‫תל‪-‬אביב‬
‫‪18:35‬‬
‫‪19:34‬‬
‫‪1568‬‬
‫זמני‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫ויציאתה‬
‫גיליון מס'‬
‫גולן‬
‫‪18:35‬‬
‫‪19:31‬‬
‫חיפה‬
‫‪18:26‬‬
‫‪19:34‬‬
‫ירושלים‬
‫‪18:20‬‬
‫‪19:32‬‬
‫באר שבע‬
‫‪18:37‬‬
‫‪19:33‬‬
‫אילת‬
‫‪18:35‬‬
‫‪19:35‬‬
‫פרשת צו ‪ -‬שבת הגדול‬
‫תשע"ה‬
‫ח' בניסן ‪28/3/2015‬‬
‫השנה השלושים ואחת‬
‫"צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה"‪ .‬פירש"י‪:‬‬
‫"אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות‪ .‬אמר ר"ש ביותר צריך‬
‫הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס"‪ .‬וביאר האור החיים‪,‬‬
‫שקרבן עולה יש בו חסרון כיס לכהן‪ ,‬שהרי אין לו בו חלק‬
‫כמו בשאר הקרבנות‪ ,‬שהכהן אוכל את בשרם‪ ,‬ומשום כך‬
‫יש חשש בקרבן עולה שיתרשל הכהן בעבודתו‪ ,‬וע"כ צריך‬
‫לזרזו‪.‬‬
‫יש מבארים בזה הטעם שקוראים בשבת הגדול את‬
‫ההפטרה מספר מלאכי‪ ,‬שבה מדבר הנביא על הנסיונות‬
‫להתחמק מנתינת מעשרות‪ .‬ואמרו חז"ל שאם נותנים –‬
‫מתברכים‪ ,‬שנאמר "הביאו את כל המעשר ובחנוני נא בזאת‬
‫וגו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די"‪ .‬וקוראים הפטרה זאת‬
‫ערב פסח שהוא זמן התבואה‪.‬‬
‫הסמ"ג כותב שהתנהגות ישרה בענייני ממונות היא תנאי‬
‫לגאולה‪ ,‬ואמר שאריכות הגלות באה משום שישראל‬
‫צריכים לאחוז בחותמו של הקב"ה שהוא מידת האמת‪ ,‬ולא‬
‫לרמות‪ ,‬לא גויים ולא יהודים‪ ,‬וכן נאמר "שארית ישראל לא‬
‫יעשו עוולה"‪ .‬ואז כשיבוא להושיעם‪ ,‬יאמרו אומוה"ע שאכן‬
‫ראויים המה לגאולה‪ ,‬שהרי אנשי אמת הם‪ .‬אך אם התנהגו‬
‫במשאם ומתנם בשקר‪ ,‬יאמרו הגויים "ראו מה עשה הקב"ה‬
‫שבחר לחלקו גנבים ורמאים"‪ .‬וע"כ ערב חג הגאולה‬
‫מציינים בקריאת הפטרה זו‪,‬‬
‫שהגאולה תבוא בזכות מתנות‬
‫כהונה ועניים‪ ,‬והתנהגות ישרה‬
‫בענייני ממונות‪.‬‬
‫נאמר בפרשתנו "והסיר את‬
‫מוראתו בנוצתה והשליך אותה"‪.‬‬
‫ופירש"י‪" :‬בעוף שניזון מן הגזל נאמר והשליך את המעיים‬
‫שאכלו מן הגזל"‪ .‬וכתב ע"ז האלשיך‪ :‬כידוע עולת העוף‬
‫מביא עני‪ ,‬ולכך אמרה תורה דין זה אצל קרבנו של עני‪,‬‬
‫ללמדו ולהזהירו‪ ,‬שאף הוא אל יורה היתר לעצמו לשלוח‬
‫יד בממון חברו‪.‬‬
‫מספרים שחסיד אחד‪ ,‬שמצבו הכלכלי היה בכי רע‪ ,‬הגיע‬
‫לרבי ובפיו שאלה‪ :‬האם מותר לו לרמות רמאות "קטנה"‪,‬‬
‫ועל ידי זה ישתנה מצבו לטובה‪ .‬ענה לו הרבי‪ :‬על הלוחות‬
‫נאמר "מזה ומזה הם כתובים"‪ ,‬ואמרו חז"ל שהיו נקראים‬
‫משני צידיהם‪ ,‬ללמדך שאיך שלא תהפוך אותם‪ ,‬תמיד יהיה‬
‫אפשר לקרוא בהם "לא תגנוב"‪.‬‬
‫חדש!‬
‫מדרכי הכרם – שיחות ומאמרים במחשבת ישראל‬
‫מאת הרב מרדכי גרינברג‬
‫ג' כרכים העוסקים בבהירות ובהעמקה בנושאים‬
‫מועדי השנה‪ ,‬עם ישראל‪ ,‬ארץ ישראל ותורת ישראל‬
‫להזמנות‪ :‬ישיבת כרם ביבנה – ‪ ,08-8562007‬ובאתר הישיבה‬
‫תרזה פרנקל עם נקודת מבט אחרת על הבחירות‬
‫כיצד נדבר עם בני הנוער על מושאי הצניעות?‬
‫הרב מרדכי גרינברג ראש ישיבת 'כרם ביבנה'‬
‫שבת‬
‫קבלת‬
‫הגאולה והישרות‬
‫עלון תורני לכבוד שבת קודש‬
‫עמ' ‪2‬‬
‫עמ' ‪8‬‬
‫לפרסום מודעות‪052-4295209 :‬‬
‫‪2‬‬
‫לדון‬
‫בבואו‬
‫לימים‪,‬‬
‫משעבוד לתקווה‬
‫בעתירתה של לאה שקדיאל‬
‫בשעת כתיבת שורות אלו מסתיימת מערכת בבג"צ בענין בחירתה‬
‫הבחירות‪ ,‬ועימה בשורה משמעותית בעיני – ‪ 29‬למועצה הדתית בירוחם‬
‫נשים נבחרו לכהן כחברות בכנסת ה‪ .20-‬נשים (‪ ,)1987‬ציטט השופט המנוח פרופ' מנחם אלון את‬
‫מהוות רבע מכלל בית הנבחרים של מדינת ישראל‪ ,‬פסקי ההלכה שהבאתי פה‪ ,‬ולאחר דיון מרתק קבע‬
‫ובתוכן גם נשים דתיות‪.‬‬
‫את עמדתו המשפטית‪:‬‬
‫לפני כמעט ‪ 100‬שנים‪ ,‬בשנת ‪ ,1918‬בהיערכות‬
‫בית משפט זה קבע לא פעם אחת‪ ,‬כי יש להבדיל‬
‫לבחירות לוועד הישוב היהודי בארץ ישראל‪,‬‬
‫תמיד‪ ....‬בין הפליה פסולה‪ ,‬לבין הפליה מותרת‪.‬‬
‫התעורר וויכוח על זכותן של נשים להשתתף‬
‫עקרון השוויון‪ ,‬צד השני של מטבע ההפליה‪,‬‬
‫בבחירות‪ ,‬וכן גם על זכותן להיבחר לוועד זה‪ .‬הדיון‬
‫ואשר המשפט של כל מדינה דמוקרטית שואף‪...‬‬
‫בתחילתו היה דיון אזרחי חילוני‪ ,‬בקרב ראשי‬
‫להמחישו‪ ,‬משמעותו כי יש להתייחס יחס שווה‬
‫הציבור היהודי בארץ‪ .‬יש לזכור שבאותן שנים רק‬
‫אל בני אדם‪ ,‬אשר לא קיימים ביניהם הבדלים‬
‫מדינות מעטות בעולם העניקו את זכות הבחירה‬
‫של ממש‪ ,‬שהם רלבנטיים לאותה מטרה‪ .‬אם‬
‫לנשים בכלל‪ .‬אפילו שוויצריה‪ ,‬המודרנית והפתוחה‪,‬‬
‫אין מתייחסים אליהם יחס שווה‪ ,‬כי אז לפנינו‬
‫העניקה זכות זו לנשים רק‬
‫הפליה‪ ...‬ערים אנו לרגישותו‬
‫אפילו שוויצריה‪ ,‬המודרנית‬
‫בשנת ‪ .1971‬אולם‬
‫של הנושא‪ ,‬מבחינה הלכתית‪,‬‬
‫דיון והפתוחה‪ ,‬העניקה את זכות הבחירה‬
‫אזרחי זה הגיע גם לפתחי‬
‫חברתית וציבורית‪ ,‬ומודעים‬
‫‪1971‬‬
‫בשנת‬
‫רק‬
‫לנשים‬
‫רבני תנועת המזרחי – ראשי‬
‫אנו ללבטים הקשים‬
‫הציונות הדתית‪ .‬ביניהם‬
‫המתלווים לנושא זה‪ ....‬אך‬
‫התפתח וויכוח‪ ,‬שבמבט דתי היסטורי הוא מרתק‪.‬‬
‫אין בכל אלה כדי לפטור אותנו מעולו של החוק‬
‫האסכולה האשכנזית‪ ,‬בראשותו של הרב קוק זצ"ל‪,‬‬
‫בישראל‪ ,‬האוסר הפלייתה של העותרת מלכהן‬
‫התנגדה להעניק לנשים את הזכות לבחור‪ ,‬ועל אחת‬
‫כחברה במועצה הדתית בירוחם‪.‬‬
‫כמה וכמה גם להיבחר‪ .‬וכך כתב הרב קוק‪:‬‬
