quot&ואתה ברחמיך הרבים, הפרת את עצתו

‫‪50‬‬
‫קובץ שבועי בעניני יהדות מהוצאת‬
‫להזמנת עלונים ולפרסום טל‪ 03-6762226 :‬מופץ בכל הארץ ב‪ 90,000-‬עותקים‬
‫"ואתה ברחמיך הרבים‪ ,‬הפרת את עצתו"‬
‫ממרדכי ואסתר אנו למדים שההשתדלות אינה עוזרת‪ ,‬אלא רק ישועת ה'‪ .‬כל‬
‫המסיר בטחונו מה' ובוטח בזולתו – הקדוש ברוך הוא מסיר השגחתו ממנו‬
‫ומניחו ביד מי שבטח עליו‪ .‬מתוך הרצאה של הרב אמנון יצחק‬
‫"משנכנס אדר מרבים בשמחה" )תענית‬
‫דף כט‪ (.‬רש"י מפרש‪' :‬משנכנס אדר‪ :‬ימי‬
‫נסים היו לישראל‪ :‬פורים ופסח'‪ .‬כלומר‬
‫מצות השמחה נמשכת מפורים עד פסח‪ .‬מה‬
‫הצד השוה בין פורים לפסח? שבשניהם היה‬
‫נס וגאולה‪ .‬כמו שאמרו חכמים ז"ל )מגילה‬
‫דף ו‪/‬ב(‪ :‬מדוע עושים את פורים באדר ב'?‬
‫'טעמא דרבי שמעון בן גמליאל‪ ,‬מסמך‬
‫)לסמוך( גאולה לגאולה עדיף'‪ .‬ומסביר‬
‫רש"י 'גאולה לגאולה ‪ -‬פורים לפסח'‪.‬‬
‫משותפים מהנסים של פסח ופורים‪.‬‬
‫אחד הלמודים הוא‪ :‬שהישועה בשני‬
‫המקרים ‪ -‬היא רק מה' יתברך‪.‬‬
‫עם ישראל‪ ,‬אינו מעורב בישועה כלל‬
‫וזה אחד הדברים שמיחדים את עם ישראל‪,‬‬
‫שהוא חסר אונים ‪ -‬בלי ישועת ה'‪ .‬וכל‬
‫פעולת הישועה‪ ,‬היא רק מה' יתברך בלבד‪.‬‬
‫האֱֹלקים אֵין‬
‫ת לַָדעַת כִּי ה' הוּא ָ‬
‫" ַאתָּה הְָר ֵא ָ‬
‫עוֹד ִמ ְלּבַדּוֹ" )דברים פרק ד(‪ .‬צריך לזכור‬
‫את זה ולשנן כל החיים‪" :‬אֵין עוֹד ִמ ְלּבַדּוֹ"!‬
‫אמנם יש חילוק במהות הנסים‪ .‬נס‬
‫פורים‪ ,‬היה נס נסתר‪ ,‬הכל נראה טבעי‪,‬‬
‫אחשורוש הורג את אשתו‪ ,‬בוחר מלכה‬
‫בשם אסתר‪ ,‬מרדכי שומע שיועצים להרוג‬
‫את אחשורוש‪ ,‬הוא מודיע למלך‪ ,‬הדבר‬
‫נכתב בספר הזכרונות לפניו‪ .‬אחשורוש‬
‫מנשא את המן‪ ,‬מרדכי לא כורע ומשתחוה‬
‫להמן‪ ,‬המן מייעץ למלך כמה טוב להרוג‬
‫את היהודים‪ ,‬המלך מסכים ומוכר עם שלם‬
‫תמורת כסף‪ ,‬שולחים בשם המלך ספרים‬
‫בכל המדינות להשמידם להרגם ולאבדם‪,‬‬
‫לילה אחד נדדה שינת המלך‪ ,‬נמצא כתוב‬
‫בספר הזכרונות דבר ההצלה‪ ,‬המלך חפץ‬
‫לעשות יקר וגדולה לאיש‪ ,‬כשהמן נכנס אל‬
‫עשֹוֹת‬
‫אחשורוש הוא נשאל שאלה "מַה ַל ֲ‬
‫חפֵץ בִּיָקרו" )אסתר פרק‬
‫ָבּאִישׁ אֲשֶׁר ַה ֶמּלְֶך ָ‬
‫ו(‪ ,‬המן עונה תשובה שמתקיימת במרדכי‪,‬‬
‫חפֵץ בִּיָקרוֹ"‬
‫"כָּכָה יֵעָשֶׂה ָלאִישׁ אֲשֶׁר ַה ֶמּלְֶך ָ‬
‫ובסוף ההשתלשלות הזו מתהפכת הגזירה‪.‬‬
‫הכל נראה טבעי‪ ,‬כאילו ארועים אקראיים‬
‫שאין קשר בין אחד למשנהו‪ ,‬אך האמת‬
‫היא‪ ,‬שכל ארוע ומקרה היה תפור ושזור‬
‫לגאולת ישראל‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬נס יציאת מצרים ‪ -‬נס פסח‪,‬‬
‫היה נס גלוי‪ .‬עשר מכות‪ ,‬יציאת מצרים‪,‬‬
‫קריעת הים וכו'‪ .‬ובכל זאת יש לנו למודים‬
‫בודאי שמרדכי ואסתר השתדלו ופעלו‬
‫בגופם בענין נס פורים‪ ,‬שהרי אסתר נכנסה‬
‫אל המלך‪ ,‬בבקשתה ובשאלתה‪ ,‬ומרדכי‬
‫פעל בעם ישראל להחזירם בתשובה‪.‬‬
‫אך למרות זאת‪ ,‬אנחנו מזכירים בתפילת‬
‫העמידה ובבהמ"ז ב‪' -‬עַל ַהנִּסִּים‪ '..‬את‬
‫מרדכי ואסתר רק בדרך אגב‪' :‬בִּימֵי מְָר ְדּכַי‬
‫ו ְ ֶא ְסתֵּר' ‪ .‬זה הכל! לומר לנו‪ ,‬שהנס היה‬
‫מאורע שאירע בימיהם ‪ -‬ותו לא‪.‬‬
‫אך את הישועה פעל הקדוש ברוך הוא‬
‫חמֶיָך‬
‫לבדו‪ ,‬כמו שכתוב בהמשך 'ו ְ ַאתָּה בְַּר ֲ‬
‫תּ אֶת‬
‫עצָתוֹ‪ .‬ו ְִקלְַק ְל ָ‬
‫תּ אֶת ֲ‬
‫הַָרבִּים‪ֵ .‬הפְַר ָ‬
‫ת לּוֹ גְּמוּלוֹ בְֹראשׁוֹ‪ .‬וְתָלוּ‬
‫שׁבְתּוֹ‪ .‬וַהֲשֵׁבוֹ ָ‬
‫ח ַ‬
‫מ ֲ‬
‫ַ‬
‫העֵץ'‪ .‬מי עשה את הכל?‬
‫אוֹתוֹ וְאֶת ָבּנ ָיו עַל ָ‬
‫ה'! מתי זה היה? בזמן מרדכי ואסתר‪ .‬אבל‬
‫מי פעל כל זאת? אתה ‪ -‬שברחמיך הרבים‪,‬‬
‫‪ -‬הפרת‪ - ,‬קלקלת ‪ -‬והשבות ‪ -‬לו גמולו‬
‫בראשו‪ ,‬את הכל ‪ -‬אתה ה' עשית לבדך‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬כל השתדלותו של מרדכי היתה‪,‬‬
‫שלא תראה הישועה כתוצאה מהשתדלות‬
‫אנושית טבעית‪ .‬מרדכי משתדל להושיע‬
‫את עם ישראל‪ .‬אך כיצד הוא עושה‬
‫זאת? בדרך הפוכה מן הטבע! הוא מצוה‬
‫ת ַחנּ ֶן לוֹ‬
‫על אסתר‪.." ,‬לָבוֹא אֶל ַה ֶמּלְֶך ְל ִה ְ‬
‫וּ ְל ַבקֵּשׁ ִמ ְלּ ָפנ ָיו עַל ַעמָּהּ" )פרק ד( עונה לו‬
‫אנ ִי ֹלא נ ְִקֵראתִי לָבוֹא אֶל ַה ֶמּלְֶך‬
‫אסתר‪.." :‬ו ַ ֲ‬
‫ז ֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם" )שם(‪ .‬אם כן מסתמא‪ ,‬עוד‬
‫מעט הוא יקרא לי‪ ,‬אז למה להכנס תיכף‬
‫ומיד אל המלך ולסכן את חיי? ומה עוד‪,‬‬
‫שהגזירה היא בכלל לחדש אדר הבא‪.‬‬
‫ועכשיו אנחנו רק בניסן ויש עוד ‪ 11‬חדש‪,‬‬
‫עד לתאריך הגזירה והוצאתה לפועל‪.‬‬
‫בכל אופן חוזר מרדכי ושולח לה –‬
‫"וַיֹּאמֶר מְָרדֳּכַי ְלהָשִׁיב אֶל ֶא ְסתֵּר‪ ,‬אַל תְַּדמִּי‬
‫מּלֵט בֵּית ַה ֶמּלְֶך ִמכָּל ַהיּ ְהוִּדים‪ :‬כִּי‬
‫ְבנַפְשְֵׁך ְל ִה ָ‬
‫תּחֲִרישִׁי ָבּעֵת ַהזֹּאת‪ֶ ,‬רו ַח ו ְ ַה ָצּלָה‬
‫אִם ַהחֲֵרשׁ ַ‬
‫יַעֲמוֹד ַליּ ְהוִּדים ִממָּקוֹם ַאחֵר" )שם(‪ .‬עכשיו‬
‫תלכי אליו! כי הישועה תגיע בכל מקרה‪,‬‬
‫גם בלי ההשתדלות שלך‪ ,‬אומר לה מרדכי‪.‬‬
‫כאן אין לפעול בדרך הטבע‪ ,‬אלא ההיפך‪,‬‬
‫יש להכנס מיד אל המלך‪ ,‬ללא רשותו‪ .‬על‬
‫אף שיש סכנה של "‪..‬אֲשֶׁר ֹלא יִקֵָּרא‪ַ ,‬אחַת‬
‫המִית‪) "..‬שם(‪ .‬וכל המהלך הזה‪ ,‬כדי‬
‫דָּתוֹ ְל ָ‬
‫שיובלט ויתברר לכל‪ ,‬שה' יתברך לבדו‪,‬‬
‫הוא פועל את הישועות‪.‬‬
‫ואכן אסתר‪ ,‬תלמידתו הנאמנה של‬
‫מרדכי‪ ,‬גם היא נערכת לפעול שלא בדרך‬
‫הטבע כמצות מרדכי‪" ,‬בַּיּוֹם הַשְּׁ לִישִׁי‬
‫חצַר בֵּית‬
‫עמֹד ַבּ ֲ‬
‫תּ ֲ‬
‫מלְכוּת ו ַ ַ‬
‫ו ַ ִתּ ְלבַּשׁ ֶא ְסתֵּר ַ‬
‫ַה ֶמּלְֶך ַה ְפּנ ִימִית‪) "..‬פרק ה(‪ .‬אומרים חז"ל‬
‫המשך בעמ' ‪6‬‬
‫גנזי המלך דברים הטעונים גניזה גנזי המלך דברים הטעונים גניזה‬
‫שואל כענין‬
‫כשרפו מן התורה‪ ,‬בא עמלק‬
‫הצר הצורר 'האחד הגרוע מכולם'‪ ,‬הוא יצר הרע‪ .‬כל השאר‪ ,‬הם חילותיו‬
‫להלחם‬
‫צריך‬
‫למה‬
‫שאלה‪:‬‬
‫בעמלק? ולמה שיהיו בכלל מלחמות?‬
‫הרב‪ :‬עם ישראל‪ ,‬לא צריך להלחם כלל‪.‬‬
‫צא ולמד מיציאת מצרים וכי נצרכו‬
‫למלחמה בכדי לצאת‪ ,‬או בדרך לכתם‬
‫במדבר? הרי הקב"ה הולך לפניהם בעמוד‬
‫אש וענני כבוד מקיפים אותם מכל צד‬
‫וענן משפיל לפניהם את ההרים‪ ,‬אוכלים‬
‫מן‪ ,‬שותים מים מבארה של מרים‪ ,‬שלו‬
‫מן השמים והם לא חסרים מאומה‪ .‬על‬
‫מה ולמה להלחם? לעם ישראל‪ ,‬יש‬
‫רק מלחמה אחת המוטלת עליהם והיא‬
‫המלחמה היומית ביצר הרע‪ ,‬ע"י למוד‬
‫התורה וקיום מצוותיה ותו לא‪.‬‬
‫דע לך‪ :‬שהמצב הזה‪ ,‬של 'ענני כבוד'‪,‬‬
‫'מן משמים' ו'בארה של מרים'‪ ,‬זהו מצבו‬
‫הטבעי של עם ישראל‪ ,‬שיכול להיות בכל‬
‫עת‪ ,‬אם מקיימים את התורה במלואה‪,‬‬
‫כפי שיהיה לעתיד לבוא‪ .‬אלא‪ ,‬הסיבה‬
‫למלחמות האחרות היא‪" :‬וַיַּחֲנוּ בְִּרפִיִדים"‬
‫)שמות פרק יז(‬
‫וכיון שרפו ידיהם מן התורה‪ ,‬אז "וַיָּבֹא‬
‫מלֵק וַיּ ִ ָלּחֶם עִם י ִשְׂ ָראֵל בְִּרפִיִדם" )שם(‪.‬‬
