‫ע"ש אליעזר מאיר ליפשיץ הי"ד‬
‫העלון לכל המשפחה‬
‫בס"ד | שבת פרשת ויגש ו' טבת ה'תשע"ו | גליון ‪1048‬‬
‫נא לשמור על קדושת הגליון‬
‫צום העשירי יהיה‬
‫לששון ולשמחה‬
‫לפרשה‬
‫בני הנוער‬
‫והאינטרנט‬
‫הרב זיו רוה | עמוד ‪3‬‬
‫הרב אלישע אבינר | עמוד ‪2‬‬
‫נכון לעכשיו‬
‫בעשרה בטבת אנו מתענים משום שביום זה סמך נבוכדנצר הרשע‬
‫על ירושלים והביאם במצור ובמצוק ומזה נמשך החורבן (שו"ע אור"ח‬
‫תקמט מ"ב)‪ .‬יום זה נקבע גם על ידי הרבנות הראשית כיום הקדיש‬
‫הכללי על אותם יהודים קדושים שנרצחו בשואת אירופה ובכלל‪ ,‬ואין‬
‫יודעים את יום פטירתם‪.‬‬
‫ויש קשר בין חורבן ירושלים ליום אמירת הקדיש – המצור על ירושלים‬
‫הוא תחילת תהליך החורבן‪ .‬בי' בטבת החל המצור על ירושלים‪ ,‬בי"ז‬
‫בתמוז נבקעו החומות‪ ,‬ובט' באב נחרב בית מקדשנו והלכנו לגלות בת‬
‫אלפיים שנה‪ ,‬ששיאה ‪ -‬השואה הנוראה‪ .‬באמירת הקדיש אנו מודיעים‬
‫ומכריזים "יתגדל ויתקדש שמיה רבא"‪ .‬למרות כל הצרות והחורבנות‪,‬‬
‫הכלליים והפרטיים‪ ,‬יתגדל ויתקדש שמו הגדול של הקב"ה בעולם על‬
‫ידי שיבת ציון ובניין ירושלים ובית המקדש שייּבנו במהרה בימינו‪.‬‬
‫נכון לעכשיו‪ ,‬התענית באה לעורר את הלבבות ולשוב ולהיטיב את‬
‫דרכינו (שו"ע או"ח שם)‪.‬‬
‫בפרט בימים הללו‪ ,‬אנו צריכים לעשות תשובה גדולה ביחסנו‬
‫לארץ ישראל ולירושלים‪ ,‬כאשר אויבינו שואפים לחדש את המצור‬
‫על ירושלים ורוצים להקים מדינה ערבית שבירתה ירושלים‪ .‬ומבית‬
‫נשמעים קולות של אנשים שנחלשה אמונתם ורוחם והם מוכנים למלא‬
‫את משאלות אויבינו בחושבם שעל ידי כך יביאו ביטחון ושלום לישראל‪.‬‬
‫להפטרה‬
‫הרב יואב אוריאל | עמוד ‪5‬‬
‫מניפולציות בחיי‬
‫הנישואים‬
‫צבא יהודי צועד‬
‫על כשרותו‬
‫זוגיות ‪ -‬אסתר אברהמי | עמוד ‪6‬‬
‫"החיל והחוסן" ‪-‬סידרה חדשה‬
‫נתן קוטלר | עמוד ‪4‬‬
‫מדור לילדים‬
‫עמוד ‪7‬‬
‫אך ההפך הוא הנכון‪ .‬מאז נבוכדנצר הרשע ששם מצור על ירושלים‪,‬‬
‫שואפים אויבינו לאורך כל הדורות להשתלט על ירושלים בדרכים שונות‬
‫ומשונות ‪ -‬מי בכוח המלחמה והטרור‪ ,‬מי בעורמה על ידי החלשת כוח‬
‫האומה ואמונתה‪ ,‬ומי על ידי יצירת פירוד בתוך ישראל‪ ,‬ובין ישראל‬
‫לארצו חלילה‪.‬‬
‫אדרבה‪ ,‬עלינו להתחזק באמונתנו וברוחנו ולהמשיך להיאבק ביתר‬
‫שאת על האחיזה בירושלים ובארץ חיינו‪ ,‬לחזק את רוח האומה ואחדותה‬
‫על ידי שיבה לשורשים המאחדים את כולנו‪ ,‬וכן על ידי שיבה לארצנו‬
‫העושה אותנו לגוי אחד‪ .‬ומתוך כך יתקיימו דברי הנביא זכריה‪" :‬צום‬
‫הרביעי וצום החמישי‪ ,‬וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה‬
‫לששון ולשמחה והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח יט)‪.‬‬
‫מהמצפה לישועה השלמה‬
‫העלון מוקדש לעילוי נשמת‬
‫סגן ארז‬
‫לוי הי"ד‬
‫העלון מוקדש לעילוי נשמת אשת החסדים‬
‫במלאת ארבע עשר שנים לנפילתו‬
‫האזכרה תתקיים אי"ה ביום שישי י"ג בטבת תשע"ו (‪)25.12.15‬‬
‫בשעה ‪ 10:00‬בהר הרצל ‪ -‬ירושלים‬
‫תנצב"ה‬
‫לפרסום אפקטיבי‬
‫בציבור הדתי?!‬
‫אז למה אתה מחכה ‪ -‬התקשר‬
‫כניסת השבת מוצאי שבת‬
‫י‪-‬ם‬
‫‪17:17‬‬
‫‪ 16:02‬י‪-‬ם‬
‫ת”א‬
‫‪ 16:20‬ת”א ‪17:19‬‬
‫חיפה ‪ 16:09‬חיפה ‪17:16‬‬
‫נלב"ע ז' טבת התשכ"ב‬
‫תנצב"ה‬
‫המשפחה‬
‫יש לך מוצר או שירות‬
‫שזקוק‬
‫חנה בת‬
‫יהושע ז"ל‬
‫מכון מאיר פותח לפניך‬
‫ערוצי שיווק ייחודיים –‬
‫למעלה מ‪ 90,000-‬משפחות‬
‫חשופות לערוצי המכון‪,‬‬
‫ועכשיו אתה יכול‬
‫להשתמש בהם!‬
‫המשפחה‬
‫פרסום באתר מכון מאיר‬
‫הערוץ התורני‪-‬דתי המוביל בישראל!‬
‫ערוץ מאיר לילדים‬
‫אתר האינטרנט לילדי הציבור הדתי –‬
‫הגדול בישראל!‬
‫עלון ”באהבה ובאמונה“‬
‫הקדשות ועוד‪.‬‬
‫עכשיו ל‪) 055-6654248 -‬ברוך( או במייל ‪[email protected]‬‬
‫לתרומות בטל' ‪ 02-6461320‬בבנק הדואר ח‪-‬ן ‪ 4-16179-3‬באתר ‪ MeirTV.co.il‬מאובטח‬
‫לפרסום בעלון ובאתר‪ :‬ברוך ‪ - [email protected] 055-6654248‬ההכנסות קודש למכון מאיר‬
‫המו''ל‪ :‬מכון מאיר טל' ‪ 02-6511906‬פקס ‪ 02-6514820‬אתר הבית ‪ MeirTV.co.il‬דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬תהילה ברנשטיין הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ | 0528908518‬העלון מופץ ב‪ 50,000-‬עותקים מודפסים‬
‫באהבה‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫ובאמונה‬
‫‪1‬‬
‫בני הנוער והאינטרנט‬
‫חינוך‬
‫הרב אלישע אבינר‬
‫תמונת מצב‬
‫(א)‬
‫נתוני המחקרים שנערכו בשנים האחרונות על הרגלי‬
‫הגלישה של בנינו ובנותינו‪ ,‬ילדים ובני נוער‪ ,‬מעוררים‬
‫דאגה‪ .‬היקף שעות הגלישה עולה בהתמדה‪ ,‬בעיקר בגלל השימוש הגובר‬
‫בביתם ומחוץ לביתם‪ ,‬ואפילו בלכתם בדרך‪ ,‬בכל שעות היממה‪ ,‬בשכבם‬
‫ובקומם‪ .‬האמצעי שחולל את המהפכה הזאת זה האינטרנט‪ ,‬שטשטש את‬
‫הגבולות שהפרידו בין הבית למקומות הבילוי‪ .‬בעבר התקיימה הפרדת‬
‫רשויות ברורה‪ :‬הרחוב היה פרוץ‪ ,‬הבית היה מרחב מוגן‪ .‬הבידור‪ ,‬על מסריו‬
‫הזולים והשליליים‪ ,‬היה ממוקם מחוץ לבית‪ .‬עתה‪ ,‬אין משמעות למקום‪,‬‬
‫אין מרחב סטרילי‪ .‬האייפון‪ ,‬המלווה את הנער‪/‬ה בכל שעות היממה‪ ,‬בביתו‬
‫ובלכתו בדרך‪ ,‬מגיש לו בחינם בכל רגע נתון את הגרוע שבתרבות הבידור‪.‬‬
‫האינטימיות של הבית התערערה לחלוטין על ידי האינטרנט‪ .‬כמין רוח‬
‫רפאים‪ ,‬רודף האינטרנט אחרי בני הנוער וחודר לתוך כל המרחבים‪ ,‬אפילו‬
‫הפרטיים ביותר‪ .‬זהו ההבדל הראשון‪.‬‬
‫ניתן בהחלט לומר שילדינו חשופים לשני גורמי השפעה הנלחמים‬
‫על נפשם‪ :‬מהצד האחד ‪ -‬הבית‪ ,‬בית הספר‪ ,‬תנועת הנוער‪ ,‬בית הכנסת‪,‬‬
‫המבקשים להנחיל לו מוסר וקדושה‪ ,‬ערכים ואידיאלים‪ .‬ומהצד השני ‪-‬‬
‫"סדרות" ואתרי הבידור באינטרנט‪ ,‬המרגילים אותו לחומרנות ולמתירנות‪,‬‬
‫לאגואיזם ולרדיפת בצע וכבוד‪.‬‬
‫ההבדל השני קשור לכמות‪ .‬בעבר‪ ,‬החשיפה לתכנים הקלוקלים של‬
