‫הידברות‬
‫עונג שבת‬
‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬
‫העלון מוקדש לע"נ אסתר בת בנציון | לע"נ סמי שמואל חי בן חילווה‬
‫רפוא"ש וכל הישועות שירלי חיה בת רחל | לזיווג הגון וכל הישועות‬
‫יניב בן מרים | לזיווג הגון רחל ענבל בת יוכבד ורדה | לעילוי נשמת זרי‬
‫בת פרחה להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫פרשת ויקרא | גליון ‪ | 189‬א' ניסן תשע"ה‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫אתר הידברות החדש‬
‫‪www.hidabroot.org‬‬
‫זמן כניסת ויציאת שבת‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫ירושלים ‪17:14‬‬
‫תל אביב ‪17:31‬‬
‫חיפה ‪17:23‬‬
‫באר שבע ‪17:32‬‬
‫צאת מוצ”ש‬
‫השבת ר”ת‬
‫‪18:27‬‬
‫‪18:29‬‬
‫‪18:28‬‬
‫‪18:28‬‬
‫‪19:07‬‬
‫‪19:05‬‬
‫‪19:06‬‬
‫‪19:07‬‬
‫להפצת העלון‪073-2221388 :‬‬
‫בחסות‬
‫יקבי ירושלים‬
‫שכרה של הענווה‬
‫מאחורי האות א' הקטנה בתחילת הפרשה‪ ,‬טמון סיפור מופלא על כוחה של אם המידות הטובות‬
‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬
‫א‬
‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬
‫נו עומדים בפתחו של חומש ויקרא‪ ,‬המכונה גם 'תורת‬
‫כהנים' – בשל ההלכות הרבות בו הקשורות לכהנים‬
‫ומלאכתם במקדש‪.‬‬
‫כשמעיינים בספר תורה בפסוק הראשון של הפרשה‪ ,‬מבחינים‬
‫מיד כי האות א' של המילה 'ויקרא' – קטנה משאר האותיות‪ .‬אמנם‬
‫אין זה המקום היחיד בתורה; ישנם מספר מקומות בהן האות קטנה‬
‫או גדולה משאר האותיות‪ ,‬וכמו בכל מקום‪ ,‬גם כאן יש להבין את‬
‫סיבת הדבר‪.‬‬
‫במדרש מובא שכאשר ציווה הקב"ה את משה רבנו‬
‫לכתוב את המילים 'ויקרא אל משה'‪ ,‬חש משה רבנו‪,‬‬
‫מתוך ענוותנותו הרבה‪ ,‬שלא בנח‪ .‬מילים אלה מבטאות‬
‫קרבה מופלגת וסוג תקשורת בדומה לזו של ידידים‪.‬‬
‫ומי אני שייכתב עלי כי הקב"ה קרא לי כפניית איש‬
‫לרעהו‪ .‬לכן ביקש משה רבנו לכתוב במקום זאת את‬
‫המילה 'ויקר' – מטבע לשון המופיעה בנבואת בלעם‪:‬‬
‫"ויקר אלוקים אל בלעם"‪ .‬כך‪ ,‬ביקש משה להשוות את‬
‫נבואתו לנבואת בלעם‪ ,‬לומר שדיבורו עם הקב"ה אינו‬
‫דבר שבשגרה‪ ,‬אלא מעשה מקרי וארעי‪.‬‬
‫אולם לא הסכימה דעתו של מקום עם מחשבתו של‬
‫משה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרשה לו הקב"ה להקטין את האות א' של מילת‬
‫'ויקרא'‪ ,‬כך שלקורא מרחוק ייראה כאילו שכתוב 'ויקר'‪ ,‬אך במבט‬
‫מקרוב רואים שמדובר במילה 'ויקרא'‪ .‬ואכן כך כתב משה‪.‬‬
‫מעשה זה של משה‪ ,‬המלמד על הענווה העצומה שלו‪ ,‬זיכה‬
‫אותו בכך שעור פניו יקרין אור‪ .‬כיצד? כידוע‪ ,‬כל אות שבתורה‬
‫מדוקדקת ומחושבת היטב‪ .‬במנהגו של עולם‪ ,‬כאשר סופר מבקש‬
‫לכתוב בדיו‪ ,‬הוא ממלא את קולמוסו בדיו מן הקסת‪ ,‬ומתחיל‬
‫שאל את הרב‬
‫לכתוב את האותיות‪ .‬כאשר הדיו כלה מן הקולמוס‪ ,‬שוב תוחבו‬
‫בדיו שבקסת‪ ,‬וממשיך בכתיבתו‪ ,‬עד שמסיים לכתוב את כל הספר‪.‬‬
‫כמובן שלעיתים נותר דיו בקולמוס גם כאשר כילה לכתוב את כל‬
‫מה שרצה‪.‬‬
‫אך כאשר כתב משה את התורה בהר סיני‪ ,‬כמות הדיו היתה‬
‫מדודה להפליא‪ ,‬דהיינו‪ ,‬כמות הדיו שנדרשה לכתיבת ספר התורה‬
‫היא כמות הדיו שהיתה בקסת באותה השעה‪ .‬אך כאשר משה ביקש‬
‫להקטין את האות א' של המילה 'ויקרא' – הרי שנשאר מעט מן‬
‫הדיו שבו אמורה היתה להיכתב האות א' הגדולה‪ .‬משראה הקב"ה‬
‫כך‪ ,‬נטל את טיפת הדיו הזו‪ ,‬ומשח אותה על מצחו של‬
‫משה רבנו‪ .‬דבר זה גרם לו למאור פנים קורן בעוצמה‬
‫כה רבה‪ ,‬עד שהעם לא יכול היה להביט במשה רבנו‬
‫אם לא נתן על פניו מסווה‪.‬‬
‫מכאן אנו רואים את גודל השכר של מידת הענווה‪.‬‬
‫אדם המחנך את עצמו למידת הענווה‪ ,‬אינו רודף אחר‬
‫הכבוד‪ ,‬אינו מתנשא על אחרים – הוא דווקא זה‬
‫שכולם דורשים בשלומו‪ ,‬מבקשים לשהות במחיצתו‪,‬‬
‫ובסופו של דבר זוכה לכבוד והערכה מוכפלים‪.‬‬
‫הדברים נוגעים כמובן בעניינים שבין אדם לחברו‪,‬‬
‫ואף בענייני שלום‪-‬בית‪ .‬בעל ואישה שחשים שיש‬
‫איזה ויכוח ביניהם ‪ -‬נדרשים למידת הענווה‪ ,‬כדי‬
‫להתגמש ולהגיע לעמק השווה‪ .‬לא מתוך כוחניות ומשחקי כבוד‪,‬‬
‫אלא מתוך רצון אמתי לפתור את הבעיה‪ .‬כך גם בין החברים‪ :‬קורה‬
‫שחבר מעליב או פוגע‪ .‬הרצון המיידי הוא להתפרץ ולהגיב בחזרה‪.‬‬
‫אך מידת הענווה מורה לאדם להרפות‪ ,‬לתת לסיטואציה לחלוף‪,‬‬
‫ולהבליג‪ .‬כאשר מאמצים אורח חיים כזה‪ ,‬אכן זוכים לשמחה‬
‫ולאור‪ .‬שבת שלום‪.‬‬
‫השיחה נערכה מתוך הרצאת הרב באתר הידברות‬
‫‪2‬‬
‫התדדרדווקא מתוך‬
‫רו‬
‫ת מוסרית?‬
‫‪4‬‬
‫מ‬
‫דפסחאבצע קמחא‬
‫‬‫יוצא לדרך!‬
‫‪7‬‬
‫ל‬
‫מצהאהת לחרות‬
‫ת‬
‫מ‬
‫כ‬
‫רות‬
‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬
‫כיצד יש להכשיר מיקרוגל ותנור‬
‫לפסח?‬
‫תנור אפייה – השימוש בו הוא על ידי‬
‫תבניות‪ ,‬ויש אדים שנספגים בדפנות‬
‫התנור‪ ,‬וכדי להכשירו יש להמתין ‪24‬‬
‫שעות‪ ,‬שאז הטעם הבלוע נעשה פגום‪,‬‬
‫ולאחר ניקיון טוב בכל הפינות והדלתות‬
‫יש להפעיל את התנור בחום הגבוה‬
‫ביותר למשך שעה ורבע‪ ,‬ובכך יוכשר‬
‫לפסח‪ .‬לתבניות אין הכשר כלל‪ ,‬לכן‬
‫אפשר להניחן במצב הפוך כמגש‪ ,‬ועליהן‬
‫להניח תבניות חד פעמיות‪ .‬המיקרוגל‬
‫קשה להכשרה כיוון שאין בו גוף חימום‪,‬‬
‫ולכן ירא שמים יימנע מלהכשירו‪ .‬ואולם‬
‫ההכרח לא יגונה‪ ,‬ולכן יש להמתין ‪24‬‬
‫בפסח הזה כולנו בני חורין!‬
‫והשנה עם מצות למהדרין!!‬
‫רמי לוי אושר עד ויקטורי‬
‫מצות ברכת הפסח‬
‫להשיג בחנויות המובחרות יוחננוף והסוכנים המורשים בארץ‬
‫שעות ולנקותו היטב – בפרט בחלק‬
‫העליון‪ ,‬והצלחת והגלגלת יעברו הגעלה‬
‫במים חמים‪ ,‬ואחר כך יניח בתוכו חצי‬
‫כוס מים עם סבון ויפעיל לחמש דקות‪,‬‬
‫שבזה האדים הפגומים ייספגו בדפנות‪.‬‬
‫ניתן לרכוש‬
‫מצות קשות או רכות‬
‫מצות שמורות עבודת יד‬
‫למהדרין מן המהדרין‬
‫מהרו לקנות את המצות טריות וטעימות‬
‫באישור‬
‫משרד‬
‫הבריאות‬
‫היהודי החושב‬
‫מאת דניאל בלס‬
‫הגאולה‪ :‬דווקא מתוך‬
‫התדרדרות מוסרית?‬
