Retreating Candles: Halacha, History and Meaning
Retreating Candles: Halacha, History and The First Chanukah Meaning 1. Megillas Taanis לפי שנכנסו יונים בהיכל וטמאו כל הכלים ולא היה במה להדליק וכשגברה יד בית חשמונאי הביאו שבעה שפודי .ברזל וחפום בבעץ והתחילו להדליק 2. Talmud Bavli, Menochos 28b . ושל עופרת; רבי יוסי ברבי יהודה מכשיר אף בשל עץ, ושל בדיל, של ברזל, של נחשת, אין לו זהב מביא אף של כסף:דתניא , מנורה כנגד מנורה, שלחן כנגד שלחן, חצר כנגד עזרה, אכסדרה כנגד אולם, לא יעשה אדם בית תבנית היכל:ותניא אידך : ושל שבעה לא יעשה ואפילו משאר מיני מתכות; ר' יוסי בר רבי יהודה אומר,אבל עושה הוא של חמשה ושל ששה ושל שמנה העשירו, משם ראיה? שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ: כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי; אמרו לו,אף של עץ לא יעשה . חזרו והעשירו עשאום של זהב,עשאום של כסף 3. Josephus, Antiquities of the Jews, Book XII Chapter 71 5. Hereupon Lysias was confounded at the defeat of the army which he had sent, and the next year he got together sixty thousand chosen men. He also took five thousand horsemen, and fell upon Judea; and he went up to the hill country of Bethsur, a village of Judea, and pitched his camp there, where Judas met him with ten thousand men; and when he saw the great number of his enemies, he prayed to God that he would assist him, and joined battle with the first of the enemy that appeared, and beat them, and slew about five thousand of them, and thereby became terrible to the rest of them. Nay, indeed, Lysias observing the great spirit of the Jews, how they were prepared to die rather than lose their liberty, and being afraid of their desperate way of fighting, as if it were real strength, he took the rest of the army back with him, and returned to Antioch, where he listed foreigners into the service, and prepared to fall upon Judea with a greater army. 6. When therefore the generals of Antiochus's armies had been beaten so often, Judas assembled the people together, and told them, that after these many victories which God had given them, they ought to go up to Jerusalem, and purify the temple, and offer the appointed sacrifices. But as soon as he, with the whole multitude, was come to Jerusalem, and found the temple deserted, and its gates burnt down, and plants growing in the temple of their own accord, on account of its desertion, he and those that were with him began to lament, and were quite confounded at the sight of the temple; so he chose out some of his soldiers, and gave them order to fight against those guards that were in the citadel, until he should have purified the temple. When therefore he had carefully purged it, and had brought in new vessels, the candlestick, the table [of shew-bread], and the altar [of incense], which were made of gold, he hung up the veils at the gates, and added doors to them. He also took down the altar [of burnt-offering], and built a new one of stones that he 1 [Josephus was born Joseph ben Mattathias in 37 C.E. in Jerusalem of a priestly and royal family. In 66 C.E. the Masada was seized by the Zealots and the Romans were on the march; Josephus was appointed the commander of Galilee. In 67 C.E. Josephus and other rebels were cornered in a cave during the siege of Jotapata and took a suicide pact. However, Josephus survived, and was taken hostage by the