‫ֲע ָ‬
‫מסיבת מה‪ ,‬בא עמלק להלחם‬
‫בישראל? אלא‪ ,‬אתם רפיתם מן התורה?‬
‫יש לכם זמן? הנכם פנוים? מתעסקים‬
‫בעניני העולם הזה? ולכן הזנחתם את‬
‫מלחמתכם האמיתית ביצר הרע‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫'בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין‬
‫לו'‪ ,‬אם כן‪ ,‬בואו ואמלא לכם את הפנאי‬
‫במלחמת עמלק‪ .‬אבל אם אתם מתעסקים‬
‫בתורה‪ ,‬אז "ה' י ִ ָלּחֵם ָלכֶם ו ְ ַאתֶּם ַתּחֲִרשׁוּן"‬
‫)שמות פרק יד( וכדברי המשנה‪' :‬וְאִם‬
‫תּ מִן הַתּוָֹרה‪ ,‬י ֶשׁ לְָך ְבּ ֵטלִים הְַרבֵּה‬
‫ִבּ ַטּ ְל ָ‬
‫שׂכָר‬
‫תּ בַתּוָֹרה‪ ,‬י ֶשׁ )לוֹ( ָ‬
‫ְכּנֶגְדְָּך‪ .‬וְאִם ָע ַמ ְל ָ‬
‫הְַרבֵּה ִלתֶּן לְָך' 'וְכָל ַה ְמ ַבטֵּל אֶת הַתּוָֹרה‬
‫ֵמ סיבת עשֶׁ ר‪ ,‬סוֹפוֹ ְל ַב ְטּלָהּ ֵמ סיבת עֹנ ִי'‬
‫)משנה אבות פרק ד(‬
‫אמור נא לי‪ :‬מדוע בני אדם מניחים‬
‫את התורה ורצים לעבודה? כשהקב"ה‬
‫ברא אותך‪ ,‬האם נזקק לעזרתך‪ ,‬בכדי‬
‫לברוא אותך? כשהוא דואג למזונך בשוה‬
‫למליוני חיות עופות ודגים‪ ,‬האם הוא‬
‫חייב את עזרתך‪ ,‬שתלך לעבודה? בלכתך‬
‫לעבודתך‪ ,‬מי שומר על שלמות ותפקוד‬
‫אבריך על מתכונתם‪ ,‬בכל עת? מי מקיים‬
‫את בעל הבית שלך‪ ,‬בכדי שיתן לך כסף‬
‫לפרנסתך? ומי נתן לו עצה‪ ,‬שיפתח‬
‫מפעל‪ ,‬כדי לקבל אותך לעבודה? מי נותן‬
‫לך את הכח לעבוד? ה' הוא הנותן לך את‬
‫הכל‪ ,‬מכל כל‪.‬‬
‫ומה אתה משיבו‪" :‬לא‪ ,‬אני חייב‬
‫גליון ‪50‬‬
‫לעזור לך‪ ,‬אלקי"‪ ,‬איך אתה יכול לטפל‬
‫בכל העולם לבדך? ‪ 6‬מליארד בני אדם‪,‬‬
‫לבד מחיות עופות ודגים‪ ,‬לזון את‬
‫כולם בעתו? זה לא פשוט כלל! על כן‬
‫"אני חייב! איני יכול להתעלם מהקושי‬
‫המוטל עליך‪ ,‬אני אצא לעבוד קצת‪ ,‬וכך‬
‫אני אעזור לך ולא אהיה עליך למטלה"‪.‬‬
‫יודע אתה‪ ,‬למה אתה דומה? לאחד‪,‬‬
‫שרואה קטר שסוחב ששים קרונות‪ ,‬צופר‬
‫ומעלה פיח רב ומרחם עליו‪ .‬מה הוא‬
‫עושה‪ ,‬רץ מאחורי הקרונות כדי לעזור‬
‫לקטר הנושף‪ ,‬בדחיפה‪ .‬וכטרמפיסט‬
‫שיסרב לבקשת הנהג‪ ,‬להוריד מעליו‬
‫את ה'קיטבג' במהלך הנסיעה‪ ,‬כדי לא‬
‫להעמיס על הרכב‪ ,‬גם את כובד משקלו‪.‬‬
‫דע‪ :‬שאנחנו יכולים להגיע לבחינת‬
‫עולם הבא ‪ -‬כאן‪ .‬אבל כיון שהאדם‬
‫שואף לחומריות ונמשך אחריה‪ .‬מה עשה‬
‫הקב"ה? נתן לך אימונים והתעמלות‬
‫רוחנית כל הזמן‪ ,‬ע"י למוד התורה וקיום‬
‫המצות באופן תדיר‪ ,‬כסדר יום רוחני‪.‬‬
‫כדי שתהיה תפוס ברוחניות‪ ,‬יותר מאשר‬
‫בגשמיות‪.‬‬
‫ודאי תאמר‪ :‬למה צריך לטרטר את‬
‫הלוחמים ביצרם‪ ,‬כל הזמן? תן להם‬
‫שינוחו ושיצאו להלחם לכשיהיה קרב‪.‬‬
‫מדוע צריך כל הזמן אימונים‪ ,‬אימונים‬
‫ועוד אימונים‪ ,‬כשעדין אין מלחמה?‬
‫צא ולמד מהצבא‪ :‬במשך שנים‪,‬‬
‫אתה צריך להיות טרוד בלחימה‬
‫והכנה‪ ,‬אמון קיץ ואמון חורף‪ .‬בכדי‬
‫שיגיע רגע האמת‪ ,‬תהיה מוכן‪.‬‬
‫אומר לך הקב"ה‪ :‬דע כי יש אויב שכל‬
‫הזמן מחפש אותך‪ ,‬קוראים לו 'יצר‬
‫הרע'‪ .‬יצר הרע הזה גרוע יותר מהסורים‪,‬‬
‫מהמצרים‪ ,‬הלבנונים‪ ,‬הירדנים‪ ,‬האיראנים‬
‫והעמלקים יחד‪ .‬יצר הרע הוא‪' ,‬האחד‬
‫הגרוע מכולם'‪ .‬מה עליך לעשות בכדי‬
‫לנצחו? לעשות 'תרגולים' ומצות שלא‬
‫יאפשרו לו לפגוע בך ולהזיקך‪.‬‬
‫כיצד? תיכף שאתה מתעורר עליך‬
‫לומר מיד‪" :‬מודה אני"‪ ,‬כבר 'נטילת‬
‫ידים'‪ ,‬כבר 'ברכות השחר'‪ ,‬כבר 'ציצית‪,‬‬
‫כבר 'תפילין'‪ ,‬כבר 'קריאת שמע'‪ ,‬כבר‬
‫'תפילה'‪' ,‬ברכת המזון' ו'למוד' ועוד‪.‬‬
‫והעיקר כל הזמן להיות עסוק באימונים‬
‫‪2‬‬
‫ומצות‪ .‬שאם יבא הצר הצורר‪ ,‬יצר הרע‬
‫'הגרוע מכולם' וירצה לתקוף אותך –‬
‫תהיה לך את היכולת במה להדוף אותו‪.‬‬
‫שכן 'תנו רבנן )מסכת קידושין דף‬
‫ל‪/‬ב(‪ :‬קשה יצר הרע‪ ,‬שאפילו יוצרו‬
‫קראו רע‪ ,‬שנאמר‪" :‬כִּי יֵצֶר לֵב ָה ָאדָם‬
‫ַרע ִמנְּעָֻריו" )בראשית פרק ח(‪ .‬אמר רב‬
‫יצחק‪ :‬יצרו של אדם מתחדש עליו בכל‬
‫יום‪ .‬שנאמר‪" :‬וְכָל יֵצֶר ַמחְשְׁ בֹת לִבּוֹ ַרק‬
‫ַרע כָּל הַיּוֹם" )בראשית פרק ו( ואמר ר"ש‬
‫בן לוי‪ :‬יצרו של אדם מתגבר עליו בכל‬
‫יום ומבקש המיתו‪ .‬שנאמר‪" :‬צוֹפֶה ָרשָׁע‬
‫ַל ַצּדִּיק וּ ְמ ַבקֵּשׁ ַל ֲהמִיתוֹ" )תהילים פרק‬
‫לז( ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו‪ ,‬אין‬
‫יכול לו‪ ,‬שנאמר‪" :‬ה' ֹלא י ַ ַעזְבֶנּוּ ְבי ָדוֹ"‬
‫)שם(‪.‬‬
‫'הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל‪:‬‬
‫בני‪ ,‬בראתי יצר הרע ואני מכירו ובראתי‬
‫לו תורה תבלין זהו הדבר היחידי שיכול‬
‫נגדו ואם אתם עוסקים בתורה‪ ,‬אין אתם‬
‫נמסרים בידו‪ .‬שנאמר‪" :‬הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב‬
‫שְׂ אֵת" )בראשית פרק ד(‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬רק‬
‫מצות לבד‪ ,‬לא יעזרו כנגדו ורק תורה‬
‫תוכל לשרוף אותו‪ .‬ואם אין אתם עוסקין‬
‫בתורה‪ ,‬אתם נמסרים בידו‪ .‬שנאמר‪" :‬וְאִם‬
‫ֹלא תֵיטִיב ַל ֶפּתַח ַחטָּאת ֹרבֵץ" )שם(‪ .‬ולא‬
‫עוד‪ ,‬אלא שכל משאו ומתנו בך‪ .‬שנאמר‪:‬‬
‫"ו ְ ֵאלֶיָך תְּשׁוָּקתוֹ" )שם( ואם אתה רוצה‪,‬‬
‫אתה מושל בו‪ .‬שנאמר‪" :‬ו ְ ַאתָּה ִתּ ְמשָׁל‬
‫בּוֹ" )שם(‪.‬‬
‫תנא דבי ר' ישמעאל‪ :‬בני‪ ,‬אם פגע‬
‫בך מנוול זה‪ ,‬משכהו לבית המדרש‪ .‬אם‬
‫אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ‪.‬‬
‫שנאמר‪" :‬הֲלוֹא כֹה ְדבִָרי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'‬
‫וּ ְכ ַפטִּישׁ יְפֹצֵץ ָסלַע" )ירמיה פרק כג( אם‬
‫אבן הוא נימוח‪ .‬שנאמר‪" :‬הוֹי כָּל ָצמֵא‬
‫לְכוּ ַל ַמּי ִם" )ישעיה פרק נה( ואומר‪:‬‬
‫שׁחֲקוּ ַמי ִם" )איוב פרק יד(‪.‬‬
‫" ֲא ָבנ ִים ָ‬
‫מסקנה‪ :‬אם לא משתמשים ב" ֲעצַת‬
‫ה' " שהיא ורק היא "לְעוֹלָם ַתּ ֲעמֹד"‪,‬‬
‫ורק " ַמחְשְׁ בוֹת לִבּוֹ" יתקיימו "לְֹדר ו ָֹדר"‬
‫)תהילים פרק לג(‪ ,‬לא יעזור לנו שום‬
‫דבר‪ ,‬ולא ניתן לעבור את החיים בשלוה‬
‫ובשלום‪ ,‬מבלי מלחמה ועוד מלחמה‪.‬‬
‫לכן ה'חוכמולוגים' המחפשים עצות‬
‫ודרכים אחרות‪ ,‬לא יועילו לעצמם‪,‬‬
‫ועליהם נאמר‪" :‬ז ֶה ַדְרכָּם ֵכּסֶל לָמוֹ"‬
‫)תהילים פרק מט(‪ .‬שהרי כשיאמר‬
‫לך רופא‪ ,‬שצריך אנטיביוטיקה ואתה‬
‫לוקח אופטלגין? זה לא יעזור לך ולא‬
‫יועיל‪ .‬ובדרך זו‪ ,‬צפה לעמלק וחילותיו‪,‬‬
‫שממתין ומצפה להתלבש עליך ועל כל‬
‫הנחשלים כמוך‪■ .‬‬
‫גנזי המלך דברים הטעונים גניזה גנזי המלך דברים הטעונים גניזה‬
‫שו"ת 'חברותא'‬
‫'גנזי המלך' מציג שאלות מעשיות שיש להן מענה בדפים הנלמדים במסגרת‬
‫ה'דף היומי'‪ ,‬עם ביאור 'חברותא'‬
‫ברכות דף כ"ו ע"ב‬
‫'אדון עולם'‬
‫בשחרית‪,‬‬
‫על שום מה?‬
‫שאלה‪ :‬למה יש הנוהגים לומר‬
‫בתחילת סדר התפילה בשחרית את‬
‫פזמון 'אדון עולם'‪:‬‬
‫תשובה‪ :‬בדף כו' עמוד ב' אומרת‬
‫הגמרא" שאברהם אבינו תיקן תפילת‬
‫שחרית‪ .‬ולעיל )ז' ב'( 'אמר רבי יוחנן‬
‫משום רבי שמעון בר יוחי‪ ,‬מיום שברא‬
