‫מבחן דוגמא לקבלה עבור כיתות מדעיות‬
‫א‪ .‬קראו את הקטע שלפניכם‪ ,‬וענו על כל השאלות שלאחריו‪.‬‬
‫מצילים את צַ בֵּ י‪-‬הים‬
‫במהלך הדורות האחרונים קטֵ ן מאוד מספרם של בעלי חיים ושל צמחים על פני כדור‬
‫הארץ‪ .‬בחופי ישראל חיו בעבר מספר רב של צַ בֵ י‪-‬ים‪ ,‬אבל מספרם הולך וקטֵ ן עם‬
‫השנים‪ .‬הירידה במספרם נובעת מאורח חייהם ומתכונותיהם‪ ,‬החושפים אותם לסכנות‬
‫מידי האדם‪.‬‬
‫אחת הסכנות שצַ בֵ י‪-‬הים הבוגרים חשופים לה קשורה באופן שבו הם נושמים‪.‬‬
‫צַ בֵ י‪-‬הים נושמים אוויר אטמוספרי‪ ,‬ועל כן הם עולים מעל פני המים כדי לשאוף אוויר‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬במהלך עלייתם‪ ,‬הצבים נלכדים ברשתות הדיג שפורסים דייגים‪ .‬הרשתות‬
‫מונעות מהם לעלות מעל פני המים כדי לנשום‪ ,‬ואז הם טובעים‪.‬‬
‫הה ְת ַרבּות שלהם‪.‬‬
‫סכנות נוספות אורבות לצַ בֵ י‪-‬הים הבוגרים גם בכל אחד משלבי ִ‬
‫בעונת הקיץ‪ ,‬שהיא תקופת הרבייה‪ ,‬צַ בֵ י‪-‬הים מתרכזים באזור המים הרדודים לצורך‬
‫בּותם‪.‬‬
‫הפריה‪ .‬תנועת כלי‪-‬שיט מהירים סמוך לחוף עלולה לפגוע בהם ולהפריע את ִה ְת ַר ָ‬
‫לאחר שצבות‪-‬הים מופרות‪ ,‬הן עולות מן המים אל החופים החוליים ומטילות ביצים‬
‫בקן‪ ,‬שהוא מעֵ ין גומה גדולה אשר הן חופרות בציפורניהן‪ .‬הביצים מתפתחות מתחת‬
‫לשכבת החול‪ ,‬המכסה את הקן עד לבקיעתן‪ .‬תהליך הטלת הביצים יכול להיפגע בשל‬
‫הרעש של כלי‪-‬הרכב הנוסעים על החוף‪ .‬הרעש גורם לתגובת פחד אצל הנקבות‪ ,‬והן‬
‫עלולות להטיל את הביצים בתוך המים ולא בתוך הקן‪ .‬כמו כן‪ ,‬גלגלי כלי‪-‬הרכב עלולים‬
‫למעוך את הביצים שהוטלו על החוף‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬קיימת גם הסכנה שהביצים ייאספו‬
‫בידי אדם למאכל‪.‬‬
‫גם לאחר בקיעת הביצים נשקפת סכנה לצבים הצעירים‪ .‬הצבים מגיחים מן הביצים‬
‫החוצה בליל ירח מלא‪ ,‬ונצנוצי אור הירח המוחזרים מן הגלים מכוונים אותם לעבר‬
‫המים‪ .‬תאורת המבנים לאורך החוף‪ ,‬תאורת פנסי הרחובות ותאורת פנסי כלי‪-‬הרכב‬
‫מטעות את הצבים הצעירים‪ ,‬והם אינם זוחלים לכיוון המים‪ ,‬סביבת חייהם‪ ,‬אלא‬
‫נשארים ביבשה‪ .‬בתנאים אלה הם אינם שורדים‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬משקיעים מאמצים רבים כדי למנוע את הכחדתם של צַ בֵ י‪-‬הים‪ .‬במקומות שבהם‬
‫נשקפת סכנה לביצים שהוטלו‪ ,‬פקחי שמורות הטבע והגנים מעבירים אותן לגומות‬
‫שנחפרו ב"חוות‪-‬קינון" מגודרות ומוגנות‪ .‬בלילה שבו צַ בֵ י‪-‬הים הקטנים מגיחים מן‬
‫הביצים‪ ,‬הפקחים מסייעים בהעברתם לים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬האדם‪ ,‬האחראי במידה רבה לפגיעה הקשה בצַ בֵ י‪-‬הים‪ ,‬מחויב להגן על‬
‫אוכלוסיית צַ בֵ י‪-‬הים שנותרה ולעודד את רבייתה‪ .‬לכן האדם צריך לעשות פעולות‬
‫שונות‪ ,‬כדי לאפשר את התאוששותם של יצורים חשובים ונדירים אלה ולמנוע את‬
‫היעלמותם מן העולם‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫א‪ .‬כִ ְתבּו על פי הקטע צורך אחד החשוב לקיומם של צַ בֵ י‪-‬הים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כיצד פעילות האדם מקשה על צַ בֵ י‪-‬הים בהשגת צורך חשוב זה?‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫בקטע מתוארות פעולות שונות של האדם בים ולאורך החוף הפוגעות בצַ בֵ י‪-‬הים בשלבי‬
