1. No category

‫מוניציפלי‬
‫גיליון מס' ‪ - 34‬אפריל ‪ -‬מאי ‪2015‬‬
‫‪ 37‬ש"ח כולל מע"מ‬
‫עיתון מקצועי לתפעול מערך השלטון המקומי‬
‫בהוצאת מירב‪-‬דסקלו הפקות בע״מ‬
‫מה בגיליון‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•איכות הסביבה ורשויות ירוקות‬
‫•שימוש חוזר במבנים‪ .‬מקרה‬
‫מבחן ‪ -‬רוטרדם‬
‫•משתלם לבנות ירוק ‪ -‬מחקר‬
‫•פרויקט הקמת מודל עירוני‬
‫תלת מימדי מתקדם‬
‫•אדריכלות נוף‪ :‬בית ספר ירוק‬
‫•הבניינים "שנופלים בין הכיסאות"‬
‫•מערכות תוכנה לשירות‬
‫הוועדה לתכנון ובנייה‬
‫נושא מרכזי בגיליון‪:‬‬
‫עירוניות מקיימת‬
‫פרויקט אלוט‪ ,‬בית לחיים‪ ,‬תל אביב‬
‫‪www.brandlizer.co.il‬‬
‫הצללה מזווית שלא הכרתם‬
‫ת הצללה‬
‫פתרונו‬
‫מתאימים‬
‫ה‬
‫צי השטח‬
‫לכל אילו‬
‫ות השנה‬
‫ולכל עונ‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫איכות לאורך שנים (‪ 18‬שנה)‬
‫מגוון אריגים איכותיים העומדים‬
‫בכל התקנים הדרושים‬
‫שרות אמינות ומקצועיות‬
‫התקנה בפריסה ארצית‬
‫הצללות שמאפשרות לכם יותר‪ ,‬הרבה יותר‬
‫רחוב הבונים ‪ 15‬א‪.‬ת חדש קרית גת‪ .‬טל‪077-7572023 .‬‬
‫הצללה נעה‬
‫‪www.coverit.co.il | [email protected]‬‬
‫רשתות ‪ CraftGrass‬מיושמות בפארק‬
‫של ספורט בשילוב מתקני ‪Greenfields‬‬
‫הקץ לקרחות!‬
‫מעכשיו גם לדשא יש תוספות‬
‫רשתות‬
‫פריסה‬
‫מעודד‬
‫ליישום‬
‫דשא סנתטי ארוגות לפיתוח נופי‪,‬‬
‫פשוטה על משטחים שחוקים ואדמה‬
‫את צמיחת הדשא הטבעי הקיים‪,‬‬
‫בפיתוח גנים‪ ,‬טיילות ושיקום מדרונות‬
‫אורבניקס פתרונות ספורטיביים בע“מ טל‪09-7404338 .‬‬
‫חזרה אל העיר הקומפקטית‬
‫עורך אחראי‪/‬מנכ"ל‪ :‬ישראל דסקלו‬
‫בתחילת המאה ה‪ 20-‬השכונות בערים בארצות הברית ובאירופה היו בנויות‬
‫בצורה קומפקטית וכללו עירוב שימושים‪ .‬עם השימוש הגובר ברכב פרטי‬
‫עברו תושבים רבים להתגורר בפרברים‪ .‬לאחר מלחמת העולם השנייה‬
‫מגמת הפרבור בארצות הברית התחזקה בעידודה של הממשלה‪ ,‬שהשקיעה‬
‫בבניית כבישים מהירים‪ ,‬במתן סובסידיות לחיילים משוחררים במסגרת‬
‫תוכניות בנה ביתך‪ ,‬ובהפרדת שימושים‪ .‬תופעת הפרבור יצרה שימוש בזבזני בקרקע‪ ,‬זיהום‬
‫אוויר‪ ,‬ו"בילוי" של שעות בפקקי תנועה מהבית לעבודה‪ .‬במקביל‪ ,‬בשעות הערב מרכזי הערים‬
‫הפכו למתחמים שוממים‪ .‬הקריאה לעזיבת הפרברים והחייאתו של המרחב העירוני החלה‬
‫בשנות ה‪ 60-‬בארצות הברית‪ .‬בשנות ה‪ 70-‬בעיר קורטיביה בברזיל‪ ,‬כיהן אדריכל כראש‬
‫העיר‪ ,‬והוא השקיע מחד‪ ,‬בתחבורה ציבורית זולה ומהירה ומאידך‪ ,‬בבנייה והשמשה של מרכז‬
‫העיר באמצעות תמהיל שמשלב בין מגורים‪ ,‬מסחר ומשרדים‪.‬‬
‫בגיליון הנוכחי‪ ,‬הבאנו את סיפורה של רוטרדם ‪ -‬העיר הקומפקטית שמתבססת על תכנון‬
‫עירוני מקיים‪ .‬החזון העירוני התאפשר תודות למקבלי ההחלטות ברשות המקומית ובעזרתם‬
‫של יזמים ואדריכלים שלקחו סיכונים וגם יצרו פתרונות מניבים עם ערך אדריכלי‪ .‬כתבה‬
‫אחרת מציגה מחקר חדש בנושא עלויות של בנייה ירוקה במשרדים‪ .‬כתבה נוספת מעלה את‬
‫סוגיית אלפי הבניינים "הרגילים" והרעועים בתל אביב ומציעה פתרונות בנושא‪ .‬עוד בגיליון‪,‬‬
‫כתבה על פרויקט הקמת מודל עירוני תלת‪-‬מימדי‪ ,‬מהמתקדמים בעולם‪ ,‬בעיריית ראשון לציון‪,‬‬
‫וכתבה על שיתוף פעולה בין רשות מקומית ואדריכלים להקמת בית ספר ירוק‪.‬‬
‫קריאה מהנה וחג אביב שמח‪,‬‬
‫לביאה ברומברג‬
‫עורכת ראשית‪ :‬לביאה ברומברג‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬שרית בלונדר‬
‫עיצוב והכנה לדפוס‪ :‬סטודיו גבזה‬
‫לוחות הדפסה וכריכה‪ :‬אופסט עימנואל‬
‫אחראית מדיה והפקה‪:‬‬
‫אירית ענבר טל'‪,03-9007909 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יועצי שיווק ומכירות‪ :‬אילנה מצא‬
‫מנויים והפצה‪ :‬נורית שרון‪ ,‬דורית פתאי‬
‫טל'‪03-9007900 :‬‬
‫הנהלה‪ :‬ישראל דסקלו‪ ,‬אהרון פלמון‪ ,‬הגר פלמון‪,‬‬
‫מנחם בלונדר‬
‫מו"ל‪ :‬מירב דסקלו הפקות בע"מ‪ ,‬רח' העבודה ‪11‬‬
‫ראש העין מיקוד ‪48017‬‬
‫טל' מערכת‪ ,03-9007900 :‬פקס‪03-9007902 :‬‬
‫כתובת לדואר אלקטרוני‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ISSN 1565-821X‬‬
‫‪MUNICIPAL‬‬
‫תמונת השער‬
‫‪Bi-Monthly Magazine for the municipal sector‬‬
‫‪Merav Dascalu Publishing Ltd‬‬
‫‪11 Ha'avoda St. Rosh Ha'ayn 48017, Israel‬‬
‫‪Tel: 972-3-9007900 Fax: 972-3-9007902‬‬
‫כל הזכויות שמורות למירב דסקלו הפקות בע"מ‬
‫אין להעתיק חומר כלשהו בלי אישור המו"ל‪.‬‬
‫חומר פרסומי המופיע בעיתון הינו על אחריות החברות‬
‫המפרסמות בלבד‪.‬‬
‫קו החוף של נתניה‬
‫צילום‪ :‬לשכת הדוברת‪ ,‬עיריית נתניה‬
‫לכבוד‬
‫מירב דסקלו הפקות בע"מ‬
‫מוניציפלי‬
‫עיתון מקצועי לתפעול מערך השלטון המקומי‬
‫רחוב העבודה ‪ 11‬ראש העין ‪ ,48017‬טל‪ ,03-9007900 :‬פקס‪ ,03-9007902 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫ברצוני לקבל חינם את עיתון מוניציפלי כגיליון דיגיטלי‪.‬‬
‫שם החברה‪:‬‬
‫‬
‫שם משפחה‪:‬‬
‫‬
‫טלפון‪:‬‬
‫‬
‫שם פרטי‪:‬‬
‫דוא"ל‪:‬‬
‫כתובת למשלוח דואר‪:‬‬
‫נא לשלוח לפקס ‪03-9007902‬‬
‫מוניציפלי‬
‫‪4‬‬
‫תפקיד‪:‬‬
‫תלוש מנוי‬
‫מוניציפלי‬
‫עיתון מקצועי לתפעול מערך השלטון המקומי‬
‫גיליון מס' ‪ - 34‬אפריל ‪ -‬מאי ‪2015‬‬
‫נושא מרכזי בגיליון‪ :‬עירוניות מקיימת‬
‫כתבות‬
‫‪0 0‬הרשויות הירוקות של ישראל ופרויקטים סביבתיים‬
‫לביאה ברומברג‬
‫‪6‬‬
‫‪0 0‬שימוש חוזר במבנים‪ .‬מקרה מבחן‪ :‬רוטרדם‬
‫אדריכלית הגר צור‬
‫‪18‬‬
‫‪0 0‬משתלם לבנות ירוק – גם במשרדים‬
‫חגי קוט‪ ,‬יונתן נתניאן וקרן שווץ‬
‫‪22‬‬
‫‪0 0‬פרויקט הקמת מודל עירוני תלת־מימדי בראשון‪-‬לציון‬
‫אפי ג'יאן‬
‫‪24‬‬
‫‪0 0‬משטחי בטיחות למשחקיות ציבוריות וגני ילדים‬
‫אופיר אבסלנדר‬
‫‪28‬‬
‫‪0 0‬הירוק היום ירוק יות ר‬
‫ארנה בן ציוני ובארי בן שלום אב אדריכלות נוף‬
‫‪30‬‬
‫‪0 0‬בנייני מגורים "רגילים" ורעועים "נופלים בין הכיסאות"‬
‫לביאה ברומברג‬
‫‪32‬‬
‫‪0 0‬פרויקטי הצללה בפארק אלו"ט ובפארק קרסו למדע‬
‫יובל נבו‬
‫‪34‬‬
‫מדורים‬
‫‪0 0‬מערכות מידע‬
‫מערכות תוכנה לשירות התושבים והוועדה לתכנון ובנייה‬
‫עמית בר‪-‬און‬
‫‪36‬‬
‫‪0 0‬מדור משפטי‬
‫אכיפה ירוקה‪ :‬מדיבורים למעשים‬
‫עו"ד שירי שפירא ועו"ד אמיר ברק‬
‫‪38‬‬
‫‪5‬‬
‫מוניציפלי‬
‫הרשויות הירוקות של ישראל‬
‫ופרויקטים סביבתיים‬
‫לביאה ברומברג‬
‫פ‬
‫יתוח בר־קיימא מתייחס לסוגיות סביבתיות‬
‫כלכליות וחברתיות והוא עוסק במגוון תחומים‬
‫המשפיעים על איכות הסביבה ועל איכות החיים‬
‫מתוך ראייה של טובת הסביבה והתושבים בהווה‬
‫ובדורות הבאים‪ .‬בתחילת שנת ‪ 2015‬הוכרזו‬
‫בוועידת "קלינטק" עשר הרשויות הירוקות אשר‬
‫מוכיחות כי הן משקיעות מאמצים ייחודים בתחומי‬
‫איכות הסביבה‪ .‬בכתבה הבאה מוצגים פעילויות‬
‫ופרויקטים שנעשו בתחומים אלה בקרב כמה‬
‫מהרשויות שקיבלו את אות הרשות הירוקה‬
‫עשר הרשויות הירוקות בישראל הוכרזו במסגרת התערוכה‬
‫הבינלאומית "קלינטק" (שנערכה בינואר ‪ ,)2015‬הבוחנת‬
‫אחד־עשר קריטריונים מרכזיים בכל אחת מהרשויות‪ :‬התייעלות‬
‫אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה‪ ,‬מיחזור והפרדת פסולת‪,‬‬
‫מים ושפכים‪ ,‬עידוד השימוש בתחבורה ציבורית‪ ,‬בנייה ירוקה‪,‬‬
‫גינון‪ ,‬חינוך סביבתי‪ ,‬חזות פני העיר‪ ,‬מסחר ותעשייה ירוקים‪,‬‬
‫טיפוח שטחים ציבוריים וטבע עירוני וניהול עירוני בר‪-‬קיימא‪.‬‬
‫השנה הושם דגש מיוחד על ביצועי הרשות המקומית בתחום‬
‫החיסכון וההתייעלות האנרגטית‪.‬‬
‫נתניה‪ -‬מבט פנורמי מ"מלון פארק" דרומה‬
‫נתניה‪ :‬בתהליכי‬
‫הבינוי החדש‬
‫הוטמעו הנחיות‬
‫האוגדן הירוק‬
‫לבנייה ירוקה‪,‬‬
‫כאשר נקבע כי‬
‫בתחום הגינון‬
‫יעמוד היחס על‬
‫עשרה מ"ר גינון‬
‫לכל תושב‬
‫מוניציפלי‬
‫‪6‬‬
‫להלן על חלק מהרשויות שהוכרזו כרשויות ירוקות‪:‬‬
‫נתניה עיר ירוקה‬
‫נתניה זכתה להימנות עם עשר הערים והרשויות הירוקות‬
‫בישראל לשנת ‪ ,2015‬במסגרת ועידת קלינטק ‪ .2015‬זכייה‬
‫זו היא ביטוי להגשמת חזונה של ראש העיר נתניה‪ ,‬מרים‬
‫פיירברג איכר‪ ,‬המדבר על נתניה כעל ריביירה הישראלית‪:‬‬
‫"עיר בריאה‪ ,‬מבטיחה ומקיימת‪ ,‬המובילה בתחום החברתי‪,‬‬
‫החינוכי‪ ,‬התרבותי והכלכלי ומהווה אבן שואבת ליזמות עסקית‬
‫וחדשנות טכנולוגית"‪.‬‬
‫יש לציין כי בחירת נתניה כרשות ירוקה נעשתה על בסיס‬
‫הפעילות הסביבתית שבוצעה בשנת ‪ 2014‬בהתאם לאחד‪-‬‬
‫עשר מדדים סביבתיים ובהם‪ :‬פעילות לקיימות וצמצום‬
‫משאבים שהחלה בנתניה לפני כעשור‪ ,‬עת אימצה עיריית‬
‫שלולית החורף‪ .‬מראה מלבלב‬
‫נתניה את תוכנית "איקלי" המדברת על עשרה עקרונות לרשות‬
‫מקיימת והצטרפותה לאמנת פורום ה‪ 15-‬להפחתת זיהום‬
‫אוויר בכלל וגזי החממה בפרט גם בקרב המגזר העסקי‪.‬‬
‫כל זאת על פי תוכנית אב אסטרטגית בת־קיימא שכדי‬
‫לקדם אותה‪ ,‬הקימה העירייה ועדת היגוי לקיימות בראשותו‬
‫של מנכ"ל העירייה‪ ,‬מר איזי ענבר‪.‬‬
‫במסגרת תוכנית האב‪ ,‬ביצעה העירייה פרויקטים של התייעלות‬
‫אנרגטית להפחתת גזי החממה בבתי הספר התיכוניים‪,‬‬
‫התקינה מפסקים אוטומטיים במגרשי הספורט וכן מתקנים‬
‫פוטווולטאיים לייצור אנרגיה על בסיס סולארי בשישה־עשר‬
‫בתי ספר‪ ,‬מה שהביא להפחתה של כ־‪ 1000‬טון בשנה של‬
‫דו־תחמוצת הפחמן‪ .‬וכל זאת בשילוב תוכניות חינוכיות בבתי‬
‫הספר לצמצום משאבים והסמכת בתי ספר כבתי ספר ירוקים‪.‬‬
‫בתחום מיחזור הפסולת העירונית‪ ,‬הגיעה עיריית נתניה‬
‫להישגים חסרי תקדים‪ ,‬והגדילה באופן ניכר את מיחזור הפסולת‬
‫משיעור של ‪ 8.8%‬בשנת ‪ 2008‬ל‪ 41%-‬פסולת מממוחזרת‬
‫בשנת ‪ ,2013‬הפחתה שתרמה לצמצום בגזי החממה‪.‬‬
‫בולטות במיוחד הן העבודות האינטנסיביות המתבצעות באתר‬
‫הפסולת ההיסטורי‪ ,‬המקפידות על מניעת מפגעים סביבתיים‪,‬‬
‫כך שהאתר הנמצא כיום בתהליך שיקום מהווה פרויקט ייחודי‬
‫למיחזור וכן פרויקט דגל ברמה הארצית והבינלאומית‪.‬‬
‫בתחום התחבורה הציבורית מיושמת בנתניה תוכנית אב‬
‫לתחבורה בת־קיימא הכוללת תוכנית אב לאופניים שעשרים‬
‫ק"מ מתוכה כבר נסללו‪ ,‬וכן הכשרת מגרשי חניה ל‪1000-‬‬
‫מכוניות בחניון הרכבת והנגשת השביל הבטוח בין מבני ציבור‪,‬‬
‫וכל זאת בצד קידום אמצעי תחבורה המוניים‪.‬‬
‫שמורת האירוסים בנתניה‬
‫פיסול חי בקרית השרון‬
‫זאת ועוד – בתהליכי הבינוי החדש הוטמעו הנחיות האוגדן‬
‫הירוק לבנייה ירוקה‪ ,‬כאשר נקבע כי בתחום הגינון יעמוד‬
‫היחס על עשרה מ"ר גינון לכל תושב‪ ,‬יושם דגש על שימוש‬
‫בצמחייה חסכוניות ונטיעת עצים ועוד‪.‬‬
‫יש לציין כי עיריית נתניה הינה היחידה בארץ המעסיקה‬
‫אקולוגית עירונית לטיפוח שמורות הטבע ולטיפול בשטחים‬
‫הפתוחים ואף זכתה בנושא בפרס ראשון מטעם החברה‬
‫להגנת הטבע‪.‬‬
‫גם בטיפול במים ובשפכים מוביל תאגיד המים העירוני‪,‬‬
‫כאשר הוא מלווה את הנושא בפיתוח טכנולוגי מתקדם של‬
‫בקרת שפכים ומים‪.‬‬
‫להלן על כמה פרויקטים אקולוגיים סביבתיים‪:‬‬
‫מהפכת המיחזור – עיריית נתניה‪ ,‬בשיתוף תאגיד המיחזור‬
‫תמיר‪ ,‬משלימה בימים אלה את מהפכת המיחזור שהחלה‬
‫בעיר לפני כשנה ומרחיבה את פריסת הפחים הכתומים‬
‫לאיסוף פסולת אריזות ברחבי נתניה‪ .‬הפחים הכתומים‬
‫יוצבו לצד הפחים הירוקים‪ ,‬ובמקומם יוצא מכל חדר אשפה‬
‫פח ירוק אחד‪.‬‬
‫הפח הכתום מיועד לכלל האריזות הביתיות כגון‪ :‬אריזות‬
‫פלסטיק – אריזות מזון‪ ,‬אריזות של מוצרי טיפוח וניקיון‪ ,‬שקיות‬
‫ניילון‪ .‬אריזות מתכת – קופסאות שימורים‪ ,‬קופסאות תחליפי‬
‫חלב וקרטוני משקה‪ .‬התושבים יסייעו ביצירת סביבה ירוקה‬
‫בעזרת הפרדת האריזות לפח הכתום‪ ,‬ובכך יוכלו להגדיל‬
‫את כמות הפסולת הממוחזרת בישראל ולצמצם את כמות‬
‫הפסולת המועברת להטמנה ומזיקה לסביבה‪.‬‬
‫נתוני איסוף האריזות בשכונות קריית השרון‪ ,‬האירוסים וגלי‬
‫ים בנתניה‪ ,‬שבהן פרוסים כבר פחים כתומים‪ ,‬הם מרשימים‬
‫מאוד‪ ,‬ועל כן פריסת הפחים הכתומים מתרחבת לכל העיר‪.‬‬
‫מתוך האמונה כי חינוך והסברה יגדילו את היקפי הפסולת‬
‫המועברת למיחזור במקום להטמנה‪ ,‬בסמוך לפריסת הפחים‬
‫הכתומים‪ ,‬מבצעת עיריית נתניה בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר‬
‫פעילויות חינוך והסברה במסגרתן יחולקו לתושבי השכונה‬
‫שקיות כתומות לאיסוף פסולת אריזות בצירוף חומרי הסברה‪,‬‬
‫יתקיימו מפגשי שיתוף ציבור‪ ,‬אירועים קהילתיים ועוד‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬תבוצע פעילות הסברתית בבתי הספר ובגני הילדים‪.‬‬
‫הפנינג ירוק בשלולית החורף‬
‫העתקת פקעות‪ ,‬מתחם פארק נתניה‬
‫ראש עיריית נתניה‪ ,‬מרים פיירברג איכר‪" :‬נתניה היא‬
‫הראשונה מבין הרשויות במדינה שהכריזה על אימוץ סדר‬
‫יום לקיימות עירונית‪ .‬העירייה משקיעה משאבים רבים בקידום‬
‫פיתוח בר־קיימא‪ ,‬בהטמעת תהליכי חיסכון במשאבי טבע‬
‫ובטיפוח שמורות הטבע והריאות הירוקות של העיר‪ ,‬כחלק מן‬
‫המדיניות הסביבתית של נתניה ומתוך אמונה כי הקשר לערכי‬
‫טבע ונוף‪ ,‬הינו נדבך חשוב באיכות החיים של התושבים בעיר"‪.‬‬
‫בריכת החורף בנתניה – מדי חורף‪ ,‬כמו היפהפייה הנרדמת‪,‬‬
‫מקיצה מתרדמתה – בריכת החורף בנתניה‪ ,‬אחת משתי בריכות‬
‫החורף הגדולות‪ ,‬היפות והחשובות ביותר שנותרו במישור‬
‫החוף‪ .‬בריכה זו‪ ,‬השנייה בגודלה מבין בריכות החורף מצויה‬
‫בלב אזור המיועד לשימור ומהווה ריאה ירוקה בתחומי העיר‬
‫נתניה‪ .‬השטח שמסביב לבריכה מאופיין בחול מיוצב‪ ,‬עליו‬
‫גדלים מיני צמחים המיוחדים לטיפוס זה של קרקע ובכלל‬
‫זה ריכוזים גדולים של אירוס הארגמן‪.‬‬
‫מי שמזדמן בימים אלה לבריכה‪ ,‬יגלה מרבד של מים‪ ,‬אשר‬
‫בו ובסביבתו מתקיים באורח פלא כמעט מגוון ביולוגי עשיר‬
‫של צמחיית מים נדירה‪ ,‬ציפורים‪ ,‬יונקים ובעלי חיים אקווטים‬
‫המבלים מחצית מחייהם במים ואת מחציתם השנייה‪ ,‬לאחר‬
‫התייבשות השלולית – ביבשה‪.‬‬
‫נתניה‪ :‬בולטות‬
‫במיוחד הן‬
‫העבודות‬
‫האינטנסיביות‬
‫המתבצעות‬
‫באתר הפסולת‬
‫ההיסטורי‪,‬‬
‫המקפידות על‬
‫מניעת מפגעים‬
‫סביבתיים‪ ,‬כך‬
‫שהאתר הנמצא‬
‫כיום בתהליך‬
‫שיקום מהווה‬
‫פרויקט ייחודי‬
‫למיחזור וכן‬
‫פרויקט דגל‬
‫ברמה הארצית‬
‫והבינלאומית‬
‫בריכה אקולוגית בנתניה‬
‫שטחי השימור בפארק זה כוללים גם בית גידול יבש‪ ,‬המכיל‬
