באר הפרשה זכור

íéðéðòä ïëåú
äåöú úùøô
à . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ïéáåö÷ íãà ìù åéúåðåæî ìë Y ìëì
Ÿ ìåãâ äúùî äùò
à . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . íìåòä òáèå äø÷î ìëá 'ä úâäðä úåàøì Y êìîä øáã ïë éë
øåëæ úùøô
â . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ÷'ùæì èøôáå åæ úáù úìåâñ Y úà øåëæ
øúñà úéðòú
ã . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ìàøùé éðá úìéôúå ú÷òæ ä"á÷ä ïéæàî äæ íåéá - íú÷òæå úåîåöä éøáã
íéøåô
ä . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . åìà íéîé òôù ìá÷é åúðëä éôë - åì ïéëä øùà
å . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . íéøåôä íåé úåîîåø - íåéä ùåã÷ éë
ç . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . íéøåôá äøåúä ãåîéì úåáéùç - äøåú åæ äøåà
ç . . . . . . . . . . . . . . . . . . . äæä íåéá äëøáìå äáåèì åðéúåìàùî ìë àìîî ä"á÷ä - êì ïúðéå êúìàù äî
é . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . äæ íåéá 'øæåâ ÷éãö'ì äùòð ìàøùé øá ìë - ùòúå ãåò êúù÷á äîå
áé . . . . . . . . . . . . . . . . . . . äìéâîä úàéø÷ éãé ìò íéòôùð íéáåøî íéîçøå íéìâð íéãñç - äìéâî àø÷î ìò
ãé . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . äìéâîä úàéø÷ úòá úåáåè úåìá÷å úåáùçî - åìáé÷å åîéé÷
åè . . . . . . . . íéîù éøòù ìë åðéðôì íéçúôð ïééä äúùîá - êì ïúðéå êúìàù äî ïééä äúùîá êìîä øîàéå
èé . . . . . . . . . 'òãé àì' ìù áöîá àåäùë óà åøéáç úà ùééáì àìù úåøéäæä - çöðì åîìëé àìå åùåáé àì
à
‫ תצוה‬- ‫באר הפרשה‬
‫ ת צוה‬- ‫בא ר הפרשה‬
äåöú úùøô
øùàë äðäù ,øîåà äéä ò"éæ 'í"éøä éùåãéç'ä
ùøãîä úéáì ãçà ñðëð éúùå úà åâøä
åéä ,éúùå úà êìîä âøäù íéãîåìä éðôì øôéñå
(ä÷éèéìåô) ÷éèéìàô øáãî àåäù ìò åá åøòâù éî
äç÷ìð øùàë ïëå ,ùøãîä úéáá íéìèá íéøáãå
àìù ã"îäéá éáùåéî åéä éàãååá êìîä úéáì øúñà
íåù åàöî àì ïë åîë ,åìà íéøáãî òåîùì åîéëñä
åðì äî íøîåàá ùøúå ïúâáã äùòîá ïéðò
øùàë àåää äìéìá' íìåà ,åììä (úåéåèù) íéúåèùìå
éôåøéö ìë íäì øøáúäì ìçä 'êìîä úðù äããð
äëîì äàåôø íéã÷ä åéîçø áåøá ä"á÷äù ,íéø÷îä
åëìîì ùìù úðùá øáëå ,òáèä êøãá ùáåìîä ñðá
âøäú éúùåù íåøî éîùá íéëàìîä åùéòøä
äîå÷îá øúñà àåáúù éãë ,(:áé äìéâîá øàåáîë)
éëãøîù ááúñð íâå ,äéìëî ìàøùé éðá úà ìéöäì
÷øå ,øëù íåìùú ìá÷éù àìá êìîä ééç úà ìéöé
ïîä ÷éôñä àì àìéîîå åäåáúë úåðåøëæä øôñá
ãéî éë ,õòä ìò éëãøî úà úåìúì 'êìîì øîàì'
õôç êìîä øùà ùéàá úåùòì äî' êìîä åìàù
.'ñð ìù åô÷ú' íùîå 'åø÷éá
‫לכל – כל מזונותיו של אדם קצובין‬
ֹ ‫עשה משתה גדול‬
ìàøùé éðá úà äåöú äúàå' ,(á æë) ïúùøôá
,'øåàîì úéúë êæ úéæ ïîù êéìà åç÷éå
øåàîì úéúë' (é"ùøá àáåäå .åô úåçðî) ì"æç åùøã
úøåú) ò"éæ øôåñ íúçä øàéáå .'úåçðîì úéúë àìå
øîàå (:å äìéâî) 'îâá åøîà äðäã (úéúë ä"ã äùî
éúàöî àìå éúòâé íãà êì øîàé íà ÷çöé 'ø
éúòâé ,ïîàú ìà éúàöîå éúòâé àì ,ïîàú ìà
àùîá ìáà äøåú éøáãá éìéî éðä ,ïîàú éúàöîå
÷ñòáù åðééäå ,àéîù ïî àåä àúòééñ ïúîå
ììë åúòéâéá úãîåòå äéåìú 'äàéöî'ä ïéà äñðøôä
àéîù ïî åì áö÷ðä éôë åì àäé ìëä àìà ,ììëå
äæå ,øéñçä àì èéòîîäå óéãòä àì äáøîä Y
íãàäù äòéâéä Y úéúë ,íúùøãá ì"æç úðåë
,øåàîì ÷ø ïë äùòé úéúë 'éçá åîöò òâééì êéøö
,(äøåúì úæîåø äøåðîä òåãéëù) äøåú éøáãì øîåìë
íéòôùðä) äñðøô éðééðòáù ,úåçðîì úéúë àìå êà
éøäù ,åîöò úúëéå òâééúé ìà (úåçðîäîå ïçìåùä çëî
øùà éôë àìà ,íåìë àìå åúòéâé åì ìéòåú àì
êéøöå åúãåáòì íãà àöé éàãåáù óàå ,áö÷ð
ãç ìë åòøéàù úåòøåàîä ìëù àìà ãåò àìå íðéçì çøèéù òöá äî êà 'úåìãúùä' úåùòì
.úìòåú àììå
úðúåð ïéãä úøåùù éîë äàøð äéä åðîæá ãçå
äçéèä øùà ìò éúùå úà åâøäù äîã ,àäé êëù
‫כי כן דבר המלך – לראות הנהגת ה' בכל מקרה‬
àåä ïë éøä ùåøååùçà 'êìî'á ïéãéâë íéù÷ íéøáã
‫וטבע העולם‬
åúã úçà úåëìîá ãøåîäù - íéëìîä èôùî
ùåøååùçà úà éëãøî ìéöäù äî ïëå ,úéîäì äðåîàá ÷æçúäì àîøâ ïîæä äìàä íéøåôä éîéá
ìãéâù äî ïëå ,ùåãéç ììë åá ïéà ùøúå ïúâáî éø÷îî èøôå èøô ìëá 'úéèøô äçâùä'á
øåáò úàæ äùò éøä Y éëãøî úà ùåøååùçà øàùî íéøåô ìù ñðä äðúùð äæá éë ,íìåòä òáèå
àììë .êìîä éñéøñ ùøúå ïúâáî åééç úà ìéöäù ñðå ,íéøöî úàéöé ïåâë ìàøùéì åùòðù íéñéðä
óåñáì ÷øå ,òáèá ùáåìî äéä ñðä ìëù ,àúìéîã êà ,òáèä êøãì õåçî åéä íäù åá àöåéëå äëåðçã
.ìòîî íéîùî àìôð ïåáùçá äéä ìëäù êéà åàø úåðåù úåáéñ éãé ìò äúéä íéøåôä éîéá äìöää
àì äìéçúîù ,òáèä úâäðä êåúá íéø÷î éôåøéöå
áåùèéãøàáî ÷çöé éåì éáø ÷"äøä øàáî äæáå úîàá êà ,ãñçå äáåè ìë åìà úåòøåàîá åàø
ïë ìòù (äðåùàø äùåã÷) 'éåì úùåã÷'á ò"éæ
,ïîæ øçàì åàøù éôë ,íäá ïîèð äìåãâ äáåè
.äæ ïéðòî íéøéâøâ äæéà äâéöðå
àøåáä úâäðä ìë éë ,äìéâîá íéîù íù øëæð àì
á
‫ תצוה‬- ‫באר הפרשה‬
úåðáì ùåøååùçà äååàúéù ááéñ ïëì ,éëãøîî
àöîé àìå ,êìîä äîìù ìùë úåëìî àñë åîöòì
úåðáì çøëåéå ,ïùåù øéòá íà éë êë íùì íéçîåî
éàù åàøé óåñáìù - ãåòå ,øéòä äúåàá àñëä úà
,íå÷îì íå÷îî äæë ìåãâ àñë øéáòäì øùôà
ìëå ,'äøéáä ïùåù' úåéäì 'ïùåù' êôäéú àìéîîå
øéòì øéòî ãåãðì ãçà éãåäé êøèöé àìù éãë äæ
äæä íìåòä ìëù ãîìð ïàëîå ,íéëøãá ìèìèéäìå
àéä íìåòä úâäðä ìëå ,ìàøùé ììë øåáò àøáð
éãë ìëäå ,àéìôäì ÷ã÷åãîå èøåôî ïåáùçá
íúéøçàá ìàøùé éðáì áéèéäì
ìëá ïðåáúé øùàë íðîà ,äñåëîå úøúñåî äúéä
ïéaî
¥ ¦ äàøé íéø÷îä (éôåøéö åðééäå Y úåáéúä) éôåøéö
äùåòå äùò åãáì àåäå ,äøéáì âéäðî ùéù ïéèéùä
.úéèøô äçâùäá íéùòîä ìëì äùòéå
‫ ת צוה‬- ‫בא ר הפרשה‬
äìéâîáã ,åðéöî úàìôåî 'úéèøô äçâùä' ãåò
ìò ùåøååùçà êìîä úáùë' (â-á ,à) áéúë
ùåìù úðùá ,äøéáä ïùåùá øùà åúåëìî àñë
ò"éæ àðìéååî à'øâä àéáîå ,'äúùî äùò åëìîì
íåâøú'ä éøáã úà (á ÷åñô à ÷øô äìéâîä ìò åùåøéôá)
ïéòî úåëìî àñë åì äéä ä"ò êìîä äîìùù ,'éðù
øöðãëåáðå äòøô åéìò åáùé øùàëå ,äìòî ìù àñë
,íéøåô ìù ñðá 'úéèøô äçâùä' úãî ïðéæç ãåò åúåìòá éë ,'äëð äòøô' àø÷ð éëä íåùîå] åùðòðå å÷åæéð
,àñëä ìò èåøç äéäù äéøàä úøåö åùéëä àñëä ìò
,êìîä úðù äããð àåää äìéìá' - 'å ÷øôá
êìîä øîàéå ...úåðåøëæä øôñ úà àéáäì øîàéå ñë ìò ùåøååùçà úåìòáå ,[åìâøá òìåö äùòð äæîå
øîàéå ...äæ ìò éëãøîì äìåãâå ø÷é äùòð äî ãçôù àìà ,äæë àñë ìò áùéì äååàúä äëìîîä
øöçì àá ïîäå Y òâø åúåàáå ,øöçá éî êìîä ùôéç ïëì ,äîìù ìù àñëä ìò áùéì åæçà
åàöîð ïùåù øéòá ÷øå .åúåà åì åðáéù 'íéðîåà'
øîàéå ,ïîä àåáéå - àåáé êìîä øîàéå ,êìîä úéá
êùîá ïëàå ,åæë äù÷ äëàìîì íééåàøä íéðîåà
õôç êìîä øùà ùéàá úåùòì äî' êìîä åì
íàåáá êà ,óñëðä àñëä úà åðá íéðù ùìù
ñð ìù åô÷åú ïàëîå ,áéùäù äî áéùäå ,'åø÷éá
åàø ,ùåøååùçà ìù åáùåî íå÷îì åøéáòäì
ïîä äéä íàù - äæçð äúòå .äìåàâã àúìçúàå
ïë ìò ,åîå÷îî åøéáòäì øùôà éà åìãâ úîçîù
äéä ,ïëì íãå÷ íéòâø äîëá åìéôà àåáì íéã÷î
áùåî íå÷î Y äøéáä øéò' äéäú äúòîù åòá÷
äùòð äî' êìîä úìàù úà ïåìçì ãòáî òîåù
åðééäå 'äøéáä ïùåù' äîù àø÷ðå ,'ïùåù'ì 'êìîä
äéä àìù àèéùôå ,'äæ ìò éëãøîì äìåãâå ø÷é àñë ìò ùåøååùçà êìîä úáùë' (â-á à) áéúëã
éøäù ,''åëå úåëìî ùåáì åàéáé' Y êìîì äðåò ,'åëìîì ùåìù úðùá äøéáä ïùåùá øùà åúåëìî
,åàðåù éëãøîì àéä ùåøååùçà úðååëù òãåé äéä ïéðá úëàìî äîìùð åúåëìîì íéðù ùåìù øîâáã
úå÷ã äîë àåáì øçàî ïîä äéä íà ,êãéàìå íùù éðôî ,'äøéáä øéò'ì ïùåù äúùòð æàå ,àñëä
àåáì ïéà õøà êøã úãéîîù èøôáå] øúåé øçåàî éãåäé ùéà' éë -äæ åìà ìë úéìëúå ,àñëä äðáð
éëãøî úà åúàðùù àìà ,äìéì ïåùéàá êìîä ìà åöøù ïååéëîå ,'éëãøî åîùå äøéáä ïùåùá äéä
øöçá ãîåò ïîä äéä àìå ,[äøåùä úà äì÷ì÷ ïë ìò ,êìîä øòùá áùéì Y êìîä úéáá åìéãâäì
àøáúñî éæà ,'øöçá éî' ùåøååùçà ìàùù äòùá
.éëãøî ìù åøéòì äëåìîä ìë äøáò
äúåàá íù åéäù íéãáòä ãçàì íéàøå÷ åéäù
,''åëå ùéàá úåùòì äî' åìàåù êìîä äéäå ,äòùä éëå ,àãç äòùë íîåúùé äæ äùòîá ïðåáúîä
åì ÷éðòäì - åéúåâùä éôì äðåò äæ ãáò äéäå äéä éëä íåùî éàå ,ùòøä ìë äî
áéùî äéäù ì"úà óàå ,åá àöåéëå äðúîá äãù úøéá ìà åðëùî ÷éúòäìå øåáòì ìåëé éëãøî
äìôùä ììë äæá äéä àì íå÷î ìëî ,ïîä úöòë àìà ,'êìîä øòùá áùåé' äéä íùå ,äðéãîä
òéâé ïîäù ááéñ úåáéñä ìë ááñî íðîà ,ïîäì òåðîì ä"á÷ä äöø úàæä äçøéèä úà óàù ,åøåàéá
‫באר הפרשה ‪ -‬תצוה ‪ -‬זכור‬
‫‪ìåôé íùîå ,ùîî 'åðîæáå åúòá' êìîä øöçì‬‬
‫‪ïø÷ äìéçúä æàîå ,àú÷éîò àøéáì àîø àøâéàî‬‬
‫‪.à íîåøúäì ìàøùé‬‬
‫בא ר הפרשה ‪ -‬ת צוה ‪ -‬זכור‬
‫‪íàù ,àéä õøà êøã úãîî éë ,êë ìò äøéúéå‬‬
‫‪íééçì äúéîî êìîä úà ãçà ìéöé‬‬
‫‪êéøö ùåøååùçà äéäå ,ãéîå óëéú åøëù åì íìåùé‬‬
‫‪â‬‬
‫‪áäæå óñë åì úúìå äëåìîä úåøöåàì åñéðëäì‬‬
‫‪ëúëð ÷ø) 'øáã åîò äùòð àì' ïàë åìéàå ,áåøì‬‬
‫‪íðîà ,äæä øáãë ïëúé êéàå ,(úåðåøëæä øôñá øáãä‬‬
‫‪íìåòä øãñ úà àøåáä åì äðéùù øøáúð óåñá‬‬
‫‪éë ,íéãåäéì äìöäå çååéø äùòð æ"éò éë ,äáåèì‬‬
‫‪ïëúé ,äùòî úòùá åìåîâë åì íìùî äéä åìéà‬‬
‫‪.äøö úòá åì øåæòìî èîúùî äéäù‬‬
‫‪øåëæ úùøô‬‬
‫זכור את – סגולת שבת זו ובפרט לזש'ק‬
‫‪(åúðååë) úåéäì êéøö ,äùåò àåäù äî ìë ,ìàøùé‬‬
‫‪øùàëå ,á ÷ìîò ìù øëæä äçîúé äééùòä åæáù ìù åøëæå åîù úåçîì åæ úáùá íåéä úååöî‬‬
‫‪øùà éðà çåèá éæà ìàøùé øá ìë äæá øäæð äéäé úååöîå äøåú ìåò úìá÷ éãé ìò ÷ìîò‬‬
‫‪.úåøöä ìëî íéøåèô åéäé øäî ùéç‬‬
‫‪ùéà ìë (.æñ íéøåôì) 'ïøäà úéá'á áúëå ,ïîåé÷å‬‬
‫א‪ .‬אפשר להוסיף עוד‪ ,‬דאילו החליט המן להכין את העץ יום קודם לכן‪ ,‬כבר היה בא אל המלך ביום‬
‫האתמול‪ ,‬ואחשוורוש לא היה מעכב בעדו כלל‪ ,‬ואדרבה בהיותו צורר היהודים כהמן היה שמח‬
‫להעבירו מן העולם‪ ,‬וכמו שאמרו )‪' (.„È ‰ÏÈ‚Ó‬משל דאחשוורוש והמן למה הדבר דומה‪ ,‬לשני בני אדם‪,‬‬
‫לאחד היה לו תל בתוך שדהו‪ ,‬ולאחד היה לו חריץ )·‪ (¯Â‬בתוך שדהו‪ ,‬בעל חריץ אמר‪ ,‬מי יתן לי תל זה‬