‫‪߇˙¯·Áß ˙ίÚÓ‬‬
‫‪Ï „ÁÂÈÓ‬גנזי המלך‬
‫הקב"ה את העולם לא היה אדם‬
‫שקראו להקב"ה אדון‪ ,‬עד שבא‬
‫אברהם וקראו אדון'‪ .‬ולכן גם‬
‫אנו‪ ,‬כשפותחים את תפילת‬
‫שחרית כמו שתיקן אברהם‬
‫אבינו‪ ,‬משבחים את הקב"ה שהוא‬
‫'אדון' ועל ענין זה נתקן הפזמון‬
‫'אדון עולם'‪.‬‬
‫ומסופר על הגר"א מוילנא‬
‫שלא היה נוהג לתת הסכמות‬
‫על ספרים חדשים שיצאו לאור‬
‫בתקופתו‪ ,‬חוץ מפעם אחת שחרג‬
‫'בטיט ולא בדם'‬
‫ממנהגו‪ ,‬כשבא לפניו תלמיד חכם חשוב‬
‫שכתב פירושים על סדר התפילה‬
‫וכשראה הגר"א שפירש את‬
‫הטעם למה סדרו לומר‬
‫את פזמון 'אדון עולם'‬
‫בתחילת התפילה‬
‫באופן הנ"ל שמח‬
‫מאד על פירוש זה‪,‬‬
‫באומרו שזה אמת‬
‫ואילו‬
‫לאמיתה‬
‫לא יוציא ספר‬
‫זה אלא בעבור‬
‫הפירוש הזה דיו‪.‬‬
‫)עיין סדור שער‬
‫הרחמים(‪■ .:‬‬
‫דברי המדרש שהגזירה לא היתה חתומה בדם‪ ,‬אלא בטיט‪,‬‬
‫רמוזים במפורש במגילת אסתר‬
‫לגלוי מיוחד זכה רבי חיים מוולוז'ין‬
‫ביום הפורים‪ .‬אותה שעה מיסב היה רבינו‬
‫בסעודת היום וכמנהגו מידי שנה בשנה‪,‬‬
‫גדש את כיסיו במטבעות כסף רבים ולכל‬
‫פושט יד‪ ,‬העניק נדבתו ביד רחבה‪.‬‬
‫אחד מהם‪ ,‬זקן‬
‫ושבע ימים‪ ,‬בעל זקן‬
‫הדור ונאה‪ ,‬לא שבע‬
‫מנתינתו ואחר שקבל‬
‫מטבע אחת‪ ,‬פנה לר'‬
‫חיים ובקשו מטבע‬
‫נוספת‪.‬‬
‫"אם תיענה לי‬
‫ברצון‪ ,‬אשמיע באזניך חדוש נפלא‪,‬‬
‫מעניני דיומא" – הבטיחו הזקן‪.‬‬
‫ר' חיים הסכים ל"עסקה" כמוצא‬
‫שלל רב והושיט לו מטבע נוספת‪ .‬אף‬
‫הישיש מילא את הבטחתו‪ ,‬לומר דברי‬
‫תורה ופתח בשאלה‪ :‬המדרש ב'ילקוט‬
‫שמעוני' )אסתר תתרנ"ז( מביא‪' :‬אם‬
‫בטיט היא חתומה רחמים נשמעים ואם‬
‫בדם היא חתומה‪ ,‬מה שהיה יהיה‪ .‬מיד‬
‫בא אליהו ז"ל‪ ,‬אצל מרדכי והודיעו‪.‬‬
‫"וּמְָרדֳּכַי י ַָדע אֶת כָּל אֲשֶׁ ר נ ַ ֲעשָׂה‪ ."..‬מה‬
‫עשה מרדכי קיבץ כל תינוקות של בית‬
‫רבן ועינה אותם מלחם ומים והלבישם‬
‫שקים והושיבם על אפר והיה צווח ובוכה‬
‫עמהם ביום ובלילה'‪ .‬היכן רמוזים דברי‬
‫המדרש האלה במגילת אסתר? שאל הזקן‬
‫כמצפה לתשובה‪.‬‬
‫עיין ר' חיים בדבר דקות אחדות‪,‬‬
‫אחר התנצל בחיוך והעני נאות להציע‬
‫'המן‪ ,‬מן התורה'‬
‫'חכמי לובלין'?‬
‫תשובת הרב היתה מפתיעה‪.‬‬
‫איזה פלא!‪ ...‬יהודי‪ ,‬יחזיק‬
‫עצמו גרוע‪ ,‬מהמן הרשע!‬
‫פלא פלאים‪."...‬‬
‫מאי משמע? תמה העשיר‬
‫בפנים נרגזות‪.‬‬
‫"כן! אכן‪ ,‬כך אמרת" השיב‬
‫נא לשמור על קדושת הגליון ■ אין לעיין בשעת התפילה ■ לא לטלטל בשבת‬
‫את פתרונו‪ .‬ישנה דעה האומרת‪ ,‬שבכל‬
‫פעם שמוזכרת במגילה התיבה " ַה ֶמּלְֶך"‬
‫מתפרשת היא‪ ,‬על דרך רמז‪ ,‬גם כלפי‬
‫הקב"ה‪ .‬והנה בפרק ג' פסוק ט' כתוב‬
‫במגילה‪" :‬אִם עַל ַה ֶמּלְֶך טוֹב יִכָּתֵב‬
‫ְל ַא ְבּדָם"‪ .‬המלה ל" ְל ַא ְבּדָם" ניתנת ליקרא‬
‫גם‪ :‬לא – בדם‪ .‬ואז יקבל הפסוק פירוש‬
‫מחדש‪" :‬אִם עַל ַה ֶמּלְֶך" )הקב"ה( "טוֹב‬
‫יִכָּתֵב" הגזר דין‪:‬לא ‪ -‬בדם‪ ,‬כי אם בטיט‬
‫בלבד"‪.‬‬
‫למשמע דבר חכמה נשגב וערב זה‪,‬‬
‫התרגש רבי חיים מוולוז'ין עד מאד‬
‫ובבקור בוילנא‪ ,‬סיפר את הדברים לרבו‪.‬‬
‫התפעל הגר"א והפטיר‪" :‬דברי רזין אלה‪,‬‬
‫גילה לך אותו זקן‪ ,‬שגילה אותם למרדכי‬
‫היהודי‪ ,‬זכית ל'גלוי אליהו'!" ■‬
‫מתנות לאביונים‬
‫'מבני בניו של המן‪ ,‬למדו תורה בבני ברק'‬
‫מעשה היה בזמן שרבי מאיר שפירא‬
‫מלובלין זצ"ל‪ ,‬סבב ברחבי העולם לאסוף‬
‫תרומות להחזקת ישיבת 'חכמי לובלין'‪.‬‬
‫הוא הגיע לעשיר אחד‪ ,‬שלא היה שומר‬
‫תורה‪ .‬הלה טען שאין לו כל קשר עם‬
‫ישיבות‪ ,‬הוא עצמו לא למד בישיבה‪ ,‬גם‬
‫בניו לא ובודאי שגם נכדיו לא ילמדו‬
‫בישיבות‪ .‬אם כן למה לו לתמוך בישיבת‬
‫סוד‬
‫‪3‬‬
‫לו הרב‪" :‬אמרת שנכדיך לא ילמדו‬
‫בישיבות! והרי בגמרא )גיטין דף‬
‫נז‪ (:‬כתוב‪ :‬ש'מבני בניו של המן‪,‬‬
‫למדו תורה בבני ברק‪ '..‬נמצא‬
‫שאתה רואה עצמך גרוע מהמן‪...‬‬
‫התפייס העשיר‪ .‬וכדי שלא‬
‫יחזיקוהו גרוע מהמן‪ ,‬תרם תרומה‬
‫נכבדה לישיבה‪■ .‬‬
‫גליון ‪50‬‬
‫גנזי המלך דברים הטעונים גניזה גנזי המלך דברים הטעונים גניזה‬
‫פורים‬
‫"וַי ְ ַענּ ְ ָך וַיּ ַ ְר ִע ֶב ָך וַיּ ַ ֲא ִכ ְל ָך אֶת ַהמָּן‪"..‬‬
‫גם לפני שהורגים את המן‪ ,‬צריכים לצום ועל כן בקשה אסתר‪" :‬ו ְצוּמוּ ָעלַי"‬
‫‪ÔÈÈˢÈÂÏ ‰ÓÏ˘ ‚¢‰¯‰‬‬
‫‪Ï „ÁÂÈÓ‬גנזי המלך‬
‫במגילה מובא תאור המשתה באריכות‬
‫יתירה‪ .‬את מי בעצם מענין המשתה‬
‫הזה?‬
‫אומר ה'חתם סופר'‪ :‬המשתה כתוב‪,‬‬
‫כי הנס היחיד שהיה במגילה זה המשתה‬
‫הזה! האם עצם זה שישראל צעקו וה'‬
‫שמע‪ ,‬זה נס? זה דבר נורמלי‪ ,‬שאם בנ"י‬
‫צועקים אל ד' ושוברים את לבם‪ ,‬הוא‬
‫נענה להם‪.‬‬
‫אלא שהנס הוא‪ ,‬שהמלך המשוגע הזה‪,‬‬
‫עשה משתה במשך מאה ושמונים יום‬
‫והיה מפוכח במשך כל הזמן הזה‪ ,‬אבל‬
‫דוקא בסוף שבעת הימים הנוספים הוא‬
‫משתכר ומצוה שיביאו לו את אשתו ללא‬
‫בגדים‪ .‬והיא גם השתגעה ושלחה לומר‬
‫לו‪ ,‬שהוא בסה"כ שומר אורוות סוסים‪.‬‬
‫רוגז המלך והורג אותה‪ .‬כך מנהלים‬
‫מדינה?! אלה המנהיגים?! לכן‪ ,‬זה היה‬
‫הנס היחיד במגילה!‬
‫במגילה ה' מקדים רפואה למכה‪.‬‬
‫כמה 'משכילים'‪ ,‬ששתו חלב לאחר‬
‫אכילת בשר‪ ,‬נטפלו ל'מגיד מדובנא'‬
‫ואמרו לו שהרופא קבע‪ ,‬שזה טוב‬
‫לבריאות…‬
‫ענה להם ה'מגיד מדובנא'‪" :‬תרופה‬
‫אני רואה שכבר יש לכם‪ ,‬עכשיו חסרה‬
‫לכם רק המכה"…‬
‫" ַאחַר ַה ְדּבִָרים ָה ֵאלֶּה ְכּשְֹׁך ֲחמַת ַה ֶמּלְֶך‬
‫שֹתָה‬
‫ַאחֲשְׁ ו ֵרוֹשׁ זָכַר אֶת ו ַשְׁ תִּי וְאֵת אֲשֶׁ ר ָע ָ‬
‫וְאֵת אֲשֶׁ ר נִגְז ַר ָעלֶיהָ" )ב'‪ ,‬א'(‬
‫מה זכר? זכר שהעבידה ושתי אשתו‪,‬‬
‫את בנות ישראל ללא בגדים )ה'חתם‬
‫גליון ‪50‬‬
‫סופר' אומר‪ :‬שהכונה שהלבישה אותם‬
‫לפי צו האופנה האחרון; בתלבושות לא‬
‫צנועות(‪.‬‬
‫המלך אחשורוש ראה כאן מידה כנגד‬
‫מידה‪ :‬ושתי העבידה את בנות ישראל‬
‫ללא בגדים בשבת והמידה כנגד מידה‬
‫היתה שבשבת נגזר עליה ע"י המלך‪ ,‬לבא‬
‫ללא בגדים‪ .‬נמצא‪ ,‬אם כן‪ ,‬שושתי מתה‪,‬‬
‫עקב מידה כנגד מידה ‪ -‬על שהעבידה‬
‫את בנות ישראל בשבת‪.‬‬
‫ַהסִָּריסִים‬
‫אבל לסריסים )מעין‬
‫שבמגילה( אומר ד' שישמרו שבת‪" :‬כִּי‬
‫כֹה ָאמַר ד' ַלסִָּריסִים‪ ,‬אֲשֶׁ ר י ִשְׁ מְרוּ אֶת‬
‫שׁבְּתוֹתַי… וּ ַמ ֲחז ִיִקים ִבּבְִריתִי‪ :‬וְנ ָ ַתתִּי‬
‫ַ‬
‫ָלהֶם ְבּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי י ָד ו ָשֵׁ ם‪ ,‬טוֹב ִמ ָבּנ ִים‬
‫וּ ִמבָּנוֹת‪ ,‬שֵׁ ם עוֹלָם ֶאתֶּן לוֹ‪) "..‬ישעיהו‬
‫נ"ו‪ ,‬ד' ‪ -‬ה'(‪ .‬למה ושתי נהרגה? על‬
‫שלא עשתה את דבר המלך‪ .‬איזה מלך?‬
‫מלכו של עולם! ומה רצונו? "אֲשֶׁ ר ְבּי ַד‬
‫ַהסִָּריסִים" )אסתר פרק א(‪ :‬ומה ביד‬
‫הסריסים? ד' אמר לסריסים‪ ,‬לשמור‬
‫שבת! צריך לשמור שבת!‬
‫"כִּי יֵצֵא ְדבַר ַה ַמּ ְלכָּה עַל כָּל ַהנּ ָשִׁ ים‬
‫ְל ַהבְזוֹת ַבּ ְעלֵיהֶן ְבּעֵינ ֵיהֶן ְבּ ָאמְָרם ַה ֶמּלְֶך‬
‫ֲאחַשְׁ ו ֵרוֹשׁ ָאמַר ְל ָהבִיא אֶת ו ַשְׁ תִּי ַה ַמּ ְלכָּה‬
