על התפוררות ספרותית או דמותו של המלך שלמה בספר קהלת

‫‪-1‬‬‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תכנית "אמירים"‬
‫על התפוררות ספרותית‬
‫או‬
‫דמותו של המלך שלמה בספר קהלת‬
‫יבגני ברזק‬
‫מבוא‬
‫במרכזו של חיבור קצר זה המתבסס על מאמרו של פוקס עומד בירור תפקידה של דמותו של שלמה בספר‬
‫קהלת‪ .‬לצורך עניין זה אבחן תיאורים של המלך שלמה במקרא‪ ,‬ואנסה לבדוק כיצד הם באים לידי ביטוי‬
‫‪1‬‬
‫בדמותו של קהלת‪ .‬מתוך הסקירה יע לה כי בתחילתו של הספר לובש קהלת את דמותו של שלמה‪ ,‬אך‬
‫בהמשכו מתגלים סדקים ואף זניחה של דמות המלך של קהלת‪ .‬טענתי היא שלדמותו של שלמה יש תפקיד‬
‫ספרותי בספר‪ .‬תפקיד זה עקבי עם מטרותיו של מספר המסגרת היוצר את מציאותו של קהלת אך גם מנסה‬
‫להציג גישה ביקורתית לדבריו‪ .‬בנוסף למסקנה זו אנסה להרחיב אפשרות שמעלה פוקס על היחס בין‬
‫ה מחבר לשני הקולות בספר‪ .‬בהקשר זה אטען כי השימוש בדמותו של שלמה בנוסף על שני הקולות הללו‪,‬‬
‫תורם להצגה של דילמה פנימית‪ .‬מסקנתו הכללית של החיבור היא שמחבר הספר שהיה מודע לתיאורים של‬
‫שלמה במקרא‪ ,‬השתמש בדמות זו בנוסף על מספר המסגרת על מנת ליצור אפקט ספרותי ורטורי‪ ,‬עם‬
‫משמעות אפשרית עבור מצב פנימי אצל הקורא או המחבר עצמו‪ .‬דמותו של שלמה המשתקפת בצורה‬
‫הולכת ופוחתת בדמותו של קהלת‪ ,‬אינהרנטית לספר קהלת‪ ,‬ומשמשת מטרות ספרותיות של מחברו‪.‬‬
‫קהלת ומספר המסגרת בספר קהלת כיצירה אחת‬
‫במאמרו על סיפור המסגרת ואופן החיבור בספר קהלת‪ ,‬טוען פוקס כי ספר קהלת הוא יצירה שלמה פרי‬
‫עטו של מחבר אחד שהעניק לו את צורתו הנוכחית‪ ,‬ללא התערבות משמעותית של עורך חיצוני‪ .‬פוקס‬
‫מבקש להתייחס לקהלת לא רק כספר חכמה‪ ,‬אלא גם כסיפור‪ .‬את מסקנתו בדבר אחדות חיבורו של הספר‬
‫הוא מסיק מבחינת התוכן והמאפיינים הספרותיים של הספר כנרטיב (‪.)38‬‬
‫בספר קהלת קיים ריבוי קולות‪ .‬הקול הדומיננטי‪ ,‬שמופיע לאורך רובו הגדול של הספר הוא קולו של קהלת‪,‬‬
‫המספר על עצמו ומציג את דברי חוכמתו בגוף ראשון‪ .‬קול נוסף בספר הוא קול חיצוני המציג ומתייחס‬
‫לקהלת מבחוץ‪ ,‬בגוף שלישי‪ .‬בתחילתו של הספר (א‪ )2:‬אנו שומעים דובר חיצוני‪ ,‬המציג את קהלת ומתמצת‬
‫את עיקר משנתו‪ .‬באמצעו של הספר קיימת התערבות חיצונית בדבריו של קהלת "ראה זה מצאתי אמרה‬
‫קהלת אחת לאחת למצוא חשבון" ( ז‪ .)22:‬בסופו של הספר (יב‪ ,)3:‬מופיע שוב קול חיצוני החוזר על עיקר‬
‫הדברים ב ‪-‬א‪ .2:‬מקובל לייחס קול זה לדובר באפילוג (יב‪ )9-41:‬שבאופן דומה מדבר על קהלת ומתייחס‬
‫אליו בגוף שלישי‪.‬‬
‫‪M.V. Fox, “Frame Narrative and Composition in the Book of Qohelet”, HUCA, 48 (1977), pp. 83-106.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-2‬‬‫לטענתו של פוקס ייחוסו של דובר האפילוג לעורך חיצוני הוא מסקנה שגויה‪ ,‬שכן דבריו של דובר האפילוג‬
‫ויחסו הקרוב לדבריו של קהלת אינם עולים בקנה אחד עם אף אחד מהתפקידים האפשריים לעורך‪.‬‬
‫האפשרות היחידה לתוספת עריכה נמצאת ב‪-‬א‪ ,4:‬שהיא כותרת לספר כולו‪ .‬סימנים כגון‪ :‬קול נוסף‬
‫המתייחס לקהלת בגוף שלישי‪ ,‬סדר לא הגיוני‪ ,‬וחלוקה אפשרית של הספר ליחידות אינם במקרה של ספר‬
