‫בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים‬
‫ע"פ ‪9944419‬‬
‫לפני‪:‬‬
‫כבוד השופט י' דנציגר‬
‫כבוד השופט נ' הנדל‬
‫כבוד השופט צ' זילברטל‬
‫המערער‪:‬‬
‫פלוני‬
‫נגד‬
‫המשיבה‪:‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום‬
‫‪ 21.50.552.‬בת"פ ‪ 3737-22-27‬שניתן על‪-‬ידי סגן הנשיא‪,‬‬
‫השופט מ' דרורי‬
‫תאריך הישיבה‪:‬‬
‫י"א באייר התשע"ה‬
‫בשם המערער‪:‬‬
‫עו"ד נדב גדליהו‬
‫בשם המשיבה‪:‬‬
‫עו"ד משה סעדה‬
‫(‪)75...1520‬‬
‫פ ס ק‪ -‬ד י ן‬
‫השופט י' דנציגר‪:‬‬
‫לפנינו ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים ( ס גן הנשיא ‪,‬‬
‫השופט מ' דרורי ) בת " פ ‪ 7373-11-13‬מיום ‪ , 12.5.2014‬במסגרתו הושתו על המערער‬
‫העונשים הבאים ‪ 30 :‬חודשי מאסר בפועל ‪ ,‬בניכוי ימי מעצרו ; ששה חודשי מאסר על‬
‫תנאי למשך שלוש שנים מיום סיום מאסרו ‪ ,‬והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת מין‬
‫מסוג פשע ; ארבעה חודשי מאסר על ת נאי למשך שלוש שנים מיום סיום מאסרו ‪,‬‬
‫והתנאי הוא שלא יעבור עבירה בה הורשע פרט לעבירת המין ; ופיצויים למתלוננת בסך‬
‫‪ 50,000‬ש " ח ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫תמצית הרקע העובדתי וגזר דינו של בית המשפט המחוזי‬
‫‪.1‬‬
‫ביום ‪ 5.11.2013‬הורשע המערער על‪ -‬פי הודאתו בעובדות כתב האישום‬
‫במסגרת הסדר טיעון שלא כ לל הסכמה לעניין העונש ‪ .‬כתב האישום כנגד המערער‬
‫חובק שלושה אישומים ‪:‬‬
‫על‪ -‬פי עובדות האישום הראשון ‪ ,‬בתקופה הרלוונטית שימש המערער כחוקר‬
‫במשטרת ישראל ‪ .‬בחודש אוקטובר ‪ 2012‬הגיעה המתלוננת לתחנת המשטרה בעיר‬
‫מגוריה והלינה כי היא חושדת שקיימות בדירתה מצלמות והאזנות סת ר ‪ .‬תלונת‬
‫המתלוננת נגנזה בעילה של " אין עבירה פלילית "‪ .‬לאחר שהתקשרה המתלוננת מספר‬
‫פעמים לתחנת המשטרה על‪ -‬מנת לברר מה עלה בגורל תלונתה ‪ ,‬ולאחר שנמסר לה‬
‫מספר פעמים כי התיק בעניין תלונתה נסגר ‪ ,‬ענה המתלונן באחת מן הפעמים לשיחת‬
‫הטלפון ומסר למתלוננת כי התיק בעניינה נמצא " בטיפול "‪ .‬זאת ‪ ,‬הגם שידע כי התיק‬
‫נסגר ‪ .‬לשאלת המערער ‪ ,‬ענתה המתלוננת בחיוב כי ברצונה שיגיעו שוטרים לדירתה על‪-‬‬
‫מנת לבדוק את טענותיה ‪ .‬כל זאת לאחר שביום ‪ 5.11.2012‬בדק המערער במערכת‬
‫המשטרתית את פרטי המתלוננת ותלונתה ‪ .‬ביום ‪ 17.1.2013‬התקשר המערער למתלוננת‬
‫מהטלפ ון המשטרתי ‪ ,‬הציג עצמו כשוטר וחזר על שאלתו לעיל ‪ .‬ביום ‪23.1.2013‬‬
‫התקשר המערער למתלוננת וביקש לקבוע ִע מה מועד שבו יגיעו שוטרים לדירתה על‪-‬‬
