‫הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות‬
‫‪Faculty of Social Welfare & Health Sciences‬‬
‫[הקלד טקסט]‬
‫בית הספר לטיפול באמצעות אמנויות‬
‫‪Graduate School of Creative Arts Therapies‬‬
‫טיפול באמנויות‪ :‬מחקר ויצירה במעשה הטיפולי‬
‫י וני ‪2 0 1 5‬‬
‫כרך ‪ , 5‬גי לי ו ן ‪1‬‬
‫המוח הימני כדומיננטי בפסיכותרפיה‬
‫סיכמה‪ :‬תמי גברון‪ ,‬ביה"ס לטיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫אלן שור עוסק מזה שנים רבות בנוירופסיכואנליזה‬
‫אימפליסיטיים בטיפול ועל תהליכי וויסות הדדי לא מילולי‪,‬‬
‫התפתחותית המשלבת בין פסיכולוגיה קלינית והתפתחותית‬
‫לבין נוירוביולוגיה‪ .‬שור טוען כי תהליכים בינאישיים יכולים‬
‫הוא מתייחס להבעת פנים‪ ,‬לתנועה‪ ,‬לתנוחה ולטון וקצב‬
‫הדיבור‪ .‬בטיפול באמצעות אומנויות התקשורת הלא‪-‬מילולית‬
‫להיות מובנים וברי ‪ -‬שינוי באמצעות הפסיכולוגיה הקלינית‬
‫מתרחבת לביטויים יצירתיים לא מילוליים‪ ,‬חזותיים‪,‬‬
‫ומדעי המוח במקביל‪ .‬במאמר זה‪ ,‬כמו במאמרים וספרים‬
‫שמיעתיים ותנועתיים‪.‬‬
‫קודמים (‪ ,(Schore 2011; 2012‬ממשיך שור לעסוק בחשיבות‬
‫שור מתייחס לתיאורית ההתקשרות (‪,)Bowlby, 1969‬‬
‫המוח הימני להתפתחות היחסים‪ .‬באופן ספציפי‪ ,‬מאמר זה‬
‫עוסק‪ ,‬באופן בו מחקרים על המוח הימני האימפליסיטי‪,‬‬
‫שדומיננטי בעיבוד אינפורמציה רגשית ואינטראקציה‬
‫בינאישית‪ ,‬יכולים להסביר מנגנונים נוירוביולוגיים המהווים‬
‫תשתית לתהליכי שינוי בפסיכותרפיה‪ .‬שור מציג גוף מחקר‬
‫כתיאוריה המשפיעה ביותר על ההתפתחות הרגשית של האדם‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים שור מתבונן על תהליכי התקשרות‬
‫בפרספקטיבה התייחסותית ויוצר אינטגרציה בין תהליכים‬
‫ביולוגיים ופסיכולוגיים שעומדים בבסיס הקשר בין התינוק‬
‫להורה המטפל‪.‬‬
‫מקיף (נוירוביולוגי וקליני)‪ ,‬שמדגיש כי המוח הימני פעיל‬
‫בתהליכי תקשורת ראשוניים וממשיך להיות דומיננטי ביחסים‬
‫לאורך כל החיים‪ .‬במסגרת תהליך טיפולי נוצר ביטוי לתקשורת‬
‫שור טוען כי תהליכי וויסות הדדי בין ההורה לילד משפיעים‬
‫ומאפשרים את התפתחות המוח הימני‪ .‬תיאוריות התקשרות‬
‫עכשוויות מתייחסות לתהליכי ההתקשרות‪ ,‬כתהליכי וויסות‬
‫הדדיים; במסגרת אפיזודות של יחסים‪ ,‬שמופעלות מתוך מוח‬
‫הדדיות לא מילוליות ולא מודעות‪ .‬הפעלות אלו יוצרות תהליכי‬
‫וויסות הדדיים‪ ,‬שמשנים את חווית ההתקשרות של המטופל‪.‬‬
‫מחקרים מתחום הנוירוביולוגיה ההתפתחותית תומכים‬
‫בהנחה שתהליכי התקשרות מופעלים במוח הימני של ההורה‬
‫ימין‪ ,‬ההורה מווסת את המצב הרגשי‪-‬גופני של התינוק‪ ,‬זאת‬
‫האימפליסיטית של האדם באמצעות הפעלות (‪)enactments‬‬
‫והתינוק‪ .‬שור מתאר מחקרי מוח עם מבוגרים שמוכיחים כי‪,‬‬
