‫דר' צביקה תורן – פסיכולוג וצלם‬ ‫תד ‪ ,6807‬רח' רבין ‪ ,3763‬קרית טבעון ‪37663‬‬ ‫‪80-7036380 ,860-6000767‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.zvitoren.com‬‬ ‫תגיות ‪:‬הנחיית קבוצות | פסיכואנליזה | טיפול קבוצתי | פוליטי‬ ‫על אנליזה קבוצתית כגשר בין האישי והחברתי‬ ‫מאת יעל דורון‪ ,‬ברכה הדר וד"ר רובי פרידמן‬ ‫מכון ישראלי לפסיכואנליזה קבוצתית‬ ‫‪"Man is primarily a social being, a particle of a group. The apparent possibility for him to live as an isolated‬‬ ‫‪'individual' is the result of later, more complex developments. …What stands in need of explanation is not the‬‬ ‫‪existence of groups but the existence of individuals (Foulkes and Anthony, 1957, p. 215).‬‬ ‫לפני מספר חודשים התפרסמה במוסף "הארץ" סידרת מאמרים שעסקו ב"ויכוח" בין הסוציולוגיה לבין הפסיכולוגיה‪ ,‬והותירו את‬ ‫הרושם‪ ,‬שמדובר בשני שטחי עניין שלא יכולים להתחבר‪ ,‬ותהום פעורה ביניהם ‪.‬המאמר של פרופ' אווה אילוז והתגובות אליו עוררו‬ ‫בנו רצון להביא לידיעת העוסקים בתחום את האפשרות של גשר תיאורטי בין התפיסה החברתית והאישית‪ .‬לצורך כך אנו רוצים‬ ‫לספר על שיטה טיפולית שנקראת אנליזה קבוצתית‪ ,‬שיכולה לקדם אותנו בבניית גשר שכזה‪.‬‬ ‫האנליזה הקבוצתית היא שיטת טיפול ביחיד הלוקחת בחשבון שחלק מן ההפרעות והמצוקות שלנו נוצרות במרחב בינאישי‪ ,‬ועל כן‬ ‫כדאי לטפל בהן במרחב בינאישי (טראנס‪-‬פרסונאלי)‪ .‬אבי האנליזה הקבוצתית היה יהודי גרמני‪ ,‬בשם ס‪.‬ה‪ .‬פוקס ‪(S.H.Foulkes).‬‬ ‫פוקס נולד בגרמניה בסוף המאה התשע עשרה‪ .‬הוא היה פסיכיאטר‪ ,‬שבעקבות התרשמות מכתבי פרויד למד והתמחה‬ ‫בפסיכואנליזה‪ .‬עם עליית הנאצים לשלטון‪ ,‬עזב פוקס את גרמניה ועבר לאנגליה‪.‬‬ ‫בזמן מלחמת העולם השנייה עבר פוקס מהפך מחשבתי‪ .‬עד אותה עת הוא היה אנליטיקאי קלאסי‪ ,‬שפגש מטופלים מספר פעמים‬ ‫בכל שבוע‪ ,‬לטיפול פסיכואנליטי על הספה‪ .‬בזמן המלחמה התגייס לצבא הבריטי ועבד כפסיכיאטר בבית החולים נורת'פילד‪ ,‬עם‬ ‫מטופלים חיילים נפגעי הלם קרב‪ .‬הרעיון החדשני של פוקס היה להושיב מספר מטופלים יחד‪ ,‬פנים אל מול פנים‪ ,‬בחדר הטיפולים‬ ‫המשותף ‪ (Foulkes, 1948).‬הייתה זו מהפכה של ממש בתפיסה של האופן בו אפשר לטפל באנשים‪ ,‬וכל בית החולים הפך להיות‬ ‫קהילה טיפולית‪ .‬הקבוצות הצליחו מעל ומעבר למשוער וכך נולדה האנליזה הקבוצתית‪.‬‬ ‫תפיסת היחיד והחברה באנליזה הקבוצתית‬ ‫פוקס טען שהקבוצתיות היא בנפשנו מיום היוולדנו ואף לפני כן‪ .