‫מנת לערוך בדיקה בדבר תלונתה ‪ .‬ביום ‪ 28.1.2013‬שב המערער והתקשר למתלוננת ‪.‬‬
‫בשיחה סיכמו השניים כי המערער יגיע לדירתה של המתלוננ ת ביום ‪ . 30.1.2013‬כפי‬
‫שהוסכם ‪ ,‬באותו היום הגיע המערער בשעות הערב אל דירתה של המתלוננת ‪ .‬המערער‬
‫היה לבוש בביגוד אזרחי והזדהה באמצעות תעודת השוטר שלו ‪ .‬בדירתה של המתלוננת‬
‫המשיך המערער להציג לפניה מצג כוזב כאילו תלונתה נמצאת עדיין בטיפול והוא‬
‫הגורם המטפל בה ‪ .‬כך ‪ ,‬המערער תיחקר את המתלוננת לגבי תלונתה תוך שגילה בקיאות‬
‫רבה בפרטי התלונה ‪ ,‬ועשה שימוש במכשיר למדידת מתח חשמלי על‪ -‬מנת " לבדוק "‬
‫האם הותקנו מכשירי עיקוב בחלקים שונים בדירתה של המתלוננת ‪ .‬המערער עשה כן‬
‫ביודעו כי אינו מוכשר לאיתור מכשירי עיקוב וכי מד המתח החשמלי אי נו מסוגל‬
‫לזהות אמצעי עיקוב כשלעצמו ‪ .‬משבדיקתו בדירת המתלוננת העלתה חרס ‪ ,‬נפנה‬
‫המערער לבדוק האם ישנם מכשירי עיקוב על גופה של המתלוננת ‪ .‬זאת ‪ ,‬באמצעות‬
‫העברת מד המתח החשמלי לאורך גופה ‪ ,‬מעל לבגדיה ‪ ,‬בלא מגע פיזי בין השניים ‪.‬‬
‫משבדיקה זו לא העלתה מטבעה דבר ‪ " ,‬בדק " המער ער את המתלוננת על‪ -‬ידי מישוש‬
‫איבר מינה ואזור פי הטבעת שלה ‪ .‬המערער מסר למתלוננת כי לא מצא דבר באזור איבר‬
‫מינה ‪ ,‬פשט את בגדיו התחתונים וחיכך את איבר מינו באיבר מינה בעת שהיא ערומה‬
‫‪7‬‬
‫בפלג גופה התחתון ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬בשלב מסוים צילם המערער את איבר מינה של המתלוננת ‪.‬‬
‫לאחר ש בא המערער אל סיפוקו ‪ ,‬יצא מן החדר ואמר למתלוננת שלא תתקשר יותר‬
‫לתחנת המשטרה מאחר ש " בדיקותיו " לא העלו דבר ‪.‬‬
‫על‪ -‬פי עובדות האישום השני ‪ ,‬ביום ‪ 26.6.2012‬הגיעה מתלוננת ‪ 2‬לתחנה ‪,‬‬
‫שע מו היתה בקשר פרסם את תמונותיה בעירום באמצעות אתר הפייסבוק‬
‫הלינה כי אדם ִ‬
‫ומסרה לידי המשטרה דיסק ובו תמונות העירום ‪ .‬המערער ‪ ,‬שלא היה מעורב בטיפול‬
‫בתלונה זו במסגרת תפקידו ‪ ,‬נטל את הדיסק שלא כדין בתאריך שאינו ידוע למשיבה‬
‫והעתיקו לכונן חיצוני פרטי השייך לו ‪.‬‬
‫על‪ -‬פי עובדות האישומים השלישי והרביעי ‪ ,‬בין השנים ‪ 2013-2012‬הוציא‬
‫המערער שלא כדין ממאגרי המידע המשטרתיים מידע אודות נשים שהגישו תלונה או‬
‫שפרטיהן היו מצויים בתיקי חקירה מסיבות שונות ‪ .‬המערער העתיק חלק מן המידע‬
‫האמור בכתב ידו לרשימות שהיו ברשותו ואף הגיע אל חלק מהנשים האלה באמצעות‬
‫אתרי אינטרנט שונים ‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בגין מעשים אלו הורשע המערער על‪ -‬פי הודאתו בעבי רות הבאות ‪ :‬מעשה‬