‫מערכת המוח הימני אחראית על וויסות אפקט ומתח‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הם מוכיחים כי גם בבגרות‪ ,‬המוח הימני ממשיך להיות‬
‫דומיננטי בחווית ההשתייכות של האדם‪ ,‬בזיכרונות לא מודעים‬
‫ובחוויות לא מילוליות‪ ,‬כאשר המוח השמאלי תומך בתהליכי‬
‫מוטיבציה וארגון‪ .‬מינקות ולאורך כל החיים המוח הימני‬
‫הספונטני‬
‫מעבד‬
‫ומווסת‬
‫במהירות‬
‫תהליכים‬
‫רגשיים‬
‫שמאפשרים לאדם להתמודד עם מתח וסיטואציות מאתגרות‬
‫ומתוך כך לבנות עמידות רגשית ותחושת מיטבות (‪.)wellbeing‬‬
‫מאמר זה‪ ,‬כמו מאמרים אחרים של שור‪ ,‬רלוונטי לנו‬
‫המטפלים באמצעות אמנויות‪ ,‬מאחר ואמצעי התקשורת‬
‫המרכזיים שעומדים לרשותנו הינם אימפליסיטיים (מובלעים)‬
‫ולא מילוליים‪ .‬הביטוי הלא מילולי באמצעות יצירה מאפשר‬
‫תקשורת אימפליסיטית עם המטופלים שמובילה לשינוי‬
‫משמעותי בתהליך הטיפולי‪ .‬כאשר שור מדבר על יחסים‬
‫יוני ‪5102 -‬‬
‫באמצעות הבעת פנים‪ ,‬קול‪ ,‬מגע‪ ,‬תנועה ושאר אמצעי תקשורת‬
‫לא מילוליים‪ .‬מתוך כך‪ ,‬מנגנון ההתקשרות שנמצא במוח ימין‬
‫בא לידי ביטוי בתהליכי וויסות הדדיים של עוררות רגשית‬
‫וסנכרון ביולוגי‪ .‬במסגרת התקשרות דיאדית‪ ,‬ההורה הרגיש‬
‫מכיר‪ ,‬נענה ומווסת‪ ,‬באופן אימפליסיטי‪ ,‬ביטויים רגשיים לא‬
‫מילוליים של עוררות שלילית וחיובית של התינוק‪ .‬באמצעות‬
‫תקשורת זו ההורה מווסת את התפתחות המערכת העצבית של‬
‫התינוק‪ ,‬כאשר ההורה והתינוק בונים יחד מערכת‬
‫סינכרוניזציה שמווסתת אפקט שלילי ומשמרת אפקט חיובי‪.‬‬
‫באופן זה‪ ,‬נוצרת חווית תקשורת הדדית של מוח ימין אל מוח‬
‫ימין‪.‬‬
‫ייצוגים לא מודעים אלו של חווית התקשרות או תהליכי‬
‫וויסות הדדי‪ ,‬כפי ששור קורא לזה‪ ,‬מוטבעים בזיכרון‬
‫האימפליסיטי הפרוצדוראלי כמודל עבודה ( ‪interpersonal‬‬
‫‪ ,)working model‬שמקדד ומקבע אסטרטגיות לא מודעות של‬
‫התקשרות וויסות אפקט‪ ,‬יחד עם תחושת עצמי אימפליסיטית‬
‫רגשית וגופנית‪.‬‬
‫‪Academic Journal of Creative Arts Therapies‬‬
‫‪http://ajcat.haifa.ac.il‬‬
‫עמוד ‪235‬‬
‫טיפול באמנויות‪ :‬מחקר ויצירה במעשה הטיפולי‬
‫בהמשך החיים הילד ממשיך לפתח את תהליכי הוויסות‬
‫במצבים קונפליקטואליים‪ .‬העברה זו אינה מודעת ולא מילולית‬
‫עצמי כתוצאה מהתפתחות תהליכים נוירופיזיולוגיים ומתוך‬
‫ניסיון חיים‪ .‬תהליכי וויסות עצמי אלו חיוניים לבנייה של עצמי‬
‫ובאה לידי ביטוי במערכת העצבים האוטומטית‪ .‬תהליכים אלו‬
‫של העברה והעברה נגדית שמופעלים במוח ימין באים לידי‬
‫ביטוי באמצעות הפנים‪ ,‬הקול והגוף‪ .‬המטפלת האמפאטית‬
‫מזהה באופן אימפליסיטי את ההעברה הלא מילולית של‬
‫ברור ואינטגרטיבי‪ ,‬תחושת ‪wellbeing‬‬
‫רגשי ועמידות גם‬
‫באופן אוטונומי וגם במסגרת יחסים‪.‬‬
‫התקשרות מוח ימין במסגרת יחסים טיפוליים‬