‫לא משפטנית אני‪ ,‬וגם לא פוסקת הלכה‪ ,‬אולם‬
‫המשפחה היא לנו יסודה של האומה‪ ...‬הננו תמיד‬
‫תיאור ההשתלשלות ההיסטורית הזו‪ ,‬שמפאת‬
‫מוכנים להכריז על דבר החובה המוסרית של‬
‫קוצר המקום הבאתי ממנה רק דוגמאות אחדות‪,‬‬
‫ההקשבה לדעת האישה בכל בית בישראל‪ ,‬גם בנוגע‬
‫מלמד כאלף עדים על חוזקה וגדולתה של החברה‬
‫לשאלות כלליות‪ ,‬חברתיות ומדיניות‪ .‬אבל הדעה‬
‫היהודית הציונית דתית‪ .‬חברה שלא עוצמת עיניה‬
‫המוסכמת מוכרחת היא לצאת דווקא מן הבית‪...‬‬
‫מההתפתחויות העולמיות בנושאים חברתיים‬
‫והמשועבד להוציא אותה לרשות הרבים הוא‬
‫ערכיים מהותיים‪ ,‬ומסוגלת לבקש ולחפש את‬
‫האיש אבי המשפחה (מכתבי הראי"ה‪ ,‬עמ' ‪.)192‬‬
‫הדרכים כיצד להתאים את ההלכה‪ ,‬האמונה‬
‫לעומתם עמדו הרבנים הספרדים‪ ,‬ובראשם מי שהיה והמורשת הקדומות אל אתגרי עידן ההווה‪ ,‬כך‬
‫אז רבה הראשי של תל‪-‬אביב יפו‪ ,‬הרב בן ציון חי שכהונתן של חברות כנסת בכלל ודתיות בפרט‪ ,‬הן‬
‫מאיר עוזיאל‪ ,‬שלימים העלה על הכתב את פסיקתו כדבר שבשגרה עבורנו כיום‪.‬‬
‫המתירה את זכותן של נשים לבחור ולהיבחר‪:‬‬
‫לא בקלות מגיעות הנשים בחברה הכללית והדתית‬
‫להישגים האלו‪ .‬אישה נדרשת למאמץ כפול משל‬
‫מסקנה‪ ... :‬האישה יכולה גם להיות נבחרת‬
‫גבר כדי להגיע לאותו הישג‪ ,‬כשהמוסכמות‬
‫בהסכמת ותקנת הציבור‪.‬‬
‫ונקיפות המצפון‪ ,‬מושכות אותן בכל רגע בחזרה‬
‫הטעם‪ :‬שלא נאמר ההלכה (של הרמב"ם‪ ,‬שאין אל הבית‪ ,‬בעבותות של אהבה ומסורת‪ .‬וימי‬
‫מעמידין אישה במלכות) זאת‪ ,‬אלא במינוי הנעשה השעבוד לקראת הפסח בוודאי יעידו אצל חלקנו‪.‬‬
‫על ידי הסנהדרין (שו"ת משפטי עוזיאל‪ ,‬חלק ד )‪.‬‬
‫ברכות הצלחה לנבחרות‪ ,‬כן ירבו!‬
‫תרזה פרנקל מורה בתיכון 'תהילה ‪ -‬אוולינה דה‪-‬רוטשילד‪ ,‬ירושלים‬
‫נקודת בחירה‬
‫‪3‬‬
‫"עגל ולא כלב"‬
‫העצים המיועדים לכריתה‪ .‬באו אל‬
‫עץ גדול בעבי היער‪ .‬רחב היה העץ‪,‬‬
‫על גאולה ונקמה‬
‫קרבים ועומדים אנו לפני ליל הסיפורים הגדול‪ .‬הלילה בו מצווה והאיכר ביקש מן הפריץ שיעזור לו‬
‫עלינו לספר‪ ,‬להמחיש ולראות את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים‪ .‬למדוד את עביו‪ .‬כך עמדו משני צדי‬
‫כבר המתיקו בעלי הסוד ואמרו‪ ,‬כי הסיפור וה'הגדה' אינם אלא העץ ופשטו ידיהם להקיף את הגזע‪ .‬ברגע בו מתח הפריץ את ידיו‬
‫פעולה הזהה לגאולה עצמה‪ .‬וכך‪ ,‬גם בעומק הגלות‪ ,‬יושבים תפס בהן האיכר המחופש‪ ,‬וקשרן בחבל מסביב לגזע העץ‪ .‬היכה‬
‫האיכר את הפריץ הקשור‪ ,‬כשהוא אומר באוזניו‪" :‬אם האיכר‬
‫יהודים כבני מלכים ומספרים סיפורי גאולה‪.‬‬
‫אומר שזה עגל‪ ,‬הרי זה עגל! כעת קיבלת את שיעורך הראשון‪,‬‬
‫מרכיב מרכזי בהגדה של פסח הוא תיאור המכות שניחתו על ועוד שניים נותרו לפניך‪ ".‬כך נותר האדון מוכה וכועס‪ ,‬כשהוא‬
‫המצרים‪ .‬לעשרת המכות נוספות המכות שעל הים‪ ,‬והקדוש קשור אל גזע העץ‪.‬‬
‫ברוך הוא מפליא את מכותיו ביד חזקה ובזרוע נטויה‪ּ" .‬ולְ מַ עַ ן‬
‫ְּתסַ ּפֵ ר ּבְ אַָזְ נֵ י בִ נְ ָך ּובֶ ן ּבִ נְ ָך ֵאת ֲא ֶׁשר הִ ְתעַ ּלַ לְ ִּתי ּבְ מִ צְ רַ יִם" (שמות לבסוף שחרר עובר אורח את הפריץ‪ ,‬והביאו לביתו כשהוא חולה‬
‫י‪,‬ב)‪ .‬התיאור המפורט של המכות עשוי להישמע אכזרי‪ ,‬אולם וכואב‪ .‬מיד הזמינו רופאים לרפא את האדון החשוב‪ ,‬והנה בא‬
‫חשיבותו רבה בשחרור מן העבדות הנפשית‪ .‬המכות החוזרות אל הבית רופא בלתי מוכר‪ .‬היה זה האיכר‪ ,‬שבא למקום כשהוא‬
‫ונשנות שמקבל המשעבד האכזר מסייעות לעבד להבין כי איש מחופש כרופא נכבד‪ .‬מבני הבית ביקש הרופא המדומה‪ ,‬כי ימתינו‬
‫מחוץ לחדר‪ ,‬ולא ייכנסו אפילו אם יישמעו כי החולה צועק מאוד‪,‬‬
‫לא ישעבד עוד את רוחו‪ .‬כך מסייע‬
‫כי הטיפול כרוך בכאב רב‪ .‬כשנותרו‬
‫סיפור ההגדה לשחרור הנפשי‪.‬‬
‫'אם האיכר אומר שזה עגל‪,‬‬
‫לבדם נתן האיכר לפריץ את השיעור‬
‫ר'‬
‫הרבי‬
‫מתוך גישה זו היה מספר‬
‫'‬
‫ל‬
‫עג‬
‫זה‬
‫הרי‬
‫השני‪ ,‬היכה בו והזכיר‪" :‬אם האיכר‬
‫מנדלי מרימנוב סיפור קבוע בליל‬
‫אומר שזה עגל‪ ,‬הרי זה עגל‪ .‬עוד פעם‬
‫הסדר‪ .‬גם בסיפור שלפניכם יש‬
‫אחת נוספת אראה לך את כוחי‪".‬‬
‫אכזריות מסוימת‪ ,‬אולם הוא נועד לשוב ולהיזכר – איש לא‬
‫מאותו היום חיפש הפריץ את האיכר ולא מצאו‪ .‬ביום השוק ארב‬
‫ישעבד אותנו שוב‪ .‬איש לא ישכנע אותנו לשקר לעצמנו‪ .‬ובלשונו‬
‫של הסיפור – "הרי זה עגל ולא כלב"‪ .‬הנה לפניכם עיבוד לסיפורו הפריץ לאיכר במקום בו נפגשו לראשונה‪ ,‬כשהוא יושב במרכבתו‬
‫של הרבי מרימנוב‪ ,‬והוא ללא ספק נועד לספרו לילדים הצעירים המפוארת‪ .‬האיכר זיהה מיד את הפריץ היושב במרכבה‪ ,‬אולם זה‬
‫לא זיהה את פנו של האיכר‪ .‬פנה האיכר אל חברו‪ ,‬שהיה רכוב על‬
‫בליל השימורים‪ .‬מוזמנים לנסות בעצמכם‪.‬‬
‫סוס מהיר‪" :‬הנה לך מטבע של עשרים‪ ,‬עכשיו עשה מה שאבקש‪.‬‬
‫***‬
‫פנה אל האיש היושב במרכבה זו‪ ,‬ואמור לו כי אם האיכר אומר‬
‫איכר גוי הלך ביום השוק למכור עגל‪ .‬בא אליו פריץ אחד והציק שזה עגל הרי זה עגל‪ ,‬ומיד רוץ ודהר בכל כוחך‪".‬‬
‫לו בדברים‪ .‬שאל אותו הפריץ‪" :‬כמה תבקש עבור הכלב הקטן?" כשאמר האיש את פסוקו של האיכר בפניו של הפריץ‪ ,‬חשב האדון‬
‫"הלא עגל הוא‪ ,‬ולא כלב‪ ".‬ענה האיכר‪ .‬תפס הפריץ את האיכר כי זהו האיכר‪ ,‬ומיד ציווה על המשרת שיתיר את הסוס‪ ,‬וירדוף‬
