מוצר – דוגמא מספרית‬
‫• נשים לב כי שיווי המשקל התחרותי שיתקבל‪ ,‬אינו פארטו‬
‫יעיל‪ .‬בשיווי המשקל שיתקבל‬
‫)‪MRS1=PX/(PY-t‬‬
‫‪MRS2=PX/PY‬‬
‫‪MRS1>MRS2‬‬
‫ולכן‬
‫)פרט ‪ 1‬שמוכר את ‪ Y‬רואה מחיר ‪ Y‬אפקטיבי קטן יותר‪( .‬‬
‫• במקרה כזה ניתן לשפר את מצבם של שני הפרטים על‬
‫ידי העברת ‪ Y‬מפרט ‪ 1‬לפרט ‪ 2‬והעברת ‪ X‬מפרט ‪ 2‬לפרט‬
‫‪ .1‬באופן אינטואיטיבי פרט ‪ 1‬מוכר "מעט מדי" ‪ Y‬כתוצאה‬
‫מהמס שהוטל על מכירת ‪.Y‬‬
‫‪16‬‬
‫מס עקיף על מוצר – דוגמא מספרית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כעת נחשב את הקצאת ומחירי שיווי המשקל התחרותי כפונקציה של ‪.t‬‬
‫ראשית בשיווי משקל חייב להתקיים כי )‪) T=t(300-Y1‬איזון תקציב ה"ממשלה"(‬
‫ננסה שוב למצוא שיווי משקל בו ‪ PX=2 ; PY=1‬עבור פרט ‪ ,2‬ולכן המחירים‬
‫שפרט ‪ 1‬רואה הם ‪.PX=2,, PY-t =1-t‬‬
‫אם אלו המחירים‪ ,‬פתרון בעייתו של פרט ‪ 1‬נותן‪:‬‬
‫)‪X1=0.5I/PX= 0.25⋅(420-300t+0.5T‬‬
‫)‪Y1=0.5I/(PY-t)=1/(2(1-t))⋅(420-300t+0.5T‬‬
‫•‬
‫כעת )ו"רק כעת"( נציב את הגודל ש – ‪ T‬חייב לקבל בשיווי משקל ונקבל כי‪:‬‬
‫))‪X1=0.25⋅(420-300t+0.5t(300-Y1‬‬
‫))‪Y1=(1/(2-2t))⋅(420-300t+0.5t(300-Y1‬‬
‫)‪⇒Y1=(420-150t)/(2-1.5t‬‬
‫•‬
‫ניתוח זה נכון בתנאי ש‪ Y1 < 300 -‬כלומר פרט ‪ 1‬אכן מוכר ‪.Y‬‬
‫‪17‬‬
‫מס עקיף על מוצר – דוגמא מספרית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נבדוק ביתר פירוט את המקרה בו ‪t=0.2‬‬
‫נקבל‪X1=91.76 ; Y1=229.41 :‬‬
‫השווקים מתנקים עבור ‪.X2=108.23 ; Y2=90.58‬‬
‫סך תקבולי המס הנו ‪.T=t·(300-Y1)=0.2·70.59=14.12‬‬
‫⇐ כל פרט מקבל העברה של ‪.7.06‬‬
‫•‬
‫נבדוק כי הפרטים אכן ממקסמים את תועלתם‪) :‬תחת המחירים ‪(pX=2 ; p2Y=1 ; p1y=0.8‬‬
‫•‬
‫•‬
‫תקציב פרט ‪ 1‬הוא‪I1=2·60+0.8·300+7.06=367.06 :‬‬
‫תקציב פרט ‪ 2‬הוא‪I1=2·140+1·20+7.06=307.06 :‬‬
‫•‬
‫פרט ‪ 1‬פותר את הבעיה‪:‬‬
‫•‬
‫‪Max X1Y1‬‬
‫‪s.t. 2X1+0.8Y1=367.06‬‬
‫‪⇒ X1=91.76 ; Y1=229.41‬‬
‫סך ה‪ Y -‬שפרט ‪ 1‬בוחר למכור הנו ‪ 70.59‬ולכן סך תקבולי המס הנו ‪.14.12‬‬
‫כלומר צפיות הפרטים לקבל ‪ 7.06‬אכן מתגשמות‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מס עקיף על מוצר – דוגמא מספרית‬
‫•‬
