פסיכולוג וצלם – דר` צביקה תורן

‫דר' צביקה תורן – פסיכולוג וצלם‬
‫תד ‪ ,6807‬רח' רבין ‪ ,3763‬קרית טבעון ‪37663‬‬
‫‪80-7036380 ,860-6000767‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.zvitoren.com‬‬
‫תגיות ‪:‬הנחיית קבוצות | פסיכואנליזה | טיפול קבוצתי | פוליטי‬
‫על אנליזה קבוצתית כגשר בין האישי והחברתי‬
‫מאת יעל דורון‪ ,‬ברכה הדר וד"ר רובי פרידמן‬
‫מכון ישראלי לפסיכואנליזה קבוצתית‬
‫‪"Man is primarily a social being, a particle of a group. The apparent possibility for him to live as an isolated‬‬
‫‪'individual' is the result of later, more complex developments. …What stands in need of explanation is not the‬‬
‫‪existence of groups but the existence of individuals (Foulkes and Anthony, 1957, p. 215).‬‬
‫לפני מספר חודשים התפרסמה במוסף "הארץ" סידרת מאמרים שעסקו ב"ויכוח" בין הסוציולוגיה לבין הפסיכולוגיה‪ ,‬והותירו את‬
‫הרושם‪ ,‬שמדובר בשני שטחי עניין שלא יכולים להתחבר‪ ,‬ותהום פעורה ביניהם ‪.‬המאמר של פרופ' אווה אילוז והתגובות אליו עוררו‬
‫בנו רצון להביא לידיעת העוסקים בתחום את האפשרות של גשר תיאורטי בין התפיסה החברתית והאישית‪ .‬לצורך כך אנו רוצים‬
‫לספר על שיטה טיפולית שנקראת אנליזה קבוצתית‪ ,‬שיכולה לקדם אותנו בבניית גשר שכזה‪.‬‬
‫האנליזה הקבוצתית היא שיטת טיפול ביחיד הלוקחת בחשבון שחלק מן ההפרעות והמצוקות שלנו נוצרות במרחב בינאישי‪ ,‬ועל כן‬
‫כדאי לטפל בהן במרחב בינאישי (טראנס‪-‬פרסונאלי)‪ .‬אבי האנליזה הקבוצתית היה יהודי גרמני‪ ,‬בשם ס‪.‬ה‪ .‬פוקס ‪(S.H.Foulkes).‬‬
‫פוקס נולד בגרמניה בסוף המאה התשע עשרה‪ .‬הוא היה פסיכיאטר‪ ,‬שבעקבות התרשמות מכתבי פרויד למד והתמחה‬
‫בפסיכואנליזה‪ .‬עם עליית הנאצים לשלטון‪ ,‬עזב פוקס את גרמניה ועבר לאנגליה‪.‬‬
‫בזמן מלחמת העולם השנייה עבר פוקס מהפך מחשבתי‪ .‬עד אותה עת הוא היה אנליטיקאי קלאסי‪ ,‬שפגש מטופלים מספר פעמים‬
‫בכל שבוע‪ ,‬לטיפול פסיכואנליטי על הספה‪ .‬בזמן המלחמה התגייס לצבא הבריטי ועבד כפסיכיאטר בבית החולים נורת'פילד‪ ,‬עם‬
‫מטופלים חיילים נפגעי הלם קרב‪ .‬הרעיון החדשני של פוקס היה להושיב מספר מטופלים יחד‪ ,‬פנים אל מול פנים‪ ,‬בחדר הטיפולים‬
‫המשותף ‪ (Foulkes, 1948).‬הייתה זו מהפכה של ממש בתפיסה של האופן בו אפשר לטפל באנשים‪ ,‬וכל בית החולים הפך להיות‬
‫קהילה טיפולית‪ .‬הקבוצות הצליחו מעל ומעבר למשוער וכך נולדה האנליזה הקבוצתית‪.‬‬
‫תפיסת היחיד והחברה באנליזה הקבוצתית‬
