חוזר דגשים לדיווח כספי לשנת 2014

‫חוזר דגשים‬
‫לדיווח כספי‬
‫לשנת ‪2014‬‬
‫המחלקה המקצועית‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫התפתחויות בתקינה החשבונאית ‪ -‬תקנים חדשים‪,‬‬
‫פרשנויות חדשות ותיקונים לתקנים‬
‫•‬
‫‪ .1‬תקנים‪ ,‬פרשנויות ותיקונים לתקנים אשר נדרש‬
‫ליישמם במסגרת הדוחות הכספיים לשנת ‪2014‬‬
‫לפירוט התקנים החדשים‪ ,‬הפרשנויות והתיקונים שנכנסו לתוקף‬
‫מחייב במהלך שנת ‪ ,2014‬ראו חוזר דגשים לרבעון הראשון לשנת‬
‫‪ 2014‬וחוזר דגשים לרבעון השלישי לשנת ‪.2014‬‬
‫ברצוננו להסב את תשומת ליבכם כי התיקון ל‪ ,IAS 36 -‬ירידת ערך‬
‫נכסים‪ :‬גילויים בדבר סכום בר השבה של נכסים לא פיננסיים‪,‬‬
‫נכנס לתוקף מחייב מיום ‪ 1‬בינואר ‪.2014‬‬
‫•‬
‫‪ .2‬תקנים‪ ,‬פרשנויות ותיקונים לתקנים אשר נדרש‬
‫ליישמם בתקופות מאוחרות יותר‬
‫•‬
‫‪ ,IFRS 15‬הכנסה מחוזים עם לקוחות‬
‫התקן מחליף את ההנחיות הקיימות כיום תחת התקינה‬
‫הבינלאומית ומציג מודל חדש להכרה בהכנסה מחוזים עם‬
‫לקוחות‪ .‬התקן קובע שתי גישות להכרה בהכנסה‪ :‬בנקודת זמן‬
‫אחת או על פני זמן‪ .‬המודל כולל חמישה שלבים לניתוח עסקאות‬
‫על מנת לקבוע את עיתוי ההכרה בהכנסה ואת סכומה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫התקן קובע דרישות גילוי חדשות ונרחבות יותר מאלו הקיימות‬
‫כיום‪ .‬התקן ייושם לתקופות שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר‬
‫‪ ,2017‬עם אפשרות לאימוץ מוקדם‪ .‬למידע נוסף ראו חוזר‬
‫המחלקה המקצועית בנושא וכן פרסום מקיף של ‪ KPMG‬בדבר‬
‫הוראות התקן‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי בהתאם להבהרות סגל רשות ניירות ערך‪ ,‬לאור‬
‫המורכבויות שיכולות לעלות אגב אימוץ התקן‪ ,‬חברות השוקלות‬
‫אימוץ מוקדם של ‪ IFRS 15‬נדרשות לנהוג בזהירות הראויה‪ ,‬לוודא‬
‫כי נלקחו בחשבון מלוא ההשלכות האפשריות שלו ולהניח את‬
‫הדעת כי האימוץ המוקדם בשלב זה הינו צעד נאות‪.‬‬
‫חברות השוקלות לאמץ את ‪ IFRS 15‬באימוץ מוקדם‪ ,‬מתבקשות‬
‫להתייעץ עם צוות הביקורת והמחלקה המקצועית‪.‬‬
‫תקן דיווח כספי בינלאומי )‪ IFRS 9 (2014‬מכשירים פיננסיים‬
‫הגרסה סופית של התקן כוללת הוראות מעודכנות לסיווג ומדידה‬
‫של מכשירים פיננסיים‪ ,‬וכן מודל חדש למדידת ירידת ערך של‬
‫נכסים פיננסיים‪ .‬הוראות אלו מתווספות לפרק בנושא חשבונאות‬
‫גידור ‪ -‬כללי שפורסם בשנת ‪ .2013‬התקן ייושם למפרע )למעט‬
‫מספר הקלות( לתקופות שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪,2018‬‬
‫עם אפשרות לאימוץ מוקדם‪ .‬יצוין‪ ,‬כי עם פרסום התקן הוגבלה‬
‫האפשרות לאמץ מוקדם גרסאות קודמות של ‪ .IFRS 9‬למידע נוסף‬
‫ראו מבזק המחלקה המקצועית בנושא‪.‬‬
‫תיקון לתקן ‪ ,IAS 27‬דוחות כספיים נפרדים‪ :‬יישום שיטת השווי‬
‫המאזני בדוחות כספיים נפרדים ]עודכן![‬
‫התיקון מאפשר חלופת טיפול שלישית בהשקעות בחברות כלולות‪,‬‬
‫עסקאות משותפות וחברות בנות בדוחות כספיים נפרדים‪ ,‬חלופה זו‬
‫הינה שיטת השווי המאזני בהתאם להוראות ‪ .IAS 28‬התיקון ייושם‬
‫לתקופות שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 2016‬בדרך של יישום‬
‫למפרע‪ ,‬עם אפשרות לאימוץ מוקדם‪ .‬למידע נוסף ראו מבזק‬
‫המחלקה המקצועית בנושא‪.‬‬
‫נזכיר‪ ,‬כי רשות ניירות ערך שוקלת חלופות שונות למתכונת המידע‬
‫הכספי הנפרד הנדרש כיום מתוקף תקנה ‪9‬ג לתקנות ניירות ערך‬
‫)דוחות תקופתיים ומידיים( התש"ל‪) 1970-‬למידע נוסף ראה חוזר‬
‫המחלקה המקצועית בנושא פרויקט שיפור הדוחות ‪ -‬הצעת‬
‫חקיקה(‪ .‬אחת החלופות העומדות על הפרק הינה פרסום מידע‬
‫כספי נפרד בהתאם להוראות ‪ .IAS 27‬במסגרת זו‪ ,‬נבחנת גם‬
‫האפשרות לא לאפשר בחירת מדיניות חשבונאית מלבד מדידת‬
‫חברות כאמור לעיל בשיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫התפתחויות בתקינה החשבונאית ‪ -‬תקנים חדשים‪,‬‬
‫פרשנויות חדשות ותיקונים לתקנים )המשך(‬
‫•‬
‫‪ .2‬תקנים‪ ,‬פרשנויות ותיקונים לתקנים אשר נדרש‬
‫ליישמם בתקופות מאוחרות יותר )המשך(‬
‫•‬
‫•‬
‫תיקון ל‪ ,IFRS 11 -‬הסדרים משותפים‪ :‬הטיפול החשבונאי‬
‫ברכישת זכויות בפעילות משותפת‬
‫התיקון מבהיר‪ ,‬כי בעת רכישת זכויות בפעילות משותפת העונה‬
‫להגדרת עסק תיושם חשבונאות רכישה כהגדרתה ב‪,IFRS 3 -‬‬
‫צירופי עסקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התיקון קובע‪ ,‬כי בעת רכישה של זכויות‬
‫נוספות בפעילות משותפת העונה להגדרת עסק‪ ,‬תוך שימור‬
‫השליטה המשותפת‪ ,‬נדרש ליישם חשבונאות רכישה בגין הזכויות‬
‫הנוספות בלבד‪ .‬התיקון ייושם באופן פרוספקטיבי לתקופות‬
‫שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2016‬עם אפשרות לאימוץ‬
‫מוקדם‪ .‬למידע נוסף ראו מבזק המחלקה המקצועית בנושא‪.‬‬
‫תיקונים ל‪ ,IAS 16 -‬רכוש קבוע ו‪ ,IAS 38 -‬נכסים בלתי מוחשיים‪:‬‬
‫הבהרה לשיטות הפחתה מקובלות‬
‫התיקון ל‪ IAS 38 -‬קובע חזקה הניתנת לסתירה לפיה שיטת‬
‫הפחתה מבוססת הכנסות עבור נכסים בלתי מוחשיים אינה‬
‫נאותה‪ .‬התיקון ל‪ IAS 16 -‬אוסר ליישם שיטת הפחתה מבוססת‬
‫הכנסות ביחס לרכוש קבוע‪ .‬התיקונים ייושמו באופן פרוספקטיבי‬
‫לתקופות שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2016‬עם אפשרות‬
‫לאימוץ מוקדם‪ .‬למידע נוסף ראו מבזק המחלקה המקצועית‬
‫בנושא‪.‬‬
‫•‬
‫תיקון ל‪ ,IAS 16 -‬רכוש קבוע ו‪ ,IAS 41 -‬חקלאות‪ :‬צמחים‬
‫המשמשים לגידול תוצרת חקלאית בלבד )‪(Bearer Plants‬‬
‫התיקון מגדיר צמחים המשמשים לגידול תוצרת חקלאית בלבד‬
‫כצמחים מניבים אשר משמשים בייצור או אספקת תוצרת חקלאית‪,‬‬
‫הצפויים להניב )‪ (bear‬יבול למשך יותר מתקופה אחת ואשר‬
‫הסבירות למכירתם כתוצרת חקלאית הינה קלושה )פרט למכירות‬
‫מקריות כפסולת ‪ .(incidental scrap sales -‬דוגמאות לצמחים‬
‫כאמור הינם‪ :‬גפנים‪ ,‬עצי גומי‪ ,‬דקלי שמן ושיחי תה‪ .‬בהתאם לתיקון‪,‬‬
‫צמחים אלו יוצאו מתחולת ‪ IAS 41‬ויטופלו בהתאם ל‪ .IAS 16 -‬זאת‪,‬‬
‫מאחר וההטבות הכלכליות הנובעות מהם מסתכמות בתוצרת‬
‫החקלאית המיוצרת על ידם )היבול(‪ ,‬בדומה לרכוש קבוע‪ .‬התיקון‬
‫מבהיר כי התוצרת החקלאית המיוצרת על ידי צמחים אלו תיוותר‬
‫בתחולת ‪ .IAS 41‬התיקון ייושם למפרע לתקופות שנתיות‬