‫פרט ‪ 2‬פותר את הבעיה‪:‬‬
‫‪Max 2X2+Y2‬‬
‫‪s.t. 2X2+1⋅Y2=307.06‬‬
‫• הביקוש של פרט ‪ 2‬הנו רב ערכי‪ .‬הוא אדיש בין כל הנקודות על קו התקציב שלו‪.‬‬
‫כדי לנקות את שוק ה‪ X -‬נניח שהוא מבקש ‪ X2=108.235‬בהינתן ביקוש זה ל‪X -‬‬
‫פרט ‪ 2‬יבקש )חישוב על פי מגבלת התקציב שלו( ‪ Y2=90.59‬כלומר גם שוק ‪Y‬‬
‫יתנקה‪.‬‬
‫•‬
‫כלומר מצאנו שיווי משקל בו תקציב הממשלה מאוזן )או‪ :‬ציפיות הפרטים‬
‫מתגשמות( והשווקים מתנקים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מס עקיף על מוצר – דוגמא מספרית‬
‫מס גבוה מספיק ישבית את המסחר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מה קורה כאשר ‪? t=0.6‬‬
‫יתקבל שיווי משקל בו פרט ‪ 1‬רואה את עצמו כמוכר של ‪ ,Y‬שעומד מול מחיר ‪ 0.4‬ל ‪Y‬‬
‫ומחיר ‪ 2‬ל ‪ – X‬ומצפה לקבל ‪ 0‬מתקבולי המס‪.‬‬
‫במקרה כזה יבחר פרט ‪ 1‬למכור ‪ 0‬יחידות מ ‪ – Y‬ולצרוך למעשה את הסל התחילי שלו‪.‬‬
‫)בנתונים אלו יחס המחירים ‪ PX/PY=5‬וזהו גם ה ‪ MRS -‬של פרט ‪ A‬בסל התחילי שלו‪.‬‬
‫פרט ‪ B‬רואה את עצמו כקונה של ‪ Y‬שעומד מול מחיר ‪ 1‬ל ‪ – Y‬ומחיר ‪ 2‬ל ‪ – X‬ומצפה‬
‫לקבל ‪ 0‬מתקבולי המס‪ .‬במקרה כזה יבחר פרט ‪ B‬לקנות ‪ 0‬מ ‪ – Y‬ולצרוך למעשה את‬
‫הסל התחילי שלו‪.‬‬
‫כך מתקבל שיווי משקל תחרותי לאחר המס שאינו מערב מכירה וקניה בפועל‪ ,‬אך מערב‬
‫התבוננות של פרט ‪ A‬כמוכר ופרט ‪ B‬כקונה‪ ,‬שכמובן יוצרת חיץ בין המחירים אותם הם‬
‫רואים בשוליים‪ .‬ההקצאה המתקבלת‪ ,‬כמובן‪ ,‬אינה פארטו יעילה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מס עקיף על מוצר – דוגמא מספרית‬
‫‪x2‬‬
‫‪02‬‬
‫מס גבוה מדי מדכא‬
‫כל תמריץ למסחר‪:‬‬
‫‪y1‬‬
‫‪E‬‬
‫פרט ‪ 1‬בבואו למכור‬
‫את ‪ Y‬רואה את הקו‬
‫הירוק‪ ,‬בעוד שאם‬
‫הוא היה רוצה‬
‫לקנות את ‪ Y‬הוא‬
‫היה רואה את הקו‬
‫הכחול‪-‬ירוק‪.‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪x1‬‬
‫‪01‬‬
‫‪21‬‬
‫מיסים עקיפים – הערות‬
‫• מס עקיף המוטל על גורם ייצור שכמותו במשק קבועה‪,‬‬
‫ואשר אין לו שום שימוש אלטרנטיבי בצריכה עשוי אמנם‬
‫להביא להקצאת שיווי משקל תחרותי חדש עם מחירים‬
‫חדשים‪ ,‬אך גם הקצאה זו תהיה פארטו יעילה )מס על‬
‫קרקע(‬
‫• מס אחיד בשיעור ‪ 10%‬המוטל על כל המוצרים ייצור עוות‬