‫בדמים ]כדי שיוכל למלאות את חלל הבור[‪ ,‬בעל התל אמר‪ ,‬מי יתן לי חריץ זה בדמים ]שיוכל לפנות את התל‬
‫משדהו[‪ ,‬לימים נזדווגו זה אצל זה‪ ,‬אמר לו בעל חריץ לבעל התל‪ ,‬מכור לי תילך‪ ,‬אמר לו טול אותה‬
‫בחנם‪ ,‬והלואי'‪ ,‬והיינו שהקב"ה הכין את הישועה בחשבון מדוקדק ולא הקדים את המאוחר ולא איחר‬
‫את המוקדם אפילו ברגע כמימרא‪.‬‬
‫ומכאן יקח כל בר ישראל מוסר השכל‪ ,‬לענין הנהגת הבורא עמו שהוא מנהיג ומנהל את עולמו בחסד‬
‫וברחמים‪ ,‬וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד‪ ,‬ואף בעת צרה יזכור שישועתו מוכנה עבורו מימים ימימה‪,‬‬
‫ואך למענו מצפה ומחכה הקב"ה לגאלו ולפדותו ברגע הנכון והמדויק‪ ,‬לכן אל יתעצב אם כבר ִהרבה‬
‫להתפלל ולעשות חסד ולהתחזק בתורה ובמצוות ואעפ"כ לא ראה את הישועה‪ ,‬כי יתכן שעל ידי תפילות‬
‫אלו הכין את הישועה שתבוא בעת שיעלה הרצון לפני הבורא יתב"ש‪.‬‬
‫ועוד יש להוסיף בזה מילים‪ ,‬שלפעמים נותן הקב"ה לאדם השפעות בגלל מעשיו הטובים שהוא עתיד‬
‫לעשות‪ ,‬וכגון אם נפל אדם ושבר את רגלו ח"ו‪ ,‬יש לו להתבונן ולחשוב שבנפילתו היה יכול לשבור את‬
‫שתי רגליו רח"ל‪ ,‬אך זכה לשבור רק רגל אחת בזכות התפילות שהוא עתיד להתפלל בחליו‪ ,‬והקב"ה‬
‫היודע עתידות הקדים את הרפואה וגמל עמו חסד למפרע בשכר המעשים טובים אלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬על פי דברי 'בית אהרן' הללו‪ ,‬היה נוהג הרה"ח רבי זלמן בריזל ז"ל ]מחשובי חסידי קארלין[ בכל‬
‫עת מצוא בקיום אחת ממצוות ה' לומר 'ימח שמו' כשכוונתו על עמלק‪ ,‬פעם אחת ביציאתו מן‬
‫המקוה קשר את מנעליו וזעק בינו ובין עצמו 'ימח שמו‪ ,‬ימח שמו'‪ ,‬באותה העת עמד שם יהודי בקרבת‬
‫מקום אשר נחרד למשמע אזניו‪ ,‬בחששו שמא גרם לו מאן דהוא רעה וע"כ הוא מקללו קללה כזו‪ ,‬או‬
‫שמא אירע לו איזה‪ ...‬על כן ניגש אליו ושאלו אם בידו לעזור לו‪ ,‬נענה החסיד והשיב לו בניחותא‬
‫שלא קרה לו מאומה רק שב'בית אהרן' מבואר‪ ,‬שבכל מצוה צריך האדם לכוון שברצונו למחות זרעו‬
‫של עמלק‪ ,‬ועל כן כעת שהוא קושר מנעליו ומקפיד לעשותו כפי הנפסק בשו"ע )‡‪ („ ÛÈÚÒ · ÔÓÈÒ Á"Â‬הרי‬
‫ תענית אסתר‬- ‫ זכור‬- ‫באר הפרשה‬
ã
,'åæ äáøç åæ äàéìî íà åæ äáøç åæ äàéìî íà íåøá íäéðù åéäé åùòå á÷òéù ïëúé àìù ùåøéô
ïëìå ,ìôåð äæ í÷ äæùë ,äæá éåìú äæ ÷ø ,äìòîä
íéù÷áîå åæ úáùá ÷ìîò úééçî íéøéëæî øùàë
éðá íéçøëåî æ"éò ,íøëæ úåìëìå èéòîäì ä"á÷äî
íéðáì åëæé íìåëå ,øôñîáå ïéðîá úåáøúäì ìàøùé
.â úååöîáå äøåúá íé÷ñåò íéðá éðáå
‫ תענית אסתר‬- ‫ זכור‬- ‫באר הפרשה‬
éøáã'á ò"éæ ïéìáåìî ïäëä ÷åãö éáø ÷"äøä áúë
ïîæä æà' ,ì"æå (òåãéå ä"ã èë úåà) 'íéøôåñ
íééç íéðá úãìåä á÷òé òøæì äùåã÷á ìåòôì
ïéøå÷ù øåëæ úùøôá éë ,éúìá÷ êëå ,ãòì íéîéé÷å
éåáéø åãâð äùåã÷á àîúñî ,'äçîú' ÷ìîòì
åùøã ì"æç àäã ,øáãä øåàéáå ,'éðá
¥ ¨ òôùå äôñåäå
äáøçä äàìîà' (á åë ìà÷æçé) ÷åñôä ìò (.å äìéâî)
øúñà úéðòú
ì"æø åøîà ïëù ,ïéðòúî
äéä ÷ìîò íò íçìðù íåéá ä"ò åðéáø äùîù
íéðòúî åéä éëãøî éîéá íâ éàãåá ë"àå ,äðòúî
â"éá úåðòúäì ìàøùé ìë åâäð ïëìå ,íåé åúåàá
ú"éùäù øåëæì éãë 'øúñà úéðòú' àø÷ðå .øãàá
äðòúé øùàë åúøö úòá ùéà ìë òîåùå äàåø
,'íää íéîéá äùòù åîë åááì ìëá 'ã ìà áåùéå
ùéøùäì àåä úéðòúä úòéá÷ íòèù ,ïéãîì åðéöîð
åòãéå åøëæéù ,ìàøùé éðá úåáìá äìôúä çë úà
åîò äô ìë úìéôúì ä"á÷ä òîåù øåãå ãåã ìëáù
.äòù ìëáå úò ìëá íéîçøá ìàøùé
(à ô"åñ çìùá úùøô àúìéëî)
ãéâîä äìéâ øùà øúñà úéðòúì íòè ãåò ùéå
á÷'ä àéáäù éôëå ,ò"éæ 'óñåé úéá'ä ïøîì
ìò ãéîú àåä ä"á÷ä úçâùäù' (æô ÷øô) 'øùéä
õôç àåäå ,äìåâñ úãòå åúìçð ïäù ìàøùé
íåéáå ,á"äåòì áåè øëù ïìéçðäì éãë í÷éãöäì
ìò åá íéùùå ìàøùé íéçîù [øãàá] ã"é òéâîù
éåáø éãé ìò ïô ùåçì ùé äðäå ,'åëå ñðä ó÷åú
‫ ביום זה מאזין הקב"ה‬- ‫דברי הצומות וזעקתם‬
‫זעקת ותפילת בני ישראל‬
,'øúñà úéðòú'ì øãà â"é íåé åòá÷ ì"æ åðéîëç
àîìùáã ,åæ úéðòú ïéðò åäî øåàéá êéøöå
ìò åòá÷ð äðùä éîé êùîáù 'úåîåöä úòáøà'
íää íéîéá ìàøùé éðá ìò åøáòù úåàìúäå úåøöä
úîçî åäìåë éøäã ,úåøö ïúåàî íéìáåñ åðà ïééãòå
,ùã÷îä äðáð àì éúëàå ,åäðéð ùã÷îä úéá ïáøåç
äúééä øúñàå éëãøî éîéá åðòúäù úéðòúä ìáà
øáëå ,åúòééñå òùøä ïîä ìù åéãéî ìöðéäì éãëá
,íäéàðåùá äîä íéãåäéä åèìùé øùàå ,íäî åðìöéð
.äàá àéä äîì åæ úéðòú ïë íàå
øàáì àéáä (á"÷ñ å"ôøú ïîéñ) 'äøåøá äðùî'áå
íéøáãä øå÷îå] úòãå íòè áåèá
íåéá åìä÷ð øúñàå éëãøî éîéá éë' [ù"éò 'ùåáì'á
ïéëéøö åéäå ,íùôð ìò ãåîòìå íçìäì øãàá â"é
í÷ðäì 'ä íøæòéù íéðåðçúå íéîçø ù÷áì
åéäù äîçìî íåéá åéäùë åðéöîå ,íäéáéåàî
‫ ולכן קללו שבזו המצווה ימח הקב"ה שמו מעל פני‬,‫הוא מכוון למחות שמו וזכרו מתחת השמים‬
.‫האדמה במהרה‬
‫ על פי מאמרם‬,'‫ דהנה העולם אומרים הטעם שנקראת שבת זו 'שבת זכור‬,‫ עוד יש לומר בדרך צחות‬.‫ג‬
‫ נמצא שבשבת זו – שאחר ז' אדר היתה שמחת ה'שלום‬,‫( שמשה רבינו ע"ה נולד בז' אדר‬:‚È ‰ÏÈ‚Ó)
ÔÓÈÒ .Ù Û„ ˜"· '‰ÓÏ˘ Ï˘ ÌÈ' 'ÈÚ) ‫ כמנהג ישראל לעשות 'שלום זכר' בליל שב"ק הסמוך ללידת הבן‬,‫זכר' שלו‬
.'‫ על כן נקראת זו 'שבת זכור‬,(ÊÏ
‫( שאחר מתן תורה בז' סיון נתעברו כל נשות ישראל‬:ËÙ ˙·˘) ‫ דהנה ידוע‬,‫באופן אחר כיוצא בו אמרו‬
‫ וא"כ חגגו כל ישראל שמחת 'שלום‬,‫ ביום ז' אדר‬- ‫ ולפי החשבון היה לידתן אחר ט' חדשים‬,‫וילדו זכרים‬
.‫ בין כך ובין כך הרי הזמן מסוגל להוליד בנים‬.‫ ועל כן היא נקראת כך‬,‫זכר' באותה שבת‬
‫ פורים‬- ‫ תענית אסתר‬- ‫באר הפרשה‬
ä
ìâåñî àåä äæ íåé éë ,øúñà úéðòú íåéá úñðëä
ìëå ,øúñàå éëãøî úåëæá åðéúìôú ìáå÷éù ãàî
êéøö àåäù øáã äæéà ìò íéîçø êéøöù éî
øúñà úéðòúä íåéá åîöòì éàðô ç÷é ììôúäì
úìéà' íéìäú øôñá á"ë øåîæî äìçú øîàéå
øúñà ìò éà÷ã (.èë àîåé) ì"æç åùøãå ,'øçùä
éðôì åçéù êåôùé ë"çàå ,'øçùä úìéà' úàø÷ðä
øùà øúñàå éëãøî úåëæ øéëæéå åúù÷á ù÷áéå ,'ä
íéîçø éøòù åì çúôéå ,ä"á÷ä åì øúòé íúåëæá
íò úãò 'ä éáäåà ïë ìò ,ã ïåöøá åúìôú ìáå÷úå
íåéá äìéâî ìå÷ òåîùì 'ä øáãì íéãòåðä ùãå÷
íéîéä ìë ãéúòì øùà ,íéøåô àåäù ,äæä ãòåîä
ïéëéøö ,íéìèáð àì íéøåô éîéå íéìéèá åéäé íéáåè
úéðòú íåé éë ,øúñàå éëãøî ìù ïúåëæ øéëæäì åðà
ïëì ,äáäàå ïåöø ìù íéîé íä íéøåô íåéå øúñà
äìôú òîåùå ,øúñà úéðòú íåéá ììôúäì áåè
.'ïîà åðéúìôú úà ïåöøáå íéîçøá ìá÷é
‫ פורים‬- ‫ תענית אסת ר‬- ‫באר הפרשה‬
ïëì ,àèç éãéì åàåáé äçîùå äéúùå äìéëàä
äìåâñ àéä úéðòúäù éôì ,úéðòúä ä"á÷ä íéã÷ä
çë äéäé àìå ,àèçä ïî úéðòúä éãé ìò ìöðäì
àèç éãéì íàéáäìå ,íäéìò âøè÷ì úéìéìå ïèùäì
úåçéìñ é"òå ,'åëå äééúùå äìéëàä éåáéø úîçî
íéøøåòî åðà äæá àééôåðëá íéøîåà åðàù íéðåðçúå
.'øúñàå éëãøî úåëæ
à÷ååã åàìå ,àöé åìåë ììëä ìò ãîììù äàøðå
àìà ,íéøåôá ìåùëîî äìöää ïéðò ìò
ìò íéáâùð íéøáã ìåòôì äæä íåéá çë ùéù
çåø úà ÷ìñìå øéáòäì øùôàå ,äìéôúä éãé
íãàä úà ìéùëî ø"äöéäù úåðåéñðäå äàîåèä
.íéø÷áì íéùãç
íéøôë éáùåé ïëì' ,åéøáã êùîäá íù óéñåî ïëå
úéáá àùéã÷ äøåáçá úåéäì ë"â ïéëéøö
íéøåô
êìîì øîàì äðåöéçä êìîä úéá øöçì àá ïîäå'
,àðú - åì ïéëä øùà õòä ìò éëãøî úà úåìúì
,åéìò åîöò úà úåìúì õòä úà ïéëäù ,'ïéëä åì
éë ,àìà ,äæ øáã àøîâì äéì àðî ÷"äøä ìàùå
úà úåìúì éøäå ,äåöî øáãì àìà êééù àì äðëä
åì'ù ùåøãì êçøë ìò àìà ,àåä ìåãâ ïååò éëãøî
äìåãâ äåöî ïëà äæå ,ïîä úà úåìúì Y 'ïéëä
.(íéøåôì 'äáåèì äáùç'á àáåä)
‫ כפי הכנתו יקבל שפע ימים אלו‬- ‫אשר הכין לו‬
øáãë êìîä ùòéå' (àë ,à) øúñà úìéâîá áéúë
ùòéå ä"ã .èñ) 'ïøäà úéá'á àúéàå ,'ïëåîî
äìéâîá øëæðù íå÷î ìëã òåãéù äî ô"ò (êìîä
íéëìîä éëìî êìîì àéä úéîéðôä äðååëä êìîä
ïúåð ä"á÷äù 'êìîä ùòéå' ùåøéô åäæå ,ä"á÷ä
(äååöî ìëî ïëå) è'åéä ïî ìá÷ìå úåðäéì íãàì
åîöò úà ïéëî àåäù äî éôë åðééä ,'ïëåîî øáãë'
.áåè íåéä àáé íøèá
ò"éæ à÷øàååî ÷çöé éáø ÷"äøä éøáãî ãîìå àö
(.á äìéâî) äðùîä éøáã ìò ,(íéøåôì ÷çöé úéá)
ò"éæ øãðñëìàî ïäëä êéðòä êåðç éáø ÷"äøä
íéîé äùìù íäå 'â"éá á"éá à"éá úàø÷ð äìéâî' ,ò"éæ áåùèàìæî ãéâîä íùá øîåà äéä
'äøåú ïúî' äéä íéøåôá éë åðééäå ,íéøåôä íãå÷ù (ã å øúñà) áéúëã éàî (.æè äìéâî) ì"æç åùøã äðäã
‫ כשהוא‬,‫ מקובל על הרה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע שבמשך כל יום תענית אסתר היה יושב ספון בחדרו‬.‫ד‬
‫ וכאשר הפריעו לו עם שאלות שונות היה משיב במהירות‬,‫דבוק בשרעפיו ובמחשבותיו הטהורות‬
‫ ולא יכלו לדבר‬,‫ וכן נהג הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע להתייחד ביום הזה עם קונו‬.‫ובשפה רפה‬
‫ שעל ידי עבודתו ביום זה הכניע את הקליפות של כל השבעים שרי‬,‫ והעידו צדיקים‬,‫עמו מענינא דעלמא‬
.[‫מעלה ]שהם שריהם של אומות העולם‬
‫באר הפרשה ‪ -‬פורים‬
‫‪,äáäàî äøåúä úà ìàøùé éðá åìá÷ éøäù‬‬
‫‪íäì åðúéð äøåú ïúîáù íùëå (.çô úáùá ì"æç åùøãù‬‬
‫‪úìá÷ úø÷ì íîöò ïéëäì äìáâä éîé úùìù‬‬
‫‪éîé 'âë íéøåô éðôì íéîé äùìù åòá÷ êë ,äøåúä‬‬
‫‪éãë éåàøë ïðåëúäì íãàä ìëåé íäáù - äìáâä‬‬
‫‪.äæä ìåãâäå áâùðä íåéì ïîåæîå ïëåî àäéù‬‬
‫)‪åîë‬‬
‫‪íéøåô - äùøôä øàá‬‬
‫כי קדוש היום ‪ -‬רוממות יום הפורים‬
‫‪íåé úùåã÷ù (:æð óã) æ"å÷éúä éøáã íéòåãé‬‬
‫‪ïëìå ,íéøåô úùåã÷ ïéòî àéä íéøåôéëä‬‬
‫‪,'íéøetk'§ åðééäã ,ïåéîãä ó'ë íò 'íéøåôë íåé' àø÷ð‬‬
‫‪,ìåãâá äìúð ïè÷ øîåà äåä ,éîá äìúð éîå‬‬
‫‪øúåé äìåãâ íéøåôä úùåã÷ù ,íéàøåð íéøáãäå‬‬
‫‪íåé ìåãâ éë' (àé ,á ìàåé) äéáâ áéúëã ùåã÷ä íåéî‬‬
‫‪.ä 'åðìéëé éîå ãàî àøåðå 'ä‬‬
‫‪å‬‬
‫‪úçà åéúåðø÷ ìò ïøäà øôëå' (é ì úåîù) áéúëã‬‬
‫‪åéìò øôëé äðùá úçà íéøåôéëä úàèç íãî äðùá‬‬
‫‪,'äðùá úçà' íéîòô 'á øîåì ìôëå ,'íëéúåøåãì‬‬
‫‪íåé àåä ãçà ,äðùá íéãçåéî íéîé éðù ùé éë‬‬
‫‪àåä éðùäå ,'úàèçä íãî' åá ùéù íéøåôéëä‬‬
‫‪,íãä ú÷éøæ àìá íâ 'äðùá úçà' àø÷ðå ,íéøåô‬‬
‫‪÷ìç åøôñá àáåä) 'íëéúåøåãì åéìò øôëé' íäéðùáå‬‬
‫‪.(ïøäà øôëå ÷åñôá ä"ã øåëæ úùøô ,íéãòåîä‬‬
‫‪ïé'æåøî ìàøùé éáø ÷"äøäã äéîùî àøîàúî‬‬