‫והיכה אותו נמרצות‪" :‬עכשיו זכור! אם הפריץ אומר כי כלב הוא‪ ,‬בו אחר האיכר החצוף‪ .‬כשפתח המשרת במרדף נותר האדון‬
‫אזי כלב הוא ולא עגל!" שתק האיכר ולא ענה‪ ,‬אולם בלבו חשב לבדו בתוך המרכבה‪ .‬היה זה הזמן המתאים ביותר עבור השיעור‬
‫כיצד יתנקם בפריץ רע הלב‪.‬‬
‫השלישי‪" .‬כעת זכור כי אמת דיברתי‪ ",‬סיים האיכר‪" ,‬היה זה עגל‪,‬‬
‫האיכר‬
‫של‬
‫ידו‬
‫הפריץ‪.‬‬
‫של‬
‫ארמונו‬
‫נשרף‬
‫זמן לא רב עבר‪ ,‬והנה‬
‫ועגל אינו כלב כלל‪".‬‬
‫הפריץ‬
‫כי‬
‫האיכר‬
‫ידע‬
‫נקמתו‪.‬‬
‫שלמה‬
‫לא‬
‫בכך‬
‫הייתה בשריפה‪ ,‬אולם‬
‫(על פי‪ ,‬דברים ערבים‪ ,‬חלק שני‪ ,‬מונקאץ' תרס"ה‪ ,‬דף עב)‪.‬‬
‫מבקש אחר רב‪-‬בנאים בכדי לבנות שוב את ארמונו‪ ,‬ומיד הגיע‬
‫חג שמח!‬
‫לפני הפריץ כשהוא מחופש לבנאי מומחה‪.‬‬
‫החל האיכר המחופש לחשב את כמות החומרים הנדרשת‪,‬‬
‫ולבסוף הציע לפריץ כי ייצאו יחד אל היער‪ ,‬בכדי למדוד את‬
‫לתגובות והארות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫זאב קיציס‪ ,‬ישיבת מעלה גלבוע ואוניברסיטת בר אילן‬
‫מאוצר הסיפור החסידי‬
‫‪4‬‬
‫חקל דמא‬
‫בהמשך לעיסוקנו בגליון הקודם בקבורה בגיא‬
‫בן הינום‪ ,‬נעסוק הפעם במספר מערות קבורה‬
‫המצויות בקצה הדרום מזרחי של הנחל‪ ,‬לפני‬
‫החיבור שלו עם נחל קדרון‪.‬‬
‫קבורת זרים‬
‫השם "חקל דמא" הוא שם ארמי ופירושו "שדה‬
‫הדם" או "שדה הדמים"‪.‬‬
‫בארץ ישראל עצמה הקפידו שלא למכור קבר‬
‫משפחה לאחרים כמבואר בספרי‪" :‬מנין למוכר‬
‫קבר אבותיו שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר‪:‬‬
‫לא תסיג גבול רעך‪ .‬יכול אפילו לא נקבר בו‬
‫אדם מעולם? תלמוד לומר‪ :‬בנחלתך אשר‬
‫תנחל"‪ .‬ההלכה הזאת לפיה ביחס לקבר אבותיו‬
‫אין חולקים בו מקום לאחר‪ ,‬מקובלת בוודאי‬
‫אצל בני אותה העיר וקל וחומר ביחס לקבורת‬
‫זרים שאינם בני אותה העיר‪ ,‬שמביאים מתים‬
‫ממקום למקום ובשבילם הוצרכו לקנות שדה‬
‫קבורה מיוחד‪ .‬על כן ייתכן כי ישנו דמיון בין‬
‫שדה בוכין בה מביאים מתים ממקום למקום‬
‫לקבור‪ ,‬למתואר ביחס לחקל דמא שם קנו שדה‬
‫שישמש קבורה לזרים‪.‬‬
‫על פי המסורת הנוצרית‪ ,‬לאחר שנוכח יהודה‬
‫איש קריות שהרשיעו את ישו‪ ,‬התחרט על כך‬
‫שהסגירו אותו וביקש להחזיר את שלושים‬
‫הכסף ("דמים") שקיבל לראשי הכהנים‬
‫והזקנים‪ .‬משלא נענו לו‪ ,‬תרם את הכסף לאוצר‬
‫המקדש‪ ,‬הלך ותלה עצמו‪ .‬ואילו ראשי הכהנים בנוסף‪ ,‬המונח "עמק הבכא" (תהילים פד‪,‬ז)‬
‫סירבו להכניס את הכסף לאוצר המקדש בטענה נתפס על ידי חז"ל ואצל יוספוס פלביוס וכן‬
‫ש"מחיר דמים הוא"‪ .‬הם התייעצו וקנו בכסף בתרגום כעמק הבוכים‪ .‬במדרש נקשר השם‬
‫זה את שדה היוצר על‬
‫הבכא"‬
‫"עמק‬
‫מנת שישמש לקבורת‬
‫בגהינום ובמדרש‬
‫'שמא שימוש זה בדם הקרבנות לזיבול‬
‫זרים ועל כן נקרא‬
‫תהילים על הפסוק‬
‫הגינות בנחל קדרון הוא מקור השם'‬
‫השדה ההוא "שדה‬
‫נאמר במפורש "עמק‬
‫הדם" עד היום הזה‪.‬‬
‫הבכא זו גיהינום"‪.‬‬
‫במקור נוצרי אחר‬
‫שהצירוף‬
‫אפשר‬
‫נקרא השדה על שם "מחיר הדם"‪.‬‬
‫וההקשר של גיהנום ‪ -‬גיא בן הינום עם עמק‬
‫הבכא ‪ -‬בוכים שומר עדיין במסורת תקופת‬
‫דם הקורבנות‬
‫פרופ' ידין הציע הצעה שונה להבנת המלה האמוראים על ידיעה עמומה בדבר "שדה‬
‫"חקל דמא"‪" :‬שמא שימוש זה בדם הקרבנות בוכין" שב"גיא בן הינום"‪.‬‬
‫לזיבול הגינות בנחל קדרון הוא‬
‫אחר"‪ .‬מקור השם‪ ,‬הפרדס הרומי‬
‫אשר לימים התפרש פירוש‬
‫במדרון שמדרום לגיא בן הינום‪ ,‬מסביב לחומה‬
‫ידין מכוון למה שמופיע במשנה ביומא ה‪,‬ו‪ :‬של מנזר אונופריוס ישנם פתחים רבים של‬
‫"אלו ואלו (שיירי הדם שנשפכו אל יסוד מערבי מערות קבורה חצובות בסלע‪ ,‬רובן מימי בית‬
‫ויסוד הדרומי של המזבח) מתערבין ויוצאין שני‪ ,‬מהן מפוארות ביותר הכוללות מערכות‬
‫לנחל קדרון ונמכרין לגננים ולזבל ומועלין בהן" מסועפות של חדרי קבורה‪ .‬אחת ממערות‬
‫(אם נהנו מהם בלא תשלומים)‬
‫הקבורה בקצה הצוק ידועה בכינויה הערבי‬
‫"פרדוס א‪-‬רום"‪" ,‬גן העדן של הרומאים"‬
‫שדה בוכין‬
‫או הפרדס הרומי‪ ,‬בה חדרי קבורה חצובים‬
‫חקל‬
‫את‬
‫לזהות‬
‫במאמר‬
‫הציע‬
‫רוזנטל‬
‫דוד‬
‫דמא עם "שדה בוכין" (או שדה כוכין בגירסה ומעוטרים‪ .‬בדפנות המערה חקוקים צלבים‬
‫אחרת) עליה אומר רבי יהושע בר אבא משמיה רבים המעידים על השימוש במערה על ידי‬
‫צליינים נוצריים ונזירים בתקופה הביזנטית‬
‫דעולא‪" :‬שדה שמפטירין בה מתים"‪.‬‬
‫ובימי הביניים‪.‬‬
‫מסביר את הדברים רבנו גרשום מאור הגולה‪:‬‬
‫"שמפטירין בה את המתים ‪ -‬כשמביאים מן התקופה הביזנטית הפך אזור זה למקום‬
‫מתים ממקום למקום לקבור כשמגיעין לשדה קבורה לעולי רגל נוצריים שנפטרו בירושלים‪.‬‬
‫הסמוכה לעיר‪ ,‬נפטרין אלו שהביאו ממקומן בימי הביניים נהגו ליטול עפר מאתר זה לבתי‬
‫והולכין להן ובאים אנשי המקום ומקבלין אותו קברות באירופה‪.‬‬
‫ורוחצין אותו שם וקוברין אותו"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נמצאו בסמוך מערות קבורה קדומות‬
‫תופעה זו שהיו מעבירים מת ממקום שגר בו ומפוארות באזור מנזר אונפריוס‪ ,‬בהן נשתמר‬
‫בחייו לקבורה במקום אחר‪ ,‬הייתה מצויה לא משקוף חצוב בו חקוקים עיטורים בדגמים‬
‫רק באירופה בימיהם של הראשונים‪ ,‬אלא אף הנדסיים וצמחיים שהם שרידים מעיטורי‬
‫בארץ ישראל של ימי המשנה והתלמוד‪ .‬כך היו חזיתה של המערה‪ .‬בנוסף נחשפה מערה‬
