1. No category

‫תצפיות בבעלי חיים‬
‫פיתוח וכתיבה‪ :‬דפנה לוי‪ ,‬ד"ר שרה גרופר‬
‫מערכת‪ :‬ד"ר ניר פלג‪ ,‬ד"ר קובי בן‪-‬ברק‪ ,‬הילה שמיר‬
‫כיתה‪ :‬ד'‬
‫מהדורת תשע"ג – גרסה לפני עריכה סופית‬
‫חומרי הלימוד הנם לשימוש בהוראת תכנית "על מה דע" בלבד‪.‬‬
‫אין להפיצם בלא רשות‪ ,‬מראש ובכתב‪ ,‬מן המרכז הישראלי למצוינות בחינוך‪.‬‬
‫נושא השיעור‪ :‬תצפיות בבעלי חיים‬
‫כיתה‪ :‬ד'‬
‫הפרק הרלוונטי בתכנית הלימודים‪ :‬מערכות אקולוגיות‪ :‬המגוון בטבע‪ ,‬יחסי גומלין‬
‫בין יצורים ובינם לבין סביבתם‪.‬‬
‫משך הזמן המומלץ‪ 2-3 :‬שיעורים בני ‪ 54‬דקות כל אחד‪ ,‬בהתאם למידת העניין וקצב‬
‫התקדמות הכיתה‪.‬‬
‫מתי מומלץ להשתמש בשיעור‪ :‬לפני יציאה לביצוע תצפיות בבעלי חיים מחוץ לכיתה‪.‬‬
‫ידע מוקדם נדרש‪ :‬אין‪.‬‬
‫מטרות בתחום התוכן‪ :‬התלמידים יציינו את ההבדל בין תצפית לבין הסבר ואת‬
‫הכללית לביצוע תצפית בבעלי חיים‪.‬‬
‫מטרות בתחום המיומנויות‪ :‬התלמידים יבצעו ויתעדו תצפית מדעית בבעלי חיים‪,‬‬
‫ינסחו שאלות בעקבות התצפית ויציגו בכיתה את תצפיותיהם ואת מסקנותיהם מן‬
‫התצפית‪.‬‬
‫הקדמה למורה‬
‫תצפית היא אחד מן הכלים (מיומנויות) החשובים והבסיסיים לאיסוף נתונים בתהליכי‬
‫מחקר‪ .‬במהלך תצפית החוקר אוסף נתונים אוביקטיביים על אודות נושא התצפית‪.‬‬
‫חושי הראייה והשמיעה הם החושים הפעילים המרכזיים באיסוף נתונים בשעת‬
‫תצפית‪ ,‬ולעתים מעורבים גם חושים נוספים‪ .‬שיעור זה נפתח בצפייה בסרטון טבע‬
‫המאפשר תרגול מיומנויות התצפית בכלל‪ ,‬ותצפית בהתנהגות בעלי‪-‬חיים בפרט‪.‬‬
‫תרגול תצפית בכיתה באמצעות סרטון כשלב מקדים לעריכת תצפית מחוץ לכיתה‪,‬‬
‫תצפיות בבעלי חיים ‪1‬‬
‫בזירות שונות ומורכבות (למשל עם מספר פרטים ממין אחד או עם פרטים ממינים‬
‫שונים)‪ ,‬מאפשר לתלמיד לרכוש את מיומנות התצפית בצורה ידידותית ומובנית‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬לאחר הדיון בעקרונות התצפית‪ ,‬מומלץ לצאת עם התלמידים לתצפית‬
‫בסביבה הקרובה‪.‬‬
‫ניתן לקשר את התצפית לנושאים הנלמדים בשיעורי מדע וטכנולוגיה‪ ,‬למשל מאפייני‬
‫החיים‪ ,‬דרכים להשגת צרכי קיום‪ ,‬מיון של בעלי חיים לחסרי חוליות ולבעלי חוליות‪,‬‬
‫מיון לקבוצות (חרקים‪ ,‬רכיכות‪ ,‬דגים‪ ,‬דו‪-‬חיים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬עופות ויונקים)‪ ,‬השפעת‬