‫צריך לזכור כי הירידה המוסרית שאנו חווים בדור האחרון דווקא היא‬
‫הגורמת לנו לייחל לגאולה הקרובה‬
‫אין ספק שמלחמת גוג ומגוג נועדה להשיב את לבנו‬
‫לאבינו שבשמים‪ ,‬ולהזכיר לנו שכל קיומנו תלוי בו‬
‫יתברך‪ ,‬כפי שהבינו בני ישראל לפני ים סוף‪ ,‬כשהצבא‬
‫המצרי נמצא מאחוריהם‪ .‬אך מדוע יתדרדר העם‬
‫לשפלות רוחנית ומוסרית לפני בוא הגאולה השלמה?‬
‫נראה לי לומר‪ ,‬שבאמצעות ההתדרדרות הרוחנית‬
‫הגדולה יכיר עם ישראל בעובדה שדרכי הגויים אינם‬
‫טובים לעם ישראל‪ ,‬ואינם מביאים לאושר וחכמה‪ .‬כפי‬
‫שידוע לנו‪ ,‬התרבות המערבית הביאה לזלזול במבוגרים‬
‫והחכמים‪ ,‬לפריצות חסרת גבול‪ ,‬וזוגיות שלא מחזיקה‬
‫מעמד זמן רב‪ ,‬לחוסר התחשבות בעניים‪ ,‬לשחיתות‬
‫של בעלי הון בשלטון‪ ,‬לתזונה לקויה‪ ,‬ושיעורי דיכאון‬
‫אדירים שלא ידע העולם עד היום‪ .‬דווקא מתוך‬
‫השפלות‪ ,‬נשווע לאור הגדול ביותר‪ ,‬לאור התורה‪.‬‬
‫ייתכן שבלעדי אותו שפל רוחני איום ונורא של‬
‫דורנו‪ ,‬לא היו בני ישראל מכירים ביוקר התורה‬
‫וחשיבותה בעת שיגיע המשיח‪ .‬כי מדוע נייחל לגאולה‪,‬‬
‫אם היינו מרגישים חלילה שטוב לנו בתרבות הגויית?‬
‫רק לאחר שעם ישראל ימאס ויגעל מהתרבות הגויית‬
‫שזיהמה את נפשו‪ ,‬והרחיקה אותו ממקור אושרו‬
‫האמיתי‪ ,‬הוא ישוב לתורה באהבה אדירה וחשק גדול‬
‫להתקדש ולהיטהר מכל טומאות הגויים‪ .‬אנו‪ ,‬כיהודים‬
‫בעלי לב טהור‪ ,‬מורדים בתרבות המופקרת של המערב‪,‬‬
‫אך אנו גם מורדים בתרבות האכזרית והעיוורת של‬
‫האיסלאם הערבי‪ .‬כי לנו יש את אמת התורה‪ ,‬שמגלה‬
‫לנו כיצד להתנהל בצורה הכי אמיתית ונכונה שיש‬
‫בעולם‪ ,‬מתוך הבנת נפש האדם‪ ,‬בזכות הוראות היצרן‬
‫שהבורא עצמו נתן לנו‪.‬‬
‫רק לאחר ההתדרדרות והשפל הכי גדול בעמנו‪,‬‬
‫נזכה לאור הגאולה‪ .‬ומתוך שנכיר את תרבויות‬
‫הגויים הרעות‪ ,‬נזכה לחזור בתשובה אל ה' מאהבה‪,‬‬
‫לא רק מתוך כפייה ומצוקה של מלחמה גדולה‪ ,‬אלא‬
‫מתוך הבנה אמיתית שהתורה הקדושה היא האמת‬
‫והתרבות היחידה שתביא אור ואושר אמיתי לחיינו‪,‬‬
‫בכל התחומים ובכל העניינים‪ .‬כל התהפוכות שעובר‬
‫העם שלנו‪ ,‬מאפשרות לנו להכיר בחושך כדי לבקש‬
‫את האור! שמעתי בשם המהר"ל משל שמחזק את‬
‫ההסבר‪ :‬הזרע קודם כל נקבר באדמה ונרקב בה‪ ,‬ומתוך‬
‫הריקבון צומח מהזרע שתיל הנהיה לעץ גדול המניב‬
‫פירות‪ .‬דווקא התהליך הזה‪ ,‬הוא שמעיד על עוצמתו‬
‫הגדולה ביותר של הקב"ה‪ ,‬שמתוך המקום הנמוך‬
‫ביותר בכוחו להגביה אל המקום הגבוה ביותר‪ .‬כך‬
‫ה' רוצה להביא את עם ישראל לגאולה‪ ,‬דווקא מתוך‬
‫הגלות הרוחנית‪ ,‬ושבע"ה בקרוב נצא מאפילה לאורה‪.‬‬
‫מלכי ישראל‬
‫מאת הרב משה כהן חייאב‬
‫שאול המלך‬
‫(ו')‬
‫אף שניצח שאול במלחמה עם עמלק‪ ,‬הוא הפסיד את המלוכה‪.‬‬
‫מה הסיבה לכך?‬
‫אף ששמואל הנביא זועק ומתפלל לה' במשך כל‬
‫הלילה שיבטל את גזירת הדחת שאול מהמלכות‪,‬‬
‫בראותו שלא נענה בתפילותיו‪ ,‬הוא משכים קום ללכת‬
‫לשאול‪ ,‬וכנביא ה' הוא מתכנן להשפיע על שאול‬
‫שיחזור בתשובה וע"י כך אולי ייסלח לו והגזירה‬
‫תבוטל‪ .‬בדרכו נודע לו ששאול הקים מזבח בכרמל‬
‫ומשם ממשיך לגלגל‪ .‬שמואל מגיע לשאול‪ ,‬ומוצא אותו‬
‫שבע רצון ממעשיו‪ .‬בראותו את שמואל הנביא קידם‬
‫את פניו בברכה ובישר לו ש"עשה את דבר ה'"‪.‬‬
‫שיקריבו את כולם כקורבנות עולה לה'‪ .‬אך שמואל‬
‫משיב כי אין השוואה כלל בין קורבן ‪ -‬שזה דבר טוב‬
‫ורצוי‪ ,‬ובין לשמוע בקול ה' ולקיים את דברו – ששווה‬
‫עשרות מונים מכך‪" :‬החפץ ל‪-‬ה' בעולות וזבחים‬
‫כשמוע בקול ה'? ִהּנֵ ה ְׁשמ ַֹע ִמּזֶ בַ ח טֹוב‪ ,‬לְ ַה ְק ִׁשיב ֵמ ֵחלֶ ב‬
‫ֵאילִ ים"‪ .‬הקורבן המשובח ביותר לא ישתווה לשמיעה‬
‫ועשיית דבר ה'‪.‬‬
‫"ו ֶּמה קוֹל ַה ּצֹאן ַה ּזֶה?"‬
‫אם כדברך‪ ,‬אומר שמואל לשאול‪ ,‬הרי אני שומע קול‬
‫של צאן ובקר‪ ,‬מה פשר קול העדר הזה? שאול מצטדק‬
‫אׁשר ָח ַמל ָה ָעם ַעל ֵמ ַיטב‬
‫עמלֵ ִקי הבִ יאּום‪ֶ ,‬‬
‫"מ ָ‬
‫ואומר ֵ‬
‫ַהּצֹאן וְ ַהּבָ ָקר" וזה אך ורק למטרת הקרבת קורבנות לה'‪.‬‬
‫שמואל מפסיק את דברי ההסבר וההתנצלות של שאול‬
‫ומבקש שישמע את דבר ה' שקיבל בלילה‪ :‬הרי הקב"ה‬
‫בחר למשוח אותך למלך ישראל אף שכאשר באתי אליך‬
‫סירבת בטענה שאתה צעיר מבין שבטי ישראל‪ ,‬ששאול‬
‫משבט בנימין‪ ,‬ולמרות זאת הומלכת‪ .‬וכעת ציווי מפורש‬
‫ּלֹותם‬
‫נאמר לך שבמלחמה זו בעמלק "וְ נִ לְ ַח ְמ ָּת בֹו‪ַ ,‬עד ּכַ ָ‬
‫א ָֹתם" ומכיוון שהחיית את הצאן והבקר ‪ -‬הפרת את‬
‫ציווי ה' ועטת על השלל ובכך עשית הרע בעיני ה'!‬
‫שמעתי והבאתי‬
‫שאול מנסה להצטדק‪ ,‬שהרי הביא את אגג מלך‬
‫עמלק כפי שהתבקש‪ ,‬ולגבי הצאן והבקר ‪ -‬אם היה‬
‫צריך להרגם ולא עשו זאת ניתן לכפר על כך כעת‬
‫התוצאה והעונש‬
‫אתי ּכִ י ָעבַ רְ ִּתי ֶאת‬
‫"ח ָט ִ‬
‫שאול מתנצל בפני שמואל‪ָ :‬‬
‫אתי ֶאת ָה ָעם‬
‫ּפִ י ה' וְ ֶאת ּדְ בָ רֶ יָך"‪ ,‬וכל זה היה "ּכִ י יָ רֵ ִ‬
‫וָ ֶא ְׁש ַמע ּבְ קֹולָ ם"‪ .‬ולכן בקשתי אליך ‪"-‬וְ ַע ָּתה ָׂשא נָ א ֶאת‬
‫אתי; וְ ׁשּוב ִע ִּמי וְ ֶא ְׁש ַּתחוֶ ה לה'"‪ .‬אך שמואל מסרב‪,‬‬
‫ַח ָּט ִ‬
‫ַאס ָּתה ֶאת‬
‫ועונה נחרצות לשאול‪ֹ" :‬לא ָאׁשּוב ִע ָּמְך ּכִ י ָמ ְ‬
‫ָאסָך ה' ִמ ְהיֹות ֶמלֶ ְך‬
‫ּדְ בַ ר ה'! ולכן מיד התוצאה היא "וַ ּיִ ְמ ְ‬
‫ַעל‪-‬יִ ְׂשרָ ֵאל"‪.‬‬
‫האות לקריעת הממלכה‬
‫לאחר השיחה הקשה עם שאול‪ ,‬שמואל מסתובב‬
‫ללכת‪ .‬שאול רואה זאת ומחזיק בכנף מעילו של‬
‫שמואל‪ ,‬כתוצאה מהתפיסה החזקה המעיל נקרע‪.‬‬
‫מתוך ראיון בתכנית "בכיוון אחר"‪ ,‬ערוץ הידברות (‪)97‬‬
‫שמואל מסתובב לשאול ומודיע לו שהמעשה כעת‬
‫מסמל את מה שיעשה לו‪" :‬קרע ה' ֶאת ַמ ְמלְ כּות‬
‫יִ ְׂשרָ ֵאל ֵמ ָעלֶ יָך ַהּיֹום; ּונְ ָתנָ ּה לְ רֵ עָך ַהּטֹוב ִמ ֶּמּךָ " ובמעשה‬
‫זה הגזירה לא תתבטל‪.‬‬
‫בקשת שאול האחרונה‬
‫אף שהתבשר כי מלכותו הסתיימה‪ ,‬מבקש שאול‬
‫אתי‪,‬‬
‫ֹאמר ָח ָט ִ‬
‫משמואל בקשה אחרונה כמלך "וַ ּי ֶ‬
‫ַע ָּתה ּכַ ּבְ דֵ נִ י נָ א נֶ גֶ ד זִ ְקנֵ י ַע ִּמי וְ נֶ גֶ ד יִ ְׂשרָ ֵאל וְ ׁשּוב ִע ִּמי‬
