בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 21495-10-13סולואגה ואח' נ' שטינברגר ואח'
בפני כב' השופט ישעיהו שנלר ,ס"נ-אב"ד ,השופט ד"ר קובי ורדי-ס"נ ,השופט חגי ברנר
.1סולואגה אנדרס פליפה
המערערים:
.2עיזבון המנוחה סולואגה ויויאן גריחלבה ז"ל
.3אריק גריחלבה
ע"י ב"כ עו"ד נווה ועו"ד זילבר
נגד
המשיבים:
.1דוד אהרן שטינברגר
.2שומרה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד זיו מנדלוביץ
" .3הפול" -המאגר הישראלי לביטוח רכב
ע"י ב"כ עו"ד יעקב רהט
.4קרנית -קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
ע"י ב"כ עו"ד אלון בלגה
כתבי עת:
נילי כהן" ,דפוסי החוזים ותום-לב במשא" ,הפרקליט ,כרך לז (תשמ"ז) 13
ספרות:
ירון אליאס ,דיני ביטוח (מהדורה שנייה)2009 ,
אליעזר ריבלין ,תאונת הדרכים -תחולת החוק ,סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה )2011 ,4
א' גורן ,סוגיות בסדר דין אזרחי
חקיקה שאוזכרה:
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
תקנות התעבורה ,תשכ"א - 1961-לא מרובדות :סע' ()2(567 ,567א)
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ,תשל"ה :1975-סע' (3ב)7 ,)5(7 ,)3(7 ,7 ,א'9 ,
חוק ההוצאה לפועל ,תשכ"ז1967-
תקנות סדר הדין האזרחי ,תשמ"ד :1984-סע' 64
1
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
חוק חוזה הביטוח ,תשמ"א :1981-סע' 3
חוק החוזים (חלק כללי) ,תשל"ג1973-
מיני-רציו:
* משנמצא כי סוכנות הביטוח ידעה או הייתה צריכה לדעת כי המערער נוהג עם רישיון נהיגה זר,
ומשנקבע כי לא הוצג לו המידע בדבר הצורך לברר את סוגיית השימוש ברישיון כזה – היה מקום לקבל
את טענת המניעות שהעלה המערער ולקבוע כי המבטח מנוע מלהסתמך על העדר רישיון נהיגה ישראלי
למערער .מכאן ,שעל המבטח להעמיד כיסוי ביטוחי לתאונה ,ולפצות את המערער בגין נזקי הגוף שנגרמו
לו.
* נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – זכאות
* ביטוח – חברת ביטוח – חובותיה
* ביטוח – חוזה ביטוח – חובת ההודעה
.
ערעור על פסק דינו החלקי של בימ"ש השלום ,במסגרתו נדחתה תביעת המערער נגד הפול וקרנית,
לקבלת פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונ ת אופנוע בה היה מעורב ובה נהרגה אשתו .בעת קרות
התאונה המערער נהג עם רישיון קולומביאני תקף ורישיון בינלאומי תקף ,אך בלי רישיון ישראלי תקף,
ובימ"ש השלום קבע כי בנסיבות העניין ובהתאם להוראת סעיף )3(7לפלת"ד ,נשללת זכאותו לפיצויים.
.
ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור בנוגע לפול:
תקנה 567לתקנות התעבורה קובעת כי בעל רישיון זר יוכל לנהוג בישראל בתנאים המנויים בתקנה,
שעיקרם הגבלת תקופת הנהיגה בישראל עם רישיון נהיגה זר .לענייננו רלוונטית תקנה ()2(567א) ולפיה
נדרש כי שהות המערער בישראל ,מיום כניסתו האחרונה ,לא עלתה באופן מצטבר על שנה ,אלא אם כן
יצא מישראל במשך תקופה זו ליותר מ 3-חודשים ,באופן מצטבר .המערער לא עומד בתנאי זה.
סעיף 7לחוק מונה רשימת מקרים בהם לא יהיה זכאי נפגע לפיצויים לפי החוק .בין המקרים שבהם לא
יהיה זכאי נפגע לפיצויים לפי החוק ,נכלל ענינו של מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו .בעניין
לביא נקבע כי נהג שנהג בהסתמך על רישיון נהיגה זר ,שלא בהתאם להוראות תקנות התעבורה ,נחשב
כמי שנהג ללא רישיון ברכב לפי סעיף , )3(7הגם שרישיון הנהיגה הזר שלו היה בתוקף .נקבע כי הדיבור
"רישיון נהיגה" יפורש כמתכוון לרישיון נהיגה שהוצא ע"פ פקודת התעבורה והתקנות שהותקנו לפיה.
תוצאת פס"ד לביא היא קשה .בעניין קרנית עמד ביהמ"ש על ההתנגשות שבין התכלית הסוציאלית של
חוק הפיצויים לבין התכלית ההרתעתית ,וקבע כי נקודת האיזון בין שתי התכליות ,בפרשנות סעיף ,)3(7
תימצא בפירוש מצמצם ודווקני לסעיף ,כך שיחול על מקרים חמורים או חריגים במיוחד .ביהמ"ש קבע כי
סעיף )3(7יחול רק על הפרת תנאי או הגבלה בדרגת הרישיון שעניינה סוג הרכב בו נוהג הנהג .לאור
הסנקציה החריפה הקבועה בסעיף ,ראוי להחילו רק על מקרים בהם הסיכון הבטיחותי הוא חריף במיוחד.
לכאורה ,בהתאם לביקורת שנשמעה על פסק הדין בעניין לביא ,וכן לפי גישת ביהמ"ש העליון בעניין
קרנית ורוח פסיקת בתי המשפט בערכאות הנמוכות ,יש משקל לטענה לפיה לא יהיה זה ראוי להחיל את
סעיף )3(7במקרה של המערער .זאת מאחר שהמערער לא היה מודע לחובה להמיר את רישיונו הזר
לרישיון נהיגה ישראלי תקף; ומאחר שהיה בעל כושר נהיגה ולא ניתן לומר שיצר סיכון תעבורתי שיש
2
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
להעניש בגינו .ברם ,דומה כי הגולל על טענה זו נסתם לעת עתה בפסק דין בעניין רביבו ,שם נשלל פיצוי
מנהג שהשתמש ברישיון נהיגה זר תוך הסתמכות על הלכת לביא ,ומכאן שזו עודנה שרירה וקיימת .נקבע
כי ישנו הכרח לעבור את מסננת הרישוי הישראלית ,כדי שהאינטרס הציבורי בישראל ישורת כהלכתו.
אם כן ,אין מקום להתערב בפסק דינו של בימ"ש קמא בעניין תחולת סעיף )3(7על מי שנהג בהסתמך על
רישיון נהיגה זר וללא רי שיון ישראלי .עתה נותר לברר את טענת המערער לפיה הפול מנוע מלהסתמך על
כך שלמערער לא היה רישיון ישראלי תקף ,משלא יידע אותו בדבר הבעייתיות שבנהיגה עם רישיון זר.
סעיף 3לחוק חוזה הביטוח מטיל על חברת הביטוח חובה להבליט הגבלות לכיסוי הביטוחי .כדי שהפול
וסוכן הביטוח יצאו ידי חובתם די היה בהוספת הערה בפוליסה והחתמת המבוטח לצדה כי הנהיגה עם
רישיון נהיגה זר מוגב לת בתנאים שבדין ,שבהעדרם אין תוקף לפוליסה ,וכי על המבוטח לבדוק עם רשות
הרישוי התקיימות תנאים אלה .סוכן הביטוח ידע ולפחות צריך היה לדעת שמדובר בעובד זר והייתה עליו
חובה לנהוג בהתאם וליידע את המערער בדבר הצורך לברר שנהיגתו באמצעות רישיון נהיגה זר מותרת.
קביע ה זו אינה מטילה על חברת הביטוח נטל בלתי סביר .לא מדובר בחובת וידוא אלא רק בחובת יידוע.
אין בה כדי לפטור את הנהגים הזרים מהחובה המוטלת עליהם לוודא כי הם נוהגים עם רישיון נהיגה
תקף ,ולפטור מעבידים מהחובה לוודא עניין זה ,עת הם מעמידים לשימושם רכב של המעביד .יתר על כן,
הטלת חובת יידוע כזו על חברת הביטוח היא הוגנת בשים לב ליחסי הכוחות הבלתי שווים שבין חברת
ביטוח וסוכניה ,לבין נהגים זרים,שאינם דוברי עברית על בוריה ובודאי שאינם מתמצאים ברזי הפקודה
והתקנות .היא גם הוג נת בהתחשב בתוצאות הכלכליות הקשות הצפויות לנהגים שנהגו בלי להסדיר את
רישיונם הזר ,למול העלויות השוליות הכרוכות במסירת המידע הדרוש .משיקולים אלה גם לא נמצא
להחיל בנסיבות את "חזקת ידיעת הדין" ,כפוטרת את חברת הביטוח וסוכנות הביטוח מחובתה הנ"ל.
כבר נקבע כי במע רכת הכללים המיוחדים החלה על חוזה ביטוח חובה חלות על המבטח ,ביתר שאת,
חובות מיוחדות כלפי המבוטח ,ובכלל זה חובות אמון ,תום לב ,גילוי והבלטה מיוחדת של הגבלות על
הכיסוי הביטוחי שרכש .נפסק ,כי חובת תום הלב שבסעיף 12לחוק החוזים מחייבת להטיל על חברת
הביטוח את הח ובה להעמיד את המבוטח על כך שאין בידו כיסוי "מלא" ,ולכאורה ניתן להסמיך על סעיף
זה תביעת מבוטח לפיצויים כנגד המבטח בגין הנזק שנגרם לו בשל הביטוח "החלקי" .הדברים מקבלים
משנה תוקף בענייננו :המערער ,עובד זר ,יכול היה להניח ,לאחר שהציג את המסמכים ובהם רישיונו הזר,
ומשהפוליסה חודשה פעם אחר פעם מבלי שנאמר לו דבר לגבי רישיון הנהיגה הזר – כי הפוליסה תקפה.
הפול וסוכן הביטוח הפרו את חובה היידוע .אף על פי כן ,בימ"ש קמא דחה את טענת המניעות שהעלה
המערער ,וקבע כי לא הוכח שלו הפול הייתה מקיימת את חובת הגילוי ,היה פועל המערער אחרת .מסקנה
זו אין לקבלה .משלא הוכח פוזיטיבית כי המערער נהג על קטנוע לאחר התאונה ,לא היה מקום לדחות את
טענת המניעות שהעלה .ברור שאין לזקוף לחובת המערער את אי הוצאת רישיון נהיגה ישראלי לאחר
התאונה ,אם הוא כלל לא נהג ,לא יכול היה לנהוג וגם לא התכוון לנהוג .לכך יש להוסיף כי קיים גורם
נוסף – המעביד ,שדאג לחדש את הפוליסות ,וסביר להניח שלו היה מובא לידיעתו המידע בדבר
הבעייתיות שבנהיגה עם רישיון נהיגה זר ,היה פועל אף הוא על מנת לתמרץ את המערער להסדיר
רישיונו.
פסק דין
השופט חגי ברנר:
3
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
רקע עובדתי
.1ערעור על פסק דינו החלקי של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת זהבה אגי ,סג"נ)
בת.א[ 14085/06 .פורסם בנבו] מיום .1.9.2013בפסק דינו דחה בית המשפט קמא את
תביעת המערער ( 1להלן" :המערער") נגד הפול – המאגר הישראלי לביטוחי רכב (להלן:
"הפול") ונגד קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן" :קרנית") ,לקבלת פיצוי בגין
נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת אופנוע שבה היה מעורב.
.2ביום 24.6.2005לפנות בוקר ,רכב המערער על אופנוע בכביש החוף כשהוא מרכיב מאחוריו
את אשתו .בצאתם מן המנהרה שבצומת כפר שמריהו ארעה תאונת דרכים (להלן
"התאונה") .בתאונה הייתה מעורבת משאית ובה נהג המשיב ,1שנהיגתו היתה מבוטחת על
ידי המשיבה ,2שומרה חברה לביטוח בע"מ (להלן" :שומרה") .כתוצאה מהתאונה נהרגה
אשת המערער (להלן" :המנוחה") ,שעזבונה הוא המערער .2המערער 3הוא בנם הקטין של
המערער והמנוחה.
