‫אין הורה שלא מתמודד עם משימת הצבת הגבולות עבור ילדיו‪ .‬בעידן שבו‬ ‫זכויות הילד הן דבר מקודש‪ ,‬ושבו אנחנו כהורים מנסים לתת לילדנו מכל טוב‪,‬‬ ‫שאלת הגבולות עולה ביתר שאת‪.‬‬ ‫הצבת גבולות בגיל הרך היא בראש ובראשונה למידה התנהגותית של הילד‪ ,‬המהווה‬ ‫בסיס להבנה מאוחרת יותר של הילד באשר לסיבותיה‪ .‬לדוגמה ילד בן שנה לומד לא‬ ‫לטפס על השולחן‪ ,‬כי יודע שהדבר יגרור כעס מצד ההורה‪ .‬בשלב מאוחר יותר‪ ,‬הוא‬ ‫מבין שלא מטפסים על השולחן כי אפשר ליפול וזה מסוכן‪ ,‬ובשלב מאוחר עוד יותר‪ ,‬הוא‬ ‫ידע שזו אינה התנהגות נורמטיבית‪ ,‬אינה מקובלת ואינה מנומסת‪.‬‬ ‫מה הגבול שלכם ואיך אתם שומרים עליו?‬ ‫הגבול יוצר מרחב בטוח‪ ,‬ומגדיר את האזורים שבהם ניתן להתנהל בחופשיות‪ .‬כולנו‬ ‫מכירים את ההרגשה הנפלאה של יום חופשי או אפילו שבוע חופש מעבודה‪ .‬אך מה‬ ‫קורה כשהחופש שניתן לנו הוא בלתי מוגבל בזמן? האם גם אז נחוש אותה מידה של‬ ‫אושר? קרוב לוודאי שלא‪.‬‬ ‫רובנו נחוש שעמום וריקנות‪ .‬זה גם מה שמתעורר בתוך ילד שחי ללא גבולות‪ :‬ריקנות‪,‬‬ ‫שעמום‪ ,‬בלבול‪ ,‬אזלת יד‪ ,‬הליכה פנימית לאיבוד‪.‬‬ ‫גבולות שומרים על ילדינו‪ ,‬כי הם מגדירים להם מה מותר ומה אסור‪ ,‬מהו טוב ומהו רע‪.‬‬ ‫כשההגדרות (או לחילופין‪ :‬גדרות‪ ,‬גבולות) ברורים‪ ,‬הילד מסוגל לבנות לעצמו חוויה‬ ‫פנימית של 'ידיעה' המעניקה שקט‪ ,‬בטחון‪ ,‬רציפות וקביעות‪ .‬גבולות יוצרים סדר וארגון‬ ‫בעולם הפנימי כמו בעולם החיצוני‪.‬‬ ‫אנסה להציג עשרה עקרונות שיסייעו לכם‪ ,‬ההורים‪ ,‬להתמודד עם המשימה המאוד לא‬ ‫פשוטה‪ ,‬של הצבת גבולות לילדים‪ .‬שמירה על העקרונות הללו יקלו על הילד להפנים‬ ‫את רעיון הגבול‪ ,‬ויסייעו לכם לשמור על דמותכם כהורה נוכח‪ ,‬אוהב ושאפשר לסמוך‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫כשהגבולות ברורים‪ ,‬הילד מסוגל לבנות לעצמו חוויה פנימית של 'ידיעה' המעניקה שקט‪.‬‬ ‫‪ .1‬להאמין בגבול שאנחנו מציבים‬ ‫הגבולות הראשונים שאנחנו מציבים לילדינו קשורים לביטחון והגנה‪ .‬אם יושיטו יד לספל‬ ‫התה שלנו‪ ,‬נרחיק אותם כדי שלא ייכוו‪ ,‬נרחיק מהם צעצועים עם חלקים קטנים‪ ,‬שלא‬ ‫יכניסו לפה ויבלעו וכדומה‪.