‫קהלת אינדיקציה לעבודת עריכה‪ .‬לטענתו של פוקס דבריו של קהלת לא מוצגים כאוסף משלים נפרדים‪,‬‬
‫אלא כחיפוש יחיד עליו הוא מצהיר ב‪-‬א‪ .48:‬רק במסגרת החיפוש הכולל מקבלים משפטי החיפוש‬
‫וההתבוננות של קהלת את משמעותם (‪.)99‬‬
‫פוקס רואה בספר קהלת יצירה שלמה‪ ,‬שבה יש מספר מסגרת (הדובר באפילוג ובשלושת המקומות שצוינו)‬
‫המהווה את הקול החיצוני שמתייחס לקהלת בגוף שלישי ומצטט את דבריו בגוף ראשון‪ .‬במהלך רובו של‬
‫הספר נמצא מספר זה מאחורי הקלעים‪ .‬מספר המסגרת מציג לבנו (יב‪ )42:‬את קהלת ומספר לו את סיפורו‬
‫בגוף ראשון‪ .‬לטענתו של פוקס‪ ,‬מאחורי שני הקולות נמצא המחבר של ספר קהלת‪ ,‬שמשתמש במספר‬
‫המסגרת כאמצעי ספרותי‪ .‬אמצעי זה היה נפוץ בז'אנרים שונים של ספרות עתיקה‪ ,‬לרבות ספרות חכמה‪,‬‬
‫ומופיע גם בספרות מודרנית‪.‬‬
‫השימוש בטכניקה הספרותית של מספר חיצוני המציג דמות‪ ,‬מדבר עליה בגוף שלישי‪ ,‬ומצטט אותה‬
‫בגוף ראשון משמשת בספר קהלת למספר מטרות‪ .‬המטרה הראשונה היא יצירת מציאותה של הדמות‪.‬‬
‫מספר המסגרת הלובש את דמותו של מורה או איש חכם ושמרן‪ ,‬מתייחס לקיומו ולממשות דבריו של‬
‫קהלת כמובן מאליו‪ .‬בכך הוא מקל על המאזין או הקורא להתקרב לקהלת‪ ,‬ולהזדהות עם דבריו המשונים‬
‫לכאורה‪ .‬במובן זה מספר המסגרת הוא הקול הנורמלי שמציג את הקול החריג‪ ,‬ומקל על הקורא להתייחס‬
‫למשבר שעובר קהלת כמשבר ממשי‪ .‬המטרה השנייה היא יצירה של גישה אמביוולנטית לדבריו של קהלת‪.‬‬
‫מצד אחד מגן מספר המסגרת על קהלת באומרו שיש לכבד את קהלת ואת דברי חכמתו (יב‪ ,)9-49:‬אך מצד‬
‫שני הוא מורה לבנו להסתייג ולהיזהר מתוכן דבריו של קהלת ולא להרבות בעיסוקיו‪ ,‬אלא לשמור את‬
‫מצוותיו של ה' (יב‪ .)42-41:‬דברי חכמים הם כדרבנות (יב‪ ,)44:‬כלומר יכולים להיות דברי אמת‪ ,‬אך יותר‬
‫מכך‪ ,‬לפצוע ולגרום נזק בשל חדותם‪.‬‬
‫מלבד ההבחנה בין המחבר‪ ,‬מספר המסגרת וקהלת קיימת דמות שלובש קהלת בספר‪ .‬בחינת מאפיינים‬
‫ספרותיים של הספר חייבת לכלול ניתוח של ההצגה הספרותית של דמותו של קהלת‪ ,‬שיהווה המשך‬
‫למאמרו של פוקס העוסק בעיקר במספר המסגרת ויחסו לקהלת‪ .‬ייחוסו של ספר קהלת לשלמה‪ ,‬הפסוק‬
‫הראשון בספר‪ ,‬ותוכן דבריו של קהלת‪ ,‬קושרים בין הדמות של קהלת לדמותו של שלמה‪ .‬על מנת להבין‬
‫טוב יותר כיצד באה לידי ביטוי דמותו של שלמה בספר קהלת ומה יחסה לדמותו של קהלת‪ ,‬אבחן תיאורים‬
‫שונים של שלמה במקרא‪.‬‬
‫דמותו של שלמה במקרא‬
‫רוב התיאורים של המלך שלמה מופיעים בספרי מלכים ודברי הימים ‪ .‬אחד האזכורים הראשונים של‬
‫שלמה מתאר את לידתו כבנם של דוד ובת שבע‪" ,‬ותלד בן ותקרא את שמו שלמה וה' אהבו" (שמ"ב‪ ,‬יב‪:‬‬
‫‪ .)21‬היחס האישי ואהבתו של ה' לשלמה מתחילה כבר עם לידתו‪ .‬שלמה לא צריך להוכיח את עצמו על מנת‬
‫לזכות באהבתו של ה'‪ .‬מאוחר יותר מחזיר שלמה אהבה לה' "ויאהב שלמה את ה'" (מל"א ג‪ .)8 :‬אהבתו של‬
‫שלמה לה' איננה רק פנימית‪ ,‬אלא מוצאת את ביטוייה גם בפעילות פולחנית של הקרבת קורבנות וזבחים‬
‫(ג‪ ,8-1:‬ח‪ ,)5:‬ושמירת החגים (ח‪ .)55:‬בגבעון נגלה ה' לשלמה בחלום‪ ,‬ומציע לו למלא את בקשתו‪ .‬שלמה‬
‫מצידו מהלל את ה' ורואה בו את האחראי המרכזי לעובדת היותו מלך בישראל‪ .‬בקשתו מה' היא לקבל‬