‫תרבות הבידור היתה מוגבלת בזמן‪ .‬לפני המצאת הטלוויזיה‪ ,‬ניתן היה‬
‫לצפות בסרטים אך ורק בבית הקולנוע‪ .‬ביקור בקולנוע היה אירוע חגיגי‬
‫ולא יומיומי‪ .‬הטלוויזיה הנגישה את תרבות הבידור לכל בית‪ .‬אבל זה עדיין‬
‫היה מוגבל (שעות שידור בטלוויזיה)‪ ,‬וכל מי שחס על נפשו לא החזיק‬
‫בביתו טלוויזיה‪ .‬הווידיאו בישר את השינוי‪ ,‬הוא ביטל את התלות בגורמים‬
‫חיצוניים (קולנוע או טלוויזיה)‪ .‬אבל‪ ,‬עדיין היו קיימות מגבלות‪ ,‬מפני‬
‫שהצפייה בסרטי וידיאו דרשה השקעה כלשהי (רכישת קלטות ווידיאו‬
‫או השאלתן מספריית קלטות)‪ .‬זה איפשר פיקוח צמוד של ההורים ווִ יסּות‬
‫שעות הצפייה בווידיאו‪ .‬עם כניסת עידן האינטרנט‪ ,‬הפכה תרבות הבידור‬
‫לזמינה לבני הנוער ללא כל הגבלת זמן וכמות‪ .‬בני הנוער נענים לאתגר‬
‫וצורכים כמויות בלתי מוגבלות של תרבות בידור זולה וירודה‪ .‬הם צורכים‬
‫וצורכים‪.‬‬
‫באייפונים כבר מגיל צעיר‪ .‬בני הנוער מבלים שעות רבות מאוד ברשתות‬
‫החברתיות ובאתרים שמציעים להם בידור זול ורדוד‪ .‬הם צורכים בשקיקה‬
‫את ה"סדרות" הקלוקלות של ערוצי הטלוויזיה‪ .‬הם פוגשים בהן פעם אחר‬
‫פעם אורחות חיים חומרניים ומתירניים‪ ,‬התמכרות לקנאה תאווה וכבוד‬
‫(המוציאות את האדם מן העולם‪ .‬אבות ד כא)‪ .‬גם היקף הגלישה באתרים‬
‫הלא‪-‬צנועים הוא גדול‪ .‬דרכם‪ ,‬אחוז ניכר של בנים ובנות מהמגזר הדתי‬
‫נחשף לתכנים לא‪-‬צנועים‪.‬‬
‫יש הסבורים בטעות שהנזק העיקרי בצריכת תרבות הבידור הוא ביטול‬
‫זמן‪ ,‬מפני שאין בה תוכן עמוק אלא דשדוש אינטנסיבי בדברים של מה‬
‫בכך‪ ,‬שטויות והבלים‪ .‬אמנם חבל על הזמן היקר שהולך לאיבוד‪ ,‬אבל לא‬
‫נגרמים בכך נזקים חמורים יותר מכל פעילות אחרת המוגדרת "ביטול זמן"‪.‬‬
‫זוהי טעות‪ .‬טעות היא לחשוב שתרבות הבידור הקלוקל שילדינו צורכים‬
‫היא ניטראלית‪ ,‬וחסרונה היחיד הוא בזבוז זמן יקר על שטויות והבלים‪.‬‬
‫תרבות הבידור (סדרות‪ ,‬תכניות ריאליטי) איננה ניטראלית‪ ,‬היא מחנכת‬
‫(חינוך מעוות) ומעצבת תפיסות עולם ושאיפות חיים‪ .‬היא משקפת נורמות‬
‫חיים שאין בהן נאמנות לערכים‪ ,‬ובמיוחד ‪ -‬אין בהן נאמנות כלשהי לערכי‬
‫המשפחה‪ .‬יש בהן רדיפת בצע‪ ,‬אלימות מילולית‪ ,‬המון החצנה‪ ,‬החצנת‬
‫רגשות ואובססיה לחשיפה אישית (כולל חשיפת הגוף)‪ ,‬וגם תחרותיות‬
‫חולנית‪ .‬בקיצור‪ :‬היא מחנכת לערכים ההפוכים במאה ושמונים מעלות‬
‫לערכי המוסר היהודי‪.‬‬
‫יש הטוענים‪ :‬אין חדש תחת השמש‪ .‬גם לפני דור‪ ,‬הבית ומוסדות החינוך‬
‫התחרו עם תרבות הבידור הזול על נפש הילדים‪ ,‬והמחנכים התריעו מפני‬
‫השפעתם השלילית של סרטי הקולנוע‪ .‬אכן‪ ,‬תחרות זו איננה חדשה‪ ,‬אבל היא‬
‫עלתה מדרגה‪ .‬מה שהשתנה‪ ,‬זה בעיקר האמצעים העומדים לרשות תרבות‬
‫הבידור‪ ,‬המאפשרים לה להשיג את בני הנוער ולהגיע אליהם בכל מקום‪,‬‬
‫ההבדל השלישי‪ .‬חשיפת בני הנוער לזרם האדיר של תרבות הבידור‬
‫השוטף ללא הפסקה וללא הבחנה‪ ,‬שחק אצלם את הרגישות לאיכות‬
‫המדיה‪ .‬סרטים ותוכניות שבעבר הקרוב נפסלו על הסף‪ ,‬נכנסים היום בדלת‬
‫הכניסה הראשית‪ ,‬ללא עוררין‪ .‬הצפייה בסרטים קלוקלים נעשתה כהיתר‬
‫("עבר אדם עבירה ושנה בה‪ ,‬נעשית לו כהיתר")‪ .‬קיים סחף שלילי בהגדרת‬
‫מה פסול לצפייה‪ ,‬והנורמות הולכות ויורדות‪.‬‬
‫הוי אומר‪ ,‬גברה השפעת תרבות הבידור על עיצוב עולמם הרוחני של‬
‫בנינו ובנותינו כיוון שהאינטרנט חיסל את המרחבים המוגנים‪ ,‬הגביר את‬
‫כמות הצריכה לתכני תרבות זו‪ ,‬הרגיל ו"הכשיר" את הצפייה בסרטים‬
‫קלוקלים‪ .‬מהו אם כן המענה החינוכי? (המשך בשבוע הבא)‪.‬‬
‫הרב דוד לנדאו | ממשנת הרצי"ה‬
‫השואה‬
‫לא הייתם בוַ רשה באופן אישי‪ .‬אינכם יודעים‬
‫מה זו ורשה‪ .‬הייתי בורשה‪ ,‬הכרתי אותה בקיומה‬
‫ובחייה‪ .‬נפגשתי שם עם הצבור‪ .‬העם הקדוש‪,‬‬
‫הגאונים הצדיקים‪ ,‬האישים הכלל ישראליים‪ .‬הרבה‬
‫אפשר לדבר עליהם‪ ,‬ויש ענין לדבר מדי פעם‪ .‬ובאו‬
‫רשעים אלה ימח שמם וזכרם‪[ ...‬רבינו בכה]‬
‫סבון עשו מגופותינו‪ ...‬מה קרה פה? חידה! כל‬
‫המלים‪ ,‬המחשבות וההרגשות‪ ,‬הן טיפה מן הים‬
‫לעומת מה שהיה כאן‪ .‬גם טיפה מן הים אינו ביטוי‬
‫מתאים‪ :‬אין להן שייכות וערך מכל הבחינות לעומת‬
‫מה שקרה‪ .‬גם כל האבלות‪ ,‬כל הצעקות וכל הקינות‪,‬‬
‫אין להם ערך לעומת מה שהיה‪...‬‬
‫הכל בא בסוד ד'‪ .‬כל סדר ההנהגה האלוהית אינו‬
‫גלוי לנו‪ .‬לעשות חקירות בענין השואה – הוא מעשה‬
‫ילדות‪ .‬רק בזהירות גדולה ומתוך בגרות רוחנית‬
‫‪ 2‬באהבה ובאמונה‬
‫(לעשרה בטבת)‬
‫אפשר לגשת לענין הנורא הזה‪ .‬ראשית כל יש לזכור‬
‫שקיים הבדל בין חשבון אלוהי לחשבון אנושי‪.‬‬
‫צריך להבין את החידה של עומק הטומאה‬
‫והרשעות הזאת‪ .‬יש נוסח ידוע של ימח שמו היטלר‪:‬‬
‫"אינני יכול להיות עם ישראל בעולם אחד"‪ .‬יש מין‬
‫עומק טומאה וחושך של התנגדות קוסמולוגית בין‬
‫העמלקיים האלה ובין מציאות כלל ישראל‪.‬‬
‫השקפה אמיתית ואמונה אמיתית כוללות גם‬
‫הבנת שנות דור ודור‪" :‬זכור ימות עולם‪ ,‬בינו שנות‬
‫דור ודור"‪ .1‬באחרית הימים מתגלה ענין "המבדיל‬
‫בין ישראל לעמים"‪ .‬יש מציאות של חסידי אומות‬
‫העולם‪ .‬יש גויים גדולים וחסידים – אנגלים‪ ,‬צרפתים‪,‬‬
‫איטלקים וכדומה‪ ,‬אולם כמובן‪ ,‬הם מעטים ובודדים‪.‬‬
‫במאה הקודמת בין הגויים התרבותיים היתה גאוה‬
‫מיוחדת של הגרמנים בגלל אנשי הרוח והמחשבה‬
‫שלהם – המשוררים‪ ,‬ההוגים‪ ,‬והפילוסופים הגדולים‬
‫שלהם‪ .‬ספרים שלמים נכתבו על זה‪ .‬ודוקא שם מופיע‬
‫עומק הטומאה‪ ,‬עומק הרשעות ועומק החושך‪ .‬כאן‬
‫מתגלה "המבדיל בין ישראל לעמים"‪ ,‬מתגלה "שלא‬
‫עשני גוי"‪ .‬כאן נעשה הניתוח‪ ,‬החיתוך משייכותנו‬
‫לגוים‪ ,‬מהזפת שנדבק בגוף הלאומי שלנו‪ .‬כל זה‬
‫מבליט במיוחד את סדר ההנהגה האלוהית‪ .‬מתוך‬
‫כך‪ ,‬ודוקא מתוך כך‪ ,‬מעומק הטומאה והרשעות‪,‬‬
‫מתגלה אור התורה‪ ,‬ואור חדש אשר על ציון יאיר‪,‬‬
‫שירה חדשה שבחו גאולים‪.2‬‬
