‫הופק לזיכוי הרבים ע"י‬ ‫ב "ה‬ ‫עידן המועדים‬ ‫‪Z í×îòì ³î×ñí Z‬‬ ‫¼‪ðî¼î ¹½î− ¬îšñ− ,ñ"šî®ï ¹½î− í−ðëî¼ îò−ëþ ñ"¾êþí öþô ,íþîþë íò¾ô ,ê"ôþ ,µîþ¼ öìñî¾í :−š½õ −õ ñ‬‬ ‫‪(02‬‬‫‪02-5324067) ê"¬−ñ¾ ó−þõê-öë öð−¼ ëþí −ð− ñ¼ µþ¼òî ë³×ò‬‬ ‫ חנוכה ומנהגיו ‬ ‫‪ .ê‬מהו חנוכה? ‪ -‬רבינו הרמב" )חנוכה ג‪ ,‬אג( כתב את הרקע‬ ‫לימי החנוכה‪ ,‬ואלו דבריו‪ :‬בתקופת בית שני‪ ,‬גזרו מלכי ָי ָו‬ ‫גזירות על ע ישראל‪ ,‬וביטלו אות ִמ ָ ָת ‪ ,‬ולא הניחו לה ‬ ‫לעסוק בתורה ובמצוות‪ ,‬ולחצו לח גדול‪ ,‬ופשטו ידיה ‬ ‫בממונ ובבנותיה ‪ ,‬ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטימאו‬ ‫הטהרות ]ושלטו בישראל במש" ‪ 180‬שנה! )ויקרא רבה כט‪ ,‬ב([‪ .‬והיה צר‬ ‫מאוד לישראל מפניה ‪ ,‬עד שריח עליה ה' אלקי אבותינו‪,‬‬ ‫והושיע מיד והציל ‪ ,‬וגברו בני חשמונאי הכהני הגדולי ‬ ‫]חמשת בניו של מתתיהו הכה‪ :‬יהודה‪ ,‬שמעו‪ ,‬יוחנ‪ ,‬יונת ואלעזר[‪ ,‬והרגו ‪,‬‬ ‫והושיעו את ישראל מיד ‪ ,‬והעמידו מל" מ הכהני ]ומלכות בית‬ ‫חשמונאי ארכה ‪ 103‬שני )עבודה זרה ט‪ ,(.‬ומלכו מה י"א מלכי ‪ ,‬ואחריה ָמ ָל ְ"‬ ‫הורדוס[‪ ,‬וחזרה המלכות לישראל‪ ,‬ונמשכה יותר ממאתיי שנה‬ ‫עד חורב בית שני‪.‬‬ ‫וכשגברו ישראל על אויביה ואיבדו ‪ ,‬היה זה ביו כ"ה‬ ‫בחודש כסליו‬ ‫אחרי נס פורי שהיה בזמ חורב בית ראשו )סדר הדורות([‪ ,‬וכשנכנסו‬ ‫להיכל לא מצאו שמ טהור במקדש אלא פ" אחד של שמ שהיה‬ ‫מונח בחותמו של כה גדול‪ ,‬ולא היה בו להדליק אלא יו אחד‬ ‫בלבד‪ ,‬ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימי ‪ ,‬עד שכתשו‬ ‫זיתי והוציאו מה שמ טהור‪.‬‬ ‫]בשנת ‪ 3622‬לבריאת העול )‪ 138‬לפני הספירה(‪ ,‬כ‪ 2180‬שנה‬ ‫ומפני זה תיקנו החכמי שבאותו הדור שיהיו שמונה ימי ‬ ‫אלו‪ ,‬שתחילת מיו כ"ה בכסליו‪ ,‬ימי שמחה והלל בכל שנה‬ ‫ושנה‪ ,‬ומדליקי בה נרות על פתחי הבתי בכל לילה ולילה‬ ‫משמונת הלילות‪ ,‬להראות ולגלות הנס‪ ,‬והיא מצוה מדברי‬ ‫חכמי כקריאת מגילה‪ ,‬וימי אלו ה הנקראי "חנוכה"‪ .‬עד‬ ‫כא מדברי הרמב" ‪.‬‬ ‫‪ .ë‬מעלת הימים‪/‬סיפור הנפלאות ‪ -‬צרי" האד להזהר שלא‬ ‫יפסיד את ימי החנוכה המקודשי ב‪1‬חוק וקלות ראש‪ ,‬כי בימי ‬ ‫שעשה ה' ניסי לעמו ישראל‪ ,‬חייבי להודות לשמו יתבר"‪,‬‬ ‫ֶא ַ‪ . 3‬ולמי שיש לו‬ ‫ובמקו להודות‪ ,‬אי" יתכ שיחטא האד וְ ‪ְ 5‬‬ ‫לב‪ ,‬יספיק מוסר זה )החיד"א במורה באצבע ט‪ ,‬שג; מל"ח כז‪ ,‬חי וסו; באה"ל ס"ס‬ ‫תרע(‪ - .‬ויש לאד לספר לבני ביתו עני הניסי שנעשו לאבותינו‬ ‫בימי אלו )קיצור שולח ערו קלט‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ .è‬סעודות ‪ -‬ריבוי הסעודות שמרבי בה בימי חנוכה‪ ,‬אינ‬ ‫אלא סעודות רשות‪ ,‬שלא קבעו חכמי ימי אלו למשתה‬ ‫ושמחה )שו"ע תרע‪ ,‬ב(‪ .‬ויש אומרי שיש קצת מצוה בריבוי‬ ‫הסעודות‪ ,‬ונוהגי לומר זמירות ותשבחות לה' בסעודות אלו‪,‬‬ ‫ואז לכל הדעות נחשבות לסעודות מצוה )רמ"א ש (‪ .‬והשמחה תהא‬ ‫מעורבת ובלולה בשמחת התורה )כנה"ג הגה"ט ש ; באה"ל ש (‪.‬‬ ‫‪ .ð‬מאכלים‪/‬צדקה ‪ -‬נוהגי לאכול סופגניות ולביבות מטוגנות‬ ‫בשמ‪ ,‬זכר לנס השמ של המנורה )יח*((‪ ,‬ויש נוהגי לאכול ויש‬ ‫נוהגי לאכול מאכלי חלב )רמ"א תרע‪ ,‬ב; בא"ח וישב‪ ,‬כד(‪] .‬ואי לבר" על‬ ‫פגמי הנפש על ידי הצדקה‪ ,‬וביחוד כשנותני ללומדי תורה עניי ‬ ‫להחזיק )קיצוש"ע קלט‪ ,‬א ועי' מ"ב תרע‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪ .í‬עשיית מלאכה ‪ -‬ימי החנוכה מותרי בעשיית מלאכה‪,‬‬ ‫ונוהגות הנשי שלא לעשות מלאכה בעוד שנרות החנוכה‬ ‫דולקי )שו"ע תרע‪ ,‬א(‪ ,‬במש" חצי שעה מהדלקת ‪ ,‬והטע הוא‬ ‫משו היכר להודיע שאסור להשתמש לאור נרות החנוכה )מ"ב‬ ‫ש ‪ ,‬ד(‪ ,‬והיא קבלה מזמ קדו )בא"ח וישב‪ ,‬כז(‪ .‬וההקפדה הינה דוקא‬ ‫במלאכות גמורות כגו כביסה‪ ,‬תפירה וסריגה‪ ,‬אבל מותרות‬ ‫בבישול ואפיה )יב(‪ - .‬והאנשי אינ נמנעי כלל מעשיית‬ ‫מלאכה )עי' מ"ב ש ‪ ,‬ג; יד(‪.‬‬ ‫‪ .î‬הספד‪/‬תענית‪/‬בית‪-‬קברות ‪ -‬ימי החנוכה ה ימי שמחה‬ ‫והלל‪ ,‬ואי להתעצב בה אלא להראות ששו ושמחה על כל‬ ‫הטוב שעשה עימנו אלוקינו בימי האלו )סדר היו ‪ ,‬סדר חנוכה ד"ה ימי(‪,‬‬ ‫ולכ ימי החנוכה אסורי בהספד ובתענית כימי הפורי )שו"ע תרע‪,‬‬ ‫א(‪ ,‬אבל חכ שנפטר מותר להספידו בפניו ]=בעת ההלויה[ )ש ‪ ,‬ג; יו"ד‬ ‫תא‪ ,‬ה(‪ - .