‫מעלים מתים לקבורה לארץ ישראל או מחוצה שהכניסה אליה עוברת בחצר חצובה שבמרכזה‬
‫לארץ לבבל ואולי אף ממקום למקום בארץ שני עמודי אבן בחזית‪ ,‬המעוטרים בעיטורים‬
‫ישראל גופה‪.‬‬
‫יפים ומפוארים במיוחד‪.‬‬
‫הרב יצחק לוי‪ ,‬ר"מ בישיבת הר עציון‬
‫מקומו של עולם‬
‫‪5‬‬
‫פסח שחל בשבת‬
‫שביעי של פסח‬
‫השנה חל יום טוב ראשון של פסח בשבת‪ .‬במציאות‬
‫זו יש כמה הלכות מיוחדות שנוגעות הן לחג הפסח‬
‫והן לשבתות שלפניו ושלאחריו‪.‬‬
‫אמירת 'ויהי נועם' במוצאי שבת הגדול‬
‫הטור (תצה) כותב‪ ,‬שאומרים 'ויהי נועם' במוצאי‬
‫שבת כאשר יש אחריו ששה ימי חול‪ ,‬ולא כאשר‬
‫אחד הימים הוא יום טוב‪ .‬לפי זה‪ ,‬כאשר פסח‬
‫חל בשבת אמורים להגיד 'ויהי נועם' במוצאי‬
‫שבת הגדול‪ ,‬וכן דעת המשנה ברורה (רצה‪,‬ג)‪.‬‬
‫אולם שו"ת שאילת יעב"ץ (א‪,‬יט) כותב שכיוון‬
‫שערב פסח אסור במלאכה (במקום שנהגו)‪ ,‬הרי‬
‫שאין בשבוע זה ששה ימי מעשה‪ ,‬והגר"א (יו"ד‬
‫שצט‪,‬ט) כותב שערב פסח נחשב אף הוא כמו‬
‫מועד‪ ,‬ולכן כתבו בלוח ארץ ישראל ובשו"ת ציץ‬
‫אליעזר (יג‪,‬לו) שאין לומר 'ויהי נועם' במוצאי‬
‫שבת הגדול‪ ,‬וכך המנהג‪.‬‬
‫ההכנות לליל הסדר‬
‫יש להשלים את הכנת המאכלים המיוחדים‬
‫לליל הסדר (מי מלח‪ ,‬חרוסת‪ ,‬זרוע) לפני כניסת‬
‫השבת‪ ,‬כיוון שבהכנתם עלולים להיות איסורים‬
‫שונים‪.‬‬
‫אם לא הכינו מי מלח‪ ,‬ניתן להכין בשבת כמות‬
‫קטנה (משנה ברורה תעג‪,‬כא)‪ ,‬אך כזו שתספיק‬
‫כדי לכסות את הכרפס)‪ .‬יש לשים קודם את‬
‫המלח ואחר כך את המים‪ ,‬כך שאופן ההכנה‬
‫יהיה הפוך מהרגיל ביום חול (עיינו קיצור שולחן‬
‫ערוך קיח‪,‬ד)‪.‬‬
‫אם לא הכינו חרוסת לפני השבת‪ ,‬יש לחתוך‬
‫את האגוזים לחתיכות קצת גדולות‪ .‬לגבי‬
‫הלישה‪ :‬יעשה בלילה רכה; יתן בקערה קודם‬
‫את היין ואחר כך את האגוזים ושאר המצרכים;‬
‫ולכתחילה יערב באצבעו (לדעת החזו"א‪ ,‬או"ח‬
‫נח‪,‬ה‪ ,‬ניתן לערב בכף)‪ .‬מי שעושה בלילה עבה‬
‫בשני השינויים הללו‪ ,‬יש לו על מי לסמוך (עיינו‬
‫שולחן ערוך שכא‪,‬טז ומשנה ברורה שם‪,‬סח)‪ .‬אם‬
‫נתנו מעט משקה בחרוסת לפני שבת (אך קצת‬
‫יותר מכמה טיפות)‪ ,‬ניתן להוסיף בשבת עוד‬
‫משקה (משנה ברורה שם‪,‬סה)‪.‬‬
‫אם לא צלו את הזרוע לפני השבת‪ ,‬יניחו בקערה‬
‫זרוע מבושלת שאינה צלויה‪.‬‬
‫ליל הסדר‬
‫הראשונים נחלקו האם אומרים 'מגן אבות'‬
‫ו'מעין שבע' לאחר תפילת ערבית‪ ,‬ולהלכה אין‬
‫אומרים אותם (לוח ארץ ישראל; שו"ת יביע‬
‫אומר ב‪ ,‬או"ח כה)‪ ,‬אך אומרים 'ויכולו'‪ .‬יש שאינם‬
‫אומרים 'שלום עליכם' בכל יום טוב שחל בשבת‬
‫(מטה אפרים תקפג‪,‬א)‪ ,‬ומבין הנוהגים לאומרו‬
‫יש שאינם אומרים אותו בליל הסדר כדי למהר‬
‫ולהתחיל בסדר (שו"ת רב פעלים א‪ ,‬סוד ישרים‬
‫יג)‪ ,‬ויש שנוהגים לאומרו (לוח ארץ ישראל)‪ .‬יתכן‬
‫להציע לומר פעם אחת כל בית (ולדלג על 'אשת‬
‫חיל')‪.‬‬
‫יש לעשות ביום חמישי‬
‫(ערב שביעי של פסח)‬
‫עירוב תבשילין‪ .‬לשם כך‬
‫לוקחים מצה ותבשיל נוסף‬
‫(נהוג לקחת ביצה מבושלת)‪ ,‬ואומרים את נוסח‬
‫העירוב‪ .‬גם מי שלא מתכנן לבשל מיו"ט לשבת‬
‫אלא רק להדליק נרות‪ ,‬יעשה עירוב תבשילין‪,‬‬
‫שהרי מדליק נרות ומחמם אוכל מיו"ט לשבת‬
‫וכדומה‪ .‬מי שמתארח במהלך כל החג והשבת‪ ,‬לא‬
‫צריך לעשות עירוב תבשילין‪.‬‬
‫מותר לבשל משביעי של פסח לשבת מאכלים‬
‫שלא נוהגים לאוכלם בפסח (כגון 'מצה שרויה'‬
‫למחמירים בכך‪ ,‬או קטניות)‪ .‬אולם יש להיזהר‬
‫שלא לאכול בטעות מתבשילים אלו בשביעי‬
‫של פסח (ויברור את הקטניות לפני הבישול‪ ,‬גם‬
‫מחשש לחיטה הנמצאת ביניהן)‪ .‬מעיקר הדין ניתן‬
‫להכין תבשילים אלו גם בכלי פסח‪ ,‬ובפרט אם לא‬
‫ישתמשו בהם בעשרים וארבע השעות הבאות‪ ,‬אך‬
‫במידת הניתן טוב יותר להכין ולאכול במקרה זה‬
‫בכלים חד פעמיים‪.‬‬
‫הרב יוסף צבי רימון‪ ,‬ראש 'מרכז הלכה והוראה' ור"מ בישיבת הר עציון‬
‫משו"תת בהלכה‬
‫השבת הסמוכה לשביעי של פסח‬
‫האם מותר לאכול בשבת זו חמץ? הפוסקים דנו בכך‬
‫בעיקר מפני שבבין השמשות היה החמץ מוקצה‬
‫(שכן הוא היה אסור באכילה מחמת איסור חמץ)‪,‬‬
‫וייתכן שאנו אומרים במקרה זה "מיגו דאיתקצאי"‬
‫(עיינו תוספות ביצה ד‪,‬א ד"ה תימא; שער המלך יום‬
‫טוב א‪,‬כד; אור שמח יום טוב ד‪,‬י)‪ .‬להלכה כתב בלוח‬
‫ארץ ישראל להקל מטעם זה (אך החמיר מטעמים‬
‫אחרים) ובשו"ת יחוה דעת (ב‪,‬סד) פסק להקל‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬בדברים שאינם חמץ ונמכרו לגוי רק מפאת‬
‫חששות (כגון שנפתחו לפני פסח; אין 'הכשר לפסח'‬
‫למרות שלפי המרכיבים אין זה חמץ; וכדומה)‪ ,‬יש‬
‫להקל‪ .‬כאמור‪ ,‬בודאי שניתן להקל בקטניות‪.‬‬
‫הקשר בין שבת לפסח‬
‫בדרך כלל ישנו הבדל משמעותי בין שבת ובין חג‪.‬‬
‫שבת היא קדושה עליונה‪ ,‬קביעה וקיימא‪ .‬לעומת‬
‫זאת את החגים מקדש עם ישראל על ידי קידוש‬
‫החודש ‪" -‬החודש הזה לכם"‪ ,‬מסור הוא בידכם;‬
‫"מקדש ישראל והזמנים"‪.‬‬
‫אולם מצאנו שהתורה קוראת ליום טוב ראשון של‬
‫פסח "שבת" ‪" -‬ממחרת השבת‪( "...‬ויקרא כג‪,‬טו)‪ .‬ישנן‬
‫הקבלות נוספות בין שבת ובין פסח‪ ,‬כמו למשל מצוות‬
‫הזכירה (זכירת יציאת מצרים ו"זכור את יום השבת")‬
‫שצריכות להיעשות בפה‪.‬‬
‫יום טוב ראשון של פסח מיוחד בדמיונו לשבת ‪ -‬כשם‬
‫שבשבת הקדושה היא עליונה‪ ,‬מלמעלה‪ ,‬כך בפסח‬
‫הקדושה מגיעה מלמעלה‪ .‬העולם איננו יכול לקלוט‬