‫‪ .1‬דברים ל"ב ז'‪.‬‬
‫‪ .2‬שיחות הרצ"י השואה (חוברת)‪( .‬הבאנו כאן רק מעט מדברי רבינו‬
‫על השואה)‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫לפרשה‬
‫הרב זיו רוה‬
‫ַמיִם עֲ מֻ ִּקים עֵ ָצה ְבלֶ ב ִאיׁש‬
‫ו ְִאיׁש ְּתבּונָה י ְִדלֶ ּנָה‪.‬‬
‫התנהלותו של יוסף משעה שנעשה‬
‫שליט על כל ארץ מצרים‪ ,‬אינה מובנת‪.‬‬
‫עד שעלה לגדולה‪ ,‬היה כעבד ואסיר‬
‫נטול חירות‪ ,‬אולם‪ ,‬בשבע השנים‬
‫שצובר ּבר כמשנה למלך‪ ,‬מדוע אינו‬
‫שולח אחד מעבדיו לחברון‪ ,‬מרחק‬
‫ששה ימי הליכה‪ ,‬שיודיע לאביו שהוא‬
‫חי? בשעת הרעב בארץ ישראל‪ ,‬עשרה‬
‫מאחי יוסף נאלצים לרדת מצרימה‪,‬‬
‫"ּכי יֶ ׁש ֶׁש ֶבר ְּב ִמ ְצ ָריִ ם" (בר' מב א)‪ .‬יוסף‬
‫ִ‬
‫מעכב את חשיפת זהותו האמיתית‪,‬‬
‫ובנוסף‪ ,‬חוזרים אחיו ליעקב ללא‬
‫שמעון הנתון בכלא על ידו‪ .‬מדוע הוא‬
‫מוסיף צער רב כל כך לאביו? כמשנה‬
‫למלך‪ ,‬מדוע אינו ממנה פקידים‬
‫לחלוקת התבואה? האם יעלה על‬
‫הדעת ששר הביטחון לדוגמא‪ ,‬יעמיד‬
‫עצמו בדוכן לחלוקת מסיכות אב"כ?‬
‫לכל השאלות הללו פתרון אחד‪ .‬יוסף‪,‬‬
‫מרגע שעלה לגדולה במצרים‪ ,‬מבין שמתקרבת‬
‫העת להתממשות חלומותיו‪ ,‬וכשותף בידיעת‬
‫ההתרחשות האלוהית ע"י נבואותיו וחלומות‬
‫פרעה‪ ,‬הוא אף יוצר את התגשמותם‪ .‬רעב של‬
‫שבע שנים לפניו‪ ,‬זהו רק עניין של זמן עד שגם‬
‫תושבי א"י יזדקקו לכלכלתו‪ ,‬על כן‪ ,‬הוא עצמו‬
‫מחלק תבואה לכל הארץ‪ ,‬בציפייה לרגע שיופיעו‬
‫יֹוסף ֶאת‬
‫אחיו‪ .‬והנה‪ ,‬הרגע המיוחל הגיע‪" ,‬וַ ּיַ ְרא ֵ‬
‫יהם וַ יְ ַד ֵּבר ִא ָּתם ָקׁשֹות"‬
‫ֶא ָחיו וַ ּיַ ִּכ ֵרם וַ ּיִ ְתנַ ֵּכר ֲא ֵל ֶ‬
‫(בר' מב)‪ .‬עד עתה היה דמות נפעלת בהתרחשות‬
‫אלוהית‪ ,‬אירועים ותמורות נכפו עליו בעל‬
‫כורחו‪ .‬מעתה הוא התסריטאי‪ ,‬הבמאי‪ ,‬והשחקן‬
‫הראשי‪ ,‬בעלילה גאונית שמתחיל לטוות‪" .‬וַ ּיַ ֵּכר‬
‫יֹוסף ֵאת‬
‫יֹוסף ֶאת ֶא ָחיו וְ ֵהם ֹלא ִה ִּכרֻ הּו‪ .‬וַ ּיִ זְ ּכֹר ֵ‬
‫ֵ‬
‫ֹאמר ֲא ֵל ֶהם ְמ ַרּגְ ִלים‬
‫ַה ֲחֹלמֹות ֲא ֶׁשר ָח ַלם ָל ֶהם וַ ּי ֶ‬
‫אתם" (שם)‪ .‬אכן‪,‬‬
‫ַא ֶּתם ִל ְראֹות ֶאת ֶע ְרוַ ת ָה ָא ֶרץ ָּב ֶ‬
‫בנימין אחיו לא ירד עם האחים‪ ,‬והרי בחלומו‬
‫הראשון כל אחיו אמורים להיות שותפים (רמב"ן‬
‫שם ט')‪ ,‬שנא' "וְ ִהּנֵ ה ֲאנַ ְחנּו ְמ ַא ְּל ִמים ֲאלֻ ִּמים ְּבתֹוְך‬
‫ַה ָּׂש ֶדה וְ ִהּנֵ ה ָק ָמה ֲאלֻ ָּמ ִתי וְ גַ ם נִ ָּצ ָבה וְ ִהּנֵ ה ְתסֻ ֶּבינָ ה‬
‫ֲאלֻ ּמ ֵֹת ֶיכם וַ ִּת ְׁש ַּת ֲחוֶ ין ַל ֲאלֻ ָּמ ִתי" (לז ז)‪ ,‬על כן‪ ,‬נאלץ‬
‫'להנדס' בידיו מציאות שתיילד את התגשמות‬
‫החלום‪ .‬בעיני רוחו‪ ,‬ההתרחשות העתידית חייבת‬
‫לכלול עוד עניין מרכזי‪ ,‬את תיקון 'פגם האחווה'‬
‫שהכשיר את ירידתו לבור‪ .‬יוסף ביצירתיות‬
‫מופלאה‪ ,‬רוקם סיבוכיות מלאכותית‪ ,‬על מנת‬
‫לבחון את תשובת אחיו‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬יוסף בא על אחיו בעלילה משונה‪,‬‬
‫אתם"‬
‫"מ ַרּגְ ִלים ַא ֶּתם ִל ְראֹות ֶאת ֶע ְרוַ ת ָה ָא ֶרץ ָּב ֶ‬
‫ְ‬
‫ֹלׁשת יָ ִמים"‬
‫(מב ט)‪" .‬וַ ּיֶ ֱאסֹף א ָֹתם ֶאל ִמ ְׁש ָמר ְׁש ֶ‬
‫(שם)‪ ,‬אח"כ הוא משאיר בכלא את שמעון בלבד‪,‬‬
‫עד יראו עיניו שאכן אח נוסף להם‪ ,‬עד יתקיים‬
‫החלום‪ .‬אמנם‪ ,‬החרטה של אחיו על העבר לא‬
‫"א ָבל ֲא ֵש ִׁמים ֲאנַ ְחנּו ַעל ָא ִחינּו‬
‫מאחרת לבוא‪ֲ :‬‬
‫ֲא ֶשׁר ָר ִאינּו ָצ ַרת נַ ְפׁשֹו ְּב ִה ְת ַחנְ נֹו ֵא ֵלינּו וְ ֹלא ָש ָׁמ ְענּו‬
‫ַעל ֵּכן ָּב ָאה ֵא ֵלינּו ַה ָּצ ָרה ַה ֹּזאת" (שם כב)‪ .‬לכאורה‪,‬‬
‫יש כאן גילוי של תשובה‪ .‬אולם יתכן כי אין‬
‫החרטה שלמה עדיין‪ ,‬שמא יראת עונש ספונטנית‬
‫התגלתה כאן ולא תהליך פנימי עמוק‪.‬‬
‫אנו נפגשים עם מצב נדיר‪ ,‬שבשר ודם היודע‬
‫לאן צועדת המציאות‪ ,‬מיילד את התהליך שלב‬
‫אחר שלב‪ .‬על פי רוב‪ ,‬זהו עניינו של הקב"ה‬
‫בלבד‪ .‬יוסף מלומד בהקשבה לסדרי ההשגחה‬
‫האלוהית‪ .‬רבש"ע מקדם את השתלמות המציאות‬
‫אפילו דרך הרע‪ ,‬ויוסף יודע זאת היטב‪ .‬הוא חווה‬
‫'על בשרו' את תולדות 'פגם האחווה'‪ ,‬ואף על פי‬
‫כן‪ ,‬במבטו העליון הוא מכיר בהכרחיות ירידתו‬
‫למצרים‪ ,‬כחלק מתהליך יצירת האומה שתתקן‬
‫עולם במלכות שדי‪' .‬כל דעביד רחמנא לטב עביד'‬
‫(ברכות ס ב)‪ ,‬וכאן דומה‪ ,‬ש'כל דעביד יוסף לטב‬
‫עביד'‪ ,‬הוא מביים בירור לתשובה גמורה של‬
‫אחיו‪ ,‬דרך סיבוך המציאות‪ .‬אין לך בעל תשובה‬
‫מעולה כמי שנקלע למצב דומה לזה שנכשל בו‬
‫בעבר‪ ,‬אך בחר הפעם בטוב‪.‬‬
‫יֹוסף‪,‬‬
‫יֹוסף ְל ִה ְת ַא ֵּפק‪ָ ,‬היָ ה ָּב ֶהם ִּפּיּוס ְל ֵ‬
‫א)‪ :‬וְ ֹלא יָ כֹל ֵ‬
‫לֹומר‬
‫יֹוסף‪ַ ,‬‬
‫ּופּיּוס ְל ִבנְ יָ ִמין‪ִּ .‬פּיּוס ְל ֵ‬
‫ּופּיּוס ְל ֶא ָחיו‪ִ ,‬‬
‫ִ‬
‫יה ֶׁשל ָר ֵחל‪ִּ .‬פּיּוס‪,‬‬
‫נֹותן נַ ְפׁשֹו ַעל ָּבנֶ ָ‬
‫ְראּו ֵהיאְך הּוא ֵ‬
‫נֹותן נַ ְפׁשֹו ַעל ָא ִחיו‪.‬‬
‫יאְך הּוא ֵ‬
‫לֹומר ְראּו ֵה ַ‬
‫ְל ֶא ָחיו ַ‬
‫ִּפּיּוס ְל ִבנְ יָ ִמין‪ָ ,‬א ַמר לֹו ְּכ ֵׁשם ֶׁשּנָ ַת ִּתי נַ ְפ ִׁשי ָע ֶליָך ָּכְך‬
‫נֹותן נַ ְפ ִׁשי ַעל ָא ִחיָך" (בראשית רבה צג ט)‪.‬‬
‫ֲאנִ י ֵ‬
‫"מיִ ם ֲע ֻמ ִּקים ֵע ָצה ְב ֶלב ִאיׁש וְ ִאיׁש ְּתבּונָ ה‬
‫ַ‬
‫"'מיִ ם ֲע ֻמ ִּקים ֵע ָצה ְב ֶלב ִאיׁש'‪,‬‬
‫יִ ְד ֶלּנָ ה" (משלי כ ה)‪ַ ,‬‬
‫דא יהודה בשעתא דאתקריב לגביה דיוסף על‬
‫עסקא דבנימין (תרגום‪ :‬זה יהודה בשעה שעמד‬
‫לפני יוסף בעניינו של בנימין)‪' .‬וְ ִאיׁש ְּתבּונָ ה‬
‫יִ ְד ֶלּנָ ה' דא יוסף" (זוהר ר"א ע"ב)‪ .‬תכנית יוסף‬
‫הצליחה‪ ,‬נחשפת אל החוץ האחווה השורשית‪,‬‬
‫"כי ַע ְב ְּדָך ָע ַרב‬
‫מעומק מסתרי מחשבת לב יהודה‪ִּ .‬‬
‫יאּנּו ֵא ֶליָך‬
‫ֶאת ַה ַּנ ַער ֵמ ִעם ָא ִבי ֵלאמֹר ִאם ֹלא ֲא ִב ֶ‬
‫אתי ְל ָא ִבי ָּכל ַה ָּי ִמים‪ .‬וְ ַע ָּתה יֵ ֶשׁב נָ א ַע ְב ְּדָך‬
‫וְ ָח ָט ִ‬
‫ַּת ַחת ַה ַּנ ַער ֶע ֶבד ַלאדֹנִ י וְ ַה ַּנ ַער יַ ַעל ִעם ֶא ָחיו‪ִּ .‬כי‬
