בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9944419 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט צ' זילברטל המערער: פלוני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.50.552.בת"פ 3737-22-27שניתן על-ידי סגן הנשיא, השופט מ' דרורי תאריך הישיבה: י"א באייר התשע"ה בשם המערער: עו"ד נדב גדליהו בשם המשיבה: עו"ד משה סעדה ()75...1520 פ ס ק -ד י ן השופט י' דנציגר: לפנינו ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים ( ס גן הנשיא , השופט מ' דרורי ) בת " פ 7373-11-13מיום , 12.5.2014במסגרתו הושתו על המערער העונשים הבאים 30 :חודשי מאסר בפועל ,בניכוי ימי מעצרו ; ששה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום סיום מאסרו ,והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת מין מסוג פשע ; ארבעה חודשי מאסר על ת נאי למשך שלוש שנים מיום סיום מאסרו , והתנאי הוא שלא יעבור עבירה בה הורשע פרט לעבירת המין ; ופיצויים למתלוננת בסך 50,000ש " ח . 1 תמצית הרקע העובדתי וגזר דינו של בית המשפט המחוזי .1 ביום 5.11.2013הורשע המערער על -פי הודאתו בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון שלא כ לל הסכמה לעניין העונש .כתב האישום כנגד המערער חובק שלושה אישומים : על -פי עובדות האישום הראשון ,בתקופה הרלוונטית שימש המערער כחוקר במשטרת ישראל .בחודש אוקטובר 2012הגיעה המתלוננת לתחנת המשטרה בעיר מגוריה והלינה כי היא חושדת שקיימות בדירתה מצלמות והאזנות סת ר .תלונת המתלוננת נגנזה בעילה של " אין עבירה פלילית " .לאחר שהתקשרה המתלוננת מספר פעמים לתחנת המשטרה על -מנת לברר מה עלה בגורל תלונתה ,ולאחר שנמסר לה מספר פעמים כי התיק בעניין תלונתה נסגר ,ענה המתלונן באחת מן הפעמים לשיחת הטלפון ומסר למתלוננת כי התיק בעניינה נמצא " בטיפול " .זאת ,הגם שידע כי התיק נסגר .לשאלת המערער ,ענתה המתלוננת בחיוב כי ברצונה שיגיעו שוטרים לדירתה על- מנת לבדוק את טענותיה .כל זאת לאחר שביום 5.11.2012בדק המערער במערכת המשטרתית את פרטי המתלוננת ותלונתה .ביום 17.1.2013התקשר המערער למתלוננת מהטלפ ון המשטרתי ,הציג עצמו כשוטר וחזר על שאלתו לעיל .ביום 23.1.2013 התקשר המערער למתלוננת וביקש לקבוע ִע מה מועד שבו יגיעו שוטרים לדירתה על- מנת לערוך בדיקה בדבר תלונתה .ביום 28.1.2013שב המערער והתקשר למתלוננת . בשיחה סיכמו השניים כי המערער יגיע לדירתה של המתלוננ ת ביום . 30.1.2013כפי שהוסכם ,באותו היום הגיע המערער בשעות הערב אל דירתה של המתלוננת .המערער היה לבוש בביגוד אזרחי והזדהה באמצעות תעודת השוטר שלו .בדירתה של המתלוננת המשיך המערער להציג לפניה מצג כוזב כאילו תלונתה נמצאת עדיין בטיפול והוא הגורם המטפל בה .כך ,המערער תיחקר את המתלוננת לגבי תלונתה תוך שגילה בקיאות רבה בפרטי התלונה ,ועשה שימוש במכשיר למדידת מתח חשמלי על -מנת " לבדוק " האם הותקנו מכשירי עיקוב בחלקים שונים בדירתה של המתלוננת .המערער עשה כן ביודעו כי אינו מוכשר לאיתור מכשירי עיקוב וכי מד המתח החשמלי אי נו מסוגל לזהות אמצעי עיקוב כשלעצמו .