‫מגונה ‪ ,‬על‪ -‬פי סעיפים ‪ ( 348‬ב ) יחד עם ‪ ( 345‬א )( ‪ ) 2‬ו‪ ( 345 -‬ב )( ‪ ) 3‬לחוק העונשין ‪,‬‬
‫התשל " ז‪ ( 1977 -‬להלן ‪ :‬חוק העונשין ) ; מרמה והפרת אמונים ‪ ,‬על‪ -‬פי סעיף ‪ 284‬לחוק‬
‫העונשין ; פגיעה בפרטיות ‪ ,‬על‪ -‬פי סעיפים ‪ ) 9 ( 2 , ) 5 ( 2‬ו‪ 5 -‬לחוק הגנת הפרטיות ‪,‬‬
‫התשמ " א‪ ( 1981 -‬להלן ‪ :‬חוק הגנת הפרטיות ) ; והפרת חובת סודיות ‪ ,‬על‪ -‬פי סעיף ‪16‬‬
‫לחוק הגנת הפרטיות ‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בגזירת דינו של המערער עמד בית המשפט המחוזי על תסקיר שירות המבחן‬
‫בעניינו ; תסקיר שירות המבחן מיום ‪ 30.1.2014‬שהונח לפני בית המשפט הוא תסקיר‬
‫מפורט ביותר ולהלן יובאו עיקריו בלבד ‪ .‬במועד עריכת התסקיר היה המערער כבן ‪, 42‬‬
‫נשוי ואב לשלושה ילדים ‪ .‬בשמונה השנים האחרונות שירת המערער במשטרת ישראל‬
‫והוא הציג לפני שירות המבחן תעודות הוקרה ומדדי הערכה גבוהים שניתנו לו ‪ ,‬הן‬
‫בתפקידו במשטרה והן במסגרת עבודתו הקודמת ‪ ,‬במחלקת הקשר של משרד החוץ ‪.‬‬
‫שירות המבחן ציין כי המערער לוקח אחריות חלקית לביצוע העבירות שיוחסו לו‬
‫באישום הראשון ואחריות מלאה ביחס ליתר האישומים ‪ .‬המערער מסר לשירות המבחן‬
‫כי הגם שפעולותיו חרגו מתפקידו ‪ ,‬לא היו לו כוונות מיניות מלכתחילה כלפי‬
‫המתלוננת והוא החליט " להגדיל ראש " כדי " להניח את דעתה " בקשר עם חששותיה‬
‫‪.‬‬
‫בדבר האזנות הסתר המתבצעות לכאורה בדירתה ‪ .‬לדבריו ‪ ,‬המתלוננת היא זו שפשטה‬
‫את בגדיה במפתיע והוא קיים עמה יחסי מין מלאים מתוך " חולשת אופי "‪ .‬המערער‬
‫הכחיש כי ערך למתלוננת בדיקה ווגינאלית על‪ -‬מנת לאתר מכשירי ציתות ‪ .‬כן הכחיש‬
‫המערער כי צילם את איבר מינה של המתלוננת וכי ה ציג את עצמו כשוטר על‪ -‬מנת‬
‫לבצע בה מעשים מיניים ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬ציין המערער באוזני שירות המבחן כי הוא מבין‬
‫ששגה כאשר הגיע לדירתה של המתלוננת באופן יזום שלא במסגרת תפקידו וקיים ִע מה‬
‫יחסי מין ‪ .‬עוד ציין המערער כי ביצע את המעשים שיוחסו לו ביתר האישומים מתוך‬
‫" שיעמום "‪ .‬ש ירות המבחן ציין כי המערער מבין את חומרת מעשיו וכי הוא הביע‬
‫חרטה ‪ .‬שירות המבחן העריך כי הרקע למעשים הוא רצונו של המערער לחוות ריגושים‬
‫ברף מתעצם ‪ ,‬ברקע מערכת היחסים המרוחקת שלו עם אשתו ‪ .‬שירות המבחן העריך כי‬
‫ביצוע העבירות על‪ -‬ידי המערער הוא ביטוי לריכוז עצמי ולק שיים בריסון עצמי‬