‫המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 2016‬או בשיטת העלות הנחשבת‬
‫)‪ ,(deemed cost‬עם אפשרות לאימוץ מוקדם‪ .‬למידע נוסף ראו‬
‫פרסום של ‪ KPMG‬בנושא‪.‬‬
‫תיקונים ל‪ ,IFRS 10 -‬דוחות כספיים מאוחדים ו‪ ,IAS 28 -‬השקעות‬
‫בחברות כלולות ובעסקאות משותפות‪ :‬מכירה או העברה של‬
‫נכסים בין חברה מחזיקה לחברה כלולה או עסקה משותפת שלה‬
‫התיקונים קובעים‪ ,‬כי כאשר חברה מאבדת שליטה בחברה בת או‬
‫קבוצת נכסים העומדים בהגדרת עסק עקב עסקה עם חברה‬
‫כלולה או עסקה משותפת שלה‪ ,‬יוכר הרווח מאיבוד שליטה‬
‫במלואו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר חברה מאבדת שליטה בחברה בת או‬
‫קבוצת נכסים אשר אינם עומדים בהגדרת עסק בעסקה עם חברה‬
‫כלולה או עסקה משותפת שלה‪ ,‬יוכר רווח רק בגין חלקם של‬
‫המשקיעים החיצוניים בחברה הכלולה או העסקה המשותפת‪.‬‬
‫התיקונים ייושמו באופן פרוספקטיבי לתקופות שנתית המתחילות‬
‫ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 2016‬או לאחר מכן‪ ,‬עם אפשרות לאימוץ מוקדם‪.‬‬
‫למידע נוסף ראו פרסום של ‪ KPMG‬בנושא‪.‬‬
‫מומלץ להיוועץ עם צוות הביקורת והמחלקה המקצועית במקרה של‬
‫עסקאות כאמור‪ ,‬גם לפני מועד היישום המנדטורי של התיקונים‬
‫האמורים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫התפתחויות בתקינה החשבונאית ‪ -‬תקנים חדשים‪,‬‬
‫פרשנויות חדשות ותיקונים לתקנים )המשך(‬
‫ביום ‪ 18‬בדצמבר ‪ 2014‬פרסם ה‪ IASB -‬תיקון ל‪ IAS 1 -‬הצגת דוחות‬
‫כספיים‪ .‬התייחסות לתיקון נמצאת תחת נושא קיצור הדוחות הכספיים‬
‫בהמשך חוזר זה‪.‬‬
‫‪ .2‬תקנים‪ ,‬פרשנויות ותיקונים לתקנים אשר נדרש‬
‫ליישמם בתקופות מאוחרות יותר )המשך(‬
‫‪ .3‬הצעות לתקנים‪ ,‬פרשנויות ותיקונים לתקנים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פרויקט השיפורים לתקינה הבינלאומית לשנים ‪2010-2012‬‬
‫ו‪2011-2013 -‬‬
‫פרויקט השיפורים לתקינה הבינלאומית כולל תיקונים ל‪ 8 -‬תקני‬
‫דיווח כספי בינלאומיים‪ .‬מרבית התיקונים יחולו לתקופות שנתיות‬
‫המתחילות ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 2014‬או לאחר מכן‪ .‬למידע נוסף ראו‬
‫חוזר המחלקה המקצועית בנושא‪.‬‬
‫נזכיר‪ ,‬כי התיקון ל‪ ,IFRS 2 -‬תשלום מבוסס מניות בדבר תנאי‬
‫שאינו תנאי הבשלה חל על תכניות שמועד ההענקה שלהן הוא‬
‫ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 2014‬או לאחר מכן‪ .‬למידע נוסף ראו חוזר דגשים‬
‫לרבעון השלישי לשנת ‪.2014‬‬
‫פרויקט השיפורים לתקינה הבינלאומית לשנים ‪2012-2014‬‬
‫פרויקט השיפורים לתקינה הבינלאומית כולל תיקונים ל‪ 4 -‬תקני‬
‫דיווח כספי בינלאומיים‪ .‬מרבית התיקונים ייושמו למפרע לתקופות‬
‫שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 2016‬או לאחר מכן‪ ,‬עם‬
‫אפשרות לאימוץ מוקדם תוך מתן גילוי‪ .‬למידע על תיקון ל‪,IAS 19 -‬‬
‫הטבות עובד‪ ,‬בדבר שיעור ההיוון על הטבות לאחר סיום העסקה‬
‫בשווקים בעלי מטבע זהה ראו פרק דגשים לעריכת דוחות כספיים‬
‫לשנת ‪ 2014‬בהמשך חוזר זה‪ .‬למידע נוסף ראו חוזר המחלקה‬
‫המקצועית בנושא‪.‬‬
‫‪ IFRS 14‬נכסי פיקוח )‪(Regulatory Deferral Accounts‬‬
‫התקן מאפשר לישויות הנתונות לפיקוח מחירים‪ ,‬אשר מאמצות‬
‫את התקינה החשבונאית הבינלאומית לראשונה‪ ,‬להמשיך ולהכיר‬
‫בסכומים הנוגעים לפעילות המפוקחת לפי התקינה המקומית‬
‫)ישויות שכבר אימצו ‪ IFRS‬לא יוכלו לאמץ תקן זה(‪ .‬התקן ייושם‬
‫לתקופות שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2016‬אימוץ מוקדם‬
‫אפשרי‪ .‬למידע נוסף ראו חוזר דגשים לדיווח כספי לשנת ‪.2013‬‬
‫הצעה לתיקון ‪ ,IFRS 10‬דוחות כספיים מאוחדים‪ ,IFRS 12 ,‬גילוי‬
‫של זכויות בישויות אחרות‪ ,IAS 28 ,‬השקעות בחברות כלולות‬
‫ובעסקאות משותפות ו‪ ,IAS 36 -‬ירידת ערך נכסים‪ :‬מדידת השווי‬
‫ההוגן של השקעות בחברות בנות‪ ,‬עסקאות משותפות וחברות‬
‫כלולות בעלות מחיר מצוטט בשוק פעיל‬
‫בספטמבר ‪ 2014‬פרסם ה‪ IASB -‬הצעה לתיקון תקנים מסוימים‬
‫בנוגע למדידת שווי הוגן של השקעות בחברות בנות‪ ,‬עסקאות‬
‫משותפות וחברות כלולות אשר מניותיהן נסחרות בשוק פעיל‪.‬‬
‫בהתאם להצעה‪ ,‬יחידת המדידה עבור השקעות אלה הינה‬
‫ההשקעה בכללותה‪ ,‬אך שוויין ההוגן יחושב בהתבסס על המחיר‬
‫המצוטט של מניה בודדת )מחיר מצוטט למניה כפול כמות המניות‬
‫המוחזקת(‪ .‬המשמעות של דרישה זו הינה שכאשר למניות קיים‬
‫מחיר מצוטט בשוק פעיל‪ ,‬לא ניתן לכלול בחישוב השווי ההוגן של‬
‫ההשקעה פרמיה או ניכיון הקשורים לגודל ההשקעה )כגון פרמיית‬
‫שליטה(‪ .‬התיקון עשוי להשפיע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על הסכום בר ההשבה‬
‫של ההשקעות‪ ,‬כאשר הוא מחושב לפי שווי הוגן בניכוי עלויות‬
‫מימוש לצורכי בחינת ירידת ערך תחת ‪ .IAS 36‬למידע נוסף ראו‬
‫פרסום של ‪ KPMG‬בנושא‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי ההצעה לתיקון עולה בקנה אחד עם עמדת רשות ניירות‬
‫ערך כפי שהוצגה בפנייה מקדמית של חברת השקעות דיסקונט‬
‫בע"מ לגבי אופן חישוב הסכום בר ההשבה של השקעתה בחברת‬
‫שופרסל בע"מ‪ .‬למידע נוסף ראו את פניית השקעות דיסקונט‪ ,‬פניית‬
‫ההמשך‪ ,‬תשובת סגל הרשות ‪ 1‬ותשובת סגל הרשות ‪.2‬‬
‫‪4‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫דגשים לעריכת דוחות כספיים לשנת ‪2014‬‬
‫• גילויים על הפרות אמות מידה פיננסיות וסיווג התחייבויות לא‬
‫שוטפות כשוטפות עקב כך;‬
‫• מידע על אומדנים שקיים סיכון משמעותי שתוצאתם תביא לשינוי‬
‫מהותי בערכם של נכסים והתחייבויות;‬
‫• גילוי על סכום ועיתוי הפרשות והתחייבויות תלויות‪.‬‬
‫עסק חי‬
‫בחינת קיומה של הנחת העסק החי הינה אחד הנושאים המשמעותיים‬
‫להם נדרשים דירקטוריון והנהלת החברה בעת עריכת הדוחות‬
‫הכספיים‪ .‬בהקשר זה יש ליישם את הנחיות ‪ IAS 1.25-26‬ולתת את‬
‫הדעת לדוחות הממצאים שפרסמה רשות ניירות ערך בנושא‪ .‬למידע‬
‫נוסף ראו מבזק המחלקה המקצועית ממרץ ‪ 2013‬ומסמך המשך של‬
‫רשות ניירות ערך מיוני ‪ 2013‬בנושא‪.‬‬
‫להזכירכם‪ ,‬בהתאם ל‪ IAS 1.25 -‬ו‪ ,IAS 10.16(b) -‬על חברה לתת גילוי‬
‫לאי וודאויות מהותיות שקשורות לאירועים או מצבים שעשויים להטיל‬
‫ספק משמעותי על יכולתה להמשיך ולפעול כעסק חי למועד אישור‬