.3בעת קרות התאונה המערער נהג עם רישיון קולומביאני תקף ,ורישיון בינלאומי תקף ,אך
מבלי שהיה בידו רישיון נהיגה ישראלי תקף לפי הוראות פקודת התעבורה [נוסח חדש]
ותקנות התעבורה ,התשכ"א( 1961-להלן בהתאמה" :פקודת התעבורה" ו"תקנות
התעבורה").
הפול טען כי איננו חייב לפצות את המערער בגין נזקיו ,לנוכח הוראת ס' )3(7לחוק
הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ,תשל"ה( 1975-להלן" :חוק הפיצויים" או "החוק"),
השוללת זכאות של:
"מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו ,למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או
מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו' 1לחוק ההוצאה לפועל ,התשכ"ז";1967-
.4האופנוע עליו רכב המערער היה שייך למעסיקו ,גדעון שכני (להלן" :שכני" או "המעביד")
שהעיד בבית המשפט קמא מטעם המערער .הפוליסה שהוצאה לאופנוע הייתה פוליסה
"נקובה על שם" ,שמשמעותה כי רק המערער הוא שרשאי לרכוב על האופנוע .הפוליסה
חודשה שלוש פעמים .סוכן הביטוח שטיפל בהפקת פוליסת הביטוח לאופנוע וחידושה מעת
לעת הוא אליהו איש שלום ,שהעיד בהליך זה מטעם הפול (להלן" :סוכן הביטוח") .אתי
דוד ,שגם היא העידה מטעם הפול ,היא הגורם שריכז את נושא ביטוחי האופנוע במשרדו של
איש שלום .כמו כן מטעם הפול העידה טובה סמנה ,מנהלת מחלקת חיתום בפול (להלן:
"סמנה").
.5השאלות שעמדו לפני בית המשפט קמא הן השאלות העומדות לדיון גם לפנינו :האם
בנסיבות המקרה חל סעיף )3(7לחוק הפיצויים ,לפיו נשללת זכותו של המערער לפיצויים
4
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
מכח החוק; האם הפול חב בפיצויים למערער מכוח עילת הרשלנות או מחמת מניעות,
החלה עליו משום שלא יידע את המערער בדבר הבעייתיות שיש בנהיגה בישראל עם רישיון
נהיגה זר .לחלופין ,האם מחויבת קרנית לפצות את המערער בגין נזקי התאונה.
פסק דינו של בית המשפט קמא
.6בית המשפט קמא קבע כי המערער לא קיים אחר התנאים המנויים בתקנה 567לתקנות
התעבורה בנוגע לנהיגה עם רישיון נהיגה זר ,ולכן נהג ללא רישיון תקף בישראל .בעקבות
כך ,ובהתאם להוראת סעיף )3(7לחוק הפיצויים ,נשללה זכאותו לפיצויים לפי החוק.
בית המשפט קמא קבע כי "גם בהנחה כי בעצם נהיגת התובע עם רישיונו הזר ,שהיה
בתוקף במשך כל השנים ,לא יצר התובע סיכון תחבורתי של ממש ,ולכאורה ,לאור התכלית
הסוציאלית של חוק הפיצויים ,לא היה מקום לקבוע כי נהג ללא רישיון נהיגה בר תוקף.
אלא שכאן ,מוצאת אני עצמי כבולה ומחויבת להלכה הפסוקה ,כפי שנקבעה בעניין רביבו,
כי 'את המסננת לבחינת מעמדו של רישיון זר צריכה לספק מערכת הרישוי ,ואין הדבר
יכול להיות תלוי ברצונותיו של כל איש ואיש' ,והתובע לא עבר במסננת זו" (ס' 73לפסק
הדין).
בית המשפט קמא קבע כי פרק הזמן הממושך של שמונה השנים שבהן שהה המערער בארץ
והסתמך על הרישיון הזר "הופך את הפגם ,לפגם מהותי ,מה גם שלצורך המרת רישיון
הנהיגה הזר לרישיון נהיגה ישראלי ,היה על התובע לעמוד בבדיקות רפואיות ולבצע מבחן
שליטה ,כעולה מנ ,6/ואין מדובר בדרישה טכנית בלבד" (שם).
.7בנוסף קבע בית המשפט קמא כי טענות המערער ,המייחסות מניעות והשתק לפול מלטעון
כל טענה בדבר העדר רישיון נהיגה בר תוקף ,לא היוו הרחבת חזית ,שכן הן נטענו בכתב
ההגנה מטעם קרנית ,המצויה ביריבות עם הפול ,וכן בכתב התשובה מטעם המערער ,כמענה
לכתבי ההגנה מטעם הפול ומטעם קרנית .יחד עם זאת ,בית המשפט קמא קבע כי טענות
המערער בדבר רשלנות סוכן הביטוח ואחריותו השילוחית של הפול מהווים נימוקי תביעה
חדשים ולכן מדובר בהרחבת חזית אסורה.
.8באשר לטענת המניעות דחה בית המשפט קמא את טענת סוכן הביטוח כי לא ידע שהמערער
נוהג עם רישיון נהיגה זר .בית המשפט קמא קבע כי "סוכנות הביטוח ידעה באופן ממשי,
או שהייתה צריכה לדעת מתוך המסמכים שנדרשו לשם עריכת הפוליסות ,אילו קיימה
את הנהלים כלשונם ,כי התובע – ששמו נקוב בתעודות החובה כנהג היחיד ,איננו אזרח
ישראלי ,אלא אזרח קולומביאני וכי אין ברשותו רישיון נהיגה ישראלי ,והוא מסתמך
בנהיגתו על רישיון נהיגה בינלאומי ורישיון זר מקולומביה" (ההדגשה במקור – ח.ב ;.ס'
78לפסק הדין).
בנוסף קבע בית המשפט קמא כי "על חברת הביטוח מוטלת חובת גילוי של כל התנאים
וההגבלות החלות על הכיסוי הביטוחי .חובת גילוי זו כוללת גם חובה לוודא כי המבוטח ער
5
עא (ת"א) 21495-10-13
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
לכל הסייגים והמגבלות והוא פועל במסגרתם .במסגרת חובת הווידוא ,על חברת הביטוח
היה ,באמצעות סוכניה ,להפנות את המבוטח ,המסתמך על רישיון נהיגה זר ,לרשויות
המוסמכות ,ולהסב תשומת ליבו לכך ,כי אין בקיום רישיון נהיגה זר תקף לכשעצמו ,כדי
להעמידו בחזקת מי שנוהג ברישיון בר תוקף בישראל ,ועליו לנקוט בצעדים לוודא כי
נהיגתו תחת הרישיון הזר מוכרת על פי הדין" (ס' 88לפסק הדין).
בית המשפט קמא קבע כי "הפרת חובה זו יכולה לעלות כדי רשלנות ,אך מאחר והתובע לא
כלל בתביעתו עילת תביעה ברשלנות כלפי הנתבעת 3ו/או כלפי סוכן הביטוח ,וטענה זו
הועלתה לראשונה במסגרת כתב התשובה ,אין התובע זכאי להסתמך על טענת הרשלנות"
(ס' 89לפסק הדין).
בית המשפט קמא הוסיף כי הפרת החובה כאמור ,עשויה גם ליצור מחסום בפני חברת
הביטוח מלהסתמך על העובדה שהמערער נהג ללא רישיון ישראלי תקף כדי להימנע
מתשלום פיצויים ,אך זאת רק בהנחה "שגילויו של אותו תנאי לכיסוי או סייג ,היה גורם
למבוטח לפעול באופן שונה מזה שבו פעל ,ולהסיר את המגבלה או התנאי לכיסוי" (שם).
בית המשפט קמא קבע כי במקרה זה ההנחה האמורה אינה מתקיימת ,והוא לא שוכנע כי
לו היו מסבים את תשומת ליבו של המערער לקיומו של הסייג ,והיה מסתבר למערער כי
רישיונו אינו תקף בישראל – היה פועל המערער אחרת משפעל.
.9נוכח האמור לעיל דחה בית המשפט קמא את תביעת המערער נגד הפול.
בנוסף דחה בית המשפט קמא את תביעתו החלופית של המערער נגד קרנית שנסמכה על
סעיף 7א' לחוק הפיצויים ,אשר קובע:
"על אף האמור בסעיף ,)5(7מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק
בו ,ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח ,או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב ,והוא לא
ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע ,יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי
שזכאי לכך נפגע לפי סעיף (12ב)".
בית המשפט קמא קבע כי "סעיף 7א' לחוק הפיצויים מגביל עצמו אך ורק כלפי מי
שהוראת סעיף )5(7חלה לגביו".
יצויין כי ס' )5(7לחוק איננו עוסק במי שנהג ללא רשיון נהיגה תקף ,אלא רק במי:
"שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח ,או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את
שימושו ברכב;"
לבסוף הזכיר בית המשפט קמא כי למערער תביעה חלופית ברשלנות נגד המשיבים ,2-1וכן
ציין כי לאחר שנקבע כי המערער נהג ללא רישיון תקף ,הרי שגם לעיזבון המנוחה ולתלוי בה
אין עילת תביעה נגד הפול .עם זאת ,הוסיף בית המשפט קמא כי אם ייקבע שהתאונה
הייתה 'תאונה מעורבת' ,כמשמעותה בסעיף (3ב) לחוק הפיצויים ,תהיה לעזבון המנוחה
6
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
ולתלוי (המערערים 2ו )3-עילת תביעה נגד חברת שומרה ,המבטחת של המשאית (הרכב
הנוסף); ואם ייקבע כי לא מדובר ב'תאונה מעורבת' אז תהיה מחויבת קרנית לפצות את
תלויי המנוחה (המערער 1והמערער ,)3ויהיה מקום לדון בזכות החזרה של קרנית כלפי
המערער .בית המשפט קמא הוסיף כי השאלה האם מדובר בתאונה מעורבת ,אם לאו,
חורגת ממסגרת פסק הדין ,ותידון על ידי המותב שימשיך לדון בתביעה.
טענות המערער
.11המערער טען כי לאור נסיבות המקרה לא ניתן לומר כי מתקיימים בעניינו תנאיו של סעיף
)3(7לחוק הפיצויים .לטענת המערער לא ניתן לומר כי הוא נמנע בזדון או במתכוון מהמרת
רישיון הנהיגה הזר שלו לרישיון נהיגה ישראלי .עוד טען כי מעולם לא נאמר לו או למעסיקו
כי הפוליסה אינה תקפה ללא רישיון נהיגה ישראלי .כמו כן טען כי בשנת ,2003כשנעצר על
ידי המשטרה בעקבות תאונה קודמת שבה היה מעורב ,לא נאמר לו דבר לגבי תוקף הרישיון
הבינלאומי שהציג למשטרה .המערער טען כי לא היה מקום לשלול ממנו פיצויים לפי
הוראת סעיף )3(7לחוק הפיצויים ,שכן בפועל נהג לפי רישיון נהיגה תקף ,הגם שהוא רשיון
זר ,ועל כן לא היווה סיכון בטיחותי.
.11המערער טען כי לאחר שהוכח כי סוכן הביטוח ופקידתו כלל לא ידעו אודות הסייג בדבר
רישיון נהיגה זר ,לא ניתן לצפות ממנו ,בהיותו עובד זר שאינו בקיא בשפה העברית ,לדעת
זאת .עוד טען המערער כי בנסיבות העניין ראוי היה לתת מקום מרכזי לתכלית הסוציאלית
של חוק הפיצויים ולפסוק לו פיצוי ,חרף העדרו של רישיון נהיגה ישראלי.
.12המערער טען כי בית המשפט קמא טעה כשקבע כי לא הוכח שלו היה נאמר למערער כי
קיימת בעיה עם רישיון הנהיגה שלו ,היה פועל המערער אחרת משפעל .המערער הסביר כי
במשך תקופה ארוכה לאחר התאונה נמנע מרכיבה על אופנוע ,מחמת הטראומה ממנה סבל
בעקבות התאונה ,ועל כן לא הוציא רישיון ישראלי ובחר להתנייד בתחבורה ציבורית.