‬ומנהג הספרדי שא חל יו האזכרה בחנוכה‪ ,‬אי‬ ‫עולי לבית‪0‬הקברות‪ ,‬אלא מקדימי ללכת קוד חנוכה )מל"ח כז‪,‬‬ ‫יא; בא"ח ש"א וישב‪ ,‬כב(‪ ,‬וא חל יו השבעה או השלושי בחנוכה‪,‬‬ ‫מאחרי את העליה לאחר חנוכה )יא ד"ה ומה; נט( ]וביו האזכרה מותר‬ ‫לעשות סעודה ולימוד‪ ,‬ויאמרו דברי תורה וחיזוק ולא דברי הספד )ילקו"י נו סג([‪,‬‬ ‫ומכל מקו דיני אבילות נוהגי בחנוכה כרגיל )שו"ע תרצו‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫ ה חייבים בהדלקה ‬ ‫‪ .ï‬מצות ההדלקה ‪ -‬מצות נרות חנוכה חביבה היא עד מאוד‪,‬‬ ‫וצרי" האד להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסי‪ 7‬בשבח האל‬ ‫והודיה לו על הניסי שעשה לנו )רמב" חנוכה ד‪ ,‬יב(‪ ,‬ואפילו עני‬ ‫שבישראל שמתפרנס מ הצדקה‪ ,‬שואל על הפתחי או מוכר‬ ‫כסותו )ש ; שו"ע תרעא‪ ,‬א( או משכיר עצמו לעבודה כדי שיוכל לקנות‬ ‫לפחות נר אחד לכל לילה ולפרס הנס בהדלקה )מ"ב ש ‪ ,‬ב וג; כא(‪.‬‬ ‫וא‪ 7‬א ארע שהחסיר להדליק יו אחד‪ ,‬ידליק בשאר הימי ‪,‬‬ ‫כיו שכל יו היא מצוה בפני עצמה )עי' שו"ע ס"ס תרעב(‪.‬‬ ‫והמזלזל בהדלקת נרות חנוכה‪ ,‬מלבד מה שמבטל מצות‬ ‫חכמי ‪ ,‬נראה שכופר בטוב שהטיב עימנו הקב"ה ואינו שמח‬ ‫בשמחת ישראל ואינו חושש בגאולת ובנחמת ‪ ,‬חס ושלו )סדר‬ ‫היו ‪ ,‬סו‪ %‬סדר חנוכה ד"ה ועני(‪.‬‬ ‫‪ .ì‬נשים ‪ -‬נשי חייבות בהדלקת נרות חנוכה‪ ,‬לפי שא‪ 7‬ה היו‬ ‫באותו הנס‪ ,‬כי גזירות ַה ְ‪5‬וָנִ י חלו ג על הנשי שלא ישמרו‬ ‫תורה ומצוות )שו"ע תרעה‪ ,‬ג(‪] .‬א" כמוב שא בעלה מדליק‪ ,‬הוא מוציא ידי‬ ‫חובה את כל בני הבית בהדלקתו‪ ,‬ואינה מדליקה‪ .‬כמו כ‪ ,‬א הבעל אינו בבית‪,‬‬ ‫האשה מדליקה ויוצא ידי חובה בהדלקתה )שו"ע תרעו‪ ,‬ג ומ"ב ז; תרעז‪ ,‬א ומ"ב ב([‪.‬‬ ‫ וסומא שהוא נשוי‪ ,‬אשתו תדליק נר חנוכה ותבר"‪ ,‬וא אינו‬‫נשוי‪ ,‬יכול להדליק בעצמו ולבר" )קיג(‪.‬‬ ‫סופגניה בתו" הסעודה‪ ,‬ולכתחילה יביאוה רק לאחר ברכת המזו )יט([‪- .‬‬ ‫¬‪ .‬בחורי ישיבה‪/‬חיילים‪/‬בית מלון ‪ -‬בחורי ישיבה ספרדי ‬ ‫שלומדי בישיבות‪ ,‬והוריה מדליקי נרות בבית ‪ ,‬יוצאי ידי‬ ‫חובה בהדלקה של הוריה ואינ צריכי להדליק נרות ]וטוב‬ ‫ומרבי בצדקה בימי החנוכה‪ ,‬כי הימי הללו מסוגלי לתק בה ‬ ‫שיקפידו ג לשמוע את ברכות ההדלקה שבבית‪0‬המדרש )ילקו"י תקד(‪ .‬ומנהג‬ ‫______________‬ ‫*( הבהרה‪ :‬סת ציו שבדברינו‪ ,‬הכוונה לעמוד שבספר "חזו עובדיה" חנוכה‪.‬‬ ‫שו"ע=שולח ערו‪ .‬מ"ב=משנה ברורה‪ .‬מל"ח=מועד לכל חי‪ .‬בא"ח=ב איש חי‪.‬‬ ‫ילקו"י=ילקוט יוס‪.%‬‬ ‫בחורי הישיבה האשכנזי להדליק נרות בישיבה כל אחד בפני עצמו )קמח וקמט([‪.‬‬ ‫והוא הדי בכל זה ג לעני חיילי ‬ ‫)קנו( ]וחייל נשוי‪ ,‬יוצא ידי חובה‬ ‫בהדלקת אשתו‪ .‬וא היא בבית הוריה‪ ,‬וכ חייל רווק שאינו סמו" על שולח‬ ‫הוריו‪ ,‬ידליקו במקומ בצבא )ילקו"י תק([‪ - .‬והשוהה בבית‪0‬מלו‪ ,‬מ הדי‬ ‫צרי" להדליק בחדר השינה‪ ,‬א" אי לעשות כ‪ ,‬הואיל ובעלי‬ ‫המלו אינ מסכימי שידליקו נרות בחדרי מחשש שריפה ]וא‪7‬‬ ‫א ישב וישמור על הנר אסור להדליק[‪ ,‬ולכ צרי" בעל המלו לזכות‬ ‫חלק בשמ לכל האורחי ולהדליק בפתח בית המלו‪ ,‬או‬ ‫שהאורחי עצמ ישתתפו וידליקו )ש תקה( ]וא ל לבדו במלו‪ ,‬אשתו‬ ‫מוציאתו ידי חובה‪ ,‬ואינו רשאי להדליק בברכה )ש שפח([‪.‬‬ ‫ ההכנות להדלקה ‬ ‫ָפה כפי כוחו‪,‬‬ ‫‪ .−‬החנוכיה והנרות ‪ -‬ישתדל להדליק בחנוכיה י ָ‬ ‫וכ להדליק בנרות נקיי ונאי ‪ ,‬והכל לש שמי ‪ ,‬ויהיו שוי ‬ ‫בגודל ומראיה ומינ )מורה באצבע ט‪ ,‬ש; בא"ח וישב‪ ,‬יג; מ"ב תרעג‪ ,‬כח(‪,‬‬ ‫ועל ידי כ" זוכה לבני תלמידי חכמי )שבת כג‪ :‬וברש"י(‪ .‬ואשרי מי‬ ‫שזכה להדליק בחנוכיה העשויה מכס‪) 7‬באה"ט ש ‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫‪ .ê−‬מספר הנרות ‪ -‬בלילה הראשו מדליק נר אחד‬ ‫ַה ַ‪ ,(38ָ 3‬מכא ואיל" מוסי‪ 7‬נר אחד בכל לילה‪ ,‬עד שבלילה‬ ‫האחרו מדליק ְ‪3‬מ‪9‬נָה נרות‪ ,‬ואפילו א היו בני הבית מרובי ‪,‬‬ ‫לא ידליקו יותר )שו"ע תרעא‪ ,‬ב(‪) .