‫ֵאיְך ֶא ֱע ֶלה ֶאל ָא ִבי וְ ַה ַּנ ַער ֵאינֶ ּנּו ִא ִּתי ֶּפן ֶא ְר ֶאה ָב ָרע‬
‫ֲא ֶשׁר יִ ְמ ָצא ֶאת ָא ִבי"‪.‬‬
‫דרך הסיבוכים מתגלית המהות הפנימית‪,‬‬
‫אחדות הנשמה הישראלית‪ .‬כל רושם העבר נמחק‪.‬‬
‫כל פירוד מזוהה כחיצוני‪ ,‬גם קרע הנראה כבלתי‬
‫ניתן לאיחוי‪ ,‬מתרפא בהופעה הנאמנת לטבע‬
‫ֹאמר‬
‫יֹוסף ְל ִה ְת ַא ֵּפק‪ ...‬וַ ּי ֶ‬
‫הסגולי הפנימי‪" .‬וְ ֹלא יָ כֹל ֵ‬
‫יֹוסף ַהעֹוד ָא ִבי ָחי‪("...‬בר' מה)‪.‬‬
‫יֹוסף ֶאל ֶא ָחיו ֲאנִ י ֵ‬
‫ֵ‬
‫"וְ ָה ָר ָעב ָּכ ֵבד ָּב ָא ֶרץ" (בר' מג א)‪ ,‬האחים‬
‫חוזרים ליוסף פעם נוספת‪ ,‬עתה עם בנימין‪ .‬יוסף‬
‫דואג להטמנת גביע הכסף אצל בנימין‪ ,‬ובכך‬
‫"א ַמר ַר ִּבי ִחּיָ א‬
‫בוחן את ערבות האחים זה לזה‪ָ .‬‬
‫הּודה‬
‫קֹורא ֶׁש ִּד ֵּבר יְ ָ‬
‫ַּבר ַא ָּבא ָּכל ַה ְּד ָב ִרים ֶׁש ַא ְּת ֵ‬
‫יע (בראשית מה‪,‬‬
‫יֹוסף ִּב ְפנֵ י ֶא ָחיו ַעד ֶׁש ַא ְּת ַמּגִ ַ‬
‫ְל ֵ‬
‫האלבום 'צור לבבי' של 'גן רוה'‪,‬‬
‫פרוייקט מוזיקלי חדש של המחבר‬
‫להאזנה‪ /‬רכישה ‪www.Gan-raveh.co.il‬‬
‫ערוץ מאיר לילדים ‪-‬‬
‫אצלכם גם בשבת‬
‫במשחקים חדשים!‬
‫ניתן להזמין ישירות מאתר ערוץ מאיר לילדים ‪meirkids.co.il‬‬
‫או בטלפון ‪02-6461327‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪3‬‬
‫סידרת‬
‫צבא יהודי‬
‫צועד על כשרותו‬
‫בשבוע שעבר ראינו שהשמירה על‬
‫הכשרות מבטאת את הנאמנות ל'אני'‬
‫האמיתי שלנו ובכך מרתיעה את אויבינו‬
‫ומחזקת את הגבורה הפנימית שלנו‬
‫שמונעת מאויבינו לשלוט בנו‪ .‬הפעם נראה‬
‫מהי מעלת משגיחי הכשרות‪.‬‬
‫מצדיקי הרבים‬
‫תפקיד משגיח הכשרות הוא אחד התפקידים‬
‫החשובים והיסודיים ביותר של הרבנות הצבאית‪.‬‬
‫הצבא כידוע צועד על קיבתו וצבא יהודי צועד על‬
‫כשרותו‪ .‬משגיח הכשרות אחראי על כשרות מזונם‬
‫של מאות ולפעמים אפילו אלפי חיילים‪ .‬בזכות‬
‫משגיח הכשרות החיילים יכולים לאכול בלב שקט‬
‫ביודעם שהאוכל כשר לפי ההלכה‪ .‬אנו רואים‬
‫שמי שדואג שאחרים יאכלו כשר‪ ,‬נקרא מצדיק את‬
‫הרבים‪ .‬בספר דניאל נאמר "וְ ַה ַּמ ְׂש ִּכ ִלים יַ זְ ִהרּו ְּכז ַֹהר‬
‫עֹולם וָ ֶעד" (דניאל‬
‫ּכֹוכ ִבים ְל ָ‬
‫ּומ ְצ ִּד ֵיקי ָה ַר ִּבים ַּכ ָ‬
‫ָה ָר ִק ַיע ַ‬
‫יב‪ ,‬ג)‪ .‬ומי הם מצדיקי הרבים? "רבי מנחם בן רבי‬
‫יוסי אומר אילו החנוונים המעשרים פירותיהם כראוי‬
‫ומאכילין את ישראל‪ ,‬עליהם הוא אומר ומצדיקי‬
‫הרבים ככוכבים לעולם ועד" (מסכת שמחות דרבי‬
‫חייה ג‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫ומדוע מצדיקי הרבים משולים ככוכבים?‬
‫כוכבים – גדלות נסתרת‬
‫ה'בן איש חי' מלמדנו "כי הכוכבים נראין לעינינו‬
‫קטנים מן השמש‪ ,‬אך באמת הם גדולים יותר‪ ,‬אלא‬
‫כי מחמת גובהן נראין קטנים" (בן יהוידע ב"ב ח‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫אמנם ה'בן איש חי' כותב זאת לגבי מלמדים בתלמוד‬
‫תורה‪ ,‬אך נראה שהדברים נכונים לגבי משגיחי‬
‫כשרות‪ .‬המשותף לשני התפקידים הללו הוא עבודה‬
‫יומיומית מאתגרת הדורשת המון סבלנות‪ ,‬עיסוק‬
‫בפרטים קטנים ועבודה שלא תמיד מוערכת מספיק‪.‬‬
‫אך יחד עם זאת‪ ,‬מדובר בתפקידים עם מסירות‬
‫נפש ועשייה גדולה הבונה את הרוחניות של עם‬
‫ישראל‪ .‬חז"ל ממשילים את שני התפקידים הללו‬
‫לכוכבים‪ .‬כשם שהכוכבים נראים מרחוק קטנים‪,‬‬
‫ככל שמתקרבים רואים שהם באמת גדולים מאוד‪.‬‬
‫כך גם תפקידים אלו‪ ,‬כשמביטים עליהם מרחוק‬
‫ובשטחיות הם אולי נראים פשוטים‪ ,‬אך כאשר‬
‫מתקרבים ומתבוננים לעומק‪ ,‬רואים שתפקידים אלו‬
‫באמת חשובים ונשגבים ביותר‪.‬‬
‫בעולמו של הקב"ה ישנו כלל שככל שדבר גבוה‬
‫ונשגב יותר‪ ,‬כך הוא נסתר יותר‪ .‬משום שאחרת‬
‫העולם לא יהיה יכול לעמוד בפני אור גדול כל כך‬
‫(ראה‪ :‬פסחים נ‪ ,‬א; ב"ב י‪ ,‬ב; זוהר בהעלותך קנ"ב‪,‬‬
‫א; מאמרי הראיה ח"א עמ' ‪ .)170‬ולכן ה'בן איש חי'‬
‫‪ 4‬באהבה ובאמונה‬
‫מלמדנו להסתכל על העולם מתוך ראייה פנימית‪,‬‬
‫"אלא כי מחמת גובהן נראין קטנים"‪ ,‬דווקא משום‬
‫שלהיות מלמד בת"ת או להיות משגיח כשרות זו‬
‫מעלה נשגבת וגבוהה כל כך‪ ,‬לכן כלפי חוץ אולי‬
‫תפקידים אלו נראים קטנים‪.‬‬
‫גבורה בקרב‬
‫המעשים 'הקטנים' (שנראים קטנים אך אינם באמת‬
‫קטנים) מצמיחים את המעשים הגדולים (ראה‪:‬‬
‫באהבה ובאמונה ‪' 1019‬מגילת רות ורועי קליין')‪,‬‬
‫וכפי שמלמדנו הרב קוק "אלא שהדברים הקטנים‬
‫מצטרפים להשלמה היותר עליונה‪ ,‬ונמצא שאינם‬
‫באמת דברים קטנים כלל" (פנקס י"ג סעיף י"ב)‪.‬‬
‫בזכות המסירות היומיומית של משגיחי הכשרות‪,‬‬
‫הקדושה והטהרה בצבא מתגברות ועל ידי זה‬
‫הלוחמים מקבלים גבורה פנימית להחליט החלטות‬
‫אמיצות‪.‬‬
‫זכות ואחריות‬
‫זו זכות לזכות את הרבים כדברי חז"ל "משה זכה‬
‫וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו" (אבות ה‪ ,‬יח)‪.‬‬
‫ולכן צריך להזדכך כדי להיות ראוי לזכות את הרבים‪.‬‬
‫ניתן להבין את המושג "זכות הרבים תלוי בו" בשני‬
‫מובנים‪ ,‬זכות ואחריות‪ .‬רבי שמעון בן צמח דוראן‬
‫מלמדנו "משה זכה וזיכה את הרבים שניתנה להם‬
‫תורה על ידו‪ ,‬זכות הרבים המקיימים אותה תלוי בו‪,‬‬
‫כאילו הוא עושה כל אותן מצוות‪ ,‬יתר על צדקותיו‪.‬‬
‫וכן הדין לכל המזכה את הרבים‪ ,‬כל מה שעושים‬
‫ישראל הרי הוא כאילו הוא עשאו" (מגן אבות לרשב"ץ‬
‫שם)‪ .‬ולכן כאשר משגיח כשרות עושה מלאכתו‬
‫נאמנה ומתוך כך הלוחמים אוכלים כשר ומתמלאים‬
‫בקדושה ובגבורה פנימית ומתוך כך מחליטים‬
‫החלטות אמיצות בלחימה‪ ,‬יש למשגיח הכשרות‬
‫שותפות בעשייה הגדולה הזאת‪ .‬אולם‪ ,‬כגודל הזכות‬
‫כך גודל האחריות ולכן חז"ל אומרים "זכות הרבים‬
‫"ה ַחיִ ל וְ ַהח ֶֹסן"‬
‫ַ‬
‫חלק ב‬
‫נתן קוטלר‬
‫תלוי בו"‪ .‬ולכן ההתמלאות בקדושה של הלוחמים‬
‫שמאפשרת גבורה פנימית בקרב‪ ,‬תלויה בין היתר‬
‫בעבודתו של משגיח הכשרות‪.‬‬
‫סייעתא דשמיא‬
‫בפרשת שמיני נאמר בהקשר לשמירה על הכשרות‪:‬‬