‫‪2‬‬
‫‪ 2‬אזכורים נוספים של שלמה‪ :‬שמואל ב‪ :‬יב‪ ,‬עמוס‪ :‬א'‪ ,‬שיר השירים‪ :‬א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ח'‪ ,‬עזרא‪ :‬ב'‪ ,‬נחמיה‪ :‬ז'‪ ,‬יא'‪-‬יג'‪.‬‬
‫‪-3‬‬‫יכולת לשפוט את עמו ולהבחין בין טוב לרע (ג‪ .)2:‬בקשה זו נענית וה' נותן לשלמה "לב נבון" ובנוסף גם‬
‫עושר וכבוד (מל"א‪,‬ג‪.)42:‬‬
‫אלוהים מעניק לשלמה חכמה‪ ,‬שבאה לידי ביטוי במשפט הנשים הזונות‪" ,‬ויראו מפני המלך כי ראו‬
‫כי חכמת אלוהים בקרבו לעשות משפט" (ג‪ .)23:‬חכמתו של שלמה היא מתת אל ייחודית וחד פעמית‪ ,‬והיא‬
‫מופיעה בהקשרים רבים‪ .‬תיאור אופייני של חוכמתו מופיע במל"א ה‪" ,49:‬ותרב חכמת שלמה מחכמת כל‬
‫בני קדם ומכל חכמת מצרים"‪ .‬המקום הרלוונטי ביותר שעוסק בחוכמתו של שלמה עבור ספר קהלת הוא‬
‫מל"א‪ ,‬ה‪ .42-48:‬בפסוקים אלו מתואר שלמה כמחבר של שירים ומשלים העוסקים בין היתר בתופעות‬
‫הטבע והחיות השונות‪ .‬דוגמא נוספת למקרה בו באה לידי ביטוי חוכמתו של שלמה היא ביקורה של מלכת‬
‫שבא בממלכת שלמה (י‪ .)4-48 :‬המלכה מנסה את שלמה בחידות‪ ,‬אך מגלה שחוכמתו עולה על מה שסופר‬
‫לה‪ .‬היא מהללת את חכמת שלמה ואת עבדיו הנחשפים לחוכמתו‪ .‬כתוצאה מהביקור מפתחים השניים‬
‫קשרי ידידות ומסחר‪ .‬ביקורה של מלכת שבא הוא דוגמא אחת לכך שחוכמת שלמה הייתה ידועה לא רק‬
‫בישראל (י‪ ,)21 :‬אלא בעלת מוניטין בין בינלאומי‪" ,‬ויבואו מכל העמים לשמוע את חכמת שלמה" (ה‪.)41 :‬‬
‫חוכמתו של שלמה מתבטאת לא רק במובן העיוני אלא גם במובן המעשי‪ .‬החוכמה עומדת לעזרו בפעילות‬
‫‪3‬‬
‫המדינית‪ ,‬בפעולות להבטחת שלטונו‪ ,‬ניהול המסחר וענייני החוץ והפנים של הממלכה‪.‬‬
‫אפיון מרכזי נוסף של המלך שלמה הוא היותו איש של עשייה‪ .‬העשייה של שלמה מוזכרת בהקשר‬
‫המדיני‪ ,‬הדתי והאישי‪ .‬שמו של שלמה מופיע רבות בסמיכות לפעלים שמקושרים לעשייה‪ :‬בנה (מל"א‬
‫ו‪,2:‬דה"א‪ ,‬ה‪ ,)85:‬ויבן (מל"א ו‪,41:‬ט‪ ,)42:‬ויצף (ו‪ ,)24:‬וינח (ז‪ ,)12:‬ויעש (ז‪ ,13:‬י‪ ,)45:‬עשה (מל"ב‪ ,‬כג‪,48:‬‬
‫כה‪ .4)45:‬בתחילת תקופת מלכותו יוזם שלמה את בניית בית המקדש‪ ,‬ומשקיע את מרב המאמצים בנושא‬
‫זה (מל"א‪,‬ו‪ .)4:‬מלבד היותה מיזם מעשי‪ ,‬מהווה בניית הבית סימן נוסף לאמונה ולכבוד שרוכש שלמה לה'‪,‬‬
‫ולרצונו להלל אותו‪ .‬בהקשר הדתי אנו פוגשים בפעולות רבות הקשורות לפולחן‪ :‬ויזבח (ח' ‪" ,)58‬ויעש את‬
‫החג" (ח‪ ,)55:‬והעלה (ט‪.)25:‬‬
‫שלמה היה פעיל מאד מבחינה מדינית וציבורית‪ .‬בתחום הפנים הופך את שבט לוי לפקידי המלך (דה"א‪ ,‬כו‪:‬‬
‫לב)‪ .‬עבודות הבנייה של שלמה התבצעו הן בירושלים והן בחלקים אחרים של הממלכה‪ ,‬כדוגמת חצור‪,‬‬
‫מגידו וגזר (מל"א‪ ,‬ט‪ .)45:‬על מנת לאפשר את מפעלי הבנייה‪ ,‬מחדש שלמה את קשרי החוץ עם חירם מלך‬
‫צור‪ .‬חירם והגבלים מספקים חומרים ופועלים לבניית הבית (ה‪ ,82:‬ז‪ )19,15:‬ובתמורה מספק שלמה לחירם‬
‫סחורות שונות (ה‪ .)25 :‬שלמה הוא מלך נחרץ השולט על הממלכה כולה ויודע למגר את אויביו מבית‪.‬‬
‫בתקופתו "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו" (ה‪.)5:‬‬
‫בנוסף לבית המקדש בונה שלמה גם את ביתו "ואת ביתו בנה שלמה" (ז‪ .)4:‬עושרו וכבודו של שלמה‬