‫ְל ָפנ ָיו ו ְֹלא ָבאָה" )א'‪ ,‬י"ז(‬
‫מדוע המלה " ְבּ ָאמְָרם" כתובה בלשון‬
‫זכר והלא היה צ"ל 'באמרן'?‬
‫אומר רבי שמואל די אוזידה זצ"ל‪:‬‬
‫"כִּי יֵצֵא ְדבַר ַה ַמּ ְלכָּה עַל כָּל ַהנּ ָשִׁ ים" ואיך‬
‫כל הנשים ישמעו זאת? הבעלים שלהם‬
‫ידברו )" ְבּ ָאמְָרם"( על כך ביניהם כל היום‬
‫ויספרו‪ ,‬שהמלך " ָאמַר ְל ָהבִיא אֶת ו ַשְׁ תִּי‬
‫ַה ַמּ ְלכָּה ְל ָפנ ָיו ו ְֹלא ָבאָה‪ "..‬וכך יצא דבר‬
‫המלכה‪ ,‬על כל הנשים‪.‬‬
‫"וְהַיּוֹם ַהזּ ֶה תֹּאמְַרנ ָה שָׂרוֹת פַָּרס וּמַָדי‬
‫שׁמְעוּ אֶת ְדּבַר ַה ַמּ ְלכָּה ְלכֹל שֵָׂרי‬
‫אֲשֶׁ ר ָ‬
‫ַה ֶמּלְֶך וּכְַדי ִבּזּ ָיוֹן ו ָָקצֶף" )א'‪ ,‬י"ח( הנשים‬
‫ישמעו זאת מהבעלים‪ ,‬אבל שרות פרס‬
‫ומדי ששמעו זאת ישירות ממנה כי ישבו‬
‫לידה‪ ,‬לכן "וְהַיּוֹם ַהזּ ֶה –תֹּאמְַרנ ָה‪ -‬שָׂרוֹת‬
‫‪4‬‬
‫שׁמְעוּ אֶת ְדּבַר ַה ַמּ ְלכָּה"‪.‬‬
‫פַָּרס וּמַָדי אֲשֶׁ ר ָ‬
‫"הָָרצִים יָצְאוּ ְדחוּפִים בְִּדבַר ַה ֶמּלְֶך‬
‫ו ְ ַהדָּת נ ִ ְתּנ ָה בְּשׁוּשַׁן ַהבִּיָרה ו ְ ַה ֶמּלְֶך ו ְ ָהמָן‬
‫י ָשְׁ בוּ לִשְׁ תּוֹת ו ְ ָהעִיר שׁוּשָׁן נ ָבוֹכָה" )ג'‪,‬‬
‫ט"ו(‬
‫למה הכונה "נ ָבוֹכָה"?‬
‫אומר המדרש )ילקוט שמעוני אסתר‪,‬‬
‫תתרנ"ו(‪ :‬שכל העיר שושן נבוכה ולא‬
‫רק היהודים‪ .‬אשה הולכת לשטוח פירות‬
‫– נופלת מן הגג ומתה; אדם הולך לשאוב‬
‫מים מן הבור – נופל בו ומת ואיך המלך‬
‫לא הבין שזה בגלל הגזירה?‬
‫התשובה היא‪ :‬שמפני זה‪ ,‬הושיב המן‬
‫את המלך לשתות‪ ,‬כדי שלא ישים לב‬
‫לצעקות התושבים!‬
‫"לְֵך כְּנוֹס אֶת כָּל ַהיּ ְהוִּדים ַהנּ ִ ְמ ְצאִים‬
‫בְּשׁוּשָׁן ו ְצוּמוּ ָעלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁ תּוּ‬
‫שְׁ לשֶׁ ת יָמִים ַליְלָה ו ָיוֹם גּ ַם ֲאנ ִי וְנַעֲֹרתַי‬
‫אָצוּם כֵּן וּ ְבכֵן אָבוֹא אֶל ַה ֶמּלְֶך אֲשֶׁ ר ֹלא‬
‫ַכדָּת ו ְ ַכאֲשֶׁ ר ָאבְַדתִּי ָאבְָדתִּי" )ד' ט"ז(‬
‫אומר ה'פענח רזא'‪ :‬לפני שהורגים את‬
‫המן צריכים לצום‪ .‬ועל זה נאמר בפרשת‬
‫עקב )ח'‪ ,‬ג'( ‪" :‬וַי ְ ַענּ ְָך וַיּ ְַר ִעבֶָך וַיּ ַ ֲא ִכלְָך אֶת‬
‫ַהמָּן‪"..‬‬
‫בתחילה כתוב‪ :‬עַל כֵּן ַהיּ ְהוִּדים‬
‫ַהפְָּרוז ִים } ַהפְָּרז ִים{ הַיּשְׁ בִים ְבּעֵָרי ַהפְָּרזוֹת‬
‫עֹשִׂ ים אֵת יוֹם אְַר ָבּעָה ָעשָׂר ְלחֶֹדשׁ ֲאדָר‬
‫שִׂ ְמחָה וּמִשְׁ תֶּה ו ְיוֹם טוֹב וּמִשְׁ לוֹ ַח מָנוֹת‬
‫אִישׁ לְֵרעֵהוּ‪) :‬ט'‪ ,‬י"ט( ואח"כ כתוב‪:‬‬
‫" ַכּיָּמִים אֲשֶׁ ר נ ָחוּ ָבהֶם ַהיּ ְהוִּדים מֵאוֹיְבֵיהֶם‬
‫גנזי המלך דברים הטעונים גניזה גנזי המלך דברים הטעונים גניזה‬
‫ו ְ ַהחֶֹדשׁ אֲשֶׁ ר נ ֶ ְהפְַּך ָלהֶם ִמיּ ָגוֹן לְשִׂ ְמחָה‬
‫וּ ֵמ ֵאבֶל לְיוֹם טוֹב ַל ֲעשֹוֹת אוֹתָם יְמֵי‬
‫מִשְׁ תֶּה ו ְשִׂ ְמחָה וּמִשְׁ לוֹ ַח מָנוֹת אִישׁ לְֵרעֵהוּ‬
‫וּ ַמתָּנוֹת ָל ֶאבְיוֹנ ִים" )ט'‪ ,‬כ"ב(‬
‫למה הסדר כאן שונה ונוסף "וּ ַמתָּנוֹת‬
‫ָל ֶאבְיוֹנ ִים"?‬
‫אומר 'קהלת משה'‪ :‬גביר הלך ביער‬
‫ולפתע תפס אותו שודד וגזל ממנו את‬
‫כספו‪ ,‬אך ברגע האחרון‪ ,‬קפץ‬
‫נמר על השודד והגביר ניצל‪.‬‬
‫ולא רק שניצל ‪ -‬התברר‬
‫שבכיסי השודד היו אוצרות‬
‫ממעשיו הקודמים‪.‬‬
‫כשהגיע לביתו עשה הגביר‬
‫משתה לכבוד המאורע‪ .‬בשנה‬
‫שלאחר מכן‪ ,‬רק לאחר שערך‬
‫את המשתה לזכר הנס שקרה‬
‫לו‪ ,‬התחיל גם לשמוח‪.‬‬
‫ולהפך בעניננו‪ :‬בשנה‬
‫הראשונה שעשו את פורים‪,‬‬
‫היתה שמחה ומתוך השמחה‬
‫היה משתה‪ .‬לשנה הבאה‪ ,‬עשו‬
‫אותם ימי משתה וע"י זה תבוא‬
‫השמחה‪.‬‬
‫מתנות‬
‫נותנים‬
‫למה‬
‫לאביונים? חז"ל אומרים‬
‫שהאביונים צריכים לעשות‬
‫משתה ואין להם ממה לעשותו‪.‬‬
‫בפעם הראשונה שהשמחה‬
‫פרצה מאליה‪ ,‬לא נזקקו למשתה‬
‫ולא היו צריכים להתקין‬
‫מתנות לאביונים‪ .‬אבל בשנה‬
‫הבאה‪ ,‬שזה היה משתה ורק‬
‫אח"כ שמחה‪ ,‬כבר היו צריכים‬
‫להתקין מתנות לאביונים‪ ,‬כדי‬
‫שיהיה להם במה לשמוח‪.‬‬
‫"‪..‬וּ ַמתָּנוֹת ָל ֶאבְיוֹנ ִים" )ט'‪ ,‬כ"ב(‬
‫כל השנה פורים‪ .‬זו ההגדרה שמצאה‬
‫בתו של רבי שלום שבדרון זצ"ל להגיד‬
‫על הצדקה של אביה‪ .‬תמיד‪ ,‬כל הפושט‬
‫יד נותנים לו‪ .‬כשהלך ברחוב ופנו אליו‬
‫בענין צדקה‪ ,‬מיהר לחטט בכיסיו‪.‬‬
‫וכשהכיס היה ריק – וזה קרה פעמים‬
‫רבות‪ ,‬בקש מאחד ממלוויו שיתחסד עמו‬
‫וילוה לו פרוטות אחדות‪.‬‬
‫אומרת הגמרא )ביצה ט"ו‪' :(:‬ואמר‬
‫רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון‪:‬‬
‫הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר‬
‫שנאמר‪ַ " :‬אדִּיר ַבּמָּרוֹם ה'''‪ .‬רש"י אומר‪:‬‬
‫'אילן חשוב הוא'‪ .‬הדרשנים אומרים‪:‬‬
‫שחדש אדר‪ ,‬הוא חדש‪ ,‬שבו ראו נסים לא‬
‫מחוץ לטבע‪ ,‬אלא ראו שכל הטבע כולו‪,‬‬
‫זה נס אחד גדול‪ ,‬של ד' בכבודו ובעצמו‪.‬‬
‫אתה רוצה שיתקיימו נכסיך?…תאמין‬
‫שכל מעשינו 'אין בהם מקרה וטבע‬
‫ומנהגו של עולם‪ ,‬בין ברבים בין ביחיד‪,‬‬
‫אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו‬
‫ואם יעבור עליהם יכריתנו עונשו‪ ,‬הכל‬
‫בגזירת עליון!' )רמב"ן בסוף פרשת בא(‪.‬‬
‫"אבא נתן ונתן לאחרים"‪ ,‬אומרת בתו‬
‫ומספרת‪" :‬בתקופה מסוימת כשבבית‬
‫לא מצאו פרוטות לקניית בגדי יום טוב‪,‬‬
‫חייכה אמא ע"ה ואמרה לאבא‪ :‬הן גם‬
‫אני בחזקת עניה ודאי תנסה להמציא לי‬
‫כמה פרוטות"…‬
‫הרה"צ ר' שלום שבדרון אהב את‬
‫מצות הצדקה בכל לבו‪ .‬לתת! לתת‬
‫לזולת! לקיים מצות צדקה! "היתה לו‬
‫חדוה מיוחדת במצות צדקה"‪ ,‬אומר‬
‫חתנו‪" .‬אספר לך עובדה מענינת‪ :‬באותו‬
‫יום טוב הגעתי לשבות במחיצת חתני ר'‬
‫שלום‪ .‬עם כניסתי‪ ,‬נשמעו נקישות על‬
‫נא לשמור על קדושת הגליון ■ אין לעיין בשעת התפילה ■ לא לטלטל בשבת‬
‫‪5‬‬
‫דלת הבית‪ .‬עני בפתח‪.‬‬
‫נכנסתי פנימה להניח את חפצי‬
‫ולפתע נשמעה צווחה‪ .‬יצאתי מהחדר‬
‫וראיתי את אחת מבנותיו של ר' שלום‪,‬‬
‫שסופקת כפיה‪" :‬אוי! תראו מה שאבא‬
‫עושה"! היא לא צעקה בקול‪ ,‬היתה זו‬
‫מין צווחה שקטה‪" :‬למה הוא עושה‬
‫זאת? לכו תראו מה אבא עושה"!‬
‫צעדתי בבהלה לעבר הכניסה וראיתי‬
‫את ר' שלום פורס חולצה חדשה למול‬
‫עיניו של העני והאיש מביט‬
‫עליו בעינים קורנות מאושר‬
‫ובפנים הבית – מרקחה…‬
‫היתה זו חולצה חדשה‬
‫שהביא עמו מאנגליה‪ .‬היא‬
‫הוצפנה בארון הבגדים‬
‫ארבעה חדשים‪ ,‬מאז בואו‬
‫של ר' שלום ועד לאותו יום‬
‫– לכבוד יום טוב!‬
‫כשר' שלום סיים להראות‬
‫לאותו עני את יופיה של‬
‫החולצה‪ ,‬קיפלה שוב‬
‫והכניסה לשקית – "קח!‬
‫קח! שתהיה לך חולצה‬
‫חדשה! גוט יום טוב…"‬
‫העני הסתלק ואז יכלו‬
‫להבחין בכאב שהיה תלוי‬
‫על פניהם של כמה מבני‬
‫הבית‪" :‬אבא! אבא! אם אין‬
‫לך כסף לתת ואם רצונך‬
‫לתת לו בגדים‪ ,‬ל‪-‬מ‪-‬ה‬
‫נתת דוקא את החולצה‬
‫היפה מאנגליה‪ .‬למה? מה‬
‫עשית"?!‬
‫ר' שלום‪ ,‬שמע את הכאב‬
‫שניסר בחלל ושתק‪ .‬חלפה‬
‫דקה‪ ,‬ר' שלום קרא לי‬
‫פנימה‪ ,‬ליד ארון הספרים‪.‬‬