‬‬ ‫אלו האזורים‪ ,‬שלנו‪ ,‬כהורים‪ ,‬נוח להציב בהם את הגבול‪ ,‬כי אנחנו "בטוחים בצדקתנו"‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬יש אזורים שבהם אנחנו לא שלמים עד הסוף עם הגבול‪.‬‬ ‫לדוגמה אם אנחנו לא רוצים שילדנו יצפה בטלוויזיה יותר מ‪ 20-‬דקות‪ ,‬אבל מצד שני‪ ,‬זה‬ ‫גם נוח לנו שהוא עסוק במשהו ואנחנו פנויים לעיסוקנו‪ ,‬יהיה לנו מאד קשה להתנגד לו‪,‬‬ ‫כשיגיד לנו "רק עוד חמש דקות‪..‬בבקשה‪."...‬‬ ‫ככל שנהיה שלמים יותר עם הגבול שאנחנו מציבים‪ ,‬כך יהיה לילד קל וברור יותר‬ ‫להפנימו‪.‬‬ ‫‪ .2‬להוות דוגמא אישית‬ ‫כלי הלמידה הראשון של ילדים הוא חיקוי‪ .‬ילדים מחקים את מה שהם רואים ‪-‬כך‬ ‫לומדים ילדים צעירים לדבר‪ ,‬לשבת‪ ,‬לעמוד‪ .‬אם ילד לא היה רואה בסביבתו מבוגרים‬ ‫העומדים על שתי רגליים‪ ,‬הוא מעולם לא היה מנסה להזדקף‪ .‬קל וחומר לגבי חינוך‬ ‫לגבולות‪ .‬ילדים לומדים הרבה יותר מההתנהלות שהם רואים מאשר ממילים‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬אם הורה יאמר לילדו "אני לא מסכים שתצעק עלי‪ .‬בבית הזה לא צועקים"‪ ,‬אבל‬ ‫בעצמו ירים את קולו ללא היכר‪,‬‬ ‫הילד ילמד מתוך מה שהוא רואה מולו (במקרה הזה‪ ,‬שומע)‪ ,‬והמילים תאבדנה‬ ‫ממשמעותן‪.‬‬ ‫כדאי ליצור עבור הילד סביבה מנוטרלת מגירויים שיגרמו לו לחצות גבולות‪.‬‬ ‫‪ .3‬להתחשב‬ ‫אם החלטנו שאנחנו לא מרשים לילד שלנו לשחק באייפון‪ ,‬זה יהיה לא הוגן מצידנו‬ ‫להשאיר את האייפון על השולחן בסלון‪ ,‬באופן שיהווה פיתוי לילד לקחת אותו‪ .‬חשוב‬ ‫שניצור עבור הילד סביבה מנוטרלת ככל שניתן מגירויים שיגרמו לו לחצות גבולות‬ ‫שהצבנו‪.‬‬ ‫‪ .4‬לעצור פעולה לא מקובלת באופן מיידי‬ ‫כאמור‪ ,‬ילדים בגיל הרך לומדים מפעולות‪ .‬כאשר שני ילדים רבים בגן המשחקים‪ ,‬עד‬ ‫שאחד מהם תופס בידו קומץ משערותיו של חברו‪ ,‬על ההורה לעצור זאת באופן מיידי‪,‬‬ ‫ולשחרר את השערות של הילד מלפיתתו של השני‪.‬‬ ‫זה יהיה לא נכון לצעוק לעבר הילד "תעזוב אותו‪ ,‬זה כואב לו‪ ,‬אני לא מרשה לך‬ ‫להתנהג בצורה כזו"‪ .‬בסיטואציה כזו עלינו לגשת באופן מיידי ולהפריד בין הילדים‪ ,‬ורק‬ ‫לאחר מכן יש מקום להסביר שזה כואב‪ ,‬שזו התנהגות לא מקובלת‪ ,‬שהוא בודאי לא‬ ‫היה רוצה שימשכו לו בשיער וכו'‪.