‫מצוינים במקומות שונים במקרא‪ ,‬ונראה כי עושר זה הולך בד בבד עם המצב הכלכלי הטוב של הממלכה‬
‫כולה בימי מלכותו "ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר ולחכמה" (מל"א י‪.)28:‬‬
‫אם ננסה לסכם מאפיינים בולטים של המלך שלמה במקרא‪ ,‬נראה כי המאפיין המרכזי לדמותו הוא‬
‫החוכמה‪ .‬חוכמה זו מתבטאת במובן התיאורטי ובמובן המעשי כאחד‪ .‬מאפיין בולט נוסף של שלמה הוא‬
‫היותו מלך של עשייה‪ .‬שלמה עושה עבור אלוהיו‪ ,‬עבור עמו ועבור עצמו‪ .‬תקופת מלכותו של שלמה היא‬
‫תקופה של שקט פוליטי‪ ,‬ושגשוג כלכלי‪ .‬נקודה מרכזית נוספת בדמותו של שלמה היא אהבתו לה' ואהבת ה'‬
‫אליו‪ .‬ככלל אין ספק באמונתו ונאמנותו של שלמה לה'‪ ,‬והבעיה היחידה ביחסים בין השניים מעוררת על‬
‫רקע נשותיו הנכריות של שלמה‪ .‬שתי דוגמאות שונות היכולות להמחיש את התפיסה הכללית של המקרא‬
‫את המלך שלמה הן מל"א‪ ,‬יא‪ 14:‬ומזמור עב בתהילים‪ .‬בדברים האחרונים בעניין שלמה במל"א אנו‬
‫קוראים את ההפניה הבאה‪" :‬ויתר דברי שלמה וכל אשר עשה וחכמתו הלוא הם כתובים על ספר דברי‬
‫‪ 3‬תיאורים דומים של חכמת שלמה בדה"ב‪ :‬ט‪.28 ,22 ,8:‬‬
‫‪ 4‬תיאורים נוספים עשיית דתית וציבורית שלמה בדה"ב‪ :‬א‪ ,41 ,5:‬ד‪ ,49 ,43:‬ו‪ ,48 :‬ז‪ ,44 ,3 ,2 ,5:‬ח‪.45 ,42 ,2 ,4:‬‬
‫‪-4‬‬‫שלמה"‪ .‬בהפניה זו ניתן לראות סיכום מפי מחבר או עורך מקראי‪ ,‬הרואה כמאפיינים החשובים ביותר של‬
‫שלמה את העשייה והחכמה‪ .‬במזמור עב בספר תהילים מתואר שלמה כמלך האידיאלי‪ ,‬עושה משפט צדק‬
‫ועוזר לחלשים‪ ,‬מלך אשר איש לא יכול לו‪ ,‬מופת למלכי הגויים‪ .‬על מנת לבדוק כיצד באה לידי ביטוי דמותו‬
‫של שלמה בספר קהלת אבחן תיאורים של קהלת ואמירות של קהלת על עצמו‪ .‬מתוך תיאורים אלו וצורת‬
‫התייחסותו של מספר המסגרת לקהלת אנסה להתחקות אחר דמותו של קהלת ויחסה לדמותו של שלמה‪.‬‬
‫דמותו של קהלת בספר קהלת‬
‫בחלק זה אנסה להבהיר באיזה אופן מוצגת דמותו של קהלת בספר קהלת‪ .‬תוך כדי סקירת הפסוקים‬
‫הרלוונטיים אבדוק באיזה אופן הם תואמים את תיאוריו של שלמה במקרא‪.‬‬
‫בקהלת א‪ 42:‬מצהיר על עצמו קהלת "אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים"‪ .‬קהלת מציג את דבריו‬
‫כסיפורו של אדם שבעברו היה מלך של עם ישראל וישב בירושלים‪ .‬בפסוקים הבאים מספר קהלת על‬
‫חכמתו "ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה" (א‪" ,)48:‬הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני‬
‫בירושלים" (א‪ .)45:‬שני תיאורים אלו של קהלת הם המרכזיים בפרק א' ועולים בקנה אחד עם שני‬
‫תיאורים חשובים של המלך שלמה‪ .‬בדומה לשלמה‪ ,‬קהלת הוא מלך בירושלים וידוע בחכמתו‪ .‬הדמיון‬
‫בתיאורים יוצר זיהוי‪ ,‬גם אם חלקי‪ ,‬בין שלמה לקהלת‪.‬‬
‫בפרק ב' מופיעים תיאורים של פועלו של קהלת ועושרו‪" .‬הגדלתי מעשי" (ב‪ )1:‬מצהיר קהלת‪ ,‬ומפרט את‬
‫תחומי פועלו (ב‪ .)1-5:‬בשונה משלמה נראה כי העשייה של קהלת מתמקדת בטובתו האישית‪" :‬בניתי לי"‪,‬‬
‫"נטעתי לי"‪ ,‬עשיתי לי"‪ .‬קהלת לא מזכיר שום פעולה שעשה למען הכלל‪ ,‬ויותר מכך את מפעלו המרכזי של‬
‫שלמה‪ ,‬בניית בית המקדש‪ .‬לאחר מכן מתאר קהלת את עושרו (ב‪" )5-9:‬קניתי עבדים ושפחות ובני בית‪."..‬‬
