העלון לכל המשפחה הדרך אל המלך.

‫ע"ש אליעזר מאיר ליפשיץ הי"ד‬
‫העלון לכל המשפחה‬
‫נכון לעכשיו‬
‫בס"ד | שבת פרשת מטות כ"ג תמוז ה'תשע"ו | גליון ‪1079‬‬
‫חינוך‬
‫מוסריות‬
‫במצור‬
‫סידרת 'מלחמה ושלום'‬
‫נתן קוטלר | עמוד ‪4‬‬
‫זוהי רק ההתחלה‬
‫בוגרת מכון מאיר | עמוד ‪6‬‬
‫להפטרה‬
‫כניסת השבת מוצאי שבת‬
‫י‪-‬ם‬
‫‪20:19‬‬
‫‪ 19:01‬י‪-‬ם‬
‫ת”א‬
‫‪ 19:19‬ת”א ‪20:21‬‬
‫חיפה ‪ 19:13‬חיפה ‪20:22‬‬
‫הרב אלישע אבינר ‪ /‬עמוד ‪2‬‬
‫הרב זיו רוה ‪ /‬עמוד ‪3‬‬
‫תפקידו של‬
‫ירמיהו הנביא‬
‫הרב יואב אוריאל | עמוד ‪5‬‬
‫זוגיות‬
‫במלחמת מדין נאמר "וַ יְ ַד ֵּבר מ ֶֹׁשה ֶאל ָה ָעם ֵלאמֹר‬
‫ֵה ָח ְלצּו ֵמ ִא ְּת ֶכם ֲאנָ ִׁשים ַל ָּצ ָבא וְ יִ ְהיּו ַעל ִמ ְדיָ ן ָל ֵתת נִ ְק ַמת‬
‫ד' ְּב ִמ ְדיָ ן" (במדבר לא ג)‪ .‬רש"י מסביר‪ :‬נִ ְק ַמת ד' ‪-‬‬
‫שהעומד נגד ישראל כאילו עומד כנגד הקב"ה‪ ,‬ולכן‬
‫לא כתוב נקמת ישראל (עיין שפתי חכמים שם)‪ .‬גם‬
‫ֹאמר מ ֶֹׁשה‬
‫בפרשת בהעלותך נאמר "וַ יְ ִהי ִּבנְ ס ַֹע ָה ָארֹן וַ ּי ֶ‬
‫קּומה ד' וְ יָ פֻ צּו אֹיְ ֶביָך וְ יָ נֻסּו ְמ ַׂשנְ ֶאיָך ִמ ָּפנֶ יך" (במדבר י‬
‫ָ‬
‫לה)‪ .‬מפרש רש"י‪ְ :‬מ ַׂשנְ ֶאיָך ‪ -‬אלו שונאי ישראל שכל‬
‫השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם‬
‫"ּומ ַׂשנְ ֶאיָך נשאו ראש על עמך יערימו סוד"‬
‫שנאמר ְ‬
‫(תהילים פג)‪.‬‬
‫משה רבינו ועם ישראל הבינו שהבאים להילחם‬
‫בישראל נלחמים בקב"ה‪ ,‬כי שם ד' נקרא עלינו‪ .‬כפי‬
‫שאמר דוד לגלית הפלשתי לפני שהרגו "אתה בא אלי‬
‫בחרב בחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם ד' צבאות‬
‫אלקי מערכות ישראל אשר חרפת" (שמואל א‪ ,‬יז מה)‪.‬‬
‫נכון לעכשיו גם מלחמות ישראל בימינו‪ ,‬ממלחמת‬
‫השחרור דרך כל המלחמות שהיו‪ ,‬כולל הפיגועים‬
‫והאיומים עלינו‪ ,‬אויבי ישראל הנלחמים בנו אמנם‬
‫באים בשם 'אללה' אבל באמת הם נלחמים באלקי‬
‫ישראל‪ ,‬אלקי אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬שהוא אדון הכל‪,‬‬
‫כדברי דוד המלך ע"ה "למה רגשו גוים ולאומים יהגו‬
‫ריק יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ד' ועל‬
‫משיחו" (תהילים ב א)‪ .‬לעת כזאת עלינו להתאחד מיד‪,‬‬
‫כאיש אחד בלב אחד‪ ,‬על מנת לנצח ניצחון מוחץ את‬
‫אויבינו ותתקיים ההבטחה האלקית "תרועם בשבט ברזל‬
‫ככלי יוצר תנפצם" (שם ט)‪ ,‬ומתוך כך יתקדש שם ד'‬
‫בעולם ויכירו וידעו כל יושבי תבל כי ד' אלקי ישראל‬
‫מלך ומלכותו בכל משלה‪.‬‬
‫מהמצפה לישועה השלמה‬
‫"בין הזמנים"‬
‫והחופש הגדול‬
‫הדרך אל‬
‫המלך‪.‬‬
‫לפרשה‬
‫ככלי יוצר תנפצם‬
‫נא לשמור על קדושת הגליון‬
‫עזרה לזוג לאחר‬
‫לידה ראשונה‬
‫אסתר אברהמי | עמוד ‪6‬‬
‫מדור ילדים‬
‫עמוד ‪7‬‬
‫מערך הטלפניה במכון מאיר‬
‫ל‬
‫דרושים טלפנים‬
‫למחלקת התרומות‬
‫עת במכון מאיר מול מחשב‬
‫העבודה מתבצ‬
‫סים | משמרות צהרים‪ ,‬ערב‬
‫שכר בסיס ‪ +‬בונ‬
‫לוח ‪ SMS‬למס' ‪052 - 6267901‬‬
‫‪ mmtrumot@gm‬ניתן לש‬
‫קו"ח למייל ‪ail.com‬‬
‫לתרומות בטל' ‪ 02-6461320‬בבנק הדואר ח‪-‬ן ‪ 4-16179-3‬באתר ‪ MeirTV.co.il‬מאובטח‬
‫לפרסום בעלון ובאתר‪ :‬ברוך ‪ - [email protected] 02-6461300‬ההכנסות קודש למכון מאיר | תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד‬
‫המו''ל‪ :‬מכון מאיר טל' ‪ 02-6511906‬פקס ‪ 02-6514820‬אתר הבית ‪ MeirTV.co.il‬דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫שער‪ :‬חיים‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬תהילה ברנשטיין הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ | 0528908518‬העלון מופץ ב‪ 50,000-‬עותקים מודפסים | צילום תמונת‬
‫חזן ‪1‬‬
‫ובאמונה‬
‫באהבה‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫חינוך‬
‫הרב אלישע אבינר‬
‫"בין הזמנים" והחופש הגדול‬
‫החפיפה בין תקופת "בין הזמנים" של הישיבות לבין החופש‬
‫הגדול מעוררת שאלה נוקבת‪ :‬האם יש להם שורש משותף‪ ,‬טעם‬
‫משותף? החופש הגדול הוא חופש מלימודים‪ ,‬פסק זמן על מנת‬
‫להתאוורר ולנוח מהמתח הלימודי‪ .‬האם זוהי גם מטרת היציאה‬
‫של הישיבות ל"בין הזמנים"?‬
‫יש הסבורים שמקורה של היציאה ל"בין הזמנים" הוא בדברי רבא במסכת ברכות‪:‬‬
‫"אמר להו רבא לרבנן‪ :‬במטותא מינייכו‪ ,‬ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי‪ ,‬כי‬
‫היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא" (ברכות דף לה ב)‪ .‬תרגום‪ :‬רבא היה אומר‬
‫לתלמידיו ‪ -‬בבקשה מכם‪ ,‬בימי ניסן [ימי הקציר] ובימי תשרי [זמן דריכת הענבים‬
‫והזיתים] אל תיראו לפני [אלא תעבדו בשדה]‪ ,‬כדי שלא תהיו טרודים במשך כל‬
‫השנה בפרנסתכם‪ .‬רבא הציע לתלמידיו לעבוד בעונות החקלאיות הבוערות על‬
‫מנת שירוויחו כסף שיספיק להם למחייתם במשך שנה שלמה‪ ,‬ובכך ישתחררו‬
‫מדאגות פרנסה ויוכלו לשקוע בלימוד תורה‪ .‬בימים עברו‪ ,‬מי שעבד ‪ -‬עבד כל‬
‫שנה (בשדה או בבית המלאכה)‪ ,‬ומי שלמד ‪ -‬למד כל השנה ללא הפסקה‪ .‬רק‬
‫בעונות החקלאיות הבוערות עזבו תלמידי הישיבה את ספסליה ושבו לביתם על‬
‫מנת לעבוד בשדה ולהבטיח את פרנסתם לכל השנה‪ .‬היציאה ל"בין הזמנים" לא‬
‫נועדה לנופש ולאוורור אלא לתת מענה לאילוצים כלכליים‪.‬‬
‫אם דברי רבא במסכת ברכות הם המקור לנוהג הישיבתי לצאת ל"בין הזמנים"‬
‫מוסבר מדוע "בין הזמנים" חל דווקא בחודש תשרי ובחודש ניסן‪ ,‬חודשי העונות‬
‫החקלאיות הבוערות‪.‬‬
‫סיבה נוספת שהצדיקה בעבר את היציאה לבין הזמנים היתה המרחק בין‬
‫הישיבה לבית‪ .‬מרחק של עשרות ימי הליכה הבדיל בין הישיבה לבית‪ .‬לא היתה‬
‫כל אפשרות לקפוץ הביתה או לבקר את ההורים בשבת‪ .‬לכן‪ ,‬אחת לשנה או‬
‫פעמיים בשנה‪ ,‬אחזו התלמידים במקל הנדודים וצעדו ימים ושבועות לביתם‪.‬‬
‫מובן‪ ,‬שהביקור ארך כמה שבועות‪ ,‬ואז שבו התלמידים לישיבה לשנה נוספת‪.‬‬
‫גם לקביעת תחילת זמן הלימודים בראש חודש‪ ,‬הן בתחילת זמן חורף והן‬
‫בתחילת זמן קיץ‪ ,‬יש מקור קדום‪ .‬ר' יצחק מקורביל‪ ,‬בסמ"ק (סי' קלו)‪ ,‬כותב שאין‬
‫בזה ניחוש או שיקול אסטרולוגי‪ ,‬אלא "מה שנהגו קדמונינו להתחיל המסכתות‬