Romans, led by Vespasian. Josephus shrewdly reinterpreted the Messianic prophecies. He predicted that Vespasian would become the ruler of the 'entire world'. Josephus joined the Romans, for which he was branded a traitor. He acted as consultant to the Romans and a go-between with the revolutionaries. Unable to convince the rebels to surrender, Josephus ended up watching the second destruction of the Temple and the defeat of the Jewish nation. Despite his ambivalent role, Josephus was an eyewitness to history] Rabbi Ya’akov Trump 1 gathered together, and not of such as were hewn with iron tools. So on the five and twentieth day of the month Casleu, which the Macedonians call Apeliens, they lighted the lamps that were on the candlestick, and offered incense upon the altar [of incense], and laid the loaves upon the table [of shew-bread], and offered burnt-offerings upon the new altar [of burnt-offering]. Now it so fell out, that these things were done on the very same day on which their Divine worship had fallen off, and was reduced to a profane and common use, after three years' time; for so it was, that the temple was made desolate by Antiochus, and so continued for three years. This desolation happened to the temple in the hundred forty and fifth year, on the twenty-fifth day of the month Apeliens, and on the hundred fifty and third olympiad: but it was dedicated anew, on the same day, the twenty-fifth of the month Apeliens, on the hundred and forty-eighth year, and on the hundred and fifty-fourth olympiad. And this desolation came to pass according to the prophecy of Daniel, which was given four hundred and eight years before; for he declared that the Macedonians would dissolve that worship [for some time]. 7. Now Judas celebrated the festival of the restoration of the sacrifices of the temple for eight days, and omitted no sort of pleasures thereon; but he feasted them upon very rich and splendid sacrifices; and he honored God, and delighted them by hymns and psalms. Nay, they were so very glad at the revival of their customs, when, after a long time of intermission, they unexpectedly had regained the freedom of their worship, that they made it a law for their posterity, that they should keep a festival, on account of the restoration of their temple worship, for eight days. And from that time to this we celebrate this festival, and call it Lights. I suppose the reason was, because this liberty beyond our hopes appeared to us; and that thence was the name given to that festival. Judas also rebuilt the walls round about the city, and reared towers of great height against the incursions of enemies, and set guards therein. He also fortified the city Bethsura, that it might serve as a citadel against any distresses that might come from our enemies. Chanukah During the Second Temple Era 4. Talmud Bavli, Shabbos 21b שכשנכנסו יוונים. דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון, בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה ת מניא אינון:מאי חנוכה? דתנו רבנן בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום,להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל לשנה אחרת קבעום. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד,בחותמו של כהן גדול .