‫ֹלק ֶיכם וְ ִה ְת ַק ִּד ְש ֶּׁתם וִ ְהיִ ֶיתם ְקד ִֹשׁים‬
‫" ִּכי ֲאנִ י ה' ֱא ֵ‬
‫ִּכי ָקדֹוׁש ָאנִ י" (ויקרא יא‪ ,‬מד)‪' .‬אור החיים' הקדוש‬
‫לומד מכאן שכאשר שומרים על הכשרות‪ ,‬הקב"ה‬
‫נותן סייעתא דשמיא שהכשרות אכן תישמר‪" .‬אם‬
‫אתם מתקדשים אני אקדש אתכם לבל יכנס לגופכם‬
‫דבר שיקוץ על דבר אומרם (חולין ה‪ ,‬ב) 'אין הקב"ה‬
‫מביא תקלה על ידן וכל שכן צדיקים עצמן'‪ ,‬והעמידו‬
‫התוספות (ד"ה צדיקים) מאמר זה בדבר איסור‬
‫הנכנס לגופו של אדם כי הקב"ה ישמרהו בזה" (שם;‬
‫וראה‪ :‬רבי יעקב קאשטרו – מהריק"ש‪ ,‬הגהות 'ערך‬
‫לחם' יורה דעה)‪.‬‬
‫זכיתי לעסוק מעט בכשרות במהלך תפקידיי ברבנות‬
‫הצבאית‪ ,‬וראיתי את דברי 'אור החיים' הקדוש‬
‫מתגשמים שוב ושוב נגד עיניי‪ .‬כאשר דואגים‬
‫לכשרות לשם שמים בדרכי נועם אך בנחישות‪,‬‬
‫הקב"ה נותן המון סייעתא דשמיא לשמירה על‬
‫הכשרות‪.‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫ה‬
‫פצת עלוני‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ל‬
‫הארץ‬
‫ש‬
‫של‬
‫לייח‬
‫חיי ה‬
‫ציי‬
‫הצ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ם‬
‫בית‬
‫כם‬
‫הדבקת‬
‫מודעות‬
‫בבת‬
‫וברי י הכנסת‬
‫כוזי‬
‫ם דתיים‬
‫לפרטי‬
‫ם‪ :‬יו‬
‫סי בן הדור‬
‫‪8518‬‬
‫‪052-890 ishon.co.il‬‬
‫‪r‬‬
‫‪mako r‬‬
‫@‪yossib‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫איחוד יהודה אפרים‬
‫הגמרא במסכת בבא בתרא (יד) אומרת שספר‬
‫יחזקאל ‪ -‬תחילתו חורבן וסופו נחמה‪ .‬נקודת‬
‫הפתיחה של ספר יחזקאל היא החורבן שהרי הוא‬
‫מתנבא כבר בגלות‪ ,‬אולם בסוף הספר לאורך פרקים‬
‫רבים הוא מתנבא על הגאולה‪ .‬באחת מנקודות‬
‫השיא של נבואות הנחמה שלו מתנבא יחזקאל על‬
‫האיחוד העתידי בין יהודה ואפרים‪ .‬כסמל ומשל‬
‫לכך ה' מצווה על יחזקאל לקרב שתי פיסות עץ‬
‫המייצגות את שני הכוחות הללו ‪" -‬וְ ַא ָּתה ֶבן ָא ָדם‬
‫יהּודה וְ ִל ְבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל‬
‫ּוכתֹב ָע ָליו ִל ָ‬
‫ַקח ְלָך ֵעץ ֶא ָחד ְ‬
‫יֹוסף ֵעץ ֶא ְפ ַריִ ם‬
‫ּוכתֹוב ָע ָליו ְל ֵ‬
‫ּול ַקח ֵעץ ֶא ָחד ְ‬
‫ֲח ֵב ָריו ְ‬
‫וְ ָכל ֵּבית יִ ְׂש ָר ֵאל ֲח ֵב ָריו‪ :‬וְ ָק ַרב א ָֹתם ֶא ָחד ֶאל ֶא ָחד ְלָך‬
‫ְל ֵעץ ֶא ָחד וְ ָהיּו ַל ֲא ָח ִדים ְּביָ ֶדָך" (טז‪-‬יז)‪.‬‬
‫אחד מן המאפיינים הבסיסיים של כל עם ועם‪ ,‬היא‬
‫האחדות והשותפות השוררת בין פלגיו‪ .‬על כן ניתן‬
‫לחשוב כי האחדות שעליה מתנבא יחזקאל היא בגדר‬
‫חזרה של עם ישראל לנורמליות בלבד‪ .‬על פי תפיסה‬
‫זו‪ ,‬ישראל אכן זכו לאחדות מראשית קיומם ועד‬
‫ימי דוד ושלמה‪ ,‬ולאחר מכן גרמו חטאיהם להפרת‬
‫האחדות ולקריעת המלכות לשני חלקים – מלכות‬
‫להפטרה‬
‫הרב יואב אוריאל‬
‫יחזקאל פרק לז‬
‫יהודה בהנהגת שושלת דוד‪ ,‬ומלכות ישראל בהנהגת‬
‫ירבעם משבט אפרים‪ .‬נבואת יחזקאל צופה את‬
‫תיקון הקלקול וחזרת האחדות הלאומית למקומה‪.‬‬
‫אולם אין הדבר כן‪ ,‬האחדות אינה מציאות פשוטה‬
‫ומובנת מאליה כלל בעם ישראל‪ ,‬אדרבה שורשי‬
‫הפירוד בין שני הכוחות הללו בישראל קדומים מאד‪,‬‬
‫ולמעשה הם שוזרים את כל ההיסטוריה הישראלית‪.‬‬
‫בפרשת השבוע מגיע לסיומו עימות ארוך בין יוסף‬
‫ובין אחיו ובראשם יהודה‪ ,‬ורק לאחר בירור קשה‬
‫מצליחים שני הכוחות להתחבר ולפעול יחדיו‪.‬‬
‫ואם ניתן היה לחשוב שהנה בפרשתנו התרחשה‬
‫האחדות‪ ,‬ומשם והלאה מתנהלים ישראל כמשפחה‬
‫אחת‪ ,‬בא יחזקאל עצמו בפרק כג ומלמד שלכל‬
‫אורך ההיסטוריה הישראלית – מגלות מצרים ועד‬
‫חורבן הבית – שרר הפירוד בין שני הכוחות‪ ,‬ופירוד‬
‫זה הוא שהוליד לאחר מאות שנים את הניגוד בין‬
‫שומרון וירושלים – "וַ יְ ִהי ְד ַבר ה' ֵא ַלי ֵלאמֹר‪ֶּ :‬בן ָא ָדם‬
‫ְׁש ַּתיִ ם נָ ִׁשים ְּבנֹות ֵאם ַא ַחת ָהיּו‪ :‬וַ ִּתזְ נֶ ינָ ה ְב ִמ ְצ ַריִ ם‬
‫חֹותּה‬
‫דֹולה וְ ָא ֳה ִל ָיבה ֲא ָ‬
‫מֹותן ָא ֳה ָלה ַהּגְ ָ‬
‫ּוׁש ָ‬
‫עּור ֶיהן‪ְ ...‬‬
‫ִּבנְ ֵ‬
‫מֹותן ׁש ְֹמרֹון‬
‫ּוׁש ָ‬
‫ּובנֹות ְ‬
‫וַ ִּת ְהיֶ ינָ ה ִלי וַ ֵּת ַל ְדנָ ה ָּבנִ ים ָ‬
‫יבה" (א‪-‬ד‪ ,‬ועיין שם בהמשך)‪.‬‬
‫ירּוׁש ִַלם ָא ֳה ִל ָ‬
‫ָא ֳה ָלה וִ ָ‬
‫ואכן חז"ל (בראשית רבה‪ ,‬צח) מלמדים שלפני מיתת‬
‫יעקב הוא מצווה את בניו על אחדות יהודה ויוסף‬
‫המתוארת ביחזקאל‪ ,‬משום שבהגעתה תגיע הגאולה‬
‫השלמה‪" :‬ורבנן אמרו‪ :‬ציווה אותם על המחלוקת‪,‬‬
‫אמר להם‪ :‬תהיו כולכם אסיפה אחת – [כמו שנאמר‪]:‬‬
‫'ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו‪ ...‬לבני‬
‫ישראל‪ – '...‬התקינו עצמכם לגאולה‪ ,‬מה כתוב אחריו‬
‫[=מנין שאחדותם תוביל לגאולה]? 'ועשיתי אתכם‬
‫לגוי אחד‪=[ '...‬בהמשך הפסוקים בהפטרתנו מתוארת‬
‫הגאולה שתגיע בעקבות האחדות]"‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬שלמרות שעל פני השטח מתרחשת בפרשתנו‬
‫אחדות בין יהודה ויוסף והתחברות מחדש של‬
‫משפחת יעקב‪ ,‬שורשי הפירוד המשיכו והתקיימו‬
‫ובאו לידי ביטוי מאוחר יותר‪ .‬לכן בנבואת יחזקאל‬
‫הנקראת בהפטרה מתגלה כי "מעשה אבות סימן‬
‫לבנים"‪ ,‬ולעתיד לבוא השפעתה של האחדות שנוצרה‬
‫בפרשה תושלם‪ ,‬ויופיע החיבור האמיתי והשלם של‬
‫שני הכוחות בישראל‪.‬‬
‫הרב חגי לונדין‬
‫אזכרה מצוק אשר קראני‪,‬‬
‫בשלש מכות בחודש הזה הכני‬
‫ישנו פיוט הנאמר בסליחות בעשרה בטבת‪ ,‬שבו‬
‫מפורטות הצרות שאירעו לעם ישראל בחודש‬
‫טבת‪" :‬אזכרה מצוק אשר קראני‪ ,‬בשלש מכות‬
‫בחודש הזה הכני‪ ...‬מלך יוון אנסני לכתוב דת‬
‫יונית‪ ...‬טרוף טורף בו הנותן אמרי שפר‪ ,‬הוא עזרא‬
‫הסופר‪ ...‬בסדר פורענות בתוך לבבי יבעיר‪ ,‬בבא‬
‫אלי הפליט לאמר הוכתה העיר" (רבי יוסף טוב‬
‫עלם‪ ,‬אזכרה מצוק אשר קראני)‪.‬‬
‫נתחיל דווקא מן האחרון‪" :‬הוכתה העיר"‪ .‬הסיבה‬
‫הידועה ביותר לצום עשרה בטבת (שבעבורו נקבע‬
‫הצום דווקא ביום זה ולא ביום אחר של חודש טבת)‬