‫וְ ִה ְׁש ַּתחוֵ ִיתי לה' אלוקיך"‪ .‬אך שמואל לא משיב לשאול‬
‫והולך לו‪ ,‬ושאול משתחווה לבדו‪.‬‬
‫סופו של אגג‬
‫שמואל הנביא מבקש שיגישו אליו את אגג מלך‬
‫עמלק‪ .‬אגג הולך קשור בשלשלאות ומגיע לשמואל‪.‬‬
‫שמואל מקיים את מצוות מחיית זרע עמלק‪ ,‬ובעומדו‬
‫אׁשר‬
‫מול אגג אומר לו שהוא נענש מידה כנגד מידה‪ּ" :‬כַ ֶ‬
‫ִׁשּכְ לָ ה נָ ִׁשים ַחרְ ּבֶ ָך ּכֵ ן ִּת ְׁשּכַ ל ִמּנָ ִׁשים ִא ֶּמָך" ‪ -‬שכמו‬
‫שאבותיך הרגו בישראל במדבר לאחר צאתם ממצרים‬
‫ונשארו נשיהם שכולות‪ ,‬כך אמך תישאר שכולה אחר‬
‫מּואל ֶאת אגָ ג לִ פְ נֵ י ה' בגלגל"‪.‬‬
‫מותך‪ ,‬ומיד "וַ יְ ַׁש ֵּסף ְׁש ֵ‬
‫איש איש לדרכו‬
‫משם שמואל חזר למקומו שברמה ושאול עלה‬
‫לגבעת שאול ששם בנה את בית המלוכה‪ .‬עקב העובדה‬
‫מּואל לִ רְ אֹות‬
‫כי שאול לא עשה כמצוות ה'‪" ,‬וְ ֹלא‪-‬יָ ַסף ְׁש ֵ‬
‫מּואל ֶאל ָׁשאּול‬
‫ת‪ׁ-‬שאּול ַעד‪-‬יֹום מֹותֹו‪ּ ,‬כִ י ִה ְתַאּבֵ ל ְׁש ֵ‬
‫ֶא ָ‬
‫על מעשיו ושנקרעה מלכותו‪ .‬והכתוב אומר שהיה‬
‫ת‪ׁ-‬שאּול ַעל‪-‬‬
‫צער גם בשמים‪" :‬וה' נִ ָחם ּכִ י ִה ְמלִ יְך ֶא ָ‬
‫יִ ְׂשרָ ֵאל"‪ ,‬כיון שתלו תקוות רבות שיהיה המלך הראשון‬
‫על ישראל וממנו תמשיך המלוכה והיה ה' שלם וכסאו‬
‫שלם במחיית כל זרע עמלק‪.‬‬
‫הכותב מטפל ויועץ לאורח חיים בריא‪,‬‬
‫כותב ומרצה ביהדות וברפואה‬
‫פרשה חסידית‬
‫מאת הרב ישעי'ה וינד‬
‫אהבה ה'‪ ,‬זה כל הסיפור‬
‫לעבודת הקרבנות ולתפילה מטרה אחת‪ :‬לאחד את היהודי עם בוראו ולגרום‬
‫לו לאהוב אותו בשלמות‪ .‬ולמה נשמתו של ר' עקיבא יצאה דווקא בקריאת‬
‫'שמע ישראל'?‬
‫מאז שעות הבוקר יעקב עסוק בפרויקט חשוב‬
‫מאד שלקח על עצמו‪ :‬לדאוג לחתונת היתום‬
‫שמתחתן בשבוע הקרוב‪ .‬המשפחה ענייה מאד‪ ,‬אין‬
‫להם גרוש אפילו לשכירות דירה‪ ,‬לא לליל החתונה‪,‬‬
‫ואפילו ביגוד לעצמו עדיין לא רכש החתן‪ .‬שעות‬
‫שיעקב מרים טלפונים‪ ,‬מדבר עם אנשים אמידים‬
‫וגם שאינם כאלה מנסה לפתוח להם את הלב כדי‬
‫שיפתחו את הכיס‪.‬‬
‫בערבו של יום‪ ,‬אחרי שהצליח לגייס סכום רציני‪,‬‬
‫הוא מגיע הביתה עייף ומותש‪ ,‬אך שמח ומאושר‪.‬‬
‫הוא הצליח במשימה‪ .‬אמנם גזל מעצמו שעות רבות‬
‫על חשבון העבודה ועל חשבון הבית‪ ,‬אך הוא מרגיש‬
‫טוב עם עצמו‪ ,‬הרגשה נעלית שהקריב מעצמו‬
‫לזולת‪ .‬הרגשה שרק מי שמעניק מעצמו לזולת‪ ,‬זוכה‬
‫להרגיש אותה‪.‬‬
‫שנה לאחר מכן‪ .‬יעקב מחתן את בנו השלישי‬
‫במספר‪ .‬ההכנות בעיצומן‪ ,‬ככל שמועד החתונה‬
‫מתקרב הלחץ גואה‪ ,‬משימות רבות עומדות עדיין‬
‫לפניו‪ ,‬השכרת דירה לזוג הצעיר‪ ,‬ליל החתונה על כל‬
‫הנלווה אליו‪ ,‬ביגוד וכו'‪ .‬בערבו של יום יעקב מגיע‬
‫הביתה מותש לחלוטין‪.‬‬
‫הוא נזכר בסיטואציה דומה שעמד בה לפני כשנה‬
‫עת דאג לחתונת היתום אז הוא הרגיש הרגשה‬
‫הרבה יותר מרוממת בעשייה למען הזולת‪ ,‬כעת‬
‫אין לו אותה ההרגשה הזו‪ .‬הסיבה ברורה‪ :‬אז הוא‬
‫נתן מעצמו למישהו אחר‪ .‬כעת‪ ,‬זה הבן שלו עצמו‪.‬‬
‫הנתינה הינה יותר לעצמו מאשר לזולת‪ ,‬לכן אין לו‬
‫הרגשת הסיפוק והנתינה‪ .‬קל וחומר כשאדם עושה‬
‫משהו עבורו אישית וודאי שלא תהיה שום הרגשת‬
‫סיפוק של נתינה‪ ,‬הוא לא נתן לזולתו כלום‪ ,‬הוא‬
‫עושה למען עצמו‪.‬‬
‫העיקרון פשוט‪ :‬ככל שאדם יותר מחובר ומאוחד‬
‫עם המקבל‪ ,‬זו עשייה אישית יותר‪ ,‬ולכן תחסר‬
‫הרגשת סיפוק של נתינה לזולת‪.‬‬
‫המילה 'אהבה' בגימטרייה ‪ ,13‬כך גם המילה אחד‬
‫בגימטרייה ‪ .13‬כיוון שככל שאדם אוהב יותר את‬
‫חברו כך הוא מרגיש יותר מאוחד איתו‪ .‬כשיד ימין‬
‫מגוננת על יד שמאל מפני מכה‪ ,‬אין הרגשה שמישהו‬
‫אחד גונן על השני‪ ,‬זוהי התגוננות אישית‪ ,‬האדם‬
‫מגונן על עצמו‪ ,‬יד ימין ויד שמאל גוף אחד הם‪.‬‬
‫בהסבר ענין הקרבת קרבנות בבית המקדש‪ ,‬כותב‬
‫המהר"ל שעל אף שכל בעל חיים נראה לעין שהוא‬
‫חי חיים עצמאיים‪ ,‬הולך אוכל ומתנהג כרצונו‪.‬‬
‫האמת היא שכל נברא בעולם חי רק מכוח מציאות‬
‫אלוקית הקיימת בתוכו‪ .‬חלק רוחני המחייה אותו‪,‬‬
‫בלעדיו אינו יכול להתקיים אף לא לרגע‪ .‬לא זו בלבד‬
‫שבורא עולם ברא אותו‪ ,‬אלא בכל רגע בחייו הוא‬
‫ממשיך להתקיים ולחיות אך ורק מכוח מציאות‬
‫האלוקית‪.‬‬
‫בבית המקדש‪ ,‬המקום בו הייתה השכינה שורה‬
‫באופן מוחשי כל כך‪ ,‬מבקש בורא לקחת את בעל‬
‫החיים שנראה חי חיים עצמאיים‪ ,‬לבטל אותו לבורא‬
‫עולם בהפסקת חיותו העצמאית‪ .‬כדי שאדם יפנים‬
‫בתודעתו שאין שום דבר נבדל מבורא עולם‪ ,‬מולו‬
‫אין שום מציאות קיימת‪ ,‬כל ענין גשמי וחומרי בטל‬
‫אליו‪ .‬לכן נלקחים דווקא בעלי החיים החומריים‬
‫על סדר היום‬
‫מאת הרב שי עמר‬
‫רק פעם בשנה‪ :‬ברכת האילנות‬
‫מבואר בגמרא ובפוסקים‪ ,‬כי היוצא בימי ניסן ורואה‬
‫אילנות שמוציאים פרחים‪ ,‬מברך‪" :‬ברוך אתה ה'‬
‫אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא‬
‫בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני‬
‫אדם"‪ ,‬וגם הנשים יברכו ברכת האילנות‪.‬‬
‫חז"ל תיקנו ברכה זו‪ ,‬מכיוון שהלבלוב באילנות הוא‬
‫דבר שבא מזמן לזמן באופן מחודש‪ ,‬שאדם רואה‬
‫עצים יבשים שהפריחם הקב"ה‪ ,‬ואין לברך ברכה זו‬
‫אלא פעם בשנה ולא יותר‪.‬‬
‫בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות הפוסקים‬
‫נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי‬
‫ניסן‪ ,‬שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים‪.‬‬
‫אך בארצות הברית ישנה בעיה בחלק מהשנים‪,‬‬
‫שבחודש ניסן עדיין לא התחילו האילנות לפרוח‪,‬‬
‫ונשאלת השאלה האם אפשר לברך שם ברכת‬
‫האילנות בחודש אייר‪.‬‬
‫מובא בספר 'האשכול'‪ ,‬שיש לברך ברכת האילנות‬
‫בימי ניסן‪ ,‬ולאו דווקא בימי ניסן אלא בזמן שרואה‬
‫הפרח פעם ראשון בשנה‪ .‬וכן כתב הריטב"א‬
‫בחידושיו וזה לשונו‪" :‬ויומי ניסן לאו דווקא‪ ,‬אלא‬
‫כל מקום ומקום לפי מה דמלבלבי"‪ .‬וכן כתבו עוד‬
‫פוסקים רבים‪ ,‬ולפיכך מותר לברך ברכת האילנות‬
‫בכל מקום ומקום לפי זמן פריחת האילנות‪ ,‬שאין‬
‫כאן דין מיוחד בחודש ניסן דווקא‪ ,‬אלא בפריחת‬