‫צמחייה ייחודית ונדירה של כורכר וחול מיוצב‪.‬‬
‫במרכז השטח מצויה הבריכה עצמה‪ ,‬שכאמור בימים אלה‬
‫היא מוצפת במי גשמים ונגר עילי‪ .‬שטחה המוצף נע בשנים‬
‫גשומות בין שמונים דונם עד מאה ועשרים דונם והיא מחזיקה‬
‫מים עד שלהי הקיץ‪.‬‬
‫המומחים יודעים לספר כי הבריכה נמצאת על קרקע‬
‫אלוביאלית‪ ,‬משמע אזור של קרקעות חול חומות אדומות‬
‫והיא מוקפת בטבע של עצי אקליפטוס גדולים שניטעו‬
‫בניסיון לייבוש המקום‪ .‬כן‪ .‬גם כאן גבר הטבע על האדם‬
‫ואנחנו יצאנו נשכרים‪....‬‬
‫‪7‬‬
‫מוניציפלי‬
‫מועצה אזורית מגידו ‪ -‬מרחב ביוספרי‬
‫רמת מנשה‬
‫מועצה אזורית מגידו נכללת בעשר הרשויות הירוקות‬
‫שנבחרו השנה‪ .‬המועצה האזורית "מגידו" היא אחת המועצות‬
‫האזוטריות הראשונות בארץ‪ ,‬עוד מתקופת המנדט הבריטי‪,‬‬
‫בשנת ‪ .1945‬תחום שיפוטה מקיף כ־‪ 180‬אלף דונם‪ ,‬חלקם‬
‫בעמק יזרעאל אך מרביתם ברמת מנשה‪ ,‬והיא גובלת‬
‫במועצות אזוריות‪ :‬עמק יזרעאל‪ ,‬גלבוע‪ ,‬אלונה וחוף כרמל‬
‫והעיר יוקנעם עלית‪.‬‬
‫ביער הרקפות‬
‫בה כללים וחוקים שאושרו במסגרת הפורומים השונים של‬
‫המרחב‪ ,‬בכללם הפורום הציבורי‪.‬‬
‫בשטחי המועצה אתרי מורשת ג'וערה‪ ,‬תל מגידו‪ ,‬מערת‬
‫הפלמ"ח ועוד‪ .‬המועצה מלווה את פעילות אתרי המורשת‬
‫ופועלת איתם לשמירה על מקומות אלה‪ .‬נוסף לכך מופעלת‬
‫בשטחי המועצה תוכנית שיקום מבנים אזורית הכוללת את‬
‫המועצה האזורית מגידו ועמק יזרעאל‪ .‬התוכנית מובלת על ידי‬
‫ועדת התכנון המרחבית יזרעאלים ובשיתוף המועצה והיישובים‪.‬‬
‫טיפול בפסולת‬
‫המרחב הביוספרי רמת מנשה‬
‫מועצה אזורית‬
‫מגידו‪ :‬תוכנית‬
‫ה מ ר ח ב‬
‫הביוספרי‬
‫כוללת חלוקה‬
‫לשטחי שימור‬
‫ושטחי פיתוח‪,‬‬
‫קביעת כללי‬
‫התנהלות לכל‬
‫אזור‪ ,‬הגדרות‬
‫התנהלות‬
‫מקצועיות‬
‫ושת"פ בין‬
‫כל הגורמים‬
‫המקצועיים‬
‫למן ראשיתה שימשה "גשר התיישבותי־ביטחוני" חיוני בין העמק‬
‫לכרמל ולמישור החוף‪ .‬יישוביה הראשונים נאחזו בשיפולי‬
‫עמק יזרעאל עם הקמת קיבוץ משמר העמק ב־‪ ,1926‬עליית‬
‫קיבוץ עין השופט ב‪ ,1937-‬שם החלה ההתיישבות במסגרת‬
‫יישובי "חומה ומגדל" עם קום מדינת ישראל‪ ,‬ועד ‪ 1952‬שאז‬
‫הושלם מניין היישובים‪ .‬השנה מציינת המועצה את חגיגות‬
‫השבעים‪ .‬כיום חיים תושבי המועצה בתשעה קיבוצים‪ ,‬שלושה‬
‫יישובים כפריים ומושבה אחת‪ .‬האוכלוסייה כוללת כ‪13,000 -‬‬
‫תושבים והיא נמצאת במגמה של התרחבות‪.‬‬
‫שטחי המועצה אזורית מגידו ויישוביה הוכרו בשנת‬
‫‪ 2011‬כמרחב ביוספרי‪ ,‬בהתאם לכך מפעילה הרשות‬
‫את כללי המרחב ומקדמת התנהלות על פי עקרונות‬
‫אלה בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫תוכנית המרחב הביוספרי כוללת חלוקה לשטחי שימור ושטחי‬
‫פיתוח‪ ,‬קביעת כללי התנהלות לכל אזור‪ ,‬הגדרות התנהלות‬
‫מקצועיות ושת"פ בין כל הגורמים המקצועיים‪ .‬זו אינה תוכנית‬
‫סטטוטורית (כמו כל המרחבים הביוספרים בעולם) אך יש‬
‫מועצה אזורית מגידו זוכת תחרות ‪ 10‬הרשויות הירוקות‬
‫מוניציפלי‬
‫‪8‬‬
‫הרשות היא אחת משלושים רשויות המקדימות בהפרדת‬
‫הפסולת‪ ,‬ומזה שנתיים וחצי (משנת ‪ )2012‬מופעלת באופן‬
‫סדור תוכנית אב מפורטת לטיפול בפסולת‪.‬‬
‫בכל יישובי המועצה ומרכזי הפעילות בה קיימים מתקני‬
‫מיחזור לסוללות‪ ,‬טקסטיל‪ ,‬קרטון‪ ,‬בקבוקים‪ ,‬עיתון‪ ,‬נייר לבן‪,‬‬
‫זכוכית‪ .‬גזם מפונה למרכזי גזם ומבוצע ריסוק‪.‬‬
‫קיימת הפרדה במקור בכל בית אב‪ .‬הפסולת המופרדת‬
‫נאספת על ידי צוות המועצה והיא מועברת לאתר קצה‬
‫בתחומי הרשות‪ .‬נוסף לכך קיימות עמדות מיחזור בכל בתי‬
‫הספר ובכל מוסדות המועצה‪ .‬הקומפוסט הנאסף ביישובים‬
‫עובר לשימוש חקלאי האזור‪ .‬המועצה גם מחלקת שקיות‬
‫בד לקניות‪.‬‬
‫בנייה ירוקה‬
‫המועצה קיימה קורס בנייה ירוקה לאדריכלים ואנשי מקצוע‪,‬‬
‫ובסופו של הקורס יגבשו משתתפי הקורס נוהל בנייה ירוקה‬
‫אותו תחיל המועצה על כל המבנים והתשתיות שיתוכננו וייבנו‬
‫בשטחיה – הקורס התקיים ביוזמת מחלקת הנדסה והמרחב‬
‫הביוספרי כחלק מהטמעת עקרונות המרחב הביוספרי בקרב‬
‫התושבים‪.‬‬
‫קיים תקן בנייה ירוקה לאזור התעשייה מבוא כרמל שנבנה‬
‫בימים אלו בשטחי המועצה ומשותף לעוד רשויות‪ .‬כמו כן‬
‫כל תוכנית שעניינה שינוי בשטחי המועצה‪ ,‬נבדקת על ידי‬
‫אקולוג המרחב הביוספרי ומובאת לדיון ציבורי‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪10‬‬
‫שביל "מרובע הכבישים" לרוכבי אופניים והולכי רגל‬
‫‪‬‬
www.hydrosport.co.il ● [email protected]
‫‪‬‬
‫המשך מעמוד ‪8‬‬
‫חינוך סביבתי‬
‫מערכת החינוך של המועצה מובילה ומפעילה תוכנית לימודים‬
‫ביוספרית בכל מוסדותיה‪ .‬זוהי תוכנית ייחודית וראשונית בארץ‬
‫ובכל הפעילויות משולבים גם ההורים‪.‬‬
‫במועצה – שלושה בתי ספר ירוקים (מתוך ארבעה בתי ספר)‬
‫ארבעה־עשר גני ילדים ירוקים (מתוך שישה־עשר גנים)‪.‬‬
‫בכל מערכות החינוך פועלות תוכניות סביבתיות ונעשה‬
‫עידוד למיחזור ושמירה על הסביבה‪ .‬בשני בתי ספר יסודיים‬
‫מפעילים התלמידים חנות יד שנייה בה משתמשים בבקבוקים‬
‫למיחזור כ"מטבע"‪ .‬בכל בתי הספר יש "הנהגות ירוקות" של‬
‫תלמידים‪ .‬בתחום המועצה נמצאת חווה אקולוגית "אדמה"‪,‬‬
‫המוכרת על ידי משרד החינוך‪.‬‬
‫ראשון לציון – זכתה באות הרשות הירוקה‬
‫בפעם השנייה ברציפות‬
‫ראשון לציון ‪ -‬השקיית אצטדיון הכדורגל העירוני במי גשמים‬
‫ברשות המים‬
‫מעריכים מאוד‬
‫את מערכת‬
‫המים ופעילות‬
‫התאגיד "מניב‬
‫ראשון"‪ ,‬ובחרו‬
‫את ראשון לציון‬
‫כמי שתייצג‬
‫את הפעילות‬
‫העירונית בנושא‬
‫המים בארץ‬
‫ראשון לציון מובילה בשנים האחרונות מהפיכה ירוקה אמיתית‪.‬‬
‫בוועדת תערוכת קלינטק התרשמו במיוחד מפרויקטים סביבתיים‬
‫ירוקים שעיריית ראשון לציון מובילה כמו פיתוח שטחים ירוקים‬
‫ופארקים המשמשים ריאות ירוקות לעיר‪ ,‬סלילת שבילי אופניים‬
‫ברחבי העיר‪ ,‬טיפוח אגמים עירוניים ושימוש במי גשם להשקיה‬
‫במערב העיר‪ ,‬חינוך סביבתי בבתי הספר וגני הילדים וכן הרחבת‬
‫מערך המיחזור העירוני כמו הגדלת אחוזי מיחזור בתחנות‬
‫המעבר‪ .‬לאחרונה גם פוזרו ברחבי העיר יותר מ‪ 4000-‬פחים‬
‫כתומים לאיסוף פסולת אריזות‪.‬‬
‫ראש עיריית ראשון לציון‪ ,‬דב צור‪ ,‬אמר‪" :‬בחירת ראשון לציון‬
‫כאחת מעשר הערים הירוקות בישראל היא רווח לכולנו ובמיוחד‬
‫בית ספר ירוק‪ -‬מרום ראשון‬
‫מוניציפלי‬
‫‪10‬‬
‫לדור העתיד‪ ,‬ילדינו יזכו לחינוך הטוב ביותר ליישום עקרונות‬
‫השמירה על הסביבה שילוו אותם במהלך כל חייהם‪ ,‬יעודדו‬
‫את השמירה על איכות חיינו בעיר ויצליחו להביא לחיסכון אדיר‬
‫באנרגיה‪ .‬עיריית ראשון לציון תמשיך לפעול בכל המישורים‬
‫להגברת המודעות לשמירה על הסביבה"‪.‬‬
‫מחזיקת תיק איכות הסביבה‪ ,‬חברת המועצה יפעת‬
‫מאירוביץ'‪ ,‬הוסיפה‪" :‬לתושבי ראשון לציון יש במה להתגאות‪,‬‬
‫ראשון לציון מובילה את תחום הקיימות והשמירה על הסביבה‬
‫בארץ‪ .‬אני קוראת לתושבי העיר להמשיך ולהירתם לעשייה‬
‫הסביבתית‪ ,‬יחד נתרום כולנו לסביבה טובה יותר"‪ .‬‬
‫תאגיד המים "מניב ראשון" ישקה את אצטדיון‬
‫הכדורגל במי גשמים‬
‫גשמי החורף שפקדו אותנו השנה מילאו את האגמים במערב‬
‫העיר ראשון לציון‪ .‬מיליוני שקלים נחסכים מדי שנה משימוש‬
‫באותם מי גשמים לצורך השקיית פארקים וגינות ציבוריות‬
‫בשכונות במערב העיר‪ .‬מסיכום שנת ‪ 2013‬עולה כי רק בשנה‬
‫שעברה הוחדרו כ־‪ 1.5‬מיליון קוב מי גשמים‪ ,‬ובכך חסכה‬
‫העירייה כחמישה מיליון שקלים‪ .‬השנה‪ ,‬עוד בטרם הסתיים‬
‫החורף‪ ,‬תאגיד המים מניב ראשון החדיר כ‪ 2.5-‬מיליון קוב מי‬
‫גשמים לאקוויפר‪ .‬הגשמים הרבים מאפשרים להשקות אזורים‬
‫נוספים בעיר‪ ,‬אחד מהם הוא אצטדיון הכדורגל העירוני במערב‪.‬‬
‫עד היום נרכשו המים להשקיית האצטדיון ממקורות‪ .‬המעבר‬
‫להשקיית האצטדיון באמצעות מי הגשמים שאגר תאגיד המים‬
‫מוביל לחיסכון אדיר של כ‪ 700-‬אלף שקלים בשנה‪.‬‬
‫ראשון לציון היא העיר היחידה בארץ הקולטת מי גשמים‪,‬‬
‫שהם מי נגר עילי‪ ,‬ומחדירה אותם למי התהום‪ ,‬קרי לאקוויפר‪.‬‬
‫פעולה זאת נעשית כבר משנת ‪ 1999‬בשטחים שבצפון־מערב‬
‫ראשון‪ .‬מי הגשמים נאספים בצינורות‪ ,‬מובלים ותעלות‪ ,‬והם‬
‫מוזרמים לאגם הסופרלנד שבמערב העיר‪ .‬אגם הסופרלנד‪,‬‬
‫מועברים המים במשאבות לאגם הנקיק הנמצא דרומית לאגם‬
‫הסופרלנד‪ .‬בחלק הדרום־מזרחי של אגם הנקיק‪ ,‬באזור חולי‪,‬‬
‫מחלחלים המים לאקוויפר‪.‬‬
‫לפני כשמונה שנים הניח תאגיד המים מניב קו השקיה באורך של‬
‫כשישה־עשר קילומטר המחובר לקידוח המים באגם הסופרלנד‪.‬‬
‫ההשקעה בפרויקט שעמדה על כ‪ 14.5-‬מיליון שקלים מחזירה‬
‫את עצמה משימוש באותם מי גשמים לצורך השקיה בעיר‪.‬‬
‫אגם הסופרלנד ואגם הנקיק במערב ראשון לציון נחשבים יחד‬
‫לאחת מפנינות הטבע היפות במרכז הארץ‪ .‬האגמים מהווים‬
‫גם כתחנת מעבר של נדידת ציפורים והמוני מטיילים פוקדים‬
‫את המקום בסופי שבוע וחגים‪.‬‬
‫מנכ"לית תאגיד המים מניב‪ ,‬סאלי לוי‪ ,‬מציינת‪" :‬ראשון‬
‫לציון מנצלת היטב את גשמי הברכה ומתעלת אותם ביעילות‬
‫לפארקים ולגנים הציבוריים וכעת גם לאצטדיון העירוני‪ .‬בימים‬
‫אלה אנו בוחנים אפשרות חיבור האמפי פארק החדש במערב‬
‫המשך בעמוד ‪12‬‬
‫שדרוג גן אושה בקרית גנים‪ -‬מתקני משחק ודשא סינטטי‬
‫‪‬‬
‫כנס הלקוחות השנתי‬
‫השקת החידושים הטכנולוגיים במגזר המוניציפלי‬
‫החברה לאוטומציה החדשה ‪ -‬הבית הטכנולוגי שלך!‬
‫‪19 | 05 | 2015‬‬
‫יום שלישי‬
‫"אבניו"‪ ,‬אייר פורט סיטי‪08:00-14:00 ,‬‬
‫מר חיים ביבס‬
‫ראש עיריית מודיעין‪-‬מכבים‪-‬רעות‬
‫ויושב ראש מרכז השלטון המקומי‬
‫בישראל‬
‫מר שמוליק ריפמן‬
‫ראש מועצה אזורית רמת נגב‬
‫ויושב ראש מרכז המועצות‬
‫האזוריות‬
‫תוכנית הכנס‪:‬‬
‫‪09:00 – 08:00‬‬
‫‪10:30 - 09:00‬‬
‫‪11:00 - 10:30‬‬
‫‪13:30 - 11:00‬‬
‫‪14:00 - 13:30‬‬
‫התכנסות ורישום‬
‫מליאה‪:‬‬
‫הצגת החידושים הטכנולוגים וה‪ Road Map-‬במערכות‬
‫מבית החברה לאוטומציה‬
‫הרצאת אורח – מרצה אורח בכיר – פרטים בהמשך‬
‫הפסקה וביקור בתערוכת שותפים ו ‪Demo Ground -‬‬
‫חלוקה למסלולים‪:‬‬
‫שילוב הטכנולוגיה בניהול הרשות המקומית והתאגיד והקשר עם התושב‬
‫(מיועד לראשי רשויות וסגניהם ומנכ"לים)‬
‫קומפלוט ‪ – Zoom In‬תכנון ובניה‪ ,‬מיפוי וניתוח מרחבי חוצה ארגון‬
‫(מיועד למנהלי ועובדי ועדות לתכנון ובניה‪ ,‬מהנדסי ערים‪ ,‬מומחי ‪ ,GIS‬תאגידי מים ועוד)‬
‫חדשנות טכנולוגית במגזר המוניציפלי‬
‫(מיועד למנמ"רים‪ ,‬גזברים ומנהלי מחלקות בכירים)‬
‫עם הפנים קדימה ‪ -‬חידושים במערכת שכר ומשאבי אנוש‬
‫(מיועד לחשבי שכר ומנהלי משאבי אנוש)‬
‫חידושים טכנולוגים בניהול מערכות הגביה והפיננסיות‬
‫(מיועד לגזברים‪ ,‬מנהלי גביה והכנסות‪ ,‬חשבי כספים בתאגידים ומנהלי‬
‫מחלקות בכירים)‬
‫ארוחת צהריים‬
‫התוכנית נתונה לשינויים‪ ,‬ט‪.‬ל‪.‬ח‬
‫לפרטים נוספים והרשמה‪ :‬טל‪ 03-6443899 .‬וכן באתר ‪www.ladpc.co.il/kenes‬‬
‫הפנינג גבעת האירוסים‬
‫למעלה מ‪ 5000-‬משתתפים השתתפו בהפנינג‬
‫גבעת האירוסים‬
‫גן בעברית ‪ -‬ראשון לציון‪ .‬ברוידא מעוז אדריכלות נוף‬
‫‪‬‬
‫המשך מעמוד ‪10‬‬
‫להשקיה במי נגר עילי‪ .‬חיסכון זה לצד השקעה אדירה בשיפור‬
‫והחלפת התשתיות‪ ,‬מניבים איכות מים טובה יותר לתושבים‬
‫וכמובן רווחים המושקעים חזרה בפרויקטים עירוניים"‪.‬‬
‫ראשון לציון‪:‬‬
‫מיליוני שקלים‬
‫נחסכים מדי שנה‬
‫משימוש במי‬
‫גשמים לצורך‬
‫השקיית פארקים‬
‫וגינות ציבוריות‬
‫בשכונות במערב‬
‫העיר‪ .‬מסיכום‬
‫שנת ‪ 2013‬עולה‬
‫כי רק בשנה‬
‫שעברה הוחדרו‬
‫כ־‪ 1.5‬מיליון קוב‬
‫מי גשמים‪ ,‬ובכך‬
‫חסכה העירייה‬
‫כחמישה מיליון‬
‫שקלים‬
‫קמפיין הסברה ומבצע אכיפה מוגברת בנושא‬
‫ניקיון‬
‫עיריית ראשון לציון הכריזה על קמפיין הסברה ומבצע אכיפה‬
‫מוגברת בנושא‪ .‬הקמפיין כולל שלטי חוצות ברחבי העיר וכן‬
‫פרסום על גבי מוניות שירות‪ .‬בשלטי הפרסום מתואר ריהוט‬
‫ביתי מיושן ובלוי לצד ערימות פסולת תחת הכותרת "הרחוב‬
‫הוא לא מקום לפסולת – לכלכת? שילמת"‪ .‬במקביל לפעילות‬
‫ההסברה‪ ,‬מינהל החינוך בעירייה הורה למנהלי בתי הספר לעסוק‬
‫בנושא הגברת המודעות החברתית לניקיון העיר‪ ,‬כחלק מתוכניות‬
‫לימוד לפיתוח אישי ומעורבות חברתית‪ .‬לצד הקמפיין‪ ,‬מבצעים‬
‫פקחי החברה לביטחון פעילות יזומה ומוגברת בשכונות העיר‬
‫לאיתור מלכלכים‪ :‬אזרחים המשליכים פסולת וחפצים ברחוב‬
‫או מתוך רכב ייקנסו ב‪ 730-‬שקלים‪ ,‬ואם מדובר בעובדי ארגון‪,‬‬
‫חברה או רכב מסחרי יהיה הקנס גבוה יותר‪ .‬כך גם באשר‬
‫להוצאת פסולת גדולה (גזם) או פסולת בניין שלא ביום הפינוי‬
‫המאושר‪ .‬הפקחים הונחו לעלות על עקבות המשליכים באמצעות‬
‫פרטים מזהים בפסולת‪ ,‬ורק לאחרונה נתפסו כמה נהגי משאיות‬
‫שרוקנו ממכולתם פסולת הן בשטחים פתוחים והן בשטח‬
‫מגודר המשמש כעסק‪ .‬לחובת הנהגים נרשמו קנסות בגובה‬
‫‪ ₪ 1500‬לכל נהג ונוסף לכך הם נדרשו לפנות את הפסולת‪.‬‬
‫עיריית ראשון לציון בשיתוף החברה להגנת הטבע מקיימת‬
‫בכל שנה את "הפנינג גבעת האירוסים" במטרה להגביר‬
‫את מודעות הציבור לשמירה על ערכי הטבע באזור ולציין‬
‫את פריחתו של אירוס הארגמן ושלל פרחי הבר‪.‬‬
‫במהלך האירוע‪ ,‬זכו המבקרים לשמוע הסברים על החי‬
‫והצומח‪ ,‬על הייחוד הבוטני של הגבעות‪ ,‬סלע הכורכר שהינו‬
‫תופעת טבע בקנה מידה עולמי המצוי בסכנת הכחדה וסקירה‬
‫על הפעילות הציבורית לשמירת גבעת האירוסים וסביבתה‬
‫כשמורה‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬לאור כניסתו של הפח הכתום לעיר‪ ,‬קיבלו את פני‬
‫המשתתפים פנטומימאים שתפקידם להסביר את תפקידו‬
‫של הפח הכתום‪ ,‬מה ניתן לזרוק בו ומה לא‪.‬‬
‫הפחים הכתומים מיועדים לאריזות ויוצבו לצד פחי האשפה‬
‫הכחולים המיועדים לנייר ופחי האשפה הירוקים המיועדים‬
‫לפסולת האורגנית‪ ,‬שכן גם פסולת זו עוברת תהליך של מיון‬
‫בתחנת המעבר‪ ,‬וחלקה אף עובר תהליך מיחזור‪ .‬בהגדרת‬
‫"אריזות" נכללים בין השאר‪ :‬קופסאות שימורים ריקות‪ ,‬שקיות‬
‫פלסטיק‪ ,‬קרטוני חלב ומשקה‪ ,‬אריזות של מוצרי טיפוח‪,‬‬
‫ְמכלים של מוצרי ניקיון ועוד‪ .‬במהלך התקופה תשיק העירייה‬