משבדיקתו בדירת המתלוננת העלתה חרס ,נפנה המערער לבדוק האם ישנם מכשירי עיקוב על גופה של המתלוננת .זאת ,באמצעות העברת מד המתח החשמלי לאורך גופה ,מעל לבגדיה ,בלא מגע פיזי בין השניים . משבדיקה זו לא העלתה מטבעה דבר " ,בדק " המער ער את המתלוננת על -ידי מישוש איבר מינה ואזור פי הטבעת שלה .המערער מסר למתלוננת כי לא מצא דבר באזור איבר מינה ,פשט את בגדיו התחתונים וחיכך את איבר מינו באיבר מינה בעת שהיא ערומה 7 בפלג גופה התחתון .בנוסף ,בשלב מסוים צילם המערער את איבר מינה של המתלוננת . לאחר ש בא המערער אל סיפוקו ,יצא מן החדר ואמר למתלוננת שלא תתקשר יותר לתחנת המשטרה מאחר ש " בדיקותיו " לא העלו דבר . על -פי עובדות האישום השני ,ביום 26.6.2012הגיעה מתלוננת 2לתחנה , שע מו היתה בקשר פרסם את תמונותיה בעירום באמצעות אתר הפייסבוק הלינה כי אדם ִ ומסרה לידי המשטרה דיסק ובו תמונות העירום .המערער ,שלא היה מעורב בטיפול בתלונה זו במסגרת תפקידו ,נטל את הדיסק שלא כדין בתאריך שאינו ידוע למשיבה והעתיקו לכונן חיצוני פרטי השייך לו . על -פי עובדות האישומים השלישי והרביעי ,בין השנים 2013-2012הוציא המערער שלא כדין ממאגרי המידע המשטרתיים מידע אודות נשים שהגישו תלונה או שפרטיהן היו מצויים בתיקי חקירה מסיבות שונות .המערער העתיק חלק מן המידע האמור בכתב ידו לרשימות שהיו ברשותו ואף הגיע אל חלק מהנשים האלה באמצעות אתרי אינטרנט שונים . .2 בגין מעשים אלו הורשע המערער על -פי הודאתו בעבי רות הבאות :מעשה מגונה ,על -פי סעיפים ( 348ב ) יחד עם ( 345א )( ) 2ו ( 345 -ב )( ) 3לחוק העונשין , התשל " ז ( 1977 -להלן :חוק העונשין ) ; מרמה והפרת אמונים ,על -פי סעיף 284לחוק העונשין ; פגיעה בפרטיות ,על -פי סעיפים ) 9 ( 2 , ) 5 ( 2ו 5 -לחוק הגנת הפרטיות , התשמ " א ( 1981 -להלן :חוק הגנת הפרטיות ) ; והפרת חובת סודיות ,על -פי סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות . .3 בגזירת דינו של המערער עמד בית המשפט המחוזי על תסקיר שירות המבחן בעניינו ; תסקיר שירות המבחן מיום 30.1.2014שהונח לפני בית המשפט הוא תסקיר מפורט ביותר ולהלן יובאו עיקריו בלבד .במועד עריכת התסקיר היה המערער כבן , 42 נשוי ואב לשלושה ילדים .בשמונה השנים האחרונות שירת המערער במשטרת ישראל והוא הציג לפני שירות המבחן תעודות הוקרה ומדדי הערכה גבוהים שניתנו לו ,הן בתפקידו במשטרה והן במסגרת עבודתו הקודמת ,במחלקת הקשר של משרד החוץ . שירות המבחן ציין כי המערער לוקח אחריות חלקית לביצוע העבירות שיוחסו לו באישום הראשון ואחריות מלאה ביחס ליתר האישומים .המערער מסר לשירות המבחן כי הגם שפעולותיו חרגו מתפקידו ,לא היו לו כוונות מיניות מלכתחילה כלפי המתלוננת והוא החליט " להגדיל ראש " כדי " להניח את דעתה " בקשר עם חששותיה . בדבר האזנות הסתר המתבצעות לכאורה בדירתה .לדבריו ,המתלוננת היא זו שפשטה את בגדיה במפתיע והוא קיים עמה יחסי מין מלאים מתוך " חולשת אופי " .המערער הכחיש כי ערך למתלוננת בדיקה ווגינאלית על -מנת לאתר מכשירי ציתות .