‬ומנהג האשכנזי שכל אחד מבני הבית‬ ‫)מלבד‬ ‫מדליק בנפרד )רמ"א ש (‪ ,‬אפילו ילדי קטני שהגיעו לגיל חינו" ]כב שש‪0‬שבע[‬ ‫)רמ"א תרעה‪ ,‬ג(‪ ,‬מלבד אשתו שאינה מדליקה מפני שאשתו כגופו )מ"ב תרעא‪ ,‬ט((‪.‬‬ ‫‪ .ë−‬השמנים והפתילות ‪ -‬כל השמני והפתילות כשרי להדלקת‬ ‫נרות חנוכה )שו"ע תרעג‪ ,‬א(‪ ,‬והוא הדי שמותר להדליק בנרות שעוה‬ ‫]א" יש להמנע מלהדליק בנרות הצבעוניי הדקי ‪ ,‬כיו שפעמי רבות אינ ‬ ‫דולקי במש" חצי שעה‪ ,‬ונמצא שהברכה היא לבטלה וג לא יוצאי ידי חובת‬ ‫המצוה[‪ .‬ומצוה מ המובחר להדליק בשמ זית‪ ,‬מפני שאורו צלול‬ ‫ביותר )רמ"א ש (‪ ,‬ועל ידי השמ נעשה הנס )מ"ב ש ‪ ,‬ד(‪ .‬ומצוה מ‬ ‫המובחר להדליק בשמ זית הראוי לאכילה )מר הגר"ע יוס‪ %‬זצ"ל בראש‬ ‫חוברת "כי בא מועד" לפורי ; הגרי"ש אלישיב זצ"ל; הל' חגי ‪] (457 ,‬ולא ב"שמ זית‬ ‫למאור"[‪ .‬וכ מצוה מ המובחר לעשות הפתילה מצמר גפ‬ ‫ב(‪ .‬ומותר לכתחילה להדליק ב"פתיל‪0‬צ‪)"7‬פ(‪ .‬ומ הדי מותר להדליק‬ ‫בשמ ובפתילות שנותרו מההדלקה ביו הקוד )שו"ע ש ‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫)מ"ב ש ‪,‬‬ ‫‪ .è−‬מיקום החנוכיה ‪ -‬מצוה להניח נרות החנוכה בטפח הסמו"‬ ‫לפתח משמאל הנכנס )שו"ע תרעא‪ ,‬ז(‪ ,‬אפילו א מדליק בתו" הבית‬ ‫)עי' בא"ח וישב‪ ,‬ד(‪ ,‬כדי שתהיה המזוזה מימי ונרות החנוכה משמאל‬ ‫)שו"ע ש (‪ ,‬וכשהוא נכנס ויוצא הרי הוא מוק‪ 7‬במצוות )מ"ב ש ‪ ,‬לג(‪.‬‬ ‫‪ .ð−‬גובה החנוכיה ‪ -‬יש להניח את נרות החנוכה למעלה‬ ‫משלושה טפחי מקרקע הדירה )‪ 24‬ס"מ( ומצוה להניח בתו"‬ ‫עשרה טפחי )‪ 80‬ס"מ(‪ ,‬וא הניח למעלה מעשרה טפחי ‪ 0‬יצא‬ ‫ידי חובה )שו"ע תרעא‪ ,‬ו(‪ .‬וההקפדה על הגובה היא ביחס למקו ‬ ‫השלהבת ולא על גו‪ 7‬החנוכיה )שעה"צ ש ‪ ,‬לג; כה"ח נב(‪] .‬ובבית שיש‬ ‫ילדי קטני העלולי להפיל את הנרות‪ ,‬אי להקפיד בזה[‪.‬‬ ‫וכל זה אמור באד שמדליק הנרות בתו" דירתו ואי לו‬ ‫חלו הפונה לרשות הרבי ‪ ,‬אבל א יש לו חלו הפונה לרשות‬ ‫הרבי ‪ ,‬מניח את החנוכיה בחלו‪ ,‬א‪ 7‬על פי שהוא גבוה יותר‬ ‫מעשרה טפחי מקרקע הדירה‪ ,‬כדי לפרס את הנס לרבי )מ"ב‬ ‫ש ‪ ,‬כז ושעה"צ ל(‪.‬‬ ‫וא הוא גר בקומה גבוהה שהחלו גבוה מקרקע רשות‬ ‫הרבי עשרי אמה )‪ 9.60‬מטר‪ 0 .‬בדר" כלל הוא בקומה רביעית(‪ ,‬ידליק‬ ‫את החנוכיה בתו" ביתו למטה מעשרה טפחי כנ"ל‪ ,‬הואיל ואי‬ ‫בזה היכר כל כ" לבני רשות הרבי )לט(‪ ,‬אבל א כנגד חלונו יש‬ ‫בני מגורי שיכולי לראות את הנרות‪ ,‬עדי‪ 7‬יותר שידליק‬ ‫בחלו )עי' חזו"ע לו סע"א; אורל"צ ח"ד מב‪ ,‬ז; שבט הלוי ד‪ ,‬סה; ילקו"י קסא(‪.‬‬ ‫¬‪ .î‬הטבת הנרות ‪ -‬נכו להכי את הנרות קוד שיגיע זמ‬ ‫ההדלקה‪ ,‬כדי שיוכל להדליק מיד בזמ )מ"ב תרעב‪ ,‬א(‪ .‬וטוב שהאשה‬ ‫תת את השמ ותכי את הפתילות‪ ,‬והיא סגולה שיהיו בניה‬ ‫תלמידי חכמי )מל"ח כז‪ ,‬כה וע"ע בבא"ח וישב‪ ,‬ח(‪.‬‬ ‫ כללי בטיחות ‪ -‬עקב שריפות שארעו מחמת הדלקת הנרות‪ ,‬ראינו‬ ‫לנכו לכתוב כא כללי בטיחות נחוצי ‪ (1 :‬אי להשתמש בחנוכיות‬ ‫העשויות מחומרי דליקי ‪ ,‬העלולי להשר‪ 7‬כאשר הנרות מתכלי )מצוי‬ ‫בחנוכיות של ילדי בג(‪ (2 .‬יש להדליק הנרות א" ורק בתו" חנוכיה או‬ ‫פמוטי ‪ (3 .‬יש להניח החנוכיה על משטח יציב בלתי דליק‪ ,‬כגו שייש‪,‬‬ ‫זכוכית או מתכת‪ (4 .‬אי להדליק נרות בסמו" או מתחת לחומרי דליקי ‪,‬‬ ‫כגו וילונות‪ ,‬ארונות‪ ,‬ספרי ‪ (5 .‬אי להניח את החנוכיה במקו שרוח‬ ‫עלולה לגרו להפלת הנרות או להפלת חומר בוער על הנרות‪ (6 .‬אי‬ ‫להתהל" ע נרות דולקי ‪ (7 .‬יש להרחיק חנוכיות דולקות וגפרורי מהישג‬ ‫יד של ילדי ‪ (8 .‬הדלקת נרות בידי ילדי תעשה א" ורק בהשגחת מבוגר‪.‬‬ ‫‪ (9‬אי להשאיר חנוכיה דולקת ללא השגחה )פורס ע"י שרותי כבאות והצלה(‪.‬‬ ‫ זמן ההדלקה ‬ ‫¬‪ .ï‬זמן ההדלקה ‪ -‬זמ הדלקת נרות חנוכה בצאת‪0‬הכוכבי ‬ ‫)בער" בשעה ‪ 5:00‬אחה"צ( )שו"ע תרעב‪ ,‬א( )ויש מהאשכנזי שמדליקי בשקיעת‬ ‫החמה )מ"ב ש ‪ ,‬א((‪ ,‬וא לא הדליק בצאת‪0‬הכוכבי ‪ ,‬העדיפות היא‬ ‫שידליק בתו" חצי שעה לצאת‪0‬הכוכבי ‪ .‬עבר זמ זה ולא הדליק‪,‬‬ ‫יכול להדליק כל הלילה )שו"ע ש ‪ ,‬ב( עד עלות השחר ובברכה )מ"ב‬ ‫ש ‪ ,‬יא( )בער" בשעה ‪ 5:30‬בבוקר‪ ,‬אפילו שאי חצי שעה עד עלות השחר )ילקו"י רסב(‪ .