‫פוקס טען שהקבוצתיות היא בנפשנו מיום היוולדנו ואף לפני כן‪ .‬האני‪-‬החברתי הוא לא פחות ראשוני ובסיסי מהאני‪-‬האישי‪,‬‬
‫הביולוגי‪ ,‬המיני‪ ,‬הדחפי‪ .‬תינוק נולד לתוך קונטקסט חברתי‪ ,‬לתוך תרבות‪ ,‬כמו שהוא נולד לתוך משפחה‪ .‬הקודים החברתיים‬
‫עוברים אליו דרך הקשר עם הוריו‪ ,‬שהם בו זמנית‪ ,‬גם ההורים הפרטיים שלו וגם נציגי התרבות והחברה בה הוא גדל ומתפתח‪.‬‬
‫הגישה הטיפולית של פוקס היא גישה הוליסטית‪:‬‬
‫‪"Psychotherapy is always concerned with the whole person. The human being is a social animal, he cannot‬‬
‫‪live in isolation. In order to see him as a whole, one has to see him in a group… The group is the background,‬‬
‫‪the horizon, the frame of reference of the total situation" (Foulkes, 1974).‬‬
‫המרחב המיוחד של הקבוצה האנליטית מאפשר תנועה נפשית בין משתתפי הקבוצה‪ ,‬ובצורתו המיטיבה הוא בעל פוטנציאל מחיה‬
‫ומרפא‪.‬‬
‫בחדר הטיפולים של האנליזה הקבוצתית נפגשים מדי שבוע מספר אנשים (עד שמונה) לפגישה שאורכת שעה וחצי‪ .‬את הפגישה‬
‫מנחה אנליטיקאי קבוצתי‪ ,‬שבאנגלית נקרא – ‪ conductor‬וממש כמו מנצח על תזמורת הוא מנווט את "המוזיקה" של שיח‬
‫האנשים‪ ,‬ובכל פעם נרקמת יצירה חדשה וחד פעמית‪(Foulkes, 1966).‬‬
‫להבדיל מן התזמורת‪ ,‬היצירה הקבוצתית היא תהליך המתרחש לאורך זמן ונרשם בנפש הקבוצתית‪ ,‬או בלשונו של פוקס –‬
‫במטריצה הקבוצתית ‪ (Foulkes, 1966).‬המטריצה היא המצע המכיל את כל התהליך הקבוצתי‪ ,‬האינטראקציות בין האנשים‪ ,‬מה‬
‫שהם אומרים‪ ,‬עושים‪ ,‬מתנהגים‪ ,‬השפות השונות בהן הם משתמשים (השפה המילולית והשפה הלא מילולית)‪ ,‬האסוציאציות‪,‬‬
‫הזיכרונות‪ ,‬והחלומות‪.‬‬
‫הטיפול מתמקד בקומוניקציה – תקשורת בין האנשים‪ .‬שיטת העבודה היא שיח של אסוציאציות חופשיות ‪– Free Floating‬‬
‫– ‪Discussion‬בשפתו של פוקס ‪ (Foulkes and Anthony, 1965):‬משתתף אחד מדבר על מה שעולה בדעתו‪ ,‬ומשתתף אחר‬
‫מגיב‪ ,‬בצורה מילולית או אחרת‪ ,‬ותוך כדי כך "מהדהד" את הדברים שעלו והתחברו בתוכו‪(Foulkes, 1977).‬‬
‫הקבוצה האנליטית היא "היכל של מראות" (תודר ווינברג‪ :)4002 ,‬חברי הקבוצה משקפים אחד לשני חלקים‪ ,‬מודעים ולא מודעים‬
‫של עצמם‪ ,‬ובכך מרחיבים את התפיסה האינדיבידואלית של כל אחד מהם‪ .‬קבוצה טיפולית אנליטית מורכבת מאנשים שאינם‬
‫מכירים זה את זה‪ ,‬זרים אחד לשני‪ ,‬אבל שייכים לאותה תרבות‪ ,‬או בלשונו של פוקס לאותו ‪ foundation matrix.‬בתחילת הדרך‬
‫הם עלולים לחוש זרות‪ ,‬ניכור וחריגות ביחס לקבוצה‪ .‬במשך הזמן‪ ,‬האינטראקציה שנוצרת ביניהם מחזקת את תחושת השייכות‬