‬האני‪-‬החברתי הוא לא פחות ראשוני ובסיסי מהאני‪-‬האישי‪,‬‬ ‫הביולוגי‪ ,‬המיני‪ ,‬הדחפי‪ .‬תינוק נולד לתוך קונטקסט חברתי‪ ,‬לתוך תרבות‪ ,‬כמו שהוא נולד לתוך משפחה‪ .‬הקודים החברתיים‬ ‫עוברים אליו דרך הקשר עם הוריו‪ ,‬שהם בו זמנית‪ ,‬גם ההורים הפרטיים שלו וגם נציגי התרבות והחברה בה הוא גדל ומתפתח‪.‬‬ ‫הגישה הטיפולית של פוקס היא גישה הוליסטית‪:‬‬ ‫‪"Psychotherapy is always concerned with the whole person. The human being is a social animal, he cannot‬‬ ‫‪live in isolation. In order to see him as a whole, one has to see him in a group… The group is the background,‬‬ ‫‪the horizon, the frame of reference of the total situation" (Foulkes, 1974).‬‬ ‫המרחב המיוחד של הקבוצה האנליטית מאפשר תנועה נפשית בין משתתפי הקבוצה‪ ,‬ובצורתו המיטיבה הוא בעל פוטנציאל מחיה‬ ‫ומרפא‪.‬‬ ‫בחדר הטיפולים של האנליזה הקבוצתית נפגשים מדי שבוע מספר אנשים (עד שמונה) לפגישה שאורכת שעה וחצי‪ .‬את הפגישה‬ ‫מנחה אנליטיקאי קבוצתי‪ ,‬שבאנגלית נקרא – ‪ conductor‬וממש כמו מנצח על תזמורת הוא מנווט את "המוזיקה" של שיח‬ ‫האנשים‪ ,‬ובכל פעם נרקמת יצירה חדשה וחד פעמית‪(Foulkes, 1966).‬‬ ‫להבדיל מן התזמורת‪ ,‬היצירה הקבוצתית היא תהליך המתרחש לאורך זמן ונרשם בנפש הקבוצתית‪ ,‬או בלשונו של פוקס –‬ ‫במטריצה הקבוצתית ‪ (Foulkes, 1966).‬המטריצה היא המצע המכיל את כל התהליך הקבוצתי‪ ,‬האינטראקציות בין האנשים‪ ,‬מה‬ ‫שהם אומרים‪ ,‬עושים‪ ,‬מתנהגים‪ ,‬השפות השונות בהן הם משתמשים (השפה המילולית והשפה הלא מילולית)‪ ,‬האסוציאציות‪,‬‬ ‫הזיכרונות‪ ,‬והחלומות‪.‬‬ ‫הטיפול מתמקד בקומוניקציה – תקשורת בין האנשים‪ .‬שיטת העבודה היא שיח של אסוציאציות חופשיות ‪– Free Floating‬‬ ‫– ‪Discussion‬בשפתו של פוקס ‪ (Foulkes and Anthony, 1965):‬משתתף אחד מדבר על מה שעולה בדעתו‪ ,‬ומשתתף אחר‬ ‫מגיב‪ ,‬בצורה מילולית או אחרת‪ ,‬ותוך כדי כך "מהדהד" את הדברים שעלו והתחברו בתוכו‪(Foulkes, 1977).‬‬ ‫הקבוצה האנליטית היא "היכל של מראות" (תודר ווינברג‪ :)4002 ,‬חברי הקבוצה משקפים אחד לשני חלקים‪ ,‬מודעים ולא מודעים‬ ‫של עצמם‪ ,‬ובכך מרחיבים את התפיסה האינדיבידואלית של כל אחד מהם‪ .‬קבוצה טיפולית אנליטית מורכבת מאנשים שאינם‬ ‫מכירים זה את זה‪ ,‬זרים אחד לשני‪ ,‬אבל שייכים לאותה תרבות‪ ,‬או בלשונו של פוקס לאותו ‪ foundation matrix.‬בתחילת הדרך‬ ‫הם עלולים לחוש זרות‪ ,‬ניכור וחריגות ביחס לקבוצה‪ .