‫הוא הוציא רמב"ם ופתחו בהלכות איסורי‬
‫מזבח פרק ז'‪ .‬קירב את הספר לעיניו‬
‫והחל לקרוא בקול חוצב ובהשמע קולו‬
‫של ר' שלום‪ ,‬השתרר שקט בבית וקולו‬
‫החל מנסר בחלל‪" :‬שמעו נא‪ ,‬את לשונו‬
‫של הרמב"ם‪' :‬שהרוצה לזכות עצמו‪,‬‬
‫יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו‬
‫מן היפה המשובח ביותר – שבאותו המין‬
‫שיביא ממנו‪ .‬הרי נאמר בתורה‪" :‬ו ְ ֶהבֶל‬
‫ֵהבִיא ג ַם הוּא ִמ ְבּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּ ֵמ ֶח ְל ֵבהֶן‬
‫וַיִּשַׁע ה' אֶל ֶהבֶל וְאֶל ִמנְחָתוֹ" )בראשית‬
‫פרק ד(‪ .‬והוא הדין בכל דבר שהוא לשם‬
‫הק‪-‬ל הטוב‪ ,‬שיהא מן הנאה והטוב';‬
‫ואם בנה בית תפילה‪ ,‬יהיה נאה מבית‬
‫ישיבתו; האכיל רעב‪ ,‬יאכיל מן הטוב‬
‫והמתוק שבשלחנו; כיסה ערום‪ ,‬יכסה מן‬
‫היפה שבכסותו; הקדיש דבר‪ ,‬יקדיש מן‬
‫היפה שבנכסיו וכן הוא אומר ‪ -‬כל חלב‬
‫לד'' "‪■ .‬‬
‫גליון ‪50‬‬
‫הטעוניםגניזהגניזה‬
‫הטעוניםגניזה‬
‫דבריםהטעונים‬
‫דברים‬
‫המלך‬
‫דבריםהטעונים‬
‫המלךדברים‬
‫גנזיהמלך‬
‫גנזי‬
‫גניזה‬
‫המלך‬
‫גנזיגנזי‬
‫"ואתה ברחמיך הרבים‪ ,‬הפרת את עצתו"‬
‫המשך מעמ' ‪1‬‬
‫– "ו ַ ִתּ ְלבַּשׁ ֶא ְסתֵּר ַמלְכוּת‪) "..‬שם( מלמד‬
‫שלבשה אותה 'רוח הקדש'‪ .‬ממילא כל‬
‫דבוריה היו מכוונים אל מלכו של עולם‬
‫ אל ה' יתברך‪ .‬שהרי לא אחשורוש והמן‬‫קובעים את הגזירה‪ ,‬אלא הכל נובע מרצונו‬
‫של הקדוש ברוך הוא‪.‬‬
‫וכשהיא באה לפני המלך‪ ,‬מה הוא‬
‫אומר לה? "וַיֹּאמֶר לָהּ ַה ֶמּלְֶך מַה לְָּך ֶא ְסתֵּר‬
‫שׁתְֵך עַד ֲחצִי ַה ַמּלְכוּת וְיִנָּתֵן‬
‫ַה ַמּ ְלכָּה וּמַה ַבּ ָקּ ָ‬
‫לְָך" )פרק ה(‪ .‬וראו פלא גדול! הבקשה‬
‫לבטל את הגזירה של השמדת עם אחד‪,‬‬
‫מתוך ‪ 127‬מדינות‪ ,‬ודאי שאינה מגיעה‬
‫עד חצי המלכות שניתנת לה עתה על‬
‫ידי המלך והיא יכולה לבקש הרבה יותר‬
‫מבטול הגזירה ואפילו לקבל למעלה מ‪-‬‬
‫‪ 60‬מדינות בעבורה‪ .‬מדוע לא בקשה תיכף‬
‫ומיד‪ ,‬את בטול הגזירה? ובאה שלא כדרך‬
‫הטבע וסיכנה את עצמה לעמוד בפני המלך‬
‫בלי רשות? אלא‪ ,‬כל זאת כיון שידעה‪,‬‬
‫שהישועה לא תבוא ע"י השתדלות‪ ,‬אלא‬
‫רק מה' יתברך לבדו‪ .‬לכן ציפתה לסימן מן‬
‫השמים‪ .‬ובלי סימן כזה‪ ,‬ידעה שלא תצליח‬
‫בפעולה טבעית ולכן לא ניצלה את נתינתו‬
‫של אחשורוש‪.,‬‬
‫וכן מסביר הגאון מוילנא זצ"ל‪ ,‬כי לכך‬
‫דחתה עד למחר את בקשת בטול הגזירה‪,‬‬
‫כי שמא תדע דבר וסימן‪ ,‬שממנו יוודע‬
‫לה‪ ,‬שגם משמים הסכימו עתה לבטל את‬
‫הגזירה‪ ,‬כמו שהיה לאחר מכן‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בהמתינה לסימן‪" :‬וַתֹּאמֶר ֶא ְסתֵּר‬
‫אִם עַל ַה ֶמּלְֶך טוֹב י ָבוֹא ַה ֶמּלְֶך ו ְ ָהמָן הַיּוֹם‬
‫אֶל ַהמִּשְׁ תֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לו" )פרק ה(‪.‬‬
‫אחשורוש מסכים ומגיע ומחייב גם את‬
‫המן‪" ,‬וַיֹּאמֶר ַה ֶמּלְֶך ַמהֲרוּ אֶת ָהמָן ַל ֲעשֹוֹת‬
‫אֶת ְדּבַר ֶא ְסתֵּר‪) "..‬שם( ובעת המשתה‪,‬‬
‫שוב‪" :‬וַיֹּאמֶר ַה ֶמּלְֶך ְל ֶא ְסתֵּר ְבּמִשְׁ תֵּה ַהיַּי ִן‬
‫מַה שְּׁ ֵא ָלתְֵך וְיִנָּתֵן לְָך‪) "..‬שם( ומה עונה לו‬
‫מצָאתִי חֵן ְבּעֵינ ֵי ַה ֶמּלְֶך וְאִם‬
‫אסתר? "אִם ָ‬
‫עַל ַה ֶמּלְֶך טוֹב ָלתֵת אֶת שְׁ ֵא ָלתִי ו ְ ַל ֲעשֹוֹת‬
‫שׁתִי י ָבוֹא ַה ֶמּלְֶך ו ְ ָהמָן אֶל ַהמִּשְׁ תֶּה‬
‫אֶת ַבּ ָקּ ָ‬
‫מחָר ֶאעֱשֶׂה כְִּדבַר‬
‫אֲשֶׁר ֶאעֱשֶׂה ָלהֶם ‪ -‬וּ ָ‬
‫ַה ֶמּלְֶך" )שם(‪.‬‬
‫זו כל הבקשה? בשביל זה כל ההעזה‬
‫עד לסכנת מות? ואם חלילה היתה נהרגת‬
‫בגלל כעסו של המלך על התחמקויותיה‬
‫ממתן תשובה לשאלותיו? אזי הגזירה היתה‬
‫נשארת בעינה והסכוי להצלה כזו‪ ,‬לעולם‬
‫לא יחזור‪ .‬לא רק שהיא באה בלי רשות‪,‬‬
‫אלא עוד לבקש בקשה מוזרה‪ ,‬שהמלך‬
‫יטריח עצמו ויבוא למשתה? )שכור כזה‪,‬‬
‫חסר לו עוד משתה אחד?( וגם במשתה‬
‫להמשיך ולדחות את תשובתה למלך עד‬
‫גליון ‪50‬‬
‫למחר‪.‬‬
‫אלא שאסתר כאמור‪ ,‬לא פעלה‪ ,‬על‬
‫פי דפוסי השתדלות אנושית‪ .‬היא הבינה‬
‫שהצרה היא משמים‪ ,‬לכן הישועה תבוא‬
‫גם היא משמים‪ .‬וכל עוד שלא ראתה‬
‫אות ברור משמים‪ ,‬היא לא בקשה את גוף‬
‫הישועה מהמלך‪.‬‬
‫ומה קרה למחרת? אסתר רואה את‬
‫הסימן שלו היא ציפתה‪ ,‬שאכן הגיע זמן‬
‫הישועה המיוחלת משמים‪ .‬ומה היה‬
‫הסימן שראתה? "וַיִּקַּח ָהמָן אֶת ַהלְּבוּשׁ‬
‫וְאֶת הַסּוּס וַיּ ַ ְלבֵּשׁ אֶת מְָרדֳּכָי וַיּ ְַרכִּיבֵהוּ‬
‫בְִּרחוֹב ָהעִיר" )פרק ו(‪ .‬המן הולך לפני‬
‫מרדכי וצועק‪" :‬וַיּ ְִקָרא ְל ָפנ ָיו‪ ,‬כָּכָה יֵעָשֶׂה‬
‫ָלאִישׁ אֲשֶׁר ַה ֶמּלְֶך ָחפֵץ בִּיָקרוֹ" )שם(‪ .‬המן‬
‫שהתכוון להיות רכוב על הסוס של המלך‬
‫כפי מחשבתו‪ ,‬הנה‪ ,‬הוא בעצמו מוביל את‬
‫הסוס‪ ,‬כשמרדכי עליו‪ .‬ההיפך מן הטבע!‬
‫את הסימן הזה אפילו זרש אשתו של‬
‫המן וחכמיו‪ ,‬הבינו‪" :‬וַיֹּאמְרוּ לוֹ ֲחכָמָיו‬
‫וְז ֶֶרשׁ אִשְׁתּוֹ אִם ִמזּ ֶַרע ַהיּ ְהוִּדים מְָרדֳּכַי ‪-‬‬
‫ת ִלנְפֹּל ְל ָפנ ָיו ‪ֹ -‬לא תוּכַל לוֹ כִּי‬
‫אֲשֶׁר ַהחִלּוֹ ָ‬
‫נ ָפוֹל תִּפּוֹל ְל ָפנ ָיו" )שם(‪.‬‬
‫וכשניכר לכל שהישועה הינה במהלך‬
‫לא טבעי‪ ,‬רק אז בקשה אסתר את ההצלה‪:‬‬
‫"וְאִם עַל ַה ֶמּלְֶך טוֹב‪ִ ,‬תּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁ ֵא ָלתִי‬
‫שׁתִי"‪) :‬פרק ז(‪ .‬אבל בעצם‪ ,‬היא‬
‫ו ְ ַעמִּי ְבּ ַב ָקּ ָ‬
‫לא בקשה מאחשורוש‪ ,‬הפניה היתה למלך‬
‫מלכי המלכים‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‪ ,‬בתפילה‬
‫אליו‪ .‬וכתרגום יונתן על מגילת אסתר‬
‫)פרק ז פסוק ג( 'וזקפת אסתר ית עינהא‬
‫כלפי שמיא ואתיבת אסתר מלכתא ואמרת‬
‫אין אשכחית רחמין קדמך מלכא רמא ואין‬
‫קדם מלכא דארעא שפיר תתיהב לי שזיב‬
‫נפשי מן ידוי דסנאה בשאלתי ופורקן עמי‬
‫מן ידוי דבעל דבביה בבעותי'‪) :‬פירוש‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫אסתר הרימה את עיניה לשמים ואמרה אם‬
‫אמצא רחמים לפניך‪ ,‬מלך עליון‪.(..‬‬
‫וכדברי הגאון מוילנא זצ"ל‪' :‬ודע‪ ,‬שכל‬
‫הצדיקים היה דרכם לכשידברו דברים לפני‬
‫המלך‪ ,‬היה לבם ומחשבתם דבוק לקדוש‬
‫ברוך הוא יתברך שמו וכן היה אצל אסתר‪,‬‬
‫שלבה היה לקדוש ברוך הוא'‪ .‬הפניה היתה‬
‫כלפי אחשורוש‪ ,‬אבל המחשבה כלפי ה'‬
‫יתברך‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬מותר לאדם להשתדל‪ ,‬אך צריך‬
‫לזכור תמיד שהישועה היא אך ורק ביד ה'‬
‫יתברך‪ .‬היא לא תוצאה של ההשתדלות‬
‫ומבלעדי ה' יתברך ‪ -‬אין קיום לישראל‬
‫כלל‪ .‬כי עם ישראל‪ ,‬הוא במצב של אין‬
‫אונים‪ .‬ולכן ההשתדלות רצויה‪ ,‬כאשר‬
‫המשתדל יודע בבירור‪ ,‬שרק ברצות ה'‬
‫יתברך‪ ,‬תבוא ישועת ה' כהרף עין‪.‬‬
‫אנחנו צריכים לעשות השתדלות‪,‬‬
‫אבל לא לתלות בהשתדלות כלל וכלל‪,‬‬
‫אלא לתלות בטחוננו בה'‪ ,‬שרואה את‬
‫השתדלותנו והוא יביא את הישועה לבדו‪.‬‬