‫הוא תחילת המצור על ירושלים בימי בית המקדש‬
‫"ּבח ֶֹדׁש‬
‫הראשון‪ .‬בשנה התשיעית למלכות צדקיהו ַ‬
‫אּצר ֶמ ֶלְך ָּב ֶבל הּוא‬
‫ָה ֲע ִׂש ִירי ֶּב ָעׂשֹור ַלח ֶֹדׁש ָּבא נְ בֻ ַכ ְדנֶ ַ‬
‫יְרּוׁש ַלם וַ ּיִ ַחן ָע ֶל ָיה וַ ּיִ ְבנּו ָע ֶל ָיה ָּדיֵ ק‬
‫ָ‬
‫וְ ָכל ֵחילֹו ַעל‬
‫ָס ִביב" (מלכים ב כה‪ ,‬א)‪ .‬המצור נמשך עד להבקעת‬
‫החומה בשבעה‪-‬עשר בתמוז וחורבן בית המקדש‬
‫בתשעה באב‪.‬‬
‫יש להבין כי המצור הפיזי על חומות ירושלים מבטא‬
‫גם מצור רוחני‪ .‬התרבות הבבלית‪ ,‬שהיא ביטוי‬
‫לעולם אלילי אדיר ששלט בעולם באותה תקופה‪,‬‬
‫מצליחה לצּור על חומות ירושלים ולחלחל לתוכן‪.‬‬
‫כלומר עשרה בטבת הוא יום שבו אנו מציינים‬
‫ערעור בחומת התרבות היהודית שנסדקה מאז ועד‬
‫היום‪ .‬ביום הזה אנו צמים ומתפללים לביצור העולם‬
‫האמוני של עם ישראל‪.‬‬
‫הפורענות השנייה שאירעה בחודש טבת‪ ,‬וליתר‬
‫דיוק בח' בטבת‪ ,‬היא‪" :‬מלך יון אנסני לכתוב דת‬
‫יוונית"‪ .‬על פי המסורת היהודית‪ ,‬אחד ממלכי יוון‪,‬‬
‫תלמי השני‪ ,‬הכריח שבעים מזקני ישראל לתרגם‬
‫את התורה ליוונית‪ ,‬תרגום שייקרא לימים "תרגום‬
‫השבעים"‪ .‬חכמי ישראל ראו באירוע הזה אירוע‬
‫טראומטי‪" :‬היה אותו היום קשה לישראל כיום‬
‫שנעשה בו העגל" (מסכת סופרים א‪ ,‬ז) ובעקבותיו‬
‫"חושך בא לעולם שלושת ימים" (מגילת תענית)‪.‬‬
‫גם כאן‪ ,‬עיקר הבעיה בתרגום התורה ליוונית איננה‬
‫רק מן הצד הטכני‪ ,‬אלא חכמים ראו כאן תפיסות‬
‫עולם ודפוסי חשיבה יווניים שהחלו לחלחל אז לתוך‬
‫העולם היהודי‪ .‬החל להתגבש מבט מנוכר ו"אקדמי"‬
‫על תורת ישראל‪ ,‬מבט הרואה בתורה חוכמה‬
‫אנושית ולא יותר מכך‪.‬‬
‫הפורענות השלישית היא כאמור "טרוף טורף בו‬
‫הנותן אמרי שפר‪ ,‬הוא עזרא הסופר"‪ .‬עזרא הסופר‬
‫נפטר בט' בטבת‪ .‬עזרא הסופר היה ממנהיגי היישוב‬
‫היהודי בימי הבית השני‪ ,‬והוא נחשב למניח היסוד‬
‫לתורה שבעל‪-‬פה‪ .‬לאחר שעם ישראל שב מגלות‬
‫בבל ומקים את בית המקדש השני‪ ,‬עזרא הסופר‬
‫מתקן "עשר תקנות" (בבא קמא פב‪ ,‬א)‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬עזרא הוא החלוץ של תקנות חכמים‬
‫שהתווספו על מצוות התורה שניתנה למשה בסיני‬
‫(ולכן נקראת "תורה שבעל‪-‬פה"‪ ,‬בניגוד לתורה‬
‫שניתנה למשה בסיני ה"כתובה" מאת הבורא)‪.‬‬
‫העולם משתנה ועידן חדש מגיע‪ ,‬עידן הזוקק‬
‫התחדשות של תורת ישראל‪ ,‬ועזרא הוא העומד‬
‫בראש החץ‪ .‬חשיבותו של עזרא הסופר כה גדולה‬
‫עד שחכמים אומרים‪" :‬כשנשתכחה תורה מישראל‬
‫עלה עזרא מבבל ויסדה" (סוכה‪ ,‬כ א)‪ .‬מותו של עזרא‬
‫הסופר הוא ביטוי לערעור של מעמדה של התורה‬
‫שבעל‪-‬פה‪ ,‬ונקבע כיום אבל לאומי לדורות‪.‬‬
‫אולי לא במקרה גם נקבע יום זה כיום הזיכרון לחללי‬
‫השואה‪ .‬שואת יהודי אירופה היתה לא רק אסון פיזי‪,‬‬
‫אלא חורבן של עולם תורה שלם‪ ,‬עולם שברוך ה'‬
‫הולך ומשתקם בשישים השנים האחרונות‪.‬‬
‫המכנה המשותף כאמור של האירועים הטרגיים‬
‫שאירעו בחודש טבת‪ ,‬הוא קריאת תיגר על התרבות‬
‫האמונית של עם ישראל‪ .‬בכל שנה ושנה כאשר אנו‬
‫צמים ביום הזה אנו מחזקים את חומות ירושלים‪,‬‬
‫מחיים את עזרא הסופר‪ ,‬מנקים את התרבות היהודית‬
‫מהשפעות יווניות ובונים מחדש את עולם התורה‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪5‬‬
‫אסתר אברהמי‬
‫מניפולציות בחיי‪-‬הנישואים‬
‫(א')‬
‫(בשיתוף עם אמיתי אברהמי)‬
‫ניפולציה חיובית בין בני זוג‪ .‬כזאת ששניהם יודעים שזו מניפולציה והיא יוצרת‬
‫אווירה של משחק וקלילות בקשר הזוגי‪.‬‬
‫לשירן אני ממליצה תחילה‪ ,‬להימנע ממניפולציות שמשיגות תוצאה מיידית‬
‫אינטרסנטית‪ ,‬אך השפעתן שלילית על מערכת היחסים הזוגית‪.‬‬
‫הגישה המניפולטיבית נובעת ככל הנראה‪ ,‬מהקושי שלה לבטא את רצונה‬
‫בפשטות ובכנות‪ ,‬והיא מחפשת דרך עוקפת להשיג את מבוקשה‪ ,‬גם על חשבון‬
‫דני‪ .‬אולי היא מרגישה שהיא מגזימה בבקשות "האנוכיות" שלה‪ ,‬או כל מחשבה‬
‫אחרת‪ .‬אולי היא "נעולת מטרה"‪ ,‬ללא תשומת לב להשלכות‪.‬‬
‫הייתי מבקשת משירן‪ ,‬להרשות לעצמה לבטא את רגשותיה וחולשותיה מול בעלה‪.‬‬
‫לתת מקום לרגשותיו ולומר לו‪ ,‬שהיא יודעת מה הם רצונותיו ואיך הוא מרגיש‬
‫כשהם נמצאים אצל הוריה‪ .‬יחד עם זאת ‪ -‬היא נותנת ביטוי לרצונותיה ושיקוליה‪.‬‬
‫כשדני ירגיש ששירן כנה ולא 'עובדת' עליו‪ ,‬הוא יעשה הכול כדי לפנק ולשמח‬
‫אותה‪ .‬ייתכן שגם ירגיש בעל ערך‪ ,‬כשיש ביכולתו לעשות טוב לאשתו‪.‬‬
‫אם בכל זאת עדיין קשה לה להתבטא באופן ישיר‪ ,‬יש מקום למניפולציה חיובית‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬כשהיא תאמר לו (בקריצת עין)‪:‬‬
‫"אני יודעת שאיכפת לך ממני וחשוב לך שאהיה מאושרת‪ .‬אז נכון שבשבילי‬
‫תסכים גם השבת לנסוע להורים שלי??"‬
‫כך‪ ,‬הוא לא ירגיש שהיא מתמרנת אותו‪ ,‬ויש סיכוי שיבוא לקראתה‪.‬‬
‫*******‬
‫בשבוע הבא‪ ,‬ניגע ביתר הרחבה על מקומם של מניפולציות בחיי הנישואין‪.‬‬
‫ועד אז‪ ,‬חנוכה שמח ושבת שלום לכם הקוראים‪ .‬לא משנה היכן אתם‪ ,‬בביתכם‪,‬‬
‫או בבית ההורים‪....‬‬
‫*יועצת אישית זוגית ומדריכת כלות‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 6‬באהבה ובאמונה‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫טוק טוק!‬
‫מאת עדי דוד‬
‫סיפור בהמשכים‬
‫עשה זאת בעצמך‬
‫פרק שמיני‬
‫תקציר‪ :‬אלעד ואלון בטיול עם בני הדודים מהקיבוץ‪ .‬אלעד מספר על מעשיו‬
‫כדי לעורר את אלון שייגמל מהמחשב‪ ,‬ואינו מבחין שלאלון יש מעט תגובות‬
‫מפתיעות‪ ,‬כמו שאלתו על יצחק אטיאס‬
‫אני מושך בכתפי‪ .‬מר אטיאס תמיד שואל שאלות קשות שדורשות הרבה‬
‫לימוד‪ .‬כל פעם שהוא מציג בפני שאלה כזו אני מבטיח שאלמד את הסוגיה‬
‫ואחזור אליו‪ .‬ללמוד אני לא מספיק‪ ,‬וגם לחזור עם תשובה אני שוכח‪ ,‬אבל‬
‫נראה שלמר אטיאס זה לא מפריע‪ .‬הוא ממשיך לכבד אותי ולשאול עוד‬
‫שאלות‪ .‬כנראה שהוא לא זוכר‪ ...‬כשאני מספר את זה לאלון הוא מבקש‬