‫את בשורת הגאולה‪ ,‬את הופעת מלכות ה'‪ ,‬וזו מופיעה‬
‫כברק‪ ,‬בחיפזון‪ ,‬כנגד הטבע (עיינו על כך בהגדה של‬
‫פסח 'הלכה ממקורה')‪.‬‬
‫ניתן להזמין את ספרו של הרב יוסף צבי רימון‬
‫הגדה של פסח ‪ -‬הגדה ממקורה‬
‫בטלפון ‪02-5474542/7‬‬
‫מייסודה של הסתדרות הפועל המזרחי בא"י‪ .‬יוצא לאור ע"י מכון "צומת"‪.‬‬
‫"שבת בשבתו" באינטרנט‪ ,zomet.org.il :‬למנוי באנגלית בדוא"ל‬
‫נא לפנות לאתר מכון "צומת"‪ .‬עריכה‪ :‬מכון "צומת" אלון שבות‪ ,‬גוש עציון ‪,90433‬‬
‫טל' ‪ ,02-9931442‬פקס' ‪www.zomet.org.il [email protected] 02-9931889‬‬
‫הוצאת העלון ניתמכת ע"י משרד החינוך והתרבות‬
‫להפצה ולמודעות מסחריות‪ :‬גל אורן ‪BSD‬‬
‫הבונים ‪ 11‬רמת גן ‪ ,51462‬טל' ‪ ,03-6133555‬פקס' ‪,03-6133699‬‬
‫דוא"ל ‪ ,[email protected]‬הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ 052-8908518‬יוסי‬
‫מייסודה של‪:‬‬
‫הסתדרות הפועל המזרחי‬
‫כתיבה ועריכה‪:‬‬
‫מכון 'צומת'‬
‫ניהול מסחרי‪ :‬לאור מבית‪:‬‬
‫לפרסום מודעות‪052-4295209 :‬‬
‫‪6‬‬
‫במסכת תרומות מלמדת המשנה‪" :‬כן היה רבי יהודה‬
‫אומר‪ :‬תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים‪ ,‬אבל‬
‫לא מן הכופרים על בני המדינה‪ ,‬מפני שהוא מאכל‬
‫פוליטיקין"‪ .‬אין מדובר פה באנשים ּכֹופרים‪ ,‬אלא‬
‫בבצלים כפריים‪ ,‬הגדלים בכפר‪ .‬לפי ר' יהודה הבצלים‬
‫הגדלים בעיר ("בני המדינה") הם גדולים ומשובחים‬
‫יותר מאלו הכפריים ‪ -‬ולכן יש להפריש תרומה מן‬
‫המין הנעלה יותר‪ .‬כאסמכתא לדבריו מציין ר' יהודה‬
‫שהבצלים הגדלים במדינה‪ ,‬היינו בתחום העיר‪ ,‬הם‬
‫מאכל פוליטיקין‪ .‬ר' יצחק בן מלכיצדק (ריבמ"ץ –‬
‫דרום איטליה‪ ,‬המאה הי"ב למניינם) מפרש‪" :‬בני‬
‫המלכות נקראין פוליטיקים‪ ,‬כלומר מלכים‪ .‬פירוש‬
‫עיר המלוכה שמה פולי"‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬המילה פוליטיקה נגזרה משם העיר היוונית‬
‫– הפוליס (וממנה גם שמה הלועזי של המשטרה)‪.‬‬
‫הפוליטיקין הם אזרחי העיר‪ ,‬ובפרט אלו הקובעים‬
‫את אורחותיה ואת המדיניות שלה‪ ,‬כלומר את‬
‫הפוליטיקה שלה‪.‬‬
‫הפוליס היוונית מכונה "עיר‪-‬מדינה"‪ ,‬לפי שהייתה‬
‫מעין אוטונומיה ששררו בה חוקים והנהגות עצמיים‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬המילה מדינה עצמה גזורה מן השורש דין –‬
‫והוראתה המקורית‪ :‬אזור שבו שורר וחל דין אחיד‪.‬‬
‫בממלכתו של אחשוורוש‪ ,‬בין הודו לכוש‪ ,‬היו ‪127‬‬
‫מחוזות שהתנהלו בעצמם ברמה כזו או אחרת ‪-‬‬
‫מהו זמן? זמן הוא היכולת שלנו לסמן תהליך‪ .‬כאשר‬
‫ישנו זמן אנו מציינים נקודה מסוימת המשמשת‬
‫כנקודת התחלה וממנה ניתן להתקדם הלאה‪ .‬זמן‬
‫הוא היכולת לסמן תנועה והתקדמות‪ .‬בעולם הקדום‬
‫לא היה קיים מושג הזמן‪ .‬האדם האלילי חי במעגליות‬
‫חיים סתמית‪ :‬לידה‪ ,‬עבודה‪ ,‬מוות‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬בעולם‬
‫האלילי אין לאן להתקדם‪ ,‬אין תהליך‪ .‬האדם שבוי‬
‫במעגל סיזיפי נצחי ללא אפשרות פריצה; או במילים‬
‫אחרות‪ :‬עבדות‪ .‬האדם האלילי אינו יוצר יחידות זמן‬
‫ולכן הוא נשלט בידי הבל‪-‬הזמן; נשחק‪ ,‬פועל מכוח‬
‫האינרציה ואינו שולט על חייו‪ .‬במצרים‪ ,‬התרבות‬
‫המרכזית של העולם העתיק‪ ,‬אין דבר מעבר לעבדות‪:‬‬
‫"מתחילה לא היה עבד יכול לברוח ממצרים שהייתה‬
‫סוגרת ומסוגרת" (מכילתא יתרו); לא רק עם ישראל‪,‬‬
‫גם 'האדונים' המצרים היו מצויים במצב נפשי של‬
‫עבדות; סגירות לכל דבר מעבר לקיימות סתמית; אין‬
‫דבר מעבר לטבע האקראי הנשחק במעגלי הזמן‪.‬‬
‫כל זה הולך להשתנות ביציאת מצרים‪ .‬חודש ניסן הוא‬
‫החודש בו למעשה נולד הזמן בעולם‪" :‬החודש הזה‬
‫לכם ראש חודשים‪ ,‬ראשון הוא לכם לחודשי השנה"‬
‫הרב חגי לונדין‪ ,‬ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות ובמכון מאיר‬
‫בהירה‬
‫ראי"ה‬
‫זמן נולד‬
‫(שמות יב‪,‬ב)‪ .‬בחודש ניסן‬
‫מתחילה ההיסטוריה לצאת‬
‫לדרך‪ .‬מעתה יש ראשית‪ ,‬יש‬
‫התחדשות‪ ,‬מתחילה הצטברות‬
‫של זיכרון היסטורי‪ .‬לפני שאנו מגיעים למועד הראשון‬
‫של עם ישראל‪ ,‬לפסח‪ ,‬לחג בו מתחילה ההיסטוריה‬
‫לפסוח בחיפזון ובצעדי ענק – מגיעה שבת‪-‬הגדול‪.‬‬
‫בשבת‪-‬הגדול עם ישראל עוקד את האל המצרי‪ ,‬הלא‬
‫הוא השה – בעל חיים המבטא את שיא התמימות‬
‫הטבעית‪ ,‬עדר כבשים הנע ללא מטרה; צאן ללא רועה‬
‫וללא תחושת זמן; אנו עוקדים את התמימות הסתמית‬
‫ומסמנים את נקודת ההתחלה‪ ,‬את נקודת הגודל‪.‬‬
‫לאן מוביל אותנו הזמן? לאן מובילה ההיסטוריה?‬
‫היסטוריה איננה רק "רשימת הפשעים‪ ,‬השיגעונות‬
‫והאסונות של המין האנושי" כדבריו של ההיסטוריון‬
‫א‪ .‬גיבון; ההיסטוריה היא‪ ,‬כלשונו של הרב קוק‪,‬‬
‫"היסתוריה" ‪' -‬הסתר ‪ -‬י‪-‬ה'; א‪-‬לוהים מתגלה‬
‫בהיסתוריה‪ .‬דמותו של אליהו הנביא‪ ,‬האיש שהזמן‬
‫והמוות לא שלטו בו ועלה בסערה השמיימה‪ ,‬הוא‬
‫המבשר לנו את אותו "יום ה' הגדול והנורא" (מלאכי‬
‫ג‪,‬יג); יום גדול ללא מגבלות הזמן "אשר הוא לא יום‬
‫ולא לילה"‪.‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫מה עושים פוליטיקאים במשנה?‬
‫וכל אחד מהם נקרא אפוא‬
‫"ׁש ַבע וְ ֶע ְׂש ִרים‬
‫ֶ‬
‫מדינה‪:‬‬
‫ּומ ִדינָ ה‬
‫ּומ ַאה ְמ ִדינָ ה‪ְ ,‬מ ִדינָ ה ְ‬
‫ֵ‬
‫ִּכ ְכ ָת ָבּה וְ ַעם וָ ָעם ִּכלְ ׁשֹנֹו"‪.‬‬
‫בלשון חז"ל חלה תמורה במשמעות המילה מדינה‬