ועשאום ימים טובים בהלל והודאה 5. Ramban, Bamidbar 8:2 [R. Moshe b. Nachman, b. Gerona, Spain, d. Israel, 1194- 1270] לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה, למה נסמכה פרשת מנורה לחנכת הנשיאים- בהעלתך שאתה מדליק ומטיב את, אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שלך גדולה משלהם,עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו : לשון רש"י ממדרש אגדה,הנרות בקר וערב ולא נחמו בקטורת בקר וערב ששבחו בו הכתוב (דברים לג י) ישימו,ולא נתברר לי למה נחמו בהדלקת הנרות , ונכנס לפני ולפנים, ובעבודת יום הכפורים שאינה כשרה אלא בו, ובמנחת חביתין, ובכל הקרבנות,קטורה באפך , ועוד מה טעם לחלישות הדעת הזו. ושבטו כלו משרתי אלהינו,ושהוא קדוש ה' עומד בהיכלו לשרתו ולברך בשמו ואם תאמר שהיו חובה ונצטוה. שהקריב בימים ההם קרבנות הרבה כל ימי המלואים,והלא קרבנו גדול משל נשיאים אבל ענין. גם הדלקת הנרות שנחמו בה חובה ונצטוה עליה, וחלשה דעתו על ש לא הקריב נדבה כמוהם לחנכת המזבח,בהם רצוני לומר חשמונאי כהן גדול,ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו :ובניו ראיתי במדרש כיון שהקריבו שנים עשר שבטים,ובלשון הזה מצאתיה במגלת סתרים לרבינו נסים שהזכיר האגדה הזו ואמר יש חנכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו,'ולא הקריב שבט לוי וכו ולפיכך הסמיך פרשה זו, והיא חנכת בני חשמונאי,ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה וחנכה שקרויה על שמם :לפרשת חנכת המזבח עכ"ל Rabbi Ya’akov Trump 2 וראיתי עוד בילמדנו (תנחומא בהעלותך ה) וכן במדרש רבה (טו ו) ,אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה ,לך אמור לאהרן אל תתירא ,לגדולה מזאת אתה מוכן ,הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין ,אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו -וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם. והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו אף הנרות בטלות ,אבל לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו .וכן ברכת כהנים הסמוכה לחנכת הנשיאים נוהגת לעולם ,דרשו סמוכין לחנכת הנשיאים מלפניה ומלאחריה בכבודו של אהרן שלא נמנה עמהם: ]Moadim Uzmanim, II:149 [R. Moshe Sternbach, UK, South Africa, Yerushalayim 6. Original Forms of Lighting Talmud Bavli, Shabbos 21b 7. תנו רבנן :נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ .אם היה דר בעלייה -מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים .ובשעת הסכנה -מניחה על שלחנו ,ודיו. ?What is Shaas Sakana Option One 3 Rabbi Ya’akov Trump 8. Rashi, ad loc [R. Shlomo Yitzchaki, born in Troyes, Northern France, 1040- 1105] , כדאמרינן בגיטין (יז, שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית עבודה זרה שלהם- הסכנה .)א 9. Talmud Bavli, Gittin 16b-17a , שנים שהביאו גט ממדינת הים: עול לגביה רב יהודה ורבה לשיולי ביה; בעו מיניה,רבה בר בר חנה חלש מה אילו יאמרו בפנינו, אין צריכין:צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם או אין צריכין? אמר להם גירשה מי לא מהימני? אדהכי אתא ההוא דארומאי מעלו, למימרא. רחמנא! או בטולך או בטולא דבר עשו: אמר, שקלה לשרגא מקמייהו,חברא אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה? יודע הקדוש+איוב כ"ח+ : מאי דכתיב, והתני רבי חייא,מפרסאי הא מקמי דניתו: עמד והגלה אותם לבבל! לא קשיא,ברוך הוא בישראל שאין יכולין לקבל גזירת ארומיים . הא לבתר דאתו חברי לבבל,חברי לבבל Historical Note: Zoroastrians 10. Encyclopedia Britannica2 Zoroastrianism, the ancient pre-Islamic religion of Iran that survives there in isolated areas and, more prosperously, in India, where the descendants of Zoroastrian Iranian (Persian) immigrants are known as Parsis, or Parsees. Modern Zoroastrian priest