‫גם כאן ניתן להבחין בחוסר התאמה אפשרי לדמותו של שלמה‪ .‬האם צריך המלך לקנות עבדים או להחזיק‬
‫צאן ובקר? "כנסתי לי גם כסף וזהב‪ "..‬נראה כי המאמץ של קהלת להתעשר לא עולה בקנה אחד עם היותו‬
‫מלך‪ .‬אלמנט שלא מפורט בתיאור זה הוא ביתו של המלך שמופיע אצל שלמה בהקשר לעושרו‪ .‬לתיאורים‬
‫בפרק ב' ניתן להתייחס בשני אופנים‪ .‬אפשרות אחת היא שהם מתארים את חייו הפרטיים ועושרו של מלך‪,‬‬
‫ללא התייחסות מפורשת לפועלו הציבורי‪ .‬פירוש כזה עלול להתייחס לאמירה כגון‪" :‬עשיתי לי ברכות מים‬
‫להשקות מהם יער צומח עצים" לא לפעולה שעשה קהלת פיסית‪ ,‬אלא פעולה שהוא יזם ומישהו אחר ביצע‪.‬‬
‫באופן דומה שלמה לא עשה "את כל הכלים אשר בית ה'"‪ ,‬אלא יזם פעולה שמישהו אחר ביצע‪ .‬אולם‬
‫קיימת אפשרות נוספת לפירוש התיאורים‪ ,‬והיא שקהלת הוא איש עשיר וחכם שחי בירושלים ותו לא‪ .‬איש‬
‫שהייתה לו "סגולת מלכים" (ב‪ ,)3:‬אך לא היה מלך בעצמו‪ .‬פרשנות כזו תהווה סדק בדמות המלך של פרק‬
‫א'‪ .‬בתחילתו של דיון על חכמה וסכלות מתואר "האדם שיבוא אחרי המלך" (ב‪ )42:‬אולם קשה לקבוע אם‬
‫מדובר בקהלת כמלך או מלך אחר‪ .‬גם אם מדובר במלך אחר או תיאורטי‪ ,‬לא ניתן לפסול בפסוק זה את‬
‫האפשרות שקהלת מתייחס אל עצמו כמלך‪.‬‬
‫בפרק ג דן קהלת בצדק ‪" :‬ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הָ ֶר ַׁשע ומקום הצדק שמה הָ ָר ַׁשע"‬
‫(ג‪ .)45:‬התיאור הוא של קהלת המתבונן מבחוץ על המשפט ומייחס משמעות למשפט האלוהי אך לא‬
‫למשפט האנושי (ג‪ .)42:‬תיאור זה שונה מתיאוריו של שלמה המבקש מה'‪" :‬לב שמע לשפוט את עמך"‬
‫(מל"א‪ ,‬ג‪.)9:‬‬
‫בפרק ד' אנו פוגשים בקהלת כמתבונן מן הצד שאין ביכולתו לשנות את המציאות‪" ,‬ושבתי אני ואראה‪..‬‬
‫דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח‪( "..‬ד‪ .)4:‬סביר להניח שכמלך יכול היה קהלת לעשות‬
‫מעט יותר לביטול העושק מאשר להסתכל‪ .‬בהמשך הפרק מתואר הילד המסכן והחכם שעדיף על המלך‬
‫‪-5‬‬‫הזקן והכסיל (ד‪ .)48-41:‬גם כאן נדמה כי המלך מוזכר על מנת להמחיש רעיון ואין הכוונה למלך מסוים‪.‬‬
‫מובן שקהלת לא רואה בעצמו כסיל‪ ,‬ולכן אין הכוונה אליו‪.‬‬
‫בפרק ה' מתאר קהלת את קטנותו של האדם אל מול האלוהים‪.." :‬כי אלוהים בשמיים ואתה על הארץ על‬
‫כן יהיו דבריך מעטים‪( "..‬ה‪ .)4:‬הדגש על יראת האלוהים וקטנותו של האדם לא עולה בקנה אחד עם יחסי‬
‫הקרבה בין שלמה לה'‪ .‬גם עשייתו הדתית של שלמה לא באה לידי ביטוי בצורה ניכרת בספר קהלת‪.‬‬
‫בהמשך פרק ה' דן קהלת בעוולות משפט ובהיררכיה מדינית (ה‪ .)2-3:‬נראה כי גם הפעם התייחסותו לעניין‬
‫היא חיצונית‪ .‬אזכורו של המלך נראה כתיאורטי ולא ספציפי לקהלת או מלך אחר‪" :‬ויתרון ארץ בכל היא‬
‫מלך לשדה נעבד"‪.‬‬
‫לאורך הספר נוקט קהלת פעמים רבות בהסקה מהפרט אל הכלל‪ ,‬כלומר מניסיונו האישי והתבוננותו‬
‫לצורה הכללית בה מתנהל העולם‪ .‬בפרק ז‪ 49:‬מדבר קהלת על כך שהחכמה "תעז לחכם מעשרה שליטים‬
‫אשר היו בעיר"‪ .‬קהלת מביע אמירה כללית על חכם כלשהו‪ ,‬שליטים כלשהם‪ ,‬ועיר כלשהי‪ .‬אין לפסול את‬
‫האפשרות שקהלת הוא מלך שמדבר במקרה זה על מלכים אחרים או על מלוכה באופן כללי‪ .‬אולם קשה‬
‫להתעלם מהרושם שקהלת משליך מניסיונו האישי‪ ,‬ורואה בעצמו את החכם ובאחר את השליט‪.‬‬