‫שלהם‪ ,‬אבל במקום להפוך אותם לברגים חסרי זהות במערכת גדולה‪ ,‬הקבוצה דוחפת כל אחד מהם למצוא את המקום האישי‬
‫והייחודי של עצמו בקבוצה ובחיים‪.‬‬
‫כל משתתף מביא לקבוצה‪ ,‬בלשונו של פוקס‪ ,‬את הסטייה שלו מהנורמה החברתית‪-‬תרבותית שבתוכה מתקיימת הקבוצה‪ .‬דווקא‬
‫הסטייה הזאת היא ההופכת אותו להיות אינדיבידואל ייחודי‪.‬‬
‫פוקס אינו רואה סתירה בין האינדיבידואליות של היחיד לבין השייכות לקבוצה‪ ,‬לחברה ולתרבות‪ ,‬אלא להיפך ‪(Foulkes and‬‬
‫‪ Anthony, 1965).‬בריאות הנפש‪ ,‬לפי פוקס‪ ,‬היא פונקציה של מידת השייכות שאדם חש כלפי החברה סביבו‪ ,‬יחד עם הביטוי‬
‫הייחודי של עצמו‪.‬‬
‫‪"Good Group Treatment – by developing a good group – makes both processes go hand in hand: the‬‬
‫– ‪reinforcement of the communal ground and the freer development of the individual differences. Like a tree‬‬
‫‪the firmer it takes root the freer it can display its individual characteristic beauty above ground" (Foulkes, 1948,‬‬
‫‪pp. 30).‬‬
‫הלא מודע החברתי‬
‫האנליזה הקבוצתית היא יותר מאשר גישה ט יפולית‪ :‬היא תפיסת עולם‪ ,‬שמחברת את התפיסות הפסיכולוגיות עם הסוציולוגיות‬
‫יחד‪ .‬בנוסף ללא‪-‬מודע‪-‬האישי שעליו דיבר פרויד‪ ,‬גישת האנליזה הקבוצתית מרחיבה ומוסיפה את הלא‪-‬מודע‪-‬החברתי‪.‬‬
‫חברות שעברו טראומות‪ ,‬מהפכות‪ ,‬שינויים רדיקלים‪ ,‬משפיעות על הפרטים החיים בתוכן‪ ,‬ומעצבות את האופן שבו אנשים חושבים‪,‬‬
‫מרגישים ומתנהגים‪ .‬למשל‪ ,‬הקונפליקט הישראלי‪-‬פלסטיני נשען על הטראומות של שני העמים ומשפיע על העמדות הפוליטיות‬
‫שלנו‪ .‬אחת הטענות המושמעות נגד העמדה הישראלית לא פעם היא שהחרדה מפני שואה נוספת היא אחד הגורמים המעכבים‬
‫את ההתקדמות לקראת הבנות והסכם‪ .‬כמובן‪ ,‬שגם בצד הפלסטיני קיימים פחדים וזיכרונות קשים‪ ,‬שמזינים את הקושי שלהם‬
‫לבוא לקראתנו‪ .‬לפי האנליזה הקבוצתית‪ ,‬הלא‪-‬מודע האישי והחברתי אינם ניתנים להפרדה‪.‬‬
‫האם אנשים מעמים שונים‪ ,‬שלכל אחד מהם לא‪-‬מודע‪-‬חברתי שונה וייחודי‪ ,‬יכולים למצוא ביניהם שפה משותפת? בקיץ האחרון‬
‫ראש חודש אב ותחילת צום הרמדאן באותו התאריך (‪ .)91.7.94‬בירושלים‪ ,‬השמים הוצפו בעשרות זיקוקי די‪-‬נור לכבוד תחילת צום‬
‫הרמדאן‪ ,‬ואל רחבת הכותל המערבי זרמו כל הלילה המוני אנשים‪ .‬אפשר היה לחוש באוויר את הלא‪-‬מודע המוסלמי והלא‪-‬מודע‬
‫היהודי מתנגשים ז ה בזה‪ ,‬מתערבבים‪ ,‬אבל גם מצליחים להתקיים זה לצד זה‪ .‬במנהרות הכותל ניתן לראות בעין‪ ,‬בתוך שכבות‬