‫‪ïðáøë ïì àîéé÷ íéøåôéëä íåéáã ,ò"éæ‬‬
‫)‪øôëî ô"ëäåéã (â'ä à'ô äáåùú 'ì í"áîø ò"òå :äô àîåé‬‬
‫‪äøôëä ìáà ,íéáù íðéàùì øôëî åðéàå íéáùì‬‬
‫‪åãëð øàéáå ,'íéáù íðéàù'ì óà àéä íéøåôáù‬‬
‫‪ïì àðî ò"éæ áå÷èøåùèî ìàøùé éáø ÷"äøä‬‬
‫‪éë ,äáåùúá øæåç åðéàù éîì óà øôëî íéøåôã 'íòåð éøîà'ä ìòá ÷"äøä àéáî øáãì øëæ‬‬
‫‪,'íéãåäéä åìá÷å åîéé÷' (æë ,è øúñà) áéúë íéøåôá ,äåöú úùøô óåñá ÷åñôä ïî ò"éæ áå÷é'æãî‬‬
‫ה‪ .‬בעל ה'מעשה רוקח' זצ"ל התגורר בהאלאנד )‪ („ ω‬השוכנת על אחד מאיי הים‪ ,‬פעם הגיע נחיל גדול‬
‫שיכלו התולעים את כל האוכל‪,‬‬
‫של תולעים והציף את כל פני המדינה‪ ,‬והיה חשש של סכנת נפשות ַ‬
‫משלא הצליח המושל לגרשם מגבולות המדינה קבע יום תענית לכל התושבים בכל עיירות מלכותו כדי‬
‫שכולם יתפללו על הגזירה שתיבטל‪ ,‬והנה היום שבו בחר לקבוע בו התענית חל בפורים‪ ,‬והיהודים לא‬
‫ידעו כדת מה לעשות‪ ,‬שהרי לא יתכן לצום בפורים‪ ,‬ולאידך גיסא אם ישמע המושל שהם עושים סעודות‬
‫גדולות יענשם בעונש גדול‪ ,‬ולכן פנו אל ה'רוקח' כדי להתייעץ עמו ולשמוע חוות דעתו‪ ,‬הקשיב ה'רוקח'‬
‫לדבריהם ופסק לבל ישביתו את יום הפורים‪ ,‬ובשום אופן לא יצומו‪ ,‬ואדרבה יאכלו וישתו כמצות היום‪,‬‬
‫וציווה על כל בעלי החנויות לפתוח שעריהם לרחבה ולתת מאכל ומשתה – בשר ודגים וכל מטעמים‪,‬‬
‫לכל הרוצה ליטול בחינם‪ ,‬והוא התחייב לשלם להם את כל ההוצאות‪ ,‬וכן הווה‪ ,‬שכל גויי הארץ התכנסו‬
‫לבית תיפלתם וצמו כל אותו היום‪ ,‬ולהבדיל בני ישראל עם קודש ישבו משפחה ומשפחה ועיר ועיר‬
‫וסעדו סעודות גדולות כיד המלך‪ ,‬ויהי ממחרת יום הפורים היתה הרווחה לכל העיר‪ ,‬כי לפתע פתאום‬
‫הלכו כל התולעים ונעלמו כלעומת שבאו‪.‬‬
‫ויהי כאשר שמע מושל העיר שהיהודים לא קיימו את דבריו להתענות ביום הזה‪ ,‬חרה לו הדבר מאד‪,‬‬
‫וביותר כעס על הסעודות הגדולות שערכו ברבים‪ ,‬אך מאחר שהעריץ מאד את היהודים ובראשם בעל‬
‫ה'מעשה רוקח'‪ ,‬ובפרט כאשר למחרתו אירע הנס שנעלמו התולעים הבין שיש דברים בגו‪ ,‬הלך אל‬
‫ה'מעשה רוקח' כדי לברר אצלו פשר הדבר‪ ,‬מששטח את שאלתו לפניו השיב לו בניחותא ובטוב טעם‪,‬‬
‫דהנה כולנו יודעים ומאמינים שאין פורענות באה לעולם כי אם בשביל ישראל‪ ,‬ולכן בעת צער ויסורים‬
‫עליהם להתעורר ולחזור בתשובה‪ ,‬דהיינו לשוב אליו יתב"ש ולעשות רצונו‪ ,‬והלא בפורים נצטווינו לאכול‬
‫ולשתות ולשמוח‪ ,‬לכן אלמלא היינו מקיימים רצון ה' לא היינו נענים בתפילה‪ ,‬שהרי תכלית התשובה היא‬
‫להתקרב אליו יתב"ש‪ ,‬ואכן בגלל שקיימנו את המצוה כרצון אבינו שבשמים ניצלנו ממות לחיים‪.‬‬
‫באר הפרשה ‪ -‬פורים‬
‫‪æ‬‬
‫‪åìáé÷ù äî äìòîì åîéé÷' (.æ äìéâî) ì"æç åùøãå‬‬
‫‪(â"ñ ã"öøú ç"åà ò"åù) ò"åùá ÷ñôð äðäå ,'äèîì‬‬
‫'‪èùåôù éî ìë àìà ,íéøåô úåòîá íé÷ã÷ãî ïéà‬‬
‫‪äìòîì óà éëä íåùîå ,'åì íéðúåð ìåèéì åãé‬‬
‫‪ìçåî ä"á÷äå ,äèîì åòá÷ù åæ äëìä íéîéé÷î‬‬
‫‪äæéàá ìàøùé éðáî ãçå ãç ìë úåðååòì çìåñå‬‬
‫‪ìá÷ì ãé èùåô àäéù ãáìáå ,äéäéù áöî‬‬
‫‪äéåöø åúðååë íà åéøçà ïé÷ã÷ãî ïéà æàå ,äìéçîä‬‬
‫‪.å äîéìù åúòãå‬‬
‫‪àååàðéùî àâøù ìà÷æçé éáø ÷"äøä øîà øáëå‬‬
‫‪íåéáù ,(ùéðéà áééç ä"ã íéøåô ìà÷æçé éøáã) ò"éæ‬‬
‫‪ìåãâ ïäëì ùéù çåëä úà éãåäé ìë ãéá ùé äæä‬‬
‫‪áúë äæá àöåéëå .íéùã÷ä ùãå÷á íéðôìå éðôì‬‬
‫‪æè àø÷éå) àø÷î ïë óéìéå (æ"ðøú íéøåô) 'úîà úôù'ä‬‬
‫‪,ô"ëäåéá íà éë 'ùãå÷ä ìà úò ìëá àáé ìàå' (á‬‬
‫‪ìà àåáà ïëáå' (æè ã øúñà) áéúë íéøåô éáâ åìéàå‬‬
‫‪ùãå÷á ñðëéäì øùôàù ,'úãë àì øùà êìîä‬‬
‫‪.ô"ëäåé åðéàù óà íéùã÷ä‬‬
‫‪øåëæ äðåáøç íâå' (á÷òé úðùåù) èåéôá æîøð äæå‬‬
‫‪áøçð äìéìçù éî óàã ,ïáøç ïåùìî 'áåèì‬‬
‫‪ïëå .äæä íåéá áåèì øåëæ éðçåøä åáöî ñøäðå‬‬
‫‪úà ùøôì ò"éæ íéðàìñ úéá éø"åîãàî àúéà‬‬
‫‪,'èðàä òèåùô à åìéôà - ãé èùåôä ìë' äëìää‬‬
‫‪úåçôå íéèåùôáù èåùô éãåäé åìéôà åðééä‬‬
‫‪'ä ìà áø÷úäì äöåøå åãé èùåôä íéúåçôáù‬‬
‫'‪àìà ,ù÷áîä úåäîá ïé÷ã÷ãî ïéà éë ,'åì íéðúåð‬‬
‫‪.ìåèéå àåáé äöåøä ìë‬‬
‫‪'øôåñ íúç'á àúéà êëå‬‬
‫‪áåè íåé íéøåô úîàáå' áúëù (àìà ä"ã á‬‬
‫‪àåä ïåöøá äøåúä úìá÷ ïéðòì ïä ,àåä ìåãâ‬‬
‫‪úåòåáùä âçá àäã ,úåòåáù ìù è''åéî áåùç‬‬
‫÷‪åìéàå ,úéâéâë øä íäéìò 'äôëù' ñðåàá åìá‬‬
‫‪'éò) 'ïåöøá' ùåøååùçà éîéá åäåìá÷ øãä - íéøåôá‬‬
‫‪éôè àåä íééçì äúéîî äìåàâ ïéðòì ïäå ,(.çô úáù‬‬
‫‪íééñîå ÷éñîå ,'úåøéçì úåãáòî íéøöî úìåàâî‬‬
‫'‪ùåã÷å óéãò íéøåôã ,ïðé÷ìñ àäá íéðô ìë ìò‬‬
‫‪.æ 'úåòåáùå çñôî‬‬
‫)‪ãåîò åð÷ óã à ÷ìç ,úåùøã‬‬
‫ו‪ .‬ויש שאמרו עוד‪ ,‬דבימים אלו נותן הקב"ה לבניו עם ישראל גם 'כלי קיבול' שיוכלו לקבל בו את‬
‫השפע הנשפע בפורים‪ ,‬ונרמז כן בדבריהם כל הפושט ורוצה להיות טוב‪ ,‬אזי אפילו יד זה הבית‬
‫קיבול נותנין לו‪ ,‬ואף שבכל ימות השנה אי אפשר לאדם ליהנות מן האור אלא אם יפתח בעצמו פתח‬
‫כחודו של מחט תחילה‪ ,‬מכל מקום סגולת יום הפורים היא שאף בלא אתערותא דלתתא משפיע הקב"ה‬
‫שפע רב אם יש לאדם הרצון להתקרב‪ ,‬ולא עוד אלא שאין מדקדקין אחרי רצון זה שיהיה בשלימות‬
‫וללא פגם‪ ,‬וזה חסד גדול מאת אבינו אב הרחמים‪.‬‬
‫ובדרך צחות יש להוסיף‪ ,‬דהא נתבאר שהקב"ה מקיים מצוות היום של משלוח מנות‪ ,‬והלא מדרך‬
‫העולם לתת משלוח מנות בכלים נאים ומשאירים גם את הכלי אצל המקבל ]דלא כבשאר ימות השנה‪,‬‬
‫שבדרך כלל יטול המקבל את המאכל‪ ,‬ואת הכלי יחזיר לבעליו[‪ ,‬והכי נמי בתת הקב"ה שפע לישראל ביום‬
‫הפורים ‪ -‬למשלוח מנות‪ ,‬נותן להם גם יחד את הכלים שיוכלו לקלוט ולהשריש את האורות בקרבם‪.‬‬
‫ז‪ .‬וידמה בנפשו שיש אוצר גדול של יהלומים ואבני חן הפזורים ברשות הרבים‪ ,‬וכי לא היה אוזר כגבר‬
‫חלציו לעשות השתדלויות שונות כדי לקבץ ולאסוף כמה שיותר מרכוש גדול זה‪ ,‬והכי נמי על ידי‬
‫שיכיר וידע סגולת הימים האלו וזה יגרום לו להתאמץ לנצלם כדבעי‪.‬‬
‫שנה אחת הסתגר אא' ז הרה"ק רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זי"ע ]בן הרה"ק רבי דוד צבי שלמה מלעלוב‬
‫זי"ע[ במשך שעות רבות ביום הפורים‪ ,‬והיה ציבור גדול שהמתין בחוץ כדי להביא לפניו משלוח מנות‪,‬‬
‫אך אף אחרי שנקפו השעות לא יצא מן החדר ולא פתח להם את הדלת‪ ,‬בין הממתינים היה החסיד רבי‬
‫מתתיהו דייטש ז"ל ובראותו את הציבור הגדול המחכה‪ ,‬אזר אומץ ופתח את הדלת ונכנס אל הקודש‬
ç
‫ פורים‬- ‫באר הפרשה‬
éúìá÷ ïë ,àáä íìåò ïá àåäù åì çèáåî ,àîåéã éøééàã àéâåñä òöîàáù íòèä åøàéá äæáå
.'àîòè àðòãé àìå ,àîúñ
(:é óã) äìéâîá ïîäå ùåøååùçàã äùòîá
åðéãéá úøåñî äæ øáã' éåì éáø ìù àøîéîä äøîàð
é"øäî íùá (â óéòñ ä"öøú ïîéñ) à"îøä ÷ñô êëå ïåøàù åðééä ,'äãîä ïî åðéà ïåøà íå÷î ,åðéúåáàî
áéúë àäã ,äãåòñä éðôì äøåú ãåîìì ,àðåøá
àìå ììë íå÷î ñôú àì íéùã÷ä ùãå÷á úåãòä
ì"æç åùøãå 'äøåà äúéä íéãåäéì' (æè ,ç øúñà) íùì åðéðò äîå ,íéùã÷ä ùãå÷ ìù åììç èòéî
ãåîìì íé÷éãö åâäð ïëàå ,'äøåú åæ äøåà' (:æè äìéâî) íù åàéáäã éãééà ,áâà êøãá øîàð åèåùô éôì]
íéçñô) ïì àîéé÷ àäã ,äãåòñä íãå÷ çñô úåëìä øáã ïàë æîøð øåîàäìå ,[éåì éáøã úåøîéî ãåò
çñôä íãå÷ çñôä úåëìäá ïéùøåãå ïéìàåù' (.å ìëå ,úéøáä ïåøàá äâùä åðì ïéàù íùëã ,ìåãâ
.çñô íãå÷ íåé íéùåìù àåä íéøåôå ,'íåé íéùìù ñôúð åðéà 'äãéîä ïî åðéà ïåøà íå÷î'ù ïéðòä íöò
äâùä åì ïéàù úòãì íãàä ìò êë ,éùåðà ìëùá
ì"æç åòá÷ ïë ìòù ,àøîàúî 'øôåñ íúç'ä íùá
.äåáâ ìòî äåáâ àåäù íéøåôä íåé úùåã÷á
å"èå íéæøôì øãà ã"é ,íéîé 'á íéøåô
,äøåúä ãåîéìî íìåòä ìèáé àìù éãë ,ïéô÷åîì
‫ חשיבות לימוד התורה בפורים‬- ‫אורה זו תורה‬
å÷ñòé íåéä úååöîá íé÷åñò åéäé íéæøôä øùàëå
ìòå íäéìò íéãåäéä åìá÷å åîéé÷' äìéâîá øîàð
.àëôéà ïëå ,äøåúá ïéô÷åîä éáùåé
äøåúä úà ìá÷ì åáùù åðééäå ,'íòøæ
éðéñ øäáù (.çô úáù) ì"æç åøîàù åîëå ,äáäàî
‫ הקב"ה ממלא כל‬- ‫מה שאלתך וינתן לך‬
úà åìáé÷ íéøåôá åìéàå äàøéî äøåúä úà åìáé÷
‫משאלותינו לטובה ולברכה ביום הזה‬
ïë ìò ,'ñðä úáäàî' é"ùø ùøéôå ,äáäàî äøåúä
,ä"á÷ä ä"îî éðôì ïðçúäìå ãåîòì àîøâ ïîæä
.äæ íåéá 'ä úøåúá úåâäì àîøâ ïîæä
,äëøáìå äáåèì åðáì úåìàùî ìë àìîéù
åðéúåìéôú ìá÷ì íåéá åá íéçåúô íéîù éøòù ,ïëà éë ãåîò ,úåãâàå íéùåøã) 'øôåñ íúç'ä éøáã íéòåãé
'íòåð éøîà'ä ìòá ÷"äøä ïåùìëå ,ïåöøáå íéîçøá 'åäî áøä éáøî éúìá÷' áúëù (ä"îø
ùé íéøåô éîéá (â"é úåà íéøåôì) ò"éæ áå÷é'æãî ÷"÷ã ã"îäéáá áø äéäù ì"öæ âéìéì éìãðòî
åìéôàå ,ùàø äìòîì ãò ïåöøäå íéîçøä úåøáâúä ,ì"öæ 'á÷òé áù'ä íùá ïåàâäî ìáé÷ù ,î"ãôô
.ç òáèä êøãî äìòîì úåòåùéå úåàåôø
äìéâîì äìéìã äìéâî ïéá äøåúá ÷ñåòä ìëù
‫ נענה הרה"ק מלעלוב‬,‫ וכשהוא מתנצל על ההפרעה גילה לו שיש קהל גדול הממתין עליו בחוץ‬,‫פנימה‬
...‫ האם גם זה ברצונם לבטל ממני‬,‫והשיב לו בגערה הרי העבודה של כל ימות השנה באה מיום הפורים‬
‫ וכן נהג אחריו הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב‬.‫ובזאת הורה לו לצאת מן החדר ולסגור את הדלת אחריו‬
‫ ועלינו ללמוד ממעשיהם להרבות בתפלה ותחנונים כי הזמן גורם‬,‫שהרבה באמירת תהלים ביום הזה‬
ִ ,‫זי"ע‬
.‫לעורר רחמי השי"ת על בניו אהוביו‬
‫ ·( דמשום הכי יעצו זרש וכל אוהביו להמן לעשות עץ גבוה לתלות עליו‬Ë ‰˘¯Ù ¯˙Ò‡) ‫ איתא במדרש‬.‫ח‬
‫ וכן הציל את חנניה‬,‫ שנבקע להם ים סוף‬,‫ כי ידעו שהקב"ה עשה ניסים לישראל במים‬,‫את מרדכי‬
‫ כדי‬,‫ ולכן התחכמו ובחרו בדבר חדש שעדיין לא ניצלו ישראל ממנו‬,‫מישאל ועזריה מתוך כבשן האש‬
.‫ ע"כ דברי המדרש‬,‫שלא יוכל מרדכי להינצל‬
‫ וכי טפשים היו שלא ידעו שאין בין נס הנעשה במים לנס הנעשה‬,‫והדברים סתומים ואומרים דרשני‬
,‫ אכתי אינו מובן מדוע סיפרו לנו כן חז"ל במדרש‬,‫מעץ לפני הקב"ה ]וגם אם נאמר שהם טעו בדבר פשוט כזה‬
‫באר הפרשה ‪ -‬פורים‬
‫‪è‬‬
‫‪àåä ïëå ,'åì ïéðúåð ãé èùåôä ìë' ì"æ åøîà æ"òå úåà 'ô úëøòî) 'ìàøùé úìåâñ' øôñá àáåäù åîëå‬‬
‫‪.'ò"éæ è"ùòáä éãéîìú íé÷éãöä éìåãâ éôî ìáå÷î äìéâî ñ"îò 'íéîëç éúôù' øôñì äîã÷äá àáåäå ,'ã‬‬
‫‪äìåâñã ,ì"æ ãçà ìåãâî éúìá÷' (ãé úåà è ÷øô äçéúô‬‬