‫כך זה בכל תחומי החיים‪ ,‬גם כשאדם‬
‫עושה עסק‪ ,‬הוא חושב שהוא בודק בעזרת‬
‫המחשב אם הנתונים נכונים ועפ"י זה‬
‫הוא מחשבן מהלכים‪ .‬צריך לדעת‪ ,‬אפילו‬
‫שעשית את החשבון בטוח ונכון‪ ,‬חף מכל‬
‫טעות – הכל זה ישועת ה' ורק לו לבדו‬
‫היכולת והממשלה‪.‬‬
‫הרבה עשו חשבון נכון והפסידו הכל‪.‬‬
‫הרבה אנשים תכננו מהלכים נכונים והכל‬
‫השתבש‪ .‬מי שעיניו נשואות לקדוש ברוך‬
‫הוא תמיד‪ ,‬הוא יודע ש"אֵין עוֹד ִמ ְלּבַדּוֹ"‪,‬‬
‫הקדוש ברוך הוא אומר‪ :‬אם אתה סומך‬
‫עלי ומבין שאני אבא שלך ‪ -‬אני אטפל‬
‫בך‪ .‬אבל אם אתה בטוח וסומך על עצמך‬
‫ אינך צריך לי‪ .‬אב שבנו לא עובד והוא‬‫סמוך על שלחנו‪ ,‬הוא דואג להאכילו‬
‫ולהשקותו ולהלבישו‪ .‬אבל אם הבן כבר‬
‫עובד ומרויח בעצמו‪ ,‬האב לא דואג יותר‬
‫למחסורו וחסל!‬
‫ואכן‪ ,‬כך אומר רבנו בחיי בספר חובת‬
‫הלבבות )שער הבטחון‪ ,‬הקדמה(‪' :‬מפני‬
‫שאם איננו בוטח באלקים‪ ,‬בוטח בזולתו‬
‫ומי שבוטח בזולת ה'‪ ,‬מסיר האלקים‬
‫השגחתו מעליו ומניח אותו‪ ,‬ביד מי‬
‫שבטח עליו'‪ .‬האדם צריך להיות שוטה‬
‫גדול ולעשות טעות מרה‪ ,‬שלא לסמוך על‬
‫הקדוש ברוך הוא ולסמוך על עצמו ואו על‬
‫מישהו אחר‪.‬‬
‫ממרדכי ואסתר‪ ,‬למדנו פרק חשוב‬
‫בבטחון בה' יתברך‪ ,‬כיצד עלינו לסמוך‬
‫רק על הקב"ה ובכל מצב‪ ,‬גם במצב של‬
‫סכנה לכלל האומה הישראלית‪ ,‬כי "אֵין‬
‫לּבַדּוֹ"‪■ .‬‬
‫עוֹד ִמ ְ‬
‫דיסק מעלף של צחוקים ליום פורים משל בליווי מוסיקה לטלפון‪036777779 :‬‬
‫הרב אמנון יצחק‬
‫זכרון עולם‬
‫המעונין לתרום להפצת גליונות 'גנזי המלך' הבאים לעלוי נשמה‪ ,‬ליום זכרון‬
‫או להצלחתו‪ :‬יתקשר לטל'‪ 036762226 :‬למחלקת 'גנזי המלך'‬
‫גליון זה "גנזי המלך" מוקדש לעילוי נשמתם של הנפטרים המצוינים כאן‬
‫‪this booklet is sponsered for the memory of:‬‬
‫ג'יאני מוסכתי בן כוסטנצא‬
‫שיזכו כל עם ישראל לברכה שלמה‬
‫‪Gianni Moscati ben Costanza‬‬
‫אזורא נחום בן ג'מא ומשפחתו‬
‫להצלחה ופרנסה טובה‬
‫‪Azura Nahum and his family‬‬
‫יהודית חכמון בת גמילה ובנותיה‬
‫לפרנסה וחיים טובים‬
‫‪Jeudit Hakmun bat Gamila‬‬
‫‪and her daughters‬‬
‫ג'יובני אמתי בן קרלא‬
‫לזכות לחזור בתשובה שלמה‬
‫‪Giovanni Amati ben Carla‬‬
‫אדי מסיקה בן ג'יוליה‬
‫לזיווג הגון כדי לבנות בית כשר בישראל‬
‫‪Eddy Messica ben Giulia‬‬
‫מרטינה די קסטרו בת סברינה‬
‫לרפואה שלמה‬
‫‪Martina Di Castro bat Sabrina‬‬
‫דב חיים דבש בן מיכול מינא‬
‫לפרנסה טובה ולבנות בית כשר ונאמן‬
‫‪Dov Haiim Devash ben‬‬
‫‪Micol Mina‬‬
‫אילן חי דבש בן ג'לסומינה ושותפו סימו‬
‫נאזי נעמן בן לאורא ‪ -‬לפרנסה טובה‬
‫‪Ilan Hai Devash ben Gelsomina‬‬
‫‪and his associate Simo Nesi‬‬
‫‪Naaman ben Laura‬‬
‫דוד אידורד פדלון בן רינה ומשפחתו‬
‫לרפואה ופרנסה טובה‬
‫‪David Eduard Fadlun ben Rina‬‬
‫‪and his family‬‬
‫השותפים ‪ :‬לאונה סונינו בן ג'יוליה – אלדו‬
‫אמתי בן אוג'ניו – אדורדו ספדיה בן אמליה‬
‫לחיים טובים‬
‫‪Leone Sonnino ben Giulia‬‬
‫‪Aldo Amati ben Eugenio‬‬
‫‪Eduardo Safdie ben Emilia‬‬
‫יוסף קלוסקי בן אברהם ואשתו דניאלה בת‬
‫ג'יוליה לזכות בבן זכר‬
‫‪Yosef Calosky ben Avraham and his‬‬
‫‪wife Daniela bat Giulia‬‬
‫סטפנו קלאו בן פראנקה‬
‫לפרנסה טובה וחיים טובים למשפחתו‬
‫‪Stefano Calo’ ben Franca‬‬
‫אנריכו אהרון מג'יאר בן רוזא‬
‫לעלוי נשמתו‬
‫‪Enrico Aaron Magiar ben Rosa‬‬
‫ונדא פוג'אטו בת אלאונורה‬
‫לעלוי נשמתה‬
‫‪Wanda Poggetto bat Eleonora‬‬
‫דינה סרור בת מסעודה ובנו‬
‫משה בנדוד בן דינה ‪ -‬לעלוי נשמתם‬
‫‪Dina Seror bat Mesauda and his‬‬
‫‪son Moshe Bendaud ben Dina‬‬
‫יוסף אלקס מולאין בן דניאלה‬
‫להצליח בחיים‬
‫‪Yosef Alex Molayen ben Daniela‬‬
‫נואמי ג'רבי בת מרים‬
‫לעלוי נשמתה‬
‫‪Noemi Djerbi bat Miriam‬‬
‫מברך נחום בן מיסה ואשתו ג'מא בלולו‬
‫בת ג'ורא ‪ -‬לעלוי נשמתם‬
‫‪Mevorach Nahum ben Misa and his‬‬
‫‪wife Gemma Bellulu bat Giora‬‬
‫יעקב ג'קומו תראג'ינה בן אסתר‬
‫לעלוי נשמתו‬
‫‪Yaakov Giacomo Terracina‬‬
‫‪ben Ester‬‬
‫סמי בן חזנה‬
‫לעלוי נשמתו‬
‫מתחברים‪...‬‬
‫‡‪˜ÁˆÈ ÔÂÓ‬‬
‫‪·¯‰ ÌÚ‬‬
‫‪≤∑Ø∞≥Ø∞µ‬‬
‫·‪Ô¢‡¯ ÌÂÈ‬‬
‫‪≤∞∫≥∞≠· ˙ÈÎÂ˙‰ ˙ÏÈÁ˙ ±π∫≥∞≠· ÂÁ˙ÙÈ ÌÈ¯Ú˘‰‬‬
‫באולמי לרום‬
‫לע"נ ר' שלום בן לאה‪ ,‬ר' נח בן כאזלה‬
‫סיסנא בת כאזלה‪ ,‬חלביה בת רחל‬
‫בחסות‬
‫שיווק מזון בע"מ‬
‫רח' הרצל ‪167‬‬
‫רחובות‬
‫‪ c‬כל הזכויות שמורות לארגון "שופר" הערב מאובטח דמי כניסה ‪ 15‬ש"ח לכיסוי ההוצאות‬
‫‪WWW.SHOFAR.NET‬‬
‫˘‪‡¢ËÈÏ‬‬
‫בתוכנית‬
‫‪$‬‬
‫"כח כפלים"‬
‫סוף שבוע ששי שבת חינם‬
‫קלטות וידאו‪ ,CD ,‬טייפ‪ ,‬ספרים חינם‬
‫טיול לאתרים בצפון חינם‬
‫מנוי שנתי לעתון חינם‬
‫מנוי לגנזי המלך חינם‬
‫מנוי שנתי חינם‬
‫גנזי המלך חינם‬
‫‪42‬‬
‫‪ 41‬קובץ שבועי בעניני יהדות מהוצאת‬
‫מהוצאת‬
‫‪ 39‬קובץ שבועי בעניני‬
‫‪40‬‬
‫שבועי בעניני יהדות מהוצאת‬
‫יהדות קובץ‬
‫קובץ עותקים‬
‫הארץ ב‪90,000-‬‬
‫מופץ בכל ‪38‬‬
‫שבועי בעניני יהדות מהוצאת‬
‫מופץ בכל הארץ ב‪ 90,000-‬עותקים‬
‫קובץ שבועי בעניני יהדות מהוצאת‬
‫מופץ בכל הארץ ב‪ 90,000-‬עותקים‬
‫מופץ בכל הארץ ב‪ 90,000-‬עותקים‬
‫להזמנת עלונים ולפרסום טל‪ 03-6762226 :‬מופץ בכל הארץ ב‪ 90,000-‬עותקים‬
‫משל הבן העשיר והבן העני‬
‫מוסר"‬
‫תקחי‬
‫בתאותי‬
‫אדםאך תיראי‬
‫"אמרתי‬
‫כלהרבההמצות‬
‫לקיום‬
‫המפתח‬
‫הענו מכל‬
‫שמצות יום‬
‫בכל‬
‫מהדהדת‬
‫היתה עם‬
‫באחרים תמיד‪,‬‬
‫ויוםקיימו‬
‫התוכחה שהם‬
‫אמרו‬
‫ישראל‬
‫קול גדולי‬
‫של‬
‫עצותיו‬
‫מקבלעלאת‬
‫הוא‬
‫כאשר‬
‫מידת הענוה של משה מתגלה במלוא‬
‫בענין‬
‫תעשהיצחק‬
‫אל אמנון‬
‫עליךהרב‬
‫ששנוא של‬
‫מהרצאה‬
‫לעצמם‪.‬‬
‫תועלת‬
‫לזולתשזו תמצית כל התורה כולה?‬
‫הדאגהלהבין‬
‫כיצד ניתן‬
‫לחברך"‬
‫תמצית"מה‬
‫הסתכלות‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫אלא בשביל‬
‫העולם‬
‫אומות‬
‫באים‬
‫יסורין‬
‫עצמתה"אין‬
‫אמרו חז"ל ‪:‬‬
‫אברים אפילו‬
‫ברמ"ח‬
‫חודרת‬
‫תשובה‪.‬‬
‫הרהורי‬
‫ומכניסה בנו‬
‫בכל יום‬
‫מהדהדת‬
‫קול‬
‫יצחק בת‬
‫מהרצאותיו‬
‫באחת‬
‫נכונהאמנון‬
‫יתרו שטעה כל ימיו‪ .‬דברי חזוק של הרב‬
‫בהרצאה‬
‫מסביר‬
‫יצחק‬
‫התעוררותאמנון‬
‫הרב‬
‫"לא תקבל ממני‬
‫לו האב‪:‬‬
‫הכסף"‪ .‬אומר‬
‫עם‬
‫שני בנים נשואים‪ ,‬מכובדים עומדים לקבל את האורחים‬
‫מתוךאחד‪ ,‬היו‬
‫לאב‬
‫הרצאה‬
‫רמ"חיצחק‬
‫הרבשכןאמנון‬
‫הטבע‪.‬‬
‫לדרך‬
‫באסון שמחוץ‬
‫ר'שעים מ'לאים ח'רטות‪ .‬דברי‬
‫ראשיעשירתיבות‪:‬‬
‫ביותר‬
‫הרשע‬
‫בלב‬
‫"וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר‬
‫אמר‪ :‬ויבחר משה אנשי‬
‫ויתן אתם ראשים על העם‪,‬‬
‫מאות‪ ,‬שרי חמשים ושרי עשרת‪.":‬‬
‫משה רבנו מקבל‬
‫שרים על ישראל כדי שלא יבול בעבודת ה'‬
‫באומרו למשה רבנו‪ :‬קבל‬
‫ובזכותה הקב"ה יהא עמך‪.‬‬
