משפטון - 02/15מיהו "מחזיק בנכס" לצורך חיוב בארנונה רשויות מקומיות ,כגון :עיריות ,מועצות מקומיות וכיו"ב מוסמכות לפי חוק להטיל על תושביהן תשלומי חובה שונים, המשמשים אותן כמקור הכנסות במימון פעולותיהן לטובת ציבור התושבים .אחד מבין תשלומי חובה אלה הוא תשלום הארנונה .ארנונה מוטלת על נכסים הנמצאים בתחומיה של הרשות המקומית וגובהה נקבע לפי מספר גורמים, הכוללים ,בין היתר ,את שטח הנכס עליו היא מוטלת ,סוג השימוש בו (כגון :מגורים ,מסחר ,תעשייה וכיו"ב) ומיקומו של הנכס (שכונת מגורים ,אזור תעשייה וכיו"ב) .ההצדקה העומדת בבסיס הסמכות להטלת הארנונה היא חלוקתית, ונובעת מההנאה והתועלת שמפיקים התושבים בכלל ,ובעלי נכסים עליהם מוטלת חובת תשלום הארנונה בפרט, מהשירותים המוניציפאליים אותם הם מקבלים מהרשות המקומית. לאחרונה נדרש בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בעמ"נ 57263-11-13רפאל טורמן נ' עיריית חיפה ואח' ,לשאלה מיהו "מחזיק בנכס" עליו מוטלת חובת תשלום הארנונה? נסיבות המקרה: המערער ,מר רפאל טורמן ,הינו הבעלים והמחזיק של דירת מגורים בבית משותף (להלן" :הנכס") ,הנמצא בתחומיה של עיריית חיפה ,היא המשיבה ( 1להלן" :העירייה") .לאורך השנים חויב הנכס בתשלום ארנונה בגין 61מ"ר לפי סיווג של בניין רגיל .המערער הגיש לעירייה בקשה לתוספת בנייה לדירה ,ובהסתמך על ממצאי מדידה שערכה העירייה בתוכנית הבנייה ,עודכנה הארנונה והמערער חויב בתשלום ארנונה בגין 74מ"ר לפי סיווג של בניין רגיל (הדירה בנוסף לתוספת המבוקשת) וכן בגין 35מ"ר נוספים בגין מרפסת לא מקורה (להלן" :המרפסת") .המערער הגיש ערר לוועדת הערר שליד העירייה ,המשיבה ( 2להלן" :ועדת הערר") ,לעניין חיובו בארנונה בגין המרפסת ,בטענה שהמרפסת אינה בבעלותו ,אלא היא חלק מהרכוש המשותף של הבית ועל כן לא ניתן לחייבו בתשלום ארנונה בגינה .לאחר שועדת הערר דחתה את הערר ,ערער המערער לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה. בית המשפט פסק: לפי סעיף (8א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) ,התשנ"ג( 1992-להלן" :חוק ההסדרים") מוטלת החובה בתשלום ארנונה על "המחזיק בנכס" .חוק ההסדרים מפנה להגדרת המונח "מחזיק" לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן" :פקודת העיריות") .בית המשפט קבע כי "מחזיק" ,כאמור בפקודת העיריות, אינו מוגבל לבעלים של הנכס ,אלא לכל מי שמחזיק בפועל בנכס .קביעה שאדם מחזיק בנכס ,ועל כן חייב בתשלום ארנונה ,אינה מובילה לקביעה כי אותו אדם מחזיק בזכות קניינית בנכס ,ומכאן שלא קיים קשר הכרחי בין הזכות הקניינית לבין חובת תשלום הארנונה .השאלה ,אם כן ,היא עובדתית ,מי מחזיק בפועל בנכס. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ,פורש המונח "מחזיק" ,כאמור בפקודת העיריות ,כבעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס" .ההחזקה" לצורך חיוב בארנונה מתאפיינת ביכולת שליטה בפועל של אדם בנכס ,היכולת לנצל את הנכס לצרכים שונים ובהתאם לכך גם להפיק "הנאה" מהשירותים המוענקים על ידי הרשות המקומית לנכס. בנסיבות המקרה ,קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי גם אם למערער אין זכות קניינית בלעדית במרפסת ,וכפי שהוא טוען מדובר בחלק מהרכוש המשותף שהזכויות הקנייניות בו מוקנות לכל הדיירים במשותף ,עדיין אין בכך כדי לקבוע כי המערער אינו "המחזיק בנכס" לצורך חיובו בתשלום ארנונה .בית המשפט קיבל את קביעותיה העובדתיות של ועדת הערר ,כי למערער גישה נוחה ושימוש במרפסת בעוד לכל הדיירים האחרים אין גישה למרפסת ,אלא אם הם מטפסים בסולם או קופצים מגג סמוך .בכך ,יצאה המרפסת מגדר רכוש משותף לצורכי ארנונה ,והיא חייבת בתשלום ארנונה על ידי מי שמחזיק בה בפועל ,שהוא המערער. (עמ"נ (מינהליים חי') 57263-11-13רפאל טורמן נ' עיריית חיפה ואח') (עריכה :המשפטן דורון שגיא בהנחיית עו"ד נתי רוזנצוייג )08.01.2015 אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת ,או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד ,האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא .בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
© Copyright 2024