‫האביב‪ ,‬שזמנה בדרך כלל הוא בחודש ניסן‪.‬‬
‫אם כבר נסתיימה הפריחה והחלו לצאת פירות‬
‫ביותר שאינם יכולים להבין שמקור חייהם ממציאות‬
‫האלוקית‪.‬‬
‫ענין דומה מסופר על רבי עקיבא‪ ,‬שמלכות רומי‬
‫הוציאה אותו להורג וסרקו את בשרו במסרקות של‬
‫ברזל‪ .‬באותה שעה קרא רבי עקיבא קריאת שמע‪,‬‬
‫והאריך במילה 'אחד' עד שיצאה נשמתו באחד‪ .‬למה‬
‫יצאה נשמתו דווקא במילה זו? מסביר המהר"ל‪,‬‬
‫שכשמסר רבי עקיבא את נפשו על קידוש ה'‪ ,‬היה‬
‫זה מתוך אהבה רבה לקב"ה‪ ,‬עד כדי ביטול המציאות‬
‫העצמית שלו‪.‬‬
‫הוא הרגיש כחלק ממשהו שגדול שמתחבר חזרה‬
‫לשורשו‪ .‬הוא זכה למעלה כל כך גדולה בהרגשה‬
‫שמציאות הבורא היא המציאות היחידה בעולם‪ ,‬אין‬
‫שום דבר זולתו‪ ,‬וכל הנבראים מתבטלים אליו‪ .‬לכן‬
‫קרא קריאת שמע ויצאה נשמתו ב'אחד' (גימטריה‬
‫'אהבה')‪ .‬כי רבי עקיבא מגודל אהבה יצאה נפשו‬
‫כשהתאחד עם הבורא‪.‬‬
‫בזה יובנו דברי חז"ל בילקוט שמעוני‪ ,‬שהקב"ה‬
‫מבקש מעם ישראל‪ ,‬אחרי שבית המקדש חרב‬
‫והתבטלו שני קרבנות התמיד שהיו מקריבים בבית‬
‫המקדש בבוקר ובערב‪ ,‬במקום זאת יקראו בני‬
‫ישראל קריאת שמע של שחרית וקריאת שמע של‬
‫ערבית‪ .‬מה הקשר בין שני אלו? ואיך קריאת שמע‬
‫ממלאת את מקום הקרבנות? לפי דברי המהר"ל‬
‫הדברים מובנים‪ .‬מטרת הקרבנות היא לאחד ולבטל‬
‫את הנברא הגשמי עם בוראו‪ ,‬וזו בדיוק גם מטרת‬
‫קריאת שמע; לאחד את האדם עם בוראו‪.‬‬
‫בשניהם אין החיבור‪ ,‬כשני גופים המתחברים זה‬
‫לזה‪ ,‬אלא כחלק מגוף האדם שנפרד ומתחבר חזרה‬
‫לגוף‪.‬‬
‫באילן‪ ,‬אי אפשר לברך ברכת האילנות‪ .‬ואפילו אם‬
‫לא צמחו פירות אלא רק נפלו הפרחים ‪ -‬אי אפשר‬
‫לברך ברכת האילנות‪ ,‬לפי שאין הברכה אלא על‬
‫פריחת האילנות שהיא יציאת הפרח דווקא‪ .‬ומכל‬
‫מקום‪ ,‬אילן שהתחילו לגדול חלק מפירותיו‪ ,‬אם יש‬
‫בו עדיין פרחים וניצנים‪ ,‬מברך עליו ברכת האילנות‪.‬‬
‫אין לברך ברכת האילנות אלא על אילנות של מאכל‪,‬‬
‫אבל על אילני סרק שאין מוציאין פירות אין לברך‪,‬‬
‫ומכל מקום אם עבר ובירך על אילני סרק‪ ,‬לא יחזור‬
‫לברך כשרואה פרחי אילני מאכל‪.‬‬
‫לא יברך אלא כשרואה שני אילנות‪ ,‬ודי מצד הדין‬
‫אפילו בשני אילנות ממין אחד‪ ,‬והמברך על מיני‬
‫אילנות הרבה‪ ,‬הרי זה משובח‪.‬‬
‫מותר לברך על אילנות כשהם בתוך שלוש שנים‬
‫לנטיעתם‪ ,‬אף על פי שהם ערלה ואסורים בהנאה‪,‬‬
‫הואיל ולא נעשו באיסור‪ ,‬שהרי כל האילנות בשלוש‬
‫השנים הראשונות אסורים בהנאה‪ ,‬ולכן מותר לברך‬
‫עליהם‪.‬‬
‫ברכת האילנות בשבת‪ :‬ישנה מחלוקת בין האחרונים‬
‫אם מותר לברך ברכת האילנות בשבת‪ ,‬משום שיש‬
‫שחששו פן ישכח ויתלוש מפרחי האילנות בשבת‪.‬‬
‫אך להלכה פסק מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל‪,‬‬
‫כי יש להקל לברך ברכת האילנות בשבת‪ ,‬אלא‬
‫שלכתחילה יש לברך ברכת האילנות בימות החול‪,‬‬
‫כשאין חשש שיפסיד את הברכה‪.‬‬
‫הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות‬
‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫עריכה‪ :‬צוריאל גביזון | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬טליה זכריה וחנה פנחסי‬
‫‪3‬‬
‫מחלקת 'הידברות בקהילה' מכריזה על מבצע החסד השנתי הענק‪:‬‬
‫דפסחא‬
‫קמחא‬
‫תשע"ה‬
‫כמדי שנה‪ ,‬גם השנה הידברות דואגת שמאות משפחות נזקקות יוכלו לחוש שמחה בחג‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬בעקבות המצב הכלכלי‪ ,‬נוספו עוד משפחות רבות למעגל העוני ‪ -‬וזו ההזדמנות‬
‫שלכם לקחת חלק במפעל החסד הענק של הארגון‪ .‬חג שבע? זה תלוי בכם‬
‫מאת‪ :‬מיטל סינה‬
‫אני יושבת מול קלסר עב קרס‪ ,‬מדפדפת בדפיו‪,‬‬
‫כל עמוד עולם ומלואו‪ .‬מפעל החסד של "הידברות‬
‫בקהילה" לקראת חג האביב כולו מושתת על הקלסר‬
‫הזה‪" .‬קמחא דפסחא"‪ .‬בין דפי הקלסר סיפורי חיים‬
‫של אנשים אשר לא שפר עליהם מזלם‪ .‬פה נכה‬
‫מלחמה שמעולם לא הצליח לעמוד על הרגליים‬
‫שנית‪ ,‬תרתי משמע‪ .‬פה משפחה מרובת ילדים‬
‫שדווחה על ידי שכן מודאג‪ .‬פיסות חיים מישראל‬
‫‪ ,2015‬שנותנות פרופורציות וגורמות לנו לחשוב‬
‫על המהות האמיתית של החיים‪ ,‬ועל כמה חשובה‬
‫הנתינה והערבות ההדדית‪.‬‬
‫זה שנים רבות שלקראת חג הפסח מפעל החסד‬
‫של ארגון "הידברות" מלקט בעבודת קודש של‬
‫ממש שמות‪ ,‬פרטים ומשפחות אשר זקוקות לסיוע‬
‫נואש לקראת החג‪ .‬ללא כל מטרת רווח‪ ,‬פועל‬
‫הארגון לקשר בין תורמים אדיבים לבין אותם‬
‫שכה זקוקים לתרומה‪ .‬התורמים הם בעלי עסקים‬
‫ואנשים פרטיים כאחד‪ ,‬שפותחים את ליבם וכיסם‬
‫ומפרישים מכספם לטובת העני והאביון‪ ..‬המשותף‬
‫לכל אותם תורמים היא מסירות הנפש והחסד אשר‬
‫הם משפיעים על אותם אנשים שלעולם לא יכירו‪.‬‬
‫זו הסיבה שבגללה נרתמתי לסקר את מפעל‬
‫החסד הזה‪ .‬לתת מבט מקרוב על אותם משפחות‪,‬‬
‫תורמים ורכזי תרומות שנותנים יד במלאכת הקודש‪.‬‬
‫ג'‪ ,‬אלמנה עם ‪ 5‬יתומים‪ ,‬מספרת "‪...‬ראיתי את‬
‫הפרסומים על המבצע דרך הפרסומים של הידברות‪.‬‬
‫התביישתי לבקש עזרה‪ ,‬כל החיים עבדתי קשה‪ ,‬אבל‬
‫כשבעלי נפטר נותרתי עם חובות‪...‬והילדים שיהיו‬
‫בריאים יש להם המון הוצאות‪...‬כשפניתי אליכם‬
‫לעזרה חשבתי רק עליהם‪ ,‬לא על עצמי‪"...‬היא‬
‫אומרת כמתביישת‪ .‬אני מבקשת ממנה לשתף אותי‬
‫בתהליך בקשת הסיוע‪ ,‬והיא מספרת בהתרגשות‬
‫"נתנו לי להרגיש מאוד טוב‪ ,‬הגדילו לדבר על כך‬
‫שאני מזכה אחרים בלקיים מצוות נתינה כדי שלא‬
‫ארגיש אי נעימות‪ .‬יום וחצי לפני ערב החג הגיעו‬
‫לביתי השליחים של הארגון‪ .‬אחרי שנתיים של‬
‫דוחק מאז פטירתו של בעלי‪ ,‬פתאום היה לנו חג‬
‫מלא שפע‪ ,‬הילדים חייכו‪ ,‬הרגשתי הקלה‪ .‬דמייני מה‬
‫זה שאפילו חלות בערב שישי זו מותרות ופתאום‬
‫סעודת מלכים שכזו‪...‬הרגשנו מה זה להיות בני‬
‫חורין‪...‬אחרי הרבה זמן הייתי חופשייה מדאגות‪."..‬‬
‫ג' איננה לבד‪ .‬על פי דו"ח העוני השנתי יש‬
‫בישראל קרוב לחצי מיליון משפחות רעבות‪,‬‬
‫וכשליש מהילדים נמצאים מתחת לקו העוני‪.‬‬