‫כאשר מתרחשת התקשרות טראומטית ( ‪relational‬‬
‫‪ ,)trauma‬כגון פגיעה או הזנחה‪ ,‬נוצרת התקשרות לא בטוחה‪.‬‬
‫במצב כזה ההורה אינו זמין לוויסות של אפקט רגשי ואינו‬
‫מעורב בתהליכים בינאישיים של עוררות וויסות‪ ,‬ומתוך כך‬
‫המצבים הרגשיים השליליים הופכים להיות דומיננטיים וארוכי‬
‫טווח‪ .‬מחקרים מצביעים על כך כי במצבי הזנחה ופגיעה יש‬
‫פגיעה נוירופסיכולוגית בעיקר במוח ימין‪ .‬מוח ימין שרגיש‬
‫לט ראומה‪ ,‬אוצר בתוכו את הזיכרונות האימפליסיטיים ולא‬
‫מייצר מנגנוני התמודדות עם טראומה‪ .‬כלומר‪ ,‬טראומת‬
‫היחסים שמוטבעת במוח ימין‪ ,‬יוצרת התקשרות לא בטוחה‬
‫ומודל עבודה פנימי שפוגע בתפקוד האדם‪.‬‬
‫שור מציע במאמר זה מודל שעוסק בטיפול ושינוי במוח ימין‬
‫מתוך תקשורת בינאישית אימפליסיטית‪ .‬מרכזה של שיטת‬
‫הטיפול היא הערכה מחדש של מודל העבודה הפנימי‪ ,‬המופעל‬
‫מתוך הזיכרון האימפליסיטי של האדם‪ ,‬ובעקבות כך תגובה‬
‫מווסתת אימפליסיטית של המטפלת‪.‬‬
‫המטפלת מזהה וקשובה לא רק למידע המילולי‪ ,‬כי אם גם‬
‫למידע האימפליסיטי שקשור לחוויה הלא מילולית הפנימית של‬
‫האדם‪ .‬באופן זה‪ ,‬המטפלת מתאימה ומסנכרנת את ההתנהגות‬
‫שלה לצורך יצירת קשר טיפולי בטוח עם המטופל‪ .‬שור טוען כי‬
‫ניתן להגדיר אינטרסוביקטיביות בטיפול‪ ,‬כמערכת תקשורת בין‬
‫מוח ימין של המטפלת לזו של המטופלת‪ .‬תקשורת‬
‫אימפליסיטית זו המאחדת מוח‪ ,‬נפש וגוף‪ ,‬הינה דו‪-‬כיוונית‬
‫והדדית‪ .‬ניתן להגדיר זאת גם כדיאלוג המוזיקלי שמאחורי‬
‫המילים‪.‬‬
‫המטופל; מוח ימין של המטפלת המכוונן באופן פסיכו‪ -‬ביולוגי‬
‫ומכוונן לעוררות רגשית‪ ,‬מזהה את הסימנים לעוררות של‬
‫המטופל ומגיב באופן מווסת למצב זה‪ .‬מוח ימין של המטפלת‬
‫מכוונן לזיהוי הבעות‪ ,‬טון דיבור ודימויים גראפיים‪ .‬תקשורת‬
‫יחסי ההעברה באמצעות מוח ימין יכולה להכיל בתוכה ביטוי‬
‫לטראומת יחסים מוקדמת‪ ,‬שלא היו מווסתים בעבר על ידי‬
‫ההורה‪ ,‬אולם בסיטואציה הטיפולית נוצרת הזדמנות לתיקון‬
‫החוויה‪.‬‬
‫מכניזם היחסים של מוח ימין כמוביל לשינוי בטיפול‬
‫מאחר וטראומת יחסים מוקדמת קשורה ליחסים ולוויסות‬
‫הדדי‪ ,‬התיקון יכול להתרחש רק במסגרת טיפול התייחסותי‪.‬‬
‫העבודה הקלינית כוללת הפעלות מחדש‪ ,‬במסגרת מחויבות‬
‫והתמסרות של שני השותפים בתהליך‪ .‬סוג טיפול זה הינו‬
‫תובעני ודורש מיומנויות גבוהות‪ .‬טיפול מסוג זה יכול ליצור‬
‫תהליכי שינוי נוירו פלסטיים במוח הימני‪ ,‬שמכיל את דפוסי‬
‫ההתקשרות לאורך החיים‪ .‬המכניזם הבינאישי‪ -‬נוירוביולוגי‬
‫דורש טיפול ארוך טווח והוא בעל פוטנציאל להפוך דפוס‬
‫התקשרות לא בטוח לדפוס בטוח יותר‪ .‬שור מציג מחקרים‬
‫שטוענים כי טיפול ארוך טווח מאפשר הרחבה של מבנים‬
‫נפשיים‪ ,‬ואלו מאפשרים עיבוד והרחבה של תפקודי מוח ימין‪,‬‬