‫‪åøôñá ò"éæ àðøîà÷î ÷éæééà ÷çöé éáø áúë äëå äù÷ááå äìôúá úåáøäìå ø÷åáá íéëùäì íéøåôá‬‬
‫'‪,åðìá÷å' (.ç óã ,íéì÷ù øúåî øîàî) 'éô úáãð‬‬
‫‪ìò ïäå ,éðåæîå ééç éðá - øáã ìë ìò ú"éùä éðôì‬‬
‫‪ìëéäì äðè÷ äîùð úåìòì ìëåé è íéøåôä éîéáù úò íåé åúåàá éë ,åéáåø÷ ìë ìòå ,íéøáã øàù‬‬
‫‪ìë ïéìåò ïëå ,áëòî íåù éìá àìôåî ÷éãö ìù ,ïåöøáå äçîùá äîä úåîìåòä ìëå ,ãåàî ïåöø‬‬
‫הלא בודאי רצו בזה ללמדנו איזה דבר[‪ ,‬ופירש ה'אגרא דכלה' )‪ (·˜Ú ˙˘¯Ù‬שבמשך הדורות עשה הקב"ה נסים‬
‫ונפלאות בעולם הזה‪ ,‬וכאשר בני אדם מספרים אח"כ מנפלאותיו הרי הם מעוררים בזה שוב את הניסים‬
‫שהתרחשו בימים ההם‪ ,‬ולכן חששו יועציו שאם יאמר המן לאחשוורוש להטביע את מרדכי בנהר אזי‬
‫ילמדו ישראל פרשת קריעת ים סוף ועי"ז ינצל מרדכי מידיהם‪ ,‬וכן אם יאמרו לשורפו יעסקו בתורה‬
‫במעשה ד'חנניה מישאל ועזריה' בספר דניאל ותתקרר האש‪ ,‬לפיכך החליטו להעבירו מן העולם בדרך‬
‫חדשה שעדיין לא הציל ממנה הקב"ה את ישראל‪ ,‬וממילא לא יוכלו לעורר את הנס על ידי קריאת‬
‫הפרשה‪ ,‬אך הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו ריחם עליהם וברא להם נס חדש וניצלו מצפרניהם‪.‬‬
‫מדבריהם למדנו‪ ,‬שבכח הקריאה ב'דברי התורה' של הניסים לעורר את הניסים שאירעו בימים ההם‪,‬‬
‫וביותר בלימוד הנס של פורים ב'קריאת המגילה'‪ ,‬וכמו שאמר הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע‪ ,‬שבכל‬
‫המועדים אומרים 'זכר ליציאת מצרים' כי עושים אותם כ'זכר' לנס שהתרחש בימים ההם‪ ,‬אבל בפורים‬
‫כתיב )אסתר ט כח( 'והימים האלה נזכרים ונעשים' בפועל ממש‪ ,‬ובכל שנה ושנה מתעורר הנס בזמן הזה‬
‫מחדש כפי שהיה בימים ההם ממש‪ ,‬ואף בימינו אנו יש 'ונהפוך הוא' כפשוטו ‪ -‬לבטל כל גזירות קשות‬
‫ואכזריות ולהמתיק הדינים ולרחמים ולרצון‪.‬‬
‫וכן כתב ה'בני יששכר' )‪' ( ˙‡ „ ¯Ó‡Ó ¯„‡ ˘„ÂÁ ȯӇÓ‬נראה לי‪ ,‬וניצולים ]מכל צרות ויסורים[ בכל שנה על‬
‫ידי קריאת המגילה וצדקה'‪.‬‬
‫וב'מאור ושמש' )¯‪ (‡¯Â˜‰ ‡¯Ó‚· ‰"„ ÌȯÂÙ ÈÊÓ‬הביא על לשון המשנה )‪' (.ÊÈ ‰ÏÈ‚Ó‬הקורא את המגילה למפרע‬
‫לא יצא ‪ -‬פירש בו ה'אור המאיר'‪ ,‬שאם קורא את המגילה כדרך סיפורי מעשיות‪ ,‬שאז )‪ (Ú¯ÙÓÏ‬נעשו נסים‪,‬‬
‫ואינו מעלה על לבו אשר השי"ת עושה לנו נסים ונפלאות בכל דור ודור בזכות הקריאה ‪ -‬לא יצא'‪,‬‬
‫היינו שאינו יוצא ידי חובתו אם נראית קריאת המגילה בעיניו כמעשה שהתרחש בעבר ולמפרע‪ ,‬והטעם‬
‫כי הדברים האלה נזכרים ונעשים עכשיו בפועל ממש‪.‬‬
‫חידוש להלכה חידש ה'שפת אמת' )‪ (¯„˘ ‰·¯ ‡¯Ó‚· ‰"„ :Ê ‰ÏÈ‚Ó‬דאינו ראוי שישלח אדם משלוח מנות‬
‫לרבו או למי שגדול ממנו בחכמה‪ ,‬שהרי כתיב )‡‪' (ËÈ ,Ë ¯˙Ò‬ומשלוח מנות איש לרעהו' וחציף הוא לקטן‬
‫לכנות 'רעהו' למי שגדול ממנו‪ ,‬אך אם שלח הגדול לקטן תחילה מותר הקטן להחזיר ולשלוח לו מנות‪,‬‬
‫שהרי גילה הגדול את דעתו שהוא מחשיב את הקטן בכלל 'רעהו'‪ ,‬וממילא מותר לו לתת לו משלוח מנות‪.‬‬
‫לפי זה שמעתי דבר נחמד מצדיק אחד‪ ,‬דבפורים חייב הקב"ה לתת לנו משלוח מנות עם השפעות‬
‫טובות תחילה‪ ,‬ורק אז נחזיר לו מצוות ומעשים טובים‪ ,‬שהרי אסור לנו לפתוח ולכנות את הקב"ה בכינוי‬
‫'רעהו'‪ ,‬ומשום הכי מוכרח הקב"ה כביכול להשפיע כל טוב סלה‪ ,‬כדי שיוכלו בני ישראל לקיים מצות היום‬
‫ולהחזיר לו מנות של מצוות ומעשים טובים‪.‬‬
‫ט‪ .‬ודייק לומר 'ימי הפורים' כי י"ד וט"ו בכלל‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא שהרה"ק בעל ה'עטרת צבי' מזידיטשוב‬
‫זי"ע אמר‪ ,‬שבשושן פורים אפשר לפעול יותר מבפורים עצמו‬
‫באר הפרשה ‪ -‬פורים‬
‫‪é‬‬
‫‪éúìá÷ äæ ìë ...'áëòî íåù éìá 'øúë'ì úåìéôúä‬‬
‫‪[äæ ãåñ úåìâìå] ìéëø êìåä éúéùòðå ,äùéçìá‬‬
‫‪ùéà ìë ãéá ïúéðù ,íéøåôä íåé úìòî äìãâ äî äæá ùé éë ú÷ãéñ á÷ðë êì éúçúô ,ìàøùé úáäàî‬‬
‫‪.'ïéæøã éæø‬‬
‫‪ïë ãîìå ,'øåãä ÷éãö'ë çë ìàøùéî èåùô‬‬
‫‪ø÷åááå ä"ã ,øãà ã"éì øåà ,æ"òøú íéøåô) 'ìàåîùî íù'ä‬‬
‫‪ïë ìò ,äæä íåéá äìéôúä çë åðéãéá ùéù ïåéëîå‬‬
‫‪øåîà ø÷åááå' (ãé ä) øúñà úìéâîá àø÷îî (øåîà‬‬
‫‪æåò øúéáå úàù øúéá ÷æçúäì éåàøä ïî‬‬
‫‪êàéä ÷ã÷ãì ùéå ,'åéìò éëãøî úà åìúéå êìîì‬‬
‫‪éðôá áìä ÷îåòî íéðåðçúå úåìéôúá ïîæä úà ìöðì‬‬
‫‪éøä ,éååéö êøãá 'êìîì øåîà ø÷åááå' åì äøîà‬‬
‫‪úéá'ä ìòá ÷"äøä ãéâäù íéáäìðä íéøáãëå ,êìîä‬‬
‫‪äéäå ,úåùòì äî úãë êìîä ìò úååöì àéä äôöåç‬‬
‫‪'ùéè'á úåáäì áöåç ìå÷á ò"éæ íéðàìñî 'íäøáà‬‬
‫‪ìàùú åà 'êìîäî ù÷áú ø÷åááå' åì øîåì äì‬‬
‫‪êáúå' (â ,ç) áéúë éëä íåùîã ,íéøåôá êøòù‬‬
‫‪ïîä âäð êë ïëàù ääéîúä øáâú øúåéáå ,êìîäî‬‬
‫‪äëôä éë ,'åì ïðçúå êáúå' øîàð àìå 'åì ïðçúúå‬‬
‫‪êìîä úéá ìà àá ïîäå' (ã å) áéúëãë - ìòåôá‬‬
‫‪èàä éæ ,äìôú ìù úçà äáéèçì äúåäî ìë úà‬‬
‫‪.'õòä ìò éëãøî úà úåìúì êìîì øåîàì äðåöéçä‬‬
‫'‪ìò äáì ÷îåòî äììôúä) ,'åì' úåéäì ïòèòáéâ - 'êéæ‬‬
‫‪ìåãâ úòä äúåàá äéä ïîäù ,úîàä êà åéìà áø÷úúù åðééäã ('äá ä÷åáã äéäú 'àéä'ù äîöò‬‬
‫‪äáâ' (.åè äìéâî) àøîâá ùøåôîëå ,ùåøååùçàî‬‬
‫‪.é êëì àîøâ ïîæä äæä íåéáå ,ù'áúé‬‬
‫ומה בקשתך עוד ותעש ‪ -‬כל בר ישראל נעשה‬
‫ל'צדיק גוזר' ביום זה‬
‫י‪ .‬הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע ציווה לכל יוצאי חלציו לשמש באדמו"רות‪ ,‬ועוד אמר‪ ,‬שבית‬
‫המדרש שאין מסיימים בו תהלים בפורים לא יקרא 'נדבורנא בית המדרש'‪ ,‬כי בפורים הוא זמן של‬
‫רחמים ועל ידי אמירת תהלים אפשר לפתוח כל השערים בשמים ממעל‪ ,‬ואם בכל ימות השנה כתב‬
‫ה'בית אהרן' )·‪ (¯Ó‡ „ÂÚ ‰"„ .ÁÓ Ô¯‰‡ ˙È‬שעל ידי אמירת תהלים 'אפשר לצאת מכל השטותים ומכל המצרים‪,‬‬
‫ומכל השינויים שיש לו לאדם'‪ ,‬ק"ו בן בנו של ק"ו שבעת רצון ונשגב זה בודאי יכול כל אחד לצאת‬
‫מאפילה לאור גדול ולשנות את מזלו מרעה לטובה‪ ,‬ולבקוע אפילו מחיצה של ברזל המפסיקה בינו לבין‬
‫אביו שבשמים‪.‬‬
‫עובדא הוה‪ ,‬לפני כמה שנים בעיר לעיקוואד שבארה"ב‪ ,‬קבוצת אברכים )‡˘¯ ‪˘È‡ ˘È‡ ,ÌÈ Â˘ ÌȯÂÒÈ ÂÏ·Ò‬‬
‫‚‪ (·‡ÎÓ ÂÚ‬התאגדו יחדיו כמה ימים לפני פורים בצוותא חדא‪ ,‬וקבלו על עצמם כאיש אחד בלב אחד‬
‫לעשות אגודה אחת ביום הזה ולשפוך שיח ותחנונים לפני בורא כל עולמים שיוציאם מאפילה לאור גדול‪,‬‬
‫והכינו מבעוד מועד סדר היום מפורט ומדוקדק לעת שכיבה וקימה‪ ,‬ומתי יתפללו ויאמרו תהלים‪ ,‬וגם‬
‫קבעו להם זמן לעסוק בתורה ולשאר מצוות היום‪ ,‬וכה מלאו את כל שעות היממה עד תומם‪ ,‬וכולם‬
‫כאחד העידו שבתוך זמן קצר ראו בעיניהם ניסים ונפלאות בעניניהם‪ ,‬והחכם ישמע ויעשה כמעשיהם‪,‬‬
‫ויזכה אף הוא שימלא ה' כל משאלות לבו לטובה‪.(¯˙‡Â ¯˙‡ Ïη '‡ÒÈ ÈÓÂÒ¯Ù' Â˘Ú Û‡Â) ,‬‬
‫ומעשה שהיה בימים מקדם‪ ,‬בביהמ"ד דחסידי בעלזא בבני‪-‬ברק‪ ,‬שבליל פורים היה בית המדרש היה‬
‫מלא זקנים עם נערים עד אפס מקום‪ ,‬וכל אחד היה עסוק בדברים קדושים‪ ,‬זה באמירת תהלים‬
‫בהשתפכות הנפש וזה בלימוד התורה ביגיעה והתמדה‪ ,‬ואילו בירכתי בית המדרש ישבה קבוצת בחורים‬
‫צעירים ועסקה בשיחה בטילה ובדברים של מה בכך‪ ,‬לפתע התעורר ראש הקבוצה ]שהיה בחור מבוגר שלא‬
‫מצא זיווגו[ בהרהורי תשובה‪ ,‬ומיד הציע לחבריו ליטול ספרי תהלים ולהתפלל אל השי"ת ביום נשגב זה‪,‬‬
‫ואכן קיבלו כולם את דבריו והתחילו לומר תהלים‪ ,‬ואילו הוא עצמו האריך באמירתו עד אחרי שעלה‬
‫עמוד השחר‪ ,‬ומאז השתנה לבריה חדשה‪ ,‬ומיד אחרי פורים זכה לבוא בברית האירוסין עם משפחה‬
‫מיוחסת בישראל‪ ,‬והקים דור ישרים ומבורך לשם ולתפארת‪.‬‬
àé
‫ פורים‬- ‫באר הפרשה‬
åúøéîà éàãåá æàå ,éëãøî úà úåìúì ïîäì æà ïîéñ øúñà ù"å÷ìé) ùøãîá ïëå ,'ùåøååùçàî ïîä
,éàîã÷ éãéñç åøîàù åäæå ,úåøéô äùòú åúà øùà íéøùä ìë ìòî åàñë úà íùéå' (â"ðøúú
.àé êøáúäìå òùååéäì ùéà ìë ìåëé íéøåôáù
ìù] åúîéáî äìòîì äîéá åì äùò - (à â øúñà)
,'åúà øùà íéøùä ìë ìòî ùàø åîNå ,[ùåøååùçà
êúìàù äî' (áé ,è) áéúëã éàî éîð øàåáé äæáå ,éëãøî úà úåìúì êìîì úåøåäì åãéá äéä ïëàå
úáéúã ,'ùòúå ãåò êúù÷á äîå ,êì ïúðéå
.åéìò óà èéìù äéä àåä éë
,äîåàî äù÷éá àì ïééãò éøä ïáåî åðéà 'ãåò'
ò"éæ ùòòãî 'ìà÷æçé äàøî'ä ìòá ÷"äøä øàáîå åèìùé øùà àåä êåôäðå' øùàë ,éëä íåùîå
'ä ìà ììôúîä éë ,(â ïôåà àîçì àäë ä"ã ô'ùãâä) úéá'ù àìà ãåò àìå ,'íäéàðåùá íéãåäéä
úåôñåú 'éò) úåðòéì àéä çøëåî íééçøëä íéøáã ìò íùë ïëìå Y äæ çë åðéãéá ïúéð ,øúñàì ïúéð 'ïîä
íãàä øùàë ïëìå ,(êøáð ä"ãåñ â'î æ'ô úåëøá è'åé äéä ÷ø êìîä úàî ù÷áì êéøö äéä àì äæ òùøù
ú"éùä åäðòé éàãåá ùåáìì ãâáå ìåëàì íçì ù÷áî ãéá ùé äæ íåéá êë ,åðåöø íéé÷ì åéìò úååöì åãéá
äìåãâå øùåò ìò ììôúîä íðîà ,åéúåìàùî àìîéå äîå äùòú äî ìåëéáë ä"á÷äì øîåì íãàä
éåàø àåä íà åúåà åðåãé éæà ,çøëää ïî øúåé íäù íéøæåâ íé÷éãöä ïéðòë ,éååéöå äøéîà êøã ,ìòôú
äéäå' (ãë ,äñ äéòùé) áéúëã åðééäå ,åàì íà êëì 'ïîä úà úåìúì' - ,äùåò àåäå ä"á÷ä ìò
éðàå íéøáãî íä ãåò ,äðòà éðàå åàø÷é íøè ìë ìò åîöò ìù åáì êåúî åîù úà úåçîìå
'íøè' é÷ñò ìò ù÷áéå ììôúîä àø÷é íàù ,'òîùà òøä øöéä çë ìèáì ïéá ,äæ ììëá ìëäå] 'íéðô
éæà ,íåé íåéä ééçì ÷å÷æù íééçøëää íéðéðòä åìà úåøöä ïéáå ,áì ìëá ú"éùä úà ãåáòìî åáëòîä
íäù 'íéøáãî íä - ãåò' íà ìáà ,'äðòà éðàå' åãáòì íãàä úà íéòéøôî íä íâù íéøåñéäå
éæà ,íäá íééåìú ùôðä ééç ïéàù 'ãåò' íéù÷áî ,äùòîì íãå÷ éàðúá íðîà ,[äîú äãåáò
êëá úåðòéì àåä éåàø íà ìå÷ùàå 'òîùà éðàå' àìà ,õåçìå äôùäî àì úåéäì äëéøö äøéîàäù
.åàì íà
äéäù õøîð ïåöøå ÷ùç åúåàáå ,åùôð úåà ìëá
‫ והנה בדרך כלל אין‬,'‫( 'רבי נטע נטיעה של שמחה בפורים‬.‰ ‰ÏÈ‚Ó) ‫ צדיקי קמאי רמזו כן גם במאמרם‬.‫יא‬
,‫ ורק בעת הקצירה והאסיפה אז שמח האדם‬,‫ שהרי יתכן ולא יצמחו הזרעים‬,‫הנטיעה עת שמחה‬
‫ כי‬,‫ אבל בפורים יש שמחה אף בעת נטיעה‬,‫( הזורעים בדמעה ברנה יקצורו‬‰ ,ÂΘ ÌÈω˙) ‫וכמו שכתוב‬
‫ מפני שכל שערי רחמים פתוחים לרווחה לפני כל אחד‬,‫מובטח לו שיראה פירות ופירי פירות מעמלו‬
.‫ והחכם יבוא ויפעל רפואות וישועות בתפילתו‬,‫ואחד‬