‫בפרק ח' מבקש קהלת להתייחס לדבריו כאל דברי מלך "אני פי מלך שמר" (ח‪ .)2:‬בקשה זו מהווה רמיזה‬
‫נוספת לכך שקהלת לא רואה בעצמו מלך‪ .‬מתוקף חוכמתו וניסיונו הוא יודע ש"דבר מלך שלטון" (ח‪,)1:‬‬
‫ולכן המלך לא יכול לעקוב אחר מעשי האדם הפשוט‪ .‬בדומה לתיאורים אחרים שהוזכרו‪ ,‬גם בפסוק זה‬
‫מתאר קהלת את המלך בגוף שלישי "וכל אשר יחפוץ יעשה" (ח‪ ,)8:‬ולכן קשה להניח שהוא מדבר על עצמו‪.‬‬
‫נראה כי ני סיונו של קהלת היה עם מלך שלא שם לב לפעולותיו מכיוון שהיה עסוק בניהול המדינה‪ .‬מתוקף‬
‫ניסיון זה נותן קהלת את עצותיו לאדם הפשוט‪.‬‬
‫בפרק ט‪ 41-45:‬מתאר קהלת סיפור על מלך גדול ואיש מסכן וחכם שהמלך כנראה משתמש בו למטרותיו‪.‬‬
‫בסוף הסיפור נותן קהלת את דעתו על המקרה "ואני אמרתי‪ ."..‬גם כאן קהלת הוא המתבונן מן הצד‪ ,‬לא‬
‫המלך‪ .‬ההתייחסות האחרונה של קהלת למלכות ושלטון מופיעה ב‪-‬י‪ .1-5:‬קהלת נותן את עצתו במקרה‬
‫ש"רוח המושל תעלה עליך"‪ .‬בפסוק הבא עושה קהלת הקבלה בין הרעה שהוא רואה תחת השמש לשגגה‬
‫שיצא מלפני השליט‪ .‬קהלת מקביל בינו לבין השליט‪ ,‬אך הוא לא מתאר את עצמו כשליט‪.‬‬
‫מספר המסגרת מתאר את קהלת ב‪-‬יב‪ .9-49 :‬הוא מתייחס לקהלת כחכם בלבד‪ .‬לדבריו קהלת עסק‬
‫בלימוד העם‪ ,‬תיקן משלים‪ ,‬ובקש למצוא אמת‪ .‬סיכום זה של דמותו של קהלת מצטרף לאחר סיכום תוכן‬
‫דבריו ב‪-‬יב‪ .3:‬כפי שמציין פוקס (‪ ,)494‬ניתן לזהות בתיאור זה ההערכה לפועלו וכישוריו של קהלת החכם‪,‬‬
‫אך גם הסתייגות בכל הנוגע לתוכנה של אותה חוכמה‪ .‬קהלת "בקש למצוא‪ ...‬דברי אמת" אך כפי שקהלת‬
‫עצמו מצהיר‪ ,‬אין זה בהכרח אומר שהוא מצא (ח‪ .)42:‬עיקרי לעניינינו הוא שהזיהוי של קהלת לשלמה‬
‫נעשה אך ורק על ידי קהלת עצמו‪ ,‬ולא עולה מדברי מספר המסגרת באפילוג‪.‬‬
‫קהלת מופיע בפרק א' כמלך‪ .‬האופן שבו מציג קהלת את עצמו ותיאור חכמתו בהחלט תואמים את‬
‫דמותו של שלמה‪ .‬הדמיון בין קהלת לשלמה איננו מושלם‪ ,‬אך יש קשר רב בין שתי הדמויות‪ .‬בהמשך הספר‬
‫הולכת ונעלמת דמותו של המלך‪ .‬מדבריו של קהלת מצטיירת דמותו כאיש זקן וחכם המביט אחורנית אל‬
‫חייו מלאי העמל והעושר‪ ,‬מתאר את מחשבותיו ומסקנותיו ונותן את עצותיו‪ .‬קהלת מדבר על מלוכה‬
‫ושלטון אך הדיונים שלו בנושא נערכים בגוף שלישי‪ ,‬פעמים רבות בעלי אופי כללי – תיאורטי‪ ,‬מתוך ריחוק‪.‬‬
‫בשום מקום לאחר א‪ 42:‬אין קבלת מתייחס לעצמו כמלך באופן מפורש‪ .‬במהלך הספר מצטייר קהלת יותר‬
‫ויותר כמתבונן מן הצד‪ ,‬ולא כאדם ששינה את המציאות כשם ששלמה עשה זאת‪ .‬יחסו של קהלת לאלוהים‬
‫‪-6‬‬‫שונה גם כן מיחסו של שלמה לאלוהים‪ .‬הזנחת דמות המלך מגיע לשיאה באפילוג בו מתואר שלמה כחכם‬
‫אך בשום פנים לא כמלך‪.5‬‬
‫יש לזכור כי רוב התיאורים של שלמה במקרא הם בגוף שלישי‪ .‬כלומר מסופר על שלמה ולא מפי שלמה‪.‬‬
‫למרות שמתיאוריו של שלמה במקרא ניתן לבנות קוים כלליים לדמותו‪ ,‬אנו פוגשים במקרא רשמים של‬
‫אדם חיצוני על המלך שלמה‪ ,‬ולא את החוויה הפנימית והסובייקטיבית של שלמה עצמו‪ .‬נראה כי הז'אנר‬
‫הספרותי בו משתמש המחבר‪ ,‬מאפשר לו חופש פעולה באשר לתוכן דברי קהלת המדבר בגוף ראשון‪ ,‬בד‬
‫בבד עם קישור דמותו לדמות של שלמה‪.‬‬
‫תפקיד דמותו של שלמה בספר קהלת‬