‫בראש חודש זהו להמתין הבחורים הבאים מחוץ לעיר ואף לסימן טוב"‪ .‬וכן פסק‬
‫(א)‬
‫הרמ"א (יו"ד קעט ב) "נהגו גם כן להתחיל ללמוד בראש חודש‪ ,‬כי אף על פי‬
‫שאין ניחוש יש סימן"‪.‬‬
‫החידה הגדולה היא ביחס לתקופת "בין הזמנים" השלישית‪ ,‬זו של אב‪ ,‬הקוטעת‬
‫את זמן קיץ חודשיים לפני היציאה ל"בין הזמנים" של תשרי‪ .‬אחת התשובות היא‪,‬‬
‫שהיו ישיבות (כגון‪ :‬ישיבות הונגריה) שתלמידיהם יצאו לבין הזמנים באב ולא‬
‫בתשרי אלא למדו ברצף מתחילת אלול עד ניסן‪ .‬את כל חגי תשרי עשו התלמידים‬
‫בישיבה‪ .‬בדור האחרון‪ ,‬צירפו יחד את כל המנהגים ‪ -‬ניסן‪ ,‬תשרי‪ ,‬אב ‪ -‬ונוצרו‬
‫שלוש תקופות של "בין הזמנים"‪.‬‬
‫בשם הרב ישראל יעקב קנייבסקי (ה"קהילות יעקב") מובא הסבר ל"בין הזמנים"‬
‫של אב‪ .‬זה התחיל עם התלמידים החסידיים שיצאו מהישיבה לשהות עם האדמו"ר‬
‫בחודש אלול‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬התדלדל מספר התלמידים בישיבה בחודש אלול‪.‬‬
‫נוסף על כך המצב הכלכלי של הישיבות לא היה מזהיר‪ .‬לכן בחרו לסגור לגמרי‬
‫את הישיבה באלול‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הצטערו על כך שחודש אלול ‪ -‬הסמוך לימים‬
‫הנוראים ‪ -‬איננו מוקדש ללימוד תורה‪ ,‬והעבירו את "בין הזמנים" מחודש אלול‬
‫לחודש אב‪ .‬אחרים סבורים ש"בין הזמנים" של אב הוא תופעה מודרנית שהושפעה‬
‫ממעבר התלמידים מבית הספר היסודי לישיבה הקטנה‪ ,‬או מהתיכון לישיבה‬
‫הגבוהה‪ .‬התלמידים סיימו את לימודיהם בקיץ וביקשו להצטרף לישיבה אחרי‬
‫חופשה קצרה ולא להמתין עד תחילת זמן חורף (חשוון)‪ .‬על מנת לאפשר את‬
‫השתלבותם בישיבה‪ ,‬התבקש "להמציא" תחילת זמן נוספת‪ .‬ההתחלה נקבעה‬
‫לראש חודש אלול‪ .‬ומכאן זה התגלגל גם להמצאת "בין הזמנים" נוסף‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הגרי"י קנייבסקי וראשי ישיבות נוספים ביטאו בפה מלא את רצונם‬
‫לבטל את "בין הזמנים" של אב אבל לא עלה בידם‪ .‬רצוי לציין‪ ,‬שיש ישיבות שאין‬
‫תלמידיהן יוצאים ל"בין הזמנים" בחודש אב‪.‬‬
‫בימינו‪" ,‬בין הזמנים" כבר איננו משרת את מטרתו המקורית ‪ -‬עבודה בשדה‬
‫על מנת להשתחרר מדאגות הפרנסה ‪ -‬אלא זהו סוג של נופש‪ .‬לכן‪ ,‬יש מגדולי‬
‫ישראל שמתנגדים בחריפות ל"בין הזמנים"‪ .‬ההתנגדות ל"בין הזמנים" לא התחילה‬
‫בימינו אלא לפני מאות שנים‪ .‬ועל כך במאמר הבא‪.‬‬
‫לתגובות‪ [email protected] :‬לב אבות ‪ -‬קו חם (חינם) להורים של מתבגרים‪ .‬המשיבים בקו‪:‬‬
‫רבנים‪ ,‬פסיכולוגים ויועצים‪ .‬טל'‪ .02-9973232 :‬אתר "לב אבות" ‪ levavot.org.il -‬אתר ‪ -‬מאמרים‬
‫ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך‪ ,‬רבנים ופסיכולוגים‪.‬‬
‫הרב דוד לנדאו | ממשנת הרצי"ה‬
‫"הּנֵ ה ַמ ְפ ִס ֵידי ַהּזְ ִריזּות ֵהם ֵהם ַמגְ ִּד ֵילי ָה ַע ְצ ָלה"‪.1‬‬
‫ִ‬
‫המפריע והמקלקל את הזריזות‪ ,‬הוא העצלה‪ .‬הזריזות‬
‫היא היפך העצלות‪ .‬ההנחה היסודית הזאת נאמרת באופן‬
‫פשוט מאוד‪ ,‬בעברית פשוטה המובנת לכל אחד‪ .‬אחר‬
‫כך‪ ,‬כלל גדול זה מתפרט‪.‬‬
‫ּגּופית‪ ,‬וְ ִׂשנְ ַאת‬
‫נּוחה ַה ִ‬
‫"וְ ַהּגָ דֹול ֶׁש ְּבכֻ ָּלם הּוא ַּב ָּק ַׁשת ַה ְּמ ָ‬
‫ַהּט ַֹרח וְ ַא ֲה ַבת ָה ִעּדּונִ ים ְּב ַת ְׁשלּום ָּכל ְּתנָ ֵא ֶיהם"‪ .‬הרצון‬
‫להרבות במנוחה מרגיל את העצל לעצלות‪ .‬עצלות‬
‫וזריזות הם שני הפכים‪ .‬זריז אינו עצל ועצל אינו זריז‪.‬‬
‫אפשר לנוח באופן נורמלי‪ ,‬אך כאן מדובר בשאיפה‬
‫"ּכי ִהּנֵ ה ָא ָדם‬
‫קיצונית של ריבוי מנוחה ושנאת הטורח‪ִ .‬‬
‫ּבֹוראֹו ּכ ֶֹבד ּגָ דֹול"‪.‬‬
‫בֹודה ִל ְפנֵ י ְ‬
‫ָּכזֶ ה וַ ַּדאי ֶׁש ִּת ְכ ַּבד ָע ָליו ָה ֲע ָ‬
‫עֹולם‬
‫נּוחה הּוא ָּב ָ‬
‫"וְ ָא ְמנָ ם ָצ ִריְך ֶׁשּיֵ ַדע ָה ָא ָדם ִּכי ֹלא ִל ְמ ָ‬
‫ַהּזֶ ה‪ֶ ,‬א ָּלא ְל ָע ָמל וָ ט ַֹרח"‪" .‬אדם לעמל יולד"‪ .2‬בגמרא יש‬
‫בירור האם הכוונה לעמל תורה‪ ,‬לעמל רוחני‪" ,‬אשרי מי‬
‫שגדל בתורה ועמלו בתורה"‪ ,3‬או לעמל פרנסה‪ ,‬דרך‬
‫ארץ‪ .‬מכל מקום הוא נולד לעמל‪ .‬העמל והטורח הם‬
‫עֹוׂשים‬
‫ּפֹוע ִלים ָה ִ‬
‫הכרח‪" .‬וְ ֹלא יִנְ ַהג ְּב ַע ְצמֹו ֶא ָּלא ִמנְ ַהג ַה ֲ‬
‫אכה ֵא ֶצל ַמ ְׂש ִּכ ֵיר ֶיהם"‪ .‬מי ששכור אצל מישהו ומקבל‬
‫ְמ ָל ָ‬
‫אֹומר‪'ֲ ,4‬אגִ ֵירי‬
‫ּש ָהיָה ֵ‬
‫"ּוכ ִענְ יָן ַמה ֶ ׁ‬
‫משכורת‪ ,‬ודאי יהיה זריז‪ְ .‬‬
‫יֹומא ֲאנָ ן'"‪ ,‬אנחנו שכירי יום‪ .‬אם יש עיכוב בסדר‬
‫ְד ָ‬
‫"ּוכ ֶד ֶרְך‬
‫העבודה והלימוד ביום‪ ,‬יש להשלים בלילה‪ְ .‬‬
‫‪ 2‬באהבה ובאמונה‬
‫"אדם לעמל יולד"‬
‫ּוׁשנָ ָתם‬
‫כֹות ֶיהם‪ֲ ,‬א ֶׁשר ֲא ִכ ָיל ָתם ְּב ִח ָּפזֹון‪ְ ,‬‬
‫יֹוצ ֵאי ַה ָּצ ָבא ְּב ַמ ַע ְר ֵ‬
‫ְ‬
‫מּוכנִ ים ְל ֵעת ְק ָרב‪ ,‬וְ ַעל זֶ ה נֶ ֱא ַמר‪,‬‬
‫עֹומ ִדים ָּת ִמיד ָ‬
‫ֲע ַראי‪ ,‬וְ ְ‬
‫יּוּלד'"‪.‬‬
‫ִ'ּכי ָא ָדם ְל ָע ָמל ָ‬
‫שאלה‪ :‬האם לא צריך להתענג בלימוד תורה?‬
‫רבנו‪ :‬כאשר אדם נהנה מלימוד תורה‪ ,‬יש לו תענוג‬
‫מיגיעה זו‪ ,‬מרץ ושמחה‪ ,‬ולא עצלות וחולשה‪.‬‬
‫"ּכ ָללֹו ֶׁשל ָּד ָבר‪ָ ,‬צ ִריְך ֶׁשּיָ ִׂשים ָה ָא ָדם ֶאת ַע ְצמֹו ֲע ַראי‬
‫ְ‬
‫בֹודה"‪ .‬העולם הזה הוא עראי‪ ,‬העולם‬
‫בּוע ָּב ֲע ָ‬
‫עֹולם וְ ָק ַ‬
‫ָּב ָ‬
‫הבא אינו עראי‪ .‬על הפסוק‪" :‬למען יאריכון ימיך" אומרת‬
‫הגמרא‪" :‬לעולם שכולו ארוך"‪ .‬העולם הבא הוא עולם‬
‫שכולו ארוך‪ ,‬ארוך‪ ,‬ארוך‪ ,‬ארוך מאוד‪ .‬העולם הזה הוא‬
‫בֹודה"‪ ,‬עבודת‬
‫בּוע ָּב ֲע ָ‬
‫עֹולם וְ ָק ַ‬
‫"ע ַראי ָּב ָ‬
‫קטן‪ .‬צריך להיות ֲ‬
‫ד'‪ ,‬עבודת הקודש‪ .‬יש סיפור מפורסם על ה'חפץ חיים'‬
‫זכרונו לברכה‪ .‬פעם בא אליו יהודי אורח מאמריקה‪ .‬שם‬
‫היו רבנים שהתרגלו הרבה שנים לחיים נוחים ומרווחים‪.‬‬
‫אותו ַר ַּבי היה אדם חשוב‪ ,‬מסודר בצורה יפה‪ ,‬והחליט‬
‫לעשות טיול בליטא‪ .‬ה'חפץ חיים' לא היה גר כמו הרבי‬
‫מאמריקה‪ ,‬אלא בדירה פשוטה‪ ,‬מרוהטת בפשטות עם‬
‫מעט רהיטים‪ .‬אמר לו הרבי‪ :‬איפה הרהיטים שלו? השיב‬
‫לו‪ :‬ואיפה הרהיטים שלך? – אני? אני במלון‪ .‬אני אורח פה‪.‬‬
‫אמר לו ה'חפץ חיים'‪ :‬גם אני אורח פה‪ .‬כשמרגישים ברור‬