‫שינויים עונתיים ושינויים במזג האוויר על בעלי חיים‪ ,‬התאמות של בעלי חיים לתפקוד‬
‫בסביבה‪.‬‬
‫התצפית היא השלב הראשון בתהליך החקר‪ .‬התצפית בתופעה מסוימת מעלה‬
‫שאלות ש מהן יכולה להתפתח שאלת חקר אשר תוביל למחקר‪ .‬לעתים דרושות מספר‬
‫תצפיות לפני שלב ניסוח שאלת החקר‪.‬‬
‫פתיחת השיעור‬
‫בפתיחת השיעור כבו את הרמקולים והקרינו את הסרטון על הצרעה החופרת (ראו‬
‫קישור בהמשך) בלא קול‪ ,‬על מנת שהתלמידים לא ייחשפו להסבר‪ .‬בתצפית אמת‬
‫בטבע אין הסבר למתרחש‪ ,‬אלא הצופה הוא זה השואל שאלות ומחפש הסברים‬
‫לתופעות שהוא קולט במהלך התצפית‪ .‬תוכלו להפעיל ברקע מוסיקת רקע‬
‫לבחירתכם‪.‬‬
‫אפשרו לתלמידים לצפות בסרטון בלי לרשום דבר‪.‬‬
‫הקפידו שלא לפתח דיון עם התלמידים בעקבות הצפייה הראשונה בסרטון‪.‬‬
‫קישור לסרטון‪:‬‬
‫‪http://www.arava.co.il/moatza/matnas/aravatv/magazines/wasp‬‬
‫הסרטון צולם על ידי עמי רותם ממושב 'חצבה' שבערבה‪ .‬הסרטון זכה בפרס בתחרות‬
‫"סרט הטלוויזיה הקהילתית הטוב ביותר של כל הזמנים"‪.‬‬
‫תצפיות בבעלי חיים ‪2‬‬
‫גוף השיעור‬
‫חלק ‪ :1‬תצפיות העולות מן הסרטון‬
‫לאחר הצפיה בסרטון‪ ,‬בקשו מן התלמידים לרשום את מה שראו בסרטון (בשלב זה‬
‫עדיין אל תדונו בכללים לתצפית ואל תתנו הכוונה במה להתמקד)‪.‬‬
‫בקשו ממספר תלמידים להקריא את אחת מהתצפיות אותן רשמו וכתבו אותם על‬
‫הלוח (כפי שהן מוצגות על ידם)‪ .‬בעת הכתיבה על הלוח נסו למיין את המשפטים‬
‫שיקריאו התלמידים לשתי קבוצות של היגדים (בשלב זה ללא כותרת)‪ :‬עובדות לעומת‬
‫פרשנויות‪ .‬רק לאחר שתרכזו את תשובות התלמידים על הלוח‪ ,‬בקשו מן התלמידים‬
‫להתייחס למיון ולתת כותרת לכל קבוצת היגדים‪ .‬שוחחו עמם על ההבחנה בין‬
‫תצפיות שהן עובדות לבין פרשנויות הכוללות הסברים‪ ,‬מחשבות‪ ,‬רגשות והתרשמויות‬
‫ערכיות‪.‬‬
‫לסיום ערכו דיון כיתתי ונסחו עם התלמידים כללים לביצוע תצפית מדעית‪ ,‬בדומה‬
‫לכל לים הבאים (סביר כי בכיתתכם הניסוחים יהיו שונים או יכללו כללים נוספים)‪:‬‬
‫‪ ‬הצופה אינו מתערב בזירת הצפייה‪.‬‬
‫‪ ‬הצופה מדווח על העובדות שנצפו בזירת ההתרחשות בלבד ונמנע מהוספת‬
‫פרשנות‪ ,‬מחשבות או ביטויים המביעים שיפוט ערכי על אודות המתרחש‪.‬‬