‫הסלע‪ ,‬עדות לשכבות הלא‪ -‬מודע התרבותי שעליו יושבת החזרה הציונית לארץ‪ ,‬ועליו גם יושב הסכסוך הבלתי פתיר עם‬
‫הפלסטינים‪ .‬אבן השתייה – מלשון "תשתית" – בהר הבית‪ ,‬היא אותה נקודה‪ ,‬שהיא ערש התרבות היהודית והאסלאמית גם יחד‪.‬‬
‫היא החיבור בין הקונקרטי לבין שכבות הלא מודע של שני העמים‪ ,‬שנולדו על אותה אדמה ונאלצים עד היום להיות שכנים בה‪.‬‬
‫מי שמקשיב לשיח של המטופלים שלו גם דרך הפריזמה החברתית‪ ,‬יכול היה‪ ,‬בתקופת המחאה החברתית‪ ,‬לשמוע כיצד המחאה‬
‫החברתית מחלחלת אל הנפש ומשפיעה על מהלכים נפשיים שנראים לכאורה אינדיבידואלים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מטופל בשעה טיפולית‬
‫מספר למטפלת שלו שביומיים האחרונים איבד את קולו לחלוטין בעקבות הצטננות עזה‪ .‬בהמשך הפגישה הוא מספר שהשתתף‬
‫בהפגנה שבה משה סילמן הצית את עצמו ולקח חלק במאמצי ההחייאה במקום‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בלי שהוא עצמו היה ער לחיבור בין‬
‫הדברים‪ ,‬סיפר על החלטה שהולכת ונבנית בתוכו‪ ,‬לעזוב את מקום העבודה‪ ,‬שבו יש לו תפקיד בכיר‪ ,‬אך הוא לא יכול לסבול את‬
‫האווירה הקפיטליסטית‪ ,‬ומרגיש חסר יכולת לפעול‪ ,‬להשמיע את קולו הייחודי‪ .‬המטפלת הפנתה את תשומת לבו לחיבור שבין אבדן‬
‫הקול שלו‪ ,‬חיפוש הקול דרך מקום העבודה החדש‪ ,‬והקשר לאבדן הקול של סילמן‪ ,‬שלא מצא דרך אחרת לזעוק אלא על ידי שהצית‬
‫את עצמו למוות‪.‬‬
‫פרופ' אילוז טוענת שהפסיכולוגיה מתמקדת בבריאות הנפשית (שחרור הנוירוזה בזמנו של פרויד‪ ,‬מימוש עצמי בימינו)‪ ,‬על חשבון‬
‫המעורבות החברתית‪ ,‬החתירה לצדק חברתי ולמוסר‪ .‬האנליזה הקבוצתית דווקא מדגישה את השייכות החברתית כמרכיב חשוב‬
‫של בריאות הנפש‪ .‬השתתפות בקבוצה אנאליטית מפתחת את היכולת של הפרט לקחת חלק יותר פעיל בחברה שבתוכה הוא חי‪.‬‬
‫לא פעם אנו מגלים יחד עם מטופל וקבוצתו שדווקא הניסיון לגרום לשינוי של מציאות – כגון מאבק בהדרה – מאפשר שיפור‬
‫והטבה‪ .‬לעתים קרובות היינו עדים להעצמת משתתפים בקבוצה‪ ,‬שתרמה לשינוי במרקם החברתי שלהם‪.‬‬
‫גשר בין האישי והחברתי‬
‫בעשורים האחרונים יש פעילות חברתית משמעותית של אנשי בריאות הנפש‪ ,‬בחברה הישראלית( פסיכו‪-‬אקטיב לדוגמא)‪ .‬גם‬
‫במחאה החברתית הפסיכולוגים נראו ונשמעו‪ ,‬כמנחי שולחנות עגולים ודיונים ציבוריים ברחובות ובשדרות האהלים‪ .‬כל אלה הינם‬
‫ביטויים לגשר שיכול לחבר בין העולם התוך אישי לבין העולם החברתי‪.‬‬