‫ובהזדהות עם המתלוננת ‪ ,‬ככל שהדברים נוגעים למועד ביצוע העבירות ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬שירות‬
‫המבחן התרשם כי ההליך המשפטי היה מרתיע מאוד עבור המערער ‪ ,‬במיוחד לנוכח‬
‫העובדה שאיבד את מקום עבודתו ‪ .‬עוד התרשם שירות המבחן כי המערער מנסה לשקם‬
‫את חייו על‪ -‬ידי פגישות עם פסיכולוג ובאמצעות הכשרה מקצועית ‪ ,‬לצורך תעסוקה‬
‫עתידית ‪ .‬לנוכח הכחשתו הגורפת של המערער באשר למעשים שיוחסו לו באישום‬
‫הראשון ‪ ,‬לא מצא לנכון שירות המבחן לבוא בהמלצה טיפולית בתחום עבירות המין ‪,‬‬
‫בטיפול ייעודי לעברייני מין ‪ .‬לנוכח חומרת העבירות המליץ שירות המבחן כי ה מערער‬
‫ירצה עונש מאסר בפועל ‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בבית המשפט המחוזי טענה המשיבה כי מעשיו של המערער במסגרת תפקידו‬
‫במשטרה ותוך ניצול מעמדו ‪ ,‬פגעו באמון הציבור והם מחייבים ענישה הולמת‬
‫ומשמעותית ‪ .‬המשיבה טענה כי מתחם הענישה ההולם את מעשיו של המערער נע בין‬
‫חמש לשמונה שנות מאסר ועתרה להשית על המערער שבע שנות מאסר בפועל בנוסף‬
‫למאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת ‪ .‬המשיבה הציגה לפני בית המשפט את תצהיר נפגעת‬
‫העבירה של המתלוננת מיום ‪ . 10.3.2014‬בתצהיר תיארה המתלוננת את הפחדים מהם‬
‫היא סובלת ‪ ,‬העצבות העמוקה בה היא שורה ואת אובדן הרצון והחשק בחיי אישות ‪.‬‬
‫עוד הצהירה המתלוננת כי נגרמו לה פגיעות גופניות שונות ‪ ,‬ביניהן בעיות לב ובעיות‬
‫גניקולוגיות והורמונליות ‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫מנגד ‪ ,‬לפני בית המשפט המחוזי טען המערער כי העבירות בהן הורשע אינן‬
‫חמורות כפי שטענה המשיבה ‪ ,‬וכי הגם שמדובר במעשים מיניים ‪ ,‬אלו לא בוצעו תוך‬
‫שימוש בכפיה או באלימות ‪ .‬עוד עתר המערער כי בית המשפט יביא בחשבון בשקילת‬
‫‪0‬‬
‫עונשו את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות ‪ .‬המערער טען כי מתחם העונש ההולם את‬
‫נסיבותיו של המקרה דנן נע בין מספר חודשי מאסר לבין שנת מאסר אחת ‪ .‬לפני בית‬
‫המשפט התנצל המערער על שהפר את אמון מפקדיו ומשטרת ישראל ‪ .‬כן התנצל‬
‫המערער לפני המתלוננת על שפגע בה ועשה דבר שלא צריך היה לעשות ‪ .‬במסגרת‬
‫הטיעונים לעונש העידה אשת המערער בנוגע לקשיים הצפויים למשפחתה במידה‬
‫וישלח המערער למאסר וביקשה להתחשב במעשיו הטובים של בעלה בהיותו איש‬
‫משטרה והתנדבותו לשירות מילואים ‪ .‬עוד הציג המע רער לפני בית המשפט מכתב‬
‫מטעם הפסיכולוג הקליני המטפל בו ‪ ,‬שם צוין כי הוא סובל מקשיים פוסט‪ -‬טראומטיים‬