‬ועיי‬ ‫להל בסעי‪ 7‬כ'(‪ ,‬וישתדל להדליק בהקד ככל האפשר‪ .‬ומי שחוזר‬ ‫לביתו בשעת ערב מאוחרת‪ ,‬יאמר לאשתו שתדליק הנרות‬ ‫בצאת‪0‬הכוכבי ‪ ,‬וזה עדי‪ 7‬מאשר שידליק בעצמו חצי שעה אחר‬ ‫צאת‪0‬הכוכבי ‪ .‬אבל א האשה אינה מסכימה להדליק בלעדיו‪,‬‬ ‫רשאי להדליק אחר שיגיע לביתו )ילקו"י רעג; ועי' רבנו‪ ,‬ל(‪ - .‬וצרי"‬ ‫שבשעת ההדלקה יהיו הנרות ראויי לדלוק לפחות למש" חצי‬ ‫שעה )שו"ע תרעה‪ ,‬ב( ]אבל אי צרי" לשהות ליד הנרות מש" חצי שעה‪ ,‬ורשאי‬ ‫לצאת מביתו )אשרי האיש‪ ,‬רמ(‪ ,‬א‪ 7‬א אינו מדליק בחלו[‪.‬‬ ‫‪ .ï−‬אכילה‪/‬מלאכה ‪ -‬משהגיע זמ ההדלקה‪ ,‬לא יאכל סעודת‬ ‫קבע )יותר מ‪ 540‬גר פת או עוגה( וא‪ 7‬לא ילמד תורה עד שידליק‬ ‫הנרות‪ .‬וא התחיל לאכול או ללמוד ‪ 0‬צרי" להפסיק ולהדליק‪.‬‬ ‫ויש להחמיר א‪ 7‬חצי שעה קוד זמ ההדלקה שלא לאכול‬ ‫סעודת קבע‪ ,‬א" סעודת עראי ואכילת פירות ושתיית משקאות‬ ‫קלי ‪ ,‬מותרת א‪ 7‬משהגיע זמ ההדלקה )בא"ח וישב‪ ,‬ז; מ"ב תרעב‪ ,‬י‬ ‫ושעה"צ יד; וע"ע שו"ע רלב‪ ,‬בג; רלה‪ ,‬ב; סח; ילקו"י רסג(‪] .‬וא הבעל מתעכב‬ ‫בהדלקה‪ ,‬מותר לאשתו וילדיו לאכול סעודת קבע קוד ההדלקה‪ ,‬כיו שעיקר המצוה‬ ‫מוטלת עליו‪ .‬וב בית אשכנזי‪ ,‬למנהג שכל אחד מדליק לעצמו‪ ,‬ידליק ויאכל )סח([‪.‬‬ ‫‪ .ì−‬תפילת ערבית ‪ -‬המתפללי תפילת ערבית מבעוד יו על‬ ‫מנת להדליק נרות חנוכה בצאת‪0‬הכוכבי ‪ ,‬צריכי להקדי ‬ ‫ולקרוא שוב קריאת‪0‬שמע בזמנה שמצותה מ התורה‪ ,‬ומיד‬ ‫לאחר מכ ידליקו את הנרות‪ - .‬והוא הדי א הגיע זמ‬ ‫ההדלקה‪ ,‬והאד עדיי לא התפלל תפילת ערבית‪ ,‬יש לו להקדי ‬ ‫להתפלל תפילת ערבית‪ ,‬כיו שהיא תדירה יותר וקודמת להדלקת‬ ‫נרות חנוכה )מ"ב תרעב‪ ,‬א; עא(‪ .‬וא אי לו מני לתפילה באותה‬ ‫שעה‪ ,‬ידליק ואחר כ" יתפלל‪.‬‬ ‫‪ .¬−‬שיעור תורה ‪ -‬בית‪0‬כנסת שמתקיי בו שיעור תורה בערב‬ ‫לאחר תפילת ערבית‪ ,‬א יש חשש שבא הציבור יל" לביתו‬ ‫להדליק נרות חנוכה בזמ‪ ,‬מקצת מהאנשי לא יחזרו לשיעור‪,‬‬ ‫יקיימו את השיעור בזמנו כרגיל‪ ,‬ואחרי השיעור ילכו להדליק‬ ‫נרות בבית )עג(‪.‬‬ ‫×‪ .‬שעת לילה מאוחרת ‪ -‬מי שלא הדליק הנרות בתחילת‬ ‫הלילה‪ ,‬וכ בני ביתו לא הדליקו‪ ,‬והגיע לביתו בשעה מאוחרת‪,‬‬ ‫ְ‪3‬נִ י ‪ ,‬א יכול להעיר אחד או שני מבני‬ ‫וכל בני הבית כבר י ֵ‬ ‫הבית‪ ,‬כדי שיהיו בשעת הדלקת הנרות‪ ,‬הנה מה טוב‪ ,‬וא לאו‪,‬‬ ‫יבר" וידליק לבדו )סד(‪.‬‬ ‫ הדלקת הנרות ‬ ‫×‪ .ê‬סדר הברכות ‪ -‬המדליק נרות חנוכה‪ ,‬בלילה הראשו‬ ‫מבר" שלוש ברכות‪ :‬א( אשר קידשנו במצוותיו וציונו להדליק נר‬ ‫חנוכה )שער הכוונות דק"ח ע"ד( )ויש מהאשכנזי שמברכי להדליק נר "של"‬ ‫חנוכה )מ"ב תרעו‪ ,‬א((‪ .‬ב( שעשה ניסי לאבותינו בימי הה בזמ‬ ‫הזה‪ .‬ג( שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ הזה‪ - .‬בשאר לילות‬ ‫החנוכה מברכי את שתי הברכות הראשונות בלבד )שו"ע תרעו אב(‪.‬‬ ‫ בעל הבית מבר" את הברכות קוד שמתחיל להדליק‬‫ב(‪ ,‬ואשתו וילדיו יעמדו בשעת הברכה והדלקת הנרות )בא"ח וישב‪,‬‬ ‫א; מ"ב תרעב‪ ,‬י( ויענו "אמ" )א" לא "ברו" הוא וברו" שמו"( ]ואול אי‬ ‫להמתי לכל בני הבית ולהתעכב בשל כ"‪ ,‬אלא ידליקו הנרות בזמ[‪ .‬וידליק‬ ‫רק לאחר שיסיי הברכות‪ ,‬ולא יפסיק אפילו ברמז עד שידליק‬ ‫×‪ .ï‬הדלקה מנר חנוכה ‪ -‬א בשעת ההדלקה כבה הנר‬ ‫שמדליק עימו את הנרות‪ ,‬אסור להדליקו מנר חנוכה הדולק על‬ ‫מנת להדליק את הנרות הנוספי ‪ .‬וכ המדליק בנרות שעוה‬ ‫גדולי ‪ ,‬ולאחר סיו ההדלקה כבה אחד הנרות‪ ,‬אסור להדליקו‬ ‫ישירות מנר חנוכה אחר‪ – .‬וכל שכ שאסור להדליק נר שאינו‬ ‫של מצוה או סיגריה מנר החנוכה )שו"ע תרעד‪ ,‬א ומ"ב ג וז(‪ ,‬אבל כעבור‬ ‫חצי שעה מההדלקה מותר להדליק מנר החנוכה )רמ"א ש (‪.‬‬ ‫×‪ .ë‬שכח לברך ‪ -‬א הדליק את הנרות מבלי לבר"‪ ,‬כל זמ‬ ‫שעדיי לא סיי להדליק את כל הנרות של אותו לילה‪ ,‬רשאי‬ ‫לבר" את כל הברכות כרגיל‪ ,‬אבל א כבר הדליק את כל הנרות‪,‬‬ ‫לא יבר" עוד ברכת "להדליק נר חנוכה" )אפילו שעדיי לא הדליק את‬ ‫ַה ַ‪ ,(38ָ 3‬אבל יכול לבר" ברכת "שעשה ניסי " )תו" חצי שעה‬ ‫×‪ .