‫הדוחות הכספיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בדיוניה מיולי ‪ ,2014‬הדגישה הוועדה‬
‫לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי )ה‪ ,(IFRIC -‬כי גם במקרים בהם‬
‫הנהלת החברה הגיעה למסקנה כי לא קיימות אי וודאויות מהותיות‬
‫כאמור‪ ,‬אולם מסקנה זו הייתה כרוכה בשיקול דעת משמעותי‪,‬‬
‫נדרש לספק גילוי בנושא בהתאם ל‪.IAS 1.122 -‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬יש לתת את הדעת לכך שקיימות דרישות גילוי אחרות‬
‫שעשויות להיות רלוונטיות להבנת שיקול הדעת שהפעילה ההנהלה‬
‫בבחינת קיומה של הנחת העסק החי‪ .‬במקרים בהם הופעל שיקול‬
‫דעת משמעותי בנושא זה‪ ,‬יש לשים דגש על נאותות גילויים אלו‪,‬‬
‫עקביות המידע המוצג בהם עם תחזיות ההנהלה‪ ,‬ואף לשקול לרכזם‬
‫במקום אחד בדוחות הכספיים )לרבות באמצעות הפניות( לצורך‬
‫הבנת התמונה בכללותה‪ .‬דוגמאות לגילויים כאמור הינן‪:‬‬
‫• גילויים על סיכונים הנובעים ממכשירים פיננסיים‪ ,‬לרבות סיכון‬
‫נזילות;‬
‫• מידע על תחזיות תזרימי מזומנים שעמדו בבסיס בחינת ירידת‬
‫ערך;‬
‫• מידע על מסגרות אשראי שטרם נוצלו ומגבלות עליהן )כגון אמות‬
‫מידה פיננסיות(;‬
‫הסדרי חוב‪ ,‬מחזור חובות ושינוי אמות מידה פיננסית‬
‫חברות רבות בוחנות מעת לעת אפשרויות לביצוע שינויים בתנאים של‬
‫מכשירי חוב‪ ,‬כגון‪ :‬פריסה מחדש של חובות‪ ,‬הוספת אופציות להארכה‬
‫או גלגול של חובות קיימים‪ ,‬שינויים באמות מידה פיננסיות וכיוצ"ב‪.‬‬
‫להזכירכם‪ ,‬בהתאם ל‪ ,IAS 39 -‬מכשירים פיננסיים‪ :‬הכרה ומדידה‬
‫)או ‪ ,(IFRS 9‬אם התנאים של מכשיר חוב שהוחלף )שהונפק מול אותם‬
‫נושים( או מכשיר חוב קיים שונו באופן משמעותי‪ ,‬ההחלפה או השינוי‬
‫יטופלו כסילוק ההתחייבות הפיננסית המקורית והכרה בהתחייבות‬
‫פיננסית חדשה לפי שוויה ההוגן‪ ,‬כאשר ההפרש ייזקף לרווח והפסד‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬על בעלי החוב לבצע בחינה כמותית ואיכותית האם מדובר‬
‫בשינוי תנאים משמעותי‪ ,‬הן בהתאם להוראות ‪ (IFRS 9) IAS 39‬והן‬
‫בהתאם לפרסום רשות ניירות ערך ‪ FAQ 19‬בדבר הטיפול החשבונאי‬
‫בהחלפה של מכשירי חוב בעלי תנאים שונים באופן מהותי‪ .‬בעת ביצוע‬
‫הבחינה יש לשקול את מכלול הנסיבות והמאפיינים הרלוונטיים של‬
‫מכשירי החוב המוחלפים תוך הפעלת שיקול דעת בקשר לטיפול‬
‫החשבונאי בהסדר החוב‪ .‬מומלץ להיוועץ עם צוות הביקורת והמחלקה‬
‫המקצועית‪ ,‬ככל שהנושא רלוונטי לחברה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫דגשים לעריכת דוחות כספיים לשנת ‪) 2014‬המשך(‬
‫על רקע זאת הבהיר סגל הרשות‪ ,‬כי יש לספק גילוי כמותי נפרד‬
‫להשפעה של המעבר מעקום המבוסס על התשואות של אגרות חוב‬
‫ממשלתיות לתום שנת ‪ 2014‬לעקום המבוסס על תשואות אגרות חוב‬
‫קונצרניות לאותו מועד‪ ,‬מקום בו השפעה זו מהותית‪ .‬זאת‪ ,‬בנוסף‬
‫לגילוי הכמותי על השפעת שינוי שיעור ההיוון ביחס לשנה קודמת‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬הדגיש סגל הרשות כי בהתאם לסעיף ‪ 39‬לתקן חשבונאות‬
‫בינלאומי ‪ 8‬מדיניות חשבונאית‪ ,‬שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות‪,‬‬
‫חברה נדרשת לתת גילוי להשפעה החזויה של השינוי באומדן‬
‫החשבונאי גם בתקופות עתידיות‪ .‬לאור זאת‪ ,‬ככל שהדבר מהותי‪ ,‬על‬
‫חברות לתת גילוי ביחס להשפעה הצפויה של שינוי האומדן לעיל על‬
‫עלות השירות השוטף ועלות הריבית שירשמו בשנת ‪ ,2015‬קרי הפער‬
‫בין עלות השירות השוטף ועלות הריבית שיוכרו כהוצאה בשנת ‪2015‬‬
‫לאור מדידת ההתחייבות האקטוארית תוך שימוש באגרות חוב‬
‫קונצרניות באיכות גבוהה‪ ,‬לבין עלות השירות השוטף ועלות הריבית‬
‫שהיו נרשמות אילו ההתחייבות האקטוארית הייתה נמדדת באמצעות‬
‫עקום המבוסס על תשואת אגרות חוב ממשלתיות‪.‬‬
‫אנו ממליצים להתייעץ עם האקטואר מבעוד מועד כדי לקבל את‬
‫הנתונים הנדרשים לגילוי‪.‬‬
‫מצ"ב נוסח מוצע לגילוי מעודכן לדוחות הכספיים‪.‬‬
‫נדגיש‪ ,‬כי בהתאם ל‪ ,IAS 19.BC63-64 -‬עלויות השירות השוטף‬
‫והריבית נטו על ההתחייבות )נכס( בגין הטבה מוגדרת לשנה‬
‫בכללותה מחושבות על בסיס ההנחות האקטואריות למועד הדיווח‬
‫הכספי השנתי הקודם )קרי‪ ,‬ההנחות של יתרת הפתיחה(‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫המעבר לשימוש בשיעור תשואה המבוסס על אגרות חוב קונצרניות‬
‫באיכות גבוהה יקבל ביטוי רק כחלק מהרווח )הפסד( ממדידה מחדש‬
‫בסוף השנה‪.‬‬
‫למידע נוסף ראו מבזק המחלקה המקצועית בנושא‪.‬‬
‫עמדת סגל חשבונאית ‪ 21-1‬של רשות ניירות ערך‬
‫ודגשים נוספים לעניין חישוב התחייבויות אקטואריות‬
‫עמדת סגל חשבונאית ‪ 21-1‬של רשות ניירות ערך לעניין קיומו של‬
‫שוק עמוק באג"ח קונצרניות באיכות גבוהה בישראל‬
‫בהמשך לאמור בחוזר הדגשים לרבעון השלישי לשנת ‪ ,2014‬ביום‬
‫‪ 25‬בנובמבר ‪ 2014‬פרסמה רשות ניירות ערך את עמדת סגל‬
‫חשבונאית ‪ 21-1‬בדבר קיומו של שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות‬
‫באיכות גבוהה בישראל‪ ,‬לצורך קביעת שיעור ההיוון של מחויבויות‬
‫להטבה מוגדרת הנקובות בשקל בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי‬
‫‪ ,19‬הטבות עובד )להלן‪" :‬העמדה"(‪ .‬על פי העמדה‪:‬‬
‫• בישראל מתקיים שוק עמוק לאגרות חוב קונצרניות צמודות‬
‫באיכות גבוהה שהמטבע שלהן הינו שקל; וכן‬
‫• אופן היישום הראוי למעבר משימוש בשיעור תשואה על אגרות‬
‫חוב ממשלתיות לשיעור תשואה על אגרות חוב קונצרניות באיכות‬
‫גבוהה הוא בדרך של מכאן ולהבא‪ ,‬קרי כשינוי אומדן‪.‬‬
‫בהתאם לעמדה‪ ,‬לתאגידים ניתנת האפשרות להסתמך על‬
‫מתודולוגיה לקביעת עקום התשואה ותוצאותיה‪ ,‬אם התאגיד ורואי‬
‫החשבון המבקרים הניחו את דעתם כי העקום נקבע ופורסם על ידי‬
‫גורם מצטט מוכר אשר משתמש במתודולוגיה מוכרת ומקובלת‬
‫התואמת להוראות התקן‪ .‬לצד זאת‪ ,‬סגל הרשות הבהיר כי תאגידים‬
‫רשאים גם שלא להסתמך על גורם מצטט מוכר‪.‬‬
‫בכל הנוגע למדידת השפעת השינוי בשיעור ההיוון לצרכי גילוי על‬
‫שינוי האומדן ‪ -‬במהלך שנת ‪ 2014‬הייתה ירידה בשיעור הריבית‬
‫חסרת הסיכון‪ ,‬ואילו ההשפעה הנובעת ממעבר לעקום ריבית מבוסס‬
‫על תשואת אגרות חוב קונצרניות מקזזת את ההשפעה של הירידה‬
‫האמורה בשיעור הריבית חסרת הסיכון‪ ,‬כך שהפער בין שיעור ההיוון‬