‫שאמשיך לספר‪ ,‬ובקשתו מעודדת אותי‪ ,‬ואני ממשיך‪:‬‬
‫"גברת גנץ היא זקנה מאוד נחמדה‪ .‬יש לה המון נכדים ותמיד מישהו מהם‬
‫נמצא אצלה בביקור‪ .‬כל פעם כשגברת גנץ או אחד מהנכדים שלה רואה‬
‫אותי‪ ,‬הם מברכים אותי לשלום בעליזות גדולה‪ .‬לפעמים הם חולקים איתי‬
‫מתנות קטנות‪ .‬הם אפילו הזמינו אותי לבר המצווה של אחד הנכדים‪.‬‬
‫הם הזמינו כאילו ברור שאגיע‪ ,‬כאילו אני חלק מהמשפחה‪ .‬אתה מבין‬
‫אלון מה זה לעשות משהו קטן למען מישהו אחר?! תראה כמה הדים‬
‫זה מעורר‪ ,‬תראה כמה קרבה זה מקרב‪ .‬מה בסך הכל עשיתי? קיפלתי‬
‫כביסה‪ ,‬הגשתי אוכל בחדר האוכל?! אנשים שם נהיו קרובים אלי בלב‬
‫ובנפש בעקבות זה!"‬
‫על הפנים של אלון מרוח חיוך גדול שמשמח אותי‪ ,‬אבל לא עובר רגע‪,‬‬
‫ומצחו נחרש קמטים‪" .‬אתם חושבים שבמקום בו נישן תהיה קליטה של‬
‫אינטרנט?" הוא שואל ודאגה בקולו‪ .‬אני מסתכל עליו מיואש‪ .‬הוא פיתח‬
‫כזו תלות במחשב‪.‬‬
‫טוק טוק! מי שם?‬
‫אורחים הגיעו!‬
‫תכנית אירוח חדשה באולפן ערוץ מאיר לילדים‬
‫עם פינת יצירה‪ ,‬פינת ילדים מתנדבים‪ ,‬פינת‬
‫שו"ת ילדים לרב‪ ,‬פלסטלינה‪ ,‬בישול ועוד‬
‫הפתעות!‬
‫בכל יום חמישי‪ ,‬נפגשים בערוץ מאיר‬
‫לילדים‪ .‬רק אל תשכחו לנקוש בדלת‪!...‬‬
‫שלכם באהבה‪,‬‬
‫מולדת‬
‫עונה החדשה‬
‫מי ה‬
‫לצילו אסי וטוביה‬
‫של‬
‫דרושים‬
‫בצילומים‪.‬‬
‫ת‬
‫אי ‪ 15-13‬להשתתפו ודש הקרוב‪.‬‬
‫נערים בגיל‬
‫במהלך הח‬
‫מס' טלפון‬
‫בירושלים‬
‫ת‪ ,‬תמונה ו‬
‫לומים יהיו‬
‫שם‪ ,‬כתוב‬
‫הצי‬
‫נא לשלוח‬
‫‪kids@meir‬‬
‫למעוניינים‬
‫ת‪kids.co.il :‬‬
‫לכתוב‬
‫מה עוד אני יכול לעשות כדי להוציא את המחשב מהראש שלו?!‬
‫לילדים‬
‫באהבה‬
‫ְּפ ִל ְׁש ִּתים ָע ֶליָך ִׁש ְמׁשֹון‬
‫(שמשון חלק ‪)43‬‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫יה‪,‬‬
‫אשוֹנָ ה ִעם ָא ִב ָ‬
‫ש ְרפוּ ַה ְּפ ִל ׁ ְש ִּתים ֶאת ִא ׁ ְש ִּתי ָה ִר ׁ‬
‫ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָ ׂ‬
‫לֹא ַח ׁ ְש ִּתי ְּכ ֵאב וְ ַצ ַער ַעל מו ָֹת ּה‪ִּ ,‬כי לֹא ָא ַה ְב ִּתי או ָֹת ּה‪ֲ .‬א ָבל ֶאת‬
‫ילה ָא ַה ְב ִּתי ‪.‬‬
‫ְּד ִל ָ‬
‫יתי ְל ַע ְצ ִמי וּ ָב ּה נִ ְל ַּכ ְד ִּתי‪ָ .‬א ְמנָ ם‬
‫ילה ִהיא ַמ ְל ּכ ֶֹדת ׁ ֶש ָּטוִ ִ‬
‫ָה ַא ֲה ָבה ִל ְד ִל ָ‬
‫"אין ַא ּפו ְֹטרו ֹּפוֹס ָל ֲע ָריוֹת"(‪ַּ ,)1‬גם‬
‫ֶזה לֹא ָהיָ ה ְמ ֻת ְכנָ ן‪ַ .‬א ְך‪ַּ ,‬כ ָּידוּ ַע‪ֵ ,‬‬
‫ַל ֲאנָ ׁ ִשים ְּגדו ִֹלים וּ ְקדו ׁ ִֹשים(‪ַ ,)2‬קל וְ ח ֶֹמר ֲאנִ י ַה ַּדל‪.‬‬
‫יתי ָל ּה ֶאת ׁ ְשנֵ י ַה ְּד ָב ִרים ׁ ֶש ָר ְצ ָתה ָל ַד ַעת‪ :‬א‪ְ .‬מקוֹר ּכו ִֹחי הוּ א‬
‫ִּג ִּל ִ‬
‫יש ֶאת ּכו ִֹחי ׁ ֶש ֶא ְהיֶ ה ְּכ ָכל ָא ָדם‪ ,‬יֵ ׁש‬
‫ַה ְּנ ִזירוּ ת ַה ְּקדו ׁ ָֹשה‪ .‬ב‪ְּ .‬כ ֵדי ְל ַה ִּת ׁ‬
‫ש ָע ִרי וְ ָכ ְך ְל ַה ְפ ִסיק ֶאת ַה ְּנ ִזירוּ ת‪.‬‬
‫ִלגְ זֹר ֶאת ְ ׂ‬
‫"עלוּ ַה ַּפ ַעם ִּכי‬
‫יעה ְל ַס ְרנֵ י ְּפ ִל ׁ ְש ִּתים‪ָ :‬‬
‫ַא ַחר ָּכ ְך נו ַֹדע ִלי ׁ ֶש ִהיא הו ִֹד ָ‬
‫ִה ִּגיד ִלי ֶאת ָּכל ִל ּבוֹ"‪ ,‬וְ ָא ֵכן ֵהם ִה ִּגיעוּ וְ ֵה ִביאוּ ִא ָּתם ֶאת ַה ֶּכ ֶסף(‪.)3‬‬
‫יתי ָסחוּ ט ַעד‬
‫ירה ִלי ָּפנִ ים‪ ,‬הוּ ַקל ִלי ְמאוֹד‪ָ ,‬היִ ִ‬
‫ַא ַחר זֹאת ִהיא ֵה ִא ָ‬
‫יה‪ִּ .‬ב ְז ַמן ַה ׁ ֵּשנָ ה ַה ְּז ִמינָ ה ַס ָּפר‬
‫ימה או ִֹתי ַעל ִּב ְר ֶּכ ָ‬
‫ָמוֶ ת‪ ,‬וְ ָאז ִהיא ִה ְר ִּד ָ‬
‫ֹאשי‪,‬‬
‫אכת ַה ִּת ְס ּפ ֶֹרת‪ ,‬וְ הוּ א ִּג ֵּל ַח ֶאת ׁ ֶש ַבע ַמ ְח ְלפוֹת ר ׁ ִ‬
‫ֻמ ְמ ֶחה ִּב ְמ ֶל ֶ‬
‫וְ ַכ ּמוּ ָבן ַּב ֶּזה ָסר ּכו ִֹחי(‪.)4‬‬
‫ִּפ ְתאוֹם ִה ְתעו ַֹר ְר ִּתי ְלקוֹל ַה ְּצ ָעקוֹת ָה ְרגִ ילוֹת ׁ ֶש ָּל ּה‪:‬‬
‫יתי ִענְ יָ ן ִל ְבר ַֹח‪.‬‬
‫יך‪ִ ׁ ,‬ש ְמ ׁשוֹן"(‪ִ .)5‬ה ְתעו ַֹר ְר ִּתי‪ .‬לֹא ָר ִא ִ‬
‫"פ ִל ׁ ְש ִּתים ָע ֶל ָ‬
‫‪ְּ -‬‬
‫שוֹת ָּב ֶהם ׁ ְש ָפ ִטים‪ .‬וְ ָאז‬
‫ִה ְת ַח ַּז ְק ִּתי ְּכ ֵדי ָל ֵצאת ִל ְק ַראת ְּפ ִל ׁ ְש ִּתים וְ ַל ֲע ׂ‬
‫יתי ְּב ַת ְד ֵה ָמה ׁ ֶש ּכו ִֹחי ָסר ֵמ ָע ַלי‪ְּ ,‬כלו ַֹמר‪ֶ ׁ ,‬שד' ָסר ֵמ ָע ַלי(‪.)6‬‬
‫ִּג ִּל ִ‬
‫יתי ֶאת ַה ַּק ִּוים ָה ֲאדֻ ִּמים‪ָ ,‬ל ֵכן ד'‬
‫ּתו ְֹך ׁ ַש ְב ִריר ׁ ְשנִ ָּיה ִה ְב ִזיק ִלי ׁ ֶש ָח ִצ ִ‬
‫ָסר ֵמ ָע ַלי‪ַ .‬עד ּכֹה‪ַ ,‬על ַאף ׁ ֶש ִה ְת ַח ַּתנְ ִּתי ִעם ִא ׁ ָּשה ָז ָרה‪ ,‬ד' לֹא ָסר‬
‫ֵמ ָע ַלי‪ .‬לֹא נֶ ֱענַ ׁ ְש ִּתי ַעל ֶזה‪ִּ ,‬כי זוֹ ָהיְ ָתה ֲע ֵב ָרה ִל ׁ ְש ָמ ּה(‪ְ ,)7‬ל ׁ ֵשם ַה ָּצ ַלת‬
‫ש ָר ֵאל‪ְּ ,‬כמוֹ יָ ֵעל ֵא ׁ ֶשת ֶח ֶבר ַה ֵקינִ י(‪ֲ .)8‬א ָבל יֵ ׁש ְּתנַ אי ַל ֲע ֵב ָרה‬
‫ַעם יִ ְ ׂ‬
‫יתי‪,‬‬
‫ִל ׁ ְש ָמ ּה‪ ,‬וְ ִהיא ׁ ֶש ָה ָא ָדם לֹא נֶ ֱהנָ ה ִמ ֶּמ ָּנה‪ְּ ,‬כמ ֹו יָ ֵעל‪ֲ .‬א ָבל ֲאנִ י נֶ ֱהנֵ ִ‬
‫יתי ַעד ׁ ֶש ִּנגְ ַר ְר ִּתי ְל ֶד ֶר ְך לֹא נְ כוֹנָ ה וְ ִח ַּל ְל ִּתי ֶאת ְקדֻ ׁ ַּשת‬
‫וְ ָכל ָּכ ְך נֶ ֱהנֵ ִ‬
‫ַה ְּנ ִזירוּ ת‪ .‬אוֹי ִלי‪.‬‬
‫ֹאלה ָּכל‬
‫שמ ָ‬
‫יש ָר ָחב‪ֵ ,‬אין צ ֶֹר ְך ְל ִה ְס ַּת ֵּכל יָ ִמינָ ה וּ ְ ׂ‬
‫ַּכ ֲא ׁ ֶשר נו ְֹס ִעים ִּב ְכ ִב ׁ‬
‫ֶרגַ ע‪ֲ .‬א ָבל ׁ ְש ִביל ַצר וּ ִמ ְת ַּפ ֵּתל ֵּבין ֶה ָה ִרים‪ְּ ,‬כ ׁ ֶש ֵּי ׁש ְּתהוֹם ִמ ָּכל ַצד‪,‬‬
‫יֻחד‪ .‬וּ ְל ַצ ֲע ִרי‪ֲ ,‬אנִ י‬
‫הוּ א ְמ ֻס ָּכן ְמאֹד וְ ַהנּ ו ֵֹס ַע ַח ָּיב ִל ְהיוֹת ָז ִהיר ִּב ְמ ָ‬
‫יתי ְּבנִ ְסיוֹנוֹת ָק ׁ ִשים ִמ ַּדי‪ֶ .‬זה ָהיָ ה יו ֵֹתר ִמ ַּדי ֲעבוּ ִרי‪,‬‬
‫נִ ְכ ׁ ַש ְל ִּתי‪ִ .‬ה ְתנַ ֵּס ִ‬
‫ָל ֵכן נִ ְכ ׁ ַש ְל ִּתי‪ֵ .‬אין ָא ָדם עו ֵֹמד ַעל ִּד ְב ֵרי ּתו ָֹרה‪ֶ ,‬א ָּלא ִאם ֵּכן נִ ְכ ׁ ַשל‬
‫ָּב ֶהם (‪ֲ .)9‬א ָבל ַע ְכ ׁ ָשו ְמ ֻא ָחר ִמ ַּדי‪.‬‬
‫‪ .1‬כתובות יג ב‬
‫‪ .5‬שם טז כ‬
‫‪ .2‬קידושין פא‬
‫‪ .7‬רד"ק‬
‫‪ .6‬שם כ‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫‪ .3‬שופטים טז יח‬