‫שתי שאלות עולות מהסקירה שלפנינו‪ .‬הראשונה היא מדוע בונה המחבר דמות של מלך עבור קהלת‪,‬‬
‫שנראה כי איננה בהכרח רלוונטית לתוכן דבריו‪ .‬השאלה השנייה היא מדוע נזנחת דמות זו במהלך הספר‪.‬‬
‫על מנת לנסות ולענות על שאלות אלו‪ ,‬נחזור לטענתו של פוקס בדבר היותו של ספר קהלת יצירה שלמה פרי‬
‫עטו של מחבר אחד‪ ,‬ולטכניקה הספרותית בה נקט מחבר זה‪ .‬באפילוג של ספר קהלת מציג המחבר‬
‫סיטואציה דידקטית‪ ,‬בה מספרת דמות של מורה חכם לבנו על קהלת‪ .‬מורה זה מציג את קהלת ומצטט את‬
‫דבריו‪ .‬מספר המסגרת יוצר את מציאותו של קהלת אך בו בזמן גם יחס אמביוולנטי לדבריו‪.‬‬
‫אם נתבונן בדמותו של קהלת כפי שהיא מצטיירת מציטוטו של מספר המסגרת ודבריו באפילוג‪,‬‬
‫נראה שזיהויו של קהלת עם שלמה עולה בקנה אחד עם המטרה הראשונה של מספר המסגרת‪ .‬הכרזתו של‬
‫קהלת על עצמו כמלך על ישראל בירושלים נותנת משנה תוקף למציאותו‪ .‬קהלת אינו דמות אנונימית שאת‬
‫מציאותה מנסה מספר המסגרת ליצור‪ ,‬אלא מלך בירושלים‪ .‬התיאור של קהלת מפנה את הבן השומע או‬
‫הקורא למלך שלמה‪ ,‬מלך זה היה ידוע בחכמתו‪ ,‬ועל כן אין זה מפתיע שהוא כתב דברי חכמה‪ .‬כבר‬
‫בתחילתו של הספר הופך קהלת לקול ממשי עם דמות שניתן לייחס למלך שחי באמת‪.‬‬
‫אף על פי שקהלת לובש את דמותו של שלמה בתחילתו של הספר‪ ,‬אנו עדים לבקיעים הולכים וגוברים‬
‫בדמות זו בהמשך הספר‪ .‬הקורא או בנו של הדובר באפילוג שעוקב אחר דברי קהלת‪ ,‬שוכח בהדרגה‬
‫שמדובר כלל במלך‪ .‬ללא פרק א' קשה לראות מדבריו של קהלת שהוא מלך‪ ,‬ויותר מכך מלך קונקרטי‪.‬‬
‫היעלמות הדרגתית זו של דמותו של שלמה מגיעה לשיאה באפילוג‪ ,‬בו מתייחס מספר המסגרת אך ורק‬
‫לחכמתו של קהלת‪ .‬מנקודת המבט של מספר המסגרת‪ ,‬ניתן לראות בהזנחה של דמות המלך אמצעי‬
‫המשרת את מטרתו השנייה‪ ,‬והיא יצירת יחס ביקורתי לדבריו של קהלת‪ .‬בתחילתו של הספר מצטט מספר‬
‫המסגרת את קהלת כמלך על מנת לחזק את מציאותו‪ ,‬אולם לאחר המחשת מממשותה של הדמות מתחיל‬
‫תהליך של סדיקה ואף זניחה שלה לצורך יצירת ריחוק מעיסוקיה ומתוכן דבריה‪ .‬באפילוג מתייחס מספר‬
‫המסגרת לקהלת כאילו פועלו העיקרי היה תיקון המשלים והעיסוק בחכמה‪ .‬התייחסות זו מזכירה שבסופו‬
‫של דבר היה זה קהלת שקרא לעצמו מלך‪ ,‬ולא מספר המסגרת שמסר את דבריו‪ .‬המספר מהלל את קהלת‬
‫ואת החכמה‪ ,‬אך גם מורה לבנו שלא לעסוק יותר על המידה בעיסוקיו של קהלת‪ .‬אם התעוררה שאלה לגבי‬
‫זהותו של קהלת במהלך הסיפור‪ ,‬אז נראה כי באפילוג מבהיר מספר המסגרת לבנו שקהלת לא היה מלך‬
‫ובוודאי לא שלמה‪ ,‬שכן מובן כי מלך ובמיוחד שלמה לא עסק רק בחכמה‪ .‬עבור מספר המסגרת קל יותר‬
‫להסתייג מדבריו של איש חכם מאשר מדבריו של המלך שלמה‪ .‬על מנת לאפשר מבט ביקורתי על קהלת‬
‫נזנחת דמותו של שלמה במהלך הספר‪ .‬מבחינת דמותו המקראית של שלמה‪ ,‬מהווה הפסקת הזיהוי של‬
‫קהלת עימו הצבה של השאלה בדבר תוכן חוכמתו כשאלה פתוחה‪.‬‬
‫‪ 5‬במידה והכותרת (א‪ )4:‬היא תוספת מאוחרת של עורך‪ ,‬ניתן לשאר שעורך זה זיהה את דמותו של שלמה מהתיאורים בפרק א'‬
‫ועל כן החליט לייחס את הספר כולו לשלמה‪ .‬ייתכן כי יש בכותרת זו גם תגובת נגד למגמה של המחבר לנטוש את דמותו של‬