‫בו נעשה שימוש בסוף שנת ‪ 2013‬לבין זה שישמש למדידת‬
‫התחייבויות אקטואריות בדוחות לשנת ‪ 2014‬עשוי להיות קטן יחסית‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫העלאת שכר המינימום בישראל‬
‫בחודש דצמבר ‪ 2014‬נחתם הסכם קיבוצי בין הסתדרות העובדים‬
‫הכללית החדשה ונשיאות הארגונים העסקיים לפיו שכר המינימום‬
‫יועלה ל‪ 5,000 -‬ש"ח לחודש בשלוש פעימות החל מיום ‪ 1‬באפריל‬
‫‪ 2015‬ועד ‪ 1‬בינואר ‪ .2017‬הסכמות אלו ייכנסו לתוקף רק עם תיקון‬
‫חוק שכר מינימום אשר צפוי לעבור עוד לפני הבחירות לכנסת‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫נראה לעת עתה‪ ,‬כי האפשרות לקבע את שכר המינימום על ‪52%‬‬
‫מהשכר הממוצע במשק )במקום ‪ ,(47.5%‬לא תעוגן בחוק‪.‬‬
‫להעלאת שכר המינימום עשויות להיות השפעות על נושאים שונים‬
‫בדוחות הכספיים‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫• השפעה על הנחות אקטואריות בדבר עליות שכר במדידת הטבות‬
‫לאחר סיום העסקה והטבות אחרות לזמן ארוך;‬
‫• השפעה על תחזיות תזרימי מזומנים והכנסה חייבת של חברות‬
‫)לדוגמה‪ ,‬לצורך בחינת ירידת ערך‪ ,‬הכרה בנכסי מסים נדחים‬
‫ובחינת נאותות הנחת העסק החי(; וכן‬
‫• מקום בו ההשפעה מהותית לחברה‪ ,‬יש לשקול מתן גילוי בנושא‪.‬‬
‫מצ"ב נוסח מוצע לגילוי מעודכן לדוחות הכספיים‪ .‬לתשומת ליבכם‪,‬‬
‫הנוסח המוצע מתייחס להשלכות הישירות של החוק בכל הנוגע‬
‫למדידת הטבות לעובדים בלבד‪ .‬בחברות בהן קיימות השלכות נוספות‪,‬‬
‫נדרש להתאים את נוסח הגילוי בהתאם‪.‬‬
‫דגשים לעריכת דוחות כספיים לשנת ‪) 2014‬המשך(‬
‫עמדת סגל חשבונאית ‪ 21-1‬של רשות ניירות ערך ודגשים‬
‫נוספים לעניין חישוב מחויבויות אקטואריות )המשך(‬
‫תיקון ל‪ ,IAS 19 -‬הטבות עובד‪ ,‬בדבר שיעור ההיוון על הטבות‬
‫לאחר סיום העסקה בשווקים בעלי מטבע זהה‬
‫במסגרת פרויקט השיפורים לתקינה הבינלאומית לשנים ‪2012-2014‬‬
‫פרסם ה‪ IASB -‬תיקון ל‪ ,IAS 19 -‬הטבות עובד‪ ,‬שעשוי להיות רלוונטי‬
‫לחברות להן הטבות עובד לאחר סיום העסקה או הטבות אחרות לזמן‬
‫ארוך הנקובות במט"ח‪ .‬התיקון מבהיר‪ ,‬כי אגרות חוב קונצרניות‬
‫באיכות גבוהה או אגרות חוב ממשלתיות המשמשות לקביעת שיעור‬
‫ההיוון של מחויבויות אקטואריות צריכות להיות מונפקות באותו מטבע‬
‫שבו ההטבות משולמות‪ .‬מכאן‪ ,‬שקיומו של שוק עמוק באגרות חוב‬
‫קונצרניות באיכות גבוהה צריך להיבחן ברמת המטבע )למשל‪ ,‬דולר(‬
‫ולא ברמת המדינה )למשל‪ ,‬ישראל(‪ .‬הדבר עשוי להשליך על שיעור‬
‫ההיוון בו מהוונות הטבות עובד כאמור‪ .‬התיקון ייושם למפרע‬
‫לתקופות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2016‬עם אפשרות ליישום‬
‫מוקדם‪.‬‬
‫פרסום לוחות תמותה חדשים בארה"ב‬
‫באוקטובר ‪ 2014‬פורסמו לוחות תמותה מעודכנים על ידי ה‪SOA -‬‬
‫)ארגון האקטואריים בארה"ב(‪ ,‬אשר עשויים להיות רלוונטיים לחישוב‬
‫המחויבויות האקטואריות בחברות אשר להן פעילות בארה"ב‪ .‬נזכיר‪,‬‬
‫כי אומדן ההנחות האקטואריות לרבות הנחות התמותה צריך להיות‬
‫האומדן הטוב ביותר )‪ (best estimate‬של החברה‪ ,‬ולפיכך עליה לתת‬
‫את הדעת האם לעדכן את הערכותיה בדבר משתנים דמוגרפיים לאור‬
‫האומדנים המעודכנים‪.‬‬
‫יש להיוועץ בצוות הביקורת ובמחלקה המקצועית‪ ,‬ככל שהנושא‬
‫רלוונטי לחברה‪.‬‬
‫צבירת ריבית על עלות שירות שוטף‬
‫בהתאם ל‪ ,IAS 19 -‬ריבית נצברת גם בגין עלות השירות השוטף‪ .‬אולם‪,‬‬
‫עולה השאלה האם ריבית זו תיזקף לרווח והפסד או לרווח הכולל‬
‫האחר )כחלק מהמדידה מחדש של המחויבות האקטוארית(‪ .‬בהתאם‬
‫לעמדת ‪ ,KPMG‬הריבית בגין עלות השירות השוטף תוכר ברווח‬
‫והפסד‪ ,‬כחלק מעלות השירות השוטף‪.‬‬
‫צבירת ריבית‬
‫יתרת‬
‫פתיחה‬
‫עלות‬
‫שירות‬
‫שוטף‬
‫עלות‬
‫ריבית‬
‫מדידה‬
‫מחדש‬
‫יתרת‬
‫סגירה‬
‫‪7‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫דגשים לעריכת דוחות כספיים לשנת ‪) 2014‬המשך(‬
‫המשבר הכלכלי ברוסיה ותמורות בשוק המט"ח‬
‫המשבר הכלכלי ברוסיה‪ ,‬המתבטא בין היתר בפיחות חד של הרובל‬
‫והעלאה משמעותית בשיעור הריבית חסרת הסיכון ע"י הבנק המרכזי‪,‬‬
‫עשוי להשפיע על הדוחות הכספיים של חברות אשר להן פעילות באזור‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬ייתכנו השלכות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במישורים הבאים‪:‬‬
‫• הערכות שווי של נדל"ן מניב‪ :‬לרבות הורדה אפשרית של מחירי‬
‫השכירות הדולריים כהתאמה לכח הקנייה המקומי‪ ,‬שילוב "תקרה"‬
‫לשע"ח דולר‪-‬רובל בתשלומי השכירות ושינוי בשיעור הריבית‬
‫המשמש להיוון תזרימי המזומנים‪.‬‬
‫• קיטון בהיקף הפעילות הכלכלית באזור‪ :‬עשוי להוות סימן לירידת ערך‬
‫של השקעה בחברות הפועלות ברוסיה‪ ,‬כמו גם סימן לירידת ערך של‬
‫נכסים לא פיננסיים שהינם חלק מיחידות מניבות מזומנים הפועלות‬
‫באזור‪ .‬לקשיים אלו השפעות עקיפות כגון על מצב הנזילות של חברות‬
‫ועמידתן באמות מידה פיננסיות‪.‬‬
‫• מתן גילוי על שינויים גדולים באופן חריג במחירי נכסים או בשערי‬
‫חליפין לאחר תקופת הדיווח בהתאם ל‪ ,IAS 10 -‬ככל שרלוונטי‪.‬‬
‫גילוי כאמור עשוי להיות רלוונטי גם לגבי השלכות התחזקות הפרנק‬
‫השוויצרי והיחלשות האירו לאחר תאריך המאזן‪.‬‬
‫• בחינה מחודשת של שליטה על חברות המצויות בקשיים פיננסיים‪:‬‬
‫למשל‪ ,‬בעת הפעלתן של זכויות מגינות המוחזקות על ידי מלווים או‬
‫בעת הליכי פירוק ופשיטת רגל‪ .‬בהקשר זה נבקש להדגיש‪ ,‬כי אופן‬
‫הבחינה של איבוד שליטה בחברת נכס עשוי להיות שונה מהבחינה‬
‫בחברה העומדת בהגדרת עסק בהתאם ל‪ .IFRS 3 -‬זאת‪ ,‬על רקע‬
‫עמדת רשות ניירות ערך באשר לגריעת הלוואות ‪.non-recourse‬‬
‫מומלץ להיוועץ במחלקה המקצועית‪ ,‬ככל שהנושא רלוונטי לחברה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫דגשים לעריכת דוחות כספיים לשנת ‪) 2014‬המשך(‬
‫• נאותות ההנחות המשמשות בחישובי ההתחייבויות שהוכרו בגין‬
‫הטבות עובדים‪.‬‬
‫• בחינת הצורך להכיר בהפרשות עקב אי ודאויות הקשורות למסים‬
‫על ההכנסה‪ ,‬חוזים מכבידים‪ ,‬תביעות והפרשות אחרות; וכן‬
‫• עדכון הערכות שווי של נכסים הנמדדים בשווי הוגן‪ ,‬כגון נכסי נדל"ן‬
‫להשקעה ומכשירים פיננסים שאינם סחירים‪ .‬נזכיר כי מקום בו‬