‫‪ ‬הצופה מתעד את כל מה שאירע בזירת התצפית‪ .‬יש לרשום גם פרטים‬
‫שנראים לכאורה שוליים‪.‬‬
‫‪ ‬לצופה דרושה מידה רבה של אורך רוח וריכוז‪.‬‬
‫‪ ‬בתצפית הראשונה מומלץ כי הצופה יהיה פתוח ככל האפשר ויבוא לתצפית‬
‫בלי שאלת מחקר ספציפית או דעה ידועה מראש על נושא התצפית‪.‬‬
‫ביצוע תצפית בהתאם לכללים הללו אינו מובן מאליו‪ ,‬כיוון שיש לבני האדם‬
‫(ולתלמידים צעירים בפרט) נטייה לפרש מיד את אשר הם רואים וקולטים באמצעות‬
‫החושים‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב לתרגל את מיומנות התצפית בהדרגה על ידי יישום הכללים‬
‫האלו‪.‬‬
‫תצפיות בבעלי חיים ‪3‬‬
‫חלק ‪ :2‬שאלות העולות בעקבות התצפית בסרטון‬
‫חלק זה של הפעילות יוקדש לדיון בשאלות שעלו בקרב התלמידים בעת הצפייה‬
‫בסרטון או לאחריה‪.‬‬
‫בקשו מכל קבוצה לרכז לרשימה אחת משותפת שאלות שהתעוררו בקרב חבריה‬
‫בעת הצפייה בסרטון או בעקבותיה‪ .‬עליהם להציג רשימה משותפת ולסנן שאלות‬
‫דומות‪ .‬בקשו מכל קבוצה להקריא מספר שאלות וכתבו את השאלות על הלוח‪.‬‬
‫סכמו חלק זה של הפעילות בהקרנה חוזרת של הסרטון‪ .‬הפעם לוו את ההקרנה‬
‫בהשמעת הקריינות המלווה את הסרטון‪ .‬האם התלמידים קיבלו תשובות על כל‬
‫השאלות שהעלו? בנספח "הרחבה למורה" המופיע בסוף הקובץ‪ ,‬מופיע מידע על‬
‫חייה של הצרעה החופרת ועל אסטרטגיות רבייה אצל בעלי החיים‪ .‬תוכלו להיעזר‬
‫במידע זה על מנת לענות על שאלות שלא נענו בסרטון‪ .‬תוכלו גם להציע לתלמידים‬
‫לנסות למצוא תשובות לשאלות המעניינות אותם במקורות מידע‪.‬‬
‫חלק ‪ :3‬פעילות תצפית מחוץ לכיתה‬
‫בהמשך לפעילות הצפייה המונחית בסרטון מומלץ להמשיך ולתרגל את מיומנות‬
‫התצפית בפעילות מחוץ לכיתה‪ .‬תוכלו לסייר עם התלמידים בחצר בית‪-‬הספר או‬
‫בסביבתו‪ ,‬בפארק‪ ,‬בחורשה‪ ,‬בקבוצת שיחים‪ ,‬סביב ברזייה‪ ,‬עץ ענֵף‪ ,‬ילדים בהפסקה‬
‫בבית‪-‬הספר‪ ,‬עוברי אורח ברחוב הגובל בבית‪-‬הספר – כל אלה עשויים להוות זירות‬
‫תצפית מעניינות ומרתקות‪.‬‬
‫‪ ‬ציידו את התלמידים בדף תיעוד תצפית המופיע בסוף היחידה‪ .‬לפני היציאה‬
‫לצתפית‪ ,‬הקרינו בכיתה את דף התצפית וודאו שהתלמידים מבינים את כל‬
‫הסעיפים שבו‪ .‬אם תרצו‪ ,‬תוכלו להתאים את דף תיעוד התצפית (המופיע גם‬