‫במצב המדיני‪ -‬כלכלי‪ -‬בטחוני הרעוע שלנו לא‬
‫ניתן לחזות אלו גזירות כלכליות וקיצוצי תקציבים‬
‫יתווספו מידי חודש‪ ,‬והסובלים העיקריים מכך הם‬
‫אותם המשויכים לשכבות החלשות‪ .‬נראה שהתקווה‬
‫היחידה של אותן משפחות היא לא פעם ההרתמות‬
‫של הסביבה לטובתן‪ ,‬והערבות ההדדית‪.." .‬אני‬
‫לא חושבת שכשאדם תורם הוא מבין מה הוא‬
‫עושה‪ "..‬ג' ממשיכה "כשהוא נותן כסף לתרומה‪,‬‬
‫הוא נותן את זה על עיוור‪ ,‬כמו שאומרים‪ ,‬אבל אם‬
‫אותו אדם היה רואה את החיוך של הילד שלי בן‬
‫ה‪ 4-‬כשהגיע סל המוצרים לחג‪ ,‬הוא היה מאושר‬
‫לכל השנה ולא רק בחג‪ ...‬התרומות האלו נותנות‬
‫לנו לקיים את החג בכבוד‪ ,‬לטעום ממנו‪ .‬זה‬
‫בדברים הקטנים‪ ..‬פעם קיבלנו מארז של חולצות‬
‫מכופתרות לבנות לערב חג‪ .‬מעבר לאוכל ולשתיה‪,‬‬
‫מי שלא חסר לו לא מבין כמה זה כואב לראות את‬
‫כל הילדים של השכונה פוסעים בבגדים החדשים‬
‫והלבנים שלהם לבית הכנסת‪ ,‬בידיעה שלי אין כסף‬
‫לזה‪ .‬לילדים שלי החולצות הלבנות מעלות גוון‬
‫צהבהב מרוב בלאי‪ ...‬יש תרומות מכל הסוגים‪,‬‬
‫ובמצב שאין לך כמעט כלום‪ ,‬כל מה שמציעים‬
‫נחשב לדבר גדול ומבורך עבורנו‪."...‬‬
‫הרעיון העומד מאחורי מצוות ה"קמחא‬
‫דפסחא"‪ ,‬הנקראת גם "מעות חיטין" ‪ -‬הינו עתיק‬
‫וקדום‪ .‬כשעם ישראל היה מפוזר בגלויות וספון‬
‫בקהילות היהודיות למיניהן‪ ,‬הערבות ההדדית‬
‫היתה גדולה מאוד‪ .‬מידי חג היו מנהיגי הקהילה‬
‫אחראיים על חלוקת מזון וביגוד לעניים ולמעוטי‬
‫יכולת‪ .‬לאורך כל השנה אנשי הקהילה היו תורמים‬
‫כשאפשר‪ ,‬אולם כשחג הפסח היה מתקרב‪ ,‬היתה‬
‫מיוחדת‬
‫מגבית‬
‫נעשית‬
‫מכל אנשי העיר‪,‬‬
‫ולו כדי לוודא‬
‫שאכן יהיה מספיק‬
‫ל"קמחא‬
‫כסף‬
‫דפסחא"‪ ,‬קמח‬
‫הכשר‬
‫מיוחד‬
‫אשר‬
‫לפסח‬
‫רק באמצעותו‬
‫עלה ביד אותן‬
‫מ ש פ ח ו ת‬
‫נזקקות לקיים‬
‫את מצוות החג‪ .‬מגבית‬
‫זו נקראה גם "מעות‬
‫חיטין"‪ -‬כסף לרכישת‬
‫חיטים‪ ,‬שמהם כאמור‪,‬‬
‫הכינו את הקמח הכשר‬
‫לחג‪.‬‬
‫מן הגלויות התקבצנו‬
‫ארצה אולם גם כאן‪,‬‬
‫לצערנו הרב‪ ,‬משפחות‬
‫שלמות לא מצליחות לסיים את החודש עם מרווח‬
‫ביטחון כלכלי‪ .‬בשל כך‪ ,‬ארגון "הידברות"‪ ,‬שם לו‬
‫למטרה לפעול עם הקהילה‪ ,‬בשביל הקהילה‪ ,‬ולגייס‬
‫תרומות לנזקקים‪ .‬משנה לשנה צפו אנשי האירגון‬
‫כיצד ישנה עליה מתמדת בבקשות לעזרה‪ ,‬ואלו‬
‫נמשכו גם הרבה אחרי החגים‪ .‬מתוך כך נחנכה‬
‫באירגון מחלקת "תרומה לקהילה"‪ ,‬שעסוקה מידי‬
‫יום בחסדים‪ ,‬הן ברתימת תורמים חדשים למטרה‬
‫ההו כה נעלית‪ ,‬והן בזיהוי ובחינת הבקשות‬
‫המרובות המגיעות לפתחה במישרין או בעקיפין‪.‬‬
‫"‪...‬המחלקה נועדה לאסוף תרומות עבור מבצעי‬
‫חסד בפריסה ארצית‪ "...‬אומרת אורן שגב‪ ,‬מנהלת‬
‫מחלקת "תרומה לקהילה"‪"... .‬אולם העבודה הינה‬
‫רבה‪ .‬באחריותנו כחברה לדגול בערך הערבות‬
‫ההדדית‪ .‬לזכור שמאחורי המספרים הסטטיסטיים‬
‫של מדד העוני‪ ,‬יש את אותם שמוכרים כנזקקים‪.‬‬
‫יש להם פרצופים ועיניים ושמות‪ ,‬והם מתהלכים‬
‫כאן ביננו‪ ,‬מעמידים פנים לרוב כאילו הכול בסדר‪,‬‬
‫גם אם בביתם שורר רוב הזמן עוני ורעב‪ .‬כאן‬
‫אנחנו נכנסים לתמונה‪ ,‬המחלקה קמה בכדי‬
‫לשים לה מטרה שלא יהיה יהודי אחד שיעביר‬
‫ימות שנותיו בעצבות ודלות‪ -‬אנו מונעים מתוך‬
‫ההכרה והידיעה שכל ישראל אחים הם‪ .‬כל יום‬
‫בו אני עוסקת במלאכה ביחד עם צוות המחלקה‪,‬‬
‫הוא יום מלא תקווה שנגיע במבצע החסד לכל‬
‫מי שזקוק לסיוע‪ ,‬ובאותה נשימה‪ ,‬שכל מי שרוצה‬
‫לסייע ולתרום‪ ,‬יגיע אלינו‪ ,‬ויעזור לנו לקיים את‬
‫המצווה‪ "...‬אומרת שגב‪.‬‬
‫היא לוקחת אותי לסיור במקום בו הכול קורה‪,‬‬
‫טלפניות‪ ,‬רכזות מידע‪ ,‬מחסן מוצרים לתרומות‪,‬‬
‫ואני רואה את כולם עמלים ועובדים מתוך‬
‫מסירות נפש של ממש‪ .‬פעמים רבות אנו תורמים‬
‫ולא בטוחים לאן מגיע כספינו ומה עושים עימו‪,‬‬
‫אולם לראות את פועלם של מחלקת "תרומה‬
‫לקהילה" ועובדי הידברות מביא לחמימות‬
‫בלב ולביטחון שלם שהתרומות מגיעות ליעדם‬
‫הבטוח‪ -‬משפחות נזקקות‪ ,‬יתומים‪ ,‬אלמנות‪ ,‬נכי‬
‫צה"ל וכאלו שלא שפר עליהם מזלם ומתקשים‬
‫להתקיים ללא הסיוע המבורך‪.‬‬
‫אני יושבת מול קלסר‬
‫עב קרס‪ ,‬מדפדפת‬
‫בדפיו‪ ,‬כל עמוד‬
‫עולם ומלואו‪ .‬בין‬
‫דפי הקלסר סיפורי‬
‫חיים של אנשים‬
‫אשר לא שפר עליהם‬
‫מזלם‪ .‬פיסות חיים‬
‫מישראל ‪.2015‬‬
‫החג הזה‬
‫עוסק כולו‬
‫ביציאה‬
‫שלנו מעבדות‬
‫לחירות‪.‬‬
‫האבסורד‬
‫הוא‪ ,‬שרובנו‬
‫ר ו ד פ י ם‬
‫אחרי הממון‬
‫כדי להרגיש‬
‫חורין‪,‬‬
‫בני‬
‫כשהחירות‬
‫האמיתית נעוצה בתנועה ההפוכה של הלב‪-‬‬
‫בנתינה‪ ,‬בחסד‪ ,‬במסירות נפש וערבות הדדית‪.‬‬
‫תורת החסידות מבארת מושג הנקרא "צדיק‬
‫בפרווה"‪ .‬צדיק בפרווה משול לאדם טוב בבסיסו‪,‬‬
‫אולם כשקר‪ -‬הוא מכסה רק עצמו במעיל פרווה‪,‬‬
‫משום שאין הוא מאמין שהוא יכול לחמם את‬
‫העולם כולו‪ .‬בפועל‪ ,‬אם הוא יחמם עוד ‪2-3‬‬
‫אנשים הנמצאים בקרבו‪ ,‬הרי שכבר חימם ‪2-3‬‬
‫עולמות שלמים נוספים‪ ,‬וזוהי תורת הנתינה כולה‪.‬‬
‫מי ייתן שתמיד נזכה לתת‪ ,‬ונצא מהעבדות‬
‫של עצמינו‪ ,‬לחירות של הכלל‪ ,‬על ידי החסדים‬
‫והנתינה‪ .‬חג שמח‪.‬‬
‫בזכותך!‬
‫עוד משפחה‪ ,‬תערוך בכבוד‬
‫את ליל הסדר‬
‫בואו וקחו חלק במצוות קמחא דפסחא‪073-2221222 :‬‬
‫הליכות שבת‬
‫מאת הרב אופיר מלכא‬
‫הלכות בורר‬
‫(ב')‬
‫החזרת ספרים לארון‬
‫ספרים המונחים בערימה‪ ,‬באיזה אופן‬
‫מותר להחזירם לארון בשבת כדי שלא‬
‫יעבור על איסור 'בורר'?‬
‫איסור 'בורר' נאמר בין באוכל ובין‬
‫בספרים‪( ,‬כמבואר בסימן שי"ט סעיף ג')‪ ,‬ומרן‬
‫הגר"ע יוסף זצ"ל (ביביע אומר ח"ה סימן ל"א‬
‫ובהליכות עולם ח"ד פרשת בשלח) מקל במיון‬
‫ספרים‪ ,‬וצירף כמה שיטות וסברות להיתר‬
‫זה‪ .‬ראשית משום שהספרים המונחים‬
‫בערימה‪ ,‬הם דברים גדולים שהסתפק‬
‫בתרומת הדשן אם נחשב ל'תערובת‪ .‬ועוד‬
‫צירוף להתיר מדברי הפרי מגדים שאין‬
‫עדיפות על אחד מהם‪ ,‬אלא רק רוצה‬
‫שיהיה כל אחד מהם במקומו‪ ,‬ובמקרה זה‬
‫הסתפק הפמ"ג אם יש בזה משום "בורר"‪.‬‬