‫כגון וויסות אפקט‪ ,‬וויסות מתח‪ ,‬הומור‪ ,‬אהבה הדדית‪,‬‬
‫ואינטימיות‪ .‬ההרחבה של יכולת הנפש התייחסותית ‪-‬רגשית‬
‫יכולה ליצור שינוי במערכת הקורטיקלית והסב ‪-‬קורטיקלית של‬
‫המוח הימני‪ .‬טיפול כזה יכול ליצור שינוי במודל העבודה הלא‬
‫מודע של המטופל ולאפשר בעקבות זאת אסטרטגיות‬
‫התמודדות יעילות יותר של וויסות עצמי רגשי‪ ,‬ובעקבות כך‬
‫גמישות והסתגלות במצבי עצמי שונים בקונטקסט של יחסים‪.‬‬
‫באמצעות הכשרה נכונה שמדגישה את חשיבות המוח הימני‪,‬‬
‫יחסי העברה והעברה נגדית במסגרת הפעלות הדדיות‬
‫קלינאים מכל הגישות יכולים להפוך מומחים בתהליכים‬
‫אינטרסובייקטיביים לא מילוליים ובידע אימפליסיטי של‬
‫הפסיכולוגיה מדברת על העברה כדפוס של תגובה ביחסים‪,‬‬
‫שמתעורר בגלל מצב בהווה‪ ,‬אך קשור למצב רגשי שאירע בעבר‪.‬‬
‫חוקרים מתחום מדע המוח מתייחסים לתהליך ההעברה‬
‫יחסים‪ ,‬שתומך בטיפול יעיל‪ .‬הכישורים הקליניים האלו כוללים‬
‫אמפטיה רגשית‪,‬יכולת לווסת מצבים רגשיים מסוגים שונים‪,‬‬
‫כחוויה אימפליסיטית שאצורה במוח ימין‪ .‬כאשר המוח הימני‬
‫מחזיק בתוכו ייצוגים של מצבים רגשיים שקשורים‬
‫לסיטואציות יחסים מהעבר‪ ,‬ונוצרת סיטואציה דומה בהווה‪,‬‬
‫ייצוגים אלו מופעלים וגורמים לתגובות מסוימות‪ .‬על פי שור‪,‬‬
‫יחסי העברה והעברה נגדית הם ביטוי דו‪-‬כיווני של תקשורת‬
‫יוני ‪5102 -‬‬
‫פתיחות לחוויות אימפליסיטיות‪ ,‬אינטואיציה קלינית‬
‫ויצירתיות‪ .‬חשיבות ההתייחסות לתהליכים אימפליסיטיים‬
‫הנמצאים במוח ימין רלוונטיים לא רק לטיפול‪ ,‬אלא גם‬
‫לתהליכי הערכה‪ .‬מבחנים השלכתים כגון רורשך מתייחסים‬
‫לחלקים האימפליסיטיים במוח הימני‪ ,‬וזאת לעומת שאלונים‬
‫מילוליים שבודקים תפקודים אקספליסיטיים‪.‬‬
‫‪Academic Journal of Creative Arts Therapies‬‬
‫‪http://ajcat.haifa.ac.il‬‬
‫עמוד ‪235‬‬
‫ מחקר ויצירה במעשה הטיפולי‬:‫טיפול באמנויות‬
‫שור מסיים את המאמר ומדגיש את החשיבות של‬
– ‫אינטגרציה אינטרדסיפלינארית בין ידע התפתחותי רגשי‬
‫ תהליכים‬,‫ ידע על טראומת יחסים‬,‫ תיאורית התקשרות‬,‫חברתי‬
‫ כל אלו רלוונטיים להבנה וקידום‬.‫ ומחקרי מוח‬, ‫מודעים‬-‫לא‬
.‫של תהליכי שינוי בטיפול‬
‫ביבליוגרפיה‬
Bowlby, J (1969). Attachment and loss. Vol
1:Attachment. New York, N.Y: Basic books
Schore, A. (2011). The Right Brain Implicit Self Lies at
the Core of Psychoanalysis. Psychoanalytic
Dialogues, 21:75–100
Schore, A. (2012). The Science of art of psychotherapy.
W.W. Norton & Company. New- York.
London
Schore, A. (2014), The right brain is dominant in
psychotherapy, Psychotherapy, 51(3) 388-397
[email protected] ,‫ד"ר תמי גברון‬
235 ‫עמוד‬
Academic Journal of Creative Arts Therapies
http://ajcat.haifa.ac.il
5102 - ‫יוני‬