‫וכי אין באישיותו סממנים אנטי סוציאליים או נטיות עברייניות ‪ .‬להע רכת הפסיכולוג ‪,‬‬
‫חשיבות השמירה על התא המשפחתי של המערער לנוכח ההליך המשפטי הינה בעלת‬
‫מימד הרתעתי כשלעצמה ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬הציג המערער לפני בית המשפט התכתבות לפיה‬
‫הסכים לפיטוריו משירות המשטרה ‪ ,‬מסמכים המעידים על תפקודו הטוב במסגרת‬
‫שירותו במשטרה ומסמכים המעידים על הצורך בתמיכה בבנו הסובל מלקות‬
‫התפתחותית ‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫לנוכח אחידות הדעים בטיעוני הצדדים כי בנסיבותיו של המקרה דנן די‬
‫בקביעת מתחם ענישה יחיד למכלול המעשים הגם שמדובר באירועים שונים ‪ ,‬קבע בית‬
‫המשפט המחוזי כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של המערער נע בין שלוש לחמש‬
‫שנות מאסר ‪ .‬הצדדי ם היו אחידי דעים גם באשר לכך שהמקרה דנן הוא מקרה ייחודי‬
‫ועל‪ -‬כן אין מקום להתבסס על פסיקה העוסקת במקרים שונים לצורך קביעת מדיניות‬
‫הענישה הנהוגה ‪ .‬בקביעת מתחם הענישה עמד בית המשפט על חומרת מעשיו של‬
‫המערער במסגרת האישום הראשון וציין כי אף אם לא נלוו למעשיו יסוד ות של כפייה ‪,‬‬
‫אלימות או הפחדה ‪ ,‬הרי שמעשיו הפיזיים של המערער הם ברף העליון ואין להקל‬
‫בהם ראש ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬באשר לאישומים השלישי והרביעי קיבל בית המשפט את טענת‬
‫המשיבה ‪ ,‬לפיה מכיוון שהוצאו פרטיהן של עשרות נשים שונות ‪ ,‬מדובר בעבירות‬
‫נפרדות אשר בוצעו כנגד עשרות קורבנות ‪ .‬עוד עמד בית המשפט על נסיבות ביצוע‬
‫העבירות המגבירות את חומרת המעשים ‪ ,‬בהן התכנון שקדם לביצוע העבירות וניצול‬
‫כוחו ומעמדו של המערער ‪ .‬כן שקל בית המשפט לקולא בגזירת עונשו של המערער‬
‫את ‪ :‬התנהגותו החיובית ותרומתו לחברה ; נטילת האחריות על‪ -‬ידו ושיתוף הפעולה עם‬
‫רשויו ת החקירה ; פיטוריו וקשיי ההכנסה הצפויים למשפחתו ; וכן עברו הפלילי הנקי‬
‫של המערער ‪ .‬לבסוף ‪ ,‬לנוכח שיקומו של המערער במישור האישי ‪ ,‬המשפחתי‬
‫והמקצועי ‪ ,‬סטה בית המשפט לקולא מן המתחם שנקבע ‪ ,‬הגם שצוין כי קיים ספק באשר‬
‫לתחולתו של סעיף ‪ 40‬ד ( ב ) לחוק העונשין במקרה דנן ‪ ,‬המתי ר לבית המשפט לחרוג‬
‫‪6‬‬
‫לקולא ממתחם העונש ההולם שנקבע במקרים בעלי חומרה יתרה ‪ ,‬לנוכח שיקומו של‬
‫הנאשם " בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן "‪ .‬עם זאת ‪ ,‬קבע בית המשפט כי לא ראוי‬
‫להשית על המערער עונש נמוך מזה הקבוע בחוק בגין העבירה החמורה של מעשה‬