‫שאנו אורחים בעולם הזה‪ ,‬לא צריכים הרבה לוקסוסים‬
‫"יִת ַר ֶּצה וְ ְיִס ַּת ֵּפק‬
‫והרבה הרחבות‪ .‬ההכרחי הוא מספיק ודי‪ְ .‬‬
‫עֹולם ְּב ַמה ֶּשׁ ִמזְ ַּד ֵּמן לֹו וְ יִ ַּקח ִמן ַה ָּבא ְּביָ דֹו‬
‫ְּב ָכל ִענְ יְנֵ י ָה ָ‬
‫אכה וְ ֶל ָע ָמל"‪ .‬עד‬
‫נּוחה וְ ָקרֹוב ִל ְמ ָל ָ‬
‫וְ יִ ְהיֶ ה ָרחֹוק ִמן ַה ְּמ ָ‬
‫כאן בירור דברים יסודיים‪.5‬‬
‫‪ .1‬מסילת ישרים פרק ט'‪.‬‬
‫‪ .2‬איוב ה' ז'‪.‬‬
‫‪ .3‬ברכות דף י"ז עמ' א'‪.‬‬
‫‪ .4‬עירובין דף ס"ה עמ' א'‪.‬‬
‫‪ .5‬ע"פ שיחות הרצ"י מסילת ישרים פרק ט' עמ' ‪.153-159‬‬
‫שליחי הציבור שלכם‬
‫מבית‬
‫רוצים להגיע לאלפי בתי אב בציבור הדתי?‬
‫איתנו אתם יכולים!‬
‫• הפצה שבועית של עלוני פרשת השבוע ופרסום‬
‫באלפי בתי הכנסת ברחבי הארץ‬
‫• הדבקת מודעות בבתי הכנסת ובריכוזים דתיים‬
‫• דיוור ישיר בכל רחבי הארץ‬
‫לרשותנו מאגר ממוחשב של כל בתי הכנסת‬
‫כולל‪ -‬רשימת גבאים להפצה ממוקדת לפי קהל היעד‬
‫לא קיבלת העלונים? צור קשר ל‪*9248 -‬‬
‫לפרטים‪ :‬יוסי בן הדור ‪052-8908518 -‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫לפרשה‬
‫הרב זיו רוה‬
‫הדרך אל המלך‪.‬‬
‫משל לשני אחים שהיו בדרכם לפגוש‬
‫את המלך‪ ,‬והיתה דרכם מתארכת מאוד‪ ,‬ולא‬
‫נותרו לשניהם עוד זהובים‪ .‬אחד מהם‪ ,‬כיוון שרצה‬
‫להוסיף להתקדם‪ ,‬לקח ממעות שאינם שלו‪ ,‬והצטרף‬
‫לשיירה היוצאת מן העיר‪ .‬ואילו השני נשאר במקום‬
‫חודש או חודשיים לעבוד‪ ,‬ובמה שהרוויח יכול היה‬
‫להמשיך‪ .‬כך נפרדו כל אח לדרכו‪ .‬פעמים‪ ,‬שהראשון‬
‫היה דוחק עצמו‪ ,‬ועולה כנוסע סמוי על ספינה בלי‬
‫שאיש הרגיש בו‪ ,‬והשני‪ ,‬היה מתעכב במקום אחד‬
‫זמן רב בעבודות מזדמנות‪ ,‬או משכיר עצמו כמלח‬
‫כדי לשלם מחיר ההפלגות‪ .‬כשנשאל השני‪ ,‬אם אינו‬
‫מודאג שמסעו מתארך כל כך‪ ,‬ענה ואמר‪ ,‬כי כבר‬
‫עכשיו פוגש הוא כל יום את המלך‪ ,‬וטעות היא ביד‬
‫אחיו‪ ,‬כי לא יגיע אל המלך לעולם‪...‬‬
‫אּובן וְ ַל ֲח ִצי ֵׁש ֶבט‬
‫"וַ ּיִ ֵּתן ָל ֶהם מ ֶֹׁשה ִל ְבנֵ י גָ ד וְ ִל ְבנֵ י ְר ֵ‬
‫יֹוסף ֶאת ַמ ְמ ֶל ֶכת ִסיחֹן ֶמ ֶלְך ָה ֱאמ ִֹרי וְ ֶאת‬
‫ּשה ֶבן ֵ‬
‫ְמנַ ֶ ׁ‬
‫ַמ ְמ ֶל ֶכת עֹוג ֶמ ֶלְך ַה ָּב ָׁשן ָה ָא ֶרץ ְל ָע ֶר ָיה ִּבגְ בֻ ֹלת ָע ֵרי‬
‫ָה ָא ֶרץ ָס ִביב"‪ .1‬מניין צץ לפתע‪ ,‬חצי שבט המנשה‪,‬‬
‫הלא רק בני ראובן וגד ביקשו ממשה נחלה בעבר‬
‫יֹוסף'‪,‬‬
‫הירדן המזרחי? ומדוע לומר בפסוק‪'ְ ,‬מנַ ֶּשׁ ה ֶבן ֵ‬
‫וכי אין אנו יודעים שבן יוסף היה? הנצי"ב מבאר‬
‫שמשה שתל את חצי שבט מנשה‪ ,‬ע"מ שיהיו מצויים‬
‫'בני תורה'‪ ,‬בין שבטי ראובן וגד‪ .2‬אך עדיין נשאלת‬
‫השאלה מדוע לפצלו‪ ,‬חצי שבט בא"י וחצי בעבר‬
‫הירדן‪ ,‬הלא הפירוד זהו דבר קשה מאוד‪.‬‬
‫ּש ָב ִטים‬
‫ּשה ּגָ ַרם ַל ְ ׁ‬
‫"מנַ ֶ ׁ‬
‫העניין מבואר בב"ר פד' כ‪ְ :‬‬
‫ִל ְקר ַֹע‪ְ ,‬ל ִפ ָיכְך נִ ְת ָק ְר ָעה נַ ֲח ָלתֹו‪ֶ ,‬ח ְציָ ּה ְּב ֶא ֶרץ ַהּיַ ְר ֵּדן‬
‫וְ ֶח ְציָ ּה ְּב ֶא ֶרץ ְּכנָ ַען‪ ".‬כאשר יוסף שילח את אחיו‬
‫חדש‬
‫בפעם השניה ממצרים‪ ,‬עוד בטרם רחקו מן העיר‪,‬‬
‫כבר רדף מנשה‪ 3‬אחריהם‪ ,‬בטענה שגנבו את גביע‬
‫אדוניו‪" .‬וַ ַיְח ֵּפׂש ַּבּגָ דֹול ֵה ֵחל ַּוב ָּקטֹן ִּכ ָּלה וַ ּיִ ָּמ ֵצא ַהּגָ ִב ַיע‬
‫ֹלתם וַ ּיַ ֲעמֹס ִאיׁש ַעל‬
‫ְּב ַא ְמ ַּת ַחת ִּבנְ ִיָמן‪ .‬וַ ּיִ ְק ְרעּו ִׂש ְמ ָ‬
‫ֲחמֹרֹו וַ ּיָ ֻׁשבּו ָה ִע ָירה"‪ .4‬מחמת צערם וקריעת בגדם‬
‫אז‪ ,‬חולקה לימים נחלת מנשה לשניים‪ .‬פירוש זה‪,‬‬
‫מפתיע ומבהיל כאחד‪ ,‬שהרי‪ ,‬במה אשם ְ'מנַ ֶּשׁ ה ֶבן‬
‫יֹוסף'? והלא קיים מצוות כיבוד אביו‪ ,‬שהיה גם רבו‪,‬‬
‫ֵ‬
‫ובתמימות רץ למלא רצונו כשליח‪ ,‬ולא הוא שיזם‬
‫זאת‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם לאביו‪ ,‬יוסף הצדיק‪ ,‬היתה כוונה‬
‫טהורה ועליונה‪ ,‬להביא את אחיו לתשובה שלמה‬
‫על פגם האחווה שהיה במכירתו‪ 5.‬בכל זאת‪ ,‬כיוון‬
‫שגרם מנשה צער לשבטי‪-‬יה‪ ,‬נענש שבטו במידה‬
‫כנגד מידה‪ ,6‬שהיה מקום לחפש דרך מעט שונה כדי‬
‫להשיג את אותה מטרה‪.‬‬
‫נמצאנו למדים‪ ,‬כמה זהירות צריך לנקוט‪ ,‬שגם‬
‫למען מטרה נעלה‪ ,‬צריך לשים לב בדקדוק גדול שכל‬
‫האמצעים יהיו כשרים‪ ,‬ולא יהיה בהם שמץ פסול‪ .‬גם‬
‫בפעולות למען הופעת שם ה' בארץ‪ ,‬או במאבקים‬
‫למניעת חילול ה'‪ ,‬דריסת התורה‪ ,‬המצוות וא"י‪,‬‬
‫אין היתר להשתמש באמצעים שאינם ע"פ 'שולחן‬
‫ערוך'‪ ,‬ויש בהם פגיעה בגוף‪ ,‬בנפש‪ ,‬או ברכוש‪ .‬שמא‬
‫יאמר אדם‪ ,‬שדרכי פעולה או מאבק רבות נחסמות‬
‫או נותרות 'חסרות שיניים'‪ ,‬באופן זה! אמת‪ ,‬אכן כך‬
‫הוא הדבר‪ .‬אך רבש"ע לקח בחשבון מראש שעלולים‬
‫להופיע סיבוכים מעין אלה‪ ,‬כאשר ציוונו במצוות‬
‫התורה‪ .‬העילוי והתיקון יופיעו‪ ,‬דווקא כשלא נעבור‬
‫על ציוויו‪ .‬דרכים המנוגדות לתורה אינן בונות כי אם‬
‫בתי ספר בפריסה ארצית ללימודי‪:‬‬
‫מחריבות‪.‬‬
‫צא ולמד מדוד המלך שנמשח למלך על ידי‬
‫שמואל ונרדף שלא בצדק ע"י שאול‪ ,‬כמה פעמים‬
‫ֹאמר ַל ֲאנָ ָׁשיו‬
‫יכול להורגו מ'דין רודף'‪ ,‬ואולם‪" ,‬וַ ּי ֶ‬
‫ָח ִל ָילה ִּלי מה' ִאם ֶא ֱע ֶׂשה ֶאת ַה ָּד ָבר ַהּזֶ ה ַלאדֹנִ י‬
‫ֹלח יָ ִדי ּבֹו וגו'"‪ .7‬דוד לא 'דחק את‬
‫ִל ְמ ִׁש ַיח ה' ִל ְׁש ַ‬
‫הקץ'‪ ,‬וחיכה בסבלנות מופלאה שהאמת האלוהית‬
‫תתגלה‪.‬‬
‫כאשר ישנן דרכי פעולה ראויות המביאות לתיקון‪,‬‬
‫צריך להשקיע בהן במלוא הכוח‪ .‬כאשר נדמה שאין‪,‬‬
‫צריך להשתדל לחשוב יותר ביצירתיות‪ ,‬אך לא‬
‫להגמיש ולעוות את ההלכה ע"י התאמתה לצרכים‪,‬‬
‫או לעבור עליה‪ ,‬ח"ו‪ .‬לעולם המטרה אינה מקדשת‬
‫"ּכי ֲאנִ י ה'‬
‫את האמצעים‪ ,‬ואין מצווה באה ע"י עבירה‪ִ .‬‬
‫עֹולה"‪ .8‬הקשיים‪ ,‬המורכבות‪,‬‬
‫א ֵֹהב ִמ ְׁש ָּפט ׂשֹנֵ א גָ זֵ ל ְּב ָ‬
‫הסיבוכים‪ ,‬העיכובים והמניעות‪ ,‬כבר בהם‪ ,‬מתרחשת‬
‫הפגישה עם המלך‪.‬‬
‫‪ .1‬במדבר לב‬
‫‪ .2‬הנצי"ב שם‬
‫‪ .3‬מתנות כהונה בב"ר שם‬
‫‪ .4‬בראשית מד‬
‫‪ .5‬עיין מאמר 'מים עמוקים‪ '...‬של המחבר על פ' ויגש‬
‫‪ .6‬ע"פ אור חדש‪ ,‬הרב זייצ'יק פ' מטות‬
‫‪ .7‬שמואל א כד‬
‫‪ .8‬ישעיהו סא‬
‫האלבום‬
‫של גן רוה ‪ /‬פרוייקט מוזיקאלי של המחבר‬