‫בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר קמפיין הסברה ברחבי העיר‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬קבוצת נגנים הפעילה את הקהל בנגינה על כלים‬
‫מחומרים ממוחזרים כמו פחי שימורים‪ ,‬בקבוקים ועוד‪ .‬סדנא‬
‫מיוחדת שעסקה בתזונה נכונה ובריאה הזמינה את הילדים‬
‫לבנות את הבית של עמי ותמי מפירות וירקות‪ .‬בנוסף‪ ,‬התקיימה‬
‫פעילות ספורטיבית לילדים ולהורים עם טרמפולינות וכדורי‬
‫דראמס – בליווי מדריכים‪ ,‬וסיורים מודרכים לגבעת האירוסים‬
‫עם מדריכי החברה להגנת הטבע‪.‬‬
‫בהתאם למדיניות ראש העירייה‪ ,‬דב צור‪ ,‬פועלת עיריית‬
‫ראשון לציון לקידום ושיפור בריאות התושבים‪ .‬במסגרת זו‬
‫הצטרפה ראשון לציון לרשת ערים בריאות בישראל‪ .‬את‬
‫הפנינג גבעת האירוסים מרכזת כוכי נדב‪ ,‬מקדמת הבריאות‬
‫העירונית‪ ,‬והוא חלק מפעילויות רבות המתקיימות במהלך‬
‫השנה לטובת בריאות הציבור כמו שינוי התנהגות בריאותית‪,‬‬
‫הרגלי תזונה בריאים‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬חשיבות השינה‪ ,‬השפעת‬
‫המדיה על עיצוב התנהגות‪ ,‬מניעת עישון ועוד‪.‬‬
‫מובילים במשק המים – הסינים באים ללמוד‬
‫משלחת מאוניברסיטת ‪ TSINGHUA‬של נציגי אקדמיה‬
‫ותעשייה מסין סיירו בראשון לציון עם עובדי תאגיד המים‬
‫מניב ראשון בראשות המנכ"לית סאלי לוי במטרה ללמוד‬
‫על השיטות והחידושים הטכנולוגיים בנושא המים בעיר‪.‬‬
‫הביקור יצא לפועל לאחר פנייה של האוניברסיטה לרשות‬
‫המים בישראל‪ .‬ברשות מעריכים מאוד את מערכת המים‬
‫המשך בעמוד ‪14‬‬
‫מוניציפלי‬
‫‪12‬‬
‫‪‬‬
‫עיצוב | סטודיו דנה ציביאק‬
‫פשוט יפה‬
‫הדור הבא של משטחי הבטיחות‬
‫‪w w w.p a sh u t y a ro k .co .il‬‬
‫חפשו אותנו!‬
‫המועצה היחידה ביהודה ושומרון שזכתה השנה בפרס‪ .‬לדברי‬
‫דובר המועצה‪" :‬ההפיכה לרשות ירוקה היא תהליך שינוי עקבי‪,‬‬
‫רציף והדרגתי‪ ,‬שלא היה מתאפשר לולא קבענו והטמענו אמנת‬
‫שירות לתושב ותוכנית עבודה שנתית‪ .‬המהלכים שננקטו לא‬
‫היו יכולים להתבצע ללא שיתוף הציבור בדיון ובהחלטות‪.‬‬
‫רשות ירוקה מבחינתנו משקפת תהליך חברתי‪ .‬ראוי להדגיש‬
‫כי מדובר גם בלקיחת אחריות אישית של מקבלי ההחלטות‬
‫במועצה‪ ,‬שבראשה מכהן דוידי פרל"‪.‬‬
‫להלן על כמה מפעילויות המועצה בתחומים שנבדקו‪:‬‬
‫הסינים מבקרים בראשון לציון ‪ -‬תאגיד המים מניב‪ -‬פברואר ‪2015‬‬
‫‪‬‬
‫המשך מעמוד ‪12‬‬
‫ופעילות התאגיד מניב‪ ,‬ובחרו את ראשון לציון כמי שתייצג‬
‫את הפעילות העירונית בנושא המים בארץ‪ ,‬או כפי שניסחו‬
‫זאת ברשות המים "בחרנו בתאגיד מוביל טכנולוגית וארגונית‬
‫דוגמת תאגיד מניב ראשון'"‪.‬‬
‫הסיור בעיר נערך בהשתתפות נציגים מהאוניברסיטה‬
‫מסין ובהם נציגי האקדמיה בתחום ננו‪-‬טכנולוגיה‪ ,‬מנכ''ל‬
‫פרויקט שיתוף פעולה אקדמי מסחרי ויו"ר קרן השקעה‬
‫סינית בטכנולוגיה‪.‬‬
‫הביקור בעיר החל בסקירה של מנהל היחידה לביטחון‬
‫מים ברשות המים‪ ,‬דני לקר‪ .‬לאחר מכן מנכ"לית מניב‬
‫ראשון‪ ,‬סאלי לוי‪ ,‬סיפרה על הקמת התאגיד ופעילותו בשנים‬
‫האחרונות‪ .‬מנהל הביטחון בתאגיד‪ ,‬שמעון מורד‪ ,‬וכן חיים‬
‫דואק מחברת ‪ – QWATER‬הציגו אמצעים לחירום וכן פריסת‬
‫נקודת חלוקת מים מודרנית ו מערכת שליטה ובקרה המדגימה‬
‫הגנה על ברזי כיבוי‪ .‬בהמשך התקיימו סיורים במתקני המים‬
‫בעיר ובפארק האגמים‪ ,‬שבהם פועלות משאבות מיוחדות‬
‫שמעבירות את המים שנאגרו באגמים במערב העיר אל‬
‫השקיית פארקים וגינות בשכונות הסמוכות‪ .‬נציין כי יוזמה זו‬
‫של התאגיד מביאה לחיסכון של כחמישה מיליון שקלים בשנה‪.‬‬
‫התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה בתחום‬
‫הרשות‪ :‬לאחר ביצוע סקר אנרגיה של כל הצירים‪ ,‬הצמתים‬
‫והכיכרות המוארות‪ ,‬אושר תקציב של כ־‪ ₪ 100,000‬לשינוי‬
‫התאורה לנורות חסכוניות בשטחים הבנויים והציבוריים; הוגשה‬
‫למשרד האנרגיה הצעה למכרז להתייעלות אנרגטית ממוקדת‬
‫טכנולוגיה; מתוכנן בבניין המועצה אגף נוסף שייבנה על פי‬
‫עקרונות של בנייה ירוקה – שימוש במים אפורים ואוורור‬
‫טבעי; מבוצעת הפרדת מערכת מים וביוב בקריית החינוך‬
‫(שישה בתי ספר‪ ,‬בניין המועצה‪ ,‬מתנ"ס ובריכה) על מנת‬
‫להתחיל ולנהל את מדיניות המים של כל אחד מהצרכנים‬
‫בצורה נבונה יותר ולהוריד את הפחת‪ .‬החיסכון הצפוי הוא‬
‫למעלה מ־‪ ₪ 50,000‬בשנה‪.‬‬
‫מועצה אזורית גוש עציון – רשות ירוקה‬
‫באוקטובר ‪2014‬‬
‫מועצה אזורית‬
‫גוש עציון‪,‬‬
‫באמצעות בית‬
‫ספר שדה כפר‬
‫עציון‪ ,‬חנכה‬
‫סינגל אופניים‬
‫באורך ‪35‬‬
‫קילומטר‪ ,‬הארוך‬
‫ביותר בארץ‬
‫מוניציפלי‬
‫‪14‬‬
‫הפרדה במקור‬
‫הפרדת פסולת לקומפוסטר ביישובי המועצה‬
‫המועצה האזורית גוש עציון קיבלה את מעמדה כמועצה‬
‫אזורית בשנת ‪ .1979‬המועצה ממוקמת מדרום לירושלים‪,‬‬
‫שטח השיפוט שלה הוא ‪ 285,000‬דונם‪ ,‬אוכלוסיית המועצה‬
‫פרוסה בעשרים יישובים‪ ,‬בהרכב הטרוגני‪ :‬יישובים חילוניים‪,‬‬
‫יישובים דתיים־לאומיים‪ ,‬יישובים מעורבים‪ ,‬יישובים חרדיים‬
‫וקיבוצים‪ .‬המועצה הכפילה את אוכלוסייתה בעשור האחרון‪,‬‬
‫וכיום היא עומדת על למעלה מ‪ 22,000-‬תושבים‪ .‬קצב הגידול‬
‫השנתי‪ ,‬בשלוש השנים האחרונות‪ ,‬עומד על ‪ 5.4%‬בממוצע‪.‬‬
‫זו השנה השנייה ברציפות שהמועצה האזורית גוש עציון‬
‫זוכה בפרס רשויות ירוקות בתערוכת "קלינטק"‪ ,‬והיא‬
‫מיחזור והפרדת פסולת – המועצה האזורית גוש עציון‬
‫נמנית עם ‪ 31‬רשויות מקדימות המפרידות פסולת‪ ,‬והיא‬
‫הראשונה והיחידה בישראל אשר מיישמת את מהלך‬
‫הפרדת הפסולת לשלושה זרמים‪ .‬נוסף לכך התושבים גם‬
‫מפרידים נייר‪ ,‬בקבוקים‪ ,‬קרטונים וזכוכית ולמעשה מפרידים‬
‫לשבעה זרמים; בקריית החינוך ישנו מרכז מיחזור המרכז‬
‫איסוף פסולת אלקטרונית‪ ,‬מתכת‪ ,‬טקסטיל וסוללות‪ .‬מרכזים‬
‫משניים קיימים גם ביישובים‪ .‬במרבית היישובים יש מערך‬
‫איסוף מכלי פיקדון‪ ,‬והכספים שנצברים מועברים לפרויקטים‬
‫של חסד וקהילה; על אף שחוק איסוף הפסולת האלקטרונית‬
‫לא חל ביו"ש‪ ,‬עד סוף ‪ 2015‬יוכנסו עוד מתקנים לשני יישובים‬
‫נוספים; תוכנית הסברה מבית לבית במסגרת פרויקט "הפרדה‬
‫המשך בעמוד ‪16‬‬
‫‪‬‬
‫ולפמן תעשיות גאה להציג‪:‬‬
‫צילום ‪ :‬שי אדם עיצוב‪ :‬רחלי צרפתי כהן‬
‫פרויקט טיילת עין בוקק בים המלח‬
‫ספסלי שרונה‪ ,‬ריצוף כרמלסטון בגוון קוקטייל צהוב מדברי‪.‬‬
‫תכנון‪ :‬אדריכלית נוף מוסיטה פורמן‬
‫‪www.wolfman-ind.co.il‬‬
‫‪‬‬
‫המשך מעמוד ‪14‬‬
‫במקור" הסתיימה בכל היישובים לצד תוכנית חינוכית בבתי‬
‫הספר והגנים‪ .‬התוכנית להפרדת פסולת מופעלת על כל‬
‫בתי האב במועצה‪.‬‬
‫ביוני ‪ 2014‬הושלם פרויקט הטמעת הפרדת הפסולת במועצה‪.‬‬
‫‪ 95%‬מבתי האב ובמוסדות החינוך ברחבי המועצה מפרידים‬
‫לשלושה זרמים; קיימת מערכת בקרה באמצעות בקר איכות;‬
‫התקיים מערך הסברה לתושבים מתוך ראייה קהילתית‬
‫סביבתית מתקדמת‪ .‬המערך כלל הדרכה מבית לבית‪,‬‬
‫פרסומים‪ ,‬הדרכות בבתי ספר ובגנים‪.‬‬
‫הפרדה במקור‬
‫מועצה אזורית‬
‫גוש עציון‪:‬‬
‫ההפיכה לרשות‬
‫ירוקה היא תהליך‬
‫שינוי עקבי‪,‬‬
‫רציף והדרגתי‪,‬‬
‫היה‬
‫שלא‬
‫מתאפשר לולא‬
‫קבענו והטמענו‬
‫א מ נ ת ש ירו ת‬
‫לתושב ותוכנית‬
‫עבודה שנתית‪.‬‬
‫המהלכים‬
‫שננקטו לא היו‬
‫יכולים להתבצע‬
‫ללא שיתוף‬
‫הציבור בדיון‬
‫ובהחלטות‬
‫מוניציפלי‬
‫‪16‬‬
‫שבילי אופניים – באוקטובר ‪ 2014‬המועצה‪ ,‬באמצעות‬
‫בית ספר שדה כפר עציון‪ ,‬חנכה סינגל אופניים באורך ‪35‬‬
‫קילומטר‪ ,‬הארוך ביותר בארץ; בעלות של ‪ ₪ 50,000‬הוכשרו‬
‫דרכים בטיחותיות לתלמידים‪.‬‬
‫גינון וחיסכון במים – בשנת ‪ 2014‬הוקמו שלושה שצ"פים‬
‫וב‪ 2015-‬מתוכננים עוד שצ"פים; גינות ושטחים ציבוריים‬
‫הוסבו ועתידים להיות מוסבים למרבדי דשא סינתטי; ההשקיה‬
‫היא לילית ומבוצעת על פי לוח הפעלה; בשנת ‪ 2014‬צומצם‬
‫חשבון הגינון בכ‪ ;20%-‬הרשות מתכננת הרחבה של השטחים‬
‫הציבוריים וצמצום בהוצאות הגינון והמים‪ ,‬באמצעות שתילת‬
‫עצים ופרחים הדורשים רמת גינון תחזוקה והשקיה נמוכים‪,‬‬
‫ובשילוב של אלמנטים סביבתיים‪.‬‬
‫מי קולחין להשקיה – קיימים שני מט"שים גדולים ומספר‬
‫מט"שים קטנים‪ .‬המטש"ים הגדולים משיבים את המים‬
‫להשקיית המטעים בשטחי הרשות; ב‪ 2015-‬מתוכננים בניית‬
‫מט"שים נוספים ושדרוג קיימים‪.‬‬
‫היריד הירוק ‪ -‬ייצור חשמל על ידי דיווש באופניים‬
‫מוסדות חינוך ירוקים – המועצה נמצאת בתהליך הסמכת‬
‫גנים ירוקים‪ ,‬יש ‪ 12‬גננות משתלמות במסגרת תוכנית‬
‫ההשתלמויות בפסג"ה בקריית ארבע‪ ,‬ישנם שני בתי ספר‬
‫ירוקים‪ ,‬ועוד בתהליך הסמכה‪.‬‬
‫שיתוף פעולה בין הורים‪ ,‬תלמידים וגורמי חינוך ליזמות‬
‫בתחום איכות הסביבה – פעולות רבות נעשות בתחום;‬
‫נציין במיוחד יוזמה חינוכית שתיקצבו המועצה והיישוב –פיסול‬
‫סביבתי בגן חרוב בתקוע משימוש חוזר בחומרים‪ ,‬תהליך‬
‫שנעשה בשיתוף הורים‪ ,‬ותהליך נוסף בבית הספר‪ :‬פריצת‬
‫שבילים בשיתוף בית ספר שדה כפר עציון; בבית הספר‬
‫האזורי חן‪-‬נריה ישנה מנהיגות ירוקה שעובדת בשיתוף עם‬
‫נציגות מטעם איגוד ערים יהודה והקק"ל‪ .‬התלמידים מעבירים‬
‫שיעורים לכלל התלמידים‪ ,‬והתלמידים מקבלים משימות‬
‫למעקב וחקר בבית בשיתוף ההורים‪ ,‬כגון‪ :‬מעקב אחרי פעולות‬
‫חוסכות מים בבתי התלמידים‪ ,‬טביעת רגל אקולוגית ועוד‪.‬‬
‫הטמעת נושא הגנת הסביבה במערכת החינוך – במסגרת‬
‫פרויקט הפרדה במקור‪ ,‬התקיים יום ירוק מרוכז לשלושה בתי‬
‫הספר האזוריים בנושא קיימות‪ ,‬הפרדת פסולת ומיחזור‪ :‬בבית‬
‫הספר האזורי התקיים יום ספורט ששילב בין התחומים‪ :‬קיימות‪,‬‬
‫זה"ב וספורט; מופעלת תחרות "אליפות הסביבה"‪ ,‬שבה כל‬
‫כיתה נדרשת להוכיח פעילות בנושאי הקיימות השונים במהלך‬
‫השנה כולה; הושלם מערך ההסברה וההטמעה של פרויקט‬
‫הפרדה במקור בגני הילדים ובמעונות ברחבי המועצה‪.‬‬
‫מבצעי ניקיון – מדי שנה בשנה הרשות משתתפת ביום‬
‫הניקיון הארצי‪ ,‬ובאופן שוטף מבצעי הניקיון והסיוע ליישובים‬
‫נעשים לרוב לקראת חגי תשרי וחג הפסח‪.‬‬
‫חקיקה‪ ,‬פיקוח ואכיפה בנושאי סביבה – נחקקו ארבעה‬
‫חוקי עזר בתחום איכות הסביבה‪ :‬העמדת רכב וחנייתו‪,‬‬
‫אחזקת מקלטים‪ ,‬סימון רחובות‪ ,‬מודעות ושלטים; המועצה‬
‫הפיצה נוהל‪ ,‬ובעקבותיה אימצו את הנוהל עמותת התיירות‬
‫והמועצה הדתית‪ ,‬במסגרתו לא תינתן תמיכה מטעם המועצה‪,‬‬
‫או תישלל תמיכה שהובטחה‪ ,‬במידה שהגוף שלו הובטחה‬
‫התמיכה נתפס או נקנס בעבירה על אחד מחוקי העזר בתחום‬
‫איכות הסביבה; כעשרים עובדים מקרב הרשות מוכשרים‬
‫ומוסמכים בתחום האכיפה הסביבתית‪.‬‬
‫שיתוף הציבור בקבלת החלטות עירוניות – באתר‬
‫האינטרנט של המועצה מפורסמים דוחות בתחומי איכות‬
‫הסביבה‪ ,‬נוסף לכך מתקיימים מעת לעת מפגשי תושבים‬
‫לשם שילובם בקבלת ההחלטות העירוניות; מתבצעים סקרי‬
‫עמודות וסקרי שביעות רצון; ראש המועצה‪ ,‬דוידי פרל‪,‬‬
‫מנהיג מדיניות "דלת פתוחה"‪ ,‬מדי שבוע; מליאות המועצה‬
‫פתוחות‪ ,‬והפרוטוקולים מתפרסמים במועד ובאופן גלוי לציבור‬
‫הרחב; בדצמבר ‪ 2014‬הופצה לעיון הציבור מדיניות הרשות‬
‫לשימוש במצלמות אבטחה ומעקב במרחב העירוני‪ ,‬על מנת‬
‫לקבל את עמדת הציבור בנושא‪ˆ .‬‬
‫היריד הירוק ‪ -‬סדנאות קומפוסט‬
‫שימוש חוזר במבנים‪.‬‬
‫מקרה מבחן‪ :‬רוטרדם‬
‫אדריכלית‬
‫הגר צור*‬
‫כ ח ל ק‬
‫מעקרונות העיר‬
‫הקומפקטית‬
‫מנסים לבחון‬
‫אפשרויות של‬
‫המצאי הקיים‬
‫של המבנים‬
‫בעיר על מנת‬
‫ליצור מערכת‬
‫עירונית מגוונת‬
‫הנותנת מענה‬
‫בר־קיימא‬
‫לתושביה‬
‫*הכותבת היא אדריכלית‬
‫בוגרת הטכניון‪ ,‬בעלת‬
‫משרד לתכנון אורבני‪,‬‬
‫נופי ואדריכלי ומרצה‬
‫בבית הספר לעיצוב‪,‬‬
‫המכללה למנהל‪.‬‬
‫במהלך שהותה בהולנד‬
‫הייתה שותפה לתכנון‬
‫פרויקטים של מבנים‬
‫בשימוש חוזר כחלק‬
‫מהעיר הקומפקטית‪.‬‬
‫מוניציפלי‬
‫‪18‬‬
‫‪ JOBSVEEM‬בית האריזה לשעבר מתפקד בשימוש חוזר עם ‪ 110‬דירות במגוון גדלים ומשרדים ומסחר בקומת הקרקע‪.‬‬
‫‪mei architects and planners. Photo: Jeroen Musch‬‬
‫ב‬
‫הולנד אוהבים לחשוב הפוך‪ .‬במקום להתרחב‬
‫מצטמצמים ומצופפים‪ .‬צפיפות היא כבר לא‬
‫מילה גסה‪ .‬צפיפות היא שם נרדף לעושר עירוני‬
‫ולאיכות חיים גבוהה‪ .‬היא הקיום של מגורים בצד‬
‫עבודה ופנאי‪ ,‬והעיקר‪ ,‬בעיר הקומפקטית שמתבססת‬
‫על תכנון עירוני ירוק ומקיים‪ ,‬לא עומדים בפקקים‬
‫ודואגים שהכול יהיה במרחק הליכה‬
‫רוטרדם‪ .‬עיר נמל המונה כ‪ 700-‬אלף תושבים‪ ,‬ממוקמת‬
‫כשבעים ק"מ מדרום לאמסטרדם‪ .‬סיפור העיר הוא טרגי‬
‫עם סוף (הווה) טוב‪ ,‬ומקביל מאד לסיפור הבנייה הישראלי‪.‬‬
‫רוטרדם החלה את דרכה ככפר דייגים קטן על גדת נהר‬
‫הרוטה לפני יותר מ‪ 500-‬שנה‪ .‬הכפר גדל והתפתח‪ ,‬הפך‬
‫לעיר‪ ,‬והעיר התפתחה והפכה לעיר נמל‪ .‬מי שזכה לבקר‬
‫ברוטרדם לפני מלחמת העולם השנייה היה זוכה לראות עיר‬
‫דומה מאוד בתבניתה לאמסטרדם‪ :‬תעלות ציוריות ולגדותיהן‬
‫בתי אבן צרים‪.‬‬
‫בית האריזה הנטוש באזור הנמל‪ -‬קסם ארכיטקטוני של‬
‫קורות עץ ועמודי ברזל‪ .‬איך משמישים חלל בעומק ‪ 25‬מ'?‬
‫‪mei architects and planners. Photo: Peter Kooijman‬‬
‫בחודש מאי ‪ 1940‬נמחק מרכז העיר רוטרדם בהפגזה של‬
‫הגרמנים‪ .‬מרכז עיר שוקקת על בתיה‪ ,‬רחובותיה‪ ,‬תעלותיה‪.‬‬
‫‪ 80‬אלף בני אדם איבדו את קורת הגג בהפגזה זו‪900 ,‬‬
‫נהרגו‪ .‬הטראומה הייתה קשה לשיקום‪ .‬הפצעים מיאנו להגליד‬
‫והעיר דיממה שנים רבות עד שצברה מספיק כוחות כדי לקום‬
‫מחדש מבין ההריסות‪.‬‬
‫ראש העיר לא אמר נואש‪ .‬הוא ביקש להפיח רוח חיים במרכז‬
‫העיר באמצעות תוכנית חדשה ועדכנית‪ ,‬המושתתת על‬
‫עקרונות האדריכלות המודרנית והכללים הברורים שלה –‬
‫עידוד שימוש בכלי רכב‪ ,‬הפרדת שימושים‪ ,‬צפיפות מגורים‬
‫נמוכה‪ ,‬מרווחים גדולים בין הבניינים‪ ,‬מגרשי חניה עצומים‬
‫במרכז העיר‪.‬‬
‫טובי האדריכלים של הימים ההם נבחרו להתוות את התוכנית‬
‫החדשה והמודרנית‪ :‬לא עוד בנייה מסורתית מיושנת אלא‬
‫בנייה חדשנית בבטון ופלדה‪ .‬לא עוד רחובות צרים ותעלות‬
‫מצחינות המנקזות את הביוב‪ .‬אנו רוצים דרכים רחבות שבהן‬
‫יזרום שטף המכוניות‪.‬‬
‫וכך הוקם מרכז רוטרדם החדש‪ ,‬יש מאין‪ ,‬על בסיס תוכנית‬
‫של משרד האדריכלים הוותיק – ואן דר ברוק ובקמה‪ .‬רוטרדם‬
‫שיקמה את עצמה‪ ,‬ואולם המרכז החדש היה לה לרועץ‪.‬‬
‫החנויות הסגורות בשעה שש בערב זימנו לאזור שימושים‬