‫מגונה ועל‪ -‬כן הושתו על המערער העונשים המפורטים ברישא ‪.‬‬
‫תמצית טענות המערער‬
‫‪.7‬‬
‫המערער – באמצעות בא כוחו ‪ ,‬עו " ד נדב גדליהו – ממקד את טענותיו לפנינו‬
‫בנוגע לשניים ‪ :‬משך תקופת המאסר שנגזרה עליו וגובה הפיצוי למתלוננת ‪ .‬לטענת‬
‫המערער ‪ ,‬שגה בית המשפט המחוזי משלא נתן את המשקל הראוי לקולא לפגיעה הקשה‬
‫ה צפויה למשפחתו במידה ויאלץ לרצות תקופת מאסר ממושכת ‪ .‬המערער מדגיש כי‬
‫שניים מילדיו סובלים מליקויים התפתחותיים שונים ומצבה של הבריאותי של בתו אף‬
‫החמיר לאחרונה ‪ .‬על‪ -‬כן ‪ ,‬נטען כי ניתוקו מהשניים לתקופה ממושכת עלול לגרום להם‬
‫לטראומה ולהחמיר את מצבם הבריאותי ‪ .‬כן נטען כי שגה בית המשפט כאשר לא שקל‬
‫לקולא במידה מספקת את הפגיעה הכלכלית הקשה הצפויה במשפחתו של המערער ‪,‬‬
‫לנוכח הפיצוי הגבוה שנפסק לטובת המתלוננת ולנוכח משכורתה הצנועה של אשת‬
‫המערער ‪ .‬בדיון שלפנינו הדגיש המערער כי עד למועד כניסתו למאסר עמד בתשלום‬
‫הפיצויים שנקבעו בפס ק הדין של בית המשפט המחוזי ‪ ,‬אלא שעם כניסתו למאסר פסקו‬
‫התשלומים לנוכח התגברות העול הכלכלי על חיי משפחתו ‪ .‬כן ציין לפנינו המערער כי‬
‫בעת האחרונה נפטר אביו וכי הוא לא נכח בהלוויתו ‪ .‬עוד טוען המערער כי בית‬
‫המשפט לא נתן את המשקל הראוי לעברו הפלילי הנקי ‪ ,‬לנטילת האח ריות המלאה על‪-‬‬
‫ידו וכן להסכמה העובדתית שהיתה בין הצדדים ‪ ,‬לפיה המערער לא פעל במרמה כדי‬
‫להשיג את הסכמת המתלוננת לקיום יחסי המין ‪ .‬לבסוף ‪ ,‬הפנה המערער למספר מקרים‬
‫שיש בהם מן הדמיון ומן השוני לענייננו ‪ ,‬בהם השיתו בתי המשפט עונשים נמוכים מזה‬
‫שהושת על המערער ‪.‬‬
‫תסקיר שירות המבחן העדכני‬
‫‪.8‬‬
‫בתסקיר המשלים מיום ‪ 10.3.2015‬ציין שירות המבחן כי מן הדו " ח שהתקבל‬
‫על‪ -‬ידי שירות בתי הסוהר עולה שבתחילת השתלבותו של המערער בבית הסוהר הוא‬
‫חווה קשיי הסתגלות הקשורים לחומרת מעשיו ולתפקידו בשירות המשטרה ‪ .‬עם זאת ‪,‬‬
‫צוין כי מאז השתלב המערער מבחינה חברתית והוא מתואר על‪ -‬ידי הצוות המטפל‬
‫‪3‬‬
‫כאדם חיובי וחזק ‪ .‬בעדכון מטעם שירות המבחן מיום ‪ 22.4.2015‬מסר שירות המבחן כי‬
‫המערער הביע מוטיבציה להשתלב בטיפול ייעודי לעברייני מין ‪.‬‬
‫תמצית טענות המשיבה‬
‫‪.9‬‬
‫לטענת המשיבה – באמצעות בא כוחה ‪ ,‬עו " ד משה סעדה – בגזירת דינו של‬
‫המ ערער הביא בית המשפט המחוזי בחשבון את מכלול רכיבי העונש ‪ ,‬הן של מרכיב‬
‫המאסר בפועל והן של מרכיב פיצוי המתלוננת ‪ ,‬כמקשה אחת ‪ .‬נטען כי בטרם השית בית‬
‫המשפט על המערער את סכום הפיצויים לטובת המתלוננת ‪ ,‬נשאל המערער האם יוכל‬