‫בקובץ וורד נפרד)‪ ,‬ולהוסיף לו סעיפים נוספים על פי רצונכם או רעיונות שיועלו על‬
‫ידי התלמידים בדיון בכיתה‪.‬‬
‫‪ ‬מומלץ מאוד שהתלמידים יעבדו בקבוצות קטנות‪ ,‬ושכל קבוצה תבחר לה זירת‬
‫תצפית שונה‪.‬‬
‫תצפיות בבעלי חיים ‪5‬‬
‫‪ ‬מומלץ לצאת לתצפית ראשונה באזור הנבחר על מנת להכיר את בעלי החיים‬
‫הנמצאים בו ולגלות תופעות מעניינות‪ .‬התצפית הראשונה היא לרוב פתוחה ואינה‬
‫מתמקדת בהכרח בתופעות מסוימות או בבעלי‪-‬חיים מסוימים‪.‬‬
‫‪ ‬לאחר התצפית הראשונה יתבקשו חברי הקבוצה לנסח מראש את נושא‬
‫התצפית שלהם‪ .‬תלמידים מתקדמים יוכלו לנסח שאלת חקר‪.‬‬
‫‪ ‬לאחר מכן יצאו התלמידים למספר תצפיות נוספות בזירה הזאת‪ ,‬בהתאם לנושא‬
‫התצפית או לשאלת החקר שבחרו‪ .‬תצפיות אלו יהיו לרוב מובנות יותר‪ .‬הנחו את‬
‫התלמידים לתכנן מראש את זירת התצפית‪ ,‬את דפוס התצפית (ראו בהמשך)‪,‬‬
‫את התופעות ו‪/‬או את בעלי החיים שבהם יתמקדו בתצפית‪ .‬כמו כן עליהם לקבוע‬
‫אם התצפית תהיה איכותנית או כמותית‪.‬‬
‫‪ ‬אפשר להתמקד בדפוסי צפייה מגוונים בהתאם לנושא התצפית או לשאלת‬
‫המחקר‪:‬‬
‫‪ .1‬לחזור לזירת התצפית אחת לפרק זמן קבוע (למשל‪ :‬יום‪ ,‬שבוע או חודש)‬
‫ובשעה קבועה ביום‪ .‬דפוס זה מאפשר לחוות ולתעד את השינויים העונתיים‬
‫בזירת התצפית‪.‬‬
‫‪ .2‬לבצע תצפית בזירה הקבועה בשעות שונות של היום ואם אפשר גם בערב‬
‫ובלילה (אפשר לגייס הורה מתנדב לצורך זה)‪ .‬דפוס תצפית זה מאפשר‬
‫ללמוד ולתעד את השינויים המתרחשים בזירה במהלך היממה‪.‬‬
‫‪ .3‬לבצע מספר תצפיות קצרות או תצפית ממושכת‪.‬‬
‫‪ ‬בעת ביצוע התצפית מומלץ לצייד את התלמידים בשעון (או שעון עצר)‪ ,‬מד‬
‫טמפרטורה‪ ,‬ציוד לקביעת מהירות הרוח‪ ,‬משקפת או בזכוכית מגדלת‪.‬‬
‫‪ ‬אפשר להציע לתלמידים לתעד תמונות מן התצפית במצלמה‪ .‬הם יוכלו גם לתעד‬
‫את המתרחש במהלך התצפית במצלמת וידיאו ולאחר מכן לנתח את הסרט‬
‫בכיתה (כך עושים גם חוקרים כדי לא לאבד מידע)‪.‬‬
‫אפשרו לתלמידים להציג את הממצאים מן התצפיות שערכו‪ .‬הם יוכלו לתאר אותן‬
‫בעל‪-‬פה בפני הכיתה או לתלות בכיתה תיעוד מסוכם של התצפיות‪.‬‬
‫תצפיות בבעלי חיים ‪4‬‬
‫דף תיעוד תצפית‬
‫בעת ביצוע התצפית מומלץ להצטייד בשעון (או שעון עצר)‪ .‬מומלץ להצטייד גם במד‬
‫טמפרטורה‪ ,‬בציוד לקביעת מהירות הרוח‪ ,‬במשקפת או בזכוכית מגדלת ובמצלמה‬