‫משניים שלא הוגדרו בתוכנית‪ .‬הרחובות הרחבים יצרו מרחקים‬
‫גדולים מדי להליכה ועודדו שימוש בכלי רכב‪ .‬אזורים רבים‬
‫תוכננו בקנה מידה שלא הזמין אנשים להשתמש בו‪ .‬המבנים‬
‫הגדולים שנבנו עבור חברות משרדים בשנות ה‪ 60-‬כבר לא‬
‫התאימו לדרישות של הזמן החדש וכך התרוקנו מבנים רבים‬
‫משימושם המקורי‪.‬‬
‫מרכז העיר היה חלש מדי והלך ונחלש עם ההתרחבות‬
‫לפרוורים‪ .‬בחזון העיר רוטרדם לשנת ‪ 2030‬מדברים על‬
‫הדבר ההפוך – העיר הקומפקטית‪ .‬יצירת עיר שבה הצפיפות‬
‫גדולה ומפרה‪ ,‬שבה המרחקים קטנים ונעים בה ללכת‪ ,‬עירוב‬
‫בית האריזה הפך לבית מגורים‪ .‬האטריומים נועדו להכנסת אור ואוורור לדירות‬
‫‪mei architects and planners. Photo: Jeroen Musch‬‬
‫שימושים המאפשר מגורים‪ ,‬עבודה ופנאי במרחק קטן‪ .‬הכול‬
‫תוך כדי התרחבות פנימה אל תוך מרכז העיר והחייאת המרכז‬
‫בדרכים שונות‪.‬‬
‫כחלק מעקרונות העיר הקומפקטית מנסים לבחון אפשרויות‬
‫של המצאי הקיים של המבנים בעיר על מנת ליצור מערכת‬
‫עירונית מגוונת הנותנת מענה בר־קיימא לתושביה‪.‬‬
‫עם הפניית המשאבים והזרקורים לתוך העיר‪ ,‬סומנו מבנים‬
‫שנועדו לשימור אך עמדו ריקים במשך שנים רבות‪ .‬מדובר‬
‫במבנים אשר הפעלתם מחדש והכשרתם לשימוש דורשות‬
‫תקציבים מיוחדים וחשיבה יצירתית בחיפוש פתרונות‪ .‬מבנים‬
‫אשר היוו אבני דרך בהיסטוריה המקומית אך מסיבות שונות‬
‫נותרו שוממים‪.‬‬
‫אני רוצה לעצור רגע ולהסביר מהי המשמעות של מבנה נטוש‬
‫העומד ריק כמה וכמה שנים‪ .‬בניין מתפקד ומלא חיים לא רק‬
‫עובד בעצמו אלא הוא גם משפיע על התנועה בסביבתו‪ ,‬על‬
‫התכונה‪ ,‬על ההתרחשות‪ ,‬ובכך מהווה מקום משיכה לשימושים‬
‫נוספים‪ ,‬משניים‪ .‬קחו לדוגמה מבנה משרדים פעיל – כל בוקר‬
‫נכנסים אליו העובדים המגיעים ברכב‪ ,‬באופניים‪ ,‬בתחבורה‬
‫ציבורית‪ .‬בדרך פוגשים אנשים נוספים‪ ,‬נוצרת אינטראקציה‪,‬‬
‫נוצרים קשרים‪ ,‬יש פעילות ברחוב‪ .‬הולכים לשתות קפה‬
‫ביחד‪ ,‬בצהריים קונים משהו לאכול‪ .‬בסוף היום נוצרת שוב‬
‫ההזדמנות למפגשים ספונטניים‪ .‬עכשיו‪ ,‬תארו לעצמכם בניין‬
‫משרדים ריק‪ .‬אין יוצא ואין בא‪ .‬הדלת נותרת סגורה‪ ,‬בכניסה‬
‫מצטבר אבק‪ .‬עצם הדבר שהמבנה עומד ריק ומבחינה פיזית‬
‫הולך ומתפורר הינו רק היבט אחד‪ .‬ההיבט האחר‪ ,‬ולמעשה‬
‫המשמעותי יותר‪ ,‬הוא ההיבט העירוני והשפעת המבנה הנטוש‬
‫על סביבתו המיידית‪ .‬בפינותיו הנידחות של המבנה מוצאים‬
‫מקום שימושים שאינם רצויים המגיעים בשעות מאוחרות‪.‬‬
‫ההשפעה השלילית הולכת ומתרחבת ומדרדרת גם את‬
‫הסביבה המיידית‪ .‬זה לא כל כך נעים לראות בניין סגור‪.‬‬
‫מי רוצה לגור בבית האריזה הנטוש?‬
‫‪mei architects and planners. Photo: Peter Kooijman‬‬
‫אביא לפניכם שלושה מקרים של מבנים שחזרו לחיים‬
‫ברוטרדם‪ .‬סיפורי המבנים הללו הם דוגמה ליוזמה של‬
‫עירייה שקובעת איזה מבנה לשימור ואיזה להריסה‪ ,‬דוגמה‬
‫ליזמים המוכנים להשקיע ולקחת סיכונים בביצוע פרויקטים‬
‫לא סטנדרטיים ודוגמה לאדריכלים בעלי תושייה ויצירתיות‬
‫רבה שהשכילו לגשר על הפערים ולמצוא פתרונות מניבים‬
‫וכדאיים ועם זאת בעלי ערך אדריכלי רב‪ .‬אספר על מבנים‬
‫אלה כיוון שזכיתי להיות חלק מצוות התכנון שלהם במהלך‬
‫שנות עבודתי ברוטרדם‪ .‬ישנם ברוטרדם עוד מבנים רבים‬
‫עם סיפור דומה‪.‬‬
‫בניין חלוקת הדואר‬
‫מבנה זה נבנה בשנת ‪ 1959‬על ידי האדריכל ‪KRAAIJVANGER‬‬
‫ושימש נקודת פיזור ואיסוף דואר‪ .‬המבנה הוקם בצמוד למסילת‬
‫הרכבת כך שמסילה אחת הגיעה עד לרמפה בקומת הבניין‬
‫התחתונה‪ .‬הדואר שנפרק מהרכבת הורם במעליות משא עד‬
‫לקומה ה‪ 14-‬של הבניין ומשם החל מסע המיון שעבר מספר‬
‫אולמות עד לקומת הקרקע‪ .‬המבנה הוקם ברוח המודרניזם‪,‬‬
‫מבנה עצום בעל נוכחות בטון מרשימה עם פתחי זכוכית‬
‫גדולים לאולמות המיון והחלוקה‪ .‬את החזיתות הצדדיות ואת‬
‫המעברים עיטרו עבודות אמנות רבות‪ .‬לאחר מעבר בניין‬
‫הדואר מחוץ לעיר‪ ,‬ננטש המבנה ועמד ריק למשך יותר מעשר‬
‫שנים‪ .‬עשרים אלף מ"ר במיקום הכי טוב בעיר עומדים ריקים‬
‫למעלה מעשר שנים‪.‬‬
‫מאחר שאולמות הדואר הם אולמות גדולים בעלי גובה‬
‫רב‪ ,‬היה קשה למצוא פונקציה חדשה שתוכל לאכלס את‬
‫המקום‪ .‬הפתרון האדריכלי של קייס קאן ‪KAAN KEES‬‬
‫‪ www.kaanarchitecten.nl‬הוא למעשה פשרה – ויתור על‬
‫העוצמה האדריכלית של האולמות שגובהם שבעה מטרים‬
‫וחלוקתם לשניים באמצעות הוספת רצפה‪ .‬הוויתור הזה‬
‫איפשר ליזם שטח רצפה מניב גדול מאוד וכך למעשה‬
‫נוצרה ההזדמנות לשפץ את המבנה‪ .‬הרצפות הנוספות נתלו‬
‫באמצעות חבקים מהקונסטרוקציה הקיימת‪ ,‬שהייתה מספיק‬
‫חזקה לשאתם‪ .‬כך חזר לחיים מבנה זה‪ ,‬אשר כיום מעורר‬
‫פעילות חיובית בסביבתו ומחזיר את השם הטוב לשכונה כולה‪.‬‬
‫המבנה כולו אוכלס במשרדים‪ ,‬ובקומת הקרקע ממוקמים‬
‫חדר כושר ובית קפה‪.‬‬
‫בחזון העיר‬
‫רוטרדם לשנת‬
‫‪ 2030‬מדברים‬
‫העיר‬
‫על‬
‫הקומפקטית‪.‬‬
‫יצירת עיר שבה‬
‫הצפיפות גדולה‬
‫ומפרה‪ ,‬שבה‬
‫המרחקים קטנים‬
‫ונעים בה ללכת‪,‬‬
‫עירוב שימושים‬
‫ה מ א פ ש ר‬
‫מגורים‪ ,‬עבודה‬
‫ופנאי במרחק‬
‫קטן‪ .‬הכול תוך‬
‫כדי התרחבות‬
‫פנימה אל תוך‬
‫מרכז העיר‬
‫והחייאת המרכז‬
‫בדרכים שונות‬
‫בית האריזה הישן‪ ,‬ומבנה תחנת הכוח‬
‫רמפות הפריקה והטעינה של בית האריזה משמשות‬
‫כמרפסות לדירות‪mei architects and planners. .‬‬
‫‪Photo: Peter Kooijman‬‬
‫שני מבנים אלה נבנו בתחילת המאה ה‪ 20-‬באזור הנמל של‬
‫רוטרדם‪ .‬נמל רוטרדם היה עד לפני כמה שנים הנמל הגדול‬
‫בעולם‪ .‬עדיין נמל רוטרדם מהווה את נקודת הכניסה העיקרית‬
‫לאירופה‪ .‬צורכי הנמל משתנים עם השנים‪ ,‬הספינות הולכות‬
‫וגדלות וכיום רוב פעילות הנמל עוברת מערבה – לים‪ .‬המעבר‬
‫‪19‬‬
‫מוניציפלי‬
‫‪ JOBSVEEM‬על רקע נהר המאס‪ ,‬מפרץ הנמל והעיר‬
‫רוטרדם המתחדשת‪mei architects and planners. .‬‬
‫‪Photo: Jeroen Musch‬‬
‫‪ JOBSVEEM‬חזית אחורית עם רציף הפריקה והטעינה‪ .‬קומת הקרקע פתוחה למסחר ובקומת‬
‫הגג נוספו פנטהאוזים‪mei architects and planners. Photo: Peter Kooijman .‬‬
‫סיפורי המבנים‬
‫הם דוגמה‬
‫ליוזמה של‬
‫עירייה שקובעת‬
‫איזה מבנה‬
‫לשימור ואיזה‬
‫להריסה‪ ,‬דוגמה‬
‫ליזמים המוכנים‬
‫להשקיע ולקחת‬
‫סיכונים בביצוע‬
‫פרויקטים לא‬
‫סטנדרטיים‬
‫ו ד ו ג מ ה‬
‫לאדריכלים‬
‫בעלי תושייה‬
‫ויצירתיות רבה‬
‫שהשכילו לגשר‬
‫על הפערים‬
‫ולמצוא פתרונות‬
‫מניבים וכדאיים‬
‫ועם זאת בעלי‬
‫ערך אדריכלי רב‬
‫הותיר אחריו אזורים שלמים ריקים מפעילות ומתוכן‪ .‬עיריית‬
‫רוטרדם‪ ,‬כחלק מחזון העיר הקומפקטית‪ ,‬תרה אחר שטחים‬
‫פוטנציאליים לפיתוח עירוני ומתחילה לפתח את האזורים‬
‫הקרובים למרכז‪ .‬אחד האזורים הוא לוידס פיר – שהיה‬
‫בעל חשיבות מרבית בנמל הישן עם תחנת הטרנספורמציה‬
‫הגדולה שסיפקה חשמל לכל סביבותיה ועם בית האריזה‬
‫האגדי יובס פיים‪ .‬את שני המבנים האלה מקבל לתכנון‬
‫רוברט וינקל מ ‪ mei architects and planners‬ומתחיל‬
‫לחשוב על פתרונות יצירתיים להשמשת המבנים‪ .‬את מבנה‬
‫תחנת הכוח האטום הפך למבנה משרדים כאשר פתח את‬
‫החזית ואיפשר לאור לחדור פנימה‪ .‬על מנת לאפשר לבניין‬
‫לתפקד בצורה יעילה מוקמו השירותים‪ ,‬המטבחונים וחדרי‬
‫המדרגות בתוך תוספת שקופה לבניין והם מהווים את מקום‬
‫המפגש של העובדים – זאת בניגוד לכל היגיון אדריכלי שבו‬
‫אזורים משניים אלו לא צריכים להיות בקדמת הבמה ועל פי‬
‫רוב ממוקמים באזורים החשוכים והלא־ייצוגיים של המבנה‪.‬‬
‫בית האריזה הישן הוא מבנה בעל פרופורציות בעייתיות אך‬
‫איכויות אדריכליות נדירות‪ .‬תקרות עץ ועמודי ברזל יצוק‬
‫מאפיינים את שנות הקמתו לפני יותר ממאה שנה‪ .‬על מנת‬
‫לאפשר כניסת אוורור ואור למבנה שהוסב למגורים‪ ,‬נוסרו‬
‫‪ 25KV‬תחנת הכוח שהפכה למבנה משרדים‪ .‬לאורך החזית‬
‫השקופה היחידה ממוקמים תאי השרותים והמטבחונים‬
‫‪mei architects and planners. Photo: Luuk Kramer‬‬
‫מוניציפלי‬
‫‪20‬‬
‫‪ Central post‬בנין חלוקת הדאר שעמד ריק מאוכלס‬
‫במשרדים‪ ,‬בקומת הקרקע‪ :‬בית קפה וחדר כושר‬
‫‪Kaan architects. Photo: Sebastian van Damme‬‬
‫פתחי ענק בחזית שהפכו לאטריומים המשמשים גם כחדרי‬
‫המדרגות‪ .‬היום מאכלס הבניין ‪ 110‬דירות‪ ,‬חלקן דיור בר־‬
‫השגה וחלקן פנטהאוזים‪.‬‬
‫לסיכום ‪ -‬לבנייה הירוקה פנים רבות‪ .‬אפשר לבדוק את‬
‫הבניין הירוק על פי התקן ולבדוק שימוש בחומרי בידוד טובים‬
‫ובאמצעים חדשניים לחיסכון באנרגיה‪ .‬אבל‪ ,‬ללא תכנון עירוני‬
‫ירוק‪ ,‬הווה אומר – קומפקטי‪ ,‬מעודד הליכה ברגל‪ ,‬מאפשר‬
‫התחזקות חברתית וקהילתית בעיר‪ ,‬מעודד קיום מקומות‬
‫עבודה בצד מגורים – ללא אלה כמעט שאין חשיבות לבניין‬
‫הירוק‪ .‬הבניין הירוק החדש שייבנה‪ ,‬עדיין יצרוך הרבה יותר‬
‫אנרגיה מכל בניין אחר קיים אשר יחזור לחיים ויקבל לתוכו‬
‫שימוש חדש‪ .‬להיות ירוק משמעו לחיות בעיר מגוונת ומקיימת‬
‫ולא לתת יד לבנייה חדשה בשטחים הפתוחים‪ˆ .‬‬
‫‪ 25KV‬תחנת הכוח בנמל הנטוש ‪ -‬חזית אטומה הוסרה‬
‫להשמשת המבנה ‪mei architects and planners.‬‬
‫‪Photo: Luuk Kramer‬‬
‫משתלם לבנות ירוק –‬
‫גם במשרדים‬
‫חגי קוט‪ ,‬יונתן‬
‫נתניאן וקרן שווץ*‬
‫אחוז עלות‬
‫ה ה ש ק ע ה‬
‫הנוספת ביחס‬
‫לעלות בנייה‬
‫קונבנציונלית‬
‫שהתקבלה‪,‬‬
‫תואם את‬
‫הממצאים‬
‫ממחקרים‬
‫מחו"ל ומהארץ‬
‫אשר מצאו‬
‫שתוספת העלות‬
‫של בנייה ירוקה‬
‫הינה בממוצע‬
‫בין ‪3% – 0%‬‬
‫בלבד‬
‫*הכלכלן חגי קוט –‬
‫בעל משרד ייעוץ ומרצה‬
‫במכללה האקדמית‬
‫ת"א יפו; אדריכל יונתן‬
‫נתניאן – בעל סטודיו‬
‫‪ ADAPT‬ומרצה בטכניון;‬
‫קרן שווץ – מנהלת תחום‬
‫מחקר ופיתוח‪ ,‬המועצה‬
‫הישראלית לבנייה ירוקה‪.‬‬
‫מוניציפלי‬
‫‪22‬‬
‫ע‬
‫ל אף הגידול הרב בהתעניינות ובמודעות סביב‬
‫הבנייה הירוקה בישראל‪ ,‬מרמת הממשלה‬
‫והרשויות המקומיות ועד לרמת היזמים והצרכנים‪,‬‬
‫תחום הבנייה הירוקה בארץ עדיין נמצא בצעדיו‬
‫הראשונים‪ .‬אחד החסמים ליישום נרחב של בנייה‬
‫ירוקה הוא אי הוודאות בנושא העלויות והכדאיות‬
‫הכלכלית של שיטת בנייה זו בהשוואה לבנייה‬
‫קונבנציונלית‪ .‬מחקר חדש שנעשה עבור המועצה‬
‫הישראלית לבנייה ירוקה בוחן את עלויות הבנייה‬
‫הירוקה בבנייני משרדים ותוצאותיו מתפרסמות‬
‫בכתבה שלפנינו‬
‫טענה רווחת בענף הבנייה היא כי לא משתלם לבנות ירוק‪.‬‬
‫טענה זו מתבססת על ההנחה שבנייה ירוקה יקרה משמעותית‬
‫מבנייה סטנדרטית וכי ההחזר על השקעה (‪ )ROI‬הופך ללא‬
‫ריאלי בשוק תחרותי‪ .‬מתוך כך יזמה המועצה הישראלית‬
‫לבנייה ירוקה סדרת מחקרים שמטרתם לבחון את עלויות‬
‫הבנייה הירוקה ביחס לבנייה רגילה ולייצר את הידע הנדרש‬
‫כדי להפיג את אי הוודאות ולהסיר את החששות הקיימים‬
‫בשוק‪ .‬המחקר הראשון בחן את העלות הנוספת שהושקעה‬
‫בבנייה ירוקה בבנייני מגורים שנבנו בפועל‪ .‬התוצאות‪ ,‬אשר‬
‫תאמו ממצאים בחו"ל‪ ,‬נעו בין שניים ל‪-‬ארבעה אחוזים תוספת‬
‫לעלות הבנייה ליזם‪ .‬המחקר השני‪ ,‬אשר הושק לאחרונה על‬
‫ידי המועצה‪ ,‬עוסק בעלויות הנוספות לבנייה ירוקה של בנייני‬
‫משרדים בישראל‪ ,‬וזאת על מנת לסייע לסקטורים נוספים‬
‫בשוק הבנייה להיכנס לתחום הבנייה הירוקה‪ .‬במסגרת‬
‫המחקר‪ ,‬שנכללו בו כשלושים אנשי מקצוע‪ ,‬הוצגו הערכות‬
‫שרטוט ‪ - 1‬תיאור בניין הייחוס‬
‫מבוססות של העלויות והתועלות הכלכליות הישירות של‬
‫בנייה ירוקה במבני משרדים בישראל‪.‬‬
‫רגיל מול ירוק בסיסי‬
‫הגישה המתודולוגית אשר על פיה התבצע מחקר זה מתבססת‬
‫על ניתוח הפרש העלויות בין שני בניינים תיאורטיים‪ :‬האחד‪,‬‬
‫בניין קונבנציונלי (בניין הייחוס)‪ ,‬והשני‪ ,‬בניין ירוק (מקרה‬
‫המבחן)‪ ,‬אשר זהה לו בכול‪ ,‬פרט לשינויים הנדרשים לעמידה‬
‫בדרישות התקן לבנייה ירוקה בדרגה בסיסית של כוכב אחד‪.‬‬
‫על בסיס התכנון של שני הבניינים ובדיקת מחירי שירותים‬
‫ומוצרים בשוק הבנייה הירוקה בישראל‪ ,‬חושבו הפרשי העלויות‬
‫הצפויים ביניהם‪ .‬בהתבסס על מידול ממוחשב‪ ,‬בוצע ניתוח‬
‫השוואתי של צריכת החשמל הצפויה של הבניינים‪ ,‬וחושב‬
‫החיסכון הצפוי של הבניין הירוק בהשוואה לבניין הייחוס‪.‬‬
‫לטובת המחקר תוכנן בניין משרדים קונבנציונלי תיאורטי‪,‬‬
‫המשקף סטנדרט בנייה של בנייני משרדים בישראל באופן‬
‫הרחב ביותר (איור ‪ .)1‬לאחר מכן נבדקו הפעולות הנדרשות‬
‫על מנת להפוך בניין טיפוסי זה לבניין ירוק ברמת הסמכה‬
‫בסיסית של כוכב אחד (‪ 64-55‬נקודות)‪ .‬לאחר שזוהו הרכיבים‬
‫הירוקים הנדרשים‪ ,‬נבדקה העלות שלהם בעזרת אנשי מקצוע‬
‫ויועצים מהתחום‪ ,‬מחירי שוק‪ ,‬מחירי מחירון דקל ועוד‪ .‬בשלב‬
‫הבא בוצע ניתוח של עלות ההשקעה הנוספת הכללית ולמ"ר‬
‫(בש"ח ובאחוזים)‪ ,‬השוואה בין עלויות הרכיבים השונים‪ ,‬פירוט‬
‫עלויות של רכיבים ירוקים מעבר לאלו אשר יושמו בבניין הירוק‬
‫שבמחקר ועוד‪ .‬כמו כן נבחנה הכדאיות הכלכלית של בנייה‬
‫ירוקה מתוך הסתמכות על נתוני חיסכון צפויים של חשמל‬
‫ומים וניתוח זמן החזר של ההשקעה‪.‬‬
‫מעבר לאופטימיזציה שהתבצעה‬
‫במחקר ע"מ להתאים מבנה משרדים‬
‫מחופה זכוכית לתקן ברמה הבסיסית‪,‬‬
‫ניתן להתאים אלמנטי הצללה‪ ,‬רמות‬
‫חשיפה נכונות ואמצעי פיזור תאורה‬
‫ע"מ לשפר נוחות ויזואלית וטרמית‬
‫בחלל ללא עלות משמעותית נוספת‪.‬‬
‫(מקור‪ :‬אדריכל יונתן נתניאן)‬
‫ההפרש – ‪ 3%-0%‬בלבד‬
‫מהממצאים עולה כי הבניין הירוק‪ ,‬במידה שהיה נבחן על פי‬
‫התקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י ‪ )5281‬היה צפוי לקבל‬
‫‪ 61.5‬נקודות‪ .‬בכוונה תחילה הוגדרו מספר נקודות רב יותר‬
‫מהדרוש כחלק ממנגנוני הזהירות השונים שהוטמעו במחקר‪,‬‬
‫כדי לדמות ככל שניתן סיטואציה מציאותית‪.‬‬
‫אחוז עלות ההשקעה הנוספת ביחס לעלות בנייה קונבנציונלית‬
‫שהתקבלה‪ ,‬תואם את הממצאים ממחקרים מחו"ל ומהארץ‬
‫אשר מצאו שתוספת העלות של בנייה ירוקה הינה בממוצע‬
‫בין ‪ 3% – 0%‬בלבד‪.‬‬
‫השקעה נוספת בבניין הירוק לעומת בניין הייחוס‬
‫השקעה נוספת כוללת‬
‫‪ 1.5 – 1.1‬מיליון ‪₪‬‬
‫השקעה נוספת ללא פיתוח נופי‪1‬‬
‫‪ 1.1 – 0.9‬מיליון ‪₪‬‬
‫השקעה נוספת למ"ר בנוי‬
‫עלות ההשקעה הנוספת ביחס לעלות‬
‫בנייה קונבנציונלית‬
‫‪₪ 58 – 48‬‬
‫‪1.3% – 1.1%‬‬