‫יתרו היה כהן במדין‪,‬‬
‫הוא עבד כל עבודה‬
‫אחת‪ ,‬ראה שאין בה ממש‬
‫שניה‪ ,‬אין בה ממש ‪-‬‬
‫וכן הלאה‪ ,‬עד שראה‬
‫עבודה זרה‪ ,‬זרק הכל‬
‫משה רבנו והחזירו בתשובה‪.‬‬
‫אבל זה האיש יתרו‪,‬‬
‫מדין וחשוב מאד במקומו‪,‬‬
‫לאורך כל הדרך‪ .‬כשפרש‬
‫כולם נידוהו‪ ,‬ובנותיו‬
‫כן בצאתן לשאוב מים‪,‬‬
‫והושיען מיד הרועים‪.‬‬
‫משה רבנו‪ ,‬האיש שהקב"ה‬
‫פה אל פה כדבר איש אל‬
‫ה' יביט"‪ .‬הוא שמוריד‬
‫השמים לעם ישראל‪ ,‬נלחם‬
‫איש האלוקים‪ ,‬איש האמת‬
‫שכל מהלך חייו היה בטעות‬
‫שמע בקלי איעצך ויהי‬
‫לי עצה בשבילך וה' יהיה‬
‫לי‪ -‬ומשה שומע לו‪.‬‬
‫היתכן? אדם שכל‬
‫לאדם המורם מכל‪ ,‬הנבחר‬
‫ונותן לו עצה והוא‬
‫לעצתו? אנחנו לחכמים‬
‫שכן לטפשים ועל אחת‬
‫ולמטעים‪ .‬כיצד משה‬
‫יתרו? ועוד נקראת הפרשה‬
‫על העצה שהוא נתן לו?‬
‫פשוט מאד‪ :‬משה‬
‫מכל האדם אשר על פני‬
‫הענוה אין לה שעור‪ .‬היא פותחת בפני‬
‫האדם את הכל‪ .‬אדם יכול להגיע לאמת‬
‫ולכל מעלה‪ ,‬בעולם הזה ובעולם הבא‪ ,‬אם‬
‫הוא מחובר למידת הענוה‪.‬‬
‫אחד עשיר ואחד עני‪ .‬שניהם גרו בארה"ב‪ .‬זרי פרחים ופתאם מגיעה לימוזינה ארוכה דולר אחד"‪" .‬מה? אבא אתה שקרן? אבא‪,‬‬
‫שלמה המלך‪ ,‬החכם מכל אדם‪ ,‬אומר‪ :‬יכול להיות יותר מכוון לשמים? לב ענו‪.‬‬
‫העולם כולו‪,‬‬
‫אלףלכל‬
‫לתרום‬
‫למדניוהנהצריךאנילהשתדל‬
‫לכבודך‪ ,‬אםמאתנו‪ ,‬על פי מעשינו‪ .‬גם הטבע‪ ,‬גם הבריאה‪,‬‬
‫ואומר לו‬
‫הלל הזקן‬
‫דולר רק‬
‫הוצאתי ‪250‬‬
‫זה‪ ,‬מי?‬
‫שואלים‪ :‬מי‬
‫כולם‬
‫מי שאינו ענו והוא בעל גאוה‪ ,‬הוא עושה‬
‫שום דבר הוא לא צריך‪" .‬יגע בהרים‬
‫שכלעצמו‪.‬‬
‫משפחתו ולו‬
‫לסביבתו‪,‬‬
‫ההוצאותהכל מושפע על ידי האדם ובפרט ע"י שומרי‬
‫כלהזקן אומר‬
‫אחת‪.‬עםהלל‬
‫קרוביו‪,‬במפורש‬
‫כותב לי‬
‫לחברה‪ ,‬היית‬
‫המשפחה‪,‬לוכולם לא‬
‫העשיר‪,‬‬
‫לכבוד עצמו ולא לכבוד שמים‪ .‬אדם שהוא‬
‫הוא נוגע כביכול באיזה הר‪ ,‬לבה‬
‫כך"‪ .‬התורה והמצות‪ ,‬בשעה שהם מקיימים את‬
‫לחברך"‪,‬‬
‫נוצציםתעשה‬
‫אל‬
‫כישרונות ‪-‬‬
‫הייתי יש‬
‫לא ולתת‪.‬‬
‫לתת‬
‫שישראל‬
‫בשעה‬
‫מצלחת‪,‬‬
‫וגזרתה‬
‫קונהלוומבזבז כל‬
‫העיקראני‬
‫אבל עליך‪,‬‬
‫כל הבן‬
‫זוהיזה‬
‫"אוהו‪,‬‬
‫וזוהרים‪.‬‬
‫ענו‪ ,‬אפילו ממעיט‪" ,‬רחמנא לבא בעי"‪.‬‬
‫שוטפת כפרים‪" .‬המביט לארץ"‬
‫השפיע לו "מההתורה‪ ,‬שהיא היסוד של כל הבריאה כולה‪.‬‬
‫לארץ'‪.‬ותלמד‪.‬‬
‫פירוש‪ ,‬לך‬
‫התורה כולה והשאר‬
‫כלומר‪ :‬כשלא‬
‫דבריזהתורה‬
‫השם האב‪:‬‬
‫כולם‪ .‬לו‬
‫צריך לחלוק אותם עם אומר‬
‫הקב"ה רוצה את לבו של האדם ולא רק את‬
‫נופלים‪ .‬מפעיל 'וינטלנטור' ומגיע‬
‫הלל‪.‬‬
‫ואםישראל‬
‫גדול‬
‫הבתאת‬
‫לכם‬
‫ההוצאות אבל הקב"ה אומר במפורש "והלכת‬
‫וכן על זה‬
‫את הבת‬
‫שומעים‬
‫קול‪.‬‬
‫המעשה החצוני‪.‬‬
‫שנזקקים‪ .‬כל‬
‫לאלה כתבתי?‬
‫ממון ‪ -‬צריך ליתן אני‬
‫מה זה הוריקן? כולה‪ ,‬חול ורוח‪.‬‬
‫ללמוד את‬
‫שלכבודי‪ ,‬אני משלם! כלבדרכיו"‪ .‬יש מצוה מן התורה שאנחנו נלך‬
‫הדרך‪.‬‬
‫חירותכלממלאך‬
‫ומבקשיםהגלות‪,‬‬
‫חרות מן‬
‫'מהי ענוה? הכנעה ושפלות הנפש‬
‫אחת‪ .‬עוד היום‬
‫על רגל‬
‫מכוח היובדרכי השם יתברך‪ .‬מה זה "והלכת בדרכיו"?‬
‫ההוצאותחזק‬
‫אצל רובנו‪ ,‬כוח הנטילה‬
‫וחשוב עצמו כאין‪ .‬אדם חייב במדה זו בכל‬
‫היסורין'‪.‬‬
‫הו המיקסר הכי הרסני שיכול להיות‪ .‬המות וחרות מן‬
‫בהרבההוצאת‬
‫שאתה‬
‫משליך את‬
‫והוא לא‬
‫לכבודך‪ ,‬לא לכבודי‪ .‬אם היית 'מה הוא רחום אף אתה היה רחום‪ ,‬מה‬
‫עת ובכל זמן ולהיות "נבזה בעיניו ושפל‬
‫אדם לפני‬
‫המותהבןויאמר‬
‫מלאך‬
‫נתוודענו לגלי צונמי כתוצאה‬
‫בראתני "מה‬
‫"לחנם תשובה‪:‬‬
‫לו‬
‫דואג לכבודי‪ ,‬לא היית מבזה הוא חנון אף אתה היה חנון‪ ,‬מה הוא גומל‬
‫רוח ורך הלבב ורוח נשברה"‪ .‬שרש הענוה‬
‫ששנואהקב"ה‬
‫בעוה"ז"‪,‬‬
‫הגמרא‬
‫שואלת‬
‫זועות"‬
‫"מאי‬
‫התורה‬
‫כל‬
‫זוהי‬
‫לחברך"‪.‬‬
‫אותי כך‪ ,‬שאחיך יגיע על חסדים‪ ,‬אף אתה היה גומל חסדים'‪.‬‬
‫ושקט‬
‫זו‪ ,‬שיחשוב מעצמו‪ ,‬בשעה שהוא שלו‬
‫"על כל העובדי גלולים שלחתיך‪,‬‬
‫דף נט'‪ .‬אמר רב קטינא "גוהא"‬
‫ובריא ועשיר‪ ,‬שהבורא ברוך הוא הטיב‬
‫עלמה‬
‫כולה?‬
‫אמנם כל‬
‫זאת אומרת אנחנו צריכים להיות כמו‬
‫הלוחות"‬
‫התורהחרות‬
‫שנתתי לה‬
‫זו‬
‫עגלה‪ ,‬עני‪ ,‬עם בלויי סחבות‪.‬‬
‫בלשונם קורין רעידת אדמה גוהא(‬
‫עמו טובה שהוא אינו ראוי לה'‪ .‬אם‬
‫הקפדה‬
‫כך?עם‬
‫מה‬
‫אם היית דואג לכבודי‪ ,‬היית הקב"ה‪ .‬הוא ברא את העולם בחסד‪" .‬עולם‬
‫טהרה‪,‬אלקים‬
‫עלאמרתי‬
‫"אני‬
‫דכתיב‪:‬‬
‫את‬
‫זוכר‬
‫שהקב"ה‬
‫"בשעה‬
‫ממשיכה‪:‬‬
‫שלוה‬
‫מישהו מאיתנו מרגיש שיש לו‬
‫יום‬
‫השנה‬
‫ראש‬
‫פסח‬
‫עם‬
‫קונה גם לו‪ ,‬היית מלביש חסד יבנה"‪ .‬אף אחד לא הכריחו‪ ,‬הוא לא‬
‫עליון כלכם"‪ .‬חבלתם מעשיכם?‬
‫ונחת ובריאות ועשירות‪ ,‬בדרך כלל‬
‫בניו ששרויים בצער בין אומות העולם‬
‫מאכלות אסורות ?‬
‫אותו ואת משפחתו‪ ,‬דואג היה חייב לאף אחד כלום והקב"ה רוצה‬
‫שופר‪,‬תמותון"‪.‬‬
‫תקיעתכאדם‬
‫כפור‪" ,‬אכן‬
‫הוא תולה את זה בחכמתו‪ ,‬בעצתו‪,‬‬
‫מוריד שתי דמעות לים הגדול וקולו‬
‫לרעך כמוך‬
‫"ואהבת‬
‫אמר‪:‬‬
‫שגם הוא יבוא עם רכב כזה‪ ,‬מאתנו שגם אנחנו נתנהג כמותו‪ ,‬בחסד‪.‬‬
‫זה תורת‬
‫לתורה‪,‬‬
‫להתחבר‬
‫שזוכה‬
‫ביזמתו‪ ,‬בכשרונותיו‪ .‬אבל בעל הענוה‬
‫והיינו‬
‫סופו‬
‫ועד‬
‫העולם‬
‫מסוף‬
‫נשמע‬
‫זה‬
‫אבל‬
‫התורה‪,‬‬
‫כל‬
‫לא‬
‫זה‬
‫בתורה"‪.‬‬
‫גדול‬
‫כלל‬
‫זה כבודי‪ ,‬שהילדים שלי כלם להיות משפיעים על הזולת‪ .‬כל אחד לפי‬
‫לו כמו שכתוב בגמרא במועד‬
‫יודע שכל השלוה והמנוחה והבריאות‬
‫גוהא"‪ .‬תוצאות אסון זה הינם בהיקף‬
‫אבל‬
‫פרטים‪.‬‬
‫מלאך עוד‬
‫תחתיו יש‬
‫מה שהשם חנן אותו‪ :‬בחכמה‪ ,‬בתבונה‪ ,‬באון‬
‫לתנאים‪,‬‬
‫ומתחנן‬
‫המות‬
‫בא‬
‫יהיו מסודרים‪...‬‬
‫– הכל מתנה מאת ה' יתברך ולא עוד‪,‬‬
‫מפחיד כשל פצצות האטום בנגאסקי‬
‫כיוןכולה‪.‬‬
‫התורה‬
‫זוהי כל‬
‫אחרי מאה עשרים שנה ובהון‪ .‬מה שהשם חנן אותו הוא צריך להיות‬
‫שהוא בא למלא‬
‫הנשמה‪,‬‬
‫הלל מפליג ואומראת‬
‫אלא שהוא לא ראוי לזה‪ .‬אל תסתכל‬
‫והירושימה יחדיו ללא מלחמה כלל‪.‬‬
‫הספור הזה‬
‫היו לנו את‬
‫מספרת‬
‫מערת‪ ‬הלל‪ ‬הזקןיש משפיע לזולתו‪.‬‬
‫שרחמו עליו‬
‫שדחוהו והיו‬
‫אנחנו נגיע לעולם האמת‪,‬‬
‫מה עשית – אלא כמה חובותיך‪.‬‬
‫בשו"ע אורח חיים סימן רכז'‪ :‬על‬
‫מה אמר הלל הזקן לנכרי? "מה‬
‫הנשמה‪ ,‬שכל מי שעוסק בתורה‬
‫כאלה שיבואו על לימוזינה‬
‫'עיקר הענוה – שיכנע לאותם שהם‬
‫רעידת האדמה מברך‪.." :‬עושה מעשה‬
‫מרוציםששנוא עליך לא תעשה לחברך"‪ .‬פירוש‬
‫מעלה‪,‬עדין‬
‫לבית דין של מבין‪,‬‬
‫תחתיו בני ביתו‪ ,‬פועלים שתחתיו‪,‬‬
‫בראשית" ואם ירצה "שכחו וגבורתו‬
‫חפץ‪ :‬כמוהדברים‪ :‬אתה צריך להסתכל על חברך‬
‫משאיות על‬
‫ככל הילדים‬
‫לנו תורה כזאת‪ ,‬איך אנחנו לא‬