המערער ציין כי רק שנה לפני הגשת הערעור ,לאחר שקיבל תעודת זהות של תושב ישראלי,
פעל להוצאת רישיון נהיגה ישראלי ,ורק ממועד זה חזר באופן הדרגתי לרכוב על קטנוע.
.13בנוסף לאמור טען המערער כי בית המשפט קמא שגה כשקבע שלא ניתן לדון בטענת
הרשלנות שהועלתה על ידו .המערער טען כי טענה זו הועלתה בכתב התשובה ,והפול לא
התנגד להעלאתה ,ועל כן היא הפכה לחלק מיריעת המחלוקת שבין הצדדים .המערער טען
כי הוכחה טענת הרשלנות ועל כן הפול מחוייב לפצותו.
.14המערער גם טען כי אם ייקבע שבמקרה זה חל סעיף )3(7לחוק הפיצויים ,הרי שקרנית היא
הגורם המחויב לפצותו ,שכן הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שקיימת בעיה כלשהי בקשר
לתוקף הרישיון שלו או לתוקף הכיסוי הביטוחי .לחלופין טען המערער כי ככל שייקבע כי
חוק הפיצויים לא חל ביחס לתביעתו ,אזי חבים המשיבים 2-1כלפיו בנזיקין בגין רשלנותם
שגרמה לתאונה.
7
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
טענות המשיבים 1ו2 -
.15המשיבים 1ו 2 -הגישו עיקרי טיעון ,למרות שטענות המערער בדבר החבות הנזיקית שלהם
כלפיו לא נדונה בפסק הדין ,שכן פסק דינו של בית המשפט קמא ניתן רק בשאלת הכיסוי
הביטוחי בפול.
.16המשיבים 1ו 2 -טענו כי התאונה שבה ניזוק המערער ,היא למעשה ארוע תאונתי נפרד מן
התאונה בעטייה נהרגה אשתו .עוד טענו המשיבים 1ו 2 -כי ככל שיתקבל הערעור ,ובעקבות
זאת תידחה התביעה נגדם ,יהיה ראוי להשית לטובתם הוצאות משפט על הפול בגין ניהול
ההליך בבית המשפט קמא.
טענות הפול
.17הפול טען כי אין מקום להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט קמא,
וטענות המערער אינן מדויקות מבחינה עובדתית .כך למשל ציין הפול כי בניגוד לטענת
המערער ,פוליסת הביטוח חודשה רק שלוש פעמים אצל הסוכן .הפול טען כי לא הוכח
שהמערער היה בעל רישיון נהיגה בינלאומי בר תוקף .עוד טען הפול כי המערער הציג צילום
חלקי בלבד מדפי הרישיון הבינלאומי ללא תרגום ,וגם המעביד נמנע מלצרף את תיק
הרכבים של החברה שניהל ,שם לטענתו נשמר תיעוד באשר לרישיון הבינלאומי של
המערער.
.18הפול טען כי אין להתערב במסקנת בית המשפט קמא לפיה המערער לא עמד בדרישות הדין
והפסיקה על מנת להמלט מתחולתו של סעיף )3(7לחוק .לטענת הפול אי עמידה בדרישות
תקנות התעבורה לעניין תוקף הרישיון הזר בישראל מהווה פגם מהותי .הפול טען כי פסק
הדין שניתן בע"א 5631/94לביא נ' סהר – חברה ישראלית לביטוח בע"מ ,פ"ד מט(820 )5
(( )1996להלן" :עניין לביא") ,מהווה הלכה מחייבת ,ולפיה לא זכאי המערער לפיצויים לפי
חוק הפיצויים.
.19עוד טען הפול כי בית המשפט קמא טעה כשבחן לגופה את טענת המניעות שהעלה המערער
נגד הפול .לטענת הפול צריך היה בית המשפט קמא ,לאור פסק הדין בע"א 5405/10אסף
תאסירי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (מאגר נבו( )11.3.2012 ,להלן" :עניין
תאסירי") ,לדחות על הסף את טענת המניעות.
לטענת הפול לא ניתן לקבוע כי קיימת חובת גילוי מצד חברת הביטוח בקשר לבעייתיות
שבנהיגה עם רישיון זר; קל וחומר שלא ניתן לקבוע כי הפרת החובה האמורה יוצרת
הסתמכות של המבוטח על תעודת הביטוח.
הפול אף טען בהקשר זה כי קיימת חזקה בדבר ידיעת הדין ,ואין זה מתפקידה או חובתה
של המבטחת לתת יעוץ משפטי למבוטחים או ליידע אותם בדבר הדין הקיים .הפול טען גם
כי חובתו של המעביד הייתה לברר האם למערער ,שהיה עובדו ,יש רישיון לנהוג בישראל.
8
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
.21הפול טען כי אין זה סביר שחברת ביטוח או סוכנות ביטוח תערוך בדיקות אחר הנתונים
הנדרשים ביחס לתוקפו של הרישיון בכל זמן נתון .הפול טען כי הצגת רישיון נהיגה בעת
עריכת הביטוח לא משקפת בהכרח את תוקפו של הרישיון במועד עריכת הביטוח או במועד
התאונה .בנוסף טען הפול כי גם כיום אין הוראה המחייבת בדיקת תוקפו של רישיון נהיגה
של עובד זר ,מאחר שבדיקה כזו כרוכה בפרוצדורה מסובכת.
.21עוד טען הפול כי צדק בית המשפט קמא כשדחה את טענת המערער כי הפקת הפוליסה לא
הייתה בבחינת מכירה של "נייר חסר כל ערך" ,שכן בכל רגע נתון חוקיות רישיון נהיגה הזר
הייתה יכולה להשתנות ,כך למשל ,אם היה יוצא המערער את הארץ לתקופה מסוימת.
.22הפול טען כי המערער המשיך לנהוג ללא רשיון ישראלי תקף גם לאחר התאונה ,שכן
המערער הודה כי הועסק על ידי חברת גדעון ברק בע"מ בין השנים 2009-2007והיה לו
קטנוע בעבודתו.
.23לבסוף טען הפול כי המערער מנוע מלהסתמך על עילת הרשלנות הואיל וזו לא נטענה בכתב
התביעה .לגופה של טענת הרשלנות טען הפול כי לא הופרה כל חובה מצד חברת הביטוח או
הסוכן ,והמעביד הוא שצריך היה לוודא כי העובד שהוא מעסיק נוהג עם רישיון נהיגה בר
תוקף בישראל.
טענות קרנית
.24קרנית טוענת כי גם אם בהמשך ההליכים תתקבל תביעת התלויים של המערער בכובעו
כתלוי במנוחה ,הרי שבכל מקרה תוכל קרנית לקזז מכל סכום המגיע למערער כתלוי
באשתו ,את הסכום "המקביל" אותו הוא חב לה מכוח זכות השיבוב המוקנית לקרנית
בסעיף 9לחוק הפיצויים נגד כל נהג חסר ביטוח.
.25קרנית טוענת כי אין תקדים לפיו הוכרה עילת תביעה נגד קרנית בידי נהג חסר רישיון נהיגה
בר תוקף .לדידה לא ניתן להתגבר באמצעות סעיף 7א' לחוק הפיצוים ,עליו נסמך המערער
בתביעתו נגדה ,על אי עמידה בדרישות סעיף )3(7לחוק.
.26קרנית טענה כי טעה בית המשפט קמא במסקנתו ,כי לו הייתה חברת הביטוח או הסוכן
מיידעים את המערער בדבר הבעייתיות בנהיגה עם רישיון נהיגה זר ,לא היה פועל המערער
אחרת ממה שפעל .קרנית ציינה כי לאחר התאונה היה המערער מאושפז תקופה ארוכה,
ולא הוכח כי המשיך לנהוג בישראל עם רישיונו הזר .קרנית טענה כי במקרה של נהג זר,
חייבת הייתה חברת הביטוח להפנות את תשומת ליבו של המערער לבעייתיות בנהיגה עם
רישיון נהיגה זר ,בייחוד כאשר בשנת 2007קבע הפול הוראות מיוחדות לעניין זה.
9
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
.27קרנית טענה כי המסקנה המשפטית הראויה היא כי די בכך שהמערער נהג כשברשותו
רישיון נהיגה קולומביאני כדי שיהיה לו כושר נהיגה ויהיה זכאי לפיצויים לפי החוק ,הגם
שעבר עבירה פלילית לפי תקנות התעבורה כשנהג ללא רישיון נהיגה ישראלי תקף .לדידה
של קרנית ,מסקנה זו מתחייבת מהלכת דנ"א 10017/02קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות
דרכים נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (מאגר נבו( )2.6.2004 ,להלן" :עניין קרנית").
דיון והכרעה
.28לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ואת חומר הראיות ,באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור
להתקבל בכל הנוגע לפול ,וכי יש לקבוע שהפול מנוע מלכפור בכיסוי הביטוחי שיש למערער
בגין התאונה ,והכל מן הטעמים שיפורטו להלן.
.29יצויין כי פסק דיננו מתייחס למערער בלבד ,ולא למערערים 2ו ,3-שכן עיון בערעור מגלה כי
הטענות הנטענות הן של המערער בלבד ,למרות שבהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון נרשמו
גם שמותיהם של המערערים 2ו.3 -
סעיף )3(7לחוק הפיצויים
.31אין מחלוקת כי המערער נהג ללא רישיון נהיגה ישראלי תקף לפי הוראות פקודת התעבורה
ותקנותיה.
.31התקנה הרלוונטית לעניין זה היא תקנה 567לתקנות התעבורה ,הקובעת כי בעל רישיון זר
יוכל לנהוג בישראל בתנאים המנויים בתקנה ,שעיקרם הגבלת תקופת הנהיגה בישראל עם
רישיון נהיגה זר .בתקופה הרלוונטית לתאונה נוסח התקנה היה כדלקמן:
"מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578ובידו רישיון נהיגה זר בר
תוקף ,יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון
הנהיגה שלו ,אם נתקיימו בו כל אלה:
( )1תנאי הגיל האמורים בתקנות 188עד .190
( )2אם הוא נוהג רכב כאמור:
(א) בתקנות 176עד – 181שהותו בישראל ,מיום כניסתו האחרונה ,אינה עולה
באופן מצטבר על שנה ,אלא אם כן הוא יצא מישראל במשך תקופה זו ליותר
משלושה חודשים ,באופן מצטבר.
10
עא (ת"א) 21495-10-13
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
(ב) בתקנות 182עד – 185שהותו בישראל ,מיום כניסתו האחרונה ,אינה עולה
באופן מצטבר על שלושה חודשים אלא אם כן הוא יצא מחוץ לישראל
בתקופה זו ליותר מ 30-ימים באופן מצטבר".
.32לעניין נהיגת המערער על אופנוע – רלוונטית תקנה ()2(567א) ולפיה נדרש ,כאמור ,כי שהותו
של המערער בישראל ,מיום כניסתו האחרונה ,לא עלתה באופן מצטבר על שנה ,אלא אם כן
יצא מישראל במשך תקופה זו ליותר משלושה חודשים ,באופן מצטבר .אין חולק כי
המערער ,ששהה בישראל ברציפות משנת 1997ועד למועד התאונה בשנת ,2005לא עומד
בתנאי התקנה ,ועל כן לא היה רשאי לפי התקנה לנהוג בישראל תוך הסתמכות על רישיון
נהיגה זר.
.33סעיף 7לחוק הפיצויים מונה רשימה של מקרים שבהם לא יהיה זכאי נפגע לפיצויים לפי
החוק .מטרתה העיקרית של ההוראה האמורה היא להרתיע נהגים מפני התנהגות פגומה,
על ידי שלילת זכאותם לפיצויים במקרה של תאונת דרכים .יחד עם זאת ,למרות שלילת
הזכאות לפי החוק ,עדיין יתכן ותעמוד לנפגע זכות תביעה לפי דיני הנזיקין הרגילים (יצחק
אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה רביעית( )2013 ,להלן" :אנגלרד") ,בעמ'
.)261
בין המקרים שבהם לא יהיה זכאי נפגע לפיצויים לפי החוק ,נכלל ענינו של "מי שנהג ברכב
כשאין לו רישיון לנהוג בו ,למעט רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה
לפי פרק ו' 1לחוק ההוצאה לפועל ,התשכ"ה( "1967-סעיף )3(7לחוק).