‫ פירוש שאף קל‬,'‫ ווערט א צדיק גוזר‬- ‫וכמו שאמרו חסידי קמאי בצחות לשונם 'יעדער שמוגער‬
– ‫ וכל אחד ואחד מקבל כח גדול מאד‬,‫שבקלים זוכה להיות בבחינת צדיק גוזר שהקב"ה מקיים דבריו‬
.‫שיהא בידו להפוך ולבטל כל גזירות רעות ולפעול נשגבות בתפילתו‬
‫ שנשתבח מרדכי במה שהוא יהודי ולא‬,'‫˜·( 'ברוך מרדכי היהודי‬ÚÈ ˙ ˘Â˘) ‫וכן נראה מנוסח הפיוט‬
‫ ולכן‬.‫ ולא לצדיקים בלבד‬,‫ ללמדנו שיום הפורים מיועד לכל אשר בשם ישראל יכונה‬,‫בצדקתו ובגדולתו‬
‫ ולימצי‬,‫ לישתמיט מיניה באב דריע מזליה‬,‫( 'בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי‬:ËÎ ˙È Ú˙) ‫נמי מצינו‬
‫ כי בחודש זה יש‬,‫ ישתדל לעשותו בחודש אדר‬,‫נפשיה באדר דבריא מזליה' ]שאם יש ליהודי דין ומשפט עם גוי‬
‫ ובכל מצב‬,‫ אלא המזל טוב לכל אשר בשם ישראל יכונה‬,‫ ואין חילוק בין צדיק לרשע‬,[‫מזל טוב לישראל‬
.‫שהוא בריא מזליה בימים אלו‬
áé
‫ פורים‬- ‫באר הפרשה‬
êåøàä 'äùî éëøã'ä éøáãî ïë
÷åðéúä ïéìî íéøåôá äìéî ìç íà' áúëù (ã
ììëá ïë íâ äéäéù éãë ,äìéâîä ïéøå÷ ë"çàå
ìëù åðééä 'äøåà äúéä íéãåäéì øîåìå ,éãåäé
ìò óà åìåçé íéãåäéä ìò äìéâîá øîàðù äî
äìéâîä é÷åñô úàéø÷ úòáù ,ïàëîå ,ãìåðä êøä
íéîéá äéäù äî ìë íéùòðå íéùçøúî äæä ïîæá
íãå÷ ÷åðéúä úà ìåîì êéøö äîì ë"ìàã ,íää
éà÷ 'äøåà äúéä íéãåäéì' ÷åñôä àìä ,äàéø÷ä
éàãå àìà ,øúñàå éëãøî éîéá åéäù íéãåäéä ìò
íéãåäéì'å ,ùîî ìòåôá ïîæä úà úøøåòî äàéø÷äù
øåãáù 'íéãåäéä' ìò éà÷ äçîùå äøåà äúéä
äøåàì íåéäë úåëæì íäî ãçà ìë ãéáå ,äæä
÷åðéúä úà ïéìî ïëìå ,ùîî åèåùôë äçîùå
úåòåùéä ìë åìåçé åéìò óàù äìéâîä íãå÷
àìù ãçå ãç ìë ìéëùéå ïéáé ïë íàå ,úåøåàäå
åîöò ñéðëäì àìà ,íéãåäéä ììëì õåçî øàùäì
...íéãåäéä ììëá ïë íâ
óéòñ â"öøú ïîéñ)
ãåò êúù÷á äîå' äìéâîá ïàë ùøôì ùé äæ éô ìò
,íéøòùä ìë íéçåúô íéøåôä íåéá éë ,'ùòúå
éë ,'ùòúå'ì äëæé 'ãåò' ù÷áîå ììôúîä íâ ïëìå
ïî øúåé íéôñåðä íéøáãå (úåøúåî) íâ ìåòôì øùôà
úåòôùä ìàøùé ìëì åéäéù ïåöø éäéå ,çøëää
.ïîà ,äøéúé äáçøäá úåáåè
åøîàù äî çøôå øåúôëá øàáì ùé äæ éôìå
úà úåø÷ì íãà áééç' (.ã äìéâî) àøîâá
(â áë íéìäú) øîàðù ,íåéá äúåðùìå äìéìá äìéâîä
'éì äéîåã àìå äìéìå ,äðòú àìå íîåé àø÷à é÷ìà'
÷åñôäî ïë åãîì òåãî ,øéòäì ùé äøåàëìå ,'
àìå' ïëå 'äðòú àìå' ,äìéìù ïåùì åá øîàðù
øçà ìëù àéä ïåöø úòù íéøåôá àìäå ,'äéîåã
íéøåôá éë ,äàøð ïéðòä øåàéá êà ,åéúåìàùîá äðòð
äî ìëù ãò äáøä êë ìë ìåòôì íãàä ãéá ùé
êëì åëéîñä øéôùå ,èòîå úö÷îë áùçé ìåòôéù
ìá÷éå ù÷áéù äîë éë ,'äðòú àì' ìù áåúëä úà
âéùäì ìåëé äéäù éðôî ,äðòð àì åìéàë àåä éøä
.ø÷éòä ïî äáåøî úôñåúá äðäëå äðäë ãåò
äàø' (èö ÷øô) 'øùéä á÷'ä éøáã äîä íéáäìð
ãòåî ìëá ,åìà íéãòåî úùåã÷ êéðéòá
ìåãâ øä äàåøå ÷åùá êìäîì ,äîåã äæ äîì àä
äúà êéøöå ,íéàìôð úåãåñå úåùåã÷ ïäá ùé ãòåîå åì ïúåð àåäù åì øîà íéìòáäå ,íéîåìäé ìù
àøåðå ùåã÷ àåäù äìòîì ùãç íìåò ùé éë úòãì äðäå ,úàù ìëåéù éôë íéîåìäéä íò åñéë úåàìîì
áåø úîçî õåçì äìâúî íìåòä åúåà ïéàå ,ãàî ìèðå íå÷î ñôà ãò åéñéë ìë äìä àìéîù íâä
úåìâúäì ìéçúîå ,äðùá ãçà íòô íà éë åúùåã÷ åì åéä àìù ìò øòèöî àåä éúëà ,áø ïåä åîò
ùøåù äéä íìåòä äæîå ,äìéâî úàéø÷ úìçúäá äîî øúåé äáøä íù øàùð éøäù ,íéñéë ãåò
íéîçø øøåòì åðà ïéëéøöå ,÷éãöä éëãøî ìù åúîùð ,íåìë ìèð àì åìéàë åéðéòá äîåã äæ éøäå ,è÷éìù
ìò øéàéå òéôùéå ,õåçì ì"ðä íìåòä äìâúéù òôùá åéîñà àìîîå ììôúî íãàä øùàë éîð ïëå
äìéâî àø÷î òåîùì íéôñàúîä äéîòã äéùéø äîë éë ,'äðòú àì' 'åìéàë' ãéîú àåä éøä ,áø
åæù 'øùéä á÷'ä øàáîå ,'äðååë ìù áìá øåäè áìá ïëåîä òôùä ïî åäö÷ ñôà íà éë âéùä àì ìåèéù
ìò åðåöå åéúåöîá åðùã÷ øùà' úåëøáä úåðååë
.úîàá êëì ãòåéîäå
(á é øáãîá) åîë ,äðîæä ïåùìî ,'äìéâî àø÷î
åðåéöù' ùåøéô ,'úåðçîä úà òñîìå äãòä àø÷îì' ‫ חסדים נגלים ורחמים מרובים‬- ‫על מקרא מגילה‬
‫נשפעים על ידי קריאת המגילה‬
äìåãâ äøàä äúåà àéöåäìå äðååë øøåòì ú"éùä
ìä÷ä äðòé äæ ìòå ,äìéâî àø÷î ìò åäæå ,õåçì ïãéò äìéâîä úàéø÷ úòù éë íñøåôîå òåãé
äæ ÷øô ìëá ïåéòä àåä éàãëå] 'äìåãâ äðååëá ïîà íéîçø úøøåòî äàéø÷äå ,àéä ïéåòøã àåòø
úà ãàî íéøøåòîå íéáéäìî åéøáã éë ,'øùéä á÷'á ìëá òôùðä òôùä ìëå ,íéîùá íéìåãâ íéãñçå
úåçëåäì íéëéøö íðéàå íéøåøá íéøáãäå ,[áìä äàøðå ,äìéâîä úàéø÷ úòá äìâúî íéøåô íåé
‫באר הפרשה ‪ -‬פורים‬
‫‪âé‬‬
‫‪,øîà ò"éæ à÷ðéôñî 'óñåé éøîà'ä ìòá ÷"äøä (â úåà óåñ íéøåô) 'ìàøùé çîùé'ä ïååéëå] úåéàøå‬‬
‫‪éøòù íéçúôð äìéâîä úàéø÷ úòáù‬‬
‫‪'äìéâî àø÷î' äéìéãî ùøôî àåä óàù ,äéúòãì‬‬
‫‪íéôñàúî úåøåàä ìëù ,úåôñàúäå äðîæä ïåùìî‬‬
‫‪.áé ïãò ïâ‬‬
‫‪.[äìéâîä úàéø÷ úòá íéìâúîå‬‬
‫‪ä"ã íéøåô ,á øòù íéðîæä øòù) 'ìàøùé úéøàù' øôñá‬‬
‫‪÷éðãòìéååî áåã ìàøùé éáø ÷"äøäì (óà‬‬
‫‪íé÷éãö' áúëå âéìôä (:åñ øåëæ úáùì) 'ïøäà úéá'á‬‬
‫‪íéåìéâä ìëì ïå÷éú ùé äìéâîä úàéø÷á' ,áúë ò"éæ äî ìë äìéâîäá íéìëúñî íäù ,íéøîåà‬‬
‫ ‪øôëî äàéø÷ä úòá éë åðééäå ,'å"ç úåéøò éåìéâ‬‬‫‪.'äðùä ìëá äéäéù‬‬
‫יב‪ .‬מדי שנה בשנה היה ה'אמרי יוסף' מספר מעשה שהיה עם אברך בן טובים‪ ,‬שסיים לערוך את ה'סדר'‬
‫ביו"ט שני בחג הפסח‪ ,‬וכבר סיים לספר ביציאת מצרים‪ ,‬ואף קרא שיר השירים‪ ,‬אך לא רצה לעלות‬
‫על יצועו כיון שעדיין לא חטפתו שינה‪ ,‬וקיימא לן )˘‪' (· ÛÈÚÒ ‡Ù˙ ÔÓÈÒ Á"‡ Ú"Â‬חייב אדם לעסוק בהלכות‬
‫הפסח וביציאת מצרים‪ ,‬ולספר בניסים ובנפלאות שעשה הקב"ה לאבותינו‪ ,‬עד שתחטפנו שינה'‪ ,‬באותה‬
‫שעה נזכר שביום ב' של פסח היה סעודת אסתר )‪ÔÓÈÒ ·" ˘Ó Ú"Ú ,Ë ˙‡ ‰ÂˆÓ ¯ ˜¯Ù ‰ÏÈ‚Ó ˙ÎÒÓ ‰"Ï˘· ¯‡Â·ÓÎ‬‬
‫˙"ˆ ‪ ,(·"˜Ò‬ודבר בעתו מה טוב לקרוא במגילת אסתר‪ ,‬לפיכך פתח לקרוא את המגילה מתחילתה לסופה‪,‬‬
‫ויהי כאשר סיים לקרות הבחין שהנה נשמה מעולם העליון עומדת לידו‪ ,‬שאל אותה לרצונה ופתחה‬
‫הנשמה לספר את התלאות שעברו עליה בעלמא דאתי‪.‬‬
‫כי כאשר אדם הולך בדרך כל הארץ עולה הנשמה השמימה‪ ,‬אך בטרם תעמוד הנשמה לפני כסא‬
‫הכבוד עליה להזדכך ולהתנקות במשך י"ב חודשים בכל מיני יסורים‪ ,‬וכמו שנרמז במגילה )· ‪' (‚È-·È‬ששה‬
‫חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים‪ ,‬ובזה הנערה ]זו הנשמה[ באה אל המלך ‪-‬‬
‫זה מלכו של עולם‪ ,‬אולם אף אחר י"ב חודש אין פותחין שערי גן‪-‬עדן לכל דורש ומבקש‪ ,‬כי יש נשמות‬
‫שגם אחרי שיסבלו את סאת היסורים שנפסקה ונקצבה עליהן בב"ד של מעלה לא יוכלו להיכנס לגן‪-‬עדן‬
‫עד אשר תהיה להן זכות מיוחדת‪ ,‬אבל בחג הפורים בעת 'קריאת המגילה' פותחים כל שערי גן‪-‬עדן‬
‫וביד כל אחת להיכנס פנימה‪ ,‬אמנם‪ ,‬אלפי רבות ורבבות נשמות חפצות להיכנס‪ ,‬ולכן כמה חודשים לפני‬
‫פורים הריהם מתאספים ליד 'שערי גן עדן' כדי להיות מוכנים ומזומנים להיכנס בפתיחת השערים‪ ,‬אמנם‬
‫מחמת הדוחק יש אשר אינם מצליחים להיכנס ועליהם לחכות לשעת הכושר בשנה הבאה‪ ,‬וזאת סיימה‬
‫הנשמה ואמרה‪ ,‬שהיא כבר עומדת שנים רבות ליד שערי גן‪-‬עדן‪ ,‬אבל מחמת הלחץ זו הדחק לא עלה‬
‫בידה להיכנס‪ ,‬ובהאי שתא היתה קרובה מאד להיכנס אך באותו רגע נסגרו השערים‪ ,‬והיא נאלצה להישאר‬
‫ולהמתין בחוץ‪ ,‬ואין לשער גודל העגמת נפש והצער שהיא סובלת ]אין לנו השגות בענינים אלו‪ ,‬ובודאי אין‬
‫זה רק דמיון והמחשה כדי לשבר את האוזן[‪ .‬לא עברו כי אם חודש ימים והנה הגיע לאזנה קול קריאת‬
‫המגילה מחדר המלך‪ ,‬מיד דפקה על השערים ובקשה לפותחם כדי שתוכל לבוא בם‪ ,‬אולם השומרים‬
‫השיבו לה‪ ,‬דהן אמת שנשמע כעת קריאת המגילה מיהודי בר אוריין‪ ,‬אך לא פורים היום ולכן אי אפשר‬
‫לפתוח את השערים ע"י קריאה זו‪ ,‬אולם הנשמה התעקשה והרעישה עולמות שיפתחו לה שערי רחמים‪,‬‬
‫עד שעלתה צעקתה לפני בית דין של מעלה‪ ,‬והם פסקו שאם יסכים האברך לתת ולהעניק את זכות‬
‫קריאת המגילה לנשמה אזי תוכל להיכנס בזכות קריאת המגילה זו לשערי גן עדן‪ ,‬ובזאת ביקשה הנשמה‬
‫ממנו שיתן לה את הזכות‪ ,‬והוא אכן הסכים להעניק לה את מצות הקריאה ועי"ז נכנסה לגן עדן‪ ,‬וסיים‬
‫הרה"ק מספינקא‪ ,‬דמהכא חזינן שעל ידי קריאת המגילה ]אפילו שלא בשעתה ושלא בזמנה[ אפשר לפתוח‬
‫שערי גן עדן הנעולים בכל ימות השנה‪.‬‬
‫בנו הרה"ק בעל ה'חקל יצחק' מספינקא זי"ע הי"ד היה אומר‪ ,‬שבכל הסיפורים שסיפר אביו ה'אמרי‬
‫באר הפרשה ‪ -‬פורים‬
‫‪ãé‬‬
‫‪íéðá éðáå íéðá úãìåäá äìåãâ äçîùì øòöä úà úåøéáò ìò óàå ,ìàøùé éðá úåðååò ìò ä"á÷ä‬‬
‫‪.âé úååöîáå äøåúá íé÷ñåò‬‬
‫‪.'äìéâî' úåéúåàá æîøð äæù ïëúéå ,øúåéá úåøåîçä‬‬
‫‪íé÷ñåôä åáúëù äîî éîð ïë åðãîìå‬‬
‫‪øçà øîåì (à"÷ñ á"ðùîáå à óéòñ â"öøú‬‬
‫‪åìá÷úéù äù÷á àåäù - ìá÷úú ùéã÷ äàéø÷ä‬‬
‫‪íéðåðçúå úåù÷á äàéø÷ä ìëù ïàëîå ,úåìéôúä‬‬
‫‪ïåäúåìö ìá÷úú' íéù÷áî äæ ìòå ,íå÷îä éðôì‬‬
‫‪úåøúñðäå úåæåîøä úåìéôúä ìò éà÷å Y 'ïåäúåòáå‬‬
‫‪.ãé äìéâîä ïåùìá‬‬
‫‪áúëù éôëå ,áø òôù òôùð úåéîùâ éðéðòá íâå‬‬
‫‪äìéâî 'îâá ä"ã ,íéøåô éæîø) 'äîìù úøàôú'á‬‬
‫‪äìåò [ã'åé øñç] 'äìéâî' úáéúù (øîà óñåé áø‬‬
‫‪úòáù åðãîìì ,(ç"ò-) 'àìæî' ïéðîë àéøèîéâá‬‬
‫÷‪ééç éðáá áø òôù ìåòôì øùôà äìéâîä úàéø‬‬
‫‪,éðåæîå ééç éðá (.çë ÷'åî) åøîà éøäù ,éðåæîå‬‬
‫‪àéìú àìæîá àìà àúìéî àéìú àúåëæá àì‬‬
‫‪úà êåôäì øùôà úàæä úòá ïë íàå ,àúìéî‬‬
‫‪.äáåèì äòøî åìæî‬‬
‫קיימו וקיבלו ‪ -‬מחשבות וקבלות טובות בעת‬
‫קריאת המגילה‬
‫‪éëåùç íéìåëé äàéø÷ä úòáù ,åøîà íé÷éãö‬‬
‫‪íéîçøå äòåùé øáãá òùååéäì íéðá‬‬
‫]‪,ì'çø íéðá ìåãéâ øòö íäì ùéù åìà ,äæ ììëáå‬‬
‫‪éàöåéî äùåã÷ã úçð úåàøì úåëæì íéìåëéù‬‬
‫‪úçúåôù ,äôåñå äìéâîä úìéçúá æîøðå , [íäéöìç‬‬
‫‪úîééúñîå ,(:é äìéâî) øòö ïåùì àéäù 'éäéå' úáéúá‬‬
‫‪ìëì íåìù øáåãå åîòì áåè ùøåã' (â é) ÷åñôá‬‬
‫‪úåðùìå ,'àåä êåôäðå'ì úåëæì øùôàù åðééäå ,'åòøæ‬‬
‫‪øùëåîå éåàø úò ïë íâ àåä äìéâîä úàéø÷ ïîæ‬‬
‫‪éøáãëå ,íéîù úåëìî ìåò åîöò ìò ìá÷ì‬‬
‫‪úùåã÷'á ò"éæ áåùèéãøàáî ÷çöé éåì éáø ÷"äøä‬‬
‫‪éáöåç íéøáã áúëù (íéøåôì äðåùàø äùåã÷) 'éåì‬‬
‫‪äúòîå' åùã÷ ïåùì êì àäå ,äæ ïéðòá ùà úåáäì‬‬