‫לתיעוד ההתרחשויות‪.‬‬
‫שם הצופה או הצופים ________________ שם המתעד _________________‬
‫מקום התצפית ותיאורו_____________________________________‬
‫התצפית בוצעה ביום ______ בתאריך_____________ עונה _____________‬
‫שעת התחלת התצפית‪________________ :‬‬
‫נושא התצפית‪______________________________________________ :‬‬
‫תצפית מספר _____ (אם מבצעים מספר תצפיות באותו מקום או על אותו נושא)‬
‫מידת העננות (שמיים בהירים‪ ,‬מעונן חלקית‪ ,‬עננות מלאה) _____________‬
‫טמפרטורה ________________‬
‫משקעים ___________________‬
‫רוח ‪ /‬עוצמת הרוח _________________‬
‫תיאור ההתרחשות בזירת התצפית (תיאור העובדות‪ :‬למשל איזה בעלי חיים? כמה‬
‫פרטים של בעלי‪-‬חיים מעורבים? האם הם בוגרים או צעירים? תיעוד ההתנהגות של‬
‫הפרטים‪ .‬מה משך הזמן של כל התנהגות נצפית?)‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫(המשיכו מעבר לדף או על דף נוסף)‬
‫שעת סיום התצפית __________ משך זמן התצפית בדקות___________‬
‫תצפיות בבעלי חיים ‪6‬‬
‫נספח‪ :‬הרחבה למורה‬
‫התנהגות הרבייה של צרעָה מהמין ספקס אדום ראש )‪(Sphex hirtus‬‬
‫צִרעה זו‪ ,‬המתועדת בסרטון שבפעילות‪ ,‬נמנית עם סוג של צרעות גדולות ששמו‬
‫המדעי 'ספקס' (‪ .)Sphex‬נקבות אלה חופרות את קינן באדמה (מכאן מקור השם‬
‫העממי צרעה חופרת)‪ ,‬לעתים במושבות זו ליד זו‪ .‬המזון של זחל הצרעה הבוקע מן‬
‫הביצה המוטלת בקן הוא טרף חי אך משותק‪ ,‬שניצוד על ידי האם ומוכן על ידה‬
‫למטרה זו‪ .‬בסוג ספקס משמשים למטרה זו בעיקר חגבים‪ ,‬חרגולים וצרצרים‪.‬‬
‫הנקבה נוחתת על הטרף וכבר בעקיצה הראשונה (בין רגליו האחוריות) היא משתקת‬
‫אותו חלקית‪ .‬כך הוא אינו מסוגל עוד לחמוק ולברוח‪ .‬אחר כך היא מוסיפה ומשתקת‬
‫אותו בעקיצות נוספות‪ .‬מיד לאחר שיתוק הטרף חופרת הצִרעה את המחילה שתשמש‬
‫כקן‪ ,‬ומביאה את הטרף בתעופה או בגרירה לקן‪ ,‬כשהיא מחזיקה אותו ברגליה‬
‫האמצעיות כשגבו כלפי מעלה ולסתותיה אוחזות במחושי הטרף‪ .‬הטרף מוכנס‬
‫למחילה ומיד מטילה הצִרעה ביצה אחת על חזהו‪ .‬עם גמר ההטלה סותמת הצִרעה‬
‫את הקן בחול ומסווה את מקומו‪ .‬זחל הצִרעה‪ ,‬הבוקע מן הביצה‪ ,‬ניזון מן הטרף‬