‫תוספת העלות הנדרשת‪ .‬כמובן‪ ,‬במידה שנרצה לראות‬
‫מבני משרדים ירוקים מתקדמים בעלי דירוג של ‪ 2‬כוכבים‬
‫ואף יותר צפויה העלות הנוספת להיות משמעותית יותר‪.‬‬
‫מרכיב חשוב נוסף הוא מרכיב החיסכון הצפוי מבנייה ירוקה‪,‬‬
‫המשמש תמריץ וטיעון כבד־משקל בעד כדאיותה של בנייה‬
‫זו‪ .‬הבנייה הירוקה‪ ,‬נוסף לתועלות הצומחות ממנה‪ ,‬אמורה‬
‫להביא לחיסכון ישיר בהוצאות המשתמשים על צריכת‬
‫אנרגיה ומים‪ :‬החיסכון השנתי בחשמל (לתאורה‪ ,‬חימום‬
‫וקירור) ומים נאמד בכ‪ ₪ 305,000-‬לשנה סך־הכול‪ .‬תחת‬
‫הנחות של מחירי חשמל ומים קבועים ושער היוון של ‪,3%‬‬
‫ההשקעה הנוספת הכוללת בבניין הירוק הנאמדת בכ‪1.1-‬‬
‫– ‪ 1.5‬מיליון ‪ ,₪‬תחזיר את עצמה הודות לחיסכון בחשמל‬
‫ומים בתוך ארבע עד חמש שנים בלבד‪ .‬התשואה השנתית‬
‫הממוצעת (לתקופה של עשר שנים) על ההשקעה הנוספת‬
‫הכוללת הינה ‪ 24%-18%‬והחיסכון המצטבר לאחר עשר‬
‫שנים נאמד בכ‪ 2.7-‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪ 1‬עלות ההשקעה הנוספת בפיתוח הנופי (כ‪ 25%-‬מסך ההשקעה‬
‫הנוספת)‪ ,‬והחיסכון במי השקיה לגינה‪ ,‬מושפעים בעיקר מגודל‬
‫השטח המגונן ולא משטח הבניין או רכיביו השונים‪ .‬כדי לבחון את‬
‫ההשקעה הנוספת והחיסכון התלויים בבניין בלבד‪ ,‬ועל מנת לבודד‬
‫את משתנה הגינה וגודלה‪ ,‬המחקר בחן בנפרד את החיסכון בחשמל‬
‫(הנובע מרכיבי הבניין בלבד) לעומת עלות ההשקעה הנוספת ללא‬
‫ההשקעה ברכיבי הגינה (כלומר ללא ההשקעה בפיתוח הנופי)‪.‬‬
‫הרכיבים בהם ההשקעה הנוספת משמעותית הם‪:‬‬
‫עלות‬
‫הרכיב‬
‫אחוז ההשקעה מסך‬
‫ההשקעה ההשקעה הנוספת‬
‫הנוספת‬
‫(המקסימלית)‬
‫בש"ח‬
‫הכוללת‬
‫‪31%‬‬
‫‪446,000‬‬
‫פרופילי הצללה‬
‫בחזית הדרומית‬
‫‪12%‬‬
‫‪178,000‬‬
‫הקטנת חשיפה‬
‫במזרח ומערב‬
‫בעזרת קופסת צל‬
‫‪25%‬‬
‫‪363,000‬‬
‫פיתוח נופי‬
‫‪44%‬‬
‫‪638,000‬‬
‫סך רכיבי אנרגיה‬
‫(עפ"י ת"י ‪)5281‬‬
‫יש לציין כי אחד הממצאים המפתיעים במחקר הוא כי‬
‫גם בבניין הייחוס הקונבנציונלי מוטמעים במקרים רבים‬
‫אלמנטים של בנייה ירוקה‪ ,‬חלקם בשל יעילות ותועלת‬
‫כלכלית כגון‪ :‬מערכת ניהול אנרגיה בבניין (‪ )BEMS‬ומערכת‬
‫ניטור דליפות מים‪ ,‬וחלקם בשל דרישות של הרשויות‪,‬‬
‫כגון בנייה על פי דרישות לצפיפות מקסימלית שבתוכנית‬
‫המתאר‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬הפער בין בניין משרדים קונבנציונלי‬
‫ובין בניין משרדים בדירוג בסיסי ירוק נמוך מהצפוי וכך גם‬
‫הרווח על ההשקעה (החיסכון המצטבר בחשמל ומים בניכוי‬
‫ההשקעה הנוספת הכוללת)‪ ,‬מגיע לכ‪ 1.6 – 1.2 -‬מיליון ‪₪‬‬
‫לאחר עשר שנים‪ ,‬ולכ‪ 3.6 – 3.2-‬מיליון ‪ ₪‬לאחר עשרים שנה‪.‬‬
‫הכתובת מופנית לרשויות ולגופי ממשל‬
‫לאור הבדלי העלות הנמוכים וכן לאור התשואה הגבוהה על‬
‫ההשקעה הנוספת בגין בנייה ירוקה וההחזר המהיר שלה‪,‬‬
‫ממליצה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה לגופי הממשל‬
‫השונים ברמה הארצית והמקומית לפעול לקידום הטמעה של‬
‫בנייה ירוקה במבני משרדים הן במגזר העסקי והן במגזר הציבורי‪.‬‬
‫אנו מקווים כי בהמשך נוכל לבחון טיפולוגיות בנייה נוספות‬
‫וסוגים נוספים של ייעודים (כגון בתי ספר‪ ,‬מבני מסחר ועוד)‬
‫ולאמת את הבדיקות שכבר נעשו באמצעות מקרי מבחן נוספים‬
‫על מנת שהערכות העלויות של בנייה ירוקה יהיו מבוססות‬
‫ככל האפשר ולא יהיו משום חסם להטמעה של בנייה ירוקה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬באמצעות המחקרים נוכל לאתר את המקומות‬
‫שבהם ישנם חסמים ביורוקרטיים וכשלי שוק ולטפל בהם‬
‫ביתר דיוק‪ .‬וכל זאת לצד איתור המקרים שבהם ההיתכנות‬
‫הכלכלית נמוכה‪ ,‬נתון המאפשר לייצר תמריצים ממוקדים‪,‬‬
‫וכן לכוון את החלטות הרגולטור למקרים שבהם החיסכון‬
‫והתשואה הם האפקטיביים ביותר לכל הגורמים המעורבים‬
‫(מדינה‪ ,‬יזם‪ ,‬דייר וכיוצא באלה)‪ˆ .‬‬
‫אחד הממצאים‬
‫המפתיעים‬
‫במחקר הוא כי‬
‫גם בבניין הייחוס‬
‫הקונבנציונלי‬
‫מוטמעים‬
‫במקרים רבים‬
‫אלמנטים של‬
‫בנייה ירוקה‪,‬‬
‫חלקם בשל‬
‫יעילות ותועלת‬
‫כלכלית וחלקם‬
‫בשל דרישות‬
‫של הרשויות‪.‬‬
‫כפועל יוצא‪,‬‬
‫הפער בין‬
‫בניין משרדים‬
‫קונבנציונלי ובין‬
‫בניין משרדים‬
‫בדירוג בסיסי‬
‫ירוק נמוך‬
‫מהצפוי וכך גם‬
‫תוספת העלות‬
‫הנדרשת‬
‫‪23‬‬
‫מוניציפלי‬
‫פרויקט הקמת מודל עירוני‬
‫תלת־מימדי בראשון‪-‬לציון‬
‫ש‬
‫אפי ג'יאן*‬
‫בהתאם למפרט‬
‫טכני תלת־‬
‫מימדי ייחודי‬
‫שנבנה במיוחד‬
‫עבור הפרויקט‬
‫נוספו חידושים‬
‫ושיפורים‬
‫ל מ י ד ו ל ‪:‬‬
‫ניתן לראות‬
‫את הגשרים‬
‫והמחלפים‬
‫מופרדים‬
‫בתלת־מימד‪,‬‬
‫לראות היטב‬
‫את הגגות‬
‫המשופעים‬
‫בדיוק כפי‬
‫שהשיפוע‬
‫קיים בשטח‪,‬‬
‫קימורים של‬
‫חממות‪ ,‬מגדלים‬
‫מעוגלים ועוד‬
‫יטת המידול התלת־מימדי הגאו־ספציפי‬
‫הינה המתקדמת ביותר בעולם כיום ובוצעה‬
‫על ערים בודדות בעולם באופן מלא על כל שטח‬
‫העיר – אחת מהן היא העיר ראשון־לציון‪ ,‬עיר בעלת‬
‫שטח מוניציפלי של כ‪ 60,000-‬דונם כאשר מתוכם‬
‫כ‪ 30,000-‬דונם הם שטח עירוני בנוי‪ .‬על פרויקט‬
‫הקמת מודל עירוני תלת־מימדי במנהל ההנדסה‬
‫עיריית ראשון־לציון‪ ,‬ועל השימושים השונים למודל‬
‫בזמן שגרה ובחירום‪ ,‬בכתבה הבאה‬
‫דוגמה מתוך המיפוי התלת‪-‬מימדי בעיריית ראשון לציון‬
‫רקע‬
‫מערכות המיפוי "המסורתיות" מבוססות זה כשלושה עשורים‬
‫על מיפוי פוטוגרמטרי המבוצע מתצלומי אוויר אנכיים‪ .‬התוצרים‬
‫המתקבלים הינם אורתופוטו (קובץ תצלום רציף אחד המתקבל‬
‫באמצעות תיקונים רדיומטריים של כל תצלום בודד לקבלת‬
‫דיוק מרבי בכל נקודה בתצלום וחיבור כל תצלומי האוויר‬
‫המיושרים והמתוקנים רדיומטרית לקובץ תצלום אחד גדול‬
‫ורציף) ומיפוי פוטוגרמטרי הנדסי בהתאם לתקנות המדידה‪.‬‬
‫המיפוי הפוטוגרמטרי נעשה‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬ללא הכנסת ערכי גובה‬
‫למבנים כך שמתקבל מיפוי דו־מימדי בלבד ללא ערכי גובה‪.‬‬
‫במיפוי הפוטוגרמטרי ובאורתופוטו המתוארים למעלה אין‬
‫אפשרות "לחוש" את השטח האמיתי כגון‪ :‬קבלת תוואי פני‬
‫השטח‪ ,‬תמונת קו רקיע‪ ,‬בנייה גבוהה מול בנייה נמוכה‪ ,‬צפייה‬
‫בחזיתות המבנים או שימושים מתקדמים יותר כגון‪ :‬קווי־ראייה‬
‫או שטחים נצפים וכדומה‪.‬‬
‫בטכנולוגיות שהתפתחו בעולם בשנים האחרונות יש מגוון‬
‫כלים להצגת תצלומי אוויר אלכסוניים‪ ,‬מידול מבנים בתלת־‬
‫ממד ואף אפשרות להדמיית טיסה בתוך השטח הבנוי בכל‬
‫גובה ולכל כיוון ולשימושים מתקדמים לצורכי תכנון ובנייה‬
‫ולעת חירום‪.‬‬
‫בניית מודל עירוני תלת־מימדי‬
‫* סיכום וניהול הפרויקט‪:‬‬
‫אפי ג'יאן‪ ,‬הממונה על‬
‫המיפוי והמידע המרחבי‬
‫( ‪ ,)GIS‬מנהל ההנדסה‪,‬‬
‫עיריית ראשון־לציון‪.‬‬
‫מוניציפלי‬
‫‪24‬‬
‫בעולם קיימים היום מערכות להצגת מיפוי תלת־מימדי‬
‫בכמה צורות‪:‬‬
‫‪1.1‬צילום אלכסוני – המציג תמונות של מבנים שצולמו‬
‫מהאוויר בזווית אלכסונית (בדרך כלל ‪ 45‬מעלות) ללא‬
‫קישור למיפוי כל שהוא ולא תמיד מתוך קישור לרשת‬
‫קואורדינטות כל שהיא‪ .‬יש מספר פלטפורמות שבהן ניתן‬
‫להציג את הצילומים האלכסוניים בצורות שונות כגון‪ :‬מבט‬
‫אנכי על נקודה שבה מתמקדים והצגת ארבעה צילומים‬
‫אלכסוניים של המבנה מארבעה כיוונים כפי שצולם‬
‫בנקודה המבוקשת כמתואר בתמונה המצורפת – תמונה ‪.1‬‬
‫‪"2.2‬ניפוח" מבנים שנקלטו במיפוי וקטורי עם ערכי גובה‬
‫(ערכי ‪ .)Z‬במיפוי זה נעשה מיפוי פוטוגרמטרי (מיפוי‬
‫מתצלומי אוויר) כאשר לכל קיר ולכל מבנה נקלטים‬
‫גם ערכי ה‪( Z-‬ערכי הגובה) נוסף לקואורדינטות האורך‬
‫והרוחב (‪ .)X, Y‬בהתאם לערכי הגובה "מרימים" את‬
‫הפוליגונים של המבנים וכך מתקבלות קוביות "מנופחות"‬
‫בהתאם לגובה שנקלט במיפוי הווקטורי‪ .‬קוביות אלה הינן‬
‫ללא תמונה או טקסטורה של המבנה בשטח – אלא רק‬
‫קוביות בגבהים שונים בהתאם לערכי הגובה שהוכנסו‬
‫לכל מבנה‪.‬‬
‫‪3.3‬מידול תלת־מימדי גיאו־טיפיקלי‪ .‬במודל זה מצלמים‬
‫מבנה מייצג ברחוב ומעתיקים אותו על כל המבנים ברחוב‬
‫ש"נופחו" לקוביות בהתאם לערכי הגובה של הפוליגונים‬
‫במיפוי הפוטוגרמטרי‪ .‬לדוגמא‪ :‬מצלמים מבנה טיפוסי‬
‫ברחוב אבן גבירול בתל־אביב ומדביקים את תמונת המבנה‬
‫שצולם על כל המבנים ברחוב‪ .‬במצב זה‪ ,‬אם יש ברחוב‬
‫מבנה השונה מהתמונה שהודבקה לא יהיה לכך ביטוי‪.‬‬
‫‪4.4‬מידול תלת־מימדי גאו־ספציפי‪ .‬במודל זה ניתן לראות‬
‫כל מבנה ומבנה בעיר בדיוק ובצורה אמיתית כיצד‬
‫הוא נראה בשטח וזאת באמצעות ביצוע גיחת צילום‬
‫אלכסונית מארבעה כיוונים‪ .‬בשיטת צילום זו מצולם כל‬
‫מבנה מחמישה כיוונים – ארבעה כיוונים באלכסון בזווית‬
‫של ‪ 45‬מעלות וצילום נוסף אנכי‪ .‬הצילומים האלכסוניים‬
‫מודבקים בחיתוך מדויק בטכנולוגיה מתקדמת על כל‬
‫פאה של כל מבנה שמודל ונופח תלת־מימדית בהתאם‬
‫לערכי הגובה שנקלטו במיפוי הפוטוגרמטרי הווקטורי‪.‬‬
‫הצילום האנכי מודבק על גג המבנה‪.‬‬
‫שיטת המידול התלת־מימדי הגאו־ספציפי הינה המתקדמת‬
‫ביותר כיום בעולם ובוצעה על ערים בודדות בעולם באופן‬
‫מלא על כל שטח העיר – אחת מהן היא העיר ראשון־‬
‫לציון‪ ,‬עיר בעלת שטח מוניציפלי של כ‪ 60,000-‬דונם‬
‫כאשר מתוכם כ‪ 30,000-‬דונם הינם שטח עירוני בנוי‪.‬‬
‫בהתאם למפרט טכני תלת־מימדי ייחודי שנבנה במיוחד עבור‬
‫הפרויקט בעיריית ראשון‪-‬לציון‪ ,‬נוספו חידושים ושיפורים למידול‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ניתן גם לראות את הגשרים והמחלפים מופרדים‬
‫בתלת־ממד (אפשר "לטוס" מתחת למחלף או גשר) וניתן‬
‫לראות היטב גם את הגגות המשופעים בדיוק כפי שהשיפוע‬
‫קיים בשטח‪ ,‬קימורים של חממות‪ ,‬מגדלים מעוגלים וכדומה‪.‬‬
‫את הפרויקט המורכב בעיריית ראשון־לציון‪ ,‬כולל כל הפיתוחים‬
‫שנדרשו‪ ,‬ביצעה חברת טרה־דיזיין שזכתה במכרז‪ .‬החברה‬
‫נולדה משילוב כוחות בין חברת טרה־ויז'ן‪ ,‬הנציגה של כלי‬
‫‪ sky-line‬בישראל‪ ,‬ובין חברת ‪ ,B-design‬המתמחה זה שנים‬
‫רבות בבניית מודלים תלת־מימדיים‪.‬‬
‫בסיומו של התהליך‪ ,‬נתקבל מודל עירוני תלת־מימדי‪ ,‬שבו‬
‫המשך בעמוד ‪26‬‬
‫‪‬‬
‫ריצוף אריחי "אורבנו" מלוטשים | בית חולים רמב"ם‪ ,‬חיפה‬
‫גרינשטיין – הר גיל‪ ,‬אדריכלי נוף‬
‫‪1-700-500-959‬‬
‫‪www.ackerstein.co.il‬‬
‫עיצוב נוף ‪ -‬אבני ואריחי ריצוף‬
‫בסיומו של‬
‫התהליך‪,‬‬
‫נתקבל מודל‬
‫עירוני תלת‪-‬‬
‫מימדי‪ ,‬שבו כל‬
‫מבנה ומבנה‬
‫ממודל בצורה‬
‫אמיתית בדיוק‬
‫כפי שהוא נראה‬
‫בשטח‬
‫‪‬‬
‫המשך מעמוד ‪24‬‬
‫כל מבנה ומבנה בעיר ממודל בצורה אמיתית בדיוק כפי‬
‫שהוא נראה בשטח‪.‬‬
‫על־מנת לאפשר יכולות תשאול מרחביות (‪ )GIS‬למודל‪,‬‬
‫נדרשה חברת טרה־דיזיין לפתח מספר יכולות מרחביות כגון‪:‬‬
‫‪1.1‬אפשרות להעלות על המודל כל שכבה בפורמט ‪SHP‬‬
‫– כולל אפשרות הצמדת סימבולוגיה תלת־מימדית‪.‬‬
‫‪2.2‬מודול לחיפוש לפי כתובת או לפי גוש וחלקה או לפי‬
‫שם מוסד ציבורי‪.‬‬
‫‪3.3‬קבלת נתונים מכל שדה של שכבת ה‪ .SHP-‬כך ניתן‬
‫לקבל על כל מבנה בעיר את כל הנתונים שנקלטו במיפוי‬
‫הפוטוגרמטרי כגון‪ :‬רחוב ומספר בית‪ ,‬תיאור המבנה‪,‬‬
‫מספר קומות‪ ,‬כמות יחידות דיור‪ ,‬גובה המבנה ועוד‪.‬‬
‫‪4.4‬קישור מידע אוכלוסין לחירום‪ .‬לכל הכתובות בעיר‬
‫קושרו נתוני האוכלוסין ממרשם האוכלוסין וגם כל נתוני‬
‫האוכלוסיות הנזקקות בעיר (אוכלוסיית הרווחה) בהתאם‬
‫המנהל לשילוב חברתי בעירייה‪.‬‬
‫לנתוני ִ‬
‫‪5.5‬אפשרות תשאול שכבות ‪.SHP‬‬
‫שימושים למודל התלת־מימדי בעיריית ראשון־לציון‬
‫המודל התלת־מימדי בעיריית ראשון־לציון משמש לכמה נושאים‪:‬‬
‫‪1.1‬חירום‪ :‬מותקן בחמ"ל העירוני לשימוש בחירום‪ ,‬לצפייה‬
‫וקבלת נתונים מכל שכבה נדרשת בכל תחום נדרש כגון‪:‬‬
‫סימון מבנה שנפגע וקבלת מידע לגבי כל המבנים הקיימים‬
‫ברדיוס של ‪ X‬מטרים ובכללם מוסדות חינוך‪ ,‬מפעלים עם‬
‫חומ"ס (חומרים מסוכנים)‪ ,‬מפעלים עם אמוניה וכל מידע‬
‫אחר שנחוץ לחירום‪ ,‬וכן נתוני אוכלוסייה‪ ,‬ובכללה אוכלוסיות‬
‫הוספת סימבולוגיה תלת‪-‬מימדית לתוך המודל‬
‫(במקרה זה אנטנות סלולריות)‬
‫נזקקות ומיוחדות‪ ,‬בהתאם לכל תיחום או מבנה מבוקש‪.‬‬
‫‪2.2‬ועדות תכנון ובנייה‪ :‬בכל ועדות התכנון והבנייה בעירייה‬
‫מועלה המודל התלת־מימדי ומסייע בקבלת החלטות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בדיקת התנגדות של דיירים למספר קומות‬
‫מבוקש עקב הצללות וכדומה‪ .‬ניתן לראות במודל את‬
‫ההצללות בהתאם לכל תאריך בשנה ובהתאם לכל שעה‬
‫משעות היום‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לראות מרחקים והשפעות של‬
‫בנייה ושל מתנגדים‪.‬‬
‫‪3.3‬תכנון פריסת מצלמות‪ :‬בעיריית ראשון־לציון קיים פרויקט‬
‫לפריסת כ‪ 1,000-‬מצלמות ברחבי העיר‪ .‬כל המיקומים‬
‫של המצלמות נקבעו בהתאם לחישוב שטחים נצפים‬
‫באמצעות המודל התלת־מימדי‪ .‬ניתן לקבוע את גובה‬
‫המצלמה‪ ,‬זווית המצלמה ופרמטרים נוספים ולתכנן את‬
‫אזור הכיסוי של כל מצלמה‪.‬‬
‫‪4.4‬קישור למערכת שו"ב ולמוקד העירוני‪ :‬בפרויקט המצלמות‬
‫קיימת מערכת שו"ב (שליטה ובקרה) של חברת ‪.MER‬‬
‫המערכת מבוססת על המודל התלת־מימדי של עיריית‬
‫ראשון־לציון והיא מקושרת למוקד העירוני‪ˆ .‬‬
‫‪ 22-20‬במאי ‪ 2015‬׀ ברלין‪ ,‬גרמניה‬
‫תערוכה וכנסים בינ״ל לניהול ולתכנון‬
‫‪www.metropolitansolutions.de/en‬‬
‫‪SMART CITIES‬‬
‫מפגשי נטוורקינג בחסות ארגון ‪- ICLEI‬‬
‫בין ראשי ערים‪ ,‬פקידים בכירים‪ ,‬אדריכלים ומהנדסי עיר ליזמים‬
‫וספקי שירותים ומוצרים לערים חכמות ולניהול ותחזוקה עירונית‬
‫מערכות אנרגיה‬
‫עירוניות‬
‫• אנרגיה ירוקה‬
‫• רשתות תקשורת חכמה‬
‫• יעילות אנרגתית‬
‫• ייצור והולכה • אחסון‬
‫תחבורה‪ ,‬ניידות‬
‫ולוגיסטיקה‬
‫• תחבורה ציבורית‬
‫• שיטות חניה מתקדמות‬
‫• שיתוף רכבים • תשתיות‬
‫• מערכות מידע‬
‫בניה והמרחב הציבורי‬
‫• בניה ירוקה‪ ,‬תאורה חכמה‬
‫• חקלאות קהילתית‬
‫• ארכיטקטורה עירונית‬
‫• ריהוט ומגרשי משחקים‬
‫‪ 15‬כנסים מקצועיים ואירועים משלימים לתערוכה‪:‬‬
‫• כנס ‪( SMART CITY‬ביטקום) • כנס טלמטיקה‪ :‬מידע וטלקומוניקציה • כנס תאורה‬
‫חכמה • כנס אנרגיה חכמה • סיורים מודרכים בתערוכה ובעיר ברלין ועוד‪...‬‬
‫לפרטים נוספים ולהצטרפות למשלחת‪:‬‬