‫נעשה שימוש בהערכות שווי‪ ,‬יש לבחון את הצורך בגילוי ו‪/‬או צירוף‬
‫הערכות שווי מהותיות ומהותיות מאוד בהתאם להוראות תקנות‬
‫ניירות ערך כפי שיתואר להלן‪.‬‬
‫נציין‪ ,‬כי בהתאם לדוגמאות המובאות ב‪ ,IAS 1.129 -‬נראה שבעת מתן‬
‫גילוי על אומדנים אלו יש לכלול במקומות הרלוונטיים גילוי המבוסס על‬
‫נתונים כמותיים )כגון שיעורי היוון(‪.‬‬
‫נדגיש‪ ,‬כי עקב הירידה המשמעותית במחירי הנפט עד תום שנת ‪2014‬‬
‫)כ‪ 50% -‬מאז חודש יוני(‪ ,‬חברות אשר חשופות למחירים אלו במישרין‬
‫)חברות נפט וגז( או בעקיפין )למשל דרך מחירי תובלה‪ ,‬פעילות‬
‫בשווקים בהם ענף זה דומיננטי‪ ,‬או חברות המלוות לחברות בתחום או‬
‫משקיעות בהן( נדרשות לתת את הדעת גם להשלכות הירידות על‬
‫אומדני החברה‪.‬‬
‫אומדנים קריטיים בדוחות השנתיים‬
‫בהתאם ל‪ ,IAS 1 -‬על החברה לתת גילוי על הנחות שהניחה לצורך‬
‫ביצוע אומדנים המשפיעים על מדידת פריטים בדוחות הכספיים‬
‫ולגורמים עיקריים אחרים לחוסר וודאות באומדנים אלו‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫תקני ‪ IFRS‬שונים קובעים כי יש לבחון אומדנים מסוימים באופן אקטיבי‬
‫לפחות אחת לשנה‪.‬‬
‫במסגרת בחינת האומדנים לקראת הדיווח הכספי לשנת ‪ ,2014‬יש‬
‫לוודא‪ ,‬בין היתר כי ניתנה התייחסות לנושאים הבאים‪:‬‬
‫• מדידת סכום בר ההשבה של יחידה מניבת מזומנים הכוללת מוניטין‪,‬‬
‫לרבות בחינת אירועים לאחר תאריך המאזן והתאמת ההנחות‬
‫שבבסיס הערכת השווי להנחות של משתתף שוק בנוגע לאירועים‬
‫אלו‪.‬‬
‫• בחינת ירידת ערך או ביטול הפסדי עבר של נכסים פיננסיים ולא‬
‫פיננסיים ושל השקעות בחברות המטופלות בשיטת השווי‬
‫המאזני;‬
‫• בחינת ירידת ערך של מלאי או ביטולה;‬
‫• נאותות אומדן שיטת הפחת‪ ,‬אורך החיים השימושיים וערך הגרט‬
‫של פריטי רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים מהותיים;‬
‫• נאותות ההכרה בנכס מס נדחה‪ ,‬בפרט בגין הפסדים מועברים;‬
‫• נאותות ההנחות האקטואריות בחישוב הטבות לעובדים;‬
‫• קביעת מגזרים בני דיווח‪ ,‬תוך התחשבות במבחנים הכמותיים של‬
‫‪ IFRS 8‬מגזרי פעילות‪ ,‬ומעקב האם חלו שינויים במתכונת הדיווח‬
‫הפנימית למקבל ההחלטות התפעוליות הראשי )‪ (CODM‬ו‪/‬או‬
‫האם חלו שינויים במדדים אותם הוא רואה ולפיהם מקבל‬
‫החלטות;‬
‫• נאותות ההנחות ביישום הוראות ‪ IAS 11‬חוזי הקמה‪ ,‬כגון סך העלויות‬
‫הצפויות )בין היתר לצורך קביעת שיעור ההשלמה ובחינה האם‬
‫החוזה הינו מכביד( והמועד שבו ניתן לאמוד באופן מהימן את עלויות‬
‫אלה;‬
‫‪9‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫דגשים לעריכת דוחות כספיים לשנת ‪) 2014‬המשך(‬
‫בחינת אורך החיים השימושיים‪ ,‬סכום בר השבה ואף גריעה של‬
‫•‬
‫ציוד ממותג של ספקים גדולים הנמצא אצל קמעונאים )למשל‪,‬‬
‫מקררים ממותגים(‪.‬‬
‫בחינת הצגת ההכנסה בדוחות ספקים ברוטו או נטו עקב תיקונים‬
‫•‬
‫שעלולים להתבצע בהסכמי הפצה בעקבות חוק המזון‪.‬‬
‫מומלץ‪ ,‬כי חברות אשר עשויות להיות מושפעות מהחוק‪ ,‬יתייעצו עם‬
‫צוות הביקורת והמחלקה המקצועית‪ ,‬לעניין ההשלכות החשבונאיות של‬
‫החוק‪ ,‬לרבות גילוי בנושא בדוחותיהם הכספיים במידת הצורך‪.‬‬
‫למידע נוסף‪ ,‬ראו מבזק המחלקה המקצועית בנושא‪.‬‬
‫חוק המזון‬
‫בחודש מרץ ‪ 2014‬פורסם ברשומות חוק קידום התחרות בענף המזון‪,‬‬
‫התשע"ד ‪) 2014‬להלן "החוק"( אשר נכנס לתוקף החל מיום ‪15‬‬
‫בינואר ‪ .2015‬לצד הוראות החוק פרסם הממונה על ההגבלים קובץ‬
‫של שאלות ותשובות אשר עשוי לסייע ביישום החוק‪.‬‬
‫הוראות החוק מבחינות בחלק מהמקרים בין ספק‪ ,‬ספק גדול‪,‬‬
‫קמעונאי וקמעונאי גדול‪ .‬החוק מטיל מגבלות על התערבות ספקים‬
‫במחירי קמעונאים ולהיפך‪ ,‬אוסר העברת תשלומים בכסף או בשווי‬
‫כסף מספק לקמעונאי גדול‪ ,‬מטיל מגבלות על סדור מצרכים על ידי‬
‫ספק גדול בחנותו של קמעונאי גדול‪ ,‬אוסר על התערבות בשימוש של‬
‫קמעונאים בציוד ממותג של ספקים גדולים‪ ,‬מגביל פתיחת סניפים‬
‫נוספים על ידי קמעונאים גדולים באזורים שהוגדרו בחוק ועוד‪.‬‬
‫חוק הריכוזיות‬
‫בחודש דצמבר ‪ 2013‬פורסם ברשומות חוק הריכוזיות‪ ,‬הכולל הוראות‬
‫בשלושה תחומים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬התחשבות בשיקולי ריכוזיות כלל‪-‬משקית ושיקולי תחרותיות ענפית‬
‫על הקצאת זכויות;‬
‫‪ .2‬הפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים ובין גופים פיננסיים‬
‫משמעותיים; וכן‬
‫‪ .3‬הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידלי‪.‬‬
‫להוראות החוק עשויות להיות השלכות רבות על הדוחות הכספיים של‬
‫חברות הנכנסות לתחולתו‪ ,‬בפרט במישורים הבאים‪:‬‬
‫• איבוד שליטה בחברות שכבה;‬
‫• שינויים במתודולוגיית חישוב אומדן סכום בר ההשבה של השקעות‬
‫בחברות שכבה )בהקשר זה נזכיר את הפנייה המקדמית של‬
‫השקעות דיסקונט בנושא‪ ,‬למידע נוסף ראו את פניית השקעות‬
‫דיסקונט‪ ,‬פניית ההמשך‪ ,‬תשובת סגל הרשות ‪ 1‬ותשובת סגל‬
‫הרשות ‪ ;(2‬וכן‬
‫• בחינת הצורך להכיר במיסים נדחים בגין השקעות בחברות שכבה‬
‫בהתאם ל‪.IAS 12.39, 44 -‬‬
‫למידע נוסף‪ ,‬ראו חוזר דגשים לרבעון השני לשנת ‪.2014‬‬
‫להוראות החוק עשויות להיות השלכות על ההתנהלות העסקית‬
‫והסכמי הסחר בין ספקים וקמעונאים‪ ,‬שיקבלו ביטוי בדוחותיהם‬
‫הכספיים של הצדדים‪.‬‬
‫דוגמאות לנושאים שיש לתת עליהם את הדעת‪:‬‬
‫בחינה מחודשת האם הנחות הניתנות בתמורה לשירותים‬
‫•‬
‫שמספקים קמעונאים גדולים לספקים מהוות התאמה לעלות‬
‫המוצרים הנמכרים או תשלום בגין שירות נפרד‪.‬‬
‫השפעה על תחזיות של ספקים וקמעונאים וכן חברות‬
‫•‬
‫המשקיעות בהם‪ ,‬למשל באשר להיקפי מכירות‪ ,‬עליות מחירים‪,‬‬
‫צמיחה והתרחבות‪ .‬הדבר עשוי לגרור עדכון אומדנים של‬
‫סכומים ברי השבה בעת בחינת ירידת ערך ושל הערכות הכנסה‬
‫חייבת עתידית לצורך הכרה בנכסי מסים נדחים בגין הפסדים‬
‫מועברים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הדבר עשוי להשליך אף על בחינות נאותות‬
‫הנחת העסק החי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫עדכוני רשות ניירות ערך לשנת ‪2014‬‬
‫לאורך הדוחות(‪ .‬כמו כן‪ ,‬הגילוי בביאורים בגין חברות בנות וחברות‬
‫מוחזקות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני ופעילויות משותפות כולל‬