‬במשך הזמן‪ ,‬האינטראקציה שנוצרת ביניהם מחזקת את תחושת השייכות‬ ‫שלהם‪ ,‬אבל במקום להפוך אותם לברגים חסרי זהות במערכת גדולה‪ ,‬הקבוצה דוחפת כל אחד מהם למצוא את המקום האישי‬ ‫והייחודי של עצמו בקבוצה ובחיים‪.‬‬ ‫כל משתתף מביא לקבוצה‪ ,‬בלשונו של פוקס‪ ,‬את הסטייה שלו מהנורמה החברתית‪-‬תרבותית שבתוכה מתקיימת הקבוצה‪ .‬דווקא‬ ‫הסטייה הזאת היא ההופכת אותו להיות אינדיבידואל ייחודי‪.‬‬ ‫פוקס אינו רואה סתירה בין האינדיבידואליות של היחיד לבין השייכות לקבוצה‪ ,‬לחברה ולתרבות‪ ,‬אלא להיפך ‪(Foulkes and‬‬ ‫‪ Anthony, 1965).‬בריאות הנפש‪ ,‬לפי פוקס‪ ,‬היא פונקציה של מידת השייכות שאדם חש כלפי החברה סביבו‪ ,‬יחד עם הביטוי‬ ‫הייחודי של עצמו‪.‬‬ ‫‪"Good Group Treatment – by developing a good group – makes both processes go hand in hand: the‬‬ ‫– ‪reinforcement of the communal ground and the freer development of the individual differences. Like a tree‬‬ ‫‪the firmer it takes root the freer it can display its individual characteristic beauty above ground" (Foulkes, 1948,‬‬ ‫‪pp. 30).‬‬ ‫הלא מודע החברתי‬ ‫האנליזה הקבוצתית היא יותר מאשר גישה ט יפולית‪ :‬היא תפיסת עולם‪ ,‬שמחברת את התפיסות הפסיכולוגיות עם הסוציולוגיות‬ ‫יחד‪ .‬בנוסף ללא‪-‬מודע‪-‬האישי שעליו דיבר פרויד‪ ,‬גישת האנליזה הקבוצתית מרחיבה ומוסיפה את הלא‪-‬מודע‪-‬החברתי‪.‬‬ ‫חברות שעברו טראומות‪ ,‬מהפכות‪ ,‬שינויים רדיקלים‪ ,‬משפיעות על הפרטים החיים בתוכן‪ ,‬ומעצבות את האופן שבו אנשים חושבים‪,‬‬ ‫מרגישים ומתנהגים‪ .‬למשל‪ ,‬הקונפליקט הישראלי‪-‬פלסטיני נשען על הטראומות של שני העמים ומשפיע על העמדות הפוליטיות‬ ‫שלנו‪ .‬אחת הטענות המושמעות נגד העמדה הישראלית לא פעם היא שהחרדה מפני שואה נוספת היא אחד הגורמים המעכבים‬ ‫את ההתקדמות לקראת הבנות והסכם‪ .‬כמובן‪ ,‬שגם בצד הפלסטיני קיימים פחדים וזיכרונות קשים‪ ,‬שמזינים את הקושי שלהם‬ ‫לבוא לקראתנו‪ .‬לפי האנליזה הקבוצתית‪ ,‬הלא‪-‬מודע האישי והחברתי אינם ניתנים להפרדה‪.‬‬ ‫האם אנשים מעמים שונים‪ ,‬שלכל אחד מהם לא‪-‬מודע‪-‬חברתי שונה וייחודי‪ ,‬יכולים למצוא ביניהם שפה משותפת? בקיץ האחרון‬ ‫ראש חודש אב ותחילת צום הרמדאן באותו התאריך (‪ .)91.7.94‬בירושלים‪ ,‬השמים הוצפו בעשרות זיקוקי די‪-‬נור לכבוד תחילת צום‬ ‫הרמדאן‪ ,‬ואל רחבת הכותל המערבי זרמו כל הלילה המוני אנשים‪ .‬אפשר היה לחוש באוויר את הלא‪-‬מודע המוסלמי והלא‪-‬מודע‬ ‫היהודי מתנגשים ז ה בזה‪ ,‬מתערבבים‪ ,‬אבל גם מצליחים להתקיים זה לצד זה‪ .