‫כל עוד הוא לא מוטל על צריכה עצמית מאחר שהוא עדיין‬
‫ייצור פער בין קונים למוכרים‪.‬‬
‫• מיסים מפלים על מוצרים לפרטים שונים ייצרו גם עוות‬
‫בצריכה‪ ,‬במידה וגורמי ייצור יזכו למיסוי מפלה תיפגע‬
‫היעילות בייצור‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מס גולגולת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מס גולגולת המוטל על פרט )יצרן( או קבוצת פרטים )יצרנים( הינו מס קבוע שרמתו‬
‫אינה תלויה בהחלטות הפרט )היצרן(‪.‬‬
‫מס כזה אינו משנה את תנאי ההשקה אותם יקיים הפרט בשיווי משקל שייווצר‪ ,‬ולאור‬
‫זאת אינו פוגע ביעילות ההקצאה המתקבלת‪.‬‬
‫נעיר כי הטלה של מס גולגולת )או מס רווח ראה בשקף הבא( תביא בדרך כלל‬
‫להיווצרותו של שיווי משקל תחרותי חדש עם מחירים שונים‪ ,‬אך ההקצאה אשר‬
‫תתקבל עדיין תהיה פארטו יעילה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬למה לאסוף מיסים באמצעות מס מעוות ולא ע"י מס גולגולת?‬
‫תשובה‪ .1 :‬יכולת הפרטים לשלם לא זהה )לחלק אולי אין אפילו מספיק כדי לשלם(‪.‬‬
‫‪ .2‬חלק ממטרת המיסוי היא העברות בין הפרטים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬למה לא לאסוף מיסים ‪ /‬לבצע העברות בין הפרטים באמצעות "מס גולגולת"‬
‫דיפרנציאלי?‬
‫תשובה‪ :‬איך נזהה את הפרטים? אם נזהה אותם לפי הפעולה )החלטה( שלהם‪" ,‬מס‬
‫הגולגולת" יהפוך למס מעוות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫מס רווח‬
‫• מס רווח מוטל על רווחיו של יצרן בצורת תשלום אחוז‬
‫מסוים מרווח היצרן כמס‪ .‬מקסום אחוז חיובי מהרווח או‬
‫מקסום הרווח כולו הינו למעשה אותה בעיה‪ .‬תנאי‬
‫ההשקה שיקיים היצרן בשיווי המשקל שייווצר אינם‬
‫משתנים‪ ,‬לאור זאת מס רווח אינו פוגע ביעילות ההקצאה‬
‫שתיווצר‪.‬‬
‫• האם זהו "פתרון פלא"?‬
‫• נשים לב כי מס רווח לא מעוות רק אם הוא מוטל על‬
‫הרווח הכלכלי האמיתי‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לנכות כהוצאה‪ :‬עלויות‬
‫הון עצמי‪ ,‬זמן עבודה של ה"יזם"‪ ,‬היזמות כשלעצמה )אם‬
‫יש לה שימוש אלטרנטיבי(‪ ,‬הוצאות קבועות )אחרת‬
‫נשפיע על החלטות הכניסה והיציאה(‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעולם לא‬
‫וודאי יש להרשות מס שלילי במקרה של הפסד‪.‬‬
‫‪24‬‬