‫ביון תרם לנו את מושג "הראיה הבינקולרית" – הראיה הדו‪ -‬עינית (ביון‪ .)9114 ,‬הוא מזכיר לנו שלכל עין יש שדה ראיה משלה‪,‬‬
‫ורק שילוב שתי זוויות הראיה יחד יוצר את תחושת העומק והיכולת שלנו לראות את העולם בתלת‪-‬מימד‪ .‬בדומה‪ ,‬ביון מציע לנו לנוע‬
‫בגמישות כשאנ ו מנסים להבין בני אדם‪ .‬לא להיתקע עם נקודת מבט אחת‪ .‬לדעתו‪ ,‬האדם הוא‪ ,‬בו זמנית‪ ,‬גם יצור נרקיסיסטי וגם‬
‫חברתי‪ :‬הוא קרוע בתוכו בין הצורך לקבל סיפוקים אישיים‪ ,‬לבין הצורך לוותר על מנת לחיות בשייכות לקבוצה‪ .‬ביון‪ ,‬וגם אנחנו‬
‫בעקבותיו‪ ,‬מחפשים הפריה של שתי התנועות‪ ,‬האגו‪-‬צנטרית והסוציו‪-‬צנטרית‪ .‬ואנחנו מאמינים שממש כמו בציור בו הדמות והרקע‬
‫מתחלפים‪ ,‬ומקבלים בכל פעם משמעות חדשה‪ ,‬אפשר בכל פעם להסתכל מזווית אחרת על המציאות – ועל ידי כך להעשיר ולדייק‬
‫את ההבנה שלנו לגבי בני אדם‪.‬‬
‫הלא מודע האישי והלא מודע הקבוצתי מצטלבים בכל כך הרבה רמות‪ ,‬עד שקשה להפריד באופן ברור ביניהם‪ .‬אנחנו מסכימים עם‬
‫הסוציולוגים שטוענים שהאנליזה של היחיד לא מספיקה לעתים כדי להבין מצב חברתי‪ ,‬אבל גם ההיפך נכון‪ :‬ללא האנליזה של‬
‫היחיד מאד קשה להבין את הלא‪-‬מודע החברתי‪ .‬השילוב בין האנליזה של היחיד לבין האנליזה של היחידים בקבוצה ובחברה‪ ,‬הוא‬
‫דרך המלך אותה אנחנו מחפשים‪ ,‬והגשר שאליו אנו שואפים‪.‬‬
‫מקורות‬
‫ביון‪ ,‬ו‪ .‬ר‪ .)9114( .‬התנסויות בקבוצות‪ .‬דביר‪.‬‬
‫תודר‪ ,‬מ‪ .‬ווינברג‪ ,‬ח‪" )4002( .‬הקבוצה בארץ המראות"‪ ,‬מקבץ‪,)9( 99 ,‬עמ' ‪.53-32‬‬
‫‪Foulkes, S.H. (1948). "The Study of the Group". In Introduction to Group Analytic Psychotherapy. Karnac‬‬
‫‪Books.‬‬
‫‪Foulkes, S.H.(1966). "Some basic concepts in group psychotherapy". In Selected Papers of S.H.Foulkes,‬‬
‫‪Karnac Books, 1990. Pp. 151-158.‬‬
‫‪Foulkes, S.H.(1974). My philosophy in psychotherapy. Journal of Contemporary psychotherapy, 6 (2). Pp.‬‬
‫‪109-114.‬‬
‫‪Foulkes, S.H. (1977). "Notes on the concept of resonance". In Selected Papers of S.H. Foulkes, Karnac‬‬
‫‪Books, 1990. Pp. 271-283.‬‬
‫‪Foulkes, S.H. and Anthony, E.J. (1965). Group Psychotherapy – The Psychoanalytic Approach. Maresfield‬‬
‫‪Reprints.‬‬
‫תבנית לציטוט ביבליוגרפי‪(APA):‬‬
‫דורון‪ ,‬י‪ , .‬הדר‪ ,‬ב‪ , .‬פרידמן‪ ,‬ר‪). 4095( .‬על אנליזה קבוצתית כגשר בין האישי והחברתי[ ‪.‬גרסה אלקטרונית]‪ .‬נדלה ביום ראשון ‪ 95‬ינואר ‪ ,4095‬מאתר פסיכולוגיה‬
‫עברית‪: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2904‬‬