.34המונח "רישיון לנהוג בו" נבחן בעניין לביא ,לפי הוראות פקודת התעבורה והוראות תקנות
התעבורה .נקבע כי נהג שנהג בהסתמך על רישיון נהיגה זר ,שלא בהתאם להוראות תקנות
התעבורה ,נחשב כמי שנהג ללא רישיון ברכב ,לפי סעיף )3(7לחוק ,הגם שרישיון הנהיגה
הזר שלו היה בתוקף .נקבע כי הדיבור "רישיון נהיגה" שבסעיף )3(7יפורש ככזה המתכוון
לרישיון נהיגה שהוצא על פי פקודת התעבורה והתקנות שהותקנו לפיה.
.35בספרו ,התייחס כב' השופט ריבלין לתוצאה הקשה של פסק דין לביא:
"התוצאה המתבקשת מהוראת החוק ,כפי שפורשה בפרשת לביא היא קשה מקום בו
הנפגע רכש מיומנות לנהיגה בארצות חוץ וסבר בטעות כי רישיונו תקף .בעניין זה מעיר,
באותה פרשה ,השופט י' טירקל כי לכאורה אין זה מן הצדק לשלול את הזכאות לפיצויים
מאדם שהחזיק ברישיון התקף במדינת חוץ אך אינו בר-תוקף בישראל וסבר בטעות שהוא
בר-תוקף בישראל .עם זאת הבהיר כי תיקונו של מצב זה ,על מנת להיטיב עם נפגעים
כאלה ,צריך שיעשה בדרך של חקיקה מפורשת ולא בדרך של פרשנות" (אליעזר ריבלין
תאונת הדרכים תחולת החוק ,סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית( )2012 ,להלן:
"ריבלין") ,עמ' .)519-518
.36התייחסות דומה מובאת גם בספרו של אנגלרד:
11
עא (ת"א) 21495-10-13
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
"התוצאה של שלילת זכאות מבעל רשיון זר ,כגון עולה חדש שלא המיר ,בתום התקופה
הקבועה בדיני התעבורה ,את רישיון הנהיגה שלו לרשיון ישראלי – תוצאה זו נראית קשה
בעינינו .הוא הדין לגבי שלילת זכאות מנהג-נפגע שעל פי הוראות הפוליסה עדיין נהנה
מכיסוי ביטוחי .ספק רב בעינינו אם בנסיבות אלה יש צידוק להחיל את הסנקציה
העונשית של שלילת זכאות" (שם ,בעמ' .)281
.37דיון מורחב בסעיף )3(7לחוק ותכליותיו נערך בענין קרנית שנזכר לעיל .שם נדרש בית
המשפט העליון לקבוע האם יש להחיל את סעיף )3(7על נהג שנהג בהגה רגיל ,כשמחויב היה
לפי תנאי הרישיון לנהוג בהגה כוח ,וכן על נהג שהסיע מספר נוסעים יותר מהמספר שהותר.
בפסק הדין עמד בית המשפט העליון ,מפי כב' השופט אור ,על ההתנגשות שבין התכלית
הסוציאלית של חוק הפיצויים ,שעניינה מתן פיצוי לכל מי שנפגע בתאונת דרכים כמשמעה
בחוק ,ללא קשר למידת אשמתו לקרות התאונה ,לבין התכלית ההרתעתית -למניעת
סיכונים מיוחדים בדרכים והענשת אלה הנוהגים באופן המייצר סיכונים שכאלה .בית
המשפט העליון קבע כי נקודת האיזון בין שתי התכליות האמורות ,בפרשנותו של סעיף ,)3(7
תימצא בפירוש מצמצם ודווקני לסעיף " )3(7כך שהוא יחול על מקרים חמורים או חריגים
במיוחד .רק במקרים כאלו ,תהיה הלימה בין הסנקציה החמורה הקבועה בסעיף 7לחוק –
שלילת פיצוי מן הנפגע – לבין ההפרה" (שם ,בפסקה 17לפסק הדין).
בית המשפט קבע כי סעיף )3(7לחוק "יחול רק על הפרת תנאי או הגבלה בדרגת הרשיון
שעניינה סוג הרכב בו נוהג הנהג .במונח "סוג הרכב" ,כוונתי להגבלות או תנאים
המתייחסים למימדיו הפיזיים האינהרנטיים של הרכב אשר משליכים על דרגת הרשיון
הנדרשת לצורך נהיגה בו לפי תקנות התעבורה .....לעומת זאת ,הפרת תנאים או הגבלות
אחרים ,שאינם מתייחסים למאפיינים פיזיים של הרכב ,תהווה עבירה על דיני התעבורה
ותקים אחריות פלילית ,אולם במקרה בו נפגע הנהג בתאונה ,לא תישלל זכאותו לפיצויים
מכוח החוק" (פסקאות 21-20לפסק הדין).
עוד התייחס בית המשפט העליון למידת הסיכון הנגרמת כתוצאה מהפרת תנאי הנוגע ל"סוג
הרכב" ,לבין כזה שלא נוגע למאפייניו הפיזיים של הרכב:
"ככלל ,בכל המקרים בהם נהג מפר תנאי או מגבלה הקבועים ברשיון הנהיגה שלו ,או
במרביתם ,מגדיל הדבר ,במידה זו או אחרת ,את מידת הסיכון למשתמשים בדרך הכרוכה
בנהיגה .אולם ,כפי שהובהר לעיל ,לאור הסנקציה החריפה הקבועה בסעיף )3(7לחוק ,אין
זה ראוי להחילו על כל קשת המקרים בהם מתעורר סיכון בטיחותי פוטנציאלי כלשהו
מהפרת התנאי או ההגבלה ברשיון ,אלא רק על מקרים בהם הסיכון הבטיחותי הוא ,ככלל,
חריף במיוחד".
על יסוד האמור נקבע כי נהג שנהג בהגה רגיל ,למרות שבתנאי הרשיון שלו הייתה מצויה
הגבלה לנהוג ברכב עם הגה כוח ,בשל מחלת שרירים ממנה סבל ,זכאי לפיצויים לפי חוק
הפיצויים .כך גם הוכרה זכאותו לפיצויים של נהג ברכב מסוג אוטובוס זעיר אשר הסיע
12
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
ברכב שני נוסעים נוספים מעבר למותר .כמו כן בפסקי דין אחרים שניתנו לאחר פסק הדין
בעניין קרנית נקבע כי לא ישללו הפיצויים מנהג חדש אשר נהג ברכב ללא מלווה ,בניגוד
לתנאי הרישיון ,שכן הוא מחזיק ברישיון המתאים לסוג הרכב שבו נהג (ע"א 8183/01
ספיאשוילי נ' מנורה חברה לביטוח (מאגר נבו ;)17.6.2004 ,עוד נקבע כי סעיף )3(7לא יחול
גם על מי שנהג ברכב ידני על אף שרשיונו הוגבל לנהיגה ברכב אוטומטי בלבד (ע"א 5308/09
הפניקס הישראלי – חברה לביטוח נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (מאגר נבו,
.)19.12.2010
יחד עם זאת ,הלכת קרנית אינה מתייחסת למצב שלפנינו ,בו עסקינן בנהיגה על יסוד רשיון
נהיגה זר ,שכמוה כנהיגה ללא רשיון כלל .לפיכך ,יש לדחות את טענת קרנית בערעור
שלפנינו ,כאילו הלכת קרנית שינתה את ההלכה שנקבעה בפרשת לביא בקשר לנהיגה עם
רשיון נהיגה זר.
ואכן ,בפסק הדין בעניין קרנית התייחס כב' השופט אור לפסק דינו בעניין לביא וציין:
"אך יש להדגיש ,שבמקרה שנדון בע"א ,5631/94לא היה בידי המערערת רשיון ישראלי
תקף לפי פקודת התעבורה ,ומעולם לא היה בידה רשיון כזה .לעומת זאת ,במקרים
שלפנינו ,החזיקו הנהגים רשיון שניתן להם "על פי המסגרת הסטטוטורית של פקודת
התעבורה" באותו רכב בו נהגו בעת התאונה( ".פסקה 24לפסק הדין).
.38בפסקי דין שונים ניסו בתי המשפט בערכאות הנמוכות לאבחן את פסק הדין בעניין לביא או
לפרשו מחדש ,בהתאם לתכליות הסוציאליות שביסוד חוק הפיצויים וברוח פסק הדין
בעניין קרנית.
כך ,בע"א (מחוזי ,ב"ש) 1012/04סהר חברה לביטוח בע"מ נ' צישיבילי ,פ"ד תשס"ד(577 )1
( ,)2004התייחס כב' השופט הנדל לכך שביסוד חוק הפיצויים עומדות מטרות שונות:
" סוציאלית מזה והרתעתית מזה .משקלה של המטרה הראשונה גדול משל השניה ,אך יש
וידיה של השנייה על העליונה" (בעמ' .)585כב' השופט הנדל החליט כי יש להעדיף את
השיקול הסוציאלי ולפצות את הנהג בפיצויים לפי החוק ,גם אם במועד התאונה לא עמד
בדרישות תקנה .567זאת על יסוד ההבחנה שבין מצב של העדר רישיון נהיגה בכלל לבין
מצב של חסר יחסי או פורמאלי .כב' השופט הנדל קבע כי "בשני המצבים אין בידי הנהג
רישיון נהיגה ,אך אין זה צודק שחסר פורמאלי בבסיסו יביא לשלילת הזכאות לפיצויים
על פי החוק .אי צדק נוסף יוותר מיישום הכלל האמור באופן שמפלה בין נהג ישראלי לנהג
זר" (בעמ' .)587
עוד הוסיף כב' השופט הנדל" :התוצאה המשפטית האמורה ראוייה וצודקת .אף זה שיקול
בבוא שופט לפרש חוק" (שם ,בעמ' .)588
לפיכך קבע כי "אין באי-עמידה בתנאי תקנה 567בכדי להביא באופן אוטומטי לשלילת
הזכאות לפיצויים לפי החוק .כאמור ,אין להסתפק באי-עמידה בתנאים ,אלא יש לבדוק
13
עא (ת"א) 21495-10-13
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
אם מדובר בחסר פורמאלי בלבד .באפשרות של פיצוי בכגון דא מחייבת בדיקה קונקרטית
של המקרה על-פי נסיבותיו" (שם ,בעמ' .)589
ראו גם בר"ע ( 1003/06מחוזי חיפה) אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי
תאונות דרכים (מאגר נבו.)20.5.2007 ,
גם אנגלרד ציין בספרו ,כי בתי המשפט בערכאות הנמוכות ניסו בדרך של פרשנות ליברלית
להימנע מלהחיל את התוצאה הקשה של שלילת פיצויים מנהגים זרים:
"התחושה הבלתי נוחה מן התוצאה הקשה מורגשת גם בפסיקתם של בתי המשפט .ניתן
להבחין במספר טכניקות שתכליתן למנוע את שלילת הזכאות .דרך אחת היא מתן פירוש
ליברלי מאד לתקנות התעבורה ,פירוש המאפשר את המסקנה כי בידי הנוהג היה רישיון
נהיגה ישראלי .דרך אחרת ,אשר בעינינו יכולה להיות גם היא יעילה למניעת התוצאה
הקשה של שלילת זכאות ,היא דרישת המודעות ...קבלת רעיון זה באופן כללי היתה
מביאה לידי כך שאי-מודעותו של עולה חדש לפקיעת התוקף של הרשיון הבינלאומי או
הלאומי הייתה מונעת את תחולתו של סעיף )3(7לחוק ...דרך נוספת לריכוך ההוראה
הנזכרת נמצאת בהבחנה בין היעדר רשיון בשל עניין טכני לבין היעדרו בשל פגם מהותי.