‫נציגי התערוכה בישראל‪[email protected] ‰ 03-6492050 )2( :‬‬
‫לכרטיסי טיסה ובתי מלון‪ Expotour :‬איריס‬
‫‪( 03-5102150‬שלוחה ‪[email protected] ‰ )11‬‬
‫מוניציפלי‬
‫‪26‬‬
‫מים ושפכים‬
‫במרחבים עירוניים‬
‫• מי שתייה‬
‫• ביוב‬
‫• מיחזור‬
‫ניהול ואבטחת‬
‫מערכות עירוניות‬
‫• מרכזי שליטה ובקרה‬
‫• הגנה על תשתיות‬
‫• תקשורת מאובטחת‬
‫• מיחשוב ואוטומציה‬
ĚÂĞč ĤČĘĕĎ
.Ėďĕ ğėč ĦđĜđĤĦĠĐ Ęė
‫משטחי בטיחות למשחקיות‬
‫ציבוריות וגני ילדים‬
‫(מאמר פרסומי)‬
‫אופיר אבסלנדר‬
‫ל‬
‫אחרונה יש ביקוש לחלופות בריאותיות‬
‫ובטיחותיות לארגזי חול ומשטחי גומי ישנים‬
‫בפינות המשחק בדגמים מתקדמים וזאת בעקבות‬
‫התפרצויות של מחלות בגנים שמקורן על פי הערכה‬
‫בדגירה של חיידקים ובהפרשות בעלי חיים בארגזי‬
‫החול‪ .‬בעקבות כך החל תהליך של שדרוג הגנים‬
‫בעיריות רעננה‪ ,‬רמת גן‪ ,‬אשדוד‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬באר‬
‫שבע וערים נוספות בארץ‬
‫חברת "פשוט ירוק"‪ ,‬משווקת דשא מלאכותי‪ ,‬נכנסה לאחרונה‬
‫לשוק משטחי הבטיחות‪ .‬זאת לאחר שפיתחה וייצרה מוצרים‬
‫העונים על המאפיינים הנדרשים למשטחי בטיחות‪ ,‬שעומדים‬
‫בדרישות מכון התקנים הישראלי‪ ,‬בתקן ‪.1498‬‬
‫גיא סער‪ ,‬מנכ"ל חברת "פשוט ירוק"‪" :‬הכניסה לענף משטחי‬
‫הבטיחות למשחקיות ציבוריות וגני ילדים‪ ,‬עם סדרת "גרין‬
‫פליי"‪ ,‬התאפשרה לאחר אישור המשטח על ידי מכון התקנים‪,‬‬
‫שערך סדרת בדיקות במהלך שנים מספר‪ ,‬שבהן נבדקו כושר‬
‫בלימת הנפילה של המשטח‪ ,‬עמידותו בפני התלקחות ויעילות‬
‫חומר מעקב הבעירה שמשולב בו‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬עמידות שכבות‬
‫המשטח נגד התפוררות ובלאי טבעי‪ ,‬כך שלא יהיה חשש‬
‫שילדים או בעלי חיים יבלעו בטעות חלקים ממנו‪ .‬תחזוקתם‬
‫קלה ומאפשרת לתקן פגמים נקודתית ובקלות‪.‬‬
‫"כאשר נכנסנו לתחום הדשא הסינתטי‪ ,‬הגדלנו את מבחר‬
‫הדגמים שקיימים בשוק‪ ,‬מוסיף סער‪ .‬כך גם סדרת משטחי‬
‫הבטיחות החדשה "גרין פליי" תסייע להקים פינות משחקים‬
‫בטיחותיות בעיריות‪ ,‬מועצות אזוריות ובמוסדות"‪.‬‬
‫הגינות הראשונות שהוקמו בעזרת המוצר החדש הם באשדוד‪,‬‬
‫במוזיאון עולם הילד "לונדע" בבאר שבע ובגן ילדים בפתח‬
‫תקוה‪.‬‬
‫משטחי הבטיחות החדשים ‪" -‬גרין פליי"‬
‫משטחי הבטיחות החדשים "גרין פליי" של חברת "פשוט ירוק"‪ ,‬מותקנים תחת חיפוי‬
‫של דשא סינתטי צבעוני ומלהיב המעודד את הילדים לשחק באזור הבטיחותי‬
‫פינות המשחק של ימינו כבר אינן מוקמות על חול או חצץ‬
‫כפי שזכור לנו מהילדות‪ .‬החול אינו מאפשר הגנה מספקת‬
‫על הילדים‪ ,‬הוא מלכלך ומשמש כמצע למפיצי מחלות‬
‫מסוגים שונים‪ .‬המשטחים החדשים של "פשוט ירוק"‪ ,‬מסדרת‬
‫"גרין פליי"‪ ,‬מותקנים תחת חיפוי של דשא סינתטי צבעוני‪,‬‬
‫כך שהשימוש בצבע ילהיב את הילדים ויעודד לשחק באזור‬
‫הבטיחותי‪ .‬שילוב בין צבעים מאפשר ליצור על המשטח משחקי‬
‫ילדים כמו מיני מגרש כדור־סל‪ ,‬קלאס‪ ,‬קליעה למטרה‪ ,‬ים־‬
‫משטח בטיחות‬
‫"גרין פליי"‬
‫בנוי משכבה‬
‫הבולמת נפילות‬
‫עם יכולת לחזור‬
‫לצורתה הטבעית‬
‫במהירות לקראת‬
‫בלימה נוספת‬
‫משטחי הבטיחות "גריין פליי" במהלך ההתקנה‬
‫מוניציפלי‬
‫‪28‬‬
‫משטחי בטיחות "גרין פליי" ‪ -‬גן אפרסמון אשדוד‬
‫יבשה ומשחקים נוספים‪ ,‬ללא חשש מנפילת ילדים בשטח‪.‬‬
‫המוצר בנוי משכבות של שכבה הבולמת נפילות עם יכולת‬
‫לחזור לצורתה הטבעית במהירות לקראת בלימה נוספת‪,‬‬
‫שכבת חול המעכב בעירה המגבירה את רמת הבטיחות של‬
‫המוצר‪ ,‬ומעל השכבות האלה מונחת מדשאה מלאכותית‬
‫שאינה דורשת טיפול‪ ,‬היא תמיד זמינה למשחק ואינה צורכת‬
‫מים‪ .‬למוצר תשתית ניקוז המונע היקוות שלוליות לאחר גשם‪.‬‬
‫ילדים שמשחקים על דשא מלאכותי אינם מסתכנים במגע‬
‫עם חומרי דישון וריסוס שמשמשים לטיפוח המדשאה או עם‬
‫מזיקים וחרקים שנמצאים בדשא הטבעי‪.‬‬
‫יצירת אזור משחקים מוגדר לילדים מרחיק אותם ממקומות‬
‫מסוכנים בגן כמו סלעים ואזורים רגישים‪ ,‬בהם ילדים עלולים‬
‫לגרום בטעות נזקים לצמחייה או למערכות השקיה או חלילה‬
‫לעצמם‪.‬‬
‫יתרון נוסף של משטח הבטיחות החדש הוא מיחזור ראשון‬
‫מסוגו בעולם לאריזות ישנות של ספוג פלסטיק‪ ,‬שהגן על‬
‫מוצרי חשמל חדשים שנמכרו‪ .‬עשרות אלפי שאריות אריזה‬
‫עברו את התהליך והותקנו בגנים‪ .‬ספוג הפלסטיק‪ ,‬המגן על‬
‫מחשבים‪ ,‬מקררים ומכשירי חשמל חדשים אחרים מפני פגיעה‬
‫בהובלה‪ ,‬נחשב בכל העולם למטרד אקולוגי מאחר שפסולת‬
‫זו אינה ממוחזרת בשל עלויות כלכליות גבוהות‪ ,‬נפח גבוה‬
‫ומשקל נמוך‪ .‬בכל חודש מושלכות במדינת ישראל על פי‬
‫ההערכה יותר מ‪ 1000-‬מ"ק של עודפי אריזות ספוג פלסטית‬
‫מוקצף‪ .‬המפעל של "פשוט ירוק" קולט את הפסולת ישירות‬
‫מחברות השיווק והרשתות והופך אותה למשטחי בטיחות שעד‬
‫כה יובאו בחלקם מחו"ל‪ .‬המשטח מספק הגנה רבה לילדים‬
‫לעומת המצעים הקודמים הודות להרכב החומרים המקורי‬
‫של ספוג זה‪ ,‬שנועד להגן על מוצרים רגישים בשינוע בין‬
‫יבשתי ונפילות ועבר בהצלחה מבדקים של מכון התקנים‪.‬‬
‫מיחזור אריזות ספוג ופלסטיק והפיכתם למשטחי בטיחות‬
‫משטחי בטיחות "גרין פליי" ‪ -‬לונדע‪ ,‬מוזיאון הילדים בבאר שבע‬
‫דשא סינתטי במראה טבעי‬
‫בעקבות עליית מחירי המים לגינון עיריות ורשויות רבות הגדילו‬
‫את הביקוש לדשא סינתטי‪ .‬התקנה של מדשאה ציבורית‬
‫חוסכת בהוצאות וזמן שכרוכים בטיפוח מדשאה צומחת‪,‬‬
‫ומאפשרת לתרום למאמץ הלאומי לחיסכון במים‪ .‬לדברי‬
‫סער‪ ,‬צריכת מים של דונם דשא טבעי מסתכם ב‪ 1,000-‬קוב‬
‫בשנה‪ ,‬לפי חישוב של קוב למ"ר‪ .‬הבעיה היא שגננים רבים‬
‫ברשויות אינם יודעים כמה מים שותה כל מדשאה ומשקים‬
‫פי שניים או שלושה מהכמות הנדרשת‪ ,‬מה שיכול להסתכם‬
‫ב‪ 3,000-‬קוב לשנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬דשא טבעי מצריך טיפול בדישון‬
‫שמחדיר רעלים לקרקע וגיזום שגורם לבזבוז משאבים‪.‬‬
‫יש שנרתעים מהדגמים המוכרים של הדשא הסינתטי דווקא‬
‫משום שהם נראים מושלמים וירוקים מדי ובכך "חושפים"‬
‫שהם אינם טבעיים‪ .‬הרי בכל דבר טבעי יש פגמים פה ושם‬
‫וגם במדשאה טבעית מטופחת יש עלים שהצהיבו כדרכו‬
‫של הטבע‪ .‬לכן חברת "פשוט ירוק" מציעה דשא מלאכותי‬
‫חדש – "נפוליאון"‪ .‬בין העלים הירוקים משולבים עלים יבשים‬
‫במינון נכון כך שגם גננים ותיקים יתקשו להבחין שמדובר‬
‫בדשא שאינו טבעי‪.‬‬
‫"נפוליאון" הוא בעל מרקם קטיפתי מלטף‪ ,‬הוא נוח למגע‬
‫ולישיבה‪ ,‬אינו "עוקץ" ועמיד בפני שחיקה ולכן ניתן להתקין‬
‫אותו במקומות עם תנועה רבה ללא חשש‪ .‬הנחת הדשא לא‬
‫מצריכה מצע של גומי גרוס‪ ,‬שעלול לפלוט כימיקלים שאינם‬
‫בריאים למגע של ילדים‪ ,‬מבוגרים ובעלי חיים שבאים במגע‬
‫עם הדשא‪ .‬דגם "קיסר"‪ ,‬מוצע לאלה שמחפשים דווקא אחר‬
‫המראה המושלם‪.‬‬
‫חברת "פשוט ירוק" משווקת מגוון מוצרים המותאמים למגזר‬
‫הציבורי והפרטי‪ :‬משטחי בטיחות‪ ,‬דשא סינתטי‪ ,‬תאורה‬
‫סולארית‪ ,‬דק סינתטי וכדי שתילה‪ˆ .‬‬
‫"נפוליאון"‪-‬‬
‫דשא מלאכותי‬
‫חדש‪ ,‬בין‬
‫העלים הירוקים‬
‫משולבים עלים‬
‫יבשים במינון‬
‫נכון כך שגם‬
‫גננים ותיקים‬
‫יתקשו להבחין‬
‫שמדובר בדשא‬
‫שאינו טבעי‬
‫"נפוליאון"‪ ,‬דשא סינתטי במראה טבעי‬
‫‪29‬‬
‫מוניציפלי‬
‫שלולית החורף המנקזת מי נגר ומי מרזבים בחורף ומי מזגנים בקיץ‪.‬‬
‫בית הספר היסודי "רקפות" בקריית ביאליק‪.‬‬
‫הירוק היום ירוק יותר‬
‫ארנה בן ציוני‬
‫ובארי בן שלום‬
‫אב אדריכלות נוף‬
‫עיצוב החצר‬
‫כולל שדרה‬
‫מ ר כ ז י ת‬
‫בשילוב מוקדי‬
‫פעילות מגוונים‬
‫המעודדים‬
‫שהייה‪ ,‬משחק‬
‫והפעלת הדמיון‬
‫* טקסט‪ :‬אד' מיכאל‬
‫יעקובסון‬
‫מוניציפלי‬
‫‪30‬‬
‫ש‬
‫יתוף פעולה פורה בין אדריכלים לרשות‬
‫המקומית מניב לפעמים מבנים ייחודיים‬
‫המעניקים למשתמש בהם ערך מוסף‪ .‬כך קרה‬
‫בבית הספר היסודי החדש שנבנה – בית הספר‬
‫"רקפות" –בקריית ביאליק‪ .‬האדריכלים הצליחו‬
‫להביא את בית הספר להליך הסמכה המגדיר‬
‫אותו כבניין ירוק בן שני כוכבים‪ .‬תכנון מבנים‪:‬‬
‫קנפו־כלימור אדריכלים‪ .‬תכנון חצרות בית הספר‬
‫והנוף – אב אדריכלות נוף‬
‫שיתוף פעולה פורה בין אדריכלים לרשות המקומית מניב‬
‫לפעמים מבנים ייחודיים המעניקים למשתמש בהם ערך‬
‫מוסף‪ .‬כך קרה בבית הספר היסודי החדש שנבנה בקריית‬
‫ביאליק‪ ,‬הראשון שנבנה בעיר זה ‪ 42‬שנה‪ ,‬שבו זכו המתכננים‬
‫בתמיכה של מהנדס העיר‪ ,‬נעם מסד‪ ,‬אדריכל נוף במקצועו‪.‬‬
‫בית הספר היסודי "רקפות" כולל ‪ 18‬כיתות לימוד — ‪12‬מהן‬
‫נבנו עד כה‪ ,‬ושש נוספות יושלמו בעוד כשנתיים‪ .‬המרכיב‬
‫הבולט בתכנונו‪ ,‬מלבד ההשקעה העיצובית הרבה‪ ,‬היה הרצון‬
‫להקים מבנה ידידותי לסביבה ככל שיתאפשר במגבלות‬
‫התקציב‪ ,‬שעמד על כ‪ 13-‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫האדריכלים הצליחו להביא את בית הספר — שהקמתו הייתה‬
‫פיילוט של המשרד לאיכות הסביבה לקראת בניית בתי ספר‬
‫ירוקים נוספים — להליך הסמכה המגדיר אותו כבניין ירוק בן‬
‫שני כוכבים (רמת דירוג של מבנים ירוקים)‪.‬‬
‫מה המשמעות של "בית ספר ירוק"? הערכים הם רבים‬
‫ובכללם מודעות ושמירה על הסביבה‪ ,‬ניצול יעיל של משאבים‪,‬‬
‫תנאי לימוד אופטימליים וכמובן חינוך לערכים סביבתיים‪.‬‬
‫השדרה המרכזית השוזרת את המתחם כולו‬
‫האדריכלים יישמו את העקרונות האלה בבניין בשני אופנים‪:‬‬
‫שימור אנרגיה‪ :‬הצבת המבנים כך שהכיתות יוארו באור טבעי‬
‫(למזעור השימוש בתאורה מלאכותית)‪ ,‬מערכות הצללה על‬
‫חלונות למניעת חדירה של קרינת שמש ישירה‪ ,‬שימוש בגופי‬
‫תאורה חוסכי אנרגיה‪ ,‬גג ירוק המבודד ומונע קרינה חוזרת‬
‫ושימוש בחצרות פנימיות לצינון פנים הבניין‪.‬‬
‫שימור משאבים‪ :‬שתילת צמחייה חסכונית בצריכת מים‬
‫ובתחזוקה (עצי אלון‪ ,‬רימון‪ ,‬זית‪ ,‬חרוב‪ ,‬כליל החורש ושיחים)‪,‬‬
‫שמירה על עצים שהיו קיימים במגרש‪ ,‬הגדרת אזורים לא‬
‫מרוצפים לחלחול מי גשמים לקרקע‪ ,‬מערכת לשימור מי מזגנים‬
‫להשקיית החצר ושימוש בחומרי בנייה גם ממקור ממוחזר‪.‬‬
‫השביל המרכזי מהווה את עמוד השדרה של המתחם כולו‪.‬‬
‫בית הספר מורכב מסדרה של מבנים נפרדים‪ :‬שלושה מבני‬
‫כיתות (שכל אחד מהם מאכלס אשכול כיתות של שכבת‬
‫גיל נפרדת)‪ ,‬מבנה מינהלה‪ ,‬ספרייה ואולם ספורט‪ .‬השביל‬
‫המרכזי‪ ,‬הנמתח מהכניסה ועד למגרשי הספורט שבעורף‬
‫בית הספר ומקשר אל האגפים השונים‪ ,‬מודגש באספלט עם‬
‫עמודים אלכסוניים צבעוניים לצדיו‪ ,‬שהופכים אותו למרכיב‬
‫משחקי בחצר‪ .‬לאורך השביל נשתלו עצי צפצפה‪ .‬כאשר‬
‫עצים אלה יצמחו הם ישתלבו בפרגולה המצילה עליו ויציצו‬
‫לשמים מבעד לפתחים עגולים שהוכנו לקראתם מבעוד מועד‪.‬‬
‫עיצוב החצר מורכב מציר שלאורכו פזורות אטרקציות רבות‪,‬‬
‫בשילוב מרחבים דידקטיים מוכתבים מראש עם סביבות‬
‫המאפשרות הפעלת דמיון‪ .‬שביל המסע הוא אלמנט המשחק‬
‫המשמעותי ביותר מבחינתנו‪ .‬הוא אינו מתקן משחקים‪ ,‬כי אם‬
‫סביבת משחק עשירה ומגוונת‪ .‬אלמנטים נוספים הם גבעות‬
‫הדשא‪ ,‬רחבות העיגולים המאפשרות משחק על כל גווניו‬
‫וכמובן הצמחייה והעצים שבעתיד יטשטשו את הגבולות בין‬
‫החוץ והפנים‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬שלולית החורף מכוונת בעיקרה‬
‫לפעילות לימודית ובה־בעת מאפשרת משחק ודמיון‪.‬‬
‫המרחב הפתוח הוא גם מרחב לימודי הגינה במפלס‬
‫העליון נועדה‪ ,‬כמו החצרות הפנימיות‪ ,‬לחזק את הקשר בין‬
‫פנים הבניין לסביבתו‪ .‬לאחרונה נשתלו בגינה צמחי תבלין‪,‬‬
‫ותלמידי בית הספר מטפחים ומתחזקים אותם כדי ללמוד‬
‫על תהליך צמיחתם‪.‬‬
‫כיתת חוץ ורחבת המשחק הצבעונית‬
‫הדמיון‪ .‬הוגדרו קבוצות הגיל להן יהיו שייכות החצרות‪ ,‬שורטטה‬
‫פרוגרמה הכוללת את מרכיבי החצר בהתאמה לכל גיל‪.‬‬
‫עקרונות הבנייה הירוקה שולבו בתכנון על כל רבדיו‪ :‬החדרת‬
‫מי נגר לשטחי גינון‪ ,‬יצירת אזורים מוצלים בעזרת נטיעת עצי‬
‫צל וכן יצירת בתי גידול מגוונים של "טבע עירוני" בשטח בית‬
‫הספר באמצעות סוג הצמחייה ותוואי השטח‪ .‬בריכה ביולוגית‬
‫תוכננה בכניסה לבית הספר להנאה‪ ,‬מחקר ולימוד סביבה זו‪.‬‬
‫*הטקסט מבוסס על מאמרו של אדר' מיכאל יעקובסון‪.‬‬
‫הד החינוך‪ ,‬פברואר ‪.2015‬‬
‫משרד אב אדריכלות נוף‪ :‬אדר' נוף ארנה בן ציוני ואדר'‬
‫נוף בארי בן שלום‪ .‬שותפה לתכנון הפרויקט במשרד‪:‬‬
‫אדר' נוף עידית ישראל‪ .‬יזם‪ :‬עיריית קריית ביאליק‪,‬‬
‫צילום‪ :‬עמית האס‪ˆ .‬‬
‫פינת ישיבה בחצר ניסיונם של האדריכלים תגית כלימור‬
‫ודוד קנפו (ממובילי תחום הבנייה הירוקה בישראל) בתכנון‬
‫מבני חינוך‪ ,‬ושיתוף פעולה מוצלח שלהם עם אדריכלי הנוף‬
‫ארנה בן ציוני ובארי בן שלום‪ ,‬הובילו לסביבת לימוד ופנאי‬
‫עשירה ומגוונת‪.‬‬
‫בתכנון חצרות בית הספר רקפות בקריית ביאליק‪ ,‬ביקשו‬
‫המתכננים לייצר סביבות משחק מעניינות ומאתגרות את‬
‫גג ירוק‪ .‬שתילת גינת תבלינים לשימוש יומיומי עבור‬
‫ילדי בית הספר ומוריו‬
‫חצר הספרייה‬
‫עקרונות הבנייה‬
‫הירוקה שולבו‬
‫בתכנון על כל‬
‫רבדיו‪ :‬החדרת‬
‫מי נגר לשטחי‬
‫גינון‪ ,‬יצירת‬
‫אזורים מוצלים‬
‫בעזרת נטיעת‬
‫עצי צל וכן‬
‫יצירת בתי גידול‬
‫מגוונים של‬
‫"טבע עירוני"‬
‫בשטח בית‬
‫הספר באמצעות‬
‫סוגי הצמחייה‬
‫ותואי השטח‪.‬‬
‫שלולית חורף‬
‫תוכננה בכניסה‬
‫לבית הספר‬
‫להנאה‪ ,‬מחקר‬
‫ולימוד‬
‫רחבת משחק רב תכליתית ושביל הגילוי העובר‬
‫לצד סביבות המשחק הפעילות בחצרות בית הספר‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מוניציפלי‬
‫בנייני מגורים "רגילים"‬
‫ורעועים "נופלים בין הכיסאות"‬
‫לביאה ברומברג‬
‫ד‬
‫ווקא משום שהנדל"ן ונושא הדיור ושימור‬
‫המבנים הפכו במהלך העשור האחרון לנושא‬
‫מרכזי בהוויה הישראלית‪ ,‬קיים דיסוננס גדל והולך‬
‫בין ההתעסקות בו ובין המצב הרעוע של אחוז נכבד‬
‫מהמבנים במדינת ישראל בכלל‪ ,‬ובעיר העברית‬
‫הראשונה תל אביב‪ ,‬בפרט‪ .‬מה תפקידה של הרשות‬
‫המקומית בנושא‪ ,‬וכיצד ניתן לפתור את בעיית‬
‫שדרוג חזיתות הבתים "הרגילים" ותחזוקתם?‬
‫נזילת מים מהחנוכיה בחניון‬
‫בתל אביב‪,‬‬
‫קיימים אלפי‬
‫בניינים‪ ,‬הן‬
‫בצפון הישן‪,‬‬
‫הן במרכז והן‬
‫בשכונות דרום‬
‫העיר‪ ,‬שמצבם‬
‫קשה‪ ,‬אפילו‬
‫מביך‬
‫*תמונות באדיבות חברת‬
‫עידן ש‪.‬נ‪.‬י ‪ -‬ניהול ואחזקת‬