‫‪ www.gan-raveh.co.il‬או סמס ל‪0528789569‬‬
‫[ ‪] 9:15‬‬
‫התכנסות ורישום‬
‫[ ‪] 9:30‬‬
‫הרב עמוס נתנאל‬
‫עקרונות החינוך‬
‫בתקופה של משבר התא המשפחתי‬
‫על שם ”לב אל לב“ בהנהלת ד"ר מיכאל אבולעפיה‬
‫בואו להכיר את המרצים שלנו ביום עיון בנושא‪:‬‬
‫''להיזכר בשפה שנשכחה''‬
‫[ ‪] 11:00‬‬
‫חיבור גופנפש רוח בטיפול נפשי‬
‫הרב יהודה בן ישי‬
‫“האמונה והאהבה”‬
‫יסודות הנשמה היהודית‪,‬‬
‫ומקומם במשפחה והאומה הישראלית‪.‬‬
‫ביום ה' ‪ 11.8‬ז' באב במכללת אורות‪ ,‬אלקנה‬
‫‪ 14:00‬הרשמות ‪ 14:50 /‬דברי פתיחה פרופ‘ יובל סיני )נשיא מכללת אורות(‬
‫‪ 15:00‬הרב איל ורד )רב קהילה ומרצה(‪ :‬מחורבן לבניין הגוף הישראלי בעת הגאולה‬
‫‪ 15:30‬מיכל פורת )מטפלת בפסיכודרמה(‪ :‬תיקון החוויה בפסיכודרמה‬
‫‪ 16:00‬יעל שוראקי אלפסי )עוסי"ת קלינית(‪ :‬אלמנטים חוויתים בטיפול בטראומה‬
‫‪ 16:30‬נעמי אוחנה )מטפלת גופנפש(‪ :‬תרומתן של גישות דאואיסטיות מזרחיות בפסיכותרפיה‬
‫אינטגרטיבית יהודית‬
‫‪ 17:00‬הפסקה‬
‫‪ 17:30‬ד"ר מיכאל אבולעפיה )פסיכיאטר לילד ונוער(‪ :‬הבנות יהודיות של הטיפול ‪SOMATIC EXPERIENCE‬‬
‫‪ 18:00‬מזל ורס )עוסי"ת קלינית(‪ :‬הטיפול הרב מימדי היהודי‬
‫‪ 18:30‬דפנה עבדי )עוסי"ת קלינית(‪ :‬טיפול בדיאלוג פנימי )‪ (multiple voice therapy‬של הגוף המכור‬
‫הפנים‬
‫מהפנים אל ֵ‬
‫ָ‬
‫‪ 19:00‬ד"ר שלמה שיש )רופא ‪ MD‬מרצה ברפואה סינית(‪:‬‬
‫‪ 20:00‬שאלות ותשובות בנושא התוכנית‬
‫[ ‪] 12:30‬‬
‫הרב אליעזר קשתיאל‬
‫“ר’ יהושע ‪ -‬אשרי יולדתו”‬
‫פרקי אגדה על תקופת הילדות‬
‫אנו מזמינים אותך‬
‫ליום הכרות‬
‫עם תכנית הלימוד‬
‫השנתית לנשים‬
‫מבית ‘אורים’‬
‫>>‬
‫ביום א ‪ .‬ג’ באב [‪]7.8‬‬
‫>> מכון אורה <<‬
‫[כנפי נשרים ‪,3‬‬
‫גבעת שאול‪ ,‬ירושלים]‬
‫[ ‪] 13:45‬‬
‫ליאת ואך‬
‫למהותה של תכנית “אורים”‬
‫ברוכים הבאים!‬
‫* עלות‪ 100 :‬ש“ח‬
‫<<‬
‫לפרטים והרשמה ליום העיון‪ :‬מירב ‪054-5578665‬‬
‫אתר אינטרנט‬
‫‪aboulafia.org.il‬‬
‫>> לפרטים והרשמה‪ :‬עינת גרוסברגר ‪0527204612‬‬
‫[ אדוה קלנגל ]‬
‫מנהלי בתי הספר‪:‬‬
‫ירושלים‪ :‬גד אסולין‪[email protected] 0528888786 :‬‬
‫רמת אביב‪ :‬הרבנית נעמי שפירא ‪[email protected] 0527710532‬‬
‫אשקלון \שער בנימין‪ :‬אלין בלומוף‪[email protected] 0526070407 :‬‬
‫בית שאן‪ :‬אורה שושן‪[email protected] 0527710448 :‬‬
‫קרני שומרון‪ :‬הרב שי גרין‪[email protected] 0528308462 :‬‬
‫>> עלות יום העיון‪ ₪ 50 :‬בהרשמה מראש ‪ ₪ 60 .‬ביום העיון עצמו‬
‫‪´±¾¸°‬‬
‫‪¼¸²°Ç‬‬
‫»¿‪ÈÃ‬‬
‫Š~ŠŠ‬
‫אורות ישראל‬
‫מכללה אקדמית לחינוך‬
‫פסיכותראפיה אינטגרטיבית‬
‫Š~ŠŠ‬
‫מייסודן של מכללות מורשת יעקב ואורות ישראל )ע"ר(‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫ב"ה‬
‫Š~ŠŠ‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪3‬‬
‫סדרת‬
‫מוסריות במצור‬
‫בשבוע שעבר ראינו את המעגל השני במוסר הלחימה על פי התורה‪ :‬הקריאה‬
‫לשלום‪ .‬הפעם נברר את המעגל השלישי‪ :‬מוסריות במצור‪.‬‬
‫השארת נתיב מילוט במצור‬
‫בפרשת מטות נאמר‪" :‬וַ ּיִ ְצ ְּבאּו ַעל ִמ ְדיָ ן ַּכ ֲא ֶׁשר ִצּוָ ה ה' ֶאת מ ֶֹׁשה" (במדבר לא‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫מה היה הציווי שלאורו צרו על מדין? חז"ל אומרים "ויצבאו על מדין‪ ,‬הקיפוה‬
‫מארבע רוחותיה‪ .‬ר' נתן אומר נתן להם רוח רביעית כדי שיברחו" (ספרי מטות‬
‫קנז)‪ .‬הרמב"ם פוסק כשיטת ר' נתן‪" :‬כשצרין על עיר לתפשה‪ ,‬אין מקיפין אותה‬
‫מארבע רוחותיה אלא משלוש רוחותיה‪ ,‬ומניחין מקום לבורח ולכל מי שירצה‬
‫להמלט על נפשו‪ ,‬שנאמר 'וַ ּיִ ְצ ְּבאּו ַעל ִמ ְדיָ ן ַּכ ֲא ֶׁשר ִצּוָ ה ה' ֶאת מ ֶֹׁשה' מפי השמועה‬
‫למדו שבכך צוהו" (הל' מלכים פרק ו‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫השארת נתיב מילוט במצור מבטאת את השמירה על ערכי המוסר גם בלחימה‪ .‬כך‬
‫הרמב"ן כותב‪" :‬כי בזה נלמוד להתנהג בחמלה אפילו עם אויבינו בעת המלחמה"‬
‫(השגות הרמב"ן לסהמ"צ שכחת העשין ה)‪.‬‬
‫הדילמה‪ :‬הייתכן שנאפשר לאויב לברוח?!‬
‫שאלה‪ :‬איך אנו יכולים להבין את מתן האפשרות לאויב לברוח בשעת מלחמה?‬
‫והרי האויב יוכל להתארגן מחדש כדי לתקוף את עם ישראל בעתיד! אין ספק שיש‬
‫להישאר מוסריים בשדה הקרב‪ ,‬אך השאלה היא היכן עובר הגבול? לעיתים הרצון‬
‫להיות מוסרי מדי עד כדי חיזוק האויב‪ ,‬בעצמו אינו מוסרי!‬
‫תשובה‪ :‬הפוסקים מדריכים אותנו לברר את השאלות הבאות‪ :‬באיזו מלחמה מדובר?‬
‫מלחמת מצוה או מלחמת רשות? מי רשאי לברוח‪ ,‬האזרחים או חיילי האויב?‬
‫מלחמה ושלום‬
‫חלק ו‬
‫נתן קוטלר‬
‫מלחמה ח"ג עמ' רמ)‪.‬‬
‫יש מי שכתב שגם במלחמת‬
‫מצוה כמו "עזרת ישראל מיד‬
‫צר"‪ ,‬יש להשאיר נתיב מילוט ורק במלחמת מצוה כמו "שבעת עממים" אין להשאיר‬
‫נתיב מילוט (משיב מלחמה ח"ג עמ' רמה)‪.‬‬
‫מי רשאי לברוח?‬
‫מתן האפשרות לבריחה היא רק כלפי האזרחים בעיר ולא כלפי מחבלים‪ .‬וזאת‬
‫משום שאם אנו מאפשרים נתיב מילוט למחבלים שכל מטרתם היא לרצוח אותנו‪,‬‬
‫הם יתארגנו מחדש להמשך הטרור נגדנו (הרב ישראלי שם; משיב מלחמה שם‬
‫"אל ְּת ִהי ַצ ִּדיק ַה ְר ֵּבה"‪ ,‬אומרים חז"ל "רשב"ל אומר כל מי‬
‫עמ' רפו)‪ .‬על הפסוק ַ‬
‫שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן‪ ,‬ומניין שנעשה‬
‫אכזרי במקום רחמן" (קהלת רבה שם)‪ .‬ניתן לטעות ולחשוב שהרחמנות על האויב‪,‬‬
‫מביאה רחמנות לעולם‪ ,‬אך חז"ל מלמדים אותנו שההפך הוא הנכון‪ :‬הרחמנות על‬
‫האויב מביאה אכזריות לעולם‪ ,‬שהרי אם לא ייעצר‪ ,‬ימשיך האויב במעשיו הרעים‬
‫ויהווה סכנה לכלל‪.‬‬
‫סיכום‬
‫לעיתים המוסריות 'נמצאת במצור'‪ ,‬כאשר מצד אחד הדרישה "המוסרית" היא‬
‫לאפשר לאויב לברוח ואילו מצד שני הדרישה המוסרית היא להגן על עמנו‪ .‬אך‬
‫מוסר הלחימה לפי התורה מלמדנו שההגנה על עמנו קודמת לזכויות האויב‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬המוסריות בשעת מצור היא דווקא להגן על עמנו על ידי שמונעים מהאויב‬
‫להתחזק ולתקוף אותנו בעתיד‪.‬‬
‫באיזו מלחמה מדובר?‬