ì‬כבו הנרות ‪ -‬מצות הדלקת נרות חנוכה מתקיימת תיכ‪7‬‬ ‫ומיד כשמדליק הנרות‪ ,‬ולכ אפילו א לאחר ההדלקה כבו כל‬ ‫הנרות‪ ,‬אינו חייב לחזור ולהדליק )שו"ע תרעג‪ ,‬ב ובאה"ל( ]אבל א כבה‬ ‫)רמ"א ש ‪,‬‬ ‫]א" רשאי לרמוז שיביאו לו שמ או גפרור‪ .‬ובדיעבד‪ ,‬אפילו א דיבר‪ ,‬אינו חוזר‬ ‫ומבר"‪ ,‬כל שדיבר לצור" ההדלקה[ )ילקו"י תכה(‪.‬‬ ‫מההדלקה‪ .‬וכ ברכת "שהחיינו" בלילה הראשו בלבד )מ"ב תרעו‪ ,‬ד(‪ – .‬וא נזכר‬ ‫רק למחרת שלא ביר" שהחיינו‪ ,‬מבר" שהחיינו בשעת ההדלקה בלילה השני‪ ,‬וכ‬ ‫א שכח בליל שני מבר" עד ליל שמיני‬ ‫)שו"ע ש‬ ‫‪ ,‬א(( ‪.‬‬ ‫×‪ .è‬סדר ההדלקה ‪ -‬כשמדליק את הנרות‪ ,‬בלילה הראשו‬ ‫מדליק את הנר הקיצוני מימי‪ .‬ובלילה השני‪ ,‬מוסי‪ 7‬נר אחד‬ ‫סמו" לו משמאל‪ ,‬ומדליק אותו תחילה‪ ,‬ואחר כ" פונה לימי‬ ‫ומדליק את הנר שהדליק אתמול‪ ,‬כי סדר ההדלקה הוא מצד‬ ‫שמאל לכיוו צד ימי )כסדר הכתיבה בשפה האנגלית(‪ .‬ובלילה‬ ‫השלישי‪ ,‬מוסי‪ 7‬נר נוס‪ 7‬משמאל לשני הנרות הראשוני ‪,‬‬ ‫ומתחיל להדליק את הנר החדש‪ ,‬ואחר כ" הנר של אתמול‪ ,‬ואחר‬ ‫כ" הנר של שלשו ‪ .‬וכ על זו הדר" בכל יו ‪ ,‬עד שבלילה השמיני‬ ‫מדליק תחילה את הנר הקיצוני משמאל‪ ,‬וממשי" להדליק‬ ‫משמאל לימי‪ ,‬ומסיי בנר הימני שהודלק ביו הראשו )שו"ע‬ ‫‪ 38‬בכל אופ מדליקי באחרונה )שו"ע תרעג‪ ,‬א(‬ ‫תרעו‪ ,‬ה(‪ ,‬ואת ַה ַ‪ָ 3‬‬ ‫)וכשאפשר לקבוע את מיקו השמש‪ ,‬יניחהו בצד ימי של החנוכיה‬ ‫)כה"ח ש ‪,‬‬ ‫מא(‪ .‬וכשמיקומו באמצע החנוכיה‪ ,‬מדלגי עליו בעת ההדלקה‪ ,‬ובכל אופ‪ ,‬אי‬ ‫סדר ההדלקה מעכב )מ"ב תרעו‪ ,‬ט ובבאה"ל((‪.‬‬ ‫בעת ההדלקה ירחיק את עצמו לצד שמאל‪ ,‬באופ שכשיושיט‬ ‫את ידו יפגע תחילה בנר השמאלי שמדליק ולא יצטר" להעביר‬ ‫על המצוות )מ"ב ש ‪ ,‬יא(‪ - .‬ולא יסלק ידו מהנר עד אשר ידליק‬ ‫היטב את רוב הפתילה כדי שתהא השלהבת עולה מחמת הדלקתו‬ ‫יה )בא"ח ש"ב נח‪ ,‬טו; באה"ל תרעג‪ ,‬ב ד"ה הדלקה; קכט(‪.‬‬ ‫ולא ֵמ ֵא ֶל ָ‬ ‫×‪ .ð‬אמירת "הנרות הללו" ‪ -‬לאחר שהדליק את הנר הראשו‬ ‫שהוא העיקרי‪ ,‬אומר את נוסח "הנרות הללו" וכו'‬ ‫)שו"ע תרעו‪ ,‬ד ומ"ב‬ ‫ח( ]וא אינו יודע את הנוסח בעל‪0‬פה‪ ,‬יכול לאומרו לאחר שסיי את הדלקת‬ ‫כל הנרות )עי' מ"ב ש ‪ ,‬ו וכה"ח כח([‪ ,‬ויאמרנו מילה במילה ולא יוסי‪ 7‬ולא‬ ‫יגרע ממנו‪ ,‬כיו שיש בו ל"ו תיבות ]מלבד "הנרות הללו"[‪ ,‬כמני‬ ‫הנרות של כל שמונת הימי ]מלבד ַה ַ‪) [38ָ 3‬בא"ח וישב‪ ,‬א; מ"ב וכה"ח ש (‪,‬‬ ‫וכ אומרי "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" )וטוב להזהר שלא יפסיק‬ ‫בדיבור שאינו מעני ההדלקה עד שידליק את כל הנרות )ילקו"י תכה((‪] .‬וישנה‬ ‫סגולה לשמירה לכל השנה‪ ,‬לומר כל לילה לאחר הדלקת הנרות שבע פעמי ‬ ‫מפסוק "ויהי נוע " עד סו‪ 7‬מזמור "יושב בסתר" ]ולא שבע פעמי "ויהי נוע "‬ ‫ופע אחת "יושב בסתר"[ )מל"ח כז‪ ,‬יג; בא"ח וישב‪ ,‬כג([‪.‬‬ ‫×‪ .í‬הדלקה על ידי קטן ‪ -‬אי לתת לקט להדליק הנרות‬ ‫להוציא את בני הבית ידי חובת )שו"ע תרעה‪ ,‬ג ומ"ב יג; בא"ח וישב‪ ,‬יט(‪,‬‬ ‫אבל אחרי שבעל הבית הדליק את נר החיוב של אותו יו ‪ ,‬מותר‬ ‫לתת לילדיו הקטני שהגיעו לגיל חינו" להדליק את נרות‬ ‫ההידור‪ ,‬כדי לחנכ במצוות ולשמח )מועד לכל חי כז‪ ,‬לו; כא(‪] .‬ואת‬ ‫ַה ַ‪ 38ָ 3‬יכולי לתת להדליק א‪ 7‬לקט שלא הגיע לגיל חינו"[‪.‬‬ ‫×‪ .î‬הדלקה במקום הנחת החנוכיה ‪ -‬צרי" להדליק את נרות‬ ‫החנוכה במקו שמניחי אות ‪ ,‬ולא יזיז ממקומ )שו"ע תרעה‪ ,‬א(‬ ‫כל זמ חיוב הדלקת שהוא חצי שעה )מ"ב ש ‪ ,‬ו(‪ – .‬וא בעל‬ ‫הבית חולה ואינו יכול לקו מהמיטה‪ ,‬אי להביא לו את‬ ‫החנוכיה שיבר" עליה ואחר כ" יניחוה במקומה‪ ,‬אלא בעל הבית‬ ‫ְי ַמ ֶ@ה שליח שידליק נרות החנוכה במקו הנחת ‪ ,‬והשליח יבר"‬ ‫וידליק הנרות ולא בעל הבית )קטז(‪.‬‬ ‫נר קוד שהשלי ההדלקה‪ ,‬צרי" לחזור ולהדליקו‬ ‫)שצרי שכל נרות היו‬ ‫יהיו‬ ‫דלוקי בשעת ההדלקה‪ .‬באה"ל ש ([‪ ,‬ומכל מקו המחמיר לחזור‬ ‫ולהדליק תבוא עליו ברכה )בא"ח וישב‪ ,‬ט ועי' רמ"א ש ומ"ב כז; קו קי(‪ ,‬א"‬ ‫לא יבר" על ההדלקה )רמ"א ש (‪ .‬אבל א הדליק הנרות במקו ‬ ‫שהרוח נושבת או שהאש לא נאחזה בפתילה‪ ,‬והיה צפוי שהנרות‬ ‫יכבו – לא יצא ידי חובה‪ ,‬וצרי" לחזור ולהדליק ‪ ,‬ומכל מקו לא‬ ‫יבר" שוב על ההדלקה )בא"ח ש ; מ"ב ש ‪ ,‬כה(‪ .