‫מבני מגורים‬
‫מוניציפלי‬
‫‪32‬‬
‫להערכת השמאי ארז כהן‪ ,‬לשעבר יו"ר לשכת שמאי‬
‫המקרקעין‪ ,‬מדובר במספר רב ביותר של בניינים המסתכם‬
‫להערכתו‪ ,‬רק בתל אביב לבדה בכ‪ 1500-‬עד ‪ 2000‬בניינים‬
‫"רגילים" ורעועים שהולכים לאיבוד ו"נופלים בין הכיסאות"‪.‬‬
‫אם נוציא מן הכלל את אותם מאות מבנים המיועדים לשימור‪,‬‬
‫שבהם הוחלו במהלך העשור האחרון תקנות שימור קפדניות‬
‫ביותר‪ ,‬ואת מגדלי היוקרה החדישים המרוכזים ברובם הגדול‬
‫בצפון העיר‪ ,‬קיימים אלפי בניינים‪ ,‬הן בצפון הישן‪ ,‬הן במרכז והן‬
‫בשכונות דרום העיר‪ ,‬שמצבם קשה‪ ,‬אפילו מביך‪ .‬טיח מתפורר‪,‬‬
‫אבני חיפוי שעפות אל הרחוב‪ ,‬כבלי חשמל משתלשלים על‬
‫הקירות החיצוניים‪ ,‬שלא לדבר על רטיבות וטחב‪ ,‬וזה כולל לא‬
‫מעט דירות שערכן מרקיע לכמה מיליונים טובים של שקלים‪.‬‬
‫הסיבות לכך שונות‪ ,‬אולם בראש וראשונה מדובר בבנייה‬
‫בחומרים שאינם איכותיים דיים ובעיקר בחוסר מוטיבציה‪,‬‬
‫לעתים קרובות גם חוסר יכולת‪ ,‬של הדיירים‪ ,‬לתחזק את‬
‫אותם מבנים‪ .‬כהן מדגיש כי יש להביא בחשבון שבתל אביב‬
‫במיוחד‪ ,‬קיים אחוז גבוה ביותר של דירות להשקעה‪ ,‬וחלק‬
‫נכבד מהדיירים שוכרים את הדירות‪ ,‬מה שבאופן טבעי מוריד‬
‫את המוטיבציה לתחזק כיאות את אותם מבנים‪ .‬יש בכך‪ ,‬ללא‬
‫ספק‪ ,‬מפגע אסתטי חמור‪ ,‬ובמיוחד בעיר הנחשבת בחלקים‬
‫גדולים שלה ל"עיר לבנה" שהוכרזה על ידי אונסקו‪ ,‬וקיים‬
‫בה ריכוז גבוה של מבנים לשימור‪ ,‬שהם בעלי ערך היסטורי‬
‫ואדריכלי חשוב במיוחד‪ .‬דיסוננס זה זועק לשמים לכל מי‬
‫שיטייל‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בערי אירופה דוגמת רומא‪ ,‬ברצלונה‪ ,‬פאריז‬
‫ועוד‪ ,‬ויתפעם למראה החזיתות השמורות והמוקפדות לעילא‬
‫ולעילא של אותן ערים‪ .‬מבדיקה שערכה המחלקה הכלכלית‬
‫של משרדי‪ ,‬מתברר כי הגורם העיקרי לפער עצום זה איננו‬
‫דווקא המודעות הגבוהה יותר של תושבי אותן ערים אלא‬
‫החקיקה של העיריות המחייבת את הדיירים ואת היזמים לשמור‬
‫על רמת איכות בנייה גבוהה ביותר ולא פחות מכך‪ ,‬תחזוק‬
‫שוטף של הבניינים בכלל וחזיתותיהן בפרט‪ .‬מכיוון שלמרבה‬
‫הצער אחוז נכבד מהדיירים בבתים הישנים בתל אביב לא יוכלו‬
‫לעמוד במשימה שכזו‪ ,‬הן כספית והן מבחינת הבנת החומר‬
‫והיכולת ליישם את שדרוג החזיתות‪ ,‬אני מציע שעיריית תל‬
‫אביב‪ ,‬כחיל החלוץ למהפכה זו‪ ,‬תקבע קריטריונים ברורים‬
‫לשימור חזיתות ותחזוק הבתים‪ .‬התקציב לשם כך יגולם בתוך‬
‫הארנונה שמשלמים באופן שוטף בעלי הבתים והשוכרים‪,‬‬
‫ומחישוב שערכנו אין מדובר‪ ,‬בממוצע‪ ,‬ביותר מכ‪ 15-‬אחוזים‪,‬‬
‫מסכום הארנונה הכולל המשולם כיום‪ ,‬תלוי באזור בעיר‪.‬‬
‫ובמילים אחרות‪ :‬הפתרון יהיה במתן תעדוף ברור לנושא‬
‫תחזוקת חזיתות הבניינים והקצאת משאבים נקודתיים‬
‫לשם כך‪ ,‬שיתוקצבו באמצעות נגזרת מתוך הארנונה‬
‫השוטפת‪ .‬אדגיש כי הפעלת מבצע שכזה לשימור חזיתות‬
‫הבתים יוכל להתבצע במישרין על ידי חברות המתמחות בכך‬
‫שייבחרו במכרז על ידי העירייה‪ ,‬ומכיוון שיזכו לבצע מאות‬
‫רבות של עבודות כאלה‪ ,‬יוכלו בהחלט לעמוד במתח רווחים‬
‫נמוך יחסית‪ ,‬מה שיקטין אפילו את החלק היחסי של הארנונה‬
‫שיוקדש לשם כך‪ .‬מדובר ללא ספק ב"עלות תועלת" גבוהה‬
‫ביותר‪ ,‬זאת משום שגם ערך הבתים יעלה מאוד‪ ,‬העיר תל‬
‫אביב כולה תיהנה ממבצע שכזה‪ ,‬והתגמול הכלכלי על‬
‫ההשקעה יהיה כפל כפליים‪.‬‬
‫לדברי אמיר רוזנבלום‪ ,‬מנכ"ל ובעלי חברת עידן ש‪.‬נ‪.‬י‬
‫המתמחה בניהול ואחזקת מבני מגורים (כולל יוקרה‬
‫ומלונאות) ויועץ מומחה בתחום‪ ,‬מתחוללת מהפכה של ממש‬
‫מיכל התפשטות ישן‬
‫משאבה ישנה‬
‫ברז צנרת נוזל עם קורוזיה‬
‫בכל הקשור לבנייה חדשה ותקינה חדשה למבנים ומגדלים‪.‬‬
‫לאור מיעוט בקרקעות זמינות לבנייה אנו רואים בנייה לגובה‬
‫של מבנים אשר רוויים במערכות טכניות מורכבות‪ ,‬חומרי גמר‬
‫שדורשים תחזוקה מיוחדת‪ ,‬מעליות עם טכנולוגיה מתקדמת‬
‫ואחרות – כל אלו הובילו להקמת חברות ניהול ואחזקה‬
‫עם זרוע פעילה ומקצועית‪ ,‬אך לדאבוני חלקן של החברות‬
‫אינו מקצועי ואף רשלני‪ .‬כך גם אנו נתקלים במבנים אשר‬
‫בביצוע תהליך תמ"א ‪ 38‬הם עוברים בנייה מחדש ובסוף‬
‫התהליך מתקבל מבנה שמור‪ ,‬מתוחזק‪ ,‬מחודש‪ .‬אך מבנים‬
‫אלו עלולים להיות סכנה לציבור ובפרט לדייריו של כל מבנה‬
‫אם לא יתוחזקו כראוי! את התופעה שממנה אנו כה חוששים‬
‫ניתן לראות כבר כעת על אלפי מבנים בכל רחבי הארץ‬
‫שאינם עונים לא על קטגוריית המגדלים החדשים וגם לא‬
‫על המבנים המתאימים לביצוע תמ"א ‪ .38‬מדובר‪ ,‬מדגיש‬
‫ומתריע רוזנבלום‪ ,‬על מבני מגורים רעועים שתחזוקתם‬
‫ירודה מאוד ואף מהווים סכנה של ממש! אפשר לראות‬
‫זאת הן בתחזוקת המערכות השונות והשטחים המשותפים‬
‫והן מבחינה ויזואלית בחזיתות הבית‪ .‬בעיר תל אביב לבדה‬
‫מתוך ה‪ 4000-5000-‬בניינים רגילים ‪ -‬כ‪ 40%‬במצב ירוד‪.‬‬
‫תופעה מדאיגה זו שמחמירה מיום ליום תוכל להיעצר או לכל‬
‫הפחות לרדת ממש אך ורק אם תטופל ותבוצע באמצעות‬
‫רגולציה ותקינה בכל הקשור לגורם המתחזק ולדיירים‬
‫המשתמשים‪.‬‬
‫תמונת המצב כיום הינה שאין שום גורם אוכף בנושא ובסופו‬
‫של דבר רק בעלי נכסים שקשובים למבנה בו הם מתגוררים‬
‫הם הגורם המכריע בתחזוקת הבית‪ .‬במקרה הטוב אחד‬
‫הדיירים שעוסק בתחום ההנדסה ומבין את חשיבות העניין‬
‫רותם ומוביל את שאר דיירי הבית לשמירה לטווח ארוך על‬
‫הרכוש המשותף שהינו חלק בלתי נפרד מכלל הדירות‪.‬‬
‫בשאר המקרים‪ ,‬שהם לא מעטים‪ ,‬תמונת המצב עגומה למדי‪.‬‬
‫דיירי הבית חושבים אך ורק על הטווח הקצר‪ ,‬והוא בסופו של‬
‫ניקיון ראשוני לחזיתות‬
‫גג הבניין המוזנח‬
‫דבר גם היקר יותר‪...‬‬
‫מודעות הדיירים לשיפור ושמירה על הרכוש המשותף בטווח‬
‫הארוך הינה נמוכה‪ ,‬בייחוד בנכסים שנרכשו לצורך החזר‬
‫השקעה (נכס מניב) – במקרים אלו בעל הנכס מחפש לראות‬
‫את הרווחיות האפשרית הגדולה ביותר וזאת על מנת שהחזר‬
‫ההשקעה שלו יהיה מרבי‪.‬‬
‫בניין המגורים מתדרדר לאט לאט‪ ,‬וגם אם בטווח הקצר ייתכן‬
‫שהדבר אינו מורגש‪ ,‬בטווח הארוך מדובר על נזקים אפשריים‬
‫גבוהים פי כמה שבסופו של דבר ישולמו על ידי דיירי הבניין‪.‬‬
‫תמונת המצב מראה באופן ברור ומפורש כי נדרש מנגנון‬
‫פעולה וגבייה מראש לצורך שמירה על הרכוש המשותף‬
‫(מעבר לתחזוקה שוטפת) זאת כדי שמבנים נוספים לא‬
‫יתדרדרו ויהוו סכנה לדיירים ולתושבי האזור‪ .‬לצערי גם חוק‬
‫המקרקעין על בתים משותפים אינו נותן פתרון לנושא שמירה‬
‫על הרכוש המשותף‪ .‬חשוב להבין‪ ,‬מדגיש רוזנבלום‪ ,‬ללא‬
‫גבייה מכוונת ומוגדרת מראש לקרן חידוש ושימור הבניין לא‬
‫יהיה אפשר לעצור את הליך התדרדרות המבנים הללו‪ .‬ללא‬
‫הנחיה בחוק או מנגנון מוניציפאלי מאובחן אשר יורה וינחה‬
‫כיצד מחויבים בעלי הנכסים לשמור על הרכוש המשותף‬
‫ולהיערך מראש עם הכספים המתאימים‪ ,‬לא תיעצר התופעה‬
‫המדאיגה של מבנים שתחזוקתם מתדרדרת‪ ,‬והם בבחינת‬
‫סכנה לדיירי הבית וסביבתם ופוגעים בחזות העיר‪ .‬רוזנבלום‬
‫אומר כי אין מחלוקת שחייבת להיות רגולציה בנושא ויפה‬
‫שעה אחת קודם‪ ,‬ומסכם כי הגיעה העת לעשות ולפעול‬
‫בנושא מרכזי בחשיבותו במרכזי הערים באמצעות פיקוח‬
‫ואחריות הרשות המוניציפאלית באשר היא‪ˆ .‬‬
‫תמונת המצב‬
‫מראה באופן‬
‫ברור ומפורש‬
‫כי נדרש מנגנון‬
‫פעולה וגבייה‬
‫מראש לצורך‬
‫שמירה על‬
‫הרכוש המשותף‬
‫(מעבר לתחזוקה‬
‫שוטפת) זאת כדי‬
‫שמבנים נוספים‬
‫לא יתדרדרו ויהוו‬
‫סכנה לדיירים‬
‫ולתושבי האזור‬
‫פנינת הים ‪ -‬שטיפת חזיתות בניין בלחץ‬
‫‪33‬‬
‫מוניציפלי‬
‫פארק אלו"ט‪ ,‬תל אביב‪ .‬הצללה ייחודית שפותחה על ידי חברת "קאבריט" בהתאם לתנאי השטח וכיווני השמש המצויים במקום‬
‫פרויקטי הצללה בפארק אלו"ט‬
‫ובפארק קרסו למדע‬
‫(מאמר פרסומי)‬
‫ת‬
‫יובל נבו‬
‫בפרויקט פארק‬
‫אלו"ט השתמשה‬
‫חברת "קאבריט"‬
‫באריג קאבריט‬
‫משופר הכולל‬
‫מפרט תפירה‬
‫ייחודי בשל מיקום‬
‫ההצללה החשוף‬
‫לרוחות חזקות‪,‬‬
‫וכמו כן עוצבו‬
‫עמודים ייחודיים‬
‫כנון ופיתוח של פארקים עירוניים הם חלק‬
‫מפיתוח שטחי ציבור פתוחים לרווחת תושבי‬
‫הערים והמבקרים בהם‪ .‬כחלק מפיתוח הפארק‬
‫ועיצובו נדרש לתת פתרון גם לנושא ההצללה‬
‫בפארק‪ .‬על שני פרויקטי הצללה ייחודיים שבוצעו‬
‫בתכנון הנדסי מקצועי להצללה אפקטיבית‪,‬‬
‫ובהתאמה מלאה לתנאי השטח וכיווני השמש‬
‫המצויים באזור על פי עונות השנה‪ ,‬ולאווירת הפארק‬
‫ועיצובו‪ ,‬בכתבה הבאה‬
‫פרויקט ההצללה בפארק אלו"ט בתל אביב‬
‫חברת "קאבריט" (‪ ,)Coverit‬החברה הישראלית המתמחה‬
‫במתן פתרונות הצללה‪ ,‬סיימה לאחרונה פרויקט הצללה ייחודי‬
‫הצללה בפארק אלו"ט‬
‫מוניציפלי‬
‫‪34‬‬
‫בפארק אלו"ט בתל אביב‪ .‬פיתוח ותכנון פארק אלו"ט הוזמנו‬
‫על ידי עיריית תל אביב יפו – אג"ף שפ"ע‪ ,‬כחלק מפיתוח‬
‫שטחי ציבור פתוחים‪ ‬דרומית לקאנטרי‪ ‬דקל ובית אלו"ט‪.‬‬
‫הפארק תוכנן על ידי האדריכלים יעל סופר ויריב גולדפרב‬
‫ממשרד גדעון שריג־לב ווקסמן אדריכלות ונוף תכנון עירוני‬
‫בע"מ‪ .‬בשל עיצובו ותכנונו הייחודי של הפארק‪ ,‬המיועד גם‬
‫לשירות אוכלוסיית בית אלו"ט‪ ,‬פיתחה "קאבריט" הצללה‬
‫ייחודית‪ ,‬בהתאמה לתנאי שטח וכיווני שמש המצויים במקום‪.‬‬
‫אלו"ט רשמה הישג נוסף למען הצעירים האוטיסטים בישראל‪,‬‬
‫כשחנכה לאחרונה את "בית הידידות – בית לחיים"‪ ,‬בית‬
‫ראשון לאוטיסטים בתל אביב‪ .‬תכנון הבית נעשה על פי‬
‫הניסיון המצטבר של אלו"ט ועל פי תפיסת האגודה כי "בית‬
‫לחיים" הוא מסגרת ביתית‪ ,‬בתוך שכונת מגורים‪ ,‬שמאפשרת‬
‫שימוש באריג קאבריט משופר בפרויקט ההצללה בפארק אלו"ט‬
‫לדיירים האוטיסטים לנהל אורח חיים דומה ככל האפשר לחיי‬
‫משפחה‪ ,‬ובהתייחסות אישית לכל חבר וחברה‪.‬‬
‫לדברי האדריכלית יעל סופר ממשרד גדעון שריג־לב‬
‫ווקסמן אדריכלות ונוף תכנון עירוני‪" :‬פארק אלו"ט המשכי‬
‫לפארק הירקון‪ ‬ובמרכזו גבעה ייחודית‪ ‬המאפשרת תצפית‬
‫מרהיבה של ‪ 360‬מעלות לכיוון תל אביב‪ ,‬רמת גן‪ ,‬פארק‬
‫ראש ציפור וגני יהושע‪ .‬שבילי הפארק‪ ,‬הרחבות ומתקניו תוכננו‬
‫ובוצעו לפי תקני נגישות ומזמינים פעילות רוכבי אופניים‪ ,‬הולכי‬
‫רגל ובעלי מוגבלויות‪ .‬רחבת התצפית והפרגולה ייחודיים‬
‫לאתר ומדגישים את המבטים המיוחדים לנוף‪ ,‬ומאפשרים‬
‫מגוון הצללות וחשיפה לשמש בהתאם לעונות השנה‪.‬‬
‫בפארק בוצעו גם שבילי אופניים‪ ,‬אזור מתקני כושר‪ ,‬חורשות‪,‬‬
‫מדשאות‪ ‬רחבות מנוחה ופיקניק"‪.‬‬
‫בפרויקט בית אלו"ט השתמשה חברת קאבריט באריג קאבריט‬
‫משופר הכולל מפרט תפירה ייחודי בשל מיקום ההצללה‬
‫החשוף לרוחות חזקות‪ ,‬וכמו כן עוצבו עמודים ייחודיים‪.‬‬
‫הפרויקט משלב קונסטרוקציה וכבלים הנותנים גמישות וחוזק‪.‬‬
‫פרויקט ההצללה בפארק קרסו למדע בבאר‬
‫שבע‬
‫חברת "קאבריט" ( ‪ ,)Coverit‬סיימה לאחרונה פרויקט‬
‫לעבודות ההצללה בפארק קרסו למדע בבאר שבע‪ .‬פרויקט‬
‫ההצללה אופיין בתכנון הנדסי מקצועי להצללה‪ ,‬בעל צל‬
‫אפקטיבי וייחודי המותאם לתנאי השטח וכיווני השמש המצויים‬
‫באזור הפארק‪.‬‬
‫ההצללה בוצעה בטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום‬
‫והותאמה גם לאווירת הפארק ועיצובו המודרני‪ ,‬ונותנת מענה‬
‫צל איכותי ונוח לכל מבקרי המתחם‪.‬‬
‫פארק קרסו למדע‪ ,‬מייסודם של קרן רש"י‪ ,‬עיריית באר שבע‬
‫ומשרד החינוך‪ ,‬בשיתוף מפעל הפיס ומשפחת קרסו‪ ,‬מעמיד‬
‫את מדינת ישראל במקום אחד עם מרכזים ומוזיאונים מובילים‬
‫בעולם ומחזק את מיצובה כאחת המדינות המתקדמות בתחומי‬
‫הטכנולוגיה והמדע‪ .‬הפארק נפתח למבקרים ביולי ‪ 2013‬והוא‬
‫משתרע על פני ‪ 17‬דונמים‪ .‬בשטח הפארק עשרה אולמות‬
‫תצוגה חדשים המציגים שלל תערוכות ומייצגים בנושאי מדע‬
‫וטכנולוגיה כדוגמת גנטיקה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬מיקרו אלקטרוניקה‬
‫ועוד‪ ,‬גן משחקי מדע‪ ,‬מזרקה אינטראקטיבית ותערוכות גלריה‪.‬‬
‫לדברי חדוה דהן‪ ,‬מנהלת התפעול של פארק קרסו‬
‫למדע‪" :‬חברת קאבריט ביצעה פרויקט הצללה ברמה‬
‫הגבוהה ביותר ומבקרי הפארק נהנים מסככות הצללה‬
‫איכותיות ויפות לכל רוחבו"‪.‬‬
‫ברחבי פארק קרסו למדע התקינה "קאבריט" הצללות‬
‫ייחודיות בצורת מפרשיות‪ .‬מפרשי ‪ COVERIT‬ידועים ביופיים‬
‫ובאסתטיות שהם משדרים‪ .‬מפרשים אלה מהווים פתרון‬
‫הצללה קליל לגנים בצורות שטח מורכבות‪ ,‬כאשר הפתחים‬
‫הצללות ייחודיות ברחבי פארק קרסו למדע‪ ,‬באר שבע‬
‫מפרשי הצללה המאפשרים כניסת שמש חלקית‪ .‬פרויקט פארק קרסו למדע‪ ,‬באר שבע‬
‫בין המפרשים מאפשרים כניסת שמש חלקית‪ .‬האריג מיוצר‬
‫בטכנולוגיה שמחזירה את האריג למצבו הראשוני גם לאחר‬
‫רוחות חזקות ובעל תקן אש מחמיר‪.‬‬
‫קאבריט אחראית על פרויקטים רבים בתחום ההצללה בבאר‬
‫שבע בהם כאמור פארק קרסו למדע‪ ,‬שבוצע לאחרונה‪,‬‬
‫הפארק האוסטרלי ועוד‪.‬‬
‫חברת קאבריט הוקמה בשנת ‪ 1995‬והייתה הראשונה‬
‫שהתמחתה במתן פתרונות הצללה לשוק המוסדי – להצללת‬
‫גנים ציבוריים‪ ,‬מגרשי כדורסל‪ ,‬מגרשי קט רגל‪ ,‬פארק‬
‫גלגליות‪ ,‬מגרשי החלקה ועוד‪.‬‬
‫המפעל לייצור ומו"פ שאותו הקימה החברה מאפשר סינרגיה‬
‫מלאה בין המחלקות השונות הן ברמת פס היצור והן ברמת‬
‫המטה של החברה‪ .‬המפעל נמצא על שטח של שלושה‬
‫דונמים‪ ,‬במפעל חדשני‪ ,‬ירוק ובטיחותי‪ ,‬והוא מורכב מחטיבות‬
‫ייצור ושירות במטרה לתת מענה כולל לצורכי הלקוחות‪.‬‬
‫מחלקת התכנון והפיתוח שוקדת על תכנונים ופיתוחים ממוקדי‬
‫לקוח וצורכי השוק‪ .‬המחלקה עובדת בשילוב עם אדריכלים‬
‫לצד ליווי הנדסי ומתגאה בפיתוחים ייחודיים‪ ,‬טכנולוגיים‬
‫ואיכותיים מזה שנים רבות‪.‬‬
‫מחלקת היצור מורכבת ממתפרה גדולה ובה עובדות מדויקות‬
‫התופרות במכונות חדשניות את הבדים לצד מלחימים ואנשי‬
‫יצור מהימנים ומקצועיים‪ .‬מחלקת היצור עובדת תחת תקני‬
‫‪ ISO‬מחמירים ורואה לנגד עינה איכות ללא פשרות‪.‬‬
‫מחלקת הקונסטרוקציה מספקת את הרכבת החלקים‪,‬‬
‫ההלחמות והמידות המדויקות התפורות לכל לקוח בהתאם‬
‫לתכנון שהוצג על ידי מחלקת התכנון והפיתוח‪ ,‬וכל זאת לצד‬
‫עבודות מקצועיות לפיתוח שיטות הצללה ייחודיות‪ .‬זרוע השטח‬
‫של מחלקת הקונסטרוקציה הינה מחלקת ההתקנות המורכבת‬
‫מאנשי שטח בעלי תודעת שירות אדיב ומקצועי ובעלי הכשרה‬