‫ועוד צירף להיתר זה את שיטת 'המרדכי'‪,‬‬
‫שמסעודה זאת לסעודה הבאה מותר לברור‬
‫כיון שחשוב "לאלתר"‪ ,‬ולכן אם בורר עבור‬
‫הלימוד הבא יש בו משום "לאלתר"‪ .‬וגם‬
‫שיש אומרים כי אין בורר אלא בגידולי‬
‫קרקע‪( .‬ועיין עוד בחזו"ע שבת ד' עמ' ר"ד‪ ,‬שמסיק‬
‫שטוב להחמיר כשאפשר בדרך היתר)‪.‬‬
‫אולם לדעת הרבה פוסקים יש במעשה‬
‫זה משום "בורר" ואסור למיין ספרים‬
‫בשבת‪ ,‬אלא מותר לקחת כל ספר בפני‬
‫עצמו מכל הבא ליד ולהוליכו למקומו‪,‬‬
‫ולא שיחפש את כל הספרים מסוג מסוים‬
‫ויוציאם מהערימה‪( .‬שש"כ פרק ג' סעיף פ"ח‬
‫בשם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל‪ ,‬אור לציון ח"ב‬
‫עמוד רמ"א וכן מחמיר באיל משולש)‪.‬‬
‫ברירת סוכריות‬
‫אדם שמחלק בבית הכנסת סוכריות‬
‫לילדים ובידו סוגים שונים של סוכריות‪,‬‬
‫האם מותר לו לברור עבורם סוכרייה‬
‫מיוחדת כרצונם?‬
‫אם בורר סוכרייה מיוחדת לבקשת‬
‫הילד‪ ,‬יש לומר לו לאכול את הסוכרייה‬
‫בתוך שעה‪ ,‬ואם אינו חושב לאכול את‬
‫הסוכרייה תוך שעה אסור למבוגר לברור‬
‫סוכרייה מיוחדת עבורו אלא יוציא מן הבא‬
‫ליד וייתן לו‪ .‬וכן הדין בסוכריות ממינים‬
‫שונים המונחות על גבי מגש‪ ,‬ייקח מן הבא‬
‫ליד ולא יברור סוכרייה בטעם מסוים‪ ,‬אלא‬
‫אם דעתו לאוכלה לאלתר (שש"כ פרק ג' סעיף‬
‫פ"ח בשם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל‪ ,‬אור לציון ח"ב‬
‫עמוד רמ"א)‪.‬‬
‫אמנם אם הטעמים שווים ורק עטיפות‬
‫הסוכריות שונות בצבען‪ ,‬יברור כרצונו‪,‬‬
‫שהכל נחשב למין אחד‪ ,‬ובמין אחד אין‬
‫בורר (שי"ט ס"ג בב"י וברמ"א)‪.‬‬
‫לרכישת הספר "הליכות שבת" של הרב אופיר‬
‫מלכא חייגו להידברות‪073-222-12-50 :‬‬
‫מחא דפסחא‬
‫ק תשע”ה‬
‫המאור הגדול‬
‫סיפורים ממסכת חייו של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל‬
‫מתוך הספר 'המאור הגדול ‪ ,'2‬באדיבות הרב אברהם אוחיון‬
‫"ׁש ָּתקּום וְ ֵת ֵלְך!"‬
‫ֶ‬
‫ּשה‬
‫אֹותּה ִא ָ ׁ‬
‫ּשה ַא ַחת‪ָ .‬היְ ָתה זֹו ָ‬
‫ַּגם ְׁש ָאר ַה ִּמ ְׁש ַּת ְּת ִפים ָקמּו ָל ֶל ֶכת ְל ַד ְר ָּכם‪ּ ,‬כֻ ָּלם‪ ,‬חּוץ ֵמ ִא ָ ׁ‬
‫יחה‬
‫קֹומּה ְּבא ַֹרח ֶּפ ֶלא‪ ,‬וְ ֹלא ִה ְצ ִל ָ‬
‫יחה ֶאת ָמ ָרן ָל ֶר ֶדת ַל ֲא ֵס ַפת ַה ַּדּיָ ִרים‪ִ .‬היא נִ ְד ְּב ָקה ִל ְמ ָ‬
‫ֶׁש ִה ְכ ִר ָ‬
‫ּגּופה‬
‫ְל ָהנִ ַיע ֶאת ָ‬
‫יׁשיבַ ת "ּפֹורָ ת‬
‫ַאחד ַה ַּתלְ ִמידִ ים ַה ֻּמבְ ָחרִ ים ֶׁשּבִ ִ‬
‫ָמרָ ן ָהיָ ה ַ‬
‫יֹוסף"‪.‬‬
‫ֵ‬
‫רֹאׁש ַהּיְ ִׁשיבָ ה‪ַ ,‬הּגָ אֹון רַ ּבִ י ֶעזְ רָ א ֲע ִטּיָ ה‪ֶ ,‬ה ֱערִ יְך אֹותֹו‬
‫אֹותיו‪.‬‬
‫ְמאֹוד‪ ,‬וְ ָס ַמְך יָ דֹו ָעלָ יו וְ ַעל הֹורָ ָ‬
‫ַאחר ֶׁש ָּמרָ ן ָעבַ ר ּדִ ירָ ה‪ ,‬נֶ ֶערְ כָ ה ּבְ בִ נְ יָ נֹו ֶה ָחדָ ׁש‬
‫ַּפ ַעם‪ ,‬לְ ַ‬
‫ַאחת‬
‫ֲא ֵס ַפת ּדַ ּיָ רִ ים‪ּ .‬כָ ל ַהּדַ ּיָ רִ ים ִה ְתּבַ ְּקׁשּו לְ ַהּגִ ַיע לְ ַ‬
‫ַהּדִ ירֹות‪ ,‬לְ צֹרֶ ְך ַקּבָ לַ ת ַה ְחלָ טֹות ַהּנֹוגְ עֹות לַ ּבִ נְ יָ ן‪ .‬אּולָ ם‬
‫ָמרָ ן‪ֶׁ ,‬שּזְ ַמּנֹו ָהיָ ה יָ ָקר ִמ ָּפז וְ ֻה ְקּדַ ׁש ַאְך וְ רַ ק לְ לִ ּמּוד‬
‫דֹוׁשה‪ֹ ,‬לא רָ ָאה צֹרֶ ְך לְ ַהּגִ ַיע ּבְ ַע ְצמֹו לַ ֲא ֵס ַפת‬
‫ַהּתֹורָ ה ַה ְּק ָ‬
‫ַהּדַ ּיָ רִ ים‪ .‬הּוא ָׁשלַ ח ֶאת נַ ָהגֹו לָ ֲא ֵס ָפה‪ ,‬וְ ִה ְס ִמיְך אֹותֹו‬
‫לְ דַ ּבֵ ר ּבִ ְׁשמֹו‪.‬‬
‫ֶאּלָ א ֶׁשּבִ ְת ִחּלַ ת ָה ֲא ֵס ָפה‪ּ ,‬כַ ֲא ֶׁשר ִה ְתּבָ רֵ ר ֶׁש ָּמרָ ן ָׁשלַ ח‬
‫ֶאת נַ ָהגֹו ּבִ ְמקֹום לְ ַהּגִ ַיע ּבְ ַע ְצמֹו‪ִ ,‬ה ְתרַ ֲע ָמה ַעל ּכָ ְך‬
‫ׁשּותּה ָע ְמדָ ה ַעל ּכָ ְך‪ֶׁ ,‬ש ָּמרָ ן‬
‫ַאחת ַהּדַ ּיָ רֹות‪ּ .‬בְ רֹב ִט ְּפ ָ‬
‫ַ‬
‫יׁשה‪ּ ,‬כְ כָ ל יֶ ֶתר ַהּדַ ּיָ רִ ים‪ .‬נִ ּסּו‬
‫יַ ּגִ ַיע ּבִ כְ בֹודֹו ּובְ ַע ְצמֹו לַ ְּפגִ ָ‬
‫קּוע ּבְ לִ ּמּוד ַהּתֹורָ ה‪ ,‬אּולָ ם ִהיא‬
‫לְ ַה ְסּבִ יר לָ ּה‪ֶׁ ,‬ש ָּמרָ ן ָׁש ַ‬
‫ּבְ ֶׁשּלָ ּה‪ּ ,‬בְ ַע ְק ָׁשנּות לְ ֹלא ְּפ ָׁשרֹות‪.‬‬
‫אֹוהב ָׁשלֹום‬
‫ִהּגִ יעּו ַהּדְ בָ רִ ים לְ ָאזְ נֹו ֶׁשל ָמרָ ן‪ ,‬וְ ָהרַ ב‪ֵ ,‬‬
‫וְ רֹודֵ ף ָׁשלֹום‪ּ ,‬בִ ֵּקׁש לְ ַהרְ ּגִ ַיע ֶאת ָהרּוחֹות‪ .‬הּוא ָסגַ ר‬
‫ֶאת ַה ֵּס ֶפר וְ יָ רַ ד ּבְ ַע ְצמֹו לַ ֲא ֵס ַפת ַהּדַ ּיָ רִ ים‪ִ .‬ה ְׁש ַּת ֵּתף ּכְ כָ ל‬
‫ֶׁשּנִ דְ רַ ׁש‪ּ ,‬ובְ ִסּיּום ָה ֲא ֵס ָפה ָקם ִמ ְּמקֹומֹו וְ ָעלָ ה לְ בֵ יתֹו‪.‬‬
‫ּגַ ם ְׁשָאר ַה ִּמ ְׁש ַּת ְּת ִפים ָקמּו לָ לֶ כֶ ת לְ דַ רְ ּכָ ם‪ּ ,‬כֻ ּלָ ם‪ ,‬חּוץ‬
‫אֹותּה ִא ָּׁשה ֶׁש ִהכְ רִ ָיחה ֶאת ָמרָ ן‬
‫ַאחת‪ָ .‬היְ ָתה זֹו ָ‬
‫ֵמ ִא ָּׁשה ַ‬
‫קֹומּה ּבְ אֹרַ ח‬
‫לָ רֶ דֶ ת לַ ֲא ֵס ַפת ַהּדַ ּיָ רִ ים‪ִ .‬היא נִ דְ ּבְ ָקה לִ ְמ ָ‬
‫ּגּופה‪.‬‬
‫ֶּפלֶ א‪ ,‬וְ ֹלא ִה ְצלִ ָיחה לְ ָהנִ ַיע ֶאת ָ‬
‫"ה ִּצילּו!"‬
‫"ה ִּצילּו!" זָ ֲע ָקה ּבְ קֹול נֹורָ א‪ַ ,‬‬
‫ַ‬
‫מּומים‪,‬‬
‫ַה ִּסּבָ ה ָהיְ ָתה ּבְ רּורָ ה‪ִ .‬מ ְׁש ַּת ְּת ֵפי ָה ֲא ֵס ָפה ָהיּו ֲה ִ‬
‫ַאְך ֵהם ֵהבִ ינּו ִמּיָ ד ּכִ י ַהּדָ בָ ר ֵארַ ע ּכְ עֹנֶ ׁש ִמ ָּׁש ַמיִ ם‪ַ ,‬על‬
‫אֹותּה ִא ָּׁשה ָּפגְ ָעה ּבִ כְ בֹודֹו ֶׁשל ָמרָ ן וְ גָ זְ לָ ה ִמּזְ ַמּנֹו‪.‬‬
‫ּכָ ְך ֶׁש ָ‬
‫ָׁשלִ ַיח ּבָ הּול ָעלָ ה ֶאל ּבֵ יתֹו ֶׁשל ָמרָ ן‪ ,‬וְ ִה ְת ַחּנֵ ן‪ּ" :‬כְ בֹוד‬
‫ָהרַ ב‪ָ ,‬ה ִא ָּׁשה ְמבַ ֶּק ֶׁשת ְסלִ ָיחה‪ִ .‬היא ְמבַ ֶּק ֶׁשת ְמ ִחילָ ה‪.‬‬
‫ָאּנָ א‪ָ ,‬הרַ ב יִ ְת ַּפּלֵ ל ֶׁשּתּוכַ ל לָ קּום ֵמ ַהּכִ ֵּסא‪"...‬‬
‫ָאמרְ ִּתי‬
‫"ה ִאם ַ‬
‫ָּומרָ ן ָע ָׂשה ֶאת ַע ְצמֹו ּכְ ִאּלּו ֵאינֹו ֵמבִ ין‪ַ .‬‬
‫"ׁש ָּתקּום וְ ֵתלֵ ְך!"‬
‫לָ ּה ֹלא לָ קּום?" ָׁשַאל‪ֶ ,‬‬
‫וְ ָאכֵ ן‪ּ ,‬בְ אֹותֹו רֶ גַ ע ּבְ דִ ּיּוק ִה ְצלִ ָיחה ָה ִא ָּׁשה לָ קּום‬
‫קֹומּה וְ לָ לֶ כֶ ת לְ דַ רְ ּכָ ּה‪...‬‬
‫ִמ ְּמ ָ‬
‫לרכישת ספרי המאור הגדול ‪ 1,2,3‬לילדים‬
‫חייגו להידברות‪073-222-12-50 :‬‬
‫חידה בריבוע‬
‫מה בפרשה?‬
‫הספר של הכהנים‬
‫ֵס ֶפר וַ יִ ְקרָ א נִ ְקרָ א ּגַ ם 'ּתֹורַ ת ּכ ֲֹהנִ ים' ּכֵ יוָ ן ֶׁשּבֹו נִ כְ ְּתבּו‬