‬במנהרות הכותל ניתן לראות בעין‪ ,‬בתוך שכבות‬ ‫הסלע‪ ,‬עדות לשכבות הלא‪ -‬מודע התרבותי שעליו יושבת החזרה הציונית לארץ‪ ,‬ועליו גם יושב הסכסוך הבלתי פתיר עם‬ ‫הפלסטינים‪ .‬אבן השתייה – מלשון "תשתית" – בהר הבית‪ ,‬היא אותה נקודה‪ ,‬שהיא ערש התרבות היהודית והאסלאמית גם יחד‪.‬‬ ‫היא החיבור בין הקונקרטי לבין שכבות הלא מודע של שני העמים‪ ,‬שנולדו על אותה אדמה ונאלצים עד היום להיות שכנים בה‪.‬‬ ‫מי שמקשיב לשיח של המטופלים שלו גם דרך הפריזמה החברתית‪ ,‬יכול היה‪ ,‬בתקופת המחאה החברתית‪ ,‬לשמוע כיצד המחאה‬ ‫החברתית מחלחלת אל הנפש ומשפיעה על מהלכים נפשיים שנראים לכאורה אינדיבידואלים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מטופל בשעה טיפולית‬ ‫מספר למטפלת שלו שביומיים האחרונים איבד את קולו לחלוטין בעקבות הצטננות עזה‪ .‬בהמשך הפגישה הוא מספר שהשתתף‬ ‫בהפגנה שבה משה סילמן הצית את עצמו ולקח חלק במאמצי ההחייאה במקום‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בלי שהוא עצמו היה ער לחיבור בין‬ ‫הדברים‪ ,‬סיפר על החלטה שהולכת ונבנית בתוכו‪ ,‬לעזוב את מקום העבודה‪ ,‬שבו יש לו תפקיד בכיר‪ ,‬אך הוא לא יכול לסבול את‬ ‫האווירה הקפיטליסטית‪ ,‬ומרגיש חסר יכולת לפעול‪ ,‬להשמיע את קולו הייחודי‪ .‬המטפלת הפנתה את תשומת לבו לחיבור שבין אבדן‬ ‫הקול שלו‪ ,‬חיפוש הקול דרך מקום העבודה החדש‪ ,‬והקשר לאבדן הקול של סילמן‪ ,‬שלא מצא דרך אחרת לזעוק אלא על ידי שהצית‬ ‫את עצמו למוות‪.‬‬ ‫פרופ' אילוז טוענת שהפסיכולוגיה מתמקדת בבריאות הנפשית (שחרור הנוירוזה בזמנו של פרויד‪ ,‬מימוש עצמי בימינו)‪ ,‬על חשבון‬ ‫המעורבות החברתית‪ ,‬החתירה לצדק חברתי ולמוסר‪ .‬האנליזה הקבוצתית דווקא מדגישה את השייכות החברתית כמרכיב חשוב‬ ‫של בריאות הנפש‪ .‬השתתפות בקבוצה אנאליטית מפתחת את היכולת של הפרט לקחת חלק יותר פעיל בחברה שבתוכה הוא חי‪.‬‬ ‫לא פעם אנו מגלים יחד עם מטופל וקבוצתו שדווקא הניסיון לגרום לשינוי של מציאות – כגון מאבק בהדרה – מאפשר שיפור‬ ‫והטבה‪ .‬לעתים קרובות היינו עדים להעצמת משתתפים בקבוצה‪ ,‬שתרמה לשינוי במרקם החברתי שלהם‪.‬‬ ‫גשר בין האישי והחברתי‬ ‫בעשורים האחרונים יש פעילות חברתית משמעותית של אנשי בריאות הנפש‪ ,‬בחברה הישראלית( פסיכו‪-‬אקטיב לדוגמא)‪ .‬גם‬ ‫במחאה החברתית הפסיכולוגים נראו ונשמעו‪ ,‬כמנחי שולחנות עגולים ודיונים ציבוריים ברחובות ובשדרות האהלים‪ .‬כל אלה הינם‬ ‫ביטויים לגשר שיכול לחבר בין העולם התוך אישי לבין העולם החברתי‪.