‫את דרישות הגילוי מתוקף ‪ IFRS 12‬בלבד‪ .‬הגילויים המפורטים בנספח‬
‫‪ 4‬לדוחות הכספיים לדוגמה אינם נדרשים לאור התיקון כאמור‪.‬‬
‫פרויקט הדה‪-‬רגולציה‬
‫תיקון לתקנות ניירות ערך )דוחות כספיים שנתיים( ]חדש![‬
‫ביום ‪ 30‬בדצמבר ‪ 2014‬פורסמו ברשומות תקנות ניירות ערך )דוחות‬
‫כספיים שנתיים( )תיקון( התשע"ה‪ .2014-‬התיקון כולל מספר תיקונים‬
‫מהותיים אשר רלוונטיים לדיווח הכספי‪:‬‬
‫• תקנה ‪ - 42‬התקשרות נמשכת בתמורה שונה‪ :‬התקנה בוטלה‪.‬‬
‫גילוי כאמור יידרש רק במסגרת תשקיף הצעה לראשונה לציבור‬
‫וזאת מתוקף תקנות ניירות ערך )פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף‪-‬‬
‫מבנה וצורה( )תיקון(‪ ,‬התשע"ד‪.2014-‬‬
‫• תקנות ‪ 24 ,22‬ו‪ - 25 -‬גילויים בדבר חברות מוחזקות‪ :‬התקנות‬
‫בוטלו‪ .‬גילויים בדבר חברות בנות‪ ,‬חברות מוחזקות המטופלות לפי‬
‫שיטת השווי המאזני ופעילויות משותפות יידרשו מעתה רק מתוקף‬
‫‪ .IFRS 12‬נזכיר‪ ,‬כי הוראות תקנה ‪ 23‬לא השתנו ולפיכך קיימת‬
‫אפשרות שדרישות הגילוי של ‪ IFRS 12‬יחולו גם על כלולה מצורפת‪.‬‬
‫• תקנה ‪ 19‬ערבויות‪ :‬התיקון עדכן את מרבית הוראות התקנה‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬בדבר מתן פרטים על ערבויות בלתי מוגבלות בסכום‪ ,‬צירוף‬
‫דוחות כספיים של חברות נערבות והגדרת המונח "ערבות מהותית‬
‫מאוד"‪.‬‬
‫למידע נוסף ראו מבזק המחלקה המקצועית בנושא‪.‬‬
‫לתשומת ליבכם‪ ,‬התיקון נכנס לתוקף באופן מיידי‪ .‬לפיכך‪ ,‬חברות‬
‫נדרשות לבחון את השינויים המפורטים בתיקון וככל שרלוונטי‪,‬‬
‫להתאים את דוחותיהן הכספיים לשנת ‪ .2014‬נציין‪ ,‬כי למרות‬
‫שהתיקונים מבטלים מספר גילויים הנדרשים על ידי התקנות‪ ,‬יש‬
‫להפעיל שיקול דעת האם המידע לו ניתן גילוי עד כה נדרש על ידי תקן‬
‫אחר )למשל‪ ,‬מדובר במידע על סיכון הנובע ממכשירים פיננסיים‬
‫המדווח לאנשי מפתח בהנהלה בהתאם ל‪ (IFRS 7 -‬או שככלל הוא‬
‫מהותי למשתמשי הדוחות הכספיים‪.‬‬
‫במסגרת הדוחות הכספיים לדוגמה‪ ,‬שולבו השינויים שידרשו בדוחות‬
‫הכספיים כתוצאה מהתיקון לתקנות )שינויים כאמור מסומנים באפור‬
‫תיקון תקנות ניירות ערך )דוחות תקופתיים ומידיים( ]חדש![‬
‫ביום ‪ 3‬בנובמבר ‪ ,2014‬פורסמו ברשומות תקנות ניירות ערך )דוחות‬
‫תקופתיים ומיידיים( )תיקון( התשע"ה‪ .2014-‬התיקון כולל‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫מספר תיקונים בקשר למידע כספי פרופורמה‪ ,‬אשר עשויים להיות‬
‫רלוונטיים לדוח התקופתי‪:‬‬
‫• הבהרות להגדרת המונחים אירוע פרופורמה ונתון פרופורמה והוספת‬
‫הגדרה למונח צירוף עסקים המתייחסת גם לרכישת נכס נדל"ן מניב‬
‫שאינו עומד בהגדרת עסק;‬
‫• התייחסות למקרים בהם אירוע הפרופורמה הינו רכישת פעילות על‬
‫ידי תאגיד נעדר פעילות;‬
‫• הוספת פטור מדרישות תקנה ‪)9‬א‪) (1‬דוחות פרופורמה בשלוש‬
‫תקופות הדיווח העוקבות( כאשר מדובר בצירוף עסקים תחת אותה‬
‫שליטה המטופל בשיטת ‪ ;as pooling‬וכן‬
‫• דרישה למתכונת טבלאית אחידה‪.‬‬
‫למידע נוסף ראו מבזק המחלקה המקצועית בנושא‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫תיקון תקנות ניירות ערך בנוגע לתשקיפים והצעות מדף‬
‫• להזכירכם‪ ,‬ביום ‪ 29‬ביולי ‪ 2014‬פורסמו ברשומות תקנות ניירות ערך‬
‫)פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף ‪ -‬מבנה וצורה( )תיקון(‪ ,‬התשע"ד‪-‬‬
‫‪ .2014‬עיקרי התיקון כוללים הקלות שונות בנוגע לדוחות המצורפים‬
‫לתשקיף ולתשקיף ‪ ,IPO‬למשל בכל הנוגע לאי חתימה מחדש על‬
‫הדוחות הכספיים וצירוף דוח אירועים תחת זאת‪ .‬למידע נוסף ראו‬
‫מבזק המחלקה המקצועית בנושא‪.‬‬
‫• בנוסף‪ ,‬ביום ‪ 14‬באוגוסט ‪ 2014‬פורסמו ברשומות תקנות ניירות ערך‬
‫)הצעת מדף של ניירות ערך( )תיקון(‪ ,‬התשע"ד‪ .2014-‬במסגרת‬
‫התיקון נוספה דרישה לצרף לדוח הצעת מדף דוח אירועים בליווי‬
‫מכתב הסכמה של רואה החשבון המבקר להכללת כל דוחות רואי‬
‫החשבון המתייחסים לדוחות הכספיים הנכללים בדוח הצעת המדף‪.‬‬
‫למידע נוסף ראו מבזק המחלקה המקצועית בנושא‪.‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫עדכוני רשות ניירות ערך לשנת ‪) 2014‬המשך(‬
‫החלטות אכיפה‬
‫בחודש ספטמבר ‪ 2014‬פרסמה רשות ניירות ערך מספר החלטות‬
‫אכיפה‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫• החלטת אכיפה חשבונאית ‪ 14-1‬בנושא הצגה מחדש בגין אי גילוי‬
‫נאות על יתרות עם בעלי עניין וצדדים קשורים‪ .‬עמדת סגל הרשות‬
‫במקרה הנידון הינה כי אי מתן גילוי נאות בדבר העסקאות‬
‫שתוארו בהחלטה כנדרש לפי ‪ IAS 24‬ותקנות ניירות ערך‪ ,‬מהווה‬
‫טעות מהותית המחייבת הצגה מחדש של הדוחות הכספיים‪.‬‬
‫• החלטת אכיפה חשבונאית ‪ 14-2‬בנושא קיזוז סימנים חיוביים‬
‫ושליליים בעת בחינת הצורך בבדיקת ירידת ערך לנכס בלתי‬
‫מוחשי‪ .‬עמדת סגל הרשות במקרה הנידון הינה כי לא ניתן לקזז‬
‫סימן שלילי לאפשרות קיומו של הפסד מירידת ערך עם השפעה‬
‫פוטנציאלית חיובית מאירוע אחר‪.‬‬
‫למידע נוסף ראו חוזר דגשים לרבעון השלישי לשנת ‪.2014‬‬
‫דגשים נוספים של רשות ניירות ערך‬
‫רווח מרכישה במחיר הזדמנותי ]חדש![‬
‫תקני ה‪ IFRS -‬מאפשרים להכיר ברווח מרכישה במחיר הזדמנותי‬
‫בצירופי עסקים )"מוניטין שלילי"(‪ .‬לדעת סגל רשות ניירות ערך‪ ,‬שיעור‬
‫החברות בישראל המכיר ב"רווח ממחיר הזדמנותי" הינו גבוה מדי ואינו‬
‫עולה בקנה אחד עם כוונת ה‪ .IASB -‬נזכיר‪ ,‬כי בהתאם ל‪,IFRS 3.35-36 -‬‬
‫רכישה במחיר הזדמנותי עשויה להתרחש למשל בצירוף עסקים שהוא‬
‫מכירה כפויה‪ ,‬ומכל מקום דורש התקן לשוב ולבחון את נאותות מדידת‬
‫השווי ההוגן בחשבונאות הרכישה טרם הכרה ברווח כאמור‪.‬‬
‫הכרה ברווחי שערוך בסמוך לרכישת נכס ]חדש![‬
‫לדעת סגל רשות ניירות ערך‪ ,‬הכרה ברווח משערוך נדל"ן להשקעה‬
‫סמוך למועד רכישתו תתכן רק במקרים ספציפיים המצדיקים עליית ערך‬
‫כזו‪ .‬בהקשר זה עולה השאלה האם הערכת שווי שבדרך כלל תסתמך‬
‫גם על נתונים שאינם ניתנים לצפייה )"רמה ‪ ("3‬מהווה אינדיקציה‬
‫מהימנה יותר לשווי הוגן של הנכס בהשוואה לעסקה בין מוכר מרצון‬
‫לקונה מרצון לרכישתו‪ .‬לדעת סגל הרשות‪ ,‬שערוך נדל"ן להשקעה‬
‫תקופה קצרה לאחר מועד רכישתו בהתבסס על הערכת שווי אשר‬
‫נוקבת בסכום הגבוה ממחיר העסקה אפשרי רק כאשר העסקה אינה‬