‫לעמוד בהסדר התשלומים וענה בחיוב תוך שהתחייב לעשות כן ‪ .‬בעניין זה הודגש כי‬
‫כספי הפיצויים החודשיים משמשים את המתלוננת לטובת הליך טיפולי ‪ ,‬אותו נאלצה‬
‫להפסיק לנוכח אי‪ -‬עמידת המערער בתשלומים שנקבעו ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬שבה המשיבה‬
‫והדגישה בדיון שלפנינו את חומרת נסיבות ביצוע העבירות השונות על‪ -‬ידי המערער ‪,‬‬
‫במסגרת תפקידו בשי רות המשטרה ותוך תכנון מוקדם ‪ .‬כן עמדה המשיבה על ריבוי‬
‫קורבנות העבירה בנוגע לאישומים השלישי והרביעי – עשרות הנשים שבפרטיותן פגע‬
‫המערער ‪.‬‬
‫דיון והכרעה‬
‫‪. 10‬‬
‫לאחר שעייּנו בנימוקי הערעור ובאסמכתאות השונות שאוזכרו בהודעת‬
‫הערעור וכן באלה שהוגשו בעת הדיון לפנינו ‪ ,‬ולאחר שהאזּנו בקשב רב לטיעוני‬
‫הצדדים ‪ ,‬הגענו למסקנה כי דין הערעור להדחות ‪.‬‬
‫‪. 11‬‬
‫אשר לערעור כנגד גובה הפיצוי למתלוננת ; דין הערעור על רכיב זה בעונשו של‬
‫המערער להדחות על הסף מן הטעם ש המערער לא צירף את המתלוננת כצד להליך דנן ‪.‬‬
‫ההימנעות מצירופה של המתלוננת אינו עניין טכני בל בד ‪ ,‬אלא עסקינן בפגיעה מהותית‬
‫בזכותה של המתלוננת להשמיע את עמדתה בעניין הפיצויים שנפסקו ‪ .‬זאת ‪ ,‬לנוכח‬
‫האינטרס הישיר הקיים למתלוננת בתוצאת ההליך דנן ‪ ,‬הגם ש הפיצויים נפסקו במסגרת‬
‫ההליך הפלילי [ ראו למשל ‪ :‬ע " פ ‪ 6662/13‬פלוני נ' מדינת ישראל ‪ ,‬פסקה ‪10‬‬
‫( ‪ ; ) 2.3.2015‬ע " פ ‪ 6245/12‬אבו רגילה נ' מדינת ישראל ‪ ,‬פסקה ‪ ; ) 6.7.2014 ( 25‬ע " פ‬
‫‪ 4466/12‬פלוני נ' מדינת ישראל ‪ ,‬פסקה ‪.]) 8.1.2014 ( 19‬‬
‫‪8‬‬
‫‪. 12‬‬
‫אשר לערעור כנגד משך תקופת המאסר ; כידוע ‪ ,‬אין ערכאת הערעור נוטה‬
‫להתערב בעונשים שנקבעו על‪ -‬ידי הערכאה הדיונית ‪ ,‬אלא במקרים שניכרת בהם סטייה‬
‫ממדיניות הע נישה הראויה בעבירות דומות או כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות‬
‫המצדיקות את ההתערבות [ ראו למשל ‪ :‬ע " פ ‪ 7716/14‬אבו סעיפאן נ' מדינת ישראל ‪,‬‬
‫פסקה ‪ 8‬והאסמכתאות הנזכרות שם ( ‪ .]) 27.4.2015‬א ין אנו סבור ים כי מתקיימות‬
‫בענייננו נסיבות מיוחדות כאמור או כי חרג בית המשפט המחוזי לחומרה ממדיניות‬
‫הענישה הנוהגת והראויה בגין מעשיו של המערער ‪.‬‬
‫‪. 13‬‬
‫לנוכח הסכמת הצדדים הנוגעת לייחודיותו לכאורה של המקרה דנן ‪ ,‬לא הביאו‬
‫הצדדים את טענותיהם לפני הערכאה הדיונית באשר למדיניות הענישה הנוהגת‬
‫בפסיק ת בתי המשפט במקרים דומים ‪ ,‬ואיננו סבור ים כי הדיון בערכאת הערעור הוא‬