‫(המשותק) במהלך התפתחותו ועד להתגלמותו‪ .‬מן הגולם בוקע בוגר (צִרעה‪ ,‬זכר או‬
‫נקבה) החופר את דרכו החוצה מן המחילה ויוצא לסביבה בוגר לרבייה מינית ומסוגל‬
‫לדאוג לצרכי הקיום שלו‪ .‬כל נקבה מטילה כ‪ 12-10 -‬ביצים‪ ,‬כל אחת בקן נפרד‪,‬‬
‫במחזור שנתי אחד‪.‬‬
‫אסטרטגיות רבייה‪ :‬יש הורים ‪ -‬ויש הורים‬
‫התנהגות הרבייה של הצִרעה ספקס אדום ראש מורכבת ומושקעת‪ .‬זהו מהלך‬
‫המורכב משלבים אחדים‪ :‬איתור הטרף‪ ,‬שיתוקו‪ ,‬איתור אתר מתאים למחילה‪ ,‬חפירת‬
‫המחילה בדייקנות רבה כך שתתאים לגודל הטרף‪ ,‬גרירת הטרף למחילה‪ ,‬הטלת‬
‫הביצה על גוף הטרף‪ ,‬סתימת המחילה וטשטוש עקבות המחילה‪ .‬בסיום המהלך‬
‫המורכב הזה עוזבת הצִרעה את המקום בלי שוב‪ .‬הצאצא שיבקע מן הביצה המונחת‬
‫על גב החגב המשותק נתון לגורלו‪.‬‬
‫זו דוגמת התנהגות אחת מיני רבות‪ ,‬הקשורה להשקעה הורית במהלך הרבייה‪ .‬מגוון‬
‫ההתנהגויות הנצפה ומתועד בבעלי‪-‬חיים בהקשר לרבייה גדול ורב‪.‬‬
‫תצפיות בבעלי חיים ‪7‬‬
‫על פי נקודת מבט אחת מבחינים בשתי אסטרטגיות רבייה‪ :‬הראשונה מכונה‬
‫אסטרטגיית ‪ .R‬בדפוס אסטרטגי זה צורות התנהגות מגוונות‪ ,‬אך כולן מאופיינות‬
‫בהשקעת רובו המכריע של מאמץ הרבייה בייצור מספר רב יחסית של צאצאים‬
‫(בצורת זרעים בצמחים או בהטלת מספר רב של ביצים או בהשרצה‪/‬המלטה של‬
‫מספר רב של ולדות חיים)‪ .‬בעלי‪-‬חיים הנוהגים באסטרטגיה זו מייצרים כמות גדולה‬
‫מאוד של צאצאים תוך השקעה מזערית בכל צאצא וצאצא (על פי רוב אין טיפול הורי‬
‫כלל)‪ .‬דוגמה לדפוס רבייה זה הם קיפודי‪-‬ים המפרישים "עננים" של ביצים ותאי זרע‬
‫באקראי לתוך המים‪ .‬הפריית הביצים מתרחשת כאשר תא זרע ותא ביצית נפגשים‬
‫באקראי במהלך תנועתם בזרמי הים‪ .‬דוגמה נוספת היא צדפת המאכל המטילה כ‪-‬‬
‫‪ 400‬מליון ביצים בשנה ובכך מסתיים תפקיד ההורים‪ .‬בשני המקרים ‪ -‬קיפוד‪-‬ים‬
‫וצדפת המאכל‪ ,‬ההורים משקיעים מידה קטנה של אנרגיה בהבטחת הישרדות‬
‫הצאצאים ורק מעטים מבין צאצאיהם הרבים ישרדו‪ ,‬יגיעו לבגרות מינית ויעמידו דור‬
‫צאצאים חדש‪ .‬הטלת מספר כה גדול של ביצים הוא האמצעי להבטחת הישרדותם של‬
‫מספר מספק של צאצאים שיגיעו לבגרות מינית ויעמידו את דור הצאצאים הבא‪.‬‬
‫יצורים הנוקטים באסטרטגיית רבייה מסוג ‪ R‬מחלקים את משאבי האנרגיה העומדים‬