‫– והיא החלה לשמש גם במשמעות עיר גדולה‬
‫וחשובה‪ ,‬כרך (ואף בערבית העיר נקראת ַמ ִדינַ ה‪ .‬שם‬
‫העיר מדינה שבערב הסעודית הוא בעצם קיצור של‬
‫שמה המלא‪" :‬מדינת רסול אללה"‪ ,‬מדינתו של שליח‬
‫הא‪-‬ל)‪ .‬לעומת המדינה‪ ,‬המילה "עיר" עברה לשמש‬
‫במשמעות "עיירה‪ ,‬כפר קטן"‪ .‬כך‪ ,‬כשנתקלים אנו‬
‫בלשון המדרש בתואר "עירוני" אין הכוונה לבן עיר‪,‬‬
‫כבימינו‪ ,‬אלא דווקא לבן כפר‪ ,‬המנוגד לבן המדינה‪.‬‬
‫זו לשון מדרש אגדה לפרשת מסעי‪" :‬משל למטרונה‬
‫שהיו לה שני שושבינין‪ ,‬אחד עירוני ואחד מדיני‪.‬‬
‫זה שהיה עירוני אומר לה דברים טובים ‪ -‬לא בת‬
‫טובים את‪ ,‬לא בת עשירים את; ואותו שהיה מדיני‬
‫אומר לה ‪ -‬לא בת עניים את‪ ,‬לא בת בזויים את‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ירמיהו עירוני מענתות היה‪ ,‬נכנס לירושלים‬
‫ואומר להם דברים של ניחומין‪ .‬ברם‪ ,‬ישעיה שהיה‬
‫בן מדינה‪ ,‬מירושלים‪ ,‬היה אומר להם דברים של‬
‫קנטורין"‪.‬‬
‫עדות מעניינת לתזוזת משמעים זו מופיעה במדרש‬
‫רות רבה‪" :‬לגור בשדה מואב‪ .‬אמר ר לוי‪ :‬כל מקום‬
‫שאתה מוצא 'שדה' – [פירושו בלשון חכמים] עיר;‬
‫'עיר' ‪ -‬מדינה‪' ,‬מדינה' – אפרכיא [= מחוז מנהלי]"‪.‬‬
‫יעקב עציון‬
‫בא לידי ביטוי‬
‫‪7‬‬
‫יוסף איתן‪ ,‬מרבני מכון וע"ה‬
‫כתב‪ :‬הרב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רפואה והלכה‬
‫בחסות‬
‫להיות בריא ולהישאר בריא‬
‫‪8‬‬
‫העבודה השחורה'‪ .‬יש לראות‬
‫זאת כזכות והזדמנות ללמד את‬
‫צנועים? ‪ -‬המשך‬
‫הילדים דברים מופלאים על עצמם‬
‫בטור הקודם ניתחנו את הקושי הקיים אצל הורים רבים לדבר ועל החיים‪ .‬הארת הפנים והרוגע‬
‫עם הילדים על נושאים צנועים ומנינו שש סיבות לכך‪ .‬הזכרנו אותם נסגל לעצמנו כשאנו משוחחים איתם יעברו גם אליהם‬
‫שזו תופעה אנושית מוכרת (והרקע להופעת 'אגדת החסידה' (בסוגריים נעיר שילדים שואלים על הנושא בדרך כלל בתמימות‪.‬‬
‫המפורסמת)‪ ,‬אך הבחירה להתעלם מנושא כה חשוב בעולמם של התסביכים והאסוציאציות הבעיתיות נמצאים בדרך כלל אצלנו‪,‬‬
‫המבוגרים)‪.‬‬
‫הילדים והמתבגרים גוררת מחירים כבדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬שפה – מסבירים בלשון נקיה וצנועה ולא 'רחובית'‪ ,‬אך‬
‫שאלות החיים‬
‫נרצה או לא‪ ,‬שאלות כנות צפות ועולות מן החיים עצמם ולא מדברים בכנות ולא נמנעים מלומר מילים מפורשות ולכנות את‬
‫ניתן להתחמק מהן‪ :‬ילדה שרואה את אמא מחתלת את אחיה האיברים בשמם‪ .‬השימוש במילים מעורפלות עלול לבלבל‪ ,‬כמו‬
‫התינוק ושואלת – 'למה לו יש כזה ולי אין?'‪ ,‬ילדים שרואים גם להעביר מסר של מבוכה ופחד מלדבר גלויות‪.‬‬
‫שאמא בהריון ובטנה תופחת ותמהים איך התינוק הצליח ד‪ .‬המקום של הילד ‪ -‬ניתן לברר את הרקע לשאלת הילד‪,‬‬
‫להיכנס לשם ולא פחות חשוב ‪ -‬איך הוא יצא‪ ,‬רסיסי מידע להתעניין מה הוא חושב על העניין ומה כבר שמע על זה‪ ,‬האם‬
‫שילדים קולטים מחבר‪/‬ה בבי"ס או ממהדורת חדשות ומעוררים בכיתה דיברו על כך וכדו'‪.‬‬
‫אצלם סימני שאלה על מושגים ותופעות שלא הכירו ('מצעד‬
‫ה‪ .‬איך לדבר? – ההורים לא צריכים לדבר על עצמם‪ ,‬אלא על‬
‫הגאווה'‪' ,‬נישואים חד מיניים' ועוד)‪.‬‬
‫איש ואישה סתמיים ועל גוף האדם באופן כללי‪ .‬לגשת לנושא‬
‫ולהבדיל בין החול ובין הקודש – דרך לימוד התורה ששופע מהמקום המתפעל של 'מה רבו מעשיך ה' '‪ ,‬כאשר במערכת‬
‫התייחסויות לנושאים צנועים באופן מאוד פתוח וגלוי‪ ,‬בסיפורי הרביה ובהתפתחות הפיזית מתגלה החוכמה האלוקית באופן‬
‫המקרא ובדיני המשנה והתלמוד‪ .‬כמובן שגיל ההתבגרות מעורר השתאות (ספר מומלץ לגילאי חטיבה ומעלה – הפרקים‬
‫והשינויים הפיזיולוגיים והנפשיים שהוא מביא איתו מחייבים הראשונים של 'גוף האדם המכונה שלא תיאמן')‪.‬‬
‫גם הם התייחסות והסברה‪ .‬לא פעם ניצבים הורים מול הגל‬
‫הזה נבוכים ומנסים להתחמק ממנו בדרכים שונות – "כשתגדל ו‪ .‬מי מבין ההורים צריך לדבר על זה‪ ,‬אמא או אבא? – בניגוד‬
‫תבין"‪" ,‬אין לי זמן לדבר עכשיו"‪" ,‬לך תשאל את אמא"‪ .‬תגובה למנהג 'להשליך' את המשימה על הצד השני‪ ,‬ולמרות הנטיה‬
‫האוטומטית לקבוע שהאמהות‬
‫כזו מותירה את הילד מבולבל‪.‬‬
‫ידברו עם הבנות והאבות עם‬
‫הוא לא קיבל תשובה לשאלתו‪,‬‬
‫נרצה או לא‪ ,‬שאלות כנות צפות‬
‫הבנים – מי מבין ההורים‬
‫ורק קולט שהיא לא לגיטימית‬
‫ועולות מן החיים עצמם ולא ניתן‬
‫שנמצא בקשר הכי קרוב ופתוח‬
‫אך אינו מבין מדוע‪.‬‬
‫עם הנער‪/‬ה הוא זה שיוכל‬
‫להתחמק מהן‬
‫למה לדבר על זה?‬
‫לשוחח איתו‪/‬ה על זה באופן‬
‫לפתחנו ניצבת לה אלטרנטיבה‪.‬‬
‫הטוב יותר‪ .‬לצד זה אפשרי גם‬
‫תפיסת עולם יהודית אמיצה שלא מעוניינת להתחמק מעיסוק שיחה שתנוהל עם שני ההורים יחד‪ .‬בנושאים מסוימים ('נשיים'‬
‫בנושאים אינטימיים אלא חפצה לעסוק בהם בשמחה לכתחילה‪ .‬או 'גבריים' במובהק) אכן טבעי ויעיל יותר שאמא תסביר לבת‬
‫תפיסה טבעית הרואה את המיניות כחלק מן החיים בכלל והחיים ואבא לבן‪.‬‬
‫היהודיים בפרט וכביטוי של חיים בריאים וצומחים‪ .‬תפיסה‬
‫חינוכית הרואה את ההורים כאחראים על חינוך ילדיהם ובפרט ז‪ .‬מתי נכון לדבר על הדברים? נפתחים בפנינו כל מיני חלונות‬
‫בנושא כה בסיסי וחשוב בעולמם‪ .‬תפיסה תורנית המתנגדת הזדמנות לעניין‪ :‬כשילד שואל שאלה בעצמו‪ ,‬בהקשר תורני‬