‫‪åàø÷á ïååëéå ,äìéâîä åàø÷á íãàä áì áäìúé‬‬
‫‪åúøåú ìåò ìá÷î äúòîù äìéâîä òåîùáå‬‬
‫‪øáòå óìçù äî - åîöò úà ïéëéå ,'åëå åéúåöîå‬‬
‫)‪ïîéñ 'éò‬‬
‫יוסף'‪ ,‬היה מקפיד תמיד להעמיד דברים על דיוקם ולספר דברים בשם אומרם‪ ,‬זולת עובדא זו שמסר‬
‫בעילום שם‪ ,‬ומזה הסיק‪ ,‬שהוא עצמו היה האברך שקרא את המגילה בליל הסדר‪ ,‬ומחמת ענוותנותיה‬
‫לא רצה לגלות שיש לו עסק בנסתרות‪ ,‬זכותו תגן עלינו‪.‬‬
‫סיפר הרה"ק בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זי"ע‪ ,‬שפעם חבשו את הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב‬
‫זי"ע בבית האסורים‪ ,‬ושומרי בית הסוהר נתנו רשות להכניס רק חפץ אחד‪ ,‬ושאלו אותו מה ברצונו לקבל‪,‬‬
‫ועל אף שהימים היו ימי תקופת תמוז ביקש הרה"ק מרימנוב להביא מגילת אסתר כשרה כתובה בדיו על‬
‫קלף‪ ,‬ויהי כשמוע תלמידו הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע את תשובתו הזהיר את התלמידים לבל ימלאו‬
‫בקשתו בשום פנים ואופן‪ ,‬כי אם יקבל לידו את המגילה יחריב את העולם לתוהו ובוהו‪.‬‬
‫הרה"ק ממונקאטש זי"ע סיפר האי עובדא‪ ,‬ומסיק מזה ‪ -‬כמה גדולה סגולת קריאת המגילה‪ ,‬דהא‬
‫קיימא לן )‪' (.·Ú ˙ÂÁ Ó‬חביבה מצוה בשעתה'‪ ,‬ואם היה ביד הרה"ק מרימנוב לפעול נשגבות על ידי קריאתה‬
‫באמצע ימות השנה‪ ,‬ק"ו שעל ידי הקריאה בזמנה אפשר לבנות ולשכלל עולמות ודברים נעלים‪.‬‬
‫יג‪ .‬ומעשה באחד שהזכיר את עצמו בפורים לפני הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע שיברכו בזש"ק‪ ,‬נענה‬
‫הרה"ק מבעלזא שיום הפורים מסוגל לזש"ק‪ ,‬על פי מאמרו של ה'חוזה' מלובלין זי"ע שהקב"ה‬
‫מקיים מצות 'משלוח מנות' על ידי שנותן 'איש' זה בנים 'לרעהו' אלו ישראל‪.‬‬
‫יד‪ .‬ויתכן שנרמז כן בגמרא )‪' (.„ ‰ÏÈ‚Ó‬חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום‪ ,‬שנאמר )˙‪ÌÈω‬‬
‫‪' (‚ ,·Î‬אלקי אקרא יומם ולא תענה‪ ,‬ולילה ולא דומיה לי'‪ ,‬ולא לחינם ילפינן כן ממקרא זה דאיירי‬
‫מעניני תפילה‪ ,‬רק משום דאתקשי לגמרי אהדדי‪ ,‬וכולה חטיבה אחת היא של תפלה‪.‬‬
‫באר הפרשה ‪ -‬פורים‬
‫‪åè‬‬
‫‪úà ä"á÷ä øäèî æàù äìéâîä úàéø÷ úòá àéä åéúåöîå åúøåú ìåò åéìò ìá÷î àåä äúòîå ,ïéà‬‬
‫‪åáì øøåòì íãàä ìòå ,àìéòìã àúåøòúàá ìàøùé‬‬
‫‪.'åîù êøáúé‬‬
‫‪.åè ù'áúé åéìà áø÷úäìå‬‬
‫‪íåéë àåä íéøåô éë øåëæì ùéù ,íù óéñåîå‬‬
‫ויאמר המלך במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ‪-‬‬
‫‪éðáì ìçåîå çìåñ ä"á÷äù ,íéøåôéëä‬‬
‫במשתה היין נפתחים לפנינו כל שערי שמים‬
‫‪ìò äèøç êéøö êëéôì ,íäéúåðååò ìë ìò ìàøùé‬‬
‫‪æè‬‬
‫‪, àéøåôá éîåñáì ùéðéà ìë ìò íéîëç úååöî äøåîâ äèìçäá èéìçäìå ,ãéúòä ìò äìá÷å øáòä‬‬
‫‪éôëå ,åæ äååöî úìåâñá íé÷éãöä åâéìôäå‬‬
‫‪êëì úøùëåîä äòùäå ,ãåò äìñëì áåùé àìù‬‬
‫טו‪ .‬סיפר הרה"ק רבי יהודה הורוויץ מדזיקוב זי"ע‪ ,‬שנה אחת כאשר קרא זקינו הרה"ק בעל ה'אהבת‬
‫ישראל' מוויזניץ זי"ע את המגילה‪ ,‬עמד לצידו החסיד הנגיד רבי שמואל אליהו שטערן ז"ל וכאשר‬
‫קרא הרבי את הפסוק )‚ ‚( מדוע אתה עובר את מצות המלך געה החסיד בבכי תמרורים מאין הפוגות‪,‬‬
‫כי באותה שעה התעורר לחזור בתשובה על שנכשל במשך השנה לעבור על מצוות מלך מלכי המלכים‪,‬‬
‫וסיים רבי יודעלע ואמר‪ ,‬שבאותו מעמד לא ידע בפני מי להתבונן‪ ,‬אם על זקינו הקורא את המגילה‬
‫בקדושה ובטהרה‪ ,‬או על החסיד ששופך לב כמים וחוזר בתשובה מעומק הלב‪.‬‬
‫נוראות אמר הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זי"ע‪ ,‬שכדאי לו לאדם לחיות שבעים שנה בעולם הזה‬
‫ולסבול תלאות ונסיונות שונים‪ ,‬והכל כדי לשמוע קריאת מגילה פעם אחת בחיים‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬אשרי האיש שזכה להיות נוכח בשעה שהרה"ק מסאטמאר קרא את המגילה בהשתפכות הנפש‪,‬‬
‫והוציא מפה קדשו כל תיבה ותיבה כמונה מעות ובלב מלא געגועין‪ ,‬וביותר כאשר הגיע לפסוק )„ ‪' (‡È‬ואני‬
‫לא נקראתי לבוא אל המלך' היה קולו נחנק מבכי‪ ,‬ובקושי היו שומעים הגיית האותיות‪ ,‬וכן באמרו )‚ ·(‬
‫'ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה' פרץ בבכיות עצומות‪.‬‬
‫טז‪ .‬אדמו"רי בית סלאנים זי"ע היו ממחישים ומסבירים ענין זה במשל‪ ,‬למה הדבר דומה למלך בשר ודם‬
‫שהיה צריך להעתיק משכנו לעיר אחרת‪ ,‬ובבוא משרתי המלך להעביר את כל אשר בארמון המלך‬
‫אל הארמון החדש‪ ,‬לא ידעו כדת מה לעשות כי בכלל חפצי המלך יש ב'כתובים' הרבה מסודות המלוכה‬
‫ומצבא המלכות‪ ,‬למעשה‪ ,‬העמידו חיילים מזוינים שישמרו על השיירה לבל יפגעו בם אויבי המלך‪ ,‬ואכן‬
‫הצליחו לשמור עליהם מכף כל אורב וליסטים ולהעבירם אל גנזי המלך בשמירה מעולה‪ ,‬אולם עדיין לא‬
‫העבירו את כתר המלכות‪ ,‬וחשש המלך שאם יוציאו את הכתר כמות שהוא בראש כל חוצות לא יצליחו‬
‫שומרי הסף להדוף את האויבים שבוודאי יתאמצו בכל כוחם לגזול או להזיק את הכתר‪ ,‬היה שם חכם‬
‫אחד שהציע ליטול את הכתר המפואר ולכסותו בבגדים בלואים ושחוקים‪ ,‬ובסודי סודות יניחו אותו בעגלה‬
‫פשוטה‪ ,‬וכך יעבירו את הכתר בהשקט ובהחבא‪ ,‬וממילא יצליחו השליחים להתחמק מצפרני האויבים‬
‫והגזלנים‪ ,‬כי לא יעלה בדעתם שנמצא כאן אוצר גדול ויקר‪ ,‬וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן‪.‬‬
‫וכדבר הזה נעשה ביום הפורים‪ ,‬וכמו שהובא בספרי קודש‪(ÏÂÁ‰ ˙ÂÓÈ· ‰ ‰Â ‰"„ ÌȯÂÙ ˘Ó˘Â ¯Â‡Ó ÔÈÈÚ) ,‬‬
‫שהאורות היורדים ביוהכ"פ בעת אמירת 'כתר' מתגלים בכל שעות ה'מעת לעת' של יום הפורים‪ ,‬ונמצא‬
‫שביום גדול וקדוש זה יש ביד כל אחד לבקש מן המלך ככל אשר יחפוץ ואף לפעול שנזכה לשלימות‬
‫התיקון שתהיה לעתיד לבוא‪ ,‬אמנם כדי שלא תהא יד הכל ממשמשת בו קבעו חז"ל את היום הזה למשתה‬
‫ושמחה ]ואין בו איסור מלאכה או נוסח תפלה כביום טוב‪ ,‬ובמוצאי פורים אין מבדילים בין קודש לחול‪ ,‬וזה דומיא‬
‫לעגלה הפשוטה‪ ,‬ולא עוד אלא שחז"ל הוסיפו החיוב להשתכר בגילופין ולבטל את הדעת והשׂכל‪ ,‬שהוא ענין כיסוי‬
‫הכתר בסמרטוטין[‪ ,‬והכל בכדי שאנשים פשוטים יהיו עסוקים בדברים בטלים ולא יגעו בכתר המלכות‪ ,‬אבל‬
‫המשכיל יבין מזה שיש אוצר גדול מתחת לכל המסכים הללו‪ ,‬ובידו לגלות דברים נשגבים ונעלים‪.‬‬
‫באר הפרשה ‪ -‬פורים‬
‫‪ò"éæ èòâéñî 'áì áèéé'ä ìòá ÷"äøä õéìîäù‬‬
‫‪àøîâä ïåùìá (äæááå ä"ã äìéâî ìå÷ Y íéøåôì íéðô‬‬
‫)‪éãé ìòù ,'çéëù àîéñáì àçååø' (:æ äìéâî‬‬
‫‪ìåãâ çååéøì úåëæì øùôà íéøåôá úåîñáúää‬‬
‫‪äáçøäá äñðøôá áø òôù ,íéðéðòä ìëá äìöäå‬‬
‫‪ìòá ÷"äøä äéì æîøå ,íéáåøîä åðéîò éëøö øàùå‬‬
‫)‪áèéé‬‬
‫‪æè‬‬
‫‪'øëùùé øòù'á ò"éæ ùèà÷ðåîî 'øæòìà úçðî'ä‬‬
‫)‪(å ,ä øúñà) áåúëä ïåùìá (æð úåà ïåùù éîé øîàî‬‬
‫'‪êúìàù äî ïééä äúùîá øúñàì êìîä øîàéå‬‬
‫‪ù÷áì àåä ïåöø úò ïééä äúùîù ,'êì ïúðéå‬‬
‫‪'êì ïúðé' éë ,íéëìîä éëìî êìî éðôì ïðçúäìå‬‬
‫‪.æé êéúåìàùî ìë‬‬
‫יז‪ .‬וכמו שהוכיח הרה"ק בעל ה'אמרי נועם' מדזיקוב זי"ע )‪ (Ì„˜‰· ¯Ó‡È ‡ ‰"„ ¯„‡ ˘„ÂÁ ˘‡¯Ï‬מדברי הש"ס‬
‫)‪ (:Ê ‰ÏÈ‚Ó‬ששנה אחת נתבסם רבה מיינו בסעודת פורים‪' ,‬קם רבה שחטיה לרבי זירא'‪ ,‬למחר כאשר‬
‫התפכח מן היין 'בעי רחמי ואחייה'‪ ,‬והנה זה פשיטא שחז"ל לא סיפרו לנו סיפורי מעשיות ומופתים‬
‫בעלמא‪ ,‬ולא קבעו בגמרא כי אם דברים שיש בהם לימוד לדורות להלכה ולמעשה‪ ,‬ואם כן צריך לומר‬
‫שבזה שסיפרו לנו חז"ל מעשה זה שפעל רבה נס של תחיית המתים בפורים‪ ,‬אין זה אלא לומר לנו כי‬
‫יום הפורים מסוגל לישועות ורפואות למעלה מדרך הטבע‪ ,‬ואף חולה הנצרך לרפואה בבחינת 'תחיית‬
‫המתים' יכול להיוושע וליענות‪.‬‬
‫פעם היה הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע אצל הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק זי"ע בפורים‪ ,‬וכיבד אותו‬
‫הרבי ר' אלימלך עם כוס יין כדי שישתה כמצות היום‪ ,‬אולם הרה"ק מלעלוב התנצל ואמר שהרופא אסר‬
‫עליו לשתות ]כי מחמת מיחושים וכאבים שונים אסרו עליו לשתות משקאות חריפים[‪ ,‬נענה הרבי ר' אלימלך‬
‫והשיב בדרך הלצה 'הרופא ישן עכשיו‪ ,'...‬כאומר שכעת א"צ לחשוש לדבריו ועליו לקיים מצוות היום‪.‬‬
‫באותו מעמד נכח גם בנו הרה"ק רבי אלעזר מליזענסק זי"ע‪ ,‬ואמר שעכשיו הינו מבין את דברי הרמ"א‬
‫)‪' ('· ‰"ˆ¯˙ ÔÓÈÒ‬חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי‪ ,‬הגה ויש אומרים דאין‬
‫צריך להשתכר כל כך‪ ,‬אלא ישתה יותר מלימודו‪ ,‬וישן‪ ,‬ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי'‪,‬‬
‫דתרווייהו חדא קאמרי ולא פליגי‪ ,‬דלכו"ע בעי לשתות יין בפורים ולהתבסם‪ ,‬והוסיף הרמ"א דאם נראה‬
‫האי מאן דחייש מלשתות מחמת פקודת הרופאים‪ ,‬אזי 'ויש אומרים ‪ -‬וישן' היינו שאומרים לו שהרופא‬
‫ישן‪ ,‬ולכן מותר לשתות כמצוותו‪.‬‬
‫כיוצא בו מסופר מעשה שהיה אצל הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקארלין זי"ע הי"ד‪ ,‬שנה אחת בפורים‬
‫פגש באברך ההולך בדרך עם בתו הקטנה ושאלו לאן פניו מועדות‪ ,‬השיב הלה שבתו סובלת ממיחושים‬
‫שונים והוא הולך לרופא פלוני כדי שיבדוק אותה‪ ,‬תמה הרה"ק מקארלין ושאל 'וכי בפורים הולכים לרופא‪,‬‬
‫פורים איז משקה א רפואה' )‪ ,(ÌȯÂÙ‰ ÌÂÈ· '‰‡ÂÙ¯‰' ‡È‰ '‰È˙˘'‰‬ונתן לו משקה כדי לתת לה‪ ,‬ואכן נעלמו כל‬
‫מכאוביה ונתרפאה‪.‬‬
‫סיפר הגה"ח רבי ישראל שמעון קאסטעלאניץ זצ"ל מגדולי וזקני חסידי סלאנים‪ ,‬שהוא היה נוכח שנה‬
‫אחת אצל רבו הרה"ק בעל ה'בית אברהם' מסלאנים זי"ע כאשר שהה בעיר לאדז' ביום הפורים‪ ,‬ובעת‬
‫משתה היין היו פני הרה"ק מסלאנים בוערים כלפידים בקדושה עילאה‪ ,‬לפתע נכנס החסיד רבי יודל‬
‫ריבאק ז"ל במרוצה ובהלה‪ ,‬וסיפר בדמעות שליש שבנו הקטן נפל מקומה גבוהה ונחבט בראשו על אבן‬
‫גדולה‪ ,‬וכאשר באו הרופאים לבדוק את מצבו הזהירו לבל יגעו בילד כלל‪ ,‬כי כל הזזה עלולה להחמיר‬
‫את מצבו הקשה‪ ,‬ומדבריהם הבין שחיי בנו תלויין לו מנגד‪ ,‬ויהי כשמוע ה'בית אברהם' את דבריו הורה‬
‫לו לתרום שלש מאות רובל כסף לצדקה עבור עניי ארץ ישראל ]כך היתה דרכו בקודש בעת שהזכירו לפניו‬
‫חולים הזקוקים לישועה‪ ,‬וביותר בעיר לאדז' שהיתה מקום מגורם של עשירים ובעלי נכסים[‪ ,‬מיד התחייב החסיד‬