‫לרשותם לצורך רבייה בין מספר רב של צאצאים כך שכל צאצא "נהנה" מהשקעה‬
‫מזערית בלבד‪.‬‬
‫אסטרטגיית הרבייה השנייה מכונה אסטרטגיית ‪ K‬ומאפיינת הורים המביאים לעולם‬
‫מספר קטן יחסית של צאצאים‪ ,‬אך משקיעים בכל אחד מהם הרבה מאוד אנרגיה‬
‫ומשאבים‪ .‬הטיפול המסור בוולדות הוא אחד האמצעים להבטיח את הישרדותם של‬
‫מרב הפרטים שנולדו עד להתבגרותם המינית והתרבותם‪.‬‬
‫דוגמאות קיצוניות הממחישות את האסטרטגיה הזאת הם שני מיני יונקים‪ :‬השימפנזה‬
‫השייך למשפחת האדם (הומינידים) שבסדרת הקופים‪ ,‬והדולפינן השייך ללווייתני‬
‫השיניים שבסדרת הליוויתנים‪ .‬בשני המקרים הללו הטיפול בוולד היחיד נמשך כ‪4 -‬‬
‫שנים ובתקופה זו הנקבה מנועה מהמלטה נוספת‪( .‬ייתכן כי אין זה מקרה שדווקא‬
‫קופי האדם‪ ,‬מיני לווייתנים ודורסים גדולים רבים נמצאים על סף הכחדה)‪.‬‬
‫שאר בעלי‪-‬החיים נמצאים במקום כלשהו על קו הרצף שבין שתי האסטרטגיות (שני‬
‫הקצוות הקיצוניים)‪ :‬השקעת אנרגיה מזערית בכל אחד מן הצאצאים הרבים תוך‬
‫דאגה מזערית לצאצא‪ ,‬לעומת השקעת אנרגיה ומשאבים מרובים בצאצאים הבודדים‬
‫או בצאצא היחיד‪ ,‬תוך טיפול מקיף וממושך של ההורים בכל צאצא‪.‬‬
‫תצפיות בבעלי חיים ‪8‬‬
‫התנהגותה ההורית של הצרעה ספקס אדום ראש משתייכת לדפוס ההתנהגות של‬
‫אסטרטגית ‪ .K‬אמנם היא איננה נוכחת באופן פיסי לצדו של הצאצא במהלך‬
‫התפתחותו מזחל לבוג ר (כזכור מיד לאחר סתימת הקן עוזבת הצִרעה את המקום‬
‫ואינה שבה עוד לקן)‪ ,‬אך היא משקיעה אנרגיה רבה ביותר בהבטחת הישרדותו של‬
‫הצאצא האחד‪ ,‬דבר המשפר את סיכויו להגיע לבגרות ולהתרבות‪ .‬בנוסף התנהגותה‬
‫של הצִרעה ספקס אדום ראש מיוחדת מפני שהיא משקיעה את האנרגיה הרבה עוד‬
‫בטרם בקיעתו של הצאצא‪ .‬היא מספקת מזון לקיומו ומבטיחה לצאצא בשלבי‬
‫התפתחותו המוקדמים סביבת התפתחות מתאימה (טמפרטורה‪ ,‬לחות) ומוגנת מפני‬
‫טורפים‪ .‬זוהי השקעה רבה להבטחת הישרדות הצאצא בפרט ולהמשך קיום המין אליו‬
‫הם (הצִרעה והזחל שלה) משתייכים בכלל‪.‬‬
‫קרדיט‬
‫לעמי רותם ממושב 'חצבה'‪ ,‬צלם הסרטון שזכה בפרס ראשון בתחרות "‪"Arava tv‬‬
‫ובפרס שני בתחרות "סרט הטלוויזיה הקהילתית הטוב ביותר של כל הזמנים"‪.‬‬
‫לד"ר דני סימון מאוניברסיטת תל‪-‬אביב על ייעוץ מדעי ודידקטי‪.‬‬
‫תצפיות בבעלי חיים ‪9‬‬