‬ואחר שדלקו הנרות‬ ‫חצי שעה‪ ,‬מ הדי מותר לכבות ]בפרט א יוצא מביתו וחושש‬ ‫להשאיר דולקי [ )שו"ע תרעב‪ ,‬ב( ]ומכל מקו לכתחילה טוב להתנות שאינו‬ ‫מקצה השמ אלא למש" חצי שעה )מ"ב ש ‪ ,‬ז([‪.‬‬ ‫×¬‪ .‬השתמשות לאור הנרות ‪ -‬אסור להשתמש לאור נרות‬ ‫חנוכה‪ ,‬ואפילו תשמיש עראי כגו לבדוק מעות או למנות לאורו‪,‬‬ ‫ואפילו ללמוד תורה ‪ 0‬אסור )שו"ע תרעג‪ ,‬א(‪ ,‬כדי שיהיה ניכר שהנר‬ ‫הוא לפרסו הנס‪ ,‬ועוד שהוא כמו המנורה שבבית‪0‬המקדש שאי‬ ‫משתמשי בה )מ"ב ש ‪ ,‬ח(‪ ,‬ועל פי הסוד גור לפג גדול )בא"ח וישב‪,‬‬ ‫יד(‪ .‬ולכ נוהגי להדליק נר נוס‪ 7‬שנקרא " ַ‪ "38ָ 3‬כדי שא ‬ ‫ישתמש לאורה‪ ,‬יהיה לאור הנוס‪ ,7‬ונוהגי לתת הנר הנוס‪ 7‬יותר‬ ‫גבוה מנרות המצוה )שו"ע ש (‪ .‬ואחר שעבר זמ מצותה‪ ,‬שהוא חצי‬ ‫שעה משעת ההדלקה‪ ,‬מותר להשתמש לאורה )שו"ע תרעב‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪ .ñ‬הדלקה בבית‪-‬הכנסת ‪ -‬מברכי ומדליקי נרות חנוכה‬ ‫בבית‪0‬הכנסת כדי לפרס את הנס )שו"ע תרעא‪ ,‬ז( בי מנחה לערבית‬ ‫ע שקיעת החמה )סט( ]והמתפללי מוקד ‪ ,‬לא יברכו בפלג המנחה )ילקו"י‬ ‫רטו רמח([‪ ,‬כל שיש עשרה אנשי בבית‪0‬הכנסת )וא אי עשרה‪ ,‬אי‬ ‫לבר"‪ .‬אבל א ידוע שלאחר מכ יבואו עוד אנשי וישלימו למני ויראו הנרות‬ ‫דולקי ‪ ,‬אפשר לבר"( )מל"ח כז‪ ,‬לג; נב( ]וא שכחו להדליק‪ ,‬ידליקו לפני "עלינו‬ ‫לשבח" )ע([‪ – .‬ומניחי את החנוכיה מצד ימי של ארו הקודש‪,‬‬ ‫שהוא צד דרו )כמו בבית המקדש )בבא בתרא כה‪ ,((:‬וברוב המקומות‬ ‫מח(‪ ,‬והמנהג‬ ‫מסדרי את הנרות בי מזרח למערב‬ ‫להניחה במקו גבוה אפילו יותר מעשרה טפחי )מ"ב תרעא סס"ק‬ ‫כז(‪ .‬מכבדי בהדלקה את רב בית‪0‬הכנסת או אד אחר‪ ,‬וטוב‬ ‫שלא יתנו לקט להדליק )מט(‪.‬‬ ‫)רמ"א ש ;‬ ‫‪ .êñ‬המדליק נרות בבית‪0‬הכנסת‪ ,‬חוזר ומדליק בביתו )רמ"א ש (‪,‬‬ ‫ומבר" את כל הברכות לפני הדלקתו‪ ,‬כדי להוציא את בני ביתו‬ ‫ידי חובת )מ"ב מה( ]וא גר לבדו‪ ,‬יבר" בביתו ברכת "להדליק" בלבד )נד([‪.‬‬ ‫ואחר צאת הקהל מבית‪0‬הכנסת מעיקר הדי מותר לכבות‬ ‫החנוכיה‪ ,‬א‪ 7‬על פי שלא דלקה חצי שעה‪ ,‬בפרט א יש חשש‬ ‫שריפה )מו(‪ - .‬ונוהגי ג בשחרית להדליק נרות בבית‪0‬כנסת‪ ,‬בלי‬ ‫ברכה )ילקו"י רלו(‪.‬‬ ‫ תפילות חנוכה ‬ ‫‪ .ëñ‬על הניסים ‪ -‬בכל התפילות של חנוכה אומרי "על‬ ‫הניסי " )שו"ע תרפב‪ ,‬א(‪ ,‬ומאוד יזהר שלא ישכח לאומרו )מורה באצבע‬ ‫ט‪ ,‬שא(‪ ,‬והעצה לכ" היא שיתפלל מתו" סידור )מל"ח כז‪ ,‬טז(‪ .‬וא טעה‬ ‫ולא אמר על הניסי בתפילה‪ ,‬א נזכר באותה ברכה קוד ‬ ‫שיאמר "ה' " בחתימת הברכה‪ ,‬כגו שאמר "ברו" אתה"‪ ,‬ונזכר‪,‬‬ ‫חוזר ואומר‪" :‬מודי אנחנו ל" על הניסי " וכו'‪ ,‬וממשי" "ועל‬ ‫כול " וכו'‪ .‬וא לא נזכר עד שהזכיר "ה' " ‪ 0‬אינו חוזר )שו"ע ש (‬ ‫]ולא יסיי "למדני חוקי"" )קפט([‪ ,‬ונכו שבסו‪ 7‬התפילה כשמסיי ‬ ‫"אלוקי נצור"‪ ,‬יאמר‪" :‬מודי אנחנו ל" על הניסי וכו'‪ ,‬עד ונודה‬ ‫לשמ" הגדול סלה" )מ"ב ש ‪ ,‬ד(‪) .‬ובנוסח על הניסי ‪ ,‬יש לומר "ו"על הניסי ‬ ‫)מ"ב ש ‪ ,‬א; קצב(‪ ,‬כמו כ יותר נכו לומר חשמונַאי‪ ,‬הנ' בפתח‪ ,‬והא' נחה‪ ,‬ולא‬ ‫לבטאות את הא' בחיריק חשמו ָנ ִאי )ר((‪.‬‬ ‫‪ .èñ‬ברכת המזון ‪ -‬ג בברכת המזו של חנוכה צרי" לומר "על‬ ‫הניסי " בהודאה‪ ,‬לפני "ועל הכל ה' אלקינו אנחנו מודי ל""‪.‬‬ ‫וא שכח לאומרו‪ ,‬כל זמ שלא הזכיר ש "ה' " בחתימת הברכה‬ ‫‪ 0‬חוזר‪ ,‬וא הזכיר ש ה' ‪ 0‬אינו חוזר )שו"ע תרפב‪ ,‬א(‪ .‬וטוב‬ ‫שכשיגיע ל"הרחמ"‪ ,‬יאמר‪" :‬הרחמ הוא יעשה עימנו ניסי ‬ ‫ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימי הה בזמ הזה‪ ,‬בימי‬ ‫מתתיהו ב יוחנ כה גדול וכו' " )רמ"א ש (‪ – .‬אבל בברכת "מעי‪0‬‬ ‫שלוש" בימי חנוכה‪ ,‬אי מזכירי של חנוכה כלל )שו"ע רח‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫‪ .ðñ‬תחנון‪/‬הלל‪/‬קריאת התורה ‪ -‬בכל ימי החנוכה אי אומרי ‬ ‫תחנו ונפילת אפיי )רמ"א תרפג‪ ,‬א; קלא‪ ,‬א וו'(‪ – .‬ובתפילת שחרית‬ ‫אומרי הלל של בברכה‪ ,‬בי יחיד בי ציבור )שו"ע תרפג‪ ,‬א(‪ ,‬לפי‬ ‫שבכל יו נוס‪ 7‬נס חדש )מ"ב ש ‪ ,‬א(‪ .