– ד ע" תש אמצע -חן וב מבוא לקשר כימי

‫מבוא לקשר כימי – בוחן‪-‬אמצע תשע"ד‬
‫משך הבוחן‪ 45 :‬דקות‪.‬‬
‫מרצה‪ :‬פרופ' רועי בר‬
‫ענו על ‪ 4‬מתוך ‪ 5‬השאלות הבאות‪ ,‬נמקו בקצרה‪ .‬כל שאלה ‪ 55‬נק'‪.‬‬
‫‪ 52( .1‬נק') חוקי הלוגיקה בעולם הקוונטי‪ .‬קראו את ההיקש הבא (הדרך משורש לירושלים עוברת במבשרת)‪:‬‬
‫אם מהירות הנסיעה היא בין ‪ 111‬ל ‪ 121‬קמ"ש בכל הדרך שבין שורש לירושלים‬
‫אז מהירות הנסיעה היא בין ‪ 111‬ל ‪ 121‬קמ"ש בכל הדרך שבין שורש למבשרת‬
‫וגם מהירות הנסיעה היא בין ‪ 111‬ל ‪ 121‬קמ"ש בכל הדרך בין מבשרת לירושלים‪.‬‬
‫בחנו את ההיקש מבחינה לוגית‪ .‬האם הוא תקף? נמקו‪.‬תקף בברור‪.‬‬
‫ומקום ‪:‬‬
‫כעת התייחסו להיקש הבא לגבי חלקיק חד מימדי בעל תנע‬
‫אם התנע הוא בין‬
‫ל‪-‬‬
‫בקטע‬
‫התנע הוא בין‬
‫ל‪-‬‬
‫בקטע‬
‫וגם התנע הוא בין‬
‫ל‪-‬‬
‫בקטע‬
‫אז‬
‫האם ההיקש הזה תקף לפי חוקי המכניקה הקוונטית? נמקו בפרוט‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬הטענה הראשונה לא סותרת כלום אבל בשתי הטענות שבאות אחריה מכפלת אי הוודאות בתנע (‬
‫ואי הוודאות במקום (‬
‫)‬
‫) היא ולפי עיקרון אי הודאות מכפלה זו איננה יכולה קטנה מ ‪ .‬מבחינה זו‪,‬‬
‫ההגיון הקלאסי אינו תופס בעולם הקוונטי‪.‬‬
‫‪ 52( .5‬נק') בניסוי מכינים חלקיק על טבעת מישורית במצב קוונטי בו ערך התצפית של רכיב התנע הזוויתי ̂‬
‫המאונך לטבעת שווה אפס‪ .‬סווגו את המשפטים הבאים‪ ,‬מי נכון ומי לא ונמקו בכל מקרה‪:‬‬
‫ערך התצפית של האנרגיה הינו אפס (שהרי האנרגיה פרופורציונית ל ̂ )‪ .‬לא ניתן לצפות את ערך‬
‫א‪.‬‬
‫) ( אז ערך התצפית של התנע הזוויתי הוא‬
‫התצפית של האנרגיה‪ .‬למשל אם המצב הוא‬
‫‪.‬‬
‫אפס ושל האנרגיה הוא‬
‫ב‪.‬‬
‫זהו המצב בו‬
‫ג‪.‬‬
‫אין בהכרח אפשרות לצפות בוודאות את תוצאת המדידה של התנע הזוויתי בניסוי בודד‪ .‬אבל אם נחזור‬
‫על הניסוי פעמים אינספור ונמצע על כל תוצאות המדידה יהיה הממוצע שווה אפס‪ .‬זה נכון‪ .‬ערך‬
‫התצפית מתייחס לממוצע על פני אינספור תצפיות‪ .‬אבל בכל תצפית לא ניתן לומר מה יהיה התנע‬
‫וסיכוי ‪ 21%‬שיימדד‬
‫) ( יש סיכוי של ‪ 21%‬שימדד תנ"ז של‬
‫הזוויתי‪ .‬למשלש כאשר‬
‫אבל בשום מקרה לא ימדדו תנ"ז ‪ .1‬הממוצע עם זאת הוא באמת אפס‪.‬‬
‫) ( ‪ .‬היא דווקא יכולה‪ ,‬ראה דוגמאות לעיל‪.‬‬
‫פונקציית הגל (ללא נרמול) לא יכולה להיות‬
‫ד‪.‬‬
‫כלומר‬
‫) (‬
‫√‬
‫‪ .‬לא – ראה דוגמה קודמת‪.‬‬
‫ואורך הגל של‬
‫‪ 52( .3‬נק') בניסוי מטיפוס "הסדק הכפול של ‪ "Young‬המרחק בין שני הסדקים הוא‬
‫‪ .‬כמה פסים בהירים יופיעו בתחום זוויות הפיזור‬
‫האור הינו‬
‫‪.‬‬
‫) ( ‪ .‬חשב את הסיכוי למציאת החלקיק‬
‫‪ 52( .4‬נק') חלקיק בקופסא באורך מצוי במצב‬
‫בחצי השמאלי של הקופסא‪ .‬כמה זמן יעבור עד שהסיכוי למציאת החלקיק בחצי הימני של הקופסא יהיה ?‬
‫טבלת אינטגרלים ( ו‪-‬‬
‫מספרים שלמים וחיובים)‪:‬‬
‫∫‬
‫∫‬
‫‪,‬‬
‫∫‬
‫‪,‬‬
‫הסיכוי לצד שמאל‪:‬‬
‫∫‬
‫∫‬
‫∫‬
‫∫‬
‫∫‬
‫∫‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫∫‬
‫( ∫‬
‫) (‬
‫) (‬
‫∫‬
‫∫‬
‫כדי שהסיכוי להיות בצד ימין יהא‬
‫צריך שהסיכוי להמצא בצד שמאל יהיה‬
‫)‬
‫כאשר פונקציית הגל תהיה‬
‫)‬
‫)‬
‫ולכן‪ ,‬הזמן המבוקש מקיים‪:‬‬
‫( ‪ .‬אבל‪:‬‬
‫(‬
‫(‬
‫‪ 52( .2‬נק') בניסוי האפקט הפוטואלקטרי הקרינו משטח אשלגן‬
‫בקרינה אולטרה‪-‬סגולה ומדדו את האנרגיה הקינטית‬
‫המכסימלית של האלקטרונים הנפלטים‪ .‬הגרף שהתקבל נתון‬
‫משמאל‪.‬‬
‫ציירו גרף המתאים לתוצאות ניסוי דומה שבו הקתודה‬
‫עשויה נחושת (בעלת פונקציית עבודה ‪ )4.5eV‬ומשתמשים‬
‫בעוצמת קרינה גבוהה פי שתיים‪ .‬הסבירו את השיקולים‬
‫שלכם בפרוטרוט‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫בהצלחה !‬
‫)‬
‫או‪:‬‬
‫) (‬
‫קבוע פלאנק‪:‬‬
‫זה יתקבל‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