כן הכחיש המערער כי צילם את איבר מינה של המתלוננת וכי ה ציג את עצמו כשוטר על -מנת לבצע בה מעשים מיניים .עם זאת ,ציין המערער באוזני שירות המבחן כי הוא מבין ששגה כאשר הגיע לדירתה של המתלוננת באופן יזום שלא במסגרת תפקידו וקיים ִע מה יחסי מין .עוד ציין המערער כי ביצע את המעשים שיוחסו לו ביתר האישומים מתוך " שיעמום " .ש ירות המבחן ציין כי המערער מבין את חומרת מעשיו וכי הוא הביע חרטה .שירות המבחן העריך כי הרקע למעשים הוא רצונו של המערער לחוות ריגושים ברף מתעצם ,ברקע מערכת היחסים המרוחקת שלו עם אשתו .שירות המבחן העריך כי ביצוע העבירות על -ידי המערער הוא ביטוי לריכוז עצמי ולק שיים בריסון עצמי ובהזדהות עם המתלוננת ,ככל שהדברים נוגעים למועד ביצוע העבירות .בנוסף ,שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי היה מרתיע מאוד עבור המערער ,במיוחד לנוכח העובדה שאיבד את מקום עבודתו .עוד התרשם שירות המבחן כי המערער מנסה לשקם את חייו על -ידי פגישות עם פסיכולוג ובאמצעות הכשרה מקצועית ,לצורך תעסוקה עתידית .לנוכח הכחשתו הגורפת של המערער באשר למעשים שיוחסו לו באישום הראשון ,לא מצא לנכון שירות המבחן לבוא בהמלצה טיפולית בתחום עבירות המין , בטיפול ייעודי לעברייני מין .לנוכח חומרת העבירות המליץ שירות המבחן כי ה מערער ירצה עונש מאסר בפועל . .4 בבית המשפט המחוזי טענה המשיבה כי מעשיו של המערער במסגרת תפקידו במשטרה ותוך ניצול מעמדו ,פגעו באמון הציבור והם מחייבים ענישה הולמת ומשמעותית .המשיבה טענה כי מתחם הענישה ההולם את מעשיו של המערער נע בין חמש לשמונה שנות מאסר ועתרה להשית על המערער שבע שנות מאסר בפועל בנוסף למאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת .המשיבה הציגה לפני בית המשפט את תצהיר נפגעת העבירה של המתלוננת מיום . 10.3.2014בתצהיר תיארה המתלוננת את הפחדים מהם היא סובלת ,העצבות העמוקה בה היא שורה ואת אובדן הרצון והחשק בחיי אישות . עוד הצהירה המתלוננת כי נגרמו לה פגיעות גופניות שונות ,ביניהן בעיות לב ובעיות גניקולוגיות והורמונליות . .5 מנגד ,לפני בית המשפט המחוזי טען המערער כי העבירות בהן הורשע אינן חמורות כפי שטענה המשיבה ,וכי הגם שמדובר במעשים מיניים ,אלו לא בוצעו תוך שימוש בכפיה או באלימות .עוד עתר המערער כי בית המשפט יביא בחשבון בשקילת 0 עונשו את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות .המערער טען כי מתחם העונש ההולם את נסיבותיו של המקרה דנן נע בין מספר חודשי מאסר לבין שנת מאסר אחת .לפני בית המשפט התנצל המערער על שהפר את אמון מפקדיו ומשטרת ישראל .כן התנצל המערער לפני המתלוננת על שפגע בה ועשה דבר שלא צריך היה לעשות .במסגרת הטיעונים לעונש העידה אשת המערער בנוגע לקשיים הצפויים למשפחתה במידה וישלח המערער למאסר וביקשה להתחשב במעשיו הטובים של בעלה בהיותו איש משטרה והתנדבותו לשירות מילואים .עוד הציג המע רער לפני בית המשפט מכתב מטעם הפסיכולוג הקליני המטפל בו ,שם צוין כי הוא סובל מקשיים פוסט -טראומטיים וכי אין באישיותו סממנים אנטי סוציאליים או נטיות עברייניות .