‫להתעלמות והכחשה ודוגלת בכך שאין נושא בעולם שאנו (דרך לימוד פרשת השבוע או סוגיות תורניות אחרות)‪ ,‬בהקשר‬
‫לאירועים חדשותיים ('מצעד הגאווה'‪ ,‬פרשיית 'הזמר המפורסם'‬
‫חוששים לדבר עליו‪ ,‬כמובן בצורה ראויה וצנועה‪.‬‬
‫וכדו')‪ ,‬לקראת גיל ההתבגרות של הילד‪/‬ה ותהליכים חברתיים‬
‫אחד הסיפורים המדהימים המופיעים בגמרא בהקשר הזה הוא של התעניינות במין השני‪ .‬מעבר לזה יש מקום לשיחות יזומות‬
‫על רב כהנא שהסתתר מתחת מיטתו של רב‪ ,‬גדול אמוראי בבל‪ ,‬כאשר ההורים מרגישים שיש צורך בדבר‪.‬‬
‫כדי לעקוב כיצד הוא מתנהג ברגעים אינטימיים עם אשתו (גמ'‬
‫ברכות סב)‪ .‬לתמיהתו של רב מה עושה תלמידו מתחת למיטה ח‪ .‬כיצד להסביר נושאים ספציפיים (איך באים ילדים לעולם‪,‬‬
‫ענה לו רב כהנא‪" :‬תורה היא וללמוד אני צריך"‪ .‬מה שקורה בינו שמירת הברית‪ ,‬נטיות הפוכות‪ ,‬מה רע בפורנוגרפיה ועוד)? את‬
‫לבינה אינו דבר זר או טמא‪ .‬הוא טהור וקדוש וחלק מן התורה זאת לא נוכל לפרט במסגרת זו‪ ,‬אך נזמין לצפות בסדרת וידאו‬
‫חדשה להורים שעלתה לאתר 'כיפה' ומדגימה את ההסברה‬
‫שאנו מחויבים ללמוד וללמד‪.‬‬
‫בתחומים השונים‪.‬‬
‫עקרונות יסוד בהסברה‬
‫ט‪ .‬בירור עצמי ‪ -‬יש לראות בצורך שלנו להסביר את הדבר‬
‫כשניגשים להסביר את הנושא כדאי להפנים כמה עקרונות‪:‬‬
‫לילדינו הזדמנות לבירור עמוק של היחס שלנו לנושאים הללו‪.‬‬
‫א‪ .‬אמון בעצמנו ‪ -‬אם ריבונו של עולם נתן לנו את הילדים האלה כאשר אצל ההורים הם מסובכים ולא פתורים‪ ,‬באמת קשה‬
‫וזיכה אותנו להיות ההורים שלהם‪ ,‬הרי שאנו מסוגלים למלא את לשוחח עליהם עם הילדים‪ .‬ככל שהדברים 'ישבו' טוב יותר‬
‫המשימה הזו בהצלחה‪ ,‬לגדל‪ ,‬לחנך ולהכין אותם אל החיים‪ ,‬כולל אצלנו ונרגיש שלמים איתם‪ ,‬ייקל עלינו גם להעביר אותם הלאה‪.‬‬
‫בנושאים עדינים כאלו‪.‬‬
‫לתגובות‪ ,‬חומרי העשרה והצטרפות לרשימת‬
‫ב העמדה הנפשית – כשבאים לעסוק בנושא עם הילדים אין‬
‫תפוצה‪milatova.org.il :‬‬
‫לראות זאת כ'עול' ‪' -‬אין ברירה ומישהו צריך לעשות את‬
‫הרב יוני לביא‪ ,‬מנהל מוקד הנוער 'חברים מקשיבים' ‪www.makshivim.org.il‬‬
‫העיניים‬
‫בגובה‬
‫איך לדבר עם ילדים ומתבגרים על נושאים‬
‫‪9‬‬
‫עם ‪ -‬ישראל ‪ -‬חי‬
‫לידת שלישיה אינה דבר שבשגרה‪ ,‬ומפני כך רבות הן‬
‫השלישיות הנושאות שמות מיוחדים הקושרים את‬
‫הבנים זה בזה‪.‬‬
‫מספרת רחל עדווי‪ ,‬ממושב תנובות שבעמק חפר‪" :‬למה‬
‫קראנו להם עם‪ ,‬ישראל‪ ,‬חי? הייתה התלבטות קשה‬
‫בקשר לשמות‪ ...‬כששכבת בבית החולים ניגשה אלי אחת‬
‫האחיות‪ ,‬והציעה לי לקרוא להם עם ישראל חי‪ .‬קיבלנו‬
‫את ההצעה בברכה"‪( .‬מעריב‪ ,‬אייר תשל"ו)‬
‫שלישיה אחרת זכתה לשמות‪ :‬בן צבי‪ ,‬בן גוריון ובגין‪.‬‬
‫מספר מנחם בגין‪" :‬באחרונה נערכה חגיגת בר המצווה‬
‫של השלישיה ואף אני הוזמנתי לחגיגה‪ .‬בעת החגיגה‬
‫סיפר האב המאושר‪ :‬הבכור שלי הוא בגין‪ .‬ואילו הבנים‬
‫הצעירים הם בן צבי ובן גוריון‪ .‬לרוב מתקוטטים ביניהם‬
‫בן צבי ובן גוריון‪ ,‬ובגין נאלץ להפריד ביניהם כדי להשכין‬
‫שלום בית‪"..‬‬
‫אימם של ארז אלון ואורן בסך הכל רוצה לנוח מעט‪:‬‬
‫"אני רוצה כבר מנוחה‪ ",‬מצהירה מנוחה פרנס‪ ,‬שנמאבו‬
‫עליה כל אותם הטרדנים‪ ,‬המקיפים את עגלת התינוקות‬
‫שלה‪ ,‬בכל פעם שהיא מטיילת ברחובות גבעתיים‪" .‬מה‬
‫זה‪ ,‬שלושה תאומים? "שואלים ילדים בתמימות‪" ,‬איך‬
‫את מסתדרת עם כולם? "משתאות נשים זרות‪" ...‬כל‬
‫הכבוד!"‪ ,‬צועקים נהגים מתוך מכוניותיהם‪ ....‬נמצאה‬
‫אף ישישה אחת שהביטה ופסקה‪" :‬שלא נדע מצרות‪"...‬‬
‫(ידיעות אחרונות‪ ,‬תמוז תשל"ו)‬
‫ע"פ באהלי שם‪ ,‬דב רוזן‪ ,‬מעובד בידי ישראל רוזנברג‬
‫באהלי ש ם‬
‫‪10‬‬
‫חידה לפרשת צו‬
‫המשרת ‪ -‬שלו כולה עולה‬
‫קפד ראשו ותאמר הן‬
‫תשובה לפרשת לויקרא‬
‫החידה הייתה‪:‬‬
‫בפרשתנו בעוף נזכרה‪,‬‬
‫על "המלך" לגדי נמשלה‪.‬‬
‫ומה שהגיבור אל כפיו‪ ,‬מתוך הגויה‪,‬‬
‫בפרשתנו נאסרה‪.‬‬
‫מי נזכרה בעוף? מהו נאסרה?‬
‫מי הגיבור? מי "המלך"?‬
‫הפתרון‪:‬‬
‫בפרשת ויקרא נאמר‪"ִׁ :‬וְש ַּסע אֹתֹו‬
‫בִ כְ נָ פָ יו ֹלא יַבְ ִּדיל" (ויקרא א‪,‬יז)‪.‬‬
‫כששמשון היכה את האריה‪ ,‬מלך החיות‪ ,‬נאמר‪" :‬וְהִ ֵנּה ְּכפִ יר‬
‫ֲארָ יֹות ׁשֹ ֵאג לִ קְ רָ אתֹו ִּוַתצְ לַ ח עָ לָ יו ר ַּוח ה' ַׁוַיְש ְּסעֵ הּו ְּכ ַׁש ַּסע הַ ְגּדִ י"‬
‫(שופטים יד‪,‬ה‪-‬ו)‪.‬‬
‫"וַי ַּסר לִ רְ אֹות‬
‫שמשון רדה את הדבש אל כפיו מתוך גויית האריה‪ָ :‬‬
‫ֵאת ַמ ֶּפלֶ ת הָ אַ רְ יֵה וְהִ ֵנּה עֲ דַ ת ְּדבֹורִ ים ִּבגְ ַוִיּת הָ אַ רְ יֵה ּודְ בָ ׁש ִוַיּרְ ֵּדהּו‬
‫ֶאל ַּכ ָּפיו ֵוַיּלֶ ְך הָ לֹוְך וְאַ כֹל‪( "...‬שם ח‪-‬ט)‪ .‬הדבש נאסר בהקטרה‪:‬‬
‫ִּ"כי כָ ל ְ ׂשאֹר וְכָ ל ְּדבַ ׁש ֹלא ַתקְ ִטירּו ִמ ֶּמּנּו ִאׁ ֶּשה לַ ה' " (ויקרא ב‪,‬יא)‪.‬‬
‫מוזמנים לאתר שלנו ‪" -‬החידון והחוויה"‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‏‬
‫יואב שלוסברג‪ ,‬מנכ"ל החידון והחוויה‬
‫החידה השבועית‬
11
‫‪12‬‬
‫ה'בית' ו'יחד' מפלגות ולא תנועות ערכיות‬
‫הציונות הדתית מחוזרת‬
‫זה עתה עברנו מערכת בחירות דרמטית למדי‪ ,‬ובעת כתיבת‬
‫השורות עדין לא נפרסה המפה הקואליציונית‪ ,‬הן בהקשר לקוי‬
‫היסוד של הממשלה‪ ,‬והן בקשר לחלוקת התיקים והצפי השלטוני‬
‫בעקבותיהם‪ .‬זו העת להעיף מבט לעבר המגרש הביתי‪ ,‬אל עבר‬