wearing mouth cover while tending a temple fire. Inge Morath/Magnum The Iranian prophet and religious reformer Zarathustra (flourished before the 6th century BCE)—more widely known outside Iran as Zoroaster, the Greek form of his name)—is traditionally regarded as the founder of the religion. Zoroastrianism contains both monotheistic and dualistic features. … The chief ceremony, the Yasna, essentially a sacrifice of haoma (the sacred liquor), is celebrated before the sacred fire with recitation of large parts of the Avesta. There also are offerings of bread and milk and, formerly, of meat or animal fat. The sacred fire must be kept burning continually and has to be fed at least five times a day. Prayers also are recited five times a day. The founding of a new fire involves a very elaborate ceremony. There are also rites for purification and for regeneration of a fire. Option Two 2 https://www.britannica.com/topic/Zoroastrianism Rabbi Ya’akov Trump 4 11. Talmud Bavli, Shabbos 45a ורב כרבי יהודה סבירא ליה? והא בעו מיניה דרב :מהו לטלטולי שרגא דחנוכתא מקמי חברי בשבתא? ואמר להו :שפיר דמי - .שעת הדחק שאני. 12. Tosfos, ad loc. [Composed by French and German Talmudists during the twelfth to fourteenth centuries ]C.E מקמי חברי בשבתא -שביום חג שלהם לא היו מניחין נר אלא בבית ע"ז ומאי דקמבעיא ליה בנר חנוכה טפי מבנר שבת משום דלצורך אכילה היו מניחים להם ואף על גב דבשעת הסכנה אמרינן בבמה מדליקין (לעיל דף כא ):דמניחה על שולחנו ודיו הכא מיירי אם יארע שלא הניחה על שולחנו א"נ אומר ר"י דשעת הסכנה דלעיל לאו סכנת חברים קאמר אלא סכנת גזירה שגזרו שלא להדליק נר חנוכה. Halacha Today ?What is Practice Today ]13. Shulchan Aruch, OC 671:5 [R. Yosef b. Ephraim Karo, born in Toledo Spain and died in Safed, 1488-1575 נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ .אם הבית פתוח לרשות הרבים ,מניחו על פתחו; ואם יש חצר לפני הבית ,מניחו על פתח החצר; ואם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים ,מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה ,מניחו על שלחנו ודיו Why Did the Menorah not return to the ?outside once the danger subsided Question Left Open 14. Or Zaruah, Chelek 2: 323 ובשעת הסכנה שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית ע"ז שלהם מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורת אש לא צריך נר אחר להשתמש ואי איכא אדם חשוב א ף על גב דאיכא מדורה צריך נמי נר אחר וי"מ שעת הסכנה שגזרו שלא להדליק נרות של חנוכה והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות: Minhag Either Way 15. Baal Ha’itur, Aseres HaDibros, Chanukah 114b ת"ר נ"ח מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ ואם היה דר בעלי' מניחו בחלון הסמוכה לר"ה ובשעת הסכנה מניחו על שלחנו ודיו ואחר שנהגו על הסכנה נהגו ומי שיכול להניחה מבחוץ מניחה מבחוץ ואם לאו על פתחו Gezeiros whose Reasons are no longer Relevant 16. Yerushalmi, Sanhedrin 3:5 5 Rabbi Ya’akov Trump טייב בזמן זה מהו ר' ירמיה סבר מימר בטל הדין בטלה גזירתא ר' יוסי סבר מימר לעולם הגזירה במקומה עד שיעמיד בית דין אחר ויבטלה. 17. Pnei Moshe, Ad loc. טייב בזמן הזה מהו .התם קאי דבשדה שניטייבה קנסוהו רבנן שלא תזרע במוצאי שביעית ובעי אם גזירת חכמים עדיין במקומה עומדת ואפי' בזמן הזה: בטל הדין בטל גזירתא .כלומר שבזמן הזה בטל זה הדין מפני שבטלה גזירת חכמים בענין זה וכעין דאמר בשביעית דלא גזרו אלא על הגדר שהוא יכול לעמוד בו: ר' יוסי סבר מימר .