להע רכת הפסיכולוג , חשיבות השמירה על התא המשפחתי של המערער לנוכח ההליך המשפטי הינה בעלת מימד הרתעתי כשלעצמה .בנוסף ,הציג המערער לפני בית המשפט התכתבות לפיה הסכים לפיטוריו משירות המשטרה ,מסמכים המעידים על תפקודו הטוב במסגרת שירותו במשטרה ומסמכים המעידים על הצורך בתמיכה בבנו הסובל מלקות התפתחותית . .6 לנוכח אחידות הדעים בטיעוני הצדדים כי בנסיבותיו של המקרה דנן די בקביעת מתחם ענישה יחיד למכלול המעשים הגם שמדובר באירועים שונים ,קבע בית המשפט המחוזי כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של המערער נע בין שלוש לחמש שנות מאסר .הצדדי ם היו אחידי דעים גם באשר לכך שהמקרה דנן הוא מקרה ייחודי ועל -כן אין מקום להתבסס על פסיקה העוסקת במקרים שונים לצורך קביעת מדיניות הענישה הנהוגה .בקביעת מתחם הענישה עמד בית המשפט על חומרת מעשיו של המערער במסגרת האישום הראשון וציין כי אף אם לא נלוו למעשיו יסוד ות של כפייה , אלימות או הפחדה ,הרי שמעשיו הפיזיים של המערער הם ברף העליון ואין להקל בהם ראש .בנוסף ,באשר לאישומים השלישי והרביעי קיבל בית המשפט את טענת המשיבה ,לפיה מכיוון שהוצאו פרטיהן של עשרות נשים שונות ,מדובר בעבירות נפרדות אשר בוצעו כנגד עשרות קורבנות .עוד עמד בית המשפט על נסיבות ביצוע העבירות המגבירות את חומרת המעשים ,בהן התכנון שקדם לביצוע העבירות וניצול כוחו ומעמדו של המערער .כן שקל בית המשפט לקולא בגזירת עונשו של המערער את :התנהגותו החיובית ותרומתו לחברה ; נטילת האחריות על -ידו ושיתוף הפעולה עם רשויו ת החקירה ; פיטוריו וקשיי ההכנסה הצפויים למשפחתו ; וכן עברו הפלילי הנקי של המערער .לבסוף ,לנוכח שיקומו של המערער במישור האישי ,המשפחתי והמקצועי ,סטה בית המשפט לקולא מן המתחם שנקבע ,הגם שצוין כי קיים ספק באשר לתחולתו של סעיף 40ד ( ב ) לחוק העונשין במקרה דנן ,המתי ר לבית המשפט לחרוג 6 לקולא ממתחם העונש ההולם שנקבע במקרים בעלי חומרה יתרה ,לנוכח שיקומו של הנאשם " בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן " .עם זאת ,קבע בית המשפט כי לא ראוי להשית על המערער עונש נמוך מזה הקבוע בחוק בגין העבירה החמורה של מעשה מגונה ועל -כן הושתו על המערער העונשים המפורטים ברישא . תמצית טענות המערער .7 המערער – באמצעות בא כוחו ,עו " ד נדב גדליהו – ממקד את טענותיו לפנינו בנוגע לשניים :משך תקופת המאסר שנגזרה עליו וגובה הפיצוי למתלוננת .לטענת המערער ,שגה בית המשפט המחוזי משלא נתן את המשקל הראוי לקולא לפגיעה הקשה ה צפויה למשפחתו במידה ויאלץ לרצות תקופת מאסר ממושכת .המערער מדגיש כי שניים מילדיו סובלים מליקויים התפתחותיים שונים ומצבה של הבריאותי של בתו אף החמיר לאחרונה .על -כן ,נטען כי ניתוקו מהשניים לתקופה ממושכת עלול לגרום להם לטראומה ולהחמיר את מצבם הבריאותי .כן נטען כי שגה בית המשפט כאשר לא שקל לקולא במידה מספקת את הפגיעה הכלכלית הקשה הצפויה במשפחתו של המערער , לנוכח הפיצוי הגבוה שנפסק לטובת המתלוננת ולנוכח משכורתה הצנועה של אשת המערער .