יצוין כי מבחן המהותיות הוא חשוב ביותר במסגרת ההבחנה הנוספת ,בה נדון בסמוך ,בין
הפרת רשיון לבין היעדרו ,הבחנה שגם היא משמשת אמצעי לצמצום תחולתו של סעיף
)3(7לחוק .לבסוף נעיר כי ניתן למצוא בפסיקה רמזים להסתייגויות מן ההלכה שנפסקה
בפרשת לביא" (שם ,עמ' .)282-281
.39לכאורה ,בהתאם לביקורת שנשמעה על פסק הדין בעניין לביא ,וכן לפי גישת בית המשפט
העליון שהוצגה בפסק הדין בעניין קרנית ,ורוח פסיקת בתי המשפט בערכאות הנמוכות ,יש
משקל לטענה לפיה לא יהיה זה ראוי להחיל את סעיף )3(7במקרה של המערער .זאת מאחר
שהמערער לא היה מודע לחובה להמיר את רשיונו הזר לרישיון נהיגה ישראלי תקף; וכן
הגם שלמערער לא היה רישיון נהיגה ישראלי ,הוא נהג לפי רישיון נהיגה זר תקף לסוג הרכב
שבו נהג ,כך שהיה בעל כושר נהיגה ולא ניתן לומר שיצר סיכון תעבורתי שיש להעניש בגינו.
ברם ,דומה כי הגולל על טענה זו נסתם לעת עתה בפסק דין שניתן ברע"א 4874/04יצחק
רביבו נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (מאגר נבו( )8.2.2007 ,להלן" :פס"ד רביבו") ,שם נשלל
פיצוי מנהג שהשתמש ברשיון נהיגה זר ,וזאת תוך הסתמכות על הלכת לביא ,ומכאן שזו
עודנה שרירה וקיימת .יתר על כן ,גם כב' השופט רובינשטיין ,שהתלבט בדעת יחד בסוגייה
זו ,הגיע לבסוף לכלל מסקנה כי ההלכה בעניין לביא נותרה על כנה ,גם לאחר פסק הדין
בעניין קרנית:
"התלבטתי בתיק זה נוכח המדיניות השיפוטית הנוטה לנהוג זהירות וריסון בהפקעת
פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ,וזאת על פי פסיקה בהקשרים שונים,
מטעמי התכלית החברתית הנודעת של החוק .שאלתי עצמי האם יש מקום לשוב ולהרהר
בהלכת ע"א 5631/94לביא נ' סהר ,פ"ד מט( ,821 )5שייחדה את ה"רישיון" הנזכר בסעיף
14
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
)3(7לחוק לרישיון נהיגה שהוצא על פי פקודת התעבורה (נוסח חדש) ותקנותיה (השופט
– כתארו אז – אור בעמ' .)830האם במהות היה המשיב כשיר נהיגה נוכח הרישיון
בקליפורניה ,מקום מתוקן ,שהיה ברשותו – ודבר זה ראוי להביאו בחשבון? האם היה
מקום לצרף לכך את העובדה שלימים ניתן למבקש 1רישיון בישראל בלא מבחן? אכן ,על
פי תקנה 567לתקנות התעבורה אין לראות את הרישיון הזר כרישיון תקף בארץ ,והדבר
גם לא נטען; ואולם ,כך הירהרתי ,שמא על פי תכלית סעיף ,)3(7שהיא להבטיח את
בטיחות הנוסעים בכביש על-ידי הרתעה בדמות מניעתו של הכיסוי הפיצויי ממי שנעדר
רישיון ,אין כאן "נסיבות מקלות אזרחיות" העשויות להטות את הכף בהתדיינות אזרחית?
שמא אין לומר שהמשיב היה נטול רישיון מעבר לכשל טכני ,כמות שכתב בית משפט
השלום? בכך התלבטתי ,בדומה לשופט טירקל בפרשת לביא (עמ' ,)832-831אף שלבסוף
צירף דעתו לדעת השופט אור .ואולם ,לאחר העיון באתי לכלל מסקנה שאין ללכת בדרך זו.
גישתו של המחוקק באשר לאי תקפותו של רישיון נהיגה זר אינה גחמה; היא באה
להבטיח ,בראש וראשונה ,את שלום הציבור שבכבישים ,שלום עוברי דרכים .הכרח איפוא
לעבור את מסננת הרישוי הישראלית ,כדי שהאינטרס הציבורי בישראל ישורת כהלכתו.
בקרת רישיון הנהיגה על-ידי מערכת הרישוי היא בקרה ברף מינימלי – אך אין לרדת
מתחת לרף זה ,בחינת "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד',טו) .את המסננת לבחינת
מעמדו של רישיון זר צריכה לספק מערכת הרישוי ,ואין הדבר יכול להיות תלוי ברצונותיו
של כל איש ואיש .אמנם ,ישנם רישיונות נהיגה המוכרים במדינות זרות ,וכן ישנם
רשיונות בינלאומיים המבוססים על רישיון מקומי תקף ,אך לא זה הוא שאירע כאן" (פסק
דינו של כב' השופט רובינשטיין).
ראה גם ריבלין עמ' .520-519
.41לאור פסק הדין בעניין לביא והקביעות בפסק דין רביבו ,נראה שאין מקום להתערב בפסק
דינו של בית המשפט קמא בעניין תחולתו של ס' )3(7לחוק הפיצויים על מי שנהג בהסתמך
על רשיון נהיגה זר וללא רשיון ישראלי.
.41מכאן לטענות החלופיות שהעלה המערער נגד הפול – הן הטענות כי הפול מנוע מלהסתמך
על כך שלמערער לא היה רישיון ישראלי תקף ,לאחר שלא יידע אותו בדבר הבעייתיות
שבנהיגה עם רישיון זר ,וכן הטענה כי הפול ,באמצעות סוכן הביטוח שהיה שלוח שלו,
התרשל כלפיו בעניין זה.
שינוי חזית
.42בכתב התביעה תבע המערער תחילה את נהג הרכב הפוגע ואת חברת הביטוח שומרה
שביטחה את הנהג ,הם המשיבים 1ו .2 -בכתב התביעה ציין המערער כי "על פני הדברים
15
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
נראה כי במועד התאונה לא היתה ברשות התובע פוליסת ביטוח חובה בת-תוקף וזאת
מחמת טעות .לעניין זה יודגש כי התובע טרם השלים עם התנערות מבטחת הקטנוע בו נהג
והוא שומר על זכותו לצרפה כנתבעת נוספת ו/או לתובעה בנפרד" (סעיף 7לכתב התביעה).
לאחר מכן הגיש המערער כתב תביעה מתוקן ובו תבע גם את הפול ואת קרנית .המערער
הבהיר כי תביעתו מוגשת נגד הפול כגורם שביטח את האופנוע עליו רכב ,וכנגד קרנית ,ככל
שייקבע כי לאופנוע לא היה כיסוי ביטוחי כדין .עוד הובהר כי התביעה נגד המשיבים 1ו2 -
היא לחלופי חלופין ,אם ייקבע כי חוק הפיצויים לא חל על המקרה.
.43בכתב ההגנה שהגיש הפול נטען כי דין התובענה להידחות על הסף באשר במועד התאונה נהג
המערער ללא רשיון נהיגה ישראלי תקף.
.44בכתב ההגנה מטעמה טענה קרנית כי הפול מנוע מלטעון כי פוליסת הביטוח אינה מכסה את
השימוש שנעשה באופנוע ,שכן הפול "ידעה ו/או יש לראותה כמי שידעה כי התובע הינו
בעל רשיון נהיגה לאומי ו/או בינלאומי ,בעת שהתבקשה להוציא ביטוח מתאים המכסה
את השימוש שנעשה ברכב ,ביטוח ל"נהג נקוב בשם" ,הוא התובע .יצויין כי במשך מספר
שנים עובר לתאונה ביטחה המבטחת את הרכב המעורב בתאונה (או רכב אחר) בפוליסה
ל"נהג נקוב בשם" שהוצאה על שם התובע ולכן ידעה במפורש כי התובע הוא זה העושה
שימוש ברכב המבוטח על ידה".
.45בכתב התשובה התייחס המערער לטענה כי לא היה בידו רישיון נהיגה ישראלי תקף ,כך
שחוק הפיצויים לא חל לגביו .בין השאר טען המערער כי סוכן הביטוח מטעם הפול הנפיק
לו פוליסה תוך שידע כי הוא מחזיק ברישיון נהיגה בינלאומי ,ומעולם לא הנחה אותו לפעול
לקבלת רישיון נהיגה ישראלי .המערער טען כי בנסיבות אלה ,אם התרשל הסוכן ,הרי
שהפול חב כלפ יו מכוח רשלנותו ,וכן מנוע מלטעון טענות להעדר כיסוי ביטוחי .כתב
התשובה הוגש ביום .11.6.2007
.46רק כשלוש שנים מאוחר יותר ,ביום ,2.5.2010בד בבד עם הגשת התצהירים מטעם הפול,
צירף הפול לתצהיריו הודעה כללית ובה התנגד באופן כללי לכל עדות שמיעה ולכל הרחבה
או שינוי ח זית ,וציין כי אין בתצהיריו כדי להכשיר עדות שאינה קבילה ,או כל שינוי חזית.
רק בחקירות שהתנהלו ,בחודש יוני ,2010במסגרת חקירת גב' סמנה ,מנהלת מחלקת
פוליסות בפול ,התנגד הפול התנגדות ספציפית לחקירת העדה בסוגיות של מצג שווא,
רשלנות ומניעות ,וטען באופן ספציפי כי המדובר בהרחבת חזית .בית המשפט קמא התיר
את חקירת העדה בסוגיות אלו ,וקבע כי הצדדים יטענו לעניין זה בסיכומים.
.47בפסק דינו קבע בית המשפט קמא כי טענות המערער בדבר רשלנות סוכן הביטוח ואחריותו
השילוחית של הפול נחשבות ל"נימוקי תביעה חדשים" .מנגד קבע בית המשפט קמא כי
טענת המניעות לא עולה כדי הרחבת חזית ,שכן היא נטענה כמענה לטענות שהועלו בכתב
16
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
ההגנה מטעם הפול ,וגם כמענה לטענות שהעלתה קרנית ,המצויה ביריבות מול הפול ,בכתב
ההגנה מטעמה .מסקנות אלה של בית המשפט קמא מקובלות עליי.
מטרתו של כתב תשובה היא להעלות לפני בית המשפט עובדות חדשות ,הנותנות מענה
עובדתי להגנת הנתבע ,ולנטרל תוצאה משפטית העלולה לנבוע מהגנת הנתבע אם טענותיו
יוותרו ללא מענה כזה (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה ,תשע"ג-
( )2013להלן" :גורן") בעמ' .)141
בכתב התשובה התייחס המערער לטענת הפול כי אין כיסוי ביטוחי לתאונה מאחר
שהמערער נהג ללא רישיון ישראלי תקף ,וטען כי הפול מנוע מלהעלות טענה זו לאחר שלא
יידע אותו כי קיימת בעייתיות בנהיגה עם רישיון נהיגה זר .רוצה לומר ,טענת המניעות
שהעלה המערער הועלתה כמענה לטענת ההגנה שנטענה על ידי הפול .אין המדובר בעילת
תביעה חדשה של המערער ,אלא בטענה משפטית שנועדה לשלול מן הפול את האפשרות
להתגונן בטענה מסויימת .במילים אחרות ,טענת מניעות אינה עילת תביעה ,ולכן אין כל
מניעה להעלותה לראשונה במסגרת כתב תשובה.
.48שונים הדברים לגבי טענת הרשלנות שהעלה המערער כלפי הפול.
תקנה 64לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד 1984-קובעת כי "אין להעלות בכתב תשובה
נימוק תביעה חדש ,ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות
של אותו בעל דין" .אם לאחר שהוגש כתב ההגנה של הנתבע נוצר צורך לשנות או להוסיף על
עילת התביעה שהעלה התובע ,צריך התובע לבקש רשות לתקן את כתב התביעה (יואל זוסמן
סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית ,שלמה לוין עורך( )1995 ,להלן":זוסמן") בעמ' ;)283
על כן ,הכלל הוא כי "בית המשפט יחמיר עם תובע אשר ינסה "להגניב" עילה חדשה לתוך
תשובתו ,ולא ידון בה ,אפילו לא דרש הנתבע את מחיקת התשובה" (שם ,שם).