‫לתת את מלא הסכום לידי הרבי‪ ,‬והתנצל על שאין לו כעת כסף מזומן לשלם‪ ,‬לפיכך יתן טשעק ]צ'יק[‬
‫באר הפרשה ‪ -‬פורים‬
‫‪æé‬‬
‫‪úòá åéúåìàùî åàìîéù åðééäå ,åúìéàù åàìîé íéøåô úãåòñ êéøàäì íéâäåð ïë ìòù åøîàù ùéå‬‬
‫‪.íéøåô úãåòñ‬‬
‫‪ñ"úç úåùøãå ,á"ñ ä"öøú à"îø ïééò) äìéìä êåúì‬‬
‫‪úà êéùîäì éãë äæá æîøì ,(íçìä àöå ä"ã è"ô÷ú íéøåô‬‬
‫‪ò"éæ øåâî 'í"éøä éùåãéç'ä ìòá ÷"äøä íùá 'äìéìä' êåú ìà íéøåô úãåòñî úåòåùéä åìà ìë‬‬
‫‪íãà ìë ìåëé ïééä äúùîáù ,àøîàúî‬‬
‫‪.äìéì úðéçáá íäù íéøåñéäå úåøöä ìë øîåìë‬‬
‫‪ïééä éë ,àèçä íãå÷ ïåùàøä íãà úâøã éãéì àåáì‬‬
‫‪ùé æ"éòå ,íãàä ìù åúåéîöòå åúòã úà ìèáî ìëù íéøåô ì"æå (ä"ñú ïîñ) 'éøèéå øåæçî'á áúëå‬‬
‫‪åúòã çéñäìå éðçåø åìåë úåéäì úåìòúäì åãéá íéîùä ïîå Y åúãåòñá êéøàî íãà‬‬
‫עם סכום זה כדי שיזכה בנו לרפואה‪ ,‬אולם הרבי לא קיבל את דבריו‪ ,‬ושאלו האם בפעם הזאת גם 'יחזור'‬
‫הטשעק כבפעם הקודמת )‪ (˜ ·) ˜ ‡·‰ ȄȘÙ ,È·¯Ï ˜Ú˘Ë Ô˙ ¯·Ú· ÈÎ‬לא נתנו מאומה בעדו‪ ,‬אחר שלא היה לו‬
‫שם מעות כנגדו(‪ ,‬אך החסיד התחייב והבטיח שבפעם הזאת יוכלו למשוך את מלא הסכום מחשבונו‪,‬‬
‫ובלבד שיפעל הרבי רפואה לבנו השרוי במצב של סכנה‪ ,‬מיד נטל ה'בית אברהם' תפוח שהיה על השלחן‬
‫וזרקו על ראשו בחזקה‪ ,‬וצעק לעברו שיחזור לביתו‪ ,‬בכה החסיד ותמה 'איך אעלה אל ביתי כאשר בני‬
‫מוטל על ערש דוי ומפרפר בין חיים למות'‪ ,‬אולם הרבי ציוה עליו שוב לחזור לביתו‪ ,‬בלית ברירה ליוו‬
‫אותו כמה מחבריו אל עבר ביתו‪ ,‬ויהי כאשר הגיע הביתה פתח את הדלת וראה את בנו מסתובב כאחד‬
‫האדם‪ ,‬ויהי לנס ולפלא‪.‬‬
‫והנה הגם שנעשה לו נס בזכות הצדקה לעניי אר"י ובכוחו הגדול של הרה"ק מסלאנים‪ ,‬מיהו הזמן‬
‫גרמא לכך היה ‪ -‬משתה היין‪ ,‬ואותה שעה מסוגלת לפעול רפואות וישועות למעלה מדרך הטבע‪ ,‬ואף‬
‫להחזיר נשמות לפגרים מתים‪ ,‬ועל כן מי פתי יבטל ויבזבז רגע אחד מיום נשגב וגבוה כזה‪.‬‬
‫מעשה באחד מיקירי קרתא דירושלים שבמשך שנים רבות לא זכה להיפקד בבנים‪ ,‬והיה מזכיר את‬
‫עצמו תמיד בפני רבו הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקארלין זי"ע‪ ,‬אך לעולם בירכו הרבי בשפה רפה‬
‫ולפעמים אף לא השיב לו כלל‪ ,‬והבין החסיד שמצבו דחוק ביותר‪ ,‬ואעפ"כ לא נפל ברוחו והמשיך לפקוד‬
‫את בית רבו תמידין כסדרן ולהזכיר את עצמו שוב ושוב לדבר ישועה ורחמים‪ .‬שנה אחת ביום הפורים‬
‫נכנס לבית המדרש של חסידי קארלין‪ ,‬ומצא שם את בני החבורה יושבים מבוסמים בצוותא חדא כמצות‬
‫היום‪ ,‬באותה שעה נגמר להם המשקה ובטוב לבם אמרו לו כולם כאחד‪ ,‬שאם יביא להם משקה 'מבטיחים'‬
‫הם לו שלתקופת השנה יוולד לו בן זכר‪ ,‬קיבל הלה את דבריהם‪ ,‬וחיפש ומצא כמה בקבוקי יי"ש והביאם‬
‫לפניהם‪ ,‬והם שמחו על כך מאד והמשיכו בכך את הסעודה בהתרוממות‪.‬‬
‫אחר פורים נשתכח הדבר מלבם‪ ,‬וכאשר עברו כמה שבועות והישועה התמהמהה מלבוא שכח גם‬
‫החסיד מאותה הבטחה‪ ,‬אולם כאשר פקד בפעם הבאה את בית רבו הרה"ק מקארלין והגיש לפניו את‬
‫ה'קוויטל' )‪ (ÌÈÓÁ¯ ˙˘˜·· ‡˜˙ÈÙ‬בו ביקש שוב כדרכו לזכות לבנים‪ ,‬הביט הרבי והסתכל היטב ב'קוויטל'‬
‫ואמר לו 'הרי כבר נושעת'‪ ,‬ושאלו אצל מי היית ומי פעל עבורך ישועה רבתי זאת‪ ,‬נענה החסיד ואמר‬
‫שלא מיניה ולא מקצתיה‪ ,‬ולא היה אצל איזה צדיק בתקופה האחרונה‪ ,‬עד שנזכר החסיד מ'הבטחת'‬
‫החסידים בפורים‪ ,‬וסיפר לפניו דברים כהווייתן‪ ,‬שהחסידים אמרו לו להביא משקה ובשכר זה יזכה לשנה‬
‫הבאה לחבוק בן‪ ,‬ויהי כשמוע כן הרה"ק מקארלין אורו פניו‪ ,‬ואמר 'אויב אזוי איז פשוט ]‪-‬אם כן פשיטא‬
‫שנושעת[‪ ,‬מיר האבן געקוקט האבען מיר גיזעהן אז ס'נישט שייך ]הסתכלנו וראינו שלא שייך לפעול עבורך‬
‫ישועה בדרך הטבע‪ ,‬אמנם כאשר[ יודען זיצען צוזאמען‪ ,‬און זיי וויסען פון גארנישט קענען זיי אלץ בוקע‬
‫זיין‪ ,‬ביז צום כסא הכבוד'‪] ,‬כאשר יהודים יושבים בצוותא חדא באהבה ואחוה ושלום ורעות יש בכוחם לבקוע‬
‫כל המחיצות ולהגיע עד לכסא הכבוד[‪ ,‬וממילא אין שום חידוש איך פעלו דבר ישועה ורחמים רבים‪.‬‬
‫באר הפרשה ‪ -‬פורים‬
‫‪äáåùúá áåùìå åùôð êåôùìå ,åáù éøîåçä ÷ìçî‬‬
‫‪.ä"á÷ä éðôì‬‬
‫‪äðùîä ïåùìá ïë åñéîòä éàî÷ éãéñç‬‬
‫'‪ïàöä] 'úåéøáãîä úà ïéèçåùå ïé÷ùî ïéà‬‬
‫‪íåùî è'åéá ïèçåùì øåñàå ,øáãîá úåòåøä‬‬
‫‪ïé÷ùî øîéîì éì äîì' ñ"ùä íúä êéøôå ,[äö÷åî‬‬
‫‪ãåòáî íä íéðëåîù ùåãéçä ø÷éò àìä ,'ïéèçåùå‬‬
‫‪íèçåùì øúåî ïëìå äö÷åî íåùî íäá ïéàå íåé‬‬
‫‪,è"åéá ïé÷ùîù äðùîä äè÷ð äîì êà ,è"åéá‬‬
‫‪é÷ùìã ,ïì òîùî à÷ äéçøåà áâà àúìéî' éðùîå‬‬
‫‪åúîäá úà ä÷ùéù] èåçùì øãäå åúîäá ùéðéà‬‬
‫‪,'àëùîã àëøñ íåùî ,[äúåà èçåùù íãå÷ íéî‬‬
‫‪àåäù ,[øåòä] èéùôäì äçåð àäúù' é"ùø ùøéôå‬‬
‫‪äúåù äîäáäù íéîäå] 'øùáá éàãî øúåé ÷áãð‬‬
‫‪ïî øåòä úà ãéøôäì íéòééñî äèéçùä éðôì‬‬
‫‪úðååë úéìëú åæ éëå ,àìôë íéàøð íéøáãäå ,[øùáä‬‬
‫‪å÷ùéù íéáö÷ì äáåè äöò úúì íéùåã÷ä åðéúåáø‬‬
‫)‪(.î äöéá‬‬
‫‪çé‬‬
‫‪èéùôäì åìëåéù éãë äèéçùä íãå÷ úåîäáä úà‬‬
‫‪,åøîàå åùøéô êëéôì ,ääîúà ,úåì÷á øåòä úà‬‬
‫‪ïàë åæîøå ,ïèùô éãî íâ íéàöåé íéøáãä éàãåáù‬‬
‫‪øùôà ïééä äúùî éãé ìòù ,íéùåã÷ä íäéøáãá‬‬
‫‪ìù úåéøîåçäå úåéîäáä ÷ìç úà èåùôì ì÷á‬‬
‫‪øùôà éîöòä úòãä ìåèéá éãé ìò éë ,íãàä‬‬
‫‪.çé äåãçå äçîù êåúî ò÷ø÷ä ìòî çôè íîåøúäì‬‬
‫‪í"éøä éùåãéçä øéáñä øáëå‬‬
‫‪úò êë ìë ùé íéøåôá ì"æå (â"ð úåà íéøåô‬‬
‫‪,øåòéù ïéàì ìåòôì ìåëé ìàøùé ùéà ìëù ïåöø‬‬
‫‪ïéàå ,ñåëá ì"æç åãáéë ïâåäë àìù ùåøãé ïô êà‬‬
‫‪.ì"æç úð÷ú éãé ìò å"ç ãéñôðù àðéîà àåä íåù‬‬
‫‪åöôç ìèáîù éî çåø úçð øúåé äìåò íúñä ïî éë‬‬
‫‪åîöò øåáò ù÷áì ïååëé øùàî ,ì"æç úãå÷ô úééöì‬‬
‫‪äìéôúá ìãúùäì øùôàù ,èøôá) ,èé ìåòôéù óà úåáåè‬‬
‫‪.(åúééúù úò ãò‬‬
‫)‪'÷éãö éúôù'á àáåä‬‬
‫יח‪ .‬עוד אמרו בקאצק‪ ,‬דהנה אמרו )‪' (:ÂÙ ‡ÓÂÈ‬כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר'‪ ,‬ושמענו‬
‫שהשונה ועובר פעמיים עבירה אחת הרי זה חמור הרבה יותר מהנכשל בה רק פעם אחת‪ ,‬וסגולת‬
‫השתיה בפורים לבטל את ה'נעשה לו כהיתר' על ידי העוון השני‪ ,‬דהרי אמרו )‪' (Ê ‰ ˘Ó Á"Ù ‰¯Ù‬כל הפוסל‬
‫את התרומה מטמא משקין להיות תחילה'‪ ,‬היינו דאף אם ראשון לטומאה נוגע במשקין אין המשקה‬
‫נעשה שני‪ ,‬אלא הם חוזרים להיות ראשון לטומאה‪ ,‬והכי נמי שתיית משקה בפורים מבטלת את הקליפה‬
‫של 'שנה בה'‪ ,‬והרי הוא דומה מעתה כנכשל בחטא פעם אחת בלבד‪ ,‬ומכאן שהיום מסוגל להתנתק‬
‫מלהיות קשור ככלב אחר היצר הרע‪ ,‬ועל ידי רצון טוב יוכל בקל לחזור בריצה אל שורשו ולהיות דבוק‬
‫בו יתברך באמת‪.‬‬
‫יט‪ .‬מפורסמים דברי הרה"ק בעל ה'חידושי הרי"ם' מגור זי"ע לפרש טעם מצות שתיית היין עד דלא ידע‪,‬‬
‫ע"פ מעשה שהיה אצל מרן הבעש"ט הק' זי"ע ]יש הרבה נוסחאות בסיפור זה‪ ,‬ואנו נקטנו את השמועה‬
‫המקובלת בפי העולם[‪ ,‬שפעם היה חוטא אחד שאסף סכום כסף גדול כדי לעבור בו עבירה‪ ,‬ויהי בהיותו‬
‫בדרך עם צרור הכסף שמע קול יללה עולה מאחד הבורות‪ ,‬וכאשר התקרב לשם ראה משפחה שלימה‬
‫מישראל הנתונים בצרה ובשביה‪ ,‬והם סיפרו לו שלא שילמו את דמי החכירות שהיו חייבים לפריץ‪ ,‬ועל‬
‫כן השליך אותם אל הבור הזה‪ ,‬שאל אותם האיש כמה כסף עליהם לשלם כדי לפרוע חובותיהם‪ ,‬נקב‬
‫ראש המשפחה בסכום המדויק שהיה לו בכיסו לדבר עבירה‪ ,‬ויהי כשמוע האיש את דבריו לא ידע מה‬
‫לעשות‪ ,‬והתלבט מאד אם להציל את המשפחה או להמשיך בדרכו הרעה‪ ,‬אך בסוף התגבר ברוחו והלך‬
‫אל הפריץ ופדה את המשפחה מבאר שחת‪.‬‬
‫באותה שעה נעשה רעש גדול בשמים‪ ,‬המיימינים למדו עליו זכות שהציל משפחה שלימה מישראל‬
‫מלגווע ברעב ולסבול יסורים‪ ,‬ועל כן צריך לשלם לו שכר טוב‪ ,‬ואילו המשמאילים טענו שרשע הוא וחטא‬
‫באר הפרשה ‪ -‬פורים‬
‫‪èé‬‬
‫לא יבושו ולא יכלמו לנצח ‪ -‬הזהירות שלא לבייש ‪úçà ùôðá ÷ø åìéôà åðåùì úåáåöøçá å"ç òâåô‬‬
‫את חבירו אף כשהוא במצב של 'לא ידע'‬
‫‪åøëù àöéå äúùé àìù åì óéãò éàãåå ,ìàøùéî‬‬
‫‪íøîàîá ïë ñéîòäì ùé úåçö êøãáå ,åãñôäá ,'éîåñá'ä ìù åúìòîå åúåáéùç ìë íò ,íðîà‬‬
‫‪ïéá òãé àìã ãò ,àéøåôá éîåñáì ùéðéà áééçéî' úçúî äì÷ú àöú àìù øäæéì ùé úåáø‬‬
‫‪àéä äååöîäù åðééä ,'éëãøî êåøáì ïîä øåøà åúåøëùáå äìéìç äæá øäæð åðéàù éî éë ,åãé‬‬
‫כל ימיו בפשעים וזדונות‪ ,‬והעלו מלאכי עליון את טענותיהם לפני בית דין של מעלה‪ ,‬והם פסקו לתת לו‬
‫את כח הברכה לברך את כל אשר יחפוץ וכל היוצא מפיו יתקיים‪ ,‬אולם כדי שלא יברך לכל אחד גזרו‬
‫עליו בד בבד שיהא שיכור‪ ,‬ולא תהא דעתו צלולה עליו‪ ,‬וכן הווה‪.‬‬
‫לימים הייתה גזירת עצירת גשמים בעולם‪ ,‬ואע"פ שהתאספו בני ישראל בבתי כנסיות והרבו והפצירו‬
‫בתפילה ותחנונים לבטל את הגזירה לא נענו‪ ,‬ויהי כאשר כלו כל הקיצין שלחו משלחת חשובה של ראשי‬
‫הקהילות אל מרן הבעש"ט הק' זי"ע כדי שיבקש עליהם רחמים‪ ,‬אולם הבעש"ט השיב את פניהם ריקם‪,‬‬
‫באמרם שגזירה היא מלפני השי"ת ואין בידו לבטלה‪ ,‬אך בטרם צאתם הציע להם ליסע לאיזה עיר‪ ,‬ושם‬
‫יפנו אל איש פלוני כדי שיתפלל עליהם‪ ,‬והוסיף ואמר להם‪ ,‬שאיש זה שיכור הוא המשתכר ביינו מן בוקר‬
‫ועד ערב ועד בכלל‪ ,‬ועל כן יקשה עליהם לדבר עמו‪ ,‬אולם עליהם להתנהג בחכמה כדי שיצליחו לתפוס‬
‫אותו ברגעים הספורים שאחר קומו משנתו והתפכחותו משתיה הקודמת עד השתיה הבאה‪ ,‬ובשעה זו‬
‫של צלילות הדעת יתעקשו אצלו שיתפלל שירדו גשמים‪ ,‬ואכן נסעו להתם ולאחר תחבולות שונות מצאו‬
‫אותו ב'עת רצון' כזו ‪ -‬וסיפרו לו שהעולם סובל מעצירת גשמים וברצונם שיתפלל עליהם‪ ,‬לגלג עליהם‬
‫האיש על שבאו לאיש פשוט ונבזה כמותו‪ ,‬והלא שיכור הוא שאין לו בעולמו יותר מטיפה מרה של יי"ש‬
‫ואיך יש בידו לפעול בתפילתו‪ ,‬אולם הם ענו לו שבאו בשליחות הבעש"ט‪ ,‬והם מאמינים באמונה שלימה‬
‫שעל ידי תפילתו יוושעו‪ ,‬בלית ברירה פרש ידיו אל ה' והתפלל עליהם שירדו גשמים‪ ,‬ואכן כאשר אמר‬
‫'משיב הרוח' נשב זיקא ובאמרו 'מוריד הגשם' ירדו גשמי ברכה בשפע‪ .‬כאשר חזרו השליחים וסיפרו לפני‬