בדיון שלפנינו הדגיש המערער כי עד למועד כניסתו למאסר עמד בתשלום הפיצויים שנקבעו בפס ק הדין של בית המשפט המחוזי ,אלא שעם כניסתו למאסר פסקו התשלומים לנוכח התגברות העול הכלכלי על חיי משפחתו .כן ציין לפנינו המערער כי בעת האחרונה נפטר אביו וכי הוא לא נכח בהלוויתו .עוד טוען המערער כי בית המשפט לא נתן את המשקל הראוי לעברו הפלילי הנקי ,לנטילת האח ריות המלאה על- ידו וכן להסכמה העובדתית שהיתה בין הצדדים ,לפיה המערער לא פעל במרמה כדי להשיג את הסכמת המתלוננת לקיום יחסי המין .לבסוף ,הפנה המערער למספר מקרים שיש בהם מן הדמיון ומן השוני לענייננו ,בהם השיתו בתי המשפט עונשים נמוכים מזה שהושת על המערער . תסקיר שירות המבחן העדכני .8 בתסקיר המשלים מיום 10.3.2015ציין שירות המבחן כי מן הדו " ח שהתקבל על -ידי שירות בתי הסוהר עולה שבתחילת השתלבותו של המערער בבית הסוהר הוא חווה קשיי הסתגלות הקשורים לחומרת מעשיו ולתפקידו בשירות המשטרה .עם זאת , צוין כי מאז השתלב המערער מבחינה חברתית והוא מתואר על -ידי הצוות המטפל 3 כאדם חיובי וחזק .בעדכון מטעם שירות המבחן מיום 22.4.2015מסר שירות המבחן כי המערער הביע מוטיבציה להשתלב בטיפול ייעודי לעברייני מין . תמצית טענות המשיבה .9 לטענת המשיבה – באמצעות בא כוחה ,עו " ד משה סעדה – בגזירת דינו של המ ערער הביא בית המשפט המחוזי בחשבון את מכלול רכיבי העונש ,הן של מרכיב המאסר בפועל והן של מרכיב פיצוי המתלוננת ,כמקשה אחת .נטען כי בטרם השית בית המשפט על המערער את סכום הפיצויים לטובת המתלוננת ,נשאל המערער האם יוכל לעמוד בהסדר התשלומים וענה בחיוב תוך שהתחייב לעשות כן .בעניין זה הודגש כי כספי הפיצויים החודשיים משמשים את המתלוננת לטובת הליך טיפולי ,אותו נאלצה להפסיק לנוכח אי -עמידת המערער בתשלומים שנקבעו .בנוסף ,שבה המשיבה והדגישה בדיון שלפנינו את חומרת נסיבות ביצוע העבירות השונות על -ידי המערער , במסגרת תפקידו בשי רות המשטרה ותוך תכנון מוקדם .כן עמדה המשיבה על ריבוי קורבנות העבירה בנוגע לאישומים השלישי והרביעי – עשרות הנשים שבפרטיותן פגע המערער . דיון והכרעה . 10 לאחר שעייּנו בנימוקי הערעור ובאסמכתאות השונות שאוזכרו בהודעת הערעור וכן באלה שהוגשו בעת הדיון לפנינו ,ולאחר שהאזּנו בקשב רב לטיעוני הצדדים ,הגענו למסקנה כי דין הערעור להדחות . . 11 אשר לערעור כנגד גובה הפיצוי למתלוננת ; דין הערעור על רכיב זה בעונשו של המערער להדחות על הסף מן הטעם ש המערער לא צירף את המתלוננת כצד להליך דנן . ההימנעות מצירופה של המתלוננת אינו עניין טכני בל בד ,אלא עסקינן בפגיעה מהותית בזכותה של המתלוננת להשמיע את עמדתה בעניין הפיצויים שנפסקו .זאת ,לנוכח האינטרס הישיר הקיים למתלוננת בתוצאת ההליך דנן ,הגם ש הפיצויים נפסקו במסגרת ההליך הפלילי [ ראו למשל :ע " פ 6662/13פלוני נ' מדינת ישראל ,פסקה 10 ( ; ) 2.3.2015ע " פ 6245/12אבו רגילה נ' מדינת ישראל ,פסקה ; ) 6.7.2014 ( 25ע " פ 4466/12פלוני נ' מדינת ישראל ,פסקה .]) 8.1.2014 ( 19 8 . 