‫שלמה במהלך הספר על ידי הצהרה חד משמעית בדבר זהותו של קהלת "בן דוד מלך בירושלים"‪.‬‬
‫‪-7‬‬‫השימוש בדמותו של שלמה כאמצעי ספרותי תואם אם כן את מטרת מספר המסגרת‪ .‬היחס שקשה‬
‫יותר לעמוד עליו הוא יחסו של המחבר לשני הקולות בספר‪ ,‬ובפרט לתפקידה של דמותו של שלמה בהקשר‬
‫ליחס זה‪ .‬שתי הדמויות‪ ,‬הן של מספר המסגרת והן של קהלת‪ ,‬הן פרי יצירתו של מחבר הספר‪ ,‬ואין זה מן‬
‫הכרח שהוא מזדהה עם אף אחת מהן‪ .‬אולם מסיבה כלשהי רוצה המחבר להציג בפנינו את שני הקולות‪.‬‬
‫לטענתו של פוקס‪ ,‬באמצעות קהלת ומספר המסגרת מציג המחבר שתי אלטרנטיבות עבור הקורא‪ ,‬שרשאי‬
‫להזדהות עם כל אחת מהן‪ ,‬מבלי להתחייב לעמדתו הוא (‪.)495‬‬
‫טענה זו של פוקס היא משמעותית‪ .‬על מנת לפתח אותה אטען כי אפשרות אחת למטרה של הצגת‬
‫סיטואציה אפית של שני קולות‪ ,‬האחד שמרן והשני ספקן‪ ,‬והלבשת דמותו של שלמה על הקול הספקן‪ ,‬היא‬
‫הצגה של דילמה ממשית של האדם המאמין‪ .‬במתן ביטוי לשני הקולות השונים בספר ניתן לראות תיאור‬
‫של סיטואציה פנימית אפשרית של הקורא‪ ,‬ואולי שיקוף של סיטואציה כזו אצל המחבר עצמו‪ .‬הן קהלת‬
‫והן מספר המסגרת הם חלק מאותו אדם‪ ,‬שני קולות פנימיים‪ .‬אפשרי כי הקול האחד הוא מחשבות‬
‫ספקניות של האדם הדתי על משמעות חיי האדם והטבע‪ .‬מחשבות אלו בדומה לרעיונותיו של קהלת יכולים‬
‫להכיל סתירות‪ ,‬אך עיקרן הוא חיפוש משמעות‪ .‬הקול השני מצדיק את קיומה של המחשבה הספקנית אך‬
‫מסתייג מתוכנה ואף מציע פתרון לספקות‪ .‬קול זה לא אינו מציע פתרון תיאורטי לבעיות שמעלה קהלת‪,‬‬
‫אך מציע אלטרנטיבה מעשית של שמירת המצוות‪.‬‬
‫יתכן כי זיהויו של קהלת עם שלמה וזניחת זיהוי זה במהלך הנרטיב תורם לא רק למסר הדידקטי של מספר‬
‫המסגרת‪ ,‬אלא גם להצגת אותה דילמה פנימית של האדם המאמין‪ .‬מטרתה של הלבשת דמותו של שלמה‬
‫על דברי קהלת במובן זה‪ ,‬יכולה להיות מעין מתן אישור לאדם הדתי להעלות ספקות ומחשבות שעלולות‬
‫לעמוד בסתירה למחשבה הדתית המקובלת‪ .‬הסדקים הצורניים בדמותו של קהלת כשלמה והסתירות‬
‫התכניות בדבריו הם בבחינת שיקוף של הבעייתיות של המחשבה הספקנית‪ .‬סדקים אלו בדמות המלך‬
‫שלובש הקול הספקני יכולים לשקף את האמירה שחיפוש אחר משמעות הוא לגיטימי אך לא העיקר‪ ,‬וניתן‬
‫לחיות עמו במקביל ליראת האלוהים ושמירת המצוות‪ .‬לקול הספקני יש צד שני המאשר את ממשותו אך‬
‫גם מבקר אותו ומנסה לגרוע במידה מסוימת מסמכותו על ידי ניתוקו מדמותו של שלמה‪ .‬בהצגת הדילמה‬
‫אין בהכרח נקיטת עמדה של המחבר בין שתי אלטרנטיבות‪ ,‬שכן למעשה אין לקול השמרני פתרון לתוכן‬
‫הבעיות שמעלה קהלת‪ .‬השימוש בדמותו של שלמה יכול לתרום להצגה ספרותית של דילמה ממשית‪ ,‬עם‬
‫אפשרות אחת לפתרון חלקי אם כי מעשי שלה‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪M.V. Fox, “Frame Narrative and Composition in the Book of Qohelet”, HUCA, 48 (1977), 4‬‬
‫‪pp. 83-106.‬‬
‫‪" .2‬שלמה"‪" ,‬קהלת"‪,‬בתוך‪ :‬אנציקלופדיה מקראית‪ ,‬כרך ז‪( ,‬ירושלים‪ ,)4925 ,‬עמ' ‪.598-291 ,29-38‬‬
‫‪" .8‬שלמה"‪ ,‬בתוך‪ :‬קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים‪ ,‬ע' א‪ .‬אבן שושן‪ ,‬כרך ג'‪( ,‬ירושלים‪,)4939 ,‬‬
‫עמ' ‪.2454-2452‬‬
‫‪.‬‬