‫חייהם השונים‪.‬‬
‫א‪ .‬מי אינו נפגע מתנועה של כלי‪-‬רכב על חוף‪-‬הים?‬
‫‪ 1‬צבות‪-‬ים בוגרות‬
‫‪ 2‬צַ בֵ י‪-‬ים בוגרים‬
‫‪ 3‬ביצים של צַ בֵ י‪-‬ים‬
‫‪ 4‬צַ בֵ י‪-‬ים צעירים‬
‫ב‪.‬‬
‫מי אינו נפגע מפריסה של רשתות דיג?‬
‫‪ 1‬צבות‪-‬ים בוגרות‬
‫‪ 2‬צַ בֵ י‪-‬ים בוגרים‬
‫‪ 3‬ביצים של צַ בֵ י‪-‬ים‬
‫‪ 4‬צַ בֵ י‪-‬ים צעירים‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מהי "חוות‪-‬קינון של צַ בֵּ י‪-‬ים" על פי הקטע?‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫בארץ ובעולם נעשים מאמצים למנוע את הכחדתם של צַ בֵ י‪-‬הים‪.‬‬
‫הציעו פעולה אחת שהייתם עושים‪ ,‬כאזרחים‪ ,‬אילו התבקשתם להשתתף בהצלת צַ בֵ י‪-‬‬
‫הים בחופי ארצנו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫בחופי ישראל מקננים (מטילים ביצים בגומות בחול) שני מינים של צַ בֵ י‪-‬ים‪:‬‬
‫צב‪-‬הים החום וצב‪-‬הים הירוק‪ .‬מאז החלה הפעילות לשמירת צַ בֵ י‪-‬הים‪ ,‬נאספו נתונים‬
‫על הקינון של צַ בֵ י‪-‬הים בחופי ישראל‪.‬‬
‫הקנים* שנמצאו בחופי ישראל‬
‫הגרף שלפניכם מתאר את מספר ִ‬
‫בשנים ‪.2003–1993‬‬
‫התבוננו בגרף וענו‪:‬‬
‫הקנים של איזה מבין שני המינים של צַ בֵ י‪-‬הים היה קטן יותר בין השנים‬
‫א‪ .‬מספר ִ‬
‫‪?2003–1993‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הקנים של צב‪-‬הים הירוק בין השנים‬
‫תארו את השינוי שחל במספר ִ‬
‫‪.2001–1998‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הקנים של צב‪-‬הים החום בישראל יהיה‬
‫דני טוען כי לפי הגרף בשנת ‪ 2009‬מספר ִ‬
‫קטן ממספרם בשנת ‪.2003‬‬
‫האם אתם מסכימים לדעתו?‬
‫נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫*‬
‫קן‪ִ ,‬קנים‪ :‬המקום שבו מטילות נקבות של בעלי חיים מסוימים את ביציהן‬
‫(לדוגמה‪ :‬צַ בֵ י‪-‬ים‪ ,‬נמלים‪ ,‬ציפורים)‪.‬‬
‫ב‪ .‬קראו את הקטע שלפניכם‪ ,‬וענו על כל השאלות שלאחריו‪.‬‬
‫רופאים ואנשים המתמחים בתזונה טוענים‪ ,‬כי ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה‬
‫ביותר במהלך היום‪ .‬לטענתם‪ ,‬ארוחה זו חשובה במיוחד לילדים ומתבגרים‪ .‬חוקרים‬
‫מאוניברסיטת בר‪-‬אילן ברמת גן‪ ,‬ומבית החולים קפלן ברחובות‪ ,‬ערכו ניסוי כדי לבדוק‬
‫טענה זו‪.‬‬
‫בניסוי השתתפו ‪ 569‬תלמידים מחמישה בתי ספר יסודיים‪ .‬כל התלמידים השתתפו‬
‫באותו היום במבחן שהחל בשעה ‪.9:00‬‬
‫התלמידים חולקו לשלוש קבוצות‪:‬‬
‫קבוצה א' – ביום המבחן לא אכלו ארוחת בוקר כלל‪.‬‬
‫קבוצה ב' ‪ -‬ביום המבחן אכלו בביתם בשעה ‪ 7.00‬ארוחת בוקר שכללה‬
‫קורנפלקס עם סוכר וחלב‪.‬‬
‫קבוצה ג' – ביום המבחן לא אכלו בביתם‪ ,‬אבל בשעה ‪ 8.30‬אכלו בבית הספר‬
‫קורנפלקס עם סוכר וחלב‪.‬‬
‫ריכוז הסוכר בדם של כל התלמידים‪ ,‬נבדק לפני המבחן ושלוש פעמים במהלכו‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מסוכמות בטבלה הבאה‪:‬‬
‫קבוצה א'‬
‫קבוצה ב'‬
‫קבוצה ג'‬
‫הרכב ארוחת‬
‫הבוקר‬
‫(לא אכלו) ‪---------‬‬