12 אשר לערעור כנגד משך תקופת המאסר ; כידוע ,אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בעונשים שנקבעו על -ידי הערכאה הדיונית ,אלא במקרים שניכרת בהם סטייה ממדיניות הע נישה הראויה בעבירות דומות או כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את ההתערבות [ ראו למשל :ע " פ 7716/14אבו סעיפאן נ' מדינת ישראל , פסקה 8והאסמכתאות הנזכרות שם ( .]) 27.4.2015א ין אנו סבור ים כי מתקיימות בענייננו נסיבות מיוחדות כאמור או כי חרג בית המשפט המחוזי לחומרה ממדיניות הענישה הנוהגת והראויה בגין מעשיו של המערער . . 13 לנוכח הסכמת הצדדים הנוגעת לייחודיותו לכאורה של המקרה דנן ,לא הביאו הצדדים את טענותיהם לפני הערכאה הדיונית באשר למדיניות הענישה הנוהגת בפסיק ת בתי המשפט במקרים דומים ,ואיננו סבור ים כי הדיון בערכאת הערעור הוא האכסניה ההולמת והראויה לשמיעת טענות הצדדים לראשונה בסוגיה זו .ממיל א ,איננו סבור ים כי עונשו של המערער חורג ממדיניות העני שה הנהוגה והראויה במקרים דומים ,זאת אף שאין מקרה אחד זהה למשנהו [ ראו למשל :ע " פ 7169/07פלוני נ' מדינת ישראל ,פסקאות .) 5.3.2009 ( 24-23לא למותר לציין כי בענייננו קיימת חומרה יתרה בביצוע העבירות השונות ,משאלה בוצעו במסגרת תפקידו של המערער בשירות המשטרה ]. . 14 כמו כן ,אין אנו סבורים כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער יתר על המידה .ההיפך הוא הנכון .מגזר דינו של בית המשפט עולה כי נשקלו לקולא נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער ,ובכלל זה עברו הנקי ותרומתו של המערער לחברה בשירות המשטרה .כן שקל בית המשפט לקולא את מצבם הבריאותי של ילדי המערער והביא בחשבון במכלול השיקולים גם את מצבה הכלכלי של משפחת המערער ואת הקשיים הכלכליים הצפויים ליפול ע ל כתפי אשתו ,המפרנסת היחידה ,עקב מאסרו הממושך .אנו סבורים כי בית המשפט איזן כראוי בין כל אלה ,תוך שניתן משקל הולם למכלול נסיבות ביצוע העבירה לצד נסיבותיו האישיות של המערער .לא נעלם מעיננו כי מאז ניתן גזר הדין מושא הערעור דנן חלה הרעה במצבה הבריאותי של ִב תו של המערער ונפטר אביו .עם זאת ,אנו סבורים כי אין באלו בכדי להוות נסיבות חדשות וחריגות המצדיקות את התערבותה של ערכאה זו בעונש שהושת על המערער .יתרה מכך ,במקרה דנן חרג בית המשפט המחוזי לקולא ממתחם הענישה שקבע לנוכח ש י קולי שיקומו של המערער במגוון היבטי חייו ,בהתאם לסעיף 40ד ( א ) לחוק העונשין . בכך הקל בית המשפט במידה ניכרת עם המערער ,הן לנוכח חומרת מעשיו והן לנוכח " שקילתם הכפולה " של סיכויי שיקומו ,הן בבחינת החריגה ממתחם הענישה והן 9 בבחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה [ ראו :ע " פ 5936/13פלוני נ' מדינת ישראל ,פ סקאות 5ו ; ) 14.1.2015 ( 8 -ע " פ 3429/14פלוני נ' מדינת ישראל ,פסקה 13 ( .]) 19.3.2015 . 15 אשר על כן ,הערעור נדחה . ניתן היום ,ט " ו באייר התשע " ה ( .) 4.5.2015 שופט שופט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח 14044960_W05.doc .חכ מרכז מידע ,טל' ; 533-1357777אתר אינטרנטwww.court.gov.il , שופט
© Copyright 2024