‫עובדיו‪ ,‬ענים המתפרנסים ונהנים ממנו‬
‫שלכלמצות‪,‬‬
‫בקושי מדבר‪ ,‬אומרועם‬
‫מלא עולם"‪.‬‬
‫תראוכלכמהבגובה העינים‪ ,‬שוה מול שוה‪ ,‬לא מעליו ולא‬
‫דבר‪.‬קודם‬
‫על כל‬
‫אליה? שלי‪ ,‬זה שלי‪ .‬מתוכח‬
‫זה‬
‫והוא אינו צריך להם ואינו ירא להם‪.‬‬
‫איך אנחנו לא מתחברים‬
‫ויתפארו‪:‬‬
‫טווסים‬
‫אפסיות האדם ותהלתו המדומה‪,‬‬
‫בחיים‪ .‬יסתכלו עליהם ויגידומחפש מה תוכל להיות נסעד ממנו‪ ,‬מקבל‬
‫יש אם אדם נכנע לאלה שהם מתחתיו – זוהי‬
‫בכל יום ויום בת קול יוצאת‬
‫התרברבותו וגבהות לבו‪ ,‬להלך‬
‫כבר לא!ונתמך‪ ,‬אלא כשם שאתה לא רוצה שיעשו‬
‫כשאנחנו‬
‫ענוה‪ ,‬זוהי עיקר הענוה‪ .‬והנכנע לאלמנות‬
‫ואימתי? בזמן שהחמה זורחת‬
‫שמים?‬
‫לכבוד ה'‪ ,‬לשם‬
‫בעולם לא לו‪ ,‬מבלי להרים עיניו אל‬
‫שיהיה'אני‬
‫ואפסיעדן‪,‬עליך חשבונות צדדיים ביחסים‪ ,‬אלא בכונה‬
‫ולגרים וסובל את טורחם ומשאם והשומע‬
‫לכם גן‬
‫על ולומר "מה רבו מעשיך ה' מאד‬
‫חרפתו ואינו משיב מחמת גודל ענותנותו‬
‫מאתנו? ה'בדיוק‬
‫יתברך‪.‬ישירה‪ ,‬כך אתה חייב להתנהג כלפי זולתך‪,‬‬
‫מסתכלים לדעת ולחקור את‬
‫זה לא לכבוד‬
‫מחשבותיך איש בער לא ידע וכסיל‬
‫– זוהי ענוה ישרה מאד'‪.‬‬
‫מי מגיע? השכן שלכם‪,‬תסתכל בדיוק כמו שאתה רוצה שיסתכלו‬
‫'ויש עוד ענוה טובה מאד – מי שנכנע‬
‫מפחד‪,‬עליך‪' .‬מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'‪.‬‬
‫מה זה‬
‫כדמותו‪.‬‬
‫צריכים לדעת שהרהור אחד אם‬
‫רועד‬
‫פצוע‪ ,‬מדוכא‪,‬‬
‫מי לפני רבו ולפני חכמים ולפני צדיקים‬
‫הוא לא יודע כלום ולא עשהאם זה המפתח ‪ -‬אז את כל המצות שבין‬
‫וממשיכים איתו אפשר להגיע‬
‫ההולכים בדרכי ישרים וחושב בלבו – אלו‬
‫נשמה באפו‪ ,‬כי במה נחשב הוא?" כל‬
‫כן‪ ,‬זהאדם לחברו נוכל לשמור אם המפתח הזה‬
‫אותו?של‬
‫כדמותו‬
‫של זכויות‪ .‬ואנחנו מקבלים בכל‬
‫לו אתה מכיר‬
‫הם עבדי ה'‪ ,‬אלה משרתיו ואוהביו ובעבור‬
‫הזה חי בגלל שיש לו נשמה באפו‪,‬‬
‫כן‪ ,‬אתה ברא‬
‫הכללקרבבידך – הרי שאת כל המצות בין אדם לחברו‬
‫רבים ולא רק אנחנו‪ ,‬אלא גם‬
‫ניסיתאתפעם‬
‫זה ישפיל עצמו בפניהם ומכבדם‪ .‬גם זו‬
‫זה הכל! זה רק מה שהוא שוה‪ .‬סתום‬
‫אלקים‪ .‬גם‬
‫הקב"התקיים‪ .‬ואם מצות שבין אדם לחברו אתה‬
‫הרחוקים שזוכים לקבל אותו? דאגת לו? השפעת עליו? הרי‬
‫ענוה טובה לחשוב אכנע לפני חכמים‪,‬‬
‫האף דקה‪ ,‬תראה איך הוא מפרכס‬
‫אלקיםדואגמקיים‪ ,‬מצות שבין אדם למקום על אחת‬
‫אלא מה‪ ,‬הם לא שומעים‪ ,‬בגלל‬
‫אמרתישאתה‬
‫גם לזולתך‪ ,‬כמו‬
‫כדי שיקרבוני וילמדוני ויוכיחוני ויוליכוני‬
‫"תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא‬
‫לרעך כמוך"‪' ,‬כמוך ממש'‪.‬כמה וכמה‪.‬‬
‫אוטם על הלב‪ ,‬אז הם צריכים‬
‫בדרכי ה'‪ .‬ויש עוד ענוה טובה מאד – שיכנע‬
‫נמצא שאם תקיים את הכלל הזה "מה‬
‫הקדוש ברוך‬
‫את קול המוכיח ואז האזן של‬
‫לפני תלמידיו ויפרש להם כל סתום‪ ,‬לגדול‬
‫שנותר לנו כעת הוא להתכונן לבאות‬
‫הבריאה‪" .‬כל ששנוא עליך אל תעשה לחברך" הרי שזוהי‬
‫הנשמה‪ ,‬מתחברת ושומעת לקול‬
‫המשך בעמ' ‪6‬‬
‫לפי גודלו ולקטן לפי קטנו‪ .‬ויפרש ויחזור‬
‫פקוחות‪.‬‬
‫אחד‪ :‬אדםבאמת בעינים‬
‫פס' ה'(‪.‬‬
‫פ'‬
‫זכריה‬
‫יסורים באים‬
‫גדול רבי‬
‫קודם"‪ .‬אמר‬
‫שנקרא "כח הנתינה"‪ .‬שתה תחת רגליו"‪ .‬את הכל הקב"ה שם תחת כל התורה כולה‪ .‬ככה תוכל על רגל אחת‬
‫באדם‬
‫עוד כח‬
‫חיים‪.‬‬
‫אלקים‬
‫תורה'‪' .‬שמואל תני לה בשם ישדברי‬
‫מעלבונה של‬
‫דבר‬
‫להבין‬
‫"וצריך‬
‫שיבינו‪.‬‬
‫יפותיד'עד‬
‫)מלבי"םפנים‬
‫ויפרש‪ ,‬בסבר‬
‫"איןשאמרו‬
‫ישמעאלכמו‬
‫של גאוה‪.‬‬
‫יותר ממעשה‬
‫לאחריתם"‪.‬‬
‫יבינו‬
‫אמי‪ ,‬זאת‬
‫ישכילו‬
‫פצצות רבי "לו‬
‫מטוסים‪,‬‬
‫טנקים‪,‬‬
‫צריך‬
‫ההתעוררות לא‬
‫ישראל"‪ ,‬מידותהקב"ה‬
‫ואחדבשביל‬
‫המרבהאלא‬
‫'אחדהעולם‬
‫אומות‬
‫הכולל‪.‬רגלינו‪ .‬גם העליונים והמלאכים מושפעים לקיים את כל התורה כולה‪.‬‬
‫עםאדם‬
‫אומרת‬
‫'קלטת'לתת‪,‬‬
‫כח הפוך‪ .‬לתת‪,‬‬
‫הזה‬
‫בעולם‬
‫להרויח‬
‫יכול‬
‫אלה‬
‫הממעיט עם‬
‫רבותינועלז"ל‪:‬‬
‫זאת קול'‬
‫הכל‪' .‬בת‬
‫גימטריא‬
‫גוזרת‬
‫המלכות‬
‫אימתי‬
‫חכמובר‬
‫שמואל‬
‫ואח"כ‬
‫אחד‬
‫רגע‬
‫רק על‬
‫הוא‬
‫ובלבד שיכון לבו לשמים'‪ .‬מה המדד אצל ולעולם הבא ולשפר את סביבתו ויהיה‬
‫הקב"ה? האם לבו מכוון לשמים‪ ,‬איזה לב מקובל על הבריות וכולם יאהבוהו'‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫‪¢ ˙ÈÎÂ˙Ï Ô·˘Á ·ÂÈÁÏ ‰‡¯Â‰‬כח כפלים‪ÌÂÓÈÈÓ ‰˘ ͢ÓÏ ¢‬‬
‫תאריך‬
‫לכבוד בנק‬
‫כתובת הבנק‬
‫מס'‬
‫‪˜·· Ô·˘Á ßÒÓ‬‬
‫מס' הסניף‬
‫‪ .1‬אני‪/‬ו הח"מ שם בעל‪/‬י החשבון‬
‫רח'‬
‫מלא ושלח‬
‫משפחה‬
‫עיר‬
‫מיקוד‬
‫מס' זהות ‪ /‬ח‪.‬פ‪.‬‬
‫טל‪ .‬בבית‬
‫פלאפון‬
‫˜‪„Â‬‬
‫‪„ÒÂÓ‬‬
‫‪2 3 9 2‬‬
‫‪Ô·˘Á ‚ÂÒ‬‬
‫˜‪‰˜ÏÒÓ „Â‬‬
‫‪ÛÈÒ‬‬
‫·‪˜‬‬
‫‡‪‰¯·Á· Á˜ω Ï˘ ‰‰ÊÓ ßÒÓ Ø ‡˙ÎÓÒ‬‬
‫גליון ‪50‬‬
‫נותן‪/‬ים לכם בזה הוראה לחיוב חשבוני‪/‬נו הנ"ל בסניפכם‪ ,‬בגין תרומתי ל"שופר" בסכומים ובמועדים שיומצאו לכם מידי פעם בפעם באמצעי מגנטי‪ ,‬או רשימות ע"י "שופר" כמפורט מטה ב"פרטי ההרשאה"‪ (2 .‬ידוע לי‪/‬לנו כי‪:‬‬
‫א‪ .‬הוראה זו ניתנת לבטול ע"י הודעה ממני‪/‬מאתנו בכתב לבנק ול"שופר" שתכנס לתוקף‪,‬יום עסקים אחד לאחר מתן ההודעה בבנק וכן ניתנת לביטול עפ"י הוראת כל דין‪ .‬ב‪ .‬אהיה‪/‬נהיה רשאי‪/‬ים לבטל מראש חיוב מסוים ובלבד‪,‬‬
‫שהודעה על כך תימסר על ידי‪/‬נו לבנק בכתב‪ ,‬לפחות יום עסקים אחד לפני מועד החיוב‪ .‬ג‪ .‬אהיה‪/‬נהיה רשאי‪/‬ים לבטל חיוב‪ ,‬לא יותר מתשעים ימים ממועד החיוב‪ ,‬אם אוכיח‪/‬נוכיח לבנק‪ ,‬כי החיוב אינו תואם את המועדים או‬
‫הסכומים שנקבעו בכתב ההרשאה‪ ,‬אם נקבעו‪ (3 .‬ידוע לי‪/‬נו כי הפרטים שצוינו בכתב ההרשאה ומילויים‪ ,‬הם נושאים שעלי‪/‬נו להסדיר את המוטב‪ (4 .‬ידוע לי‪/‬נו כי סכומי החיוב עפ"י הרשאה זו‪ ,‬יופיעו בדפי החשבון וכי לא תישלח‬
‫לי‪/‬נו ע"י הבנק הודעה מיוחדת בגין חיובים אלה‪ (5 .‬הבנק יפעל בהתאם להוראות בכתב הרשאה זה‪ ,‬כל עוד מצב החשבון יאפשר זאת‪ ,‬וכל עוד לא תהיה מניעה חוקית או אחרת לביצוען‪ (6 .‬הבנק רשאי להוציאני‪/‬ו מן ההסדר‬
‫המפורט בכתב הרשאה זה‪ ,‬אם תהיה לו סבה סבירה לכך‪ ,‬ויודיע לי‪/‬נו על כך מיד לאחר קבלת החלטתו‪ ,‬תוך ציון הסיבה‪ (7 .‬נא לאשר ל"שופר" בספח המחובר לזה‪ ,‬קבלת הוראות אלו ממני‪/‬מאתנו‪.‬‬
‫פרטי ההרשאה‬
‫‪¨Â„ÚÂÓ ·ÂÈÁ‰ ÌÂÎÒ Æ±‬‬
‫יקבעו מעת לעת ע"י "שופר"‬
‫עפ"י )העקרונות לקביעתם(‪:‬‬
‫≤‪®‰Óȇ˙Ó‰ ˙ˆ·˘Ó· ÔÓÒ© ∫·ÂÈÁ‰ È˯٠Æ‬‬
‫∏≤§ ‪„ÈÁÈÏ ˙‡ÎÊ‬‬
‫∂‪‚ÂÊÏ ˙‡ÎÊ §µ‬‬
‫‪∫Íȯ‡˙· ·ÈÈÁÏ‬‬
‫∞≤ ‪˘„ÂÁÏ‬‬
‫∞≥ ‪˘„ÂÁÏ‬‬
‫"שופר" ארגון להפצת יהדות מתחייב בזאת שלא למשוך מעבר לסכומים המגיעים לו‪.‬‬
‫‪Ô·˘Á‰ ÈØÏÚ· ˙ÓÈ˙Á‬‬
‫תורם נכבד‪ ,‬שים לב ‪∞≥≠∂∑∑∑∑∑π ∫ÏË Æ˜¯· È· ≤∑±± Æ„Æ˙ ¢¯Ù¢¢Ï ÒÙÂˉ ˙‡ ÁÂÏ˘Ï ÍÈÏÚ ¢¯Ù¢¢ ͯ„ ˜·Ï ÚÈ‚‰Ï ‰¯ÂÓ‡ ÂÊ Ô·˘Á ·ÂÈÁÏ ‰‡¯Â‰‬‬