‫הבעש"ט שאכן ירדו גשמים אחר תפילתו‪ ,‬גילה להם שהוא אותו שיכור שגזרו עליו מן השמים שכל‬
‫ברכותיו יתקיימו‪.‬‬
‫לפי זה ביאר ה'חידושי הרי"ם' את הנאמר לעיל‪ ,‬כי ביום הזה אפשר לפעול ישועות נשגבות למעלה‬
‫מדרך הטבע‪ ,‬ודוגמת אותו שיכור שכל דבריו וברכותיו התקיימו‪ ,‬כמרומז במגילה )‡‪' (· ,Ê ¯˙Ò‬מה שאלתך‬
‫אסתר המלכה ותנתן לך'‪ ,‬לפיכך קבעו חז"ל דמיחייב איניש לבסומי בפוריא‪.‬‬
‫מספרים‪ ,‬שכאשר הגיד כן ה'חידושי הרי"ם' ניגשו אליו החסידים עם פתקאות ובקשות ורצו למוסרם‬
‫לו כדי שיעתיר עליהם בדבר ישועה ורחמים‪ ,‬נענה אליהם ואמר 'כנראה שעדיין לא התקדש עליכם חג‬
‫הפורים‪ '...‬שהרי צריך לשתות ולבטל הדעת ביין‪.‬‬
‫שנה אחת בטרם התחיל הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זי"ע להתבשם ביינו כמצות היום ]בקדושה ובטהרה‬
‫כדרכם של צדיקים[‪ ,‬סיפר מעשה שהיה בהרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע שהגיע לעיר ששהה שם גם‬
‫הרה"ק רבי שלום מבעלזא זי"ע‪ ,‬והמהר"ש יצא לקראתו לקבל פניו‪ ,‬ויהי כאשר התוועדו יחדיו הני תרי‬
‫צדיקי ניגש איש כפרי פשוט אל הרה"ק מראפשיץ‪ ,‬ובתמימותו ביקש‪ ,‬שיברכו הרבי ברכת הדיוט‪ ,‬שהרי‬
‫כך אמרו )‪' (.ÂË ‰ÏÈ‚Ó‬לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך'‪ ,‬ויהי כאשר שמעו התלמידים את בקשתו‬
‫שנאמרה בתמימות מלאו פיהם שחוק ]בימים הראשונים היו חסידים בני בינה וידעו להעריך ולהוקיר תמימותם‬
‫של אנשים פשוטים[‪ ,‬אולם הרה"ק מראפשיץ נענה לעומתם 'מדוע הנכם צוחקים‪ ,‬הלא כוונתו היתה לבקש‬
‫בקשת הדיוט‪ ,‬היינו שברצונו לקבל כסף‪ ,‬בני חיי ומזוני‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬ולא מדריגות נעלות‪.'...‬‬
‫באר הפרשה ‪ -‬פורים‬
‫‪ë‬‬
‫‪áùá òðîéù éôè óéãòù øåøá éæà êëá øäæéäì ìëåé àìå äúåùä úòã ìèáú äéúùä éãé ìòù ÷ø‬‬
‫‪.ë øëúùäìî äùòú ìàå‬‬
‫‪øåñà íìåà ,'êåøáäå øåøà'ä ïéá ìéãáäì òãé¥‬‬
‫‪éãé ìò ,åúîçî åúòãî àöé åøéáç íâù íåøâì‬‬
‫‪áåéç äîë ãò (á"éøúú) 'äùî äèî'á êéøàä ïëå ãò íãàá íéòâåôä íéðô úðáìäå íéøáã úàðåà‬‬
‫‪åì àéáú àìù øîùäìå øäæäì àåä ìåãâ‬‬
‫‪.åúîùð é÷îò‬‬
‫‪'äøåúä úåëìä'á ìåæìæå úåøëù ìù áöî äéúùä‬‬
‫‪- íù íééñîå ,àë äìéôúå æ"îäëøá ,íéãé úìéèðë 'ìàøùé úáäà'ä ìòá ÷"äøä øîà÷ã åðééäå‬‬
‫‪íéùòîä ìë úà úåùòì íéòåøä éá÷òá àöåéä ìëå' 'òã'é àì'ã ã'ò ìù ú"øäù ,ò"éæ õéðæéååî‬‬
‫‪ìåùëî éãéì àåáì àìù úåøéäæá åðééäã) íëøã ô"ò äìàä íéé÷ì êéà äìåãâ äòéãé êéøö éë ,'òãé' àåä‬‬
‫‪øùà íéñðä ìë úà íøëæá íéçîùå ,(äéúùä éãé ìò‬‬
‫‪.äæ øîàî‬‬
‫‪íäåîë ,ìåãâä åîùì íéçáùîå åðéúåáàì 'ä äùò‬‬
‫‪.'çéìöé åãéá 'ä õôç øùà ìëå åéòî éàöàö åéäé ìò êåîñì éôè óéãò ,àðååâ éàäëáã àèéùôå‬‬
‫‪àìã ãò' åøîàù äîã íé÷ñåôä éìåãâ‬‬
‫‪åäòøì ùéà øîåì åâäðù äîá äæ ïéðò åæîøù ùé äáøä åè÷ð ïëå ,ììëá ãò àìå ãò åðééä 'òãé‬‬
‫‪ïééò) äðáì ùåãé÷á 'íëéìò íåìù' íéîòô ùìù‬‬
‫‪áåéçäù (íù ë"åðáå ä"öøú ïîéñ ç"åàá 'éò) íéðåøçà‬‬
‫‪ì"æç åâéìôä øáë éë ,(íù ë"åðáå ,á"ñ å"ëú ç"åà à"îø äöåøä ïëìå ,àì åúå åãåîéìî øúåé úåúùì àåä‬‬
‫‪,åðîæá ùãåçä ìò êøáîä ìë' åøîàå (.áî ïéøãäðñ) ïë úåùòì åì øåñà - øëúùäìå åîöò ìò øãäì‬‬
‫‪äòù äúåàá íðîà ,'äðéëù éðô ìá÷î åìéàë øòöé àìå òâôé àìù øåøéáá òãåé àåä íà àìà‬‬
‫‪úìá÷ä Y ìåãâ øåàì úéëæ ïëà ,íãàì íéøéëæî àì àîù à÷éôñ ÷ôñ åì ùé íà ìáà ,åøéáç úà‬‬
‫ובענינא דיומא רימז הרה"ק מסאטמאר בדרך הלצה בלשון הכתוב )·¯‡˘‪' (Î Ë ˙È‬ויחל נח איש האדמה‬
‫ויטע כרם'‪ ,‬דהנה רש"י פירש 'ויחל ‪ -‬עשה עצמו חולין'‪ ,‬ואילו 'נח' משמעו מלשון מנוחה דהיינו יו'"ט‪,‬‬
‫וואכן' ]‪-‬יו"ט בימי‬
‫הא כיצד‪ ,‬האם היה יום חול או יו"ט‪ ,‬ובעל כרחך צריך לומר שהיה 'יום טוב אין די ָ‬
‫החול[‪ ,‬ואיזהו‪ ,‬זה יום הפורים שהוא יו"ט בימות החול‪ ,‬ואמרה תורה שניתן לנו יום זה בשביל 'איש‬
‫האדמה' אלו הבקשות ארציות של הדיוטים החפצים דברים גשמיים‪ ,‬והשעה מסוגלת לפעול לכך היא‬
‫כאשר 'ויטע כרם'‪ ,‬פירוש כששותים יין ומשתכרים כמצות היום‪ ,‬כאומר שעת רצון היא ושערי שמים‬
‫פתוחים לתפילתינו‪.‬‬
‫כ‪ .‬הנני מאריך בכל זה‪ ,‬כי עיני ראו ולא זר‪ ,‬כאשר השתתפתי בשמחת שבע ברכות לחתן ביום הפורים‪,‬‬
‫ובאמצע המשתה קם אחד מחבריו של החתן כטוב לבו ביין והזכיר לו 'מעשיו הראשונים' בפני קהל‬
‫ועדה‪ ,‬ועתה מצא מקום לגבות את חובו‪ ,‬והגם שכלפי חוץ הראה החתן פנים שוחקות‪ ,‬אך ביודעי קאמינא‬
‫שאחר הסעודה הסתגר החתן בחדר לפנים מחדר‪ ,‬ובכה בדמעות שליש מחמת הדברים הקשים כגידין‬
‫שפצעו את רגשותיו כמדקרות חרב‪ .‬ועתה נחזי אנן‪ ,‬וכי לזאת התכוונו חז"ל במצות 'עד דלא ידע'‪ ,‬והלא‬
‫לא יתכן שמצוה תביא את האדם לידי עבירה שחמורה כשפיכות דמים‪ ,‬על כן במקום דאיכא למיחש‬
‫להכי פשיטא שלא ישתה יין כלל‪ ,‬ושב ואל תעשה עדיף‪.‬‬
‫כא‪ .‬מקובל שבקראקא נהג אחד מתושבי המקום אחר סעודת פורים לסובב בבתי העיר ולהזכיר לכל‬
‫הקהל הקדוש להתפלל תפילת מעריב‪ ,‬וכאשר נסתלק הרמ"א ביום ל"ג בעומר הספידו אותו בל"ב‬
‫שבחים‪ ,‬וחיפשו אחר עוד שבח להשלים למנין ל"ג‪ ,‬עד שבא אחד הזכיר עוד שבח גדול שהוא היה האיש‬
‫שהזכיר לכולם להתפלל תפילת ערבית במוצאי פורים‪ ,‬כי עשה כן בסתר ובהצנע כדי שלא יכירו במעשיו‪,‬‬
‫)‪.(¯Ú‚ ÈÊÚÏ˘ È"Ú¯Ï 'ȯ·Ú‰ ·Ï'· ‡·Â‰‬‬
àë
‫ פורים‬- ‫באר הפרשה‬
àèéùô êë ìë åúòã ìáìáúúù ïååéëã ,äàãåäå çëùúå 'íéîùá óåòú ìà' äúòî ìáà ,äðéëùä éðô
,ñðä ó÷åú ìò øàôìå çáùì äðåáúå úòã åá ïéàù ,äæä íìåòá êîò íééçä íéùðà äîë ãåò ùéù
.'àåä ïåëð éë éúéàøå ø÷åáá åéìà ïðåáúàå
ùåøãì ,ãåáëá åá âåäðì ,êòø úà àð øåëæ àìà
íðô øáñá íéîòô ùìù êéøáç íåìùá ìåàùìå
ùéðéà áééç' ìù åæ àøîéî øçà òåãî ùøôî äæáå
.úâùî êãéù éôë åì áéèäì ,úåôé
àøîâá åëéîñä 'òãé àìã ãò àéøåôá éîåñáì
àìäå ,'àøéæ éáøì äéèçùå äáø í÷' àãáåòä úà ïîæá (:è úåëøá) àúééøáä ïåùì úà éîð åùøéô êëå
éåàø åðéàù òîùî àäîã ,øåúñì äùòî äæ ,íéøîåà íéøçà' úéøçù ìù òîù úàéø÷
êà ,êë ìë ìåãâ ìåùëî äæî íøâð éøäù ,øëúùäì ,'åðøéëéå úåîà òáøà ÷åçø åøéáç úà äàøéùî
äéúùá ìåáâ ùéù øîåì àøîâä úðååë øåîàäì ìåò úìá÷ àéä éøä 'òîù úàéø÷'ã ,äæá æîøäå
äìò äî éæç ÷åôã ,éàãî øúåé øëúùäì øåñàå åîöò ìò ìá÷î íãàù äòùá óàå ,úååöîå äøú
éôî íéøáãä åàöé àìîìà éë ,åðåùì ÷éúòðå] ,íäì ,åøéáç úà úåàøì åéìò úååöî ìåòå äøåú ìåò
øùôà äéä àì 'íéøôà úéá'ä åîë äøåúá ìåãâ íåé÷ù éîì åì éåàå ,åéãéãéå åéøáçî çëùé àìùå
àá ìåáâä øåáòìî åøîùð àìù éôìå' [:ïë øîåì ,åøéáçì íãà ïéáù íéøáãá ìæìæì åì íøåâ úååöîä
÷ø éîåñáì àìù øäæéì ùé êëì ,äðëñ éãéì øáãä
.åãñôäá åøëù àöé àðååâ éàäëáã
.'øåáòé àìå ,òãé àìã äæä ìåáâä ãò
ùéðéà áééç' (íéøåô 'ìä óåñ) 'åá ìë'á ùøåôî êëå
úà íîåøì àéä íéøåôá äéúùä ïéðòù ïàëîå úåøëùäã øëúùéù àì ìáà ,àéøåôá éîåñáì
ìëåé æ"éòå ,úåéøîåçäå úåéîùâä ïî áìä
àåäù ,åæî äìåãâ äøéáò êì ïéàå ,àåä øåîâ øåñéà
êåúî úåàìôðä ìòå íéñéðä ìò úåãåäì íãå øùá äúùéù êà ,íúìåæ úåøéáò äîëå ã"ùå ò"âì íøåâ
èåì ìù åúåøëùë øëúùîä ìáà ,äçîùå äåãç çîùìå çåîùì äáøéù éãë èòî åãåîéìî øúåé
,ììë úåãåäì ìåëé åðéàå åúòã úà ùáùî àåä éøä éäåæå ,íáì ìà øáãéå ,íúåà íçðéå íéðåéáàä
.'äîéìùä äçîùä
íéøåñéà éãéì àåáì ìåìò àåäù àìà ãåò àìå
åéùòî ìå÷ùé ïëìå ,äùåò úåøëù äáøäã ,íéøåîç
äéáéìã àøåòéù íåôë ãçà ìë øäæéå ñìô éðæàîá ïîìæ íéøôà éáø ïåàâä éøáãî ,êëì êîñ ãåò
àì éë ,íéðô úðáìäá äçéöø ïåò éãéì àáé àìù 'íéøôà ãé' åéúåäâäá ãàøáî ì'öæ úåéìâøî
÷ìçä úà øåúñé íå÷îì íãà ïéáù äåöîù ïëúé ãò' ïéðòá (à'÷ñ æ'èä éøáãá ä"öøú ïîéñ ç'åà) ò'åùä ìò
úéøáä úåçåìá áéúë ïëìå ,åøéáçì íãà ïéáù ,íéøåôá äéúù øåòéù øàáî åéøáã êåúáå ,'òãé àìã
,'úéøáä úBçìª íéðáàä úçì
Ÿ ª éðù' (àé ,è íéøáã) ,àåä äðååëäù ,äìéì ïåéæçá ùøôúð øéòöä éìå'
úçì' (é ïîéñ á÷ò úùøô àîåçðú) àðéðç éáø øîàå éåøù äéäéù àåä äúùîä ìù áåéçä ø÷éòù
íäéðù àìà ,äæî äæ íéìåãâ åéä àìù ,[øñç] áéúë ááì çîùé ïééå' (åè ,ã÷ íéìäú) áéúëãë ,äçîùá
ìöà íéåù úåéäì íéëéøö íäéðùù æîøäå ,'ïéåù 'ä úåãç äéäé äçîùá éåøù äéäéù úîçîå ,'ùåðà
íãà ïéáù úååöîä åáù ïåùàøä çåìä ,íãàä úáçøä êåúî ñðä ìò 'äì ììäå úåãåú ïúéå ,åæåòî
íãà ïéá ïä åáù úååöîäù éðùä çåìäå íå÷îì ìáìáúéù éàãî øúåé øëúùäì åì ïéà ïëì ,'åëå áìä
,íäî ãçà ÷ìç ÷ø íéé÷ì øùôà éàå ,åøéáçì áééç' åøîàù åäæå ,ììë ñðä ó÷åúá øéëé àìå åúòã
àåä"ãò' êä - òãé àìã ãò àéøåôá éîåñáì íãà
.éããäà ïééåìú åäééååøúã
äæá äéúùä áåéç øãâù ì'öøå ,'ììëá ãò àìå
äøëù ïúîå ,øäð éîë ïú íéîåìù øäæðìå øéäæîìå äàìäå äæä ìåáâä ïîù ,òãé àìã ìåáâ ãò éîåñáì
äðùî à'ô äàô) åðéðùù åîë ,æ'äåòá åãöá
ììä ïúéù éãë - éîåñáì íéîëç úðååë ìåèéá àåä
áë
‫ פורים‬- ‫באר הפרשה‬
÷"äøä øîàù åîëå ,äáåèì äéä ìëäù ä"á÷ä
úòùá ò"éæ ÷öà÷î 'óøù'ä ìãðî íçðî éáø
äáúëð ìàøùé ììë ìù úåøöä ìëîù ,úå÷éáã
úìéâîå ùåøååùçà éîéá øúñà úìéâî ïåâë ,äìéâî
äéä ìëäù óåñáì øøáúäå ,íéðååéä éîéá ñåëåéèðà
äìéâîä úà úåàøì äëæð øáëå ïúé éîå' ,äáåèì
äî ìëã ïéòá ïéò äàøðå ,äæä øîä úåìâä ïî
.'...äáåèì äéä àðîçø ãáòã
äæä íìåòá ïäéúåøéô ìëåà íãàù íéøáã åìà' (à
úåìéîâ' åäééðéî àãçå ,'àáä íìåòì åì úîéé÷ ïø÷äå
øúåé õôç ä"á÷ä éë ù'àøä íù ùøéôå ,áë 'íéãñç
úåöîî ,úåéøáä ïåöø íâ íäá äùòéù úååöîá
åðå÷ì íãà ïéáù
äìåàâì äëæð åðéîéá áåø÷áù àåòø àäéå
ìù åéúåãåñ é÷îò úà ïéáð æàå äîéìùä
‫ שבשנים קדמוניות ידעו שיש צדיקים מפורסמים‬,‫ אומר היה הגאון רבי ישראל סאלאנטער זצ"ל‬.‫כב‬
‫העוסקים בתורה ועבודה ברבים ויש צדיקים נסתרים העוסקים במלאכתם וביגיע כפיהם מבוקר עד‬
‫ אולם 'בימינו אנו שונה‬,‫ ורק בסתר לבם עבדו את בוראם ברחימו ודחילו ועסקו בתורה בלילות‬,‫ערב‬
‫ אלא אפילו להיות בבחינת‬,‫ ולא מיבעיא שאי אפשר להיות 'צדיק נסתר' מבלי לעזור ולסייע לאחרים‬,‫הדבר‬
.'‫'צדיק' אי אפשר אם אינו דואג ועושה חסד עם הזולת‬
|