‫הרמב"ן כותב שמצות השארת נתיב מילוט במצור "היא מצוה לדורות בכל מלחמת‬
‫הרשות" (שם; חינוך תקכז)‪ .‬אך כאשר מדובר במלחמת מצוה‪ ,‬לפי רוב השיטות‪,‬‬
‫דין זה אינו חל‪ .‬ומדוע?‬
‫אחת מההגדרות למלחמת מצוה שמצויות יותר כיום היא "עזרת ישראל מיד צר"‬
‫(הרמב"ם הל' מלכים ה‪ ,‬א)‪ .‬כאשר היוזמה ההתקפית היא מצד האויב ועם ישראל‬
‫נאלץ להילחם במלחמת הגנה‪ .‬במקרה כזה לא ייתכן להשאיר לאויב נתיב מילוט‬
‫מאחר שכל מטרתו היא לתקוף את עם ישראל ולכן עלינו להגיע להכרעה בקרב‬
‫ולוודא שהאויב לא יוכל להתארגן מחדש ולתקוף אותנו בעתיד‪ .‬אמנם‪ ,‬חשוב‬
‫לציין שגם במלחמת מצוה‪ ,‬השאלה האם להשאיר נתיב מילוט‪ ,‬נתונה לשיקול‬
‫דעתם הבלעדי של הממשלה ומפקדי הצבא (הרב ישראלי‪ ,‬תחומין ד)‪ .‬שהרי ישנו‬
‫צד טקטי בהשארת נתיב מילוט כדברי הרמב"ן "ובו עוד תקון שנפתח להם פתח‬
‫שיברחו ולא יתחזקו לקראתנו" (רמב"ן שם)‪.‬‬
‫מלחמת מנע‬
‫יש גם סוג נוסף של מלחמה ‪ -‬מלחמת מנע‪ .‬כאשר אנו מקבלים מודיעין שהאויב‬
‫מתכונן למתקפה עלינו (בבלי וירושלמי סוטה סוף פרק ח)‪ .‬במקרה זה‪ ,‬היוזמה‬
‫ההתקפית היא מצידנו ומטרתה להחליש את האויב כדי שלא יוכל לתקוף אותנו‬
‫בעתיד‪ .‬האם לפי הרמב"ם מלחמת מנע מוגדרת כמלחמת מצוה?‬
‫ישנה מחלוקת בעניין‪ .‬יש מי שרצה לומר שמלחמת מנע היא מלחמת רשות (לחם‬
‫משנה)‪ ,‬אך רוב הפוסקים מכריעים שמלחמת מנע היא מלחמת מצוה לכל דבר‬
‫ועניין "והרמב"ם שכתב עזרת ישראל מיד צר‪ ,‬כוונתו גם כן כשיש חשש שיבואו‬
‫עלינו דזהו גם כן עזרת ישראל כמובן" (ערוך השולחן העתיד הל' מלכים סי' עד)‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬גם במקרה שהיוזמה ההתקפית היא מצידנו ומטרתה מלחמת מנע‪ ,‬לא ייתכן‬
‫להשאיר לאויב נתיב מילוט כדי שלא יתארגן עם נשק וחיילים לתקוף אותנו בעתיד‪.‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫בס"ד‬
‫גמ"ח‬
‫בואי כלה‬
‫כלות יקרות!‬
‫מוזמנות למצוא את האחת והיחידה‪ ,‬המתאימה‪...‬‬
‫בגמ"ח שמלות ממעצבות‪,‬‬
‫הינומות‪,‬‬
‫עששיות‪ ,‬וכרטיסים לשבע ברכות‪.‬‬
‫שמלות לאם החתן‪/‬הכלה‪.‬‬
‫מובטח יחס אישי‪.‬‬
‫בואו בשמחה!‬
‫באיזו מלחמה יש להשאיר נתיב מילוט?‬
‫‪ 4‬באהבה ובאמונה‬
‫שמלות כלה ואביזרים לכלה יתקבלו בברכה‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪ :‬רבקה ברר‪054-7535532-‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫‪052-5556101‬‬
‫כאשר מדובר במלחמת הרשות (שאינה שייכת בימינו)‪ ,‬כהגדרת הרמב"ם "והיא‬
‫המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו‬
‫ושמעו" (שם)‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬בוודאי שעלינו להשאיר נתיב מילוט במצור‪ ,‬שהרי מטרת‬
‫המלחמה אינה התגוננות או מניעת מתקפה עתידית‪ ,‬אלא הרחבת גבול ישראל‪.‬‬
‫מתן האפשרות להימלט‪ ,‬יחליש את רצון הלחימה של אנשי העיר והם לא ילחמו‬
‫עד הסוף‪ .‬כמו כן‪ ,‬פתיחת נתיב מילוט תביא לפינוי העיר מהאוכלוסייה (ראה‪ :‬משיב‬
‫תפקידו של ירמיהו הנביא‬
‫הנושא המרכזי של פרק א בספר ירמיהו הוא‬
‫מינוי ירמיהו לנביא אשר יזהיר מפני החורבן‪ .‬הגדרת‬
‫התפקיד הראשונית של ירמיהו היא קריאת אזהרה‬
‫על החרבת ישראל ושאר האומות‪ ,‬מחמת חטאיהם‪.‬‬
‫ההתרחשות בפרק מוצגת בחדות ובבירור‪ :‬ה' ממנה‬
‫את ירמיהו לנביא בגזירה‪ ,‬כאשר ירמיהו מצדו מסרב‬
‫לכך‪ ,‬ואינו חפץ להיות נביא‪ .‬על פי חז"ל‪ ,‬סירובו של‬
‫ירמיהו להינבא הוא מחמת היותו נביא פורענות –‬
‫במדרש זוטא איכה (נוסח ב פרשה א) נאמר‪" :‬אמר‬
‫הקדוש ברוך הוא לירמיה‪ :‬לך והנבא על ירושלים‪.‬‬
‫אמר לו‪' :‬לא ידעתי דבר כי נער אנכי' (א‪ ,‬ו)‪ ,‬לפי שלא‬
‫היה רוצה לילך ולהתנבא על ישראל רעה‪."...‬‬
‫אולם אין זה הקושי היחיד בשליחות ירמיהו‪ .‬הקב"ה‬
‫אף אומר לירמיהו באופן ברור שהוא עתיד לנבא‬
‫לדור שאיננו חפץ כלל לשמוע אותו‪ .‬ירמיהו עתיד‬
‫לעמוד במאבק נגד כל שכבות העם‪ .‬מן הפרק הזה‬
‫ומספר ירמיהו כולו עולה שירמיהו הוא נביא שצריך‬
‫להתמודד באופן קבוע עם האיבה של העם כלפיו‪ .‬העם‬
‫מנסה להרוג את ירמיהו מספר פעמים‪ ,‬ואין חריפה‬
‫מ'הבטחת' ה' בפסוקים יח‪-‬יט‪" :‬וַ ֲאנִ י ִהּנֵ ה נְ ַת ִּתיָך ַהּיֹום‬
‫ּולחֹמֹות נְ ח ֶֹׁשת ַעל ָּכל ָה ָא ֶרץ‬
‫ּול ַעּמּוד ַּב ְרזֶ ל ְ‬
‫ְל ִעיר ִמ ְב ָצר ְ‬
‫ּול ַעם ָה ָא ֶרץ‪ .‬וְ נִ ְל ֲחמּו‬
‫יְהּודה ְל ָׂש ֶר ָיה ְלכ ֲֹהנֶ ָיה ְ‬
‫ָ‬
‫ְל ַמ ְל ֵכי‬
‫ֵא ֶליָך‪ –"...‬כל חלקי העם נגדו ואין אף אחד ששמח בו‬
‫או מקבל אותו‪ .‬אמנם ה' מבטיח לירמיהו שהוא יצליח‬
‫המשך המאמר של הרב אבינר מעמוד ‪>8‬‬
‫זה הכלל‪ ,‬כפי שאמר מרן הרב קוק לבריטים‪" :‬האמת‬
‫אינה פחדנית ואינה ביישנית"‪.‬‬
‫והוא כתב במאמרו "הגדול והגבור" על הרב שמואל‬
‫מוהילבר‪ ,‬שבגלות התרגלנו לגדולים שאינם גיבורים‪,‬‬
‫בהם מתקיים "והיה כאוב מארץ קולך"‪ ,‬קול ענות חלושה‪.‬‬
‫ועתה חוזרים להופיע גדולים‪ ,‬צדיקים‪ ,‬קדושים‪ ,‬ענווים‪,‬‬
‫שהם גם גיבורים וחזקים‪ ,‬בלי חת ובלי מורא‪ ,‬כנגד כל‬
‫קושי ומכשול‪ .‬הראשונים דומים למלך בשעת שלום‬
‫והאחרונים למלך בשעת מלחמה (מאמרי הראיה ‪.)127‬‬
‫לעמוד מולם ויהיה חזק יותר מהם על ידי השגחת‬
‫יּוכלּו ָלְך ִּכי ִא ְּתָך ֲאנִ י נְ אֻ ם ה'‬
‫ה' – "וְ נִ ְל ֲחמּו ֵא ֶליָך וְ ֹלא ְ‬
‫ְל ַה ִּצ ֶילָך" (א‪ ,‬יט‪ ,‬וכן בטו‪ ,‬כ)‪ .‬ובאמת בהמשך הספר‬
‫מסופר פעמיים על מצב שבו כבר נגזר דינו של ירמיהו‬
‫למות על ידי העם‪ ,‬כלומר העם כולו עומד לנגדו‪ ,‬אך‬
‫לבסוף דאג הקב"ה להצילו ברגע האחרון‪.‬‬
‫לאור סירוב העם לעמוד בתביעות התשובה של‬
‫ירמיהו יחד עם ההתנגדות הקשה אליו‪ ,‬יש לשאול מהו‬
‫בעצם תפקידו של ירמיהו – הרי מקומו בעם הוא כזה‬
‫שקשה להאמין שיצליח להחזירם בתשובה? ובאמת‬
‫לאורך כל הספר קשה למצוא הצלחה של ירמיהו‬
‫להשיב בתשובה את העם; להפך‪ :‬קורעים את מגילתו‪,‬‬
‫מנסים להורגו‪ ,‬יורדים למצרים למרות נבואתו ועוד‪.‬‬
‫"ר ֵאה‬
‫בפסוק י מודיע הקב"ה לירמיהו את תפקידו‪ְ :‬‬
‫ִה ְפ ַק ְד ִּתיָך ַהּיֹום ַהּזֶ ה ַעל ַהּגֹויִם וְ ַעל ַה ַּמ ְמ ָלכֹות ִלנְ תֹוׁש‬
‫טֹוע"‪ .‬אמנם רוב‬