‬ויזהר בהלל של חנוכה‪ ,‬כי‬ ‫אפילו בחג הפסח אי אומרי הלל גמור‪ ,‬ואילו בחנוכה אומרי ‬ ‫הלל גמור שמונה ימי ‪ ,‬על כ יאמר אותו בכוונה ובשמחה רבה‬ ‫)בא"ח וישב‪ ,‬כח( ]וא לא קרא ההלל מיד אחר תפילת שחרית‪ ,‬יכול לקרותו עד‬ ‫השקיעה )מגילה כ‪ .[(:‬והנשי פטורות מאמירת ההלל‬ ‫תאמרנה בלא ברכה[ )ריג(‪ – .‬מוציאי ספר תורה‬ ‫שמיה"[‪ ,‬וקוראי שלושה עולי בפרשת קורבנות הנשיאי ‬ ‫]וא רוצות‪,‬‬ ‫]ואי אומרי "ברי"‬ ‫)שו"ע‬ ‫תרפד‪ ,‬א( )משו שמלאכת המשכ הושלמה ביו כ"ה בכסליו )מ"ב ש ‪ ,‬א((‪.‬‬ ‫ואחר מזמור של יו ]מבלי לומר "השיר שהיו הלויי וכו' "[ אומרי ‬ ‫"מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" )ובראש חודש יאמרוהו אחר תפילת‬ ‫מוס‪ 7‬לאחר מזמור "ברכי נפשי"‪ ,‬הואיל ותדיר ושאינו תדיר ‪ 0‬תדיר קוד ( )רלב(‪.‬‬ ‫ שבת‪ -‬חנוכה ‬ ‫‪ .íñ‬תפילת מנחה ‪ -‬בערב שבת טוב להתפלל תפילת מנחה‬ ‫במני קוד הדלקת נרות חנוכה‬ ‫)שמאחר ובהדלקת הנרות המוקדמת‬ ‫עשהו כלילה‪ ,‬אי" יתפלל מנחה ויעשהו כיו ‬ ‫)בא"ח וישב‪ ,‬כ; מ"ב תרעט‪ ,‬ב ושעה"צ‬ ‫ז(‪ .‬ועוד‪ ,‬מכיו שתפילת מנחה תיקנוה כנגד קרב תמיד של ֵ‪A‬י‪ָ 0‬ה ַע ְר ַ‪A‬יִ ‪ ,‬ונר‬ ‫חנוכה הוא זכר לנס שנעשה בנרות המנורה‪ ,‬שזמ הדלקת הוא לאחר הקרבת‬ ‫תמיד של בי‪0‬הערבי )שע"ת ש ( (‪ .‬ומכל מקו א אינו מוצא מני‪ ,‬לא‬ ‫יתפלל ביחידות‪ ,‬אלא ידליק נרות חנוכה בביתו ואחר כ" יתפלל‬ ‫מנחה בציבור בבית‪0‬הכנסת )שעה"צ ש ; כה"ח תרעא‪ ,‬עט; קעט(‪] – .‬ואי‬ ‫לעשות בבית‪0‬הכנסת מני מוקד בלבד‪ ,‬כל שיש חשש שמחמת כ" יחידי ‬ ‫מהציבור יתפללו ביחידות‪ ,‬אלא יתפללו מנחה כדרכ ‪ 0 .‬ובהדלקת הנרות בבית‪0‬‬ ‫הכנסת בערב שבת‪ ,‬מאחר שכל הקהל כבר הדליקו נרות חנוכה בבית ויצאו‬ ‫ידי חובה‪ ,‬יש לבר" ברכת "להדליק נר חנוכה" בלבד ללא "שעשה ניסי " )נו(‪- .‬‬ ‫ובתפילת ליל שבת נוהגי שלא לומר "במה מדליקי" )רמ"א ער‪ ,‬ב([‪.‬‬ ‫‪ .îñ‬הקדמת נרות חנוכה ‪ -‬בערב שבת מדליקי נרות חנוכה‬ ‫תחילה ואחר כ" נרות שבת )שו"ע תרעט‪ ,‬א(‪ ,‬ומבר" עליה כמו ביו ‬ ‫רגיל‪ ,‬א‪ 7‬על פי שמדליק בעוד היו גדול )רמ"א ש (‪ ,‬והיינו מזמ‬ ‫פלג‪0‬המנחה ואיל" )משעה ‪) (3:55‬מ"ב ש ‪ ,‬ב כבסי' תרעב‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ .ïñ‬כמות השמן‪/‬מיקום החנוכיה ‪ -‬בערב שבת‪ ,‬מכיו שאי‬ ‫מדליקי בזמ צאת‪0‬הכוכבי כבכל יו ‪ ,‬אלא מקדימי להדליק‬ ‫כעשרי דקות לפני שקיעת החמה‪ ,‬לכ צרי" להיזהר לתת כמות‬ ‫גדולה יותר של שמ בנרות החנוכה או להניח נרות ארוכי ‬ ‫יותר ]או "נרוניות"[ שדולקי למש" כשעה לפחות ]והנוהגי בירושלי ‬ ‫להדליק ‪ 40‬דקות לפני השקיעה‪ ,‬צריכי שידלקו הנרות כשעה וחצי[‪ ,‬באופ‬ ‫שהנרות יהיו דולקי חצי שעה אחר צאת‪0‬הכוכבי בליל שבת‬ ‫)מ"ב תרעט‪ ,‬ב(‪ - .‬וצרי" להזהר במיוחד שלא להעמיד החנוכיה‬ ‫במקו שהרוח נושבת‪ ,‬כדי שהנרות לא יכבו )שו"ע תרפ‪ ,‬א ומ"ב א(‪.‬‬ ‫והחנוכיה הינה מוקצה‪ ,‬ואסור לטלטלה‪.‬‬ ‫‪ .ìñ‬הדלקה במוצאי שבת ‪ -‬במוצאי שבת מדליקי נר‬ ‫חנוכה בבית‪0‬הכנסת ואחר כ" עושי הבדלה )שו"ע תרפא‪ ,‬ב(‪ ,‬כדי‬ ‫ְל ֵ‬ ‫‪B‬חר יציאת השבת ולפרס הנס )מ"ב ש ‪ ,‬ב(‪ .‬ובבית‪ ,‬מבדילי ‬ ‫תחילה ואחר כ" מדליקי נרות חנוכה )בא"ח וישב‪ ,‬כא(‪ - .‬והנוהגי ‬ ‫להחמיר במוצאי שבת שלא לעשות מלאכה עד זמ "רבינו‪0‬ת "‪,‬‬ ‫ימתינו עד לאחר שיגיע זמ זה‪ ,‬ואחר כ" ידליקו הנרות )קפו( ]וא ‬ ‫האשה אינה נוהגת להחמיר כרבינו‪0‬ת ‪ ,‬יכולה להדליק מיד בצאת השבת )קפז([‪.‬‬ ‫‪ .¬ñ‬אורח בשבת ‪ -‬המתארח אצל אביו או אצל חמיו בשבת‬ ‫חנוכה‪ ,‬ויוצא מביתו אחר פלג המנחה‪ ,‬וחוזר לביתו בלילה‪,‬‬ ‫ידליק נרות מפלג מנחה‪ ,‬ויהיו דולקי חצי שעה אחר צאת‪0‬‬ ‫הכוכבי )ילקו"י ערה( ]וא יוצא קוד פלג המנחה‪ ,‬יכול למנות שליח להדליק‬ ‫בביתו בזמ ההדלקה )ש תקד([‪ .‬וא אינו חוזר לביתו אלא ל בבית ‬ ‫בליל שבת‪ ,‬יוצא ידי חובה בהדלקת ‪ ,‬ובמוצאי שבת כשחוזר‬ ‫לביתו‪ ,‬מדליק את הנרות בברכה בביתו )קנה(‪.‬‬ ‫‪ .ô‬מוֹ תר השמן והפתילות ‪ -‬בימי החנוכה‪ ,‬א‪ 7‬א ָ‪ָ C‬בה הנר‬ ‫תו" חצי שעה מזמ ההדלקה‪ ,‬מותר להשתמש בשמ הנותר‬ ‫ולהדליק בו נר חנוכה למחרת או בשאר ימי )מ"ב תרעז‪ ,‬יז(‪ .