‫מהווה "עסקה רגילה" כהגדרתה ב‪ ,IFRS 13 -‬חלו שינויים בשוק‪ ,‬או‬
‫שנעשתה השבחה בנכס‪.‬‬
‫לדעת סגל רשות ניירות ערך‪ ,‬מקרים של רווח מרכישה במחיר‬
‫הזדמנותי או הכרה ברווחי שערוך בסמוך לרכישת נכס צריכים להיות‬
‫נדירים‪ .‬לכן‪ ,‬מקום בו מוכרים רווחים כאמור‪ ,‬מומלץ להיוועץ עם צוות‬
‫הביקורת ועם המחלקה המקצועית‪.‬‬
‫הנחיות ועמדות‬
‫• החלטה ‪ – 105-27‬גילוי בדבר תזרים מזומנים חזוי‬
‫להזכירכם‪ ,‬ביום ‪ 1‬באפריל ‪ 2014‬פרסמה רשות ניירות ערך עדכון‬
‫לקובץ שאלות ותשובות בקשר לצירוף דוח תזרים מזומנים חזוי‪.‬‬
‫העדכון מוסיף מספר הבהרות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לגבי בחינת סימן האזהרה‬
‫בדבר גרעון בהון החוזר בחברות בהן מחזור הפעילות התפעולי‬
‫עולה על ‪ 12‬חודשים והיעדר הצורך בפרסום דוח תזרים חזוי‬
‫במקרים בהם למועד פרסום הדוחות אגרות החוב של התאגיד‬
‫נפרעו במלואן‪ .‬למידע נוסף ראו מבזק המחלקה המקצועית בנושא‪.‬‬
‫• עדכון עמדה משפטית ‪ – 105-23‬פרמטרים לבחינת מהותיות‬
‫הערכות שווי‬
‫להזכירכם‪ ,‬בימים ‪ 10‬במרץ ‪ 2014‬ו‪ 16 -‬ביולי ‪ 2014‬עדכנה רשות‬
‫ניירות ערך את עמדה משפטית ‪ :105-23‬פרמטרים לבחינת מהותיות‬
‫הערכות שווי‪ .‬במסגרת העדכונים נוספו ספי הון עצמי מינימאלי שיש‬
‫לבחון בנוסף למבחן התוצאתי הקיים לגבי הערכות שווי מהותיות‬
‫ומהותיות מאוד של ‪ 2.5%‬ו‪ 5% -‬מההון העצמי‪ ,‬בהתאמה‪ .1‬לגבי‬
‫הבחינה האיכותית הובהר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי הבחינה של השיקולים‬
‫האיכותיים תהייה רק בקשר לשיקולים שלא נלקחו בחשבון במסגרת‬
‫הבחינה הכמותית‪ .‬למידע נוסף ראו מבזקי המחלקה המקצועית ממרץ‬
‫‪ 2014‬ויולי ‪ 2014‬בנושא‪ .‬בעקבות העדכונים לעמדה המשפטית‪,‬‬
‫עדכנה רשות ניירות ערך את קובץ השאלות והתשובות בנושא‪.‬‬
‫‪ 1‬בנוסף‪ ,‬במסגרת העדכון נקבעו ספים כמותיים לעניין בחינת מהותיות הערכות שווי‬
‫‪ 12‬ב‪" -‬תאגיד קטן"‪ ,‬כהגדרתו בתקנות‪.‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫עדכוני רשות ניירות ערך לשנת ‪) 2014‬המשך(‬
‫הנחיות ועמדות )המשך(‬
‫עדכון עמדה משפטית ‪ – 105-25‬קיצור הדוחות ]חדש![‬
‫בעת האחרונה שבו והדגישו גופים שונים בארץ ובעולם את חשיבות קיצור הדוחות ושיפור מובנותם‪ .‬ביום ‪ 18‬בדצמבר ‪ 2014‬פרסם ה‪ IASB-‬תיקון‬
‫ל‪ ,IAS 1 -‬הצגת דוחות כספיים כחלק מפרויקט שמטרתו לשפר ולפשט את הגילויים הנדרשים מתוקף תקני ה‪.(“Disclosure Initiative”) IFRS -‬‬
‫במסגרת התיקון הובהר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי נדרש להפעיל שיקול דעת בקביעה אילו גילויים יכללו בדוחות הכספיים וכי אין לכלול בהם מידע לא מהותי‪ ,‬גם‬
‫אם הוא נדרש מפורשת על ידי תקני ה‪ .IFRS -‬התיקון ייושם לתקופות שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2016‬עם אפשרות לאימוץ מוקדם‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הנושא נמצא על שולחנם של רגולטורים בארץ ובעולם )כגון רשות ניירות ערך האירופאית ‪ -‬ה‪ ,ESMA -‬ורשות ניירות ערך האמריקאית ‪ -‬ה‪.(SEC -‬‬
‫ביום ‪ 28‬בדצמבר ‪ 2014‬פרסמה רשות ניירות ערך עדכון לעמדה משפטית ‪ ,105-25‬הכולל דגשים והנחיות יישום נוספות לצורך קיצור הדוחות‬
‫הכספיים ושיפור מובנותם‪ .‬להלן עיקרי העדכונים הנוגעים לדוחות הכספיים‪:‬‬
‫נושא‬
‫הערה‬
‫כאשר יתרה מהותית בדוחות הכספיים מורכבת ממרכיב מהותי אחד ויתר הרכיבים אינם מהותיים‪ ,‬ניתן להסתפק בציון יתרת הרכיב‬
‫המהותי בלבד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לחברה יתרה מהותית של נכסים בלתי מוחשיים שמורכבת מיתרה מהותית של מוניטין ומיתרות נוספות בלתי‬
‫מהותיות של נכסים בלתי מוחשיים אחרים‪ ,‬חלף פילוח היתרה לרכיביה‪ ,‬ניתן להסתפק בציון סכום המוניטין מתוך הנכסים הבלתי‬
‫מוחשיים‪.‬‬
‫כללי‬
‫כאשר יתרה בדוחות הכספיים מהותית‪ ,‬אך התנועה בין יתרת הפתיחה ליתרת הסגירה אינה נובעת מרכיבים מהותיים‪ ,‬ניתן לספק‬
‫גילוי למרכיבי היתרה בלבד ואין צורך להציג את הרכב התנועה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לחברה יתרה מהותית של רכוש קבוע אך התנועה בה משנה‬
‫לשנה אינה מהותית‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬ניתן לבחור שלא להציג את הרכב התנועה ביתרה זו משנה לשנה )תוך הצגת פילוח היתרה‬
‫לרכיבים(‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם כאשר התנועה מורכבת ממרכיבים רבים שרק אחד מהם מהותי די לפרט את אותו רכיב בלבד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם היה‬
‫שינוי מהותי ביתרת הרכוש הקבוע הנובע מרכישה מהותית ומתנועות אחרות בלתי מהותיות‪ ,‬חלף פילוח של מספרי התנועה לרכיביה‬
‫ניתן להסתפק בציון העובדה כי השינוי ביתרה נובע בעיקר מרכישת רכוש קבוע ואת סכום הרכישה‪.‬‬
‫אין לפרט בביאורים מדדי מחירים ושערי חליפין שהיו קיימים בתאריכים שונים‪.‬‬
‫אין להתייחס בדוחות הכספיים לנושאים הנוגעים למסחר בניירות ערך של החברה בבורסה )כגון עמידה בכללי השימור(‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫עדכוני רשות ניירות ערך לשנת ‪) 2014‬המשך(‬
‫הנחיות ועמדות )המשך(‬
‫עדכון עמדה משפטית ‪ – 105-25‬קיצור הדוחות )המשך( ]חדש![‬
‫נושא‬
‫ביאור‬
‫מדיניות‬
‫חשבונאית‬
‫השקעות‬
‫בחברות‬
‫מוחזקות‬
‫צירופי‬
‫עסקים‬
‫הון‬
‫התאגיד‬
‫מיסים‬
‫הערה‬
‫ביישום לראשונה של מדיניות חשבונאית או בשינוי מדיניות חשבונאית‪ ,‬לא נדרש לפרט סכומי תיאומים לתקופת הדוח ולתקופות‬
‫קודמות במידה וההשפעה אינה מהותית‪.‬‬
‫במסגרת הגילוי בדבר תקנים חדשים בתקופה שלפני יישומם‪ ,‬אם רק היבטים מסוימים של התקנים מהותיים לתאגיד‪ ,‬יש למקד את‬
‫הגילוי בהיבטים אלו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מומלץ להציג גילוי זה במתכונת טבלאית בעלת העמודות הבאות‪ :‬שם התקן‪ ,‬מועד כניסתו לתוקף‪,‬‬
‫דרישות התקן הרלוונטיות לתאגיד והשפעה צפויה‪.‬‬
‫יש ליישם את מבחן המהותיות לגבי הגילוי בעניין חברות מוחזקות בהתאם ל‪.IFRS 12 -‬‬
‫מקום בו גילויים בדבר יכולת העברת משאבים מחברות מוחזקות הנדרש מתוקף ‪ IFRS 12‬מפוזר בחלקים שונים של הדוחות הכספיים‪,‬‬
‫מומלץ לכלול גילוי מרכז בנושא המפנה לחלקים הרלוונטיים בדוחות הכספיים )כמודגם בדוחות הכספיים לדוגמה לשנת ‪.(2014‬‬