לפיכך ,גם בענייננו ,הגם שהפול לא עתר למחיקתה של טענת הרשלנות מכתב התשובה,
וראו י היה כי יעשה כן ולא ימתין שלוש שנים תמימות בטרם יתנגד להרחבת החזית ,אין
מקום לדון בעילת הרשלנות שהעלה המערער .מדובר בעילת תביעה חדשה שמקומה הראוי
היה מלכתחילה בכתב התביעה ,או בכתב תביעה מתוקן אם היה עותר המערער לתקן את
כתב התביעה והיה מקבל רשות לכך ,ולא בכתב התשובה כפי שנעשה בפועל.
השתק ומניעות
.49פוליסת הביטוח בין המערער לבין הפול מהווה חוזה שחל עליו חוק חוזה הביטוח ,תשמ"א-
( 1981להלן" :חוק חוזה ביטוח") .סעיף 3לחוק חוזה ביטוח מטיל על חברת הביטוח חובה
להבליט הגבלות לכיסוי הביטוחי ,וזו לשונו:
17
עא (ת"א) 21495-10-13
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
"תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו,
או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו ,אין המבטח
זכאי להסתמך עליהם".
.51על תחולת דיני ההשתק ,באשר לתקיפת תנאים או סייגים לחבות המבטח ,מרחיב המלומד
ירון אליאס בספרו דיני ביטוח (כרך א' )2008 ,בעמ' :654
"דרך נוספת שננקטה בפסיקה לתקיפת תנאים או סייגים לחבות המבטח מבוססת על
דיני ההשתק מחמת מצג .על-פי דיני ההשתק ,מי שהציג בפני הזולת מצג עובדתי
בהתנהגות ,בדיבור או במחדל המתבטא באי-גילוי (חובת הגילוי עשויה לקום נוכח יחסי
הצדדים ,במיוחד כאשר יחסיהם מושתתים על אמון) ,בנסיבות שבהן אפשר היה לצפות
שהזולת יפעל על סמך המצג ,והלה אכן עשה כן ושינה את מצבו לרעה – יהיה מנוע
מלכפור בנכונות העובדה שהציג .מכאן שמבטח אשר הציג בפני המבוטח מצג שלפיו חוזה
הביטוח מכסה את הסיכונים הצפויים לו ,והמבוטח פעל על-סמך המצג ושינה את מצבו
לרעה ,כגון שלא רכש ביטוח אצל מבטח אחר או לא נמנע מביצועה של הפעילות המבוטחת
– יהיה מנוע מלכפור בנכונות העובדה שהציג בפני המבוטח (תקפות הפוליסה) .כך,
למשל ,נקבע כי אין המבטח רשאי להעלות טענת פטור כשעילת הפטור התגבשה כבר בעת
כריתת החוזה והמבטח ידע או יכול היה לדעת על כך".
כלומר ,על מנת שתתקבל טענת המניעות שהעלה המערער ,היה עליו להוכיח כי הפול
באמצעות שלוחו ,סוכנות הביטוח ,צריך היה ליידע אותו בדבר העדר כיסוי ביטוחי בעת
נהיגה עם רישיון נהיגה זר ,ואי עשותו כן ,בזמן הוצאת הפוליסה לאופנוע שהייתה נקובה על
שמו של המערער בלבד ,וחידושה מעת לעת ,עלה כדי מצג לפיו קיים כיסוי ביטוחי לאופנוע,
עליו הסתמך המערער.
.51בפסק דינו קבע בית המשפט קמא כי הגם שהחובה האישית לנהוג עם רישיון נהיגה תקף
מוטלת בראש ובראשונה על הנהג ,וגם על המעסיק שמוסר לו רכב לשימושו ,עדיין מחויבת
חברת הביטוח ליידע את מבוטחיה -באמצעות אלה העוסקים בעריכת ביטוחים בפועל -על
הבעייתיות שבנהיגה עם רישיון נהיגה זר ,ולהפנותם לבדיקת תוקפו של הרישיון ברשות
המוסמכת ,קרי ,משרד הרישוי.
הפול טען כי קביעותיו אלה של בית המשפט קמא מנוגדות לפסק הדין שניתן בעניין
תאסירי .עוד טען כי אין זה מתפקידו או מחובתו לתת יעוץ משפטי למבוטחים ,ואין זה
סביר ומעשי לדרוש ממנו לערוך בדיקות אחר הנתונים הנדרשים ביחס לתוקפו של רישיון
הנהיגה של המבוטח בכל זמן נתון .אינני מקבל טענות אלה.
בפסק דין בעניין תאסירי ,צוין בפוליסה כי "בתנאי שהאדם הנוהג הינו בעל רישיון בר
תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב הנקוב בתעודה" .כלי הרכב הנקוב בתעודה היה אופנוע
שנפח מנועו היה עד 1000סמ"ק ואילו למערער שם היה רשיון לנהוג על אופנוע שנפח מנועו
אינו עולה על 500סמ"ק .בית המשפט העליון קבע כי חברת הביטוח לא הייתה צריכה
18
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
לבדוק האם רישיון הנהיגה של המבוטח מתאים לכלי הרכב שנקוב בתעודה ,ואת השינויים
שחלים ברישיון מעת לעת .גם בעניננו ,בית המשפט קמא לא הטיל על הפול ועל סוכני
הביטוח מטעמו את החובה לוודא כי המבוטחים מקיימים אחר התנאים הקבועים בתקנות
לנהיגה עם רישיון נהיגה זר ,לא בעת הפקת הפוליסה ,לא כל שכן בכל זמן נתון ,כטענת
הפול ,אלא כל שנקבע הוא כי "די היה בכך ,שחברת הביטוח תדרוש חתימת המבוטח על
הצהרה כי הודע לו שעליו לנהוג בכל עת עם רישיון נהיגה תקף בישראל ,ושנהיגתו עם
רישיון זר או רישיון בינלאומי עלולה ,בתנאים מסוימים ,לא להיות מוכרת כנהיגה עם
רישיון בר תוקף בישראל ,ולהפנותו לגורמים המקצועיים המתאימים להסדרת הרישיון.
בעשותה כן ,הייתה חברת ביטוח מקצועית וזהירה ,יוצאת ידי חובתה ,באמצעות הנחיית
סוכני הביטוח הפועלים בשמה ,לעשות כן ,והקפדה כי יפעלו על פי ההנחיה האמורה"
(עמ' 34-33לפסק דינו של בית המשפט קמא) .קביעה זו של בית המשפט קמא מקובלת עליי.
כדי שהפול וסוכן הביטוח יצאו ידי חובתם די היה בהוספת הערה בפוליסה והחתמת
המבוטח לצדה ,בבחינת אזהרה למבוטח – כי הנהיגה עם רישיון נהיגה זר מוגבלת בתנאים
שבדין ,שבהעדרם אין תוקף לפוליסה ,וכי מוטלת על המבוטח חובה לבדוק עם רשות
הרישוי התקיימותם של תנאים אלה .מעבר לכך ,לא מוטלת על הפול והסוכן מטעמו חובה
לוודא שהמבוטח אכן מחזיק ברשיון נהיגה תקף ,שכן לא מדובר בחובת וידוא ,אלא אך ורק
בחובת יידוע ,בבחינת אל תשים מכשול בפני עיוור .כפי שנראה בהמשך הדברים ,הסוכן ידע
ולפחות צריך היה לדעת שמדובר בעובד זר המסתמך בעת נהיגתו על רשיון נהיגה זר ,ומכאן
שהיתה מוטלת עליו החובה לנהוג בהתאם וליידע את המערער בדבר הצורך לברר שנהיגתו
באמצעות רשיון נהיגה זר אכן מותרת.
יצויין כי בענין תאסירי כלל לא נדונו נסיבות הדומות לאלו שבעניננו ,קרי ,נסיבות בהן סוכן
הביטוח יודע או שהוא צריך לדעת כי מדובר בתושב זר שאין ברשותו רשיון נהיגה ישראלי,
ועל כן נהיגתו עלולה להיות אסורה .אינני סבור כי יש לפרש את הלכת תאסירי כפי שמציע
הפול ,קרי ,באופן שלעולם לא תישמע טענת מניעות נגד חברת ביטוח כאשר סוכן הביטוח
מטעמה נהג כפי שנהג סוכן הביטוח בעניננו.
.52ודוק – לאחר שהוגשה תביעת המערער ,הוציא הפול הנחיות המתייחסות באופן ספציפי
לעריכת ביטוח לתושב זר -תייר .כך ,בהנחייה שהוצאה ביום 12.7.2007צוין כי בכל פניה
לעריכת ביטוח לתושב זר – תייר "יש לנהוג בזהירות מרבית ולבדוק את הפרטים הבאים:
.1האם רישיון הנהיגה שמוצג בפנינו ,הוצא במהלך השנה האחרונה והאם הוא תקף
בארץ .לשם כך יש ליצור קשר עם משרד התחבורה...
.2האם תקף רישיון הנהיגה – הכוונה לתום תוקף התאריך המוטבע בו.
.3האם תאריך הוצאת רישיון הנהיגה הינו מעבר לשנה מיום הפקתו ,במקרה כזה
לרישיון הנהיגה אין תוקף יותר.
19
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
במקרים אלה נבקשכם להימנע מהפקת תעודות ביטוח.
על התייר לנקוט באמצעים העומדים לרשותו כגון פניה לשגרירות ,לקונסוליה
ומשרד הרישוי לשם חידוש רישיון הנהיגה ,זאת כדי לאפשר לו לערוך ביטוח".
בהמשך להנחיה אמורה הוציא הפול הנחייה נוספת ,ביום ,24.7.2007שעיקרה הבהרת
ההנחייה הקודמת ומתן מידע באשר לתוקף רישיון נהיגה זר.
כמו כן ,בשנת 2010הועברה הנחייה בה צוין כי הואיל והדרישה לבדוק תוקף רישיונות זרים
תלויה בנתונים רבים ,מוצע להחתים את התושב הזר המבקש ביטוח לנהג יחיד על הצהרה
ובה הוא מאשר את מעמדו בישראל כתושב זר ,וכי בידו רישיון נהיגה המאפשר לו לנהוג
כחוק בישראל.
בנוסף ,בחודש פברואר 2010הובהר כי יש להקפיד כי המבוטח יחתום על הצהרה זו "בשפה
המובנת למבקש הביטוח" (הנהלים צורפו לתצהירה של גב' סמנה).
לא זו אף זו ,בחקירתה אמרה גב' אתי דוד ,פקידה שעבדה בסוכנות הביטוח ,כי:
"כיום אנו לא יכולים להפיק תעודת חובה למי שמגיע עם רשיון זר .המערכת הממוחשבת
חוסמת אותנו.
ש .כלומר ,היום השתכללתם ,אתם המבטחים מונעים מהסוכן להפר את הנוהלים?
ת .נכון" (עמ' 89לפרוטוקול בית המשפט קמא).
.53הנה כי כן ,בשנת 2007עמד הפול על הבעייתיות שבהפקת פוליסות לנהגים הנוהגים עם
רישיון נהיגה זר ,מבלי שהובהרה להם חובתם לבדוק את תוקפו של רישיון הנהיגה שלהם.
בהחלט יתכן כי לו בזמן אמת היה מוחתם המערער על הצהרה כמו זו המופיעה בנוהל
הנוכחי ,היה המערער מסדיר את רשיונו לנהוג והייתה נמנעת "התאונה המשפטית" ,או
למצער ,הפול היה יוצא ידי חובתו כלפיו.