‫בלתי מתפשרת בכל הקשור לתווי תקן והדרכות בטיחות‪ˆ .‬‬
‫בפארק קרסו‬
‫למדע התקינה‬
‫"קאבריט"‬
‫הצללות ייחודיות‬
‫בצורת מפרשיות‪,‬‬
‫המהווים פתרון‬
‫הצללה קליל‬
‫לגנים בצורות‬
‫שטח מורכבות‪,‬‬
‫כאשר הפתחים‬
‫בין המפרשים‬
‫מאפשרים כניסת‬
‫שמש חלקית‬
‫הצללה בפארק קרסו למדע‬
‫‪35‬‬
‫מוניציפלי‬
‫מערכות מידע‬
‫מ‬
‫עמית בר‪-‬און*‬
‫כדי לעמוד‬
‫בדרישות תיקון‬
‫מספר ‪101‬‬
‫לחוק התכנון‬
‫וההבניה ולספק‬
‫שירות איכותי‬
‫ומתקדם ליזמים‬
‫ולתושבים‪,‬‬
‫על הוועדות‬
‫להשתמש‬
‫ב ש כ ב ו ת‬
‫נוספות של‬
‫מערכות מידע‬
‫ממוחשבות‬
‫המשמשות‬
‫את מרבית‬
‫הארגונים‬
‫המתקדמים‬
‫ו"מתלבשות"‬
‫על המודולים‬
‫התפעוליים‬
‫עמית בר‪-‬און‪,CSA ,CEO ,‬‬
‫‪ - CIO‬מנכ"ל קבוצת מניב‬
‫הכנסות בע"מ במסגרתה‬
‫פועלת מניב טכנולוגית מידע‪.‬‬
‫מוניציפלי‬
‫מערכות תוכנה לשירות‬
‫התושבים והוועדה לתכנון ובנייה‬
‫‪36‬‬
‫משלת ישראל הבינה כי כחלק מהמאבק‬
‫להוזלת הדיור יש לפשט תהליכי רישוי ובנייה‬
‫ולשפר את השירות ליזמים ולתושבים‪ .‬משרד‬
‫הפנים כרגולטור של הוועדות הגביר לאחרונה את‬
‫הפיקוח‪ ,‬וההכוונה למערכות אלה‪ .‬הוועדות בחלקן‪,‬‬
‫משתמשות במערכות ממוחשבות מיושנות לתפקוד‬
‫היום־יומי‪ .‬האם מערכות אלה מספקות? אילו מערכות‬
‫נוספות דרושות לוועדות‪ .‬על כך בטור זה‬
‫המערכות הממוחשבת הדרושות לוועדה בעיקרן הן‪:‬‬
‫ •מערכת ניהול תיקי הרישוי והבנייה‪ .‬במערכת זאת נרשם‬
‫כל המידע הבסיסי בדבר הבקשה ומתועדים תהליכי‬
‫הדיון והאישור‪.‬‬
‫ •פיקוח – מאפשרת קשר של פקחי הוועדה הנמצאים‬
‫בשטח עם מערכות הוועדה‪ .‬הפקח מצויד במחשב נישא‬
‫או טאבלט המקושר בזמן אמת למערכות הניהול של‬
‫הוועדה‪ ,‬וכמו כן יש לו יכולת לאתר מיקום בעזרת ‪,GPS‬‬
‫יכולת לצלם תמונות ולקשרן למערכת הפיקוח‪ ,‬יכולת‬
‫לצפות בתיק הרישוי והבנייה ויכולת לדווח בזמן אמת‬
‫בדבר חריגות בנייה והתקדמות הטיפול בחריגות אלה‪.‬‬
‫הפקח גם יכול לצפות במערכת ה־‪ GIS‬לאיתור מבנים‬
‫חוקיים ושאינם חוקיים‪.‬‬
‫ •ייעודי קרקע – בהתאם לנוהל מבא"ת – מבנה אחיד‬
‫לתוכנית משרד הפנים – הוועדות המחוזיות מאפשרות‬
‫כיום לוועדות המקומיות לקבל נתונים באופן ממוחשב על‬
‫תוכניות בנייה שאושרו ובכך לבצע התאמה מדויקת יותר‬
‫לתוכניות הבנייה המאושרות בוועדה המקומית‪.‬‬
‫ •ניהול נכסים‬
‫ •מעקב תב"ע‬
‫ •‪ – .G.I.S‬מערכת מידע גיאוגרפית ממוחשבת המאפשרת‬
‫לנהל שכבות מידע על גבי מפות ממוחשבות‪ .‬מבוצע כיום‬
‫בשתי טכנולוגיות מתחרות‪ MAPGUIDE :‬מבית היוצר‬
‫של ‪ AUTODESK‬או ‪ ARCIMS‬מבית היוצר של ‪.ESRI‬‬
‫ •אתר אינטרנט תפעולי – מספק מידע לתושבים ולמתכננים‬
‫בדבר התקדמות תהליכי האישור‪ ,‬פרוטוקולים של החלטות‬
‫הוועדה‪ .‬על האתר להיות ממושק בזמן אמת לבסיס נתוני‬
‫הרישוי בוועדה כך שהתושב יוכל לקבל מידע מעודכן‬
‫בדבר הליכי הטיפול וההתקדמות בבקשתו‪.‬‬
‫יצוין כי חלוקה זו למודולים אלה ונוספים היא סכמתית בלבד‬
‫וכי לוועדה דרושה למעשה מערכת מידע אינטגרטיבית‬
‫אחת המאפשרת גישה לכל הנתונים‪ ,‬מערכת שתהיה בנויה‬
‫בתפיסת ‪ ERP‬כך שנתון מוקלד פעם אחת למערכת וזורם‬
‫מעצמו לכל בסיסי הנתונים הדרושים‪.‬‬
‫כדי לעמוד בדרישות תיקון מספר ‪ 101‬לחוק התכנון וההבניה‬
‫ולספק שירות איכותי ומתקדם ליזמים ולתושבים‪ ,‬על הוועדות‬
‫להשתמש בשכבות נוספות של מערכות מידע ממוחשבות‬
‫המשמשות את מרבית הארגונים המתקדמים ו"מתלבשות"‬
‫על המודולים התפעוליים‪:‬‬
‫ •‪ – CRM‬ניהול קשרי לקוחות‬
‫ •‪ – BPM‬ניהול תהליכי עבודה ממוחשבים ובקרה אחר‬
‫התקדמותם בוועדה ומחוצה לה‪ .‬יישום שכבה זו מאפשר‬
‫לאתר צווארי בקבוק בהתקדמות תהליך הרישוי‪ ,‬להקפיץ‬
‫התראות נקודתיות בדבר שיהוי בתהליך הן אם הוא נובע‬
‫מתהליך עבודה פנימי בוועדה והן אם הוא נובע מתוך איחור‬
‫בהגעת אישורים חיצוניים בוועדה‪ .‬היישום מאפשר לשלוח‬
‫התראות יזומות לגורמים הנוגעים בדבר הן מקרב עובדי‬
‫הוועדה ומנהליה והן ליזם או לתושב באשר להשלמת‬
‫מידע או אישורים נדרשים‪.‬‬
‫ •‪ִ – BI‬אחזור מידע‪ ,‬דוחות למנהלים‪ ,‬הפקת נתונים מכל‬
‫שדה מידע במערכת‪ ,‬שילובם וניתוחם‪.‬‬
‫בעתיד יש לצפות שהוועדות אף יפתחו אפליקציות סלולריות‬
‫לניהול הקשר עם התושב והיזם‪ .‬אפליקציות כאלה‪ ,‬המופעלות‬
‫כבר כיום בארגונים ורשויות מקומיות רבות‪ ,‬משפרות את‬
‫קשרי המידע בין היזם והתושב ובין הוועדה לתכנון ובנייה והן‬
‫מאפשרות עדכון מידי ונוח בקידום תהליכי הרישוי והבנייה‬
‫וטיוב הקשר עם הוועדה‪ .‬האפליקציה גם תוכל לאפשר דיווח‬
‫מידי של התושבים על חשד לעבירות על חוק התכנון והבנייה‬
‫לרבות צילום החדש לעברה ומיקומו הגאוגרפי המדויק בעזרת‬
‫קואורדינטות ‪ GPS‬סטנדרטיות‪.‬‬
‫כמו כן הוועדות פונות לספק שירותי עדכון מידע בדחיפה‬
‫ליזם ולתושב בדבר התקדמות תהליך הרישוי‪ .‬דחיפת המידע‬
‫מבוצעת הן בהודעות ‪ SMS‬והן בהודעות דואר אלקטרוני‪ .‬שיפור‬
‫זרימת המידע ליזם ולתושב משדרג ממש את השירות ללקוחות‬
‫הוועדה‪ .‬השדרוג ממחיש כי הוועדה מכוונת ללקוחותיה‬
‫ומשקיעה משאבים ביוזמתה לעדכן אותם בהתקדמות התהליך‬
‫או בעיכובו לרגל מחסור באישורים‪ .‬זאת למעשה מהפכה‬
‫בנושא השירות שעובר הממסד התכנוני לטובת היזם והתושב‪.‬‬
‫אם עד כה הרגיש התושב לעתים ש"עושים לו טובה" כאשר‬
‫נותנים לו שירות ובעצם הוא נדרש ללא הרף ליזום כדי‬
‫לקבל מידע ולדחוף כדי לקבל ההיתר‪ ,‬הכוונה היא לספק‬
‫לו שירות איכותי מובהק מהוועדה‪ ,‬שבעקבותיו ירגיש שחשוב‬
‫לוועדה לקדם את תהליכי הרישוי והבנייה עד כמה שניתן‬
‫מהר במסגרת החוק כמובן‪.‬‬
‫כמה ועדות לפחות מפרסמות בימים אלה מכרז לקבלת‬
‫שירותים דומים‪:‬‬
‫ •הוועדה לתכנון ובנייה גליל מרכזי בראשותו של ניצב‬
‫בדימוס פארס חסן‪.‬‬
‫ •הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גדרה (ועדה בהקמה)‪.‬‬
‫ •הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עמק המעיינות‪.‬‬
‫ •הוועדה לתכנון ובנייה חבל מודיעין‪.‬‬
‫הוועדות עומדות כיום בפני עידן חדש של דרישות ִמחשוב‬
‫גוברות מצד אחד והיצע מערכות וספקים גדל והולך מצד‬
‫אחר‪ .‬בעידן חדש זה מתבקש תהליך מובנה לקבלת החלטות‪.‬‬
‫תהליך כזה יכול להתבצע באמצעות מיפוי מצב המערכות‬
‫הקיים‪ ,‬ניתוח המצב‪ ,‬קבלת המלצות‪ ,‬החלטות ויציאה מסודרת‬
‫למכרז איכות אשר מלווה בייעוץ מקצועי ובאמות מידה ברורות‬
‫מראש לקבלת החלטות‪ˆ .‬‬
‫הפקות דפוס‬
‫מילת המפתח אצלנו היא "שירות"‬
‫‪03-9007900‬‬
‫ההפקה כוללת את כל מגוון העבודות הדרושות‬
‫לארגונים‪ ,‬למפעלים ולחברות‪:‬‬
‫בניית סמלים מסחריים‬
‫פרוספקטים פרסומיים‬
‫פולדרים וקטלוגים טכניים‬
‫עיתונים פנימיים לחברות‬
‫חוברות הדרכה‬
‫מודעות פרסומת ותדמית‬
‫פוסטרים‬
‫לוחות שנה‬
‫עיבודים ממוחשבים מורכבים ועוד‬
‫הגישה המקצועית‪ ,‬הצוות המיומן והניסיון הרב‬
‫שנצבר בחברת 'מירב' מעניקים ללקוח ביטחון‬
‫מוחלט ושיש לו תמיד על מי לסמוך‬
‫מפ‬
‫יק‬
‫ים‬
‫א‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ב‬
‫י‬
‫המי‬
‫ל‬
‫ך‬
‫ת‬
‫מירב דסקלו הפקות בע“מ‬
‫אנו מציעים ללקוח חבילת הפקה מושלמת‬
‫הכוללת תכנון וייעוץ בבנייה ובבחירת החומר‬
‫הפרסומי‪ ,‬עיצוב גרפי מושלם‪ ,‬הדפסות‬
‫איכותיות ועמידה בלוחות זמנים‪.‬‬
‫מדור משפטי‬
‫עו"ד שירי שפירא‬
‫ועו"ד אמיר ברק*‬
‫כאשר כל‬
‫מחלקה (סביבה‪,‬‬
‫עסקים‪ ,‬תכנון‬
‫ובנייה) עושה‬
‫את עבודתה‬
‫בנפרד‪ ,‬לא‬
‫קיימת הראייה‬
‫הרוחבית‬
‫ש ב כ ו ח ה‬
‫להביא למקסום‬
‫ה א כ י פ ה‬
‫הסביבתית‪,‬‬
‫בבית המשפט‬
‫ומחוצה לו‬
‫* משרד עורכי דין‬
‫ברק – שפירא‪ ,‬תחומי‬
‫התמחות‪ :‬דיני איכות‬
‫סביבה ורשויות מקומיות‪.‬‬
‫מוניציפלי‬
‫‪38‬‬
‫אכיפה ירוקה‪:‬‬
‫מדיבורים למעשים‬
‫ל‬
‫מרות שעברו כשבע שנים מאז נכנס חוק‬
‫הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות‬
‫פקחים)‪ ,‬תשס"ח‪ 2008-‬לתוקפו‪ ,‬הרוב המוחלט של‬
‫הרשויות המקומיות אינן מיישמות אותו‪ .‬על חסמים‬
‫מרכזיים שמעכבים את אימוץ החוק ויישומו ועל‬
‫פתרונות בנושא‬
‫בשנת ‪ 2008‬נחקק חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית‬
‫– סמכויות פקחים)‪ ,‬תשס"ח‪ .2008-‬החוק המאפשר לרשויות‬
‫המקומיות לבצע אכיפה סביבתית של חוקי המדינה‪ .‬מה הן‬
‫עבירות סביבתיות? כל עבירה הפוגעת באיכות הסביבה‬
‫ֵ‬
‫ואף מטרדים נוספים‪ .‬לדוגמא‪ :‬השלכת פסולת‪ ,‬זיהום מים‪,‬‬
‫הקמת רעש‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הרעיון היה פשוט‪ .‬הרשויות המקומיות מעסיקות פקחים‬
‫המבצעים אכיפה בתחומים שונים‪ .‬כוח האדם קיים ממילא‪,‬‬
‫וככל שתינתן סמכות הרשות תוכל לבצע אכיפה סביבתית‬
‫(ירוקה) בכוחות עצמה‪ .‬למעשה‪ ,‬עם כניסת החוק לתוקף‬
‫נוספו מאות פקחים פוטנציאליים המוסמכים לאכוף עבירות‬
‫סביבתיות‪.‬‬
‫לרשויות המקומיות אף ניתן תמריץ לאימוץ חוק זה והפעלתו‪.‬‬
‫נקבע בחוק כי הקנסות אשר יוטלו על העבריינים הסביבתיים‬
‫(בבית המשפט ומחוצה לו)‪ ,‬ומדובר לעתים בעשרות ומאות‬
‫אלפי שקלים‪ ,‬יועברו לקופת הרשות המקומיות‪ .‬מעבר לכך‬
‫שסכומי הקנסות יכולים לממן את הפעלת מנגנון האכיפה‪ ,‬את‬
‫הכסף ניתן להשקיע בטיפול במפגעים סביבתיים ובהעלאת‬
‫איכות החיים של התושבים‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬למרות שעברו כשבע שנים מאז נכנס החוק לתוקפו‪,‬‬
‫הרוב המוחלט של הרשויות המקומיות אינן אוכפות‬
‫עבירות סביבתיות בשטחן‪.‬‬
‫מדוע יישום החוק נותר בחיתוליו ? כמי שמייעצים לרשויות‬
‫מקומיות בנושאי איכות הסביבה אנו סבורים כי ניתן להצביע‬
‫על מספר חסמים מרכזיים בעטיים העניין מדשדש‪:‬‬
‫הראשון‪ ,‬חסם הידע‪ .‬זהו לדעתנו החסם הגבוה ביותר‪ .‬הטיפול‬
‫בעבירות סביבתיות מחייב רכישת ידע ייחודי הן מצד פקחי‬
‫הרשות והן מצד התובעים העירונים‪ .‬המורכבות הראשונה‬
‫נוגעת לחקירה עצמה‪ .‬בסוג זה של עבירות החקירה מורכבת‬
‫יחסית‪ ,‬וממילא פקחי הרשות אינם עוסקים בחקירות מורכבות‬
‫כעניין שבשגרה‪ .‬יתרה מכך גם הנושאים עצמם מורכבים‪,‬‬
‫ודורשים ידע ייחודי – הן בפן המקצועי והן בפן המשפטי‪.‬‬
‫השני‪ ,‬חסם התגמול‪ .‬אכיפה אפקטיבית של עבירות‬
‫סביבתיות מחייבת את הפקחים ליוזמה רבה‪ ,‬לשעות עבודה‬
‫לא שגרתיות‪ ,‬לתנאי שטח קשים‪ ,‬ולא פעם להיתקלות‬
‫בגורמים עוינים (ואף עברייניים)‪ .‬פקח שמשכורתו נמוכה‬
‫לא יהיה בעל האמביציה הנחוצה לאתר את המפגעים‬
‫ולפעול נגדם בנחישות הנחוצה‪ .‬בהיעדר תגמול הולם קיים‬
‫קושי ממשי לרתום את הפקחים למידת המחויבות והיוזמה‬
‫הנחוצות לביצוע אכיפה סביבתית יעילה‪ .‬גם חסם זה הינו‬
‫חסם משמעותי‪ .‬שכן‪ ,‬כוח האדם ומחויבותו הם בדרך כלל‬
‫המרכיבים החשובים ביותר בהצלחה של פרויקט‪.‬‬
‫השלישי‪ ,‬חסם תנאי הסף‪ .‬על מנת להתקבל לקורס‬
‫ההכשרה על הפקח לעמוד בתנאים של בגרות מלאה‪,‬‬
‫ובחלק מההכשרות אף נדרש תואר ראשון‪ .‬לא פעם פקחי‬
‫הרשות אינם עומדים בתנאי הסף‪ ,‬ולכן גם נושא זה מהווה‬
‫לעתים חסם ליישום החוק‪.‬‬
‫הרביעי‪ ,‬חסם אינטגרציה בין מחלקות הרשות – עבירות‬
‫בתחום איכות הסביבה מבוצעות לא פעם אגב ביצוע עבירות‬
‫בתחום רישוי העסקים ודיני התכנון והבנייה‪ .‬כך למשל‪ ,‬הפעלת‬
‫אתר לא חוקי לפסולת הינה עבירה סביבתית בעלת תוצאות‬
‫סביבתיות פוגעניות‪ ,‬אבל זו גם עבירת רישוי עסקים ולא פעם‬
‫גם עבירת תכנון ובנייה‪ .‬כאשר כל מחלקה (סביבה‪ ,‬עסקים‪,‬‬
‫תכנון ובנייה) עושה את עבודתה בנפרד‪ ,‬לא קיימת הראייה‬
‫הרוחבית שבכוחה להביא למקסום האכיפה הסביבתית‪ ,‬בבית‬
‫המשפט ומחוצה לו‪.‬‬
‫החמישי‪ ,‬חסם ניגודי עניינים‪ .‬אכיפה סביבתית של הרשות‬
‫המקומית מקימה מאליה ניגודי עניינים‪ .‬עסק הפועל בשטח‬
‫הרשות משלם לה מסים ולכן יש לרשות אינטרס שלא יעתיק‬
‫את מקום פעילותו‪ .‬אכיפה כנגד מפעל המזהם מים‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫עלולה להוביל לכך שמנהלי המפעל יעתיקו את עיסוקם לרשות‬
‫אחרת בה לא מבוצעת אכיפה סביבתית‪ .‬מובן שבמצב זה‬
‫קיים לחץ מובנה לרשות "לוותר" לגורם המזהם‪.‬‬
‫חמש‪ ,‬חסם משפטי‪ .‬נאמר כבר עתה כי אנו סבורים כי‬
‫ברובו מדובר בחסם מדומה ונציין שני עניינים‪ .‬האחד נוגע‬
‫לכך שבחירה לבצע אכיפה סביבתית על פי חוקי המדינה‬
‫מחייבת לבטל‪ ,‬לפחות חלקית‪ ,‬את האכיפה על פי חוקי‬
‫העזר‪ .‬כמו כן קיים לכאורה קושי משפטי נוסף בביצוע‬
‫אכיפה סביבתית ברשות אשר חברה באיגוד ערים לאיכות‬
‫סביבה‪ .‬קראנו לחסם זה חסם מדומה‪ ,‬שכן אנו סבורים כי‬
‫כל הבעיות בתחום זה ניתנות לפתרון בדרך של היערכות‬
‫משפטית נכונה‪.‬‬
‫האם יש פתרון לבעיות אשר העלנו עד כה ?‬
‫אנו סבורים שכן‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬לפחות בשלב ההקמה ובשנים הראשונות רצוי שילוו‬
‫את התהליך גורמים המתמחים הן בביצוע חקירות והן בדיני‬
‫איכות הסביבה‪ .‬שנית‪ ,‬ראוי לייחד לתחום זה פקח מומחה‬
‫ומקצועי‪ ,‬כפי מייחדים פקחים ייעודיים לתחום רישוי עסקים‬
‫ותחום תכנון ובנייה‪ .‬אין ספק שהתמחות הפקח חיונית לצורך‬
‫השגת תוצאות טובות‪ .‬רצוי אף מאוד שפקח יהיה בעל רקע‬
‫מתאים ויזכה לתגמול כלכלי המשקף את משימתו המורכבת‬
‫ושעות העבודה הרבות‪ .‬כמו כן חשוב שאותו פקח יהיה בעל‬
‫סמכות אכיפה בתחומים המשיקים לאכיפה סביבתית‪ ,‬ולמעשה‬
‫אנו סבורים כי נכון תעשה רשות אם תקים גוף אכיפה מרכזי‬
‫שיטפל בכל סוגי העבירות‪.‬‬
‫לסיום נציין כי ניגוד העניינים הוא אמנם בעיה מובנית‪ ,‬אך‬
‫הפתרון לה הוא פרי החלטה‪ ,‬מנהלי הרשות צריכים להחליט‬
‫אם הם רק מדברים ירוק או גם עושים ירוק‪ˆ .‬‬
‫חיסכון אינדווידואלי באנרגיה‬
‫ובקרת תאורה‬
‫טכנולוגיה ייחודית‬
‫‪ 35%‬חיסכון‬
‫‪150-600W‬‬
‫נל"ג‪/‬מיטל‬
‫מאו‬
‫בשר לשימוש‬
‫פרויקט‬
‫"ה‬
‫עיר החכמה"‬
‫‪600-1000W‬‬
‫נל"ג‪/‬מיטל‬
‫‪1000W‬‬
‫נל"ג‪/‬מיטל‬
‫בקר תאורה‬
‫‪DALI‬‬
‫‪Black Beetle 70W-1,000W‬‬
‫מיועד לעבודה עם גופי התאורה הקיימים הכוללים‪:‬‬
‫משנק אלקטרו‪-‬מגנטי‪ ,‬מצת וקבל‪,‬‬
‫חיסכון בחשמל ובתחזוקה‪.‬‬
‫החזר השקעה‪ 12-24 :‬חודשים‬
‫אנלטק בע"מ‬
‫טכנולוגיות תאורה וחיסכון באנרגיה‬
‫‪www.eneltec.co.il‬‬
‫טל'‪[email protected] 09-8855167 :‬‬
www.paturiz.co.il