‫אין צורך לספק את הגילוי הנדרש מתוקף ‪ IFRS 3.B64‬לגבי צירוף עסקים שהתרחש במהלך תקופת הדיווח‪ ,‬כאשר אינו מהותי לתאגיד‪.‬‬
‫יש להימנע מחזרה בביאורים על מידע העולה מתוך הדוח על השינויים בהון‪.‬‬
‫כאשר הזכויות הנלוות למניות הינן הזכויות הסטנדרטיות הנלוות למניות בחברה ולא נקבעו הוראות מיוחדות בנושא זה בתקנון‬
‫החברה‪ ,‬אין צורך להתייחס לנושא בביאורים‪.‬‬
‫מומלץ להציג את הגילוי בדבר שיעורי המס החלים על החברה הנדרש מתוקף תקנה ‪)38‬א( במתכונת טבלאית‪ ,‬תוך הימנעות מפירוט‬
‫שמות החוקים הרלוונטיים והליכי החקיקה הקשורים אליהם‪ .‬טבלה כאמור תתייחס לשיעורי המס בתקופות עבר ובתקופות עתידיות‬
‫לפי החקיקה בתוקף למועד הדוח )וככל שהדבר מהותי‪ ,‬גם לשיעורי המס שהיו צפויים בתקופות עבר(‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬אין לחזור על מידע‬
‫הנכלל בביאור על המס התיאורטי‪.‬‬
‫מומלץ להציג את הגילוי בדבר משטר המס החל במדינות בהן החברה פועלת בטבלה שהעמודות בה הן לדוגמה‪ :‬המדינה‪ ,‬שיעור‬
‫המס‪ ,‬שיעור המס הנובע מחלוקת הרווח כדיבידנד‪ ,‬יתרת הפסדים להעברה‪ ,‬כללי קיזוז הפסדים וכיוצא בזה‪.‬‬
‫מומלץ להציג את הגילוי בדבר הפסדים להעברה בטבלה שהעמודות בה הן‪ :‬סוג ההפסד )בהתאם לדיני הקיזוז החלים עליו(‪ ,‬ההפסד‬
‫שבגינו הוכר נכס מס נדחה והפסד שבגינו לא הוכר נכס מס נדחה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫עדכוני רשות ניירות ערך לשנת ‪) 2014‬המשך(‬
‫הנחיות ועמדות )המשך(‬
‫עדכון עמדה משפטית ‪ – 105-25‬קיצור הדוחות )המשך( ]חדש![‬
‫נושא‬
‫הערה‬
‫בחינת מהותיות הלוואות לצורך הגילוי בדבר הלוואות מהותיות כוללת גם את עיקרון הרלוונטיות‪ .‬לפיכך‪ ,‬לגבי הלוואות שנפרעו נכון‬
‫למועד הדוח‪ ,‬יש לכלול רק פירוט הרלוונטי לצורך ניתוח תזרים המזומנים העתידי של התאגיד‪ .‬כמו כן‪ ,‬על התיאור להתייחס לתנאים‬
‫הנוכחיים של ההלוואה ואין צורך לפרט כל שינוי שחל בעבר אם אין לכך מהותיות מיוחדת‪.‬‬
‫הלוואות‬
‫ואשראי‬
‫מידע ביחס להלוואות מהותיות חדשות‪ ,‬מומלץ להציג בצורה טבלאית‪ .‬ניתן להיעזר גם במסמך הצעות חקיקה בעניין שיפור הדוחות‬
‫שפורסם להערות הציבור )עמוד ‪.(59‬‬
‫בעת תיאור תניות פיננסיות‪ ,‬יש ליישם את העקרונות הכללים שהתוותה הרשות בנוגע לתיאור הסכמים לעניין מהותיות ומובנות )למשל‪,‬‬
‫הימנעות משפה משפטית‪ ,‬תיאור תנאים סטנדרטיים או תיאור תניות שאינן נוגעות לתקופת הדוח ולתקופות העתיד(‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מועיל‬
‫יותר לתת גילוי לחישוב התניה הפיננסית על פי תנאיה העדכניים‪ ,‬ולא להותיר למשקיע לחשב בעצמו את דרישת התניה הפיננסית‪.‬‬
‫מכשירים‬
‫פיננסיים‬
‫גורמי‬
‫סיכון‬
‫וסיכוני‬
‫שוק‬
‫אין צורך להציג בביאורים פילוח של מכשירים פיננסיים לפי קבוצות כנדרש בהתאם ל‪ IFRS 7.8 -‬כאשר ניתן להסיק מידע זה בצורה‬
‫פשוטה לפי הערכים בגוף המאזן יחד עם ההסברים בביאור המדיניות החשבונאית‪.‬‬
‫יש לתאר את המדיניות‪/‬תכנית ניהול הסיכונים של התאגיד רק אם היא קונקרטית‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין צורך להסביר בדוחות את משמעות‬
‫המושגים סיכון אשראי‪ ,‬סיכון נזילות וסיכון שוק‪.‬‬
‫בעת מתן גילוי על חשיפה מרבית לסיכון אשראי בהתאם ל‪ ,IFRS 7.36(a) -‬אין צורך לחזור על הערכים בספרים של נכסים פיננסיים‬
‫כאשר החשיפה המרבית לסיכון האשראי בגינם נגזרת ישירות מערכם בספרים‪.‬‬
‫אין צורך לפלח את בסיסי ההצמדה של נכסים והתחייבויות בביאורים הספציפיים הנוגעים לפריטים אלו אם מידע זה כלול בטבלת‬
‫בסיסי ההצמדה שבביאורים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין צורך לפלח את יתרות ההתחייבויות השונות לפי מועדי פירעון אם מידע זה כלול בביאור‬
‫טבלאי מרכז המתייחס לסיכון הנזילות של התחייבויות פיננסיות‪.‬‬
‫לדגשים נוספים ראו חוזר דגשים לרבעון השלישי לשנת ‪ 2013‬ומבזק המחלקה המקצועית מיום ‪ 19‬בדצמבר ‪ 2012‬בנושא‪.‬‬
‫במקומות בהם מידע כספי לגבי תחומי הפעילות של התאגיד הנדרש בפרק תיאור עסקי התאגיד כלול בביאור בדבר מגזרי פעילות‪,‬‬
‫כפילויות‬
‫ניתן להסתפק בהפניה לדוחות הכספיים‪.‬‬
‫אם מבנה המימון של החברה ברור מתוך הדוחות הכספיים‪ ,‬אין צורך לתארו במסגרת פרק תיאור עסקי התאגיד‪.‬‬
‫קישוריות‬
‫מומלץ כי תוכן העניינים יהיה כזה המאפשר קישור אוטומטי )‪ (hyperlink‬לסעיפים או לביאורים אליהם מפנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מומלץ כי הפניות‬
‫מהדוחות הכספיים לביאורים הרלוונטיים יעשו שימוש בקישוריות מסוג זה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫צוות המחלקה המקצועית ב‪ KPMG -‬סומך חייקין‪ ,‬מתמחה בליווי חברות ביישום לראשונה של תקנים‬
‫חדשים‪ ,‬בעל ניסיון מעשי בליווי חברות בפרויקט קיצור דוחות ובטיפול בסוגיות חשבונאיות מורכבות‪.‬‬
‫בכל שאלה או הבהרה‪ ,‬אנא פנו לאיש הקשר שלכם ב‪ KPMG -‬סומך חייקין‪.‬‬
‫המידע המוצג כאן הינו בעל אופי כללי ואינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות‪ .‬אף על פי שאנו משתדלים לספק‬
‫מידע מדויק וזמין‪ ,‬אין באפשרותנו להבטיח את עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל וכן כי המידע ימשיך להיות מדויק גם בעתיד‪.‬אין‬
‫לפעול לפי המידע המוצג ללא ייעוץ מקצועי מתאים לאחר בדיקה מקיפה ויסודית של המצב הספציפי‪.‬‬
‫‪(“KPMG International”) KPMG International Cooperative‬הינה ישות שוויצרית‪ .‬פירמות החברות ברשת של פירמות עצמאיות של‬
‫‪ KPMG‬מסונפות ל ‪ KPMG International . KPMG International -‬אינה מספקת שירותים ללקוחות‪ .‬לאף פירמה החברה ברשת אין‬
‫סמכות לחייב את ‪ KPMG International‬או כל פירמה אחרת החברה ברשת כלפי צדדים שלישיים ול‪ KPMG International -‬אין‬
‫סמכות כזו לחייב כל פירמה החברה ברשת‪.‬‬
‫‪ ,KPMG‬הלוגו והביטוי "‪ "cutting through complexity‬הינם סימנים מסחריים רשומים או סימנים מסחריים של ‪.KPMG International‬‬
‫© ‪ 2015‬סומך חייקין‪ ,‬שותפות ישראלית וחברה ברשת של פירמות עצמאיות המסונפות ל‪, (“KPMG International”) KPMG International Cooperative -‬ישות שוויצרית‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