‫עֹוסקֹות ּבְ ָקרְ ּבָ נֹות ּובַ ּכ ֲֹהנִ ים ַה ְּמ ָׁשרְ ִתים ּבְ ִמ ְקּדָ ׁש‪.‬‬
‫ַה ִּמ ְצוֹות ָה ְ‬
‫יֵ ׁש סּוגִ ים ׁשֹונִ ים ֶׁשל ָקרְ ּבָ נֹות‪:‬‬
‫ָקרְ ּבָ ן עֹולָ ה – אֹותֹו ֵמבִ יא ָאדָ ם ֵמרְ צֹונֹו‪ַ ,‬על ִּפי ַה ְחלָ ָטתֹו‪.‬‬
‫נִ ָּתן לְ ָהבִ יא ֶאת ַה ָּקרְ ּבָ ן ִמן ַהּבָ ָקר‪ַ ,‬הּצֹאן אֹו ָהעֹוף‪ַ .‬ה ָּקרְ ּבָ ן ַהּזֶ ה‬
‫נֹותר ִמ ֶּמּנּו ּדָ בָ ר לַ ּכ ֲֹהנִ ים‪.‬‬
‫נִ ְׂשרַ ף ּכֻ ּלֹו ַעל ַה ִּמזְ ּבֵ ַח וְ ֹלא ָ‬
‫ָקרְ ּבָ ן ׁ ְשלָ ִמים – ָקרְ ּבָ ן ֶׁשּבְ ֶחלְ קֹו נִ ְׂשרַ ף לְ גַ ְמרֵ י ַעל ַה ִּמזְ ּבֵ ַח‪,‬‬
‫ַאחר ֶׁשּלֹו נִ ָּתן לַ ּכ ֵֹהן‪ ,‬וְ ֵחלֶ ק נֶ ֱאכָ ל ַעל יְ דֵ י ַמ ְקרִ יב ַה ָּקרְ ּבָ ן‪.‬‬
‫ֵחלֶ ק ֵ‬
‫חֹוט ִאים ַה ִּמ ְת ָחרְ ִטים ַעל‬
‫ָאשם ‪ָ -‬קרְ ּבָ ן ֶׁש ְּמבִ ִיאים ְ‬
‫ָקרְ ּבָ ן ׁ ָ‬
‫ַמ ֲע ֵׂש ֶיהם‪ ,‬אֹו ֲאנָ ִׁשים ֶׁשּיֵ ׁש לָ ֶהם ָס ֵפק ַה ִאם ָח ְטאּו אֹו ֹלא‪.‬‬
‫ָקרְ ּבָ ן ַח ָטאת – ָקרְ ּבָ ן ֶׁש ֵּמבִ יא ּכָ ל ֵמי ֶׁש ָח ָטא ּבִ ְׁשגָ גָ ה‪ ,‬אֹו‬
‫ַאחר ִמּכֵ ן‪ַ .‬מ ְטרַ ת ַה ָּקרְ ּבָ ן ִהיא לְ כַ ֵּפר‬
‫נִ ְט ָמא‪ ,‬וְ נֹודַ ע לֹו ֶח ְטאֹו לְ ֵ‬
‫ַעל ַה ֵח ְטא‪.‬‬
‫לְ ַצ ֲערֵ נּו‪ּ ,‬בֵ ית ַה ִּמ ְקּדָ ׁש ָחרֵ ב וְ ֵאין לָ נּו ַהּיֹום ָקרְ ּבָ נֹות‪ַ .‬אְך‬
‫אֹותנּו ֶׁש ַה ְּת ִפּלָ ה ִהיא ּבִ ְמקֹום ָקרְ ּבָ נֹות‪ּ ,‬כְ מֹו‬
‫ֲחזַ "ל לִ ְּמדּו ָ‬
‫ֶׁשּנֶ ֱא ַמר‪ּ" :‬ונְ ַׁשּלְ ָמה ָּפרִ ים ְׂש ָפ ֵתינּו"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מאת עוזי קייש‬
‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬מי הם 'עדת ישראל' לפי פירוש רש"י?‬
‫‪ .3‬כמה פעמים מזה הכהן מדם הפר‬
‫הקריב קרבן לאחר שיצא מהתיבה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫על הפרוכת?‬
‫(ויקרא ד‪,‬יז)‬
‫קורבן שעולה כולו על המזבח נקרא ___‪.‬‬
‫אם פתרתם נכונה את החידון תקבלו בטור המודגש את התשובה לשאלה‪ :‬לאיזה סוג‬
‫קרבנות הכוונה בפסוק‪" :‬אדם כי‪-‬יקריב מכם" לפי פירוש רש"י? "בקרבנות ___‬
‫דיבר העניין"‬
‫הידעת?‬
‫הקרבנות הראשונים בעולם שהקריבו קרבן היו קין והבל!‬
‫רק בריאות‬
‫מאת אליהו שכטר‬
‫שמחה רבה‪:‬‬
‫פסח בא‬
‫תמיד תהיתי מתי השמחה הזו‬
‫מתחילה ‪ -‬בעת ניקוי המקרר? התנור?‬
‫לצאת לחרות‬
‫מההתמכרות‬
‫נמצאים אנו בסמוך לימי הפסח‪ ,‬חג‬
‫החרות‪ .‬אני רוצה לגעת בהתמודדות עם‬
‫החרות מנקודת מבטי כמטפל באנשים‬
‫הבאים עם בעיות המטרידות אותם בגוף‬
‫ובנפש‪ .‬אחד הדברים שאותם אני פוגש‬
‫בקליניקה היא העובדה שאנשים רוצים‬
‫להרגיש טוב‪ ,‬אבל חושבים שאפשר לחוש‬
‫כך בד בבד עם התנהלות קלוקלת‪ .‬הנה כמה‬
‫דוגמאות לתגובות של אנשים בשומעם את‬
‫המלצותיי‪" :‬מה‪ ,‬אני אפסיק לאכול מוצרי‬
‫חלב ? אז מה אני אוכל?" או "מה‪ ,‬אני אפסיק‬
‫לאכול סוכרים‪ ,‬אני חי על זה!" או "עכשיו‬
‫אצטרך לחשוב כל הזמן על מה לאכול?‪,"...‬‬
‫או "אין מצב שאתחיל לאכול ירקות‪ ,‬אף‬
‫פעם לא אכלתי ירקות"‪ ,‬או "מה אין צמחים‬
‫שונים או תוספי מזון שונים שיכולים‬
‫להפסיק את השיעול או הצינון? אין מצב‬
‫שאני אשנה את הרגלי האכילה שלי‪"...‬‬
‫אנחנו רגילים לחשוב שהתמכרות היא‬
‫לאלכוהול‪ ,‬סמים‪ ,‬עישון וכדומה‪ .‬אבל רובנו‬
‫מתנהלים בדרך שאף שאין אנחנו נמצאים‬
‫תחת ההגדרה המקצועית של "התמכרות"‬
‫אבל בכל זאת אנחנו מתנהלים על פי‬
‫הרגלים שאינם נכונים לנו ואנחנו ב"סוג של‬
‫התמכרות" לגבם‪ .‬במקרים רבים אם אבוא‬
‫ואגיד למטופלי לשנות הרגלי חיים‪ ,‬רבים‬
‫מהם יתבלבלו לגמרי‪ .‬הרגלים אלה יכולים‬
‫לתפוס אותנו במקומות רבים בחיים‪ ,‬בעיקר‬
‫באותם מקומות שנדמים לנו כנורמליים או‬
‫כמו שאומרים רבים‪" :‬הרי כולם אוכלים‬
‫כך‪ ."...‬ובכן‪ ,‬מסתבר שגם בחיי השגרה שלנו‬
‫ביום יום‪ ,‬בלי לשים לב ובלי להרגיש בכך כל‬
‫מוזרות‪ ,‬אנחנו חיים ב"סוג של התמכרות"‬
‫לדברים שנראים לנו נורמליים לגמרי‬
‫ומתקשים להעלות בדעתנו שינוי בהם‪.‬‬
‫לעתים ניתן למצוא אנשים החיים בסוג‬
‫של 'התמכרות' למחלה מהם סובלים‪ .‬למשל‪,‬‬
‫אדם שמצהיר‪" :‬אני כבר חי עם כאב הראש‬
‫שלי ואי אפשר לשנות זאת" או "העצירות‬
‫כבר חלק מהחיים שלי"‪ .‬כלומר‪ ,‬מתייחסים‬
‫לבעיה ממנה ‪6‬סובלים כמשהו שלא ניתן‬
‫לשינוי עד שלעתים יש הטוענים שהם אינם‬
‫יודעים איך חיים בלי המחלה‪ .‬יש אף כאלו‬
‫שאמנם באים לטפל אך בתוכם מתכוונים‬
‫הם להוכיח למשפחה שאי אפשר לשנות את‬
‫המצב ובאמת אינם נותנים סיכוי להצלחת‬
‫הטיפול ואולי אפילו רוצים שהטיפול לא‬
‫יצליח כדי להוכיח לכולם שהוא חולה ואין‬
‫סיכוי‪ ...‬יש לציין שבחלק גדול מהמקרים‬
‫השאלה אינה מה הטיפול המקצועי הנכון‬
‫אלא כיצד לרתום את המטופל לתהליך של‬
‫ריפוי ובעצם לגרום לו להיות מוכן לערוך‬
‫שינוי בהרגלי החיים שלו ובכך לצאת לחרות‬
‫מההרגלים הכפויים שלו כי שם המפתח‬
‫לריפוי‪.‬‬
‫אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל טבעי‬
‫הנקיונות לפסח ‪ -‬ריח האקונומיקה‪ ,‬זמזומו של‬
‫שואב האבק‪ ,‬העבודה הקשה‪...‬‬
‫בשלב הזה‪ ,‬אני תמיד מקנאת במספר מכרים‪,‬‬
‫שבשבוע שלפני פסח מקפלים את החפצים ונוסעים‬
‫לטיול משפחתי‪ .‬לעולם לא אבין איך הם מספיקים!‬
‫בכל מקרה‪ ,‬ברור שזהו הזמן האידיאלי ביותר לטיולים‪,‬‬
‫שכן "אביב הגיע"! הפרחים בשלל הצבעים‪ ,‬ניחוח‬
‫הדשא הטרי‪ ,‬זמזומם של הדבורים ושירת הציפורים‪.‬‬
‫גם בהלכה יש ביטוי ליופי הזה ‪ -‬ברכת האילנות‪.‬‬
‫יוצאים לשדה‪ ,‬ומברכים על הראשוניות של הניצנים‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬לשתי התמונות דלעיל ‪ -‬ניקיונות הבית‬
‫ואביב הבריאה ‪ -‬שמאפיינות כל כך את חודש ניסן‪,‬‬
‫יש יסוד אחד משותף ‪ -‬התחדשות‪.‬‬
‫"החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא ‪...‬‬
‫לחודשי השנה" (שמות יב‪ ,‬ב)‪" .‬החודש הזה לכם ‪...‬‬
‫ הוא כח התחדשות"‪ .‬כל ראש חודש מביא איתו‬‫הזדמנות ל"ראש ָחדָ ש"‪ ,‬להתחיל מחדש‪ ,‬עם כוחות‬