.54אינני סבור כי קביעת בית המשפט קמא ,המחייבת את חברת הביטוח להביא לידיעת
המבוטח את הבעייתיות שבנהיגה עם רישיון נהיגה זר והחתמתו על הערה בעניין זה ,מטילה
על חברת הביטוח נטל בלתי סביר .כך גם אינני סבור שיש בכך כדי לפטור את הנהגים
הזרים מהחובה המוטלת עליהם לוודא כי הם נוהגים עם רישיון נהיגה תקף ,ולפטור
מעבידים מהחובה לוודא עניין זה ,עת הם מעמידים לשימושם רכב של המעביד .החובה
המוטלת על חברת הביטוח היא חובת יידוע בלבד ,להבדיל מחובת וידוא כי הנהג הזר עומד
בתנאי הדין לנהיגה עם רישיון נהיגה זר .נטל היידוע הוא פחּות באופן משמעותי מחובת
הוידוא ,וקל לעמוד בו .לא זו בלבד שהבאת המידע לתודעת הנהגים הזרים תעודד אותם
להסדיר את רישיון הנהיגה שלהם ,אלא שהיא גם תמנע מצבי מחלוקת בדיעבד בדבר שאלת
הכיסוי הביטוחי.
20
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
.55יתר על כן ,הטלתה של חובת יידוע על חברת הביטוח ,שאין בה כדי להטיל עליה חובה לבצע
בדיקות אקטיביות ,היא הוגנת בשים לב ליחסי הכוחות הבלתי שווים שבין חברת ביטוח
וסוכניה ,בעלי הידע המקצועי והמומחיות בתחום ,לבין נהגים זרים ,שאינם דוברי עברית
על בוריה ובודאי שאינם מתמצאים ברזי פקודת התעבורה והתקנות .היא גם הוגנת
בהתחשב בתוצאות הכלכליות הקשות הצפויות לנהגים אלה שנהגו בלי להסדיר את
הרישיון הזר שלהם ,אשר עלולות להיות הרות אסון מבחינתם ,למול העלויות השוליות
הכרוכות במסירת המידע הדרוש ,למשל ,באמצעות הוספת הערה כאמור בפוליסה והחתמת
המבוטח לצדה (להרחבה על שיקולים אלה ראו :שחר ולר חוק חוזה הביטוח ,תשמ"א1981-
(כרך ראשון ,תשס"ה .)253-250 )2005-משיקולים אלה גם לא מצאתי להחיל בנסיבות
המקרה את "חזקת ידיעת הדין" ,ככזו שפוטרת את חברת הביטוח וסוכנות הביטוח
מלהביא לידיעת המערער כי נהיגתו בישראל ,בהסתמך על רישיון נהיגה זר ,מותנית
בתנאים ,שאם לא יתקיימו ,אין לפוליסה כל תוקף .כאמור ,מדובר בנהג ,עובד זר ,שיכול
היה לסמוך בתום לב על מקצועיותו ומומחיותו של סוכן הביטוח ,כשלוחה של חברת
הביטוח ,ויכול היה להניח הנחה סבירה ,בנסיבות המקרה ,כי הפוליסה שהוצאה לו כנהג זר
הייתה תקפה.
בעניין ההמנעות מהחלת החזקה בדבר ידיעת הדין בעניינים מורכבים ,ראה דברי כב'
השופט בן יאיר ,שנאמרו בהקשר אחר ,בע"א 119/86קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית
לתכנון ולבנייה נתניה ,פ"ד מו(:)1992( 727 )2
"ובאשר לדרישות הדין ,כבר נאמר למעלה מכאן ,שמדובר בתחום הסבוך של דיני התכנון
והבנייה לפרטיהם ,ועל-כן אין להחיל על המערערת את חזקת ידיעת הדין( " .בעמ' .)749
.56ודוק ,כבר נקבע כי במערכת הכללים המיוחדים החלה על חוזה ביטוח חובה ,כבענייננו,
חלות על המבטח ,ביתר שאת ,חובות מיוחדות כלפי המבוטח ,ובכלל זה חובות אמון ,תום
לב ,גילוי ,והבלטה מיוחדת של הגבלות על הכיסוי הביטוחי שרכש .ראה ע"א 11081/02
דולב חברה לביטוח בע"מ נ' סיגלית קדוש (מאגר נבו )25.6.2007 ,שם נקבע:
" חשיפתו של נהג רכב לאפשרות כי הוא יניח בתום לב שיש לו כיסוי ביטוחי מלא לפגיעה
בתאונה ,וימצא עצמו לאחר תאונה במצב שבו הביטוח אינו מכסה את הפגיעה ,בעוד
ציפייתו הטבעית לקיומו של כיסוי ביטוחי תתבדה ,עלולה להיות הרת-אסון עבורו .הדבר
עלול להותירו בלא פיצוי כלל – בין מהמבטח ובין מקרנית" (פסקאות 49-48לפסק הדין).
ועוד ראה ע"א 420/83חליל אבו סקייק אשור נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ ,פ"ד מ(627 )2
( – )1990שם ערך בית המשפט הבחנה בין הגבלות בפוליסה שאינן בשליטת בעל הפוליסה
("הקטגוריה השנייה" – כפי שכונתה על ידי בית המשפט העליון שם) לבין הגבלות המצויות
בשליטת בעל הפוליסה ("הקטגוריה הראשונה") .באשר לאלה האחרונות – ציין בית
המשפט העליון:
21
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
"בטרם אסיים ברצוני לציין ,כי מצב הדברים הקיים אינו מניח את הדעת .נהג הרוכש
פוליסה סבור ,לתומו ,כי הוא מקבל כיסוי מלא לכל נזק שייגרם בתאונת דרכים .הנהג אינו
מעלה על דעתו ,כי הכיסוי שבידו הוא חלקי בלבד .בפרשה שלפנינו העיד המערער כך:
"הסוכן לא אמר לי שום דבר בקשר לכך שיש דברים שהביטוח לא תופס" (עמ' .)6אני
מניח ,שרבים מהנהגים בישראל מצויים במצב דומה .בפרשה שלפנינו הגעתי לכלל
מסקנה ,כי ההתנאה נופלת לקטיגוריה (השנייה) של מקרים שאינם בשליטת בעל
הפוליסה ,ועל-כן ההתנאה אינה תופסת .אך נותרה הקטגוריה הראשונה של מקרים ,בהם
ההתנאה מצויה בשליטתם של בעלי הפוליסה ,ועל-כן היא תופסת .אך רבים מהם אינם
מודעים כלל לקיומה של ההגבלה ,וממילא אין הם נוקטים את האמצעים הדרושים כדי
למנוע תחולתה של ההתנאה .משמתרחשת תאונת דרכים ,מתברר להם לתדהמתם ,כי אין
חוזה הביטוח מכסה את הנזק ,וכי "נסתחפה שדהו ,ואין לו ממי לתבוע פיצויים על-פי
החוק" (כדברי השופט י' כהן בע"א ,]8[ 595/80בעמ' )466ובנוסף לכך ,עם ביצוע התאונה
הם גם ביצעו עבירה פלילית .נראה לי כי יש למנוע מצב דברים קשה זה בקטגוריה זו של
המקרים .לשם כך יש לשקול ,אם לא מן הראוי הוא להטיל על חברת הביטוח את החובה
שתעמיד את המבוטח על כך ,שאין בידו כיסוי "מלא" .לכאורה ,נראה כי דרישת תום הלב
הקבועה בסעיף 12לחוק החוזים (חלק כללי) מחייבת זאת" (ההדגשה אינה במקור -ח.ב,.
עמ' .)650-649
עוד הוסיף בית המשפט:
"על-כן ניתן ,לכאורה ,להסמיך על הוראת סעיף 12לחוק החוזים (חלק כללי) תביעת
מבוטח לפיצויים כנגד המבטח ,על הנזק שנגרם לו בשל הביטוח "החלקי" (ראה נ' כהן,
"דפוסי החוזים ותום לב במשא ובמתן :בין הכלל הפורמלי לעקרונות הצדק" הפרקליט לז
(תשמ"ז) ( ")34 ,13שם ,בעמ' .)650
הדברים מקבלים משנה תוקף לענייננו – עבור נהיגתו של המערער ,עובד זר ,נרכשה פוליסת
ביטוח ,והמערער ,הן ברכישתה לראשונה ,והן בחידושה (שלוש פעמים) התבקש להציג
רישיון נהיגה .לפיכך ,יכול היה להניח לתומו ,לאחר שהציג את המסמכים הרלוונטיים,
לרבות רשיונו הזר ,והפוליסה חודשה פעם אחר פעם ,מבלי שנאמר לו דבר וחצי דבר לגבי
רישיון הנהיגה הזר ,כי הפוליסה אכן תקפה .ואדגיש ,הפוליסה שהוצאה הייתה פוליסה
"נקובה על שם" ,כך שלא היה לה כל כיסוי כלפי נהג אחר מלבד המערער.
.57בהקשר זה יש להדגיש כי בית המשפט קמא דחה את גרסת הפול ,לפיה המערער לא הציג
את רישיונו הזר ואת דרכונו הזר לסוכנות הביטוח וכי מעולם לא ביקר בעצמו אצל הסוכן,
וקבע כי המערער עצמו נסע לסוכנות הביטוח בשנתיים הראשונות ,ומסר שם לפקידה את
צילום דרכונו ורשיון הנהיגה שלו ,ואז קיבל לידיו את תעודת הביטוח לתשלום .בית המשפט
הוסיף וקבע כי "סוכנות הביטוח ידעה באופן ממשי ,או שהייתה צריכה לדעת מתוך
המסמכים שנדרשו לשם עריכת הפוליסות ,אילו קיימה את הנהלים כלשונם ,כי התובע –
22
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
ששמו נקוב בתעודות החובה כנהג היחיד ,איננו אזרח ישראלי ,אלא אזרח קולומביאני וכי
אין ברשותו רישיון נהיגה ישראלי ,והוא מסתמך בנהיגתו על רישיון נהיגה בינלאומי
ורישיון זר מקולומביה" (ס' 78לפסק דינו של בית המשפט קמא) .ככלל ,ערכאת הערעור לא
תתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הראשונה" :בייחוד תימנע ערכאת הערעור
מהתערבות כזו כאשר בית-משפט קמא "'לא פטר עצמו בדברים כלליים בניתוח העובדות
אלא צלל למעמק י הראיות ,בחן ובדק את הדברים ביסודיות ,עשה ככל האפשר לבור את
האמת המזדקרת ממכלול הדברים ולתת ביטוי לחקירתו – דרישתו ובדיקתו מעל דפי פסק
הדין( ...ע"א 3601/96עמית בראשי נ' עיזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל ,פ"ד נב(594 ,582 )2
(.))1998
לא זו בלבד ,אלא שמסקנת בית המשפט קמא כי סוכנות הביטוח ידעה באופן ממשי ,או
שהייתה צריכה לדעת מתוך המסמכים שנדרשו לשם עריכת הפוליסות ,שהמערער נהג
בהסתמך על רישיון נהיגה זר ,נתמכת היטב בעדויות שנשמעו לפני בית המשפט קמא ,וגם
בהתחשב בעוב דה שמסמכי תיק הביטוח של האופנוע נעלמו באופן תמוה ממשרדי סוכנות
הביטוח.
כך למשל ,המעביד אישר כי נשלחו לסוכן הביטוח העתקים מרישיון הנהיגה הזר של
המערער (עמ' 13-14לפרוטוקול בית המשפט קמא).
כמו כן ,בנוהל טיפול בביטוחים של הפול ,הרלוונטי למועד התאונה ,צוין כי המסמכים שיש
לקבל מהמבוטח הם בין השאר צילום רשיון נהיגה וצילום תעודת זהות ,הגם שלא ברור
האם נוהל זה קוים על ידי הסוכנות (עמ' 57-55לפרוטוקול בית המשפט קמא) .בתצהיר
שמסרה גב' סמנה במענה לשאלון שקיבלה ,אישרה גב' סמנה כי לפי הנוהל נדרשים
המסמכים האמורים ,אולם לדידה ,הם נדרשים לצורך דיווח ל ISO-לפי דרישות הפיקוח
על הביטוח (הנוהל ותצהירה האמור של גב' סמנה צורפו כנספחים לתצהירי המערער).
בנוסף ,כשנשאל סוכן הביטוח איך הוא בטוח שלא הוצג לו רישיון נהיגה זר אם תיק
הביטוח של המערער נעלם ,ענה סוכן הביטוח "אין לי תשובה לזה" (עמ' 35לפרוטוקול בית
המשפט קמא).