‫קורנפלקס עם חלב‬
‫וסוכר‬
‫קורנפלקס עם חלב‬
‫וסוכר‬
‫הזמן שעבר‬
‫מתחילת ארוחת‬
‫הבוקר עד המבחן‬
‫(לא אכלו) ‪---------‬‬
‫‪ 120‬דקות‬
‫‪ 30‬דקות‬
‫מידת ההצלחה‬
‫במבחן‬
‫(בממוצע)‬
‫הצלחה בינונית‬
‫הצלחה בינונית‬
‫הצלחה גבוהה‬
‫השינוי בריכוז‬
‫הסוכר בדם במשך‬
‫שעת המבחן‬
‫בהשוואה לריכוזו‬
‫לפני המבחן‬
‫(בממוצע)‬
‫אין שינוי‬
‫אין שינוי‬
‫ריכוז הסוכר בדם‬
‫עלה במחצית השעה‬
‫הראשונה והתחיל‬
‫לרדת אחר כך‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫ציינו שתי שאלות מחקר אותן בדקו החוקרים?‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_________________________________‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫ריכוז הסוכר בדם התלמידים‪ ,‬בניסוי זה הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬גורם קבוע בניסוי‬
‫ב‪ .‬משתנה בלתי תלוי בניסוי‬
‫ג‪ .‬משתנה תלוי בניסוי‬
‫ד‪ .‬ההשערה בניסוי‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫לפניכם ארבעה היגדים המתייחסים לתוצאות הניסוי‪ .‬סמנו את מידת התמיכה‬
‫שנותנות התוצאות בטבלה לכל היגד‪ ,‬על פי המפתח הבא‪:‬‬
‫‪ – 1‬יש בתוצאות תמיכה ישירה להיגד‬
‫‪ – 2‬אין בתוצאות תמיכה ישירה להיגד‬
‫‪ – 3‬התוצאות סותרות את ההיגד‬
‫א‪ .‬הצלחתם של התלמידים במבחן אינה תלויה כלל בארוחה שאכלו‬
‫לפני המבחן‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ב‪ .‬לו אכלו התלמידים כריך עם גבינה לפני המבחן‪ ,‬היו תוצאות‬
‫המחקר דומות לתוצאות שהתקבלו‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ד‪ .‬חשוב לאכול ארוחת בוקר לפני מבחן‪ ,‬לא חשוב כמה זמן לפני ‪1‬‬
‫מבחן אוכלים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לאכילת מנה של קורנפלקס עם סוכר וחלב כחצי שעה לפני מבחן‬
‫יש יתרון על פני אכילה של אותה מנה כשעתיים לפני המבחן‬
‫נמקו את תשובתכם להיגד הראשון‪.‬‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫______________________‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫בין מרכיבי המזון הרשומים על קופסת הקורנפלקס מופיעים‪ :‬תירס‪ ,‬מלח‪ ,‬סוכר‪,‬‬
‫חומרי טעם‪ ,‬ויטמינים – ‪ B1, B2, B6, B12‬חומצה פולית‪ ,‬ניאצין וכן מינרלים – ברזל‬
‫ונתרן‪.‬‬
‫אילו מהמרכיבים המצוינים על הקופסה‪ ,‬אחראים לדעתכם לעליית ריכוז הסוכר בדם‬
‫אצל התלמידים מקבוצת הניסוי השלישית? הסבירו את תשובתכם‪.‬‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_________________________________‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫בכנסת עלתה הצעה להפעיל בארץ תכנית הנקראת "מפעל ההזנה" ‪ .‬על פי ההצעה‪ ,‬כל‬
‫התלמידים הנמצאים במסגרת יום לימודים ארוך בבית הספר‪ ,‬יקבל אותה ארוחה‬
‫בשעת צהרים‪ .‬התכנית איננה כוללת אספקה של ארוחת בוקר לתלמידים‪.‬‬
‫העלו נימוק אחד שעשוי לשכנע את חברי הכנסת לתמוך בתוכנית‪ ,‬ונימוק נוסף שעשוי‬
‫לשכנע אותם שלא לתמוך בתוכנית‪.‬‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫_______________________________________________________‬
‫בהצלחה‬
‫‪‬‬