דלא היא דלעולם הגזירה שגזרו חכמים באותה הזמן במקומה עומדת עד שיעמוד ב"ד אחר ויבטלה ואין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ומנין: Practical Concerns ]Aruch Hashulchan, OC 671:24 [R. Yechiel Michel Epstein Volozhin Lithuania, 1829-1908 18. והנה עתה אין אנו מדליקין בחוץ ואף שאין סכנה אצלינו מ"מ כמעט הוא מהנמנעות מפני שבכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי סגריר גשם ושלג ורוחות חזקים וא"א להניחם בחוץ אם לא להסגירם בזכוכית וכולי האי לא אטרחוהו רבנן ועוד דבזה לא יהיה היכר למצוה כל כך וגם לא בכל המקומות יניחו לעשות כך ולכן כולנו מדליקין בבית ולכן כיון שההיכר הוא רק לבני הבית ואין היכר לבני רה"ר כלל אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח ומ"מ המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם ואין לשנות או שמדליקין בתוך הפתח על המשקוף השמאלי אמנם אם רבים הם בני הבית וכל אחד רוצה לקיים המצוה בפ"ע א"א להדליק בטפח הסמוך לפתח שיתערבו הנרות ולא יהיה היכר כלל כמה ימים בחנוכה ולכן טוב יותר שכל אחד יברך במקום מיוחד על החלונות וכיוצא בו ומ"מ לא ידליקו במקום שמדליקין כל השנה כמו על השלחן וכיוצא בו כי אז לא יהיה היכר כלל ואף שההיכר הוא רק לבני הבית מ"מ ג"כ צריך קצת היכר וכן המנהג להדליק נר חנוכה שלא במקום שמעמידין נרות כל השנה ויותר טוב מן הכל דאם יש לו חלון הפתוח לרה"ר יעמידם אצל החלון ויראו גם בני רה"ר דרך החלון ואיכא פרסומי ניסא [מג"א סק"ח] וכן אני נוהג 19. Responsa Yaavetz 1:149 לכן טוב ויפה הדבר בעיני אלא לפי שלא ראיתי לרבנן קשישי דעבדי הכי .אינני גוזר ואומר שיהא חיוב בהחלט .אבל אין לומר דעל כרחך לא הוה סבירא להו כוותי .דאין זה ראיה כיון שאנו מדליקין בפנים ויכול לדלוק בטוב אם נזהרין מלהתקרב אליו ולעבור דרך עליו במהירות ומרוצ' לגרום כיבוי .וגם טורח רב יש בדבר והוצא' מרוב' להמציא כלי חדש כזה לכן לא חשו לטרוח אחריו כל כך .אמנם אם נוכל לו בקלות .יראה שנכון לעשות כן אפי' בבית כמה פעמים שגורמין לו כיבוי ומהיות טוב כו' ואי"ה ואוכל להמציאו בטוב אראה לעשותו כך בלי נדר וזהו הנלע"ד בשאלותיך השי"ת ימלא משאלות לבנו לעשות רצונו .כחפץ הטרוד יעב"ץ ס"ט. 6 Rabbi Ya’akov Trump ?What are the Outcomes of this Shift Lighting in Shul Timing of Lighting Halacha LeMaaseh ]20. Magen Avraham, 671: seif katan 8 [R. Avraham Ha-Levi Gombiner, Gombin, Poland, 1637 – 1683 ח מחציו של כניס' -בסה"ת הגי' מחצי' לצד שמאל של כניסה פי' שניחנו בחצי השנית שלא בצד המזוזה ,ומ"מ המנהג משום שיכנס בין ב' מצות (ד"מ) ונ"ל דאם יש לו חלון הסמוך לר"ה יניחנו בחלון דבזה ליכא חשש סכנה אם לא במקום דשכיחא הזיקא: ]21. Igros Moshe, OC 4:125 [R. Moshe Feinstein, born in Russia and died in New York, 1895-1986 ולכן שפיר כתב המג"א דאם יש לו חלון הסמוך לרה"ר =לרשות הרבים= יניחנו בחלון ופי' בלב"ש טעמו דפרסומי ניסא עדיף מסברא שיכנס בין שתי מצות ,ולמש"כ הוא ברור מגמ' דפרסומי ניסא הוא מעיקרי הדינים בהנרות וטעם שיכנס בין שתי מצות אינו שייך להמצוה ולזכרון הנס אלא כשהיה פרסום הנס שוה באיזה צד יניחנו להנר הכריע ההלכתא כר' שמואל מדיפתי דכניסה בין שתי מצות ממעלת ימין ,אבל לא שייך שיהא עדיף ואף לא שוה למעלת פרסום ניסא שלכן אף שעיקר בזה"ז הוא ההיכר לבני הבית מאחר שא"א לנו להדליק מבחוץ מ"מ מה שאפשר לעשות ביותר פרסום ודאי יש לעשות ,וכן אני נוהג שאני מדליק בחלון הנראה בחוץ להעוברים ושבים שם וכן נהג אדוני אבי הגאון זצ"ל והרבה גדולי דורות שלפנינו מהיום שנעשה א"א להדליק בחוץ וכן הוא הנכון לדינא וכן איתא במ"ב ס"ק ל"ח ,וכן יש לכתר"ה להתנהג .והנני ידידו משה פיינשטיין. In Meaning 22. Bnei Yisachar, Kislev Maamar 3:39 [R. Zvi Elimelech Shapira of Dinov, 1785, student of the Chozeh of ]Lublin 7 Rabbi Ya’akov Trump Rabbi Ya’akov Trump 8
© Copyright 2024