‫ּול ַה ֲא ִביד וְ ַל ֲהרֹוס ִל ְבנֹות וְ ִלנְ ַ‬
‫וְ ִלנְ תֹוץ ְ‬
‫ספר ירמיהו ועיקרו כולל נבואות קשות של פורענות‬
‫וחורבן לישראל‪ ,‬אך ירמיהו עצמו עתיד לגלות כי‬
‫אחרית ישראל היא לטובה‪ .‬כן מבאר המלבי"ם פסוק‬
‫זה‪" :‬אולם גם החורבן יהיה על מנת לבנות‪ ,‬וזה שכתב‪:‬‬
‫'לנתוש ולנתוץ' כדי שעל ידי כך תוכל 'לבנות ולנטוע'‪.‬‬
‫כי כן תפעול גם היד העליונה [=הנהגת ה'] שתסתור‬
‫על מנת לבנות‪ ,‬וההעדר קודם להוויה והמות אל‬
‫החיים"‪.‬‬
‫אכן התורה ניתנה מפי הגבורה לעם גיבור‪ .‬הנצרות היא‬
‫דת של חולשה‪ ,‬לכן ביטלה מצוות שהצריכו גבורה ועוז‪.‬‬
‫כל רב מצווה‪ :‬אל תלך עם הזרם! לך עם התורה‪.‬‬
‫וכן כתב הגאון כמלאך האלהים‪ ,‬הרב שמשון רפאל הירש‪:‬‬
‫"ידע הכהן וישיב אל לבבו‪ :‬בקיומו ובמעמדו ובתפקידו‬
‫ככהן הוא עומד על אדמת הקודש של שבט הלוי‪ ,‬ועליו‬
‫להיות המובחר שבאותו שבט‪ ,‬הוא השבט‪ ,‬שכבר אביו‬
‫הראשון הדליק בעוז את שלהבת רוח הכלל‪ .‬וכאשר‬
‫העם השחית את דרכו‪ ,‬הוא הלך לבדו אחרי משה ונענה‬
‫לקריאתו 'מי לה' אלי'! (שמות לב כו)‪ .‬ובאותה שעה‬
‫הוכתר לדורות להיות המייצג והמציל את דבר ה' בעם‪ .‬על‬
‫להפטרה‬
‫הרב יואב אוריאל‬
‫ובאמת‪ ,‬ירמיהו השפיע השפעה רוחנית עמוקה‬
‫וזרע את הזרע לגאולת הבית השני‪ .‬בשיאה של‬
‫תוכחתו‪ ,‬בפרק האחרון העוסק בתוכחות ישראל‬
‫הקשות אשר כולן מייעדות את החורבן לישראל‪,‬‬
‫ירמיהו התנבא על התאריך המדויק של קץ הגלות –‬
‫"ּכי כֹה ָא ַמר ה' ִּכי ְל ִפי ְמֹלאת ְל ָב ֶבל ִׁש ְב ִעים ָׁשנָ ה ֶא ְפקֹד‬
‫ִ‬
‫ֶא ְת ֶכם וַ ֲה ִקמ ִֹתי ֲע ֵל ֶיכם ֶאת ְּד ָב ִרי ַהּטֹוב ְל ָה ִׁשיב ֶא ְת ֶכם‬
‫ֶאל ַה ָּמקֹום ַהּזֶ ה" (כט‪ ,‬י)‪ .‬מירמיהו והלאה‪ ,‬במשך‬
‫הגלות הראשונה‪ ,‬נקודת הייחוס וקו המידה של גאולת‬
‫הבית השני‪ ,‬הן של הגויים והן של ישראל‪ ,‬היא נבואת‬
‫שבעים השנה של ירמיהו‪ .‬יתרה מכך‪ :‬בפסוק שלאחר‬
‫מכן מתבאר שירמיהו אינו מדבר רק על תהליך‬
‫גאולה עתידי שיקרה לאחר שבעים שנה‪ ,‬אלא על‬
‫מגמה שמתחילה כבר בתחילת הגלות – בגלות החרש‬
‫"ּכי ָאנ ִֹכי יָ ַד ְע ִּתי‬
‫והמסגר שבעקבותיה נאמר פרק זה‪ִ :‬‬
‫ֶאת ַה ַּמ ֲח ָׁשבֹת ֲא ֶׁשר ָאנ ִֹכי ח ֵֹׁשב ֲע ֵל ֶיכם נְ אֻ ם ה' ַמ ְח ְׁשבֹות‬
‫ָׁשלֹום וְ ֹלא ְל ָר ָעה ָל ֵתת ָל ֶכם ַא ֲח ִרית וְ ִת ְקוָ ה"‪ .‬ירמיהו הוא‬
‫שבנה‪ ,‬בחזון וברוח‪ ,‬את הגאולה הבאה‪ ,‬והפך אותה‬
‫להיות כמצפן‪ ,‬כאופק קרוב שאליו צופים ישראל כבר‬
‫מתחילת הגלות"‪.‬‬
‫לקבלת טור זה וטורים נוספים במייל ‪-‬‬
‫ניתן להירשם באתר ‪bneyzion.co.il‬‬
‫הכהנים לזכור את כל אלה‪ ,‬וגם בהיותם כהנים אל יחדלו‬
‫להיות לויים‪ ,‬למרות התלות שבקיומם‪ ,‬ייצגו את התורה‬
‫בעצמאות ללא תלות‪ ,‬בלא מורא ובלא משוא פנים‪ .‬ייצגו‬
‫את התורה בעם‪ ,‬ואם יהא צורך בדבר – גם כנגד העם‪ ,‬כי‬
‫לא לשם כך ניתן להם לחמם מידי האומה – למען ינהגו‬
‫בגמישות ויענו אמן לכל משוגותיה וחולשותיה‪ .‬אלא‬
‫העם ימצא בהם את מייצג התורה – אפילו כנגד עצמו‪ ,‬כי‬
‫המובחר שבמין האנושי – שהיה גם בחיר הלויים – אמר‬
‫על שבטו‪' :‬האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא‬
‫הכיר ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו'‬
‫(דברים לג ט)" (פירוש על התורה ויקרא כב ט)‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪5‬‬
‫מכתב‬
‫זוהי רק ההתחלה‬
‫בוגרת מכון אורה‬
‫י"ב תמוז תשע"ו‬
‫ביום שלישי האחרון הזדמן לי מעם השם יברך‪ ,‬להגיע למכון אורה‬
‫לשיעור של הרב יואב מלכא‪ .‬שיעור אחרון לפני הפסקת הצהריים‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬כך חשבתי‪.‬‬
‫על פי מפלס ההתרגשות הגבוה עם כניסתי למכון – חשתי שלא מדובר‬
‫ביום רגיל‪ .‬לאחר חמש דקות עדכנו אותי שזכיתי להגיע לא רק ליום‬
‫האחרון אלא לשיעור האחרון של המחזור הנ"ל תשע"ו‪.‬‬
‫הדהימה אותי המחשבה כיצד עבורי מדובר ביום מן הימים‪ ,‬עבודה‪,‬‬
‫קניות‪ ,‬שיעור תורה תפילה וכו' ועבורן זה סיום‪ .‬סיום של שנה ופתיחה‬
‫של אלפי דלתות‪ .‬אלפי קווי מחשבה עתידיים‪ .‬אלפי סימני שאלה‪ .‬יום‬
‫שמוצף בתחושות המעורבבות זה בזו‪ ,‬צער‪ ,‬געגוע‪ ,‬פליאה‪ ,‬שמחה‪ ,‬יום‬
‫גדוש במכתבי תודה‪ ,‬ומתנות אישיות המלוות עם תחושה שדבר לא יספיק‬
‫בכדי לתאר את גודל הכרת התודה והכרת הטוב‪ .‬דמעות‪ ,‬התרגשות‪,‬‬
‫חיבוק מעודד‪ ,‬שיחות אישיות‪ ,‬ואני לתומי חשבתי שהגעתי ליום רגיל‪...‬‬
‫התבוננתי בהן‪ ,‬ונזכרתי בעצמי ובמחזור שלי‪ ,‬כך היינו לפני שלוש שנים‪.‬‬
‫מרוגשות‪ .‬מסרבות להאמין שהסתיים ורוצות שנה נוספת‪ ...‬רוצות‬
‫לחוות שוב את השנה על כל רבדיה‪ ,‬עם כל השבתות וכל החגים‪ ,‬עם‬
‫אותן הבנות‪ ,‬רוצות לחוש את תחושת האחווה‪ ,‬תחושת האהבה ללא‬
‫תנאי‪ ,‬תחושת הקבלה ללא סייג‪ .‬עוד קצת‪ .‬עוד מעט מיזה ומעט מיזה‪.‬‬
‫אילו יכולתי הייתי מאריכה את ידיי‪ ,‬כמו בת פרעה כשמשתה את משה‬
‫מן התיבה‪ ,‬ומחבקת את כולן לחיקי‪ .‬אומרת להן מילים טובות‪ .‬מעודדות‪.‬‬
‫אל תדאגו‪ .‬זה לא הסוף זוהי באמת רק ההתחלה‪ .‬כעת מתחילים לחיות‬
‫אבל באמת‪ ,‬מתוך האמת של תורתנו הקדושה‪.‬‬
‫אין ספק ששנה של לימוד תורה היא שנה עוצמתית מאין כמוה‪ .‬אך‬
‫הפרי הוא‪ ,‬לחוש את אותן העוצמות דרך החיים‪ .‬דרך המציאות‪.‬‬
‫לימוד התורה מפי הרב מתוק מאין כמוהו‪ ,‬אבל מתוק עוד יותר כשאת‬
‫מצליחה ליישם את זה בחייך‪ .‬כעת כשיש את קריאת הכיוון‪ ,‬כשיש את‬
‫גבולות הגזרה – שאת יודעת מאין באת ולאן את הולכת‪ ,‬כעת אפשר‬
‫לבחור‪ ,‬כעת אפשר להעריך נכון את סדר העדיפויות בחיים‪ ,‬כיצד אני‬
‫מכניסה את הקב"ה לתוך מהלך חיי‪ :‬לתוך ההחלטות שאני מבצעת‪,‬‬
‫לתוך הקניות של הבגדים‪ ,‬לתוך מקום המגורים‪ ,‬לתוך התרבות שאני‬
‫צורכת‪ ,‬לתוך המשפחה שלי‪ ,‬לתוך השבת שלי‪ ,‬כיצד אני יוצקת את‬
‫עצמי האמתית לתוך החיים ולתוך המציאות הכלל ישראלית‪ .‬כיצד אני‬
‫חיה מתוך שמחה אמתית‪ ,‬פנימית‪ ,‬לא כזאת של מבחוץ‪ ,‬למען יראו‪.‬‬
‫כיצד אני לוקחת איתי את השיעורים היקרים הללו לבחירת בן הזוג‬
‫שלי‪ ,‬לבניין הבית שלי‪ ,‬ליחסים שלי עם הוריי‪ ,‬למקום העבודה שלי‪.‬‬