‬‬ ‫‪ .5‬לפנות אל הילד בחיוב ולא בשלילה‬ ‫יש ערך רב לפניה בחיוב‪ ,‬המבטאת הסתכלות חיובית ואמונה ביכולתו של הילד לשנות‬ ‫את התנהגותו להתנהגות הרצויה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ילדים קולטים מידע דרך תמונות‪.‬‬ ‫דוגמה‪ ,‬אם אנחנו אומרים לילד "לא לזרוק אוכל מהצלחת"‪ ,‬התמונה הנקלטת היא של‬ ‫אוכל הנזרק מהצלחת‪(..‬על משקל‪" ,‬אל תחשוב על פיל לבן"‪ ,‬שכולנו מכירים‪)...‬‬ ‫אם נוכל להגיד‪" ,‬אם אתה לא רוצה לאכול‪ ,‬תשאיר את האוכל בצד הצלחת"‪ ,‬נוכל‬ ‫לעודד ביתר קלות פעולות רצויות‪ .‬מובן כי לעיתים יש צורך לומר "לא" או "אסור"‪ ,‬אבל‬ ‫חשוב להצמיד לכך גם עידוד לפעולה מותרת‪ ,‬חיובית ורצויה‪.‬‬ ‫‪ .6‬להיות עקביים‬ ‫עקביות היא עקרון חשוב ביותר בהצבת הגבול‪ .‬לדוגמה אם אנחנו לא מסכימים לתת‬ ‫שוקולד לפני ארוחת ערב‪ ,‬אז עלינו להיות עקביים ולהתמיד בכך‪ .‬אם לפעמים נאפשר‬ ‫לילד לאכול שוקולד לפני ארוחת הערב‪ ,‬פעמים אחרות נמנע זאת ממנו‪ ,‬הוא יכעס‪ ,‬יריב‬ ‫איתנו‪ ,‬ובעיקר יתבלבל‪.‬‬ ‫ילד לא יכול להפנים גבול‪ ,‬כאשר אין עקביות‪ .‬כולנו מכירים את הרגעים שבהם אנחנו‬ ‫מתקשים לשאת את התפרצויותיו או תחינותיו של הילד ומתפתים לתת לו את השוקולד‬ ‫(או מה שחפץ בו באותו רגע)‪ ,‬רק כדי שיהיה לנו סוף סוף שקט‪ .‬המסר שעובר במצבים‬ ‫כאלה‪ ,‬הוא תצעק‪ ,‬תשתולל‪ ,‬בסוף זה יצליח לך‪ ,‬וזה כמובן מסר שאנחנו לא מעוניינים‬ ‫להעביר‪.‬‬ ‫מותר לנו להיות אנושיים ו"ליפול" במקומות האלה‪ ,‬שבהם אנחנו רק רוצים שקט רגעי‪,‬‬ ‫אבל חשוב שנכיר בכך שהם מחבלים בהפנמת הגבול על ידי הילד‪ ,‬ויתכן שאחר כך‬ ‫יהיה עלינו לעבוד עוד יותר קשה‪ .‬לתת ‪ -‬רק שתפסיק לבכות‪.‬‬ ‫‪ .7‬להעביר מסר אחיד (ולא כפול)‬ ‫בהמשך לעקביות‪ ,‬חשוב שתהיה התאמה בין הדמויות שמחנכות את הילד‪.‬‬ ‫זה מאד מבלבל אם אמא אוסרת על הילד לצייר על הרצפה‪ ,‬ואילו אביו מתייחס לכך‬ ‫בשלוות נפש‪ ,‬ופשוט מנקה אחריו‪ .‬חשוב שההורים יתאמו ביניהם עמדות בנוגע לגבולות‬ ‫שברצונם להציב‪.‬‬ ‫מרגיז‪ ,‬אבל אל תאבדו עשתונות‪.‬‬ ‫‪ .8‬להימנע משאלות "למה?"