‫‪ .8‬נזיר כג ב‬
‫‪ .4‬שם י יט‪ .‬מצודות דוד‬
‫‪ .9‬גטין מג‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪7‬‬
‫ירושלים‬
‫‪JERUSALEM‬‬
‫ומטל חרמון היורד על הררי ציון‪ ,‬יצוה ד' את הברכה לישראל ואדם‪ ,‬כאמור‬
‫'והריקותי לכם ברכה עד בלי די' ועוד ישובו בנים כולם יחד‪ ,‬לשיר מקרב לב‬
‫ונפש‪' ,‬זה חלקי מכל עמלי‪ ,‬עם ישראל חי‪ ,‬וחיה יחיה עד בלי די'‪ ,‬ועבור תעבור‬
‫סערת הסכנה במהרה בימינו‪ ,‬ונשוב אל מצות נר חנוכה להשיבה על מכונה‪,‬‬
‫להדליקה על פתח ביתנו מבחוץ‪ ,‬ויראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו‪ ,‬על‬
‫עמו ונחלתו סלה‪( .‬מאמרי הראיה‪ ,‬נר חנוכה)‬
‫שולם ‪P.P‬‬
‫אישור מס' ‪2061‬‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫לימוד תנ"ך בגובה נבואי‬
‫ש‪ :‬בזמן האחרון מתנהל ויכוח במשרד החינוך‬
‫הדתי כיצד ללמד תנ"ך‪...‬‬
‫ת‪ :‬אין שום ויכוח‪ .‬ויכוח הוא בין שווים‪ ,‬כגון בין‬
‫רמב"ם לראב"ד‪ .‬כאן מדובר במגמות מודרניות‪,‬‬
‫מושפעות על ידי תרבות מערבית בניגוד להדרכות‬
‫חז"ל ורבותינו הקדושים הראשונים והאחרונים‪.‬‬
‫ש‪ :‬במה הם מורדים במסורת שלנו שלאורך‬
‫הדורות?‬
‫ת‪ :‬יש לדעת שאישי התנ"ך הם ענקי עולם‪,‬‬
‫ראשונים כמלאכים‪ .‬יעקב אבינו לא רק חולם‬
‫שמלאכי אלהים עולים ויורדים – הוא בעצמו מלאך‪.‬‬
‫אברהם יצחק יעקב‪ ,‬משה אהרן‪ ,‬יהושע פנחס‪ ,‬עלי‬
‫שמואל‪ ,‬דוד שלמה – הם מלאכים‪.‬‬
‫ש‪ :‬אבל מסופר שהם חטאו?‬
‫ת‪ :‬חטאו חטאים של מלאכים‪.‬‬
‫ש‪ :‬אבל מניין לנו שהיו מלאכים?‬
‫ת‪ :‬כי כל אלא נמנים בין ‪ 48‬נביאים שנבואותיהם‬
‫נכתבו כי נצרכו לדורות (מגילה יד א רש"י ד"ה‬
‫נבואה שהוצרכה לדורות)‪ .‬והרי נביא אינו אדם‬
‫מסוג שלנו‪ ,‬אלא מסוג אחר לגמרי‪ .‬הוא אדם שד'‬
‫מדבר אליו‪ .‬אין לנו מושג מה פירוש שד' מדבר אל‬
‫אדם ואדם שומע קול ד'‪ .‬אנחנו רק יודעים שזה‬
‫קיים‪ ,‬אך איננו מבינים מאומה‪ .‬הנבואה הינה נשגבה‬
‫מעל הבינה ונעלמת מכל הכרה אנושית‪.‬‬
‫ש‪ :‬ואיך הנביאים הגיעו למדרגה רוממה זו?‬
‫ת‪ :‬גם זאת איננו מסוגלים להבין‪ .‬אנו רק יודעים‬
‫שזה אחרי עבודה עצומה של התגברות על היצר‪,‬‬
‫התרוממות רוחנית תמידית‪ ,‬תמימות מידותית‬
‫עצומה‪( .‬עיין כוזרי א קג‪ .‬רמב"ם יסודי התורה ז וגם‬
‫שיוביץ ושות'‬
‫המחלקה הכלכלית‬
‫גיוס אשראים בנקאיים לעסקים וחברות‬
‫חילוץ מכונסי נכסים‬
‫להסברים ופרטים נוספים ניתן לפנות‪:‬‬
‫‪WWW.SHAYOVITZ.CO.IL 058-6800000‬‬
‫‪ 8‬באהבה ובאמונה‬
‫בהקדמה למשנה תיאורים ארוכים)‪.‬‬
‫ש‪ :‬המחדשים המודרניים לא מבינים זאת?‬
‫ת‪ :‬הכול תלוי בגישה לתנ"ך‪ .‬יש שלוש אפשרויות‬
‫של לימוד‪.‬‬
‫א‪ .‬מאמץ להבין מה כוונת המחבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתוח הטקסט שלפנינו כשכל אחד בעל הבית‬
‫עליו לפרשו כאוות נפשו‪.‬‬
‫ג‪ .‬חיפוש האני שלי בתוך הטקסט‪ ,‬הרגשות שלי‪,‬‬
‫הסיבוכים שלי‪.‬‬
‫ש‪ :‬אכן כיצד אפשר לדעת מה כוונת המחבר?‬
‫ת‪ :‬על ידי ששואלים אותו‪ ,‬או את תלמידיו‪ ,‬או‬
‫את תלמידי תלמידיו עד עצם היום הזה‪ ,‬כלומר‬
‫תורה שבעל פה‪ :‬חז"ל‪ ,‬ראשונים ואחרונים‪ .‬אשרינו‬
‫שזכינו לפירוש רש"י‪ .‬זאת הדרך בה הלכנו ובה‬
‫נלך‪ .‬אגב את מאמר חז"ל‪" :‬מנעו בניכם מן ההגיון"‬
‫(ברכות כח ב)‪ ,‬מסביר רש"י‪" :‬לא תרגילום במקרא‬
‫יותר מדאי‪ ,‬משום דמשכא"‪ .‬אל תרגיל את הילדים‬
‫יותר מדי במקרא‪ ,‬כיוון שהוא מושך‪.‬‬
‫ש‪ :‬רש"י נגד לימוד מקרא?‬
‫ת‪ :‬ודאי לא‪ .‬הוא בעצמו כתב פירוש‪ ,‬כנראה‬
‫הראשון שכתב פירוש‪ .‬אך לא יותר מדי‪ .‬ובמפרשים‬
‫של עין יעקב מוסבר‪ ,‬שמדובר במי שלומד מקרא‬
‫לא מתוך פירוש חז"ל ואז מתוך כך מגיע לדברי‬
‫כפירה‪.‬‬
‫ש‪ :‬ומה הגישה השניה של לימוד?‬
‫ת‪ :‬גישה זו סוברת שאין לטקסט משמעות‬
‫קבועה או שאין לו משמעות כלל‪ ,‬אלא הפרשן הוא‬
‫שמשליך עליו פירוש כרצונו‪ .‬הטקסט הוא חומר‬
‫גלם והפרשן יכול להטביע בו איזה תוכן שירצה‪,‬‬
‫הוא בעל הבית על הטקסט כעל טקסט ספרותי‪.‬‬
‫אבל אנחנו אומרים‪ :‬אשר נתן לנו "תורת אמת"‪,‬‬
‫אמת מוחלטת‪ ,‬אמת שמימית‪ .‬וכן אומר רבנו הרב‬
‫צבי יהודה‪" :‬נקודת המוצא שלפנינו תורת אמת‪...‬‬
‫אמת משמים‪ ,‬ולא מפי בני אדם‪ ...‬וכל מטרתנו‬
‫היא לגלות את האמת‪ ,‬להבין את האמת" (לנתיבות‬
‫ישראל א רמב)‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה ההבדל בין גישה זו לגישה השלישית‬
‫שהאדם מכניס את האני שלו בטקסט?‬
‫ת‪ :‬האדם הוא המרכז‪ .‬הטקסט חייב להיות‬
‫רלוונטי עבורו‪ .‬זאת הגישה שהוכנסה בשנים אלו‬
‫בממ"ד‪ .‬הכול בצלם האדם‪ ,‬האלהים בצלם האדם‪,‬‬
‫גיבורי התנ"ך בצלם האדם‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב‬
‫בצלם האדם‪ .‬ואז כמובן הם אדם ככל אדם‪ ,‬בני אדם‬
‫כמונו ולא מלאכים‪ .‬אגב‪ ,‬זה מזכיר את הנצרות‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה זה קשור?‬
‫ת‪ :‬אנו דת תיאוצנטרית‪ ,‬ד' במרכז‪ .‬הם דת‬
‫אנטרופוצנטרית‪ ,‬האדם במרכז‪ .‬לכן אצלנו השיא‬
‫הוא עקידת יצחק‪ ,‬מסירות הנפש של האדם לד'‪.‬‬
‫אצלם השיא הוא צליבת האל‪-‬הבן‪ ,‬כלומר מסירות‬
‫הנפש של האל‪-‬הבן לאדם‪.‬‬
‫ש‪ :‬אבל האם התורה לא צריכה להאיר את דרכנו?‬
‫ת‪ :‬בודאי‪ .‬אך ממרומים‪ ,‬כדברי רבנו הרב צבי‬
‫יהודה‪" :‬הארת והדרכת דרכי האדם מהמקור‬
‫האלהי" (לנתיבות ישראל א קעד)‪ .‬המטרה אינה‬
‫להשליך את הבעיות שלנו היצריות בתוך גדולי‬
‫עולם‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬לומר‪ :‬מתי יגיעו מעשי למעשי‬
‫אבותי‪ .‬להתגדל בדבקות בד'‪ ,‬במעשים טובים‬
‫ובטהרת המידות‪.‬‬
‫פלומבו‬
‫אברהם‬
‫עורך‪-‬דין ונוטריון‬
‫ייעוץ לכל פונה בנושא עריכת צוואה בפני‬
‫נוטריון ו‪/‬או צוואות בפני עדים‬
‫טלפון‪050 - 5869160 :‬‬
‫בת ים‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