‬‬ ‫ביון תרם לנו את מושג "הראיה הבינקולרית" – הראיה הדו‪ -‬עינית (ביון‪ .)9114 ,‬הוא מזכיר לנו שלכל עין יש שדה ראיה משלה‪,‬‬ ‫ורק שילוב שתי זוויות הראיה יחד יוצר את תחושת העומק והיכולת שלנו לראות את העולם בתלת‪-‬מימד‪ .‬בדומה‪ ,‬ביון מציע לנו לנוע‬ ‫בגמישות כשאנ ו מנסים להבין בני אדם‪ .‬לא להיתקע עם נקודת מבט אחת‪ .‬לדעתו‪ ,‬האדם הוא‪ ,‬בו זמנית‪ ,‬גם יצור נרקיסיסטי וגם‬ ‫חברתי‪ :‬הוא קרוע בתוכו בין הצורך לקבל סיפוקים אישיים‪ ,‬לבין הצורך לוותר על מנת לחיות בשייכות לקבוצה‪ .‬ביון‪ ,‬וגם אנחנו‬ ‫בעקבותיו‪ ,‬מחפשים הפריה של שתי התנועות‪ ,‬האגו‪-‬צנטרית והסוציו‪-‬צנטרית‪ .‬ואנחנו מאמינים שממש כמו בציור בו הדמות והרקע‬ ‫מתחלפים‪ ,‬ומקבלים בכל פעם משמעות חדשה‪ ,‬אפשר בכל פעם להסתכל מזווית אחרת על המציאות – ועל ידי כך להעשיר ולדייק‬ ‫את ההבנה שלנו לגבי בני אדם‪.‬‬ ‫הלא מודע האישי והלא מודע הקבוצתי מצטלבים בכל כך הרבה רמות‪ ,‬עד שקשה להפריד באופן ברור ביניהם‪ .‬אנחנו מסכימים עם‬ ‫הסוציולוגים שטוענים שהאנליזה של היחיד לא מספיקה לעתים כדי להבין מצב חברתי‪ ,‬אבל גם ההיפך נכון‪ :‬ללא האנליזה של‬ ‫היחיד מאד קשה להבין את הלא‪-‬מודע החברתי‪ .‬השילוב בין האנליזה של היחיד לבין האנליזה של היחידים בקבוצה ובחברה‪ ,‬הוא‬ ‫דרך המלך אותה אנחנו מחפשים‪ ,‬והגשר שאליו אנו שואפים‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫ביון‪ ,‬ו‪ .‬ר‪ .)9114( .‬התנסויות בקבוצות‪ .‬דביר‪.‬‬ ‫תודר‪ ,‬מ‪ .‬ווינברג‪ ,‬ח‪" )4002( .‬הקבוצה בארץ המראות"‪ ,‬מקבץ‪,)9( 99 ,‬עמ' ‪.53-32‬‬ ‫‪Foulkes, S.H. (1948). "The Study of the Group". In Introduction to Group Analytic Psychotherapy. Karnac‬‬ ‫‪Books.‬‬ ‫‪Foulkes, S.H.(1966). "Some basic concepts in group psychotherapy". In Selected Papers of S.H.Foulkes,‬‬ ‫‪Karnac Books, 1990. Pp. 151-158.‬‬ ‫‪Foulkes, S.H.(1974). My philosophy in psychotherapy. Journal of Contemporary psychotherapy, 6 (2). Pp.‬‬ ‫‪109-114.‬‬ ‫‪Foulkes, S.H. (1977). "Notes on the concept of resonance". In Selected Papers of S.H. Foulkes, Karnac‬‬ ‫‪Books, 1990. Pp. 271-283.‬‬ ‫‪Foulkes, S.H. and Anthony, E.J. (1965). Group Psychotherapy – The Psychoanalytic Approach. Maresfield‬‬ ‫‪Reprints.‬‬ ‫תבנית לציטוט ביבליוגרפי‪(APA):‬‬ ‫דורון‪ ,‬י‪ , .‬הדר‪ ,‬ב‪ , .‬פרידמן‪ ,‬ר‪). 4095( .‬על אנליזה קבוצתית כגשר בין האישי והחברתי[ ‪.‬גרסה אלקטרונית]‪ .‬נדלה ביום ראשון ‪ 95‬ינואר ‪ ,4095‬מאתר פסיכולוגיה‬ ‫עברית‪: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2904‬‬