‬ ‫לפעמים אנחנו עדים להתנהגויות של ילדנו שלא מקובלת עלינו ואז התגובה הראשונית‬ ‫שלנו היא "למה אתה לא עושה מה שאני אומר לך?" או "למה אתה לא מתלבש כשאני‬ ‫מבקשת?"‪.‬‬ ‫אם תתעמקו בשאלות מהסוג הזה‪ ,‬תשימו לב שהן מחלישות מאד את ההורה‪.‬‬ ‫נימה של השאלה הזו מעניקה הרבה כוח ושליטה לילד‪ ,‬ומעמידה את ההורה בעמדה‬ ‫חסרת אונים‪ .‬כל "למה" הוא סוג של "למה אתה עושה לי את זה?‪ ,"..‬והילד מבין שיש בידיו‬ ‫כוח להחליט ולשלוט‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אין מה לשאול למה‪ ,‬כי אנחנו לא באמת מעוניינים‬ ‫לפתוח את הנושא לדיון‪ .‬במקום לשאול "למה אתה לא מתלבש כבר?" לומר "אני מבקשת‬ ‫ממך להתלבש עכשיו"‪.‬‬ ‫‪ .9‬לשמור על איפוק רגשי‬ ‫כשילד עובר את הגבול‪ ,‬זה מאד מרגיז‪ ,‬ולעיתים אנחנו מופעלים רגשית בסיטואציות כאלה‬ ‫עד כדי איבוד העשתונות‪ .‬צריך לזכור‪ ,‬שכשאנחנו "יוצאים מכלינו"‪ ,‬הילד חווה שליטה‪ ,‬הוא‬ ‫מרגיש שההורה מתייחס אליו באופן יוצא דופן‪ .‬גם אם זו התייחסות שלילית‪ ,‬הילד נהנה‬ ‫מהמקום שהוא מקבל ומהכוח שהוא מגלה שיש לו‪ .‬לכן‪ ,‬כל הצבת גבול חייבת להיעשות‬ ‫בנחישות ובבהירות‪ ,‬אך בקור רוח‪.‬‬ ‫‪ .10‬לעמוד במילה‬ ‫מי לא מכיר את הסיטואציה ‪ -‬אנחנו מתארחים אצל חברים‪ ,‬והילדון לא מתנהג כראות‬ ‫עינינו‪.‬‬ ‫אנחנו אומרים לו "אם עוד פעם אחת תזרוק על נועה את הצעצוע‪ ,‬אנחנו הולכים"‪ ,‬וזה קורה‬ ‫שוב ושוב‪ ,‬וההורה חוזר על ה"איום"‪ ,‬והילד בשלו‪ .‬אם ההורה לא מרגיש שהוא יכול לממש‬ ‫את האמירה הזו‪ ,‬כדאי שיוותר עליה מלכתחילה‪.‬‬ ‫אם אמרנו משהו‪ ,‬ולא עמדנו במילה שלנו‪ ,‬הילד שלנו לא ייקח אותנו ברצינות‪ .‬זה‬ ‫באמת לא נעים לעקור ילד באמצע משחק עם חברים‪,‬‬ ‫אבל אם הוא עבר את הגבול מבחינתנו‪ ,‬ואם הסנקציה שהוגדרה מראש‪ ,‬היא ללכת‬ ‫הביתה‪ ,‬אין לנו אלא לממש זאת‪ .‬הילד יבכה ויצעק‪ ,‬אבל גם ילמד מזה שמילה של‬ ‫אמא זו מילה (גם של אבא‪.)...‬‬ ‫דפנה גרינר‪MSW. ,‬עובדת סוציאלית קלינית‪ .‬עוסקת בפסיכותרפיה בילדים‪ ,‬נוער‬ ‫ומבוגרים‪ ,‬בהדרכות הורים והנחיית קבוצות‪ .‬עובדת בתחנה לטיפול בפרט ובמשפחה‬ ‫ברמת השרון‪ ,‬בעלת קליניקה פרטית בתא וחברה בצוות "מה הבעיה" מכון לייעוץ‬ ‫פסיכולוגי בטלפון‪.‬‬