כמו כן נסתרו דברי סוכן הביטוח כי המערער לא היה בסוכנות ,לאחר שהמערער מסר
בעדותו בפרטי פרטים היכן נמצאת סוכנות הביטוח בעיר ראשון לציון (עמ' 41-40
לפרוטוקול בית המשפט קמא) ,ובית המשפט קמא נתן אמון מלא בעדותו.
באשר לאוב דן תיק הביטוח ,נשאלה גב' סמנה מתי הפול ביקש לקבל את תיק החיתום של
הפוליסה מהסוכן ,והשיבה:
"אינני זוכרת תאריך ,אבל אני ניסיתי לברר עם הסוכן ועם העובדת של הסוכן ,והיא
במספר שיחות טלפון שהיו לי אתה ,כל פעם היא סיפרה לי סיפור ,ובסוף היא אמרה לי
שהתיק אבד והם אינם מצליחים למצוא אותו" (עמ' 53לפרוטוקול בית המשפט קמא).
23
עא (ת"א) 21495-10-13
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
גב' אתי דוד שעבדה בסוכנות הביטוח וטיפלה באופן ספציפי בפוליסה הרלוונטית ,נשאלה
בחקירתה בקשר לשמו הזר של המערער והשיבה:
"ת .ברור שהשם הדליק לי נורה וביקשתי יכול להיות אני לא בטוחה ,שביקשתי רשיון
נהיגה אך זה לא היה נדרש.
...
ש .כשקיבלת את הבקשה להפיק את הביטוח על שם הנהג הנקוב ,ראית את השם שלו?
ת .ראיתי ,יכול להיות שביקשתי רשיון נהיגה כי השם היה שונה ולא ישראלי .אני לא
זוכרת"( .בעמ' 85לפרוטוקול)
וכן:
"ש .את מבינה שחלק מתפקידו של מי שמסייע בעריכת הביטוח זה להבהיר למבוטח מהם
המגבלות של הפוליסה?
ת .נכון.
ש .את יודעת כמובן שפוליסת חובה מותנית בקיום רשיון נהיגה בר תוקף בישראל?
ת .כן" (עמ' 88לפרוטוקול בית המשפט קמא).
.58אם כן ,המסקנה לפיה הסוכנות ידעה כי המערער הוא עובד זר הנוהג עם רישיון נהיגה זר,
או כי למצער צריכה הייתה לדעת זאת ,מעוגנת היטב בחומר הראיות .אכן ,המערער לא
הגיש את תיק הרכב של המעביד ,אך טענת הפול בעניין זה נטענה בקשר לתוקף הרישיון
הבינלאומי ,וברי כי היה למערער רישיון נהיגה קולומביאני תקף .מכל מקום ,אין בכך כדי
לרפא את מחדלו של הסוכן שלא מצא את תיק הביטוח של המערער למרות שהייתה מוטלת
החובה לשמור את מסמכי הביטוח במשך שבע שנים ,ולמרות שהפול וסוכנות הביטוח ידעו
כי תלויה ועומדת תביעה של המערער בגין נזקי התאונה.
.59הנה כי כן ,הפול וסוכן הביטוח הפרו את החובה ליידע את המערער בדבר הבעייתיות שיש
בנהיגה עם רי שיון נהיגה זר .כאמור הפול או הסוכן לא נדרשו לוודא שהמערער אכן מקיים
אחר דרישות הדין בנוגע לנהיגה עם רישיון נהיגה זר ,אלא אך ורק ליידעו שיש צורך לברר
את העניין ולהבהיר כי אי עמידה בדרישות אלה תאיין את הכיסוי הביטוחי של הפוליסה.
זאת לא נעשה .יצוין כי לעניין זה אין נפקות לציון הסייג בפוליסה" :בתנאי שהאדם הנוהג
הינו בעל רישיון בר תוקף בישראל" ,כטענת הפול ,שכן מדובר באמירה כללית וסתמית
שאינה מועילה למי שאיננו מצוי ברזי תקנות התעבורה.
.61על אף האמור לעיל ,בית המשפט קמא דחה בסופו של דבר את טענת המניעות שהעלה
המערער ,וקבע כי לא הוכח שלו הפול היתה מקיימת את חובת הגילוי ותשומת לבו של
24
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
המערער היתה מופנית לאיסור החל על נהיגתו עם רישיון נהיגה זר ,היה פועל המערער
אחרת משפעל .בית המשפט קמא נימק מסקנתו זו בכך שעל אף שמאז הגשת התביעה ועד
לעדותו התבררה למערער הבעייתיות שבנהיגה עם רישיון נהיגה זר ,לא פעל המערער
להוצאת רישיון נהיגה בישראל .מסקנה זו של בית המשפט קמא אינה מקובלת עליי.
בחקירתו נשאל המערער:
"ש .ב 2007-אתה פה בארץ ,חזרת ב 2009-לקולומביה ,מה עשית עד אז?
ת .לא נהגתי.
ש .אתה שנתיים עובד בניקיון ,יש לך קטנוע ואתה לא נוהג?
ת .לא ,לא לא.
[]...
ש .האם בשנים 2007וב 2009-עבדת אצל גדעון?
ת .כן.
ש .האם ב 2007-ועד 2009היה לך קטנוע?
ת .כן
ש .לא יכול להיות מצב שאתה שנתיים עובד בניקיון אצל גדעון ,כמו שעבדת 10שנים
לפני ,יש לך קטנוע ואתה לא נוהג עליו?
ת .לא נהגתי .קודם כל התחלתי לעבוד אצלו הייתי עוזר של מישהו שהיה נוהג ,לא הייתי
צריך לנהוג ,הייתי לוקח אוטובוסים כדי להגיע הביתה .אחרי שלמדתי וראיתי איך עובד
העבודה ,הבנתי את השפה ,הכרתי את המדינה...
ש .אני אומר לך שלא יכול להיות אדם שרגיל 10שנים לנסוע בקטנוע בעבודה ,לא יכול
להיות שהקטנוע יעמוד ליד הבית שנתיים והוא לא ינהג בו .אני אומר שאתה נהגת מ07-
עד 09בקטנוע?
ת .ב 2007-באיזה חודש .אחרי שחזרתי מקולומביה.
ש .חזרת ב 2009-ולא ב.2007-
ת .לפני שנתיים אני הייתי בכלא ,איך הייתי נוהג.
ש .מתי ישבת בכלא?
ת .ב .2007-ישבתי שנה וחצי ,כבר אמרת .נסעתי לקולומביה במאי.
ש .ממאי 08ועד מאי 09היית מחוץ לכלא ,נהגת?
ת .לא .לא נהגתי שנה שלמה .איזה קטנוע בכלל ,הלך הקטנוע בתאונה .עם הפינים
והרגליים השבורות איך אני אחזור לעבוד? ניסיתי אבל לא קיבלו אותי" (עמ' 24-23
לפרוטוקול בית המשפט קמא).
ועוד:
25
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
"ש .אם היו אומרים לך שהרישיון הבינלאומי לא שווה כלום .היית בודק?
ת .בטח ,אני לא יכול לנהוג בלי ביטוח" (בעמ' 28לפרוטוקול בית המשפט קמא).
עינינו הרואות ,המערער טען בחקירתו כי לא נהג בקטנוע לאחר התאונה ,ועדותו זו לא
נסתרה .אין איפוא בסיס ראייתי לטענתו של הפול כי המערער נהג על קטנוע .מדובר
בהשערה גרידא שאינה נתמכת בראיות .עצם העובדה שלא דאג מיד לאחר התאונה להוצאת
רישיון נהיגה ישראלי אין בה כדי להוכיח שאם היה מובהר לו עוד טרם התאונה על ידי סוכן
הביטוח ,שנהיגתו בהסתמך על רשיון נהיגה זר טעונה בירור ,הוא היה מתעלם מאזהרה זו
וממשיך לנהוג על יסוד הרשיון הזר בלבד .מכל מקום ,משלא הוכח פוזיטיבית כי המערער
נהג על קטנוע לאחר התאונה ,לא היה מקום לדחות את טענת המניעות שהעלה .ברור שאין
לזקוף לחובתו של המערער את אי הוצאתו של רשיון נהיגה ישראלי לאחר התאונה ,אם הוא
כלל לא נהג ,לא יכול היה לנהוג וגם לא התכוון לנהוג לאחר התאונה.
לכך יש להוסיף כי קיים גורם נוסף – הוא המעביד ,שדאג לחדש את הפוליסות לאופנוע,
וסביר להניח שלו היה מובא לידיעתו המידע בדבר הבעייתיות שבנהיגה עם רישיון נהיגה זר,
היה פועל אף הוא על מנת לתמרץ את המערער להסדיר את רשיונו .בעניין זה אמר המעביד
בחקירתו:
"ש .אם ב 2003-היו אומרים לך שהרישיון הבינלאומי לא שווה כלום ,היית נותן לתובע
לנהוג?
ת .לא .אף אחד לא היה נוהג עליו"( .עמ' 17לפרוטוקול בית המשפט קמא).
כאן המקום לחזור ולהזכ יר כי הפוליסה שהוצאה הייתה פוליסה "נקובה על שם" ,כך
שמלבד המערער אף אחד לא יכול היה לרכוב על האופנוע .לכן סביר להניח כי לו היו
המערער או המעביד מודעים קודם לקרות התאונה לכך שבהעדר רישיון נהיגה ישראלי אין
תוקף לכיסוי הביטוחי ,הם היו פועלים להסדרת רישיון הנהיגה של המערער ,שהרי מה
הטעם לשלם פרמיות ביטוח עבור אופנוע שלנוהג היחיד בו אין כיסוי ביטוחי בגין נהיגה זו.
.61סיכומו של דבר ,לאחר שקבע בית המשפט קמא כי סוכנות הביטוח ידעה או הייתה צריכה
לדעת כי המערער נוהג עם רישיון נהיגה בינלאומי ,ולאחר שנקבע כי לא הוצג למערער
המידע בדבר הצורך לברר את סוגיית השימוש ברשיון כזה ,דעתי היא שהיה מקום לקבל
את טענת המניעות שהעלה המערער ולקבוע כי הפול מנוע מלהסתמך על העדרו של רישיון
נהיגה ישראלי למערער .הפועל היוצא מכך הוא ששומה על הפול להעמיד כיסוי ביטוחי
לארוע ,ולפצות את המערער בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.
מסקנה זו מייתרת את בירור תביעתו החלופית של המערער נגד קרנית.
סוף דבר
26
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
.62נוכח האמור לעיל ,אציע לחבריי להרכב לקבל את הערעור בחלק המכוון נגד הפול ,לקבוע כי
הפול מנוע מלכפור בכיסוי הביטוחי כלפי המערער ולהורות על החזרת התיק לבית המשפט
קמא ,על מנת שידון בשאלת הנזק שנגרם למערער.
.63עוד אציע לחייב את הפול לשלם למערער את הוצאות הערעור בסך .₪ 35,400בנסיבות
הענין ,לא יהיה צו להוצאות לטובת המשיבים הנוספים.
.64המזכירות תחזיר למערער ,באמצעות בא כוחו ,את הפקדון שהפקיד.
חגי ברנר ,שופט
השופט ישעיהו שנלר ,סג"נ -אב"ד:
אני מסכים ומצטרף לאמור בפסק דינו המקיף של חברי כב' השופט ברנר.
ישעיהו שנלר ,שופט ,סג"נ
אב"ד
השופט ד"ר קובי ורדי ,סג"נ
אני מסכים ומצטרף לפסק דינו המקיף והמעמיק של חברי השופט ברנר שבנסיבות העניין
הקונקרטיות ולאור הקביעות העובדתיות של בית משפט קמא ,הוא נותן מענה משפטי ראוי ואף
צודק.
ד"ר קובי ורדי ,שופט ,סג"נ
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ברנר.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.
27
סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר
עא (ת"א) 21495-10-13
ניתן היום ,כ"ב כסלו התשע"ה 14 ,דצמבר .2014
5129371
54678313
ישעיהו שנלר ,סג"נ
אב"ד
ד"ר קובי ורדי ,סג"נ
חגי ברנר ,שופט
ישעיהו שנלר 54678313
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה ,חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן
28
© Copyright 2024