‫האכסניה ההולמת והראויה לשמיעת טענות הצדדים לראשונה בסוגיה זו ‪ .‬ממיל א ‪ ,‬איננו‬
‫סבור ים כי עונשו של המערער חורג ממדיניות העני שה הנהוגה והראויה במקרים‬
‫דומים ‪ ,‬זאת אף שאין מקרה אחד זהה למשנהו [ ראו למשל ‪ :‬ע " פ ‪ 7169/07‬פלוני נ'‬
‫מדינת ישראל ‪ ,‬פסקאות ‪ .) 5.3.2009 ( 24-23‬לא למותר לציין כי בענייננו קיימת חומרה‬
‫יתרה בביצוע העבירות השונות ‪ ,‬משאלה בוצעו במסגרת תפקידו של המערער בשירות‬
‫המשטרה ]‪.‬‬
‫‪. 14‬‬
‫כמו כן ‪ ,‬אין אנו סבורים כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער יתר על‬
‫המידה ‪ .‬ההיפך הוא הנכון ‪ .‬מגזר דינו של בית המשפט עולה כי נשקלו לקולא נסיבותיו‬
‫האישיות והמשפחתיות של המערער ‪ ,‬ובכלל זה עברו הנקי ותרומתו של המערער‬
‫לחברה בשירות המשטרה ‪ .‬כן שקל בית המשפט לקולא את מצבם הבריאותי של ילדי‬
‫המערער והביא בחשבון במכלול השיקולים גם את מצבה הכלכלי של משפחת המערער‬
‫ואת הקשיים הכלכליים הצפויים ליפול ע ל כתפי אשתו ‪ ,‬המפרנסת היחידה ‪ ,‬עקב מאסרו‬
‫הממושך ‪ .‬אנו סבורים כי בית המשפט איזן כראוי בין כל אלה ‪ ,‬תוך שניתן משקל הולם‬
‫למכלול נסיבות ביצוע העבירה לצד נסיבותיו האישיות של המערער ‪ .‬לא נעלם מעיננו‬
‫כי מאז ניתן גזר הדין מושא הערעור דנן חלה הרעה במצבה הבריאותי של ִב תו של‬
‫המערער ונפטר אביו ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬אנו סבורים כי אין באלו בכדי להוות נסיבות חדשות‬
‫וחריגות המצדיקות את התערבותה של ערכאה זו בעונש שהושת על המערער ‪ .‬יתרה‬
‫מכך ‪ ,‬במקרה דנן חרג בית המשפט המחוזי לקולא ממתחם הענישה שקבע לנוכח‬
‫ש י קולי שיקומו של המערער במגוון היבטי חייו ‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 40‬ד ( א ) לחוק העונשין ‪.‬‬
‫בכך הקל בית המשפט במידה ניכרת עם המערער ‪ ,‬הן לנוכח חומרת מעשיו והן לנוכח‬
‫" שקילתם הכפולה " של סיכויי שיקומו ‪ ,‬הן בבחינת החריגה ממתחם הענישה והן‬
‫‪9‬‬
‫בבחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה [ ראו ‪ :‬ע " פ ‪ 5936/13‬פלוני נ' מדינת‬
‫ישראל ‪ ,‬פ סקאות ‪ 5‬ו‪ ; ) 14.1.2015 ( 8 -‬ע " פ ‪ 3429/14‬פלוני נ' מדינת ישראל ‪ ,‬פסקה ‪13‬‬
‫( ‪.]) 19.3.2015‬‬
‫‪. 15‬‬
‫אשר על כן ‪ ,‬הערעור נדחה ‪.‬‬
‫ניתן היום ‪ ,‬ט " ו באייר התשע " ה ( ‪.) 4.5.2015‬‬
‫שופט‬
‫שופט‬
‫_________________________‬
‫העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח‪ 14044960_W05.doc .‬חכ‬
‫מרכז מידע‪ ,‬טל' ‪ ; 533-1357777‬אתר אינטרנט‪www.court.gov.il ,‬‬
‫שופט‬