‫אחי ורעי במרחבי הציונות הדתית על כל הסתעפויותיה‪ .‬קהל‬
‫יעד זה הפך לזירת נגיסה ומשיכת קולות של לפחות ‪ 6‬מפלגות‬
‫(הבית היהודי‪ ,‬הליכוד‪ ,‬יחד‪-‬ישי‪ ,‬יש עתיד‪ ,‬כולנו‪-‬כחלון והמחנה‬
‫הציוני)‪ ,‬אבל הפוקוס מתמקד במפלגות האם; 'הבית היהודי'‬
‫הנגוס ו'יחד' המרוסקת‪ .‬שתיהן שווקו כמפלגות שבהן דגל‬
‫הציונות הדתית מונף כאידאולוגיה מרכזית (בצד דגלים נוספים)‪,‬‬
‫וכשומרות החותם של ערכי הציונות הדתית; לאומיות‪-‬ימנית‪,‬‬
‫מעורבות בכל חיי המדינה והטבעת צביון יהודי בה‪.‬‬
‫במרחב האידיאולוגי‪ ,‬ההשקפתי (להבדיל מהפוליטי)‪ ,‬אני מזהה‬
‫בשתי מפלגות אלו ביטוי (לכתחילה? בדיעבד?) לשני קטבי‬
‫הציונות הדתית; זו המחפשת שותפות ‪ -‬גם חברתית ‪ -‬עם‬
‫חילוניים‪ ,‬לייטים ומסורתיים‪ ,‬וזו המבקשת לחבור לחרדיות‬
‫הלאומית‪ ,‬בעיקר הספרדית‪ .‬בקורתי דלהלן היא על יומרנות‬
‫חבִ ירֹות אלו‪ ,‬כ'תנועות' מעבר לזירה הפוליטית‪ ,‬שאינן אמת והיה‬
‫בהן נשיאת דגלי 'שותפות' חברתית‪-‬תרבותית לשוא‪ .‬ואפתח‬
‫במשפט מסכם‪ :‬הזירה הפוליטית של 'מפלגות הרצות לבחירות'‬
‫איננה הזירה האידיאולוגית‪ ,‬החברתית או ההשקפתית‪ .‬חבירות‬
‫כאלו הן לשעתן בלבד‪ ,‬או אפילו לאורך זמן‪ ,‬לטובת מכנה משותף‬
‫פוליטי בלבד‪ .‬מפלגות שנולדו על ברכי בחירות אינן יוצרות‬
‫'תנועה' כפי שהתפארו כמה משושביניהן‪ ,‬כשצמאו לקולות‬
‫מצביעים‪.‬‬
‫'הבית היהודי'‬
‫תמכתי‪ ,‬ואני תומך‪ ,‬במפלגת ה'בית היהודי'‪ ,‬ואף קראתי להצביע‬
‫עבורה דוקא משום שהיא 'מפלגה' ולא 'תנועה'‪ .‬זו המפלגה‬
‫הימנית ביותר בזירה וזו המפלגה שתהיה נאמנה לערכי 'המדינה‬
‫היהודית' גם אם איננה מוגדרת כמפלגת דתית‪ .‬מאידך‪ ,‬לא‬
‫הסכמתי ל'הוגים' ולפרשני‪-‬עומק (בעיני עצמם) אשר ניסו‬
‫להדביק למפלגה זו את ההשקפה החברתית המצויה כיום בשווקי‬
‫החיים הדוגלת בשיתוף חינוכי ותרבותי בין דתיים לחילוניים‪.‬‬
‫כוונתי לאג'נדה המובלת ע"י כמה ישובים כתקוע‪ ,‬כפר אדומים‪,‬‬
‫נטור ועוד‪ .‬אינני מתווכח כאן עם אידאולוגיה משתפת זו ואינני‬
‫מבטלה במנוד ראש‪ .‬טענתי היא כי 'הבית היהודי' כמפלגה איננה‬
‫בנויה על אדני השקפה זו‪ ,‬וטוב שכך‪.‬‬
‫היה מי שחשף ב'בית היהודי'‪ ,‬בעיני רוחו (יואב שורק‪ ,‬מקור‬
‫ראשון)‪ ,‬אידיאולוגיה שהוכתרה בפיו‪ ,‬בכתבה עתונאית נלהבת‪,‬‬
‫לא פחות מ"התיאולוגיה של הבית היהודי"‪ .‬לדבריו זו מפלגת‬
‫'קו' בדלני ומתנשא הנתלה‬
‫בהישענות של דופי על תורת‬
‫הרב קוק‬
‫ה"נרטיב הציוני‪-‬יהודי" המעודכן‪,‬‬
‫העכשווי‪ ,‬אשר צמחה על חורבותיה של המפד"ל‪ .‬אני כופר בכל‬
‫התיזה הזו לפיה על 'הבית היהודי' מונף דגל חברתי‪-‬תרבותי זה‪.‬‬
‫אכן רבים מסתופפים בו אשר לשמחתי חברו לאפיק פוליטי אחד‬
‫גם אם הם אינם זהים או קרובים על גבי הסקאלה ה'דתית'‪ ,‬לפי‬
‫מושגיה המקובלים‪ .‬אילו האג'נדה ה'שיתופית‪-‬חברתית' היתה‬
‫מוצהרת בפי קברניטי המפלגה חוששני שהיא היתה מצטמקת‬
‫בכפליים‪ ,‬והיתה הופכת לאוהל זוטר לחסידי תנועה זו בלבד‬
‫(אשר‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא כאן המקום והשעה להביע עמדה כלפי מגמה‬
‫זו)‪.‬‬
‫הוי אומר‪ ,‬תקוותי כי 'הבית היהודי' תתעצם כמפלגת‪-‬אם של‬
‫הציונות הימנית ‪ -‬הדתית‪ ,‬המסורתית והחילונית‪ .‬הערובה‬
‫לכך היא חפות מאידאולוגיה 'משתפת' חברתית‪ ,‬חינוכית או‬
‫תרבותית‪ .‬מה תהא דרכה בשאלות יהדותה של המדינה והחקיקה‬
‫הדתית – נשאיר נושא זה פתוח למדורים נוספים בעתיד‪.‬‬
‫הרב ישראל רוזן ראש מכון 'צומת'‬
‫נקודת מבט‬
‫'יחד' מדומה‬
‫ומכאן לחרד"לים‪ ,‬נאמני הציונות הדתית‪ ,‬שציפו למצוא בית‪,‬‬
‫או מקלט‪ ,‬בחסות 'יחד' של אלי ישי והרב מאזוז‪ .‬ואפתח בגילוי‬
‫נאות; מעולם לא האמנתי בחבירה זו‪ ,‬שנתפרה בגסות ובחפזון‪,‬‬
‫אך לא הבעתי עמדה כנגד 'יחד' מטעמים אלקטוראליים; לא‬
‫לגרום למפלתה ולאיבוד קולות ימין מתחת למשוכת אחוז‬
‫החסימה‪ .‬אכן‪ ,‬אילו היה מדובר בייסוד תנועה – חברתית‪-‬‬
‫תרבותית ואפילו פוליטית בלבד – המשתפת את החלק התורני‬
‫בציונות הדתית‪ ,‬החרד"לי‪ ,‬עם שותפי דרך חרדים (ספרדים‬
‫או אשכנזים)‪ ,‬הייתי בין הראשונים לעודד מגמה זו ולהריע‬
‫לקראתה‪ .‬ולא אנכי בלבד; במחוזות הציונות התורנית קיימים‬
‫רבנים ואישי ציבור רבים המייחלים ל'תנועה' כזו‪ .‬להערכתי זו‬
‫יכולה לצמוח דוקא מלמטה‪ ,‬מהציבור הרחב‪ ,‬והרבנים דלמעלה‬
‫יאמרו אמן בעקבותיהם‪.‬‬
‫את זאת לא חזינו ב'יחד'‪ .‬המפלגה נולדה על ברכי ה'אנטי'‬
‫האישי‪ ,‬הן בחלקה הספרדי והן בנסיונה לגרוף פלגים חרד"ליים‪.‬‬
‫לא קמה שום שותפות אמיתית‪ ,‬בשורתית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬תמיכת‬
‫'הר‪-‬המור' חשפה את ה'קו' העגום (העקום?) שלהם שכולו‬
‫'אנטי'; אין אמירה חיובית‪ ,‬אין נכונות להעמיד שליח ציבור‪,‬‬
‫אין זיק נשיאה בעול; יש בדלנות והתנשאות סתגרנית הנתלית‬
‫בהישענות של דופי על תורת הרב קוק‪.‬‬
‫(נכתב במוצ"ש ויקרא)‬
‫פס ח בפת ח!!!‬
‫ת נותרתם ללא חגז?‬
‫בפעם הקוד‬
‫רזמו‪ ,‬המלאי מוגבל!‬
‫הזד‬
‫שימו לב! השנה שביעי של פסח‬
‫ושבועות סמוכים לשבת‬
‫להזמנות חייגו למכון צומת‪02-993-2111 :‬‬
‫לרכישה אינטרנטית‪www.zomet.org.il :‬‬
‫חג"ז‬
‫שעון גז ליו"ט‬
‫רק ‪ 96x3‬ש"ח‬
‫(סה"כ ‪ 288‬ש"ח כולל דמי משלוח)‬
‫מאפשר בישול וחימום מהיר לחג‪.‬‬
‫הפעלה פשוטה ונקייה‪ .‬כיבוי גז ‪ -‬למהדרין!‬