‫לרגע לא אשלה אתכן שהדרך היא פשוטה‪ ,‬אבל ברגע שאתה מבין‬
‫שהאמצעי הוא המטרה‪ ,‬ברגע שאתה מקבל את עצמך על כל רבדיך‪,‬‬
‫הטובים יותר והטובים פחות ויוצק לתוכם חיות אלוקית‪ ,‬משייף ומזכך‬
‫אותם– זוהי מתנה יקרה מאין כמוה‪ .‬זה האושר האמתי‪.‬‬
‫ובכתיבת המילים הללו מתנגן לי השיר של אברהם פריד‪ :‬הנני בידך‪,‬‬
‫כחומר ביד היוצר‪.‬‬
‫עלינו לדעת שהקב"ה מלווה כל אחד ואחת מאתנו‪ ,‬בהשגחה פרטית‬
‫מדויקת מאין כמוה‪ .‬עלינו להרפות ולדעת שיש מי שדואג‪ ,‬ומלווה‪ .‬זכרו‬
‫תמיד שמכון אורה פתוח בכל עת אם זה לשיעורים ואם זה לשיחות‬
‫אישיות‪ .‬אתן לא לבד‪.‬‬
‫רציתי לנצל את ההזדמנות ולהודות לרבנים היקרים בפרט ולמכון אורה‬
‫בכלל‪ .‬ובייחוד לרב דב ביגון שהקים את מכון מאיר ומכון אורה‪ .‬אינכם‬
‫יודעים ואני חושבת שאף אחד מאתנו לא יכול לתפוס את הגודל של‬
‫הדבר הזה‪ .‬מדובר במפעל שמחזיר אותנו ואת הדורות שיבואו אחרינו‪,‬‬
‫בתשובה‪ .‬מחזיר אותנו לעצמנו‪ ,‬לעצמיותנו‪ ,‬ומתוך כך מחזיר אותנו לשם‬
‫יתברך‪ .‬תודה על כל שיעור‪ ,‬על שימת הלב‪ ,‬על הקבלה ועל האהבה‬
‫שאינה תלויה בדבר‪ .‬אנחנו דור שכל כך זקוק לאהבה הזאת – תודה‬
‫שאתם משכינים שלום בתוכנו ומתוך כך‪ ,‬שלום בעם ישראל‪.‬‬
‫אסתר אברהמי‬
‫עזרה לזוג לאחר לידה ראשונה‬
‫תגובה לנושא הקודם‪:‬‬
‫אני אמא וסבתא די מנוסה בחיים‪ .‬קראתי את מה‬
‫שכתבת במאמר הקודם ואני מתקשה להבין‪ ,‬כיצד‬
‫בני זוג שעוד לא יודעים להסתדר עם תינוק יחליטו‬
‫"ביחד"?? כאמא צעירה‪ ,‬אמי וחמותי עזרו לי‪ .‬בעלי‬
‫עבד מחוץ לבית ולא היה לנו זמן לתאם ציפיות‬
‫ולא להחליט ביחד והכול היה בסדר‪ .‬היום הזוגות‬
‫"מחליטים ביחד" ואין להם ניסיון‪ .‬אני גם מרגישה‬
‫שאני צריכה להיזהר כשאני רוצה לעזור‪ ,‬אפילו לבת‬
‫שלי‪ .‬אשמח לתגובתך‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫אכן עד לפני דור או שניים‪ ,‬כך נהגו וכך הסתדרו (יפה )‬
‫בני הזוג‪ .‬הבעל (וגם הסבא) לא התערבו כלל והתינוק‬
‫היה העסק של הנשים במשפחה‪.‬‬
‫מאז חלו תמורות רבות במבנה המשפחה‪ ,‬בפתיחות‪,‬‬
‫באחריות‪ ,‬במקום מגורי הזוג (רחוק מההורים) והעיקר‪:‬‬
‫במערכת היחסים בין בני הזוג‪.‬‬
‫מערכת זוגית היום‪ ,‬מתאפיינת ברצון לקשר נפשי ורגשי‬
‫עמוק ומתפתח‪ ,‬לעומת המבנה ההיררכי והתפקודי המאד‬
‫ברור של אז‪ .‬אם בעבר האיש היה מפרנס והאשה מטפלת‪,‬‬
‫היום שניהם עושים הכול‪ ,‬באווירה של שיוויון תפקודי‬
‫(כמעט)‪ .‬שינויים חלו גם ברצונות ובאופי הגברי והנשי‪,‬‬
‫מה שמאפשר לשניהם להיות שותפים בגידול הצאצא‪.‬‬
‫‪ 6‬באהבה ובאמונה‬
‫בני הזוג כיום שואפים לאינטימיות מלאה ובלעדית‪.‬‬
‫הזוגיות בישראל היא ערך עליון‪ ,‬שבונה את העם‪ ,‬המייצג‬
‫את בורא העולם‪ .‬וכמו הגרעין המוסתר שממנו צומח‬
‫עץ‪ ,‬כך הגרעין הזוגי מוסתר וממנו צומחת המשפחה‪.‬‬
‫ישנם כמה עקרונות‪ ,‬שכדאי להורים לאמץ כלפי הזוג‬
‫הצעיר‪:‬‬
‫• מהרגע שהם נישאו זל"ז ונתתם להם את ברכת הדרך‪,‬‬
‫אתם מאמינים בהם וסומכים עליהם‪ .‬הם מקבלים אחריות‬
‫על עצמם ועל ילדיהם‪ .‬חלק מהלמידה והצמיחה‪ ,‬הוא‬
‫ללמוד לגדל את הילד בכוחות עצמם‪ .‬כשיש אהבה ורצון‬
‫טוב כלפי הילד‪ ,‬הטעויות אינן מזיקות‪ ,‬אלא מחשלות‬
‫את ההורים ואת הילד‪.‬‬
‫• מכיוון שהזוגיות אינה פתוחה למשפחה כמו פעם‪ ,‬חשוב‬
‫שיתאמו ציפיות וישתפו אותך כסבתא ברצונותיהם‪ ,‬תוך‬
‫כדי התחשבות גם בך‪.‬‬
‫• לדעת‪ ,‬שההתנהלות הזוגית שלהם מול ההורים‪,‬‬
‫היא חלק מתמונה זוגית‪ ,‬שאינכם יודעים מה המניעים‬
‫שלהם‪ .‬לכן‪ ,‬לא לשפוט ‪ /‬להעריך את התנהגותם לפי‬
‫מה שנראה‪ .‬לדוגמא‪ :‬היולדת מבקשת מבעלה שהוריו‬
‫לא יגיעו לבקר ביום מסוים‪ .‬הם יכולים להיעלב ולכעוס‪,‬‬
‫כי הכינו אוכל‪/‬מתנות ושמחים להגיע‪( ,‬הם באים לבן‬
‫שלהם)‪ .‬כדאי שיבינו‪ ,‬שאולי היא בלי מצב רוח אולי גם‬
‫בהשפעת ההורמונים‪ ,‬או מרגישה לא טוב‪ ,‬או לא נעים‬
‫לה כי הבית לא מסודר‪ ,‬או שיש בין בני הזוג מתח וכד' ‪.‬‬
‫• לזכור שגם אתם הייתם צעירים חסרי ניסיון ובודאי‬
‫שטעיתם‪ .‬קבלו אותם עם הטעויות ואל תבקרו אותם‪.‬‬
‫הכילו אותם בידיעה‪ ,‬שהם לומדים כיצד להיות הורים‪.‬‬
‫• מינון העזרה הוא לא כפי מה שאתם ההורים רוצים ו‪/‬‬
‫או רגילים לעזור‪ .‬חשוב להיות רגישים‪ ,‬שהעזרה לא תבוא‬
‫על חשבון הזוגיות‪ .‬לדוגמא‪ :‬אמא שמאד רוצה לעזור‬
‫לבת שלה שילדה‪ .‬היא באה לשמור‪ ,‬לנקות ולסדר ואינה‬
‫שמה לב שהיא עתה צלע שלישית בזוגיות הזאת והאבא‬
‫הטרי מרגיש מיותר ואין לו מקום מול אשתו‪ .‬אם הוא‬
‫מעיר שנוכחות הסבתא קשה לו‪ ,‬אשתו עלולה לראות‬
‫אותו ככפוי טובה ומכאן קצרה הדרך למריבות וריחוק‪.‬‬
‫• רגישות ההורים כלפי הכלה היולדת‪ .‬גם כשיש יחסים‬
‫טובים‪ ,‬בדרך כלל אין היא מעוניינת שיראו אותה במצבים‬
‫לא נוחים‪ .‬לכן הצעת עזרה היא רק מול הבן‪ .‬תפקידו‬
‫של הבן לברר עם אשתו מה מתאים לה ולהודיע להוריו‪.‬‬
‫• עם כל הרצון הטוב לעזרה‪ ,‬חשוב להתחשב ברגשות‬
‫היולדת הרגישה ממילא ולומר לה שכאשר תצטרך עזרה‪,‬‬
‫את נמצאת שם בשבילה בכל עת שתרצה‪.‬‬
‫כשבמשך החיים‪ ,‬נבנה בין ההורים לבן או לבת שיח פתוח‬
‫ובריא‪ ,‬ההורים יציעו את עזרתם ויכבדו את רצון הזוג‪,‬‬
‫באופן ובזמן של קבלת העזרה‪ .‬כך יישמר התא הזוגי‬
‫בייחודו וגם תהיה אווירה נעימה במשפחה המורחבת‬
‫לרצון כולם‪.‬‬
‫*יועצת אישית זוגית ומדריכת כלות למעוניינים במאמרים הקודמים‬
‫העוסקים בנושא ניתן לפנות‪[email protected] ...‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫שבוע תורה‬
‫הזוכים של השבוע‬
‫השבוע בחידות הקיץ באתר‬
‫נעסוק בעניינים רבים סביב‬
‫התורה‪:‬‬
‫ציטוט חשוב‪ ,‬אירוע‬
‫משמעותי‪ ,‬חפץ‪ ,‬דמות וחידת‬
‫וידאו על מקום מיוחד ‪ -‬כולם‬
‫קשורים לתורה הקדושה‪.‬‬
‫אביאל שרעבי‪ ,‬יהודה רוזנמן‪,‬‬
‫יסכה רוזנברג‪ ,‬נעם גליק‪,‬‬
‫אביטל לין‪ ,‬הלל רביבו‬
‫בשייט רפטינג משפחתי‪,‬‬
‫גלגל ים עם רובה מים‪,‬‬
‫מבוך חוויתי לכל המשפחה‪,‬‬
‫ותיק שלוקר!‬
‫מוזמנים להיכנס לאתר‬
‫לחידות הקיץ‪...‬‬
‫ולגדול באהבה!‬
‫רוצים גם?‬
‫היכנסו עוד היום לאתר‬
‫ענו על החידה היומית‬