‬וכ אי‬ ‫צרי" להחלי‪ 7‬הפתילות מידי יו )שו"ע תרעג‪ ,‬ד( )ואדרבה‪ ,‬כ" ה נוחות‬ ‫יותר להדלקה )מ"ב ש ‪ ,‬לא((‪ .‬אבל השמ שנותר מההדלקה של היו ‬ ‫השמיני צרי" לשורפו בפני עצמו‪ ,‬כיו שהוקצה למצותו‪ ,‬ואסור‬ ‫להשתמש בו‪ .‬והאיסור הוא דוקא כשכבה הנר תו" חצי שעה‬ ‫מההדלקה‪ ,‬אבל א כבה הנר לאחר חצי שעה‪ ,‬מותר להשתמש‬ ‫בו לכל דבר )שו"ע תרעז‪ ,‬ד(‪ .‬כל שכ שמותר להשתמש במה שנותר‬ ‫בבקבוק השמ או בחבילת הנרות )באה"ל ש ‪ ,‬ד"ה הצרי(‪ ,‬ואפילו‬ ‫בתו" ימי החנוכה )עי' מ"ב תרעג‪ ,‬כא(‪ – .‬כמו כ יש לשרו‪ 7‬את‬ ‫הפתילות שהשתמשו בה בחנוכה )עי' טוב"י ס"ס תרעז; ח"א קנד‪ ,‬לא;‬ ‫קיצוש"ע קלט‪ ,‬כ(‪ .‬וא התנה בשעת נתינת השמ והפתילות בנרות‬ ‫חנוכה‪ ,‬שא יכבו הנרות אפילו בתו" חצי שעה‪ ,‬יוכל ליהנות‬ ‫מה ‪ ,‬אי צרי" לשרו‪ 7‬את הנותר ביו השמיני )קסד(‪.‬‬ ‫חנוכה שמח‬ ‫‬ ‫‬ ‫לאור הביקוש הרב לעלו‪ ,‬ברצוננו להגדיל את ההפצה‪ .‬כל המעוני‬ ‫לתרו לזיכוי הרבי‪ ,‬יפנה לטל'‪ ,025324067 :‬ותבוא עליו ברכה‪ .‬נית‬ ‫להנציח שמות • נא לשמור על קדושת העלון • ניתן להשיג את העלון‬ ‫באינטרנט באתר המשרד לשרותי דת‪ ,www.dat.gov.il :‬ובאתר מאור‬ ‫לפסגה‪www.maorlapisga.org :‬‬ ‫העלון מוקדש לרפואת גדעון בן צופיה‪ ,‬זכריה בן שושנה ניזה‪ ,‬אביגיל רבקה בת‬ ‫שרה‪ ,‬דיקלה חנה בת אורנה‪ ,‬אלון בן אביגיל רבקה‪ ,‬שמעון בן גרציה‪ ,‬מרינה בת‬ ‫דינה‪ .‬שושנה בת מלכה‪ ,‬מרים חיה בת מסעודה‪ ,‬נח בן חוה‪ ,‬גרציה בת חנה‪,‬‬ ‫אברהם בן חנה‪ ,‬דניאל בן הדסה שיפרה‪ ,‬יהושע בן רחל‪ .‬להצלחת שלמה עמאר בן‬ ‫סולטנה‪ .‬זיווג הגון לאורטל בת תמר‪ ,‬יעקב בן מרינה‪ .‬זרע של קיימא ללירן בת‬ ‫אורנה‪ .‬ולעילוי נשמת נפתלי בן שמעה‪ ,‬משה שמואל בן אסתר‪ ,‬גבריאל בן חנה‪.‬‬ ‫אהרן בן דבורה‪ ,‬שלמה בן מרים‪ ,‬שרה בת בלה‪ ,‬יעקב בן סולטנה‪ ,‬דוד בן מיכל‪,‬‬ ‫יהודה בן בת‪-‬שבע‪ ,‬ציון בן רחל‪ ,‬דינה בת חנה‪ ,‬יהושע בן חנה‪ ,‬יוסף חיים בן יפה‪,‬‬ ‫שמעון בן שמחה‪ ,‬אסתר בת סעודה‪ ,‬יצחק בן חנה‪ ,‬חנה בת זוהר‪ .‬רבקה חיה בת‬ ‫איז'ה‪ ,‬יורם בן שרה‪ ,‬יצחק בן מרסדס‪ ,‬מרים חיטיבאשווילי‪ ,‬חביבה בת ניזמה‪,‬‬ ‫משולם בן צבי‪ ,‬שלום בן סוליקה‪ ,‬ר'שמעון בן איז'ה‪ ,‬סעדה בת רחל‪ ,‬דוד בן‬ ‫אסתר‪ ,‬מרסדס בת תמר‪ ,‬מסעוד בן אונישה‪ ,‬ששון בן שרה‪ ,‬אביה יהושע בן רונית‪,‬‬ ‫חיים חי מנחם בן בלנש‪ ,‬יהודה בן שרה‪ ,‬דוד בן דורית‪ ,‬אוריה בן כוכב‪ ,‬יצחק בן‬ ‫רחנה‪ ,‬משה חי בן רינת‪ ,‬הרב חיים בן סעדה‪ ,‬שמואל נורברט בן אליס מומה‪,‬‬ ‫מרדכי בן סולטנה‪.‬‬ ‫ סדר הדלקת נרות חנוכה ‬ ‫עו ָלם‪ ,‬אֲ ׁ ֶשר ִקדְּ ָׁשנ ּו ְ ּב ִמ ְצ ֹו ָתיו‪ ,‬וְ ִצ ָ ּונ ּו ְל ַה ְד ִליק נֵר ֲחנ ָֻּכה‪.‬‬ ‫קודם ההדלקה יברך‪ :‬א( ָ ּברו ְּך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ינ ּו ֶמלֶ ְך ָה ֹ‬ ‫בו ֵתינ ּו‪ַּ ,‬ב ָ ּי ִמים ָההֵ ם ַּב ְזּ ַמן הַ זֶּה‪.‬‬ ‫עו ָלם‪ֶ ׁ ,‬ש ָע ָׂשה נ ִ ִּסים ַלאֲ ֹ‬ ‫ב( ָ ּברו ְּך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ינ ּו ֶמלֶ ְך ָה ֹ‬ ‫יענ ּו ַל ְזּ ָמן ַהזֶּה(‪.‬‬ ‫עו ָלם‪ֶ ׁ ,‬שהֶ ֱחיָ ינ ּו וְ ִק ְּי ָמנ ּו וְ ִה ִ ּג ָ‬ ‫)בלילה הראשון מברך גם‪ָּ :‬ברו ְּך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ינ ּו ֶמלֶ ְך ָה ֹ‬ ‫בו ֵתינ ּו ַעל יְ ֵדי כּ ֹהֲ נ ָ‬ ‫דו ִ ׁשים‪.‬‬ ‫ֶיך הַ ְ ּק ֹ‬ ‫ית ַלאֲ ֹ‬ ‫אות‪ֶ ׁ ,‬ש ָע ִ ׂש ָ‬ ‫ּעות‪ ,‬וְ ַעל ַה ּנִפְ ָל ֹ‬ ‫ֵרות ַה ָ ּלל ּו אֲ נ ְַחנ ּו ַמ ְד ִל ִיקים ‪ַ -‬על ַה ּנ ִ ִּסים‪ ,‬וְ ַעל ַה ְּת ׁשו ֹ‬ ‫אחר שידליק יאמר‪ :‬הַ ּנ ֹ‬ ‫או ֶתיךָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫דות ִל ְ ׁש ֶמך‪ַ ,‬על נ ִֶסיך וְ נִפְ ְל ֹ‬ ‫הו ֹ‬ ‫או ָתם ִ ּב ְלבָ ד‪ּ ְ ,‬כ ֵדי ְל ֹ‬ ‫ֵרות הַ ָלל ּו ק ֶֹד ׁש‪ ,‬וְ אֵ ין ָלנ ּו ְר ׁשוּת ְל ִה ְ ׁש ּ ַת ּ ֵמ ׁש ָ ּבהֶ ם‪ ,‬אֶ ָלא ִל ְר ֹ‬ ‫מונַת יְ ֵמי ֲחנ ָֻּכה ַה ּנ ֹ‬ ‫וְ כָ ל ְ ׁש ֹ‬ ‫ישו ֹ ָ‬ ‫ּעו ֶתיך‪ .‬ואחר כך נוהגים לומר "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"‪ ,‬וז' פעמים מפסוק "ויהי נועם" עד סוף "יושב בסתר"‪.‬‬ ‫וִ ׁ‬