‫חיים רעננים‪ ,‬וחודש ניסן הנו בבחינת "ראש חודש"‬
‫של השנה כולה‪" .‬ראשון הוא לכם לחדשי השנה ‪-‬‬
‫לתת התחדשות בתוך השנה" (שפת אמת)‪.‬‬
‫את הניסיון לשמור על הראשוניות של הרגעים‬
‫הגדולים האלה‪ ,‬ניתן לראות במצה‪ .‬צריך לאפות‬
‫את המצה במהירות‪ .‬עמידה במקום לאורך זמן ‪-‬‬
‫התיישנות ‪ -‬היא בבחינת חמץ‪ ,‬אשר לא יראה ולא‬
‫ימצא במקומותינו בפסח‪.‬‬
‫קרבן של מזבח‬
‫הגאווה‬
‫משקעים מהעבר משפיעים על‬
‫התנהגותנו בהווה‪ .‬איך מפסיקים‬
‫להיות קרבן של טעויות האתמול?‬
‫סיפורנו הפעם עוסק בגישור במשפחה בה יוסי‬
‫ואמו נמצאים בקונפליקטים מתמידים‪ .‬יוסי מנסה‬
‫'לחנך' את אמו כדי שתתנהג כלפיו כפי שהוא היה‬
‫רוצה‪ .‬האם מנסה לרַ צות אותו‪ ,‬אך הוא לעולם אינו‬
‫שבע רצון‪ .‬שמתי לב שהוא נלחם על הצדק שלו‪ ,‬הוא‬
‫חייב תמיד להיות הצודק‪ ,‬ויש לו צורך אובססיבי‬
‫לחפש את ההיגיון בכל דבר‪ ,‬וכשהוא אינו מוצא אותו‪,‬‬
‫הוא נתקע‪ .‬היחסים עולים על שרטון חדשים לבקרים‬
‫ואין מוצא‪.‬‬
‫האבחון שנערך לו גילה שהוא חווה בילדותו מסר‪:‬‬
‫"אסור לך לטעות‪ ,‬אם אתה טועה‪ ,‬אתה לא בסדר‪,‬‬
‫ואם אתה לא בסדר – לא מגיע לך לקבל אהבה וחום"‪.‬‬
‫חשוב להדגיש שזו פרדיגמה שהילד מאמץ והיא תולדה‬
‫של מסקנות שהוא מסיק מהמציאות‪ .‬אין כאן כמובן‬
‫אשמים‪ ,‬ההורים עושים את מה שהם יודעים והילד‬
‫לומד בדרכו שלו‪ .‬דיבורו התוקפני מעיד כאלף עדים‬
‫על הצורך העמוק שלו להרגיש מוגן ורצוי‪ .‬בילדותו‪,‬‬
‫הוא חווה רגעים רבים בהם רצה למות מרוב תסכול‬
‫וכאב‪.‬‬
‫פרשתנו מלמדת על אופן הקרבת הקרבנות בבית‬
‫המקדש‪ ,‬וחז"ל מסבירים שמטרת הקרבת הקרבן היא‬
‫– להתקרב לקב"ה‪ .‬הקשר בין היהודי לבורא הוא כ"כ‬
‫עזרת נשים‬
‫מאת אורה רבקה וינגורט‬
‫שהן עתידות להתחדש כמותה‬
‫כולנו מחפשים את החידוש‪ ,‬ותעיד בנו‬
‫האובססיביותבה אנו מאזינים לכל מהדורת חדשות‪,‬‬
‫קוראים עיתונים‪ ,‬ואפילו מקבלים עדכונים מיידיים‬
‫בפלאפון‪ ...‬אך אין כמו נשים‪ ,‬שתמיד מחפשות‬
‫משהו חדש ללבוש‪ ,‬ומנסות לשמר את רעננות‬
‫הנערות ‪ -‬בטיפולים קוסמטיים‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫אומר הרבי מביאלה‪ ,‬שיש לכך שורש נשגב‪" :‬על‬
‫כן חפצות ומשתדלות להראות צעירות ‪ -‬משום‬
‫שבשורש הדבר‪ ,‬בצעירות מונח כח ההתחדשות‪,‬‬
‫ועל ידן באה התחדשות בעולם‪ ."...‬לנו כנשים יש‬
‫כוחות חיים והתחדשות מופלאים‪ ,‬והם באים לידי‬
‫ביטוי בכל מחזורי החיים ‪ -‬הפיזיים והנפשיים‪.‬‬
‫לנו הנשים המשימה להחזיר את כוח החיים לעולם‪,‬‬
‫בבחינת יוכבד שילדה את משה‪ ,‬גואלם של ישראל‪,‬‬
‫בגיל מאה ושלשים‪ .‬חודש ניסן שבו נגאלו ובו עתידין‬
‫להגאל‪ ,‬הוא הזמן שלנו ‪ -‬הנשים ‪ -‬שבזכותן נגאלו‬
‫ובזכותן עתידין להגאל (מדרש רות זוטא)‪ .‬לגאול את‬
‫העולם מהשינה העמוקה בה הוא שקע בחורף‪ ,‬בגלות‬
‫הארוכה‪...‬‬
‫"אני ישנה ולבי ער‪ ,‬קול דודי דופק" (שיר השירים ה‪,‬ב)‪.‬‬
‫קול הדוד דופק‪ ,‬חבל שנֵ רדם דווקא בליל הסדר‪ ,‬גם‬
‫אם אנו מותשות מן העבודה‪ ...‬הבה ננצל את הכוחות‬
‫האדירים של ניסן‪ ,‬לא רק לחדש את פני הבית‪ ,‬אלא‬
‫גם את פנים הבית‪ .‬ואם אנו מרגישות שאנו 'נרדמות‬
‫בשמירה'‪ ,‬אפשר להציץ דרך החלון‪ ,‬לשאוף אויר אביב‬
‫צח ולהתעורר‪ .‬ואם גם זה לא מספיק‪ ,‬אפשר להתבונן‬
‫קצת בילדים שמסתובבים בין החדרים הנקיים עם‬
‫עוגת שוקולד ‪ -‬לספוג קצת מהרעננות הבלתי‪-‬נדלית‬
‫שלהם‪ ,‬ולהתחדש‪.‬‬
‫חכמת נשים‬
‫מאת ד"ר אהובה ניסן‬
‫נעלה ונצחי שאין שום עבירה שיכולה לפגום בו‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬כאשר אנו פוגמים בקשר ע"י חטאים ועוונות‪,‬‬
‫אנו נעטפים בשכבה של אטימות (עבירה מטמאת את‬
‫האדם‪' ,‬טמא' אותיות 'אטם') היוצרת חיץ בינינו לבין‬
‫השי"ת‪ .‬הקב"ה רוצה שנתקרב אליו ולכן כשמקריבים‬
‫קרבן‪ ,‬חווים זעזוע הנובע מהתחושה שבעצם אנו‬
‫היינו צריכים להיות הקרבן‪ ,‬והקב"ה ברחמיו מאפשר‬
‫לנו להקריב קרבן ובכך לכפר על עצמנו‪" .‬וכל קרבן‬
‫מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית א‪-‬להיך‬
‫מעל מנחתך‪ ,"...‬רבותינו אומרים שהייסורים הם‬
‫בחינת מלח‪ ,‬שפולטים מהאדם את התאוות והחטאים‬
‫ומטהרים אותו והם מעוררים אותו לתשובה ולהמסת‬
‫לב האבן ולזכות לאמונה שלמה‪.‬‬
‫יוסי לומד להמיס את לבו הפגוע והכאוב שהקשיח‬
‫מתחושות דחייה וחוסר אונים‪ ,‬ומהצורך הבלתי נלאה‬
‫לחפש להיות צודק‪ ,‬מוגן ושייך‪ .‬בהדרגה‪ ,‬הוא מפסיק‬
‫להרגיש קרבן של החיים‪ ,‬שנעשה לו עוול‪ ,‬הוא לומד‬
‫לכבד את עצמו ואת אמו בדרך חדשה ולא מתוך‬
‫תלותיות ילדותית‪ .‬כל זה לא היה יכול לקרות אם‬
‫הוא היה נשאר במקום של "אגו"‪ .‬רק בדרך של ענווה‬
‫והרפיה מהמחשבה של "כוחי ועוצם ידי" הוא מצליח‬
‫להתקדם‪ .‬קודם לכן‪ ,‬הוא היה מרוכז בעצמו מעמדה‬
‫של התגוננות הנובעת מחולשה‪ .‬היום‪ ,‬בחסדי השם‪,‬‬
‫הוא מרוכז בעצמו מעמדה של "אני בסדר כפי שאני‬
‫כרגע"‪ .‬כל רגע הוא רגע חדש ונפלא של חיים‪.‬‬
‫נכתב ע"י ד"ר אהובה ניסן‪ ,‬פסיכו‪-‬כירולוגית ומאמנת‬
‫להעצמה אישית‪-‬זוגית‪-‬משפחתית‪ .‬לרכישת הספר‬
‫החדש של ד"ר אהובה ניסן 'חכמת נשים'‬
‫חייגו להידברות ‪073-222-1250‬‬
‫‪7‬‬
‫סופ”ש רווקות‬
‫השנה חוגגים את‬
‫הגדול‬
‫שבת‬
‫עם הידברות‬
‫הדרך לחתונה‬
‫תחילה כאן‪...‬‬
‫מ‬
‫בשבת‬
‫הגדול‬
‫ז'‪-‬ח' ניסן ‪27-28/3‬‬
‫הרבנית‬
‫עם טובי המרצים‬
‫בהשתתפות מיטב המרצים‪:‬‬
‫הרב זמיר כהן הרב יצחק פנגר‬
‫הרב יצחק בצרי‬
‫הרב זמיר כהן הרב יצחק פנגר‬
‫הרב יצחק בצרי‬
‫במלון המפואר גני ירושלים ווווו‬
‫הרבנית ימימה מזרחי‬
‫הסופ"ש יערך במלון היוקרתי‬
‫רמדה רנסנס ירושלים ווווו‬
‫תפילות וסעודות השבת עם החזן פייטן בנימין דן‬
‫חוויה קולינרית עשירה בריכה‪ ,‬סאונה וחדר כושר פעילות לילדים לאורך השבת‬
‫ז'‪-‬ח' ניסן ‪27-28/3‬‬
‫לפרטים ‪073-222-1-270‬‬
‫הבטיחו מקומכם‬
‫חג פסח כשר ושמח‬
‫מספר החדרים מוגבל‬
‫ימימה‬
‫מזרחי‬
‫הבטיחי מקומך! לפרטים והרשמה‬
‫‪073-2221270‬‬