‫ואולי תזכו‬
‫בפרס שווה במיוחד!‬
‫לילדים‬
‫באהבה‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫ְמ ִג ַּלת ַח ָּנה‬
‫י"ב‬
‫ּוא ִלי ֶׁש ִּלי‪.‬‬
‫שמ ֵ‬
‫ ָׁשלֹום ְ ׁ‬‫א'לה ֶׁש ִּלי‪.‬‬
‫ ָׁשלֹום ִא ָּמ ֶ‬‫ ָּכל ָּכְך ִה ְתּגַ ְעּגַ ְע ִּתי ֵא ֶליָך‪ַּ .‬כ ָּמה ּגָ ַד ְל ָּת!‬‫ ּגַ ם ֲאנִ י ִה ְתּגַ ְעּגַ ְע ִּתי ֵא ַליְִך‪.‬‬‫יַּק ִירי‪ַ ,‬ה ִאם ַא ָּתה ִמ ְצ ַט ֵער‬
‫ּואל ִ‬
‫ ַּתּגִ יד ִלי ְׁשמ ֵ‬‫ֶׁש ַא ָּתה ָּכאן‪ ,‬וְֹלא ִא ָּתנּו ַּב ַּביִת ?‬
‫ ֹלא ִא ָּמא‪ֲ ,‬אנִ י ֹלא ִמ ְצ ַט ֵער ַעל ָּכְך‪ַ ,‬א ְּת ָא ְמנָ ם‬‫ּומ ֻא ָּשׁ ר‬
‫ֲח ֵס ָרה ִלי‪ֲ ,‬א ָבל ֲאנִ י ְּב ָכל זֹאת ָׂש ֵמ ַח ְ‬
‫ֹומי‪.‬‬
‫ָּכאן‪ָּ .‬כאן ְמק ִ‬
‫ ּגַ ם ֲאנִ י ֹלא ִמ ְצ ַט ֶע ֶרת ַעל ַהּנֶ ֶדר ֶׁשּנָ ַד ְר ִּתי‬‫ֹותָך לד'‪ֶ .‬א ְפ ָׁשר ָא ְמנָ ם ְל ַה ִּתיר נֶ ֶדר‪,‬‬
‫ְל ַה ְק ִּדיׁש א ְ‬
‫ַאְך ֹלא ֶא ֱע ֶׂשה זֹאת‪ֶ .‬ה ְח ַל ְט ִּתי נְ כֹונָ ה‪ַ .‬אְך י ֵֹוד ַע‬
‫ֹותָך‪.‬‬
‫ַא ָּתה‪ַ ,‬הּנֶ ֶדר ֶׁש ִּלי ֵאינֹו ְמ ַחּיֵב א ְ‬
‫יֹוד ַע ִא ָּמא‪ֲ ,‬א ָבל ֲאנִ י ָׁש ֵלם ִעם ָמה‬
‫ ֲאנִ י ֵ‬‫ֶׁש ֶה ְח ַל ְט ְּת‪.‬‬
‫יַ ְל ִּדי ֶה ָחמּוד‬
‫אתי ְלָך ְמ ִעיל ָח ָדׁש[‪.]1‬‬
‫ ִהּנֵ ה ֵה ֵב ִ‬‫יענּו ַלּזְ ַמן‬
‫וְהּגִ ָ‬
‫ּיְמנּו ִ‬
‫וְק ָ‬
‫יָפה! ָּברּוְך ֶׁש ֶה ֱחיָ נּו ִ‬
‫ ַּכ ָּמה ֶ‬‫וְת ְפ ְּת ִעי‪...‬‬
‫ַהּזֶ ה‪ַ .‬ח ִּכי ִלי ֶרגַ ע‪ֶ ,‬א ְחזֹר ִמּיָד ֻ‬
‫ ּגַ ם ְלָך ִּת ְהיֶה ַה ְפ ָּת ָעה‪.‬‬‫ ָמה? ָמה ?‬‫ זֹו ַה ְפ ָּת ָעה‪....‬‬‫ַא ֲח ֵרי ַּכ ָּמה ַּדּקֹות ‪:‬‬
‫יָפה ַּב ְּמ ִעיל ַהּזֶ ה!‬
‫ ֵאיְך ַא ָּתה ֶ‬‫ּומה יֵׁש ָלְך ְּב ַיָדיְִך? ִּתינֹוק? ִמּנַ יִ ???‬
‫ ָ‬‫[‪]2‬‬
‫ ִּתינֹוק ֶׁש ִּלי‪ִּ .‬תינֹוק ֶׁש ָּלנּו‪ .‬נ ַֹולד ָלנּו ִּתינֹוק!‬‫ ְּתנִ י ִלי ְל ַה ְחזִ יק אֹותֹו‪ֵ .‬איזֶ ה ָחמּוד! ֲאנַ ֵּשׁ ק אֹותֹו‬‫ֹותי‪...‬‬
‫ֲהמֹון נְ ִׁשיקֹות‪ַ .‬וְע ְכ ָׁשו ִא ָּמא ַא ְּת ֹלא ְצ ִר ָיכה א ִ‬
‫אֹותָך‪ַ .‬א ָּתה ְמי ָֻחד וְ ֵאין‬
‫ְ‬
‫ וַ ַּדאי ֲאנִ י ְצ ִר ָיכה‬‫ֹומה ְלָך‪.‬‬
‫ּד ֶ‬
‫וְה ִּתינֹוק???‬
‫‪ַ -‬‬
‫ֹומה לֹו‪.‬‬
‫וְאין ּד ֶ‬
‫ ּגַ ם הּוא ְמי ָֻחד ֵ‬‫ ִא ָּמא‪ ,‬יֵׁש ִלי ְׁש ֵא ָלה‪ .‬א ַּולי ִהיא ְמ ִב ָיכה‪ַ .‬א ְּת‬‫מ ָּוכנָ ה ִל ְׁשמ ַֹע?‬
‫ּוא ִלי‪ְׁ ,‬ש ַאל‪.‬‬
‫שמ ֵ‬
‫ ְׁש ַאל ְ ׁ‬‫אֹותי אֹו ֶאת‬
‫יֹותר ? ִ‬
‫אֹוה ֶבת ֵ‬
‫ ֶאת ִמי ַא ְּת ֶ‬‫ַה ִּתינֹוק ?‬
‫ּיָקר‪ְּ .‬כ ֶׁש ֲאנִ י ִא ְּתָך‪,‬‬
‫ א ַֹמר ְלָך ֶאת ָה ֱא ֶמת‪ְּ ,‬בנִ י ַה ָ‬‫ַא ָּתה ָּכל ע ָֹול ִמי‪ְּ .‬וכ ֶׁש ֲאנִ י ִעם ַה ִּתינֹוק‪ ,‬הּוא ָּכל‬
‫ע ָֹול ִמי‪.‬‬
‫ ִאם ֵּכן ִא ָּמא‪ָ ,‬מה ַע ְכ ָׁשו ְּכ ֶׁש ְּשׁ נֵ ינּו ִא ָּתְך ‪?...‬‬‫ ‪..............................‬‬‫‪ .1‬שמואל א ב יט‪.‬‬
‫‪ .2‬שם כא‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪7‬‬
‫ירושלים‬
‫‪JERUSALEM‬‬
‫אם נפשך תובעת ממך תמיד את הגנוז ואת החבוי‪ ,‬את הנעלם והנסתר‪,‬‬
‫הנשגב‪ ,‬אל תצטער אם יעלם ממך לפעמים איחוד החבוי והגלוי‪ .‬חסד‬
‫עשה הקב"ה עם עולמו הרוחני עוד יותר ויותר מעם עולמו הגשמי‪,‬‬
‫כלומר התגלות החסדים‪ ,‬ושפעת הטוב‪ ,‬נראה בהופעה בעולם הרוחני‬
‫הרבה יותר עוד ממה שהוא נראה בעולם הגשמי‪.‬‬
‫שולם ‪P.P‬‬
‫אישור מס' ‪2061‬‬
‫שמונה קבצים קמ‬
‫האם על רב לשקר‬
‫בזמן האחרון יש מתקפה על רבנים ודרישה מהם שישקרו‬
‫בשם התורה‪ .‬למשל‪ ,‬דבר שהתורה אמרה שהוא תועבה‬
‫לומר שהוא לגיטמי‪.‬‬
‫שהרי על הרב להיות "ידידותי"‪" ,‬מכיל"‪" ,‬מתקרב" וכולי‪.‬‬
‫אך לא כן סברו רבותינו‪ ,‬הם אמרו שאם יש תלמיד חכם‬
‫שאהוב על כולם בעירו‪ ,‬זה מפני שהוא אינו מוכיח אותם‪.‬‬
‫שמא תאמרו‪" :‬כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה‬
‫שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות סה)‪ .‬ודאי כן‬
‫הוא‪ .‬אך הפירוש של נשמע אין הכוונה שמיד השומע‬
‫מתיישר בעמידת דום ומבצע‪ ,‬אלא שלפי מצבו המוסרי‬
‫והשכלי הוא מסוגל להבין‪ .‬וזה יכול לקחת זמן רב עד‬
‫שהדברים יחדרו לעומק האישיות‪.‬‬
‫וכבר מצאנו שד' ציוה ליחזקאל הנביא לרשום תו מות על‬
‫מצחם של רשעים ושל צדיקים (יחזקאל ט)‪ ,‬הראשונים‬
‫כי רשעים הם והאחרונים כי היה להם למחות ולא מיחו‪,‬‬
‫על אף שגם אם היו מוחים‪ ,‬לא היו מקבלים מהם (שבת‬
‫נה)‪ .‬וזאת למה? מה מועילה מחאה שאינה מתקבלת?‬
‫מסביר מרן הרב קוק שמחאה תמיד משפיעה גם אם‬
‫אינה פועלת מיד‪ .‬וגם היא לפחות מטהרת את אוירו‬
‫של עולם (עין איה שבת שם אות טו)‪.‬‬
‫ובדומה לזה כתבו הפוסקים‪ ,‬שאם כי מותר לאדם לשקר‬
‫מפני השלום‪ ,‬וקל וחומר כדי להציל עצמו ממוות‪ ,‬אך‬
‫אינו רשאי לשקר בשם התורה‪ .‬שקר בשם התורה הוא‬
‫בייהרג ואל יעבור‪ .‬וזה מובן‪ ,‬כי זה חורבנו של עולם‪.‬‬
‫לכן נצטוינו "לא תגורו מפני איש"‪ ,‬ויתרו יעץ למנות‬
‫"אנשי חיל" (שמות יח כא)‪" ,‬שאין צריכים להחניף ולהכיר‬
‫פנים" (רש"י)‪ .‬גדר של חנופה הוא לומר על הרע שהוא‬
‫טוב‪ ,‬בשביל טובת הנאה‪ .‬כל אדם אסור לו להחניף וקל‬
‫וחומר אנשי רוח‪ ,‬כי אז החברה אבודה‪.‬‬
‫נכון שיש עתה מסע רחב לסתום פיות לרבנים‪ .‬אדרבה‪,‬‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫זה סימן טוב‪ ,‬זה סימן שדבריהם פועלים ומשפיעים‪.‬‬
‫ומעשה באשה חשובה שפנתה לרבי לעזר בשאלה‬
‫למדנית ולא רצה לענות‪ .‬עקב זה הפסיד תרומה שנתית‬
‫אדירה‪ ,‬אך הוא לא התרגש בגלל זה‪ ,‬ולא זז מדעתו‬
‫(ירושלמי סוטה ג ד)‪.‬‬
‫המשך המאמר בעמוד ‪>5‬‬
‫חדש!‬
‫עקבי הצאן‬
‫ספר פירוש מאת‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫על ספרו של‬
‫מרן הרב קוק‬
‫חלק א'‬
‫מאמר הדור ‪ -‬דרישת ד'‬
‫חנות‪ :‬רח' שטראוס ‪ 4‬ירושלים‬
‫הזמנות בטלפון‪02-6233987 :‬‬
‫או באתר‪www.HavaBooks.co.il :‬‬
‫שיוביץ ושות'‬
‫המחלקה הכלכלית‬
‫גיוס אשראים בנקאיים לעסקים וחברות‬
‫חילוץ מכונסי נכסים‬
‫להסברים ופרטים נוספים ניתן לפנות‪:‬‬
‫‪WWW.SHAYOVITZ.CO.IL 058-6800000‬‬
‫‪ 8‬באהבה ובאמונה‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