על התפוררות ספרותית או דמותו של המלך שלמה בספר קהלת
-1האוניברסיטה העברית בירושלים תכנית "אמירים" על התפוררות ספרותית או דמותו של המלך שלמה בספר קהלת יבגני ברזק מבוא במרכזו של חיבור קצר זה המתבסס על מאמרו של פוקס עומד בירור תפקידה של דמותו של שלמה בספר קהלת .לצורך עניין זה אבחן תיאורים של המלך שלמה במקרא ,ואנסה לבדוק כיצד הם באים לידי ביטוי 1 בדמותו של קהלת .מתוך הסקירה יע לה כי בתחילתו של הספר לובש קהלת את דמותו של שלמה ,אך בהמשכו מתגלים סדקים ואף זניחה של דמות המלך של קהלת .טענתי היא שלדמותו של שלמה יש תפקיד ספרותי בספר .תפקיד זה עקבי עם מטרותיו של מספר המסגרת היוצר את מציאותו של קהלת אך גם מנסה להציג גישה ביקורתית לדבריו .בנוסף למסקנה זו אנסה להרחיב אפשרות שמעלה פוקס על היחס בין ה מחבר לשני הקולות בספר .בהקשר זה אטען כי השימוש בדמותו של שלמה בנוסף על שני הקולות הללו, תורם להצגה של דילמה פנימית .מסקנתו הכללית של החיבור היא שמחבר הספר שהיה מודע לתיאורים של שלמה במקרא ,השתמש בדמות זו בנוסף על מספר המסגרת על מנת ליצור אפקט ספרותי ורטורי ,עם משמעות אפשרית עבור מצב פנימי אצל הקורא או המחבר עצמו .דמותו של שלמה המשתקפת בצורה הולכת ופוחתת בדמותו של קהלת ,אינהרנטית לספר קהלת ,ומשמשת מטרות ספרותיות של מחברו. קהלת ומספר המסגרת בספר קהלת כיצירה אחת במאמרו על סיפור המסגרת ואופן החיבור בספר קהלת ,טוען פוקס כי ספר קהלת הוא יצירה שלמה פרי עטו של מחבר אחד שהעניק לו את צורתו הנוכחית ,ללא התערבות משמעותית של עורך חיצוני .פוקס מבקש להתייחס לקהלת לא רק כספר חכמה ,אלא גם כסיפור .את מסקנתו בדבר אחדות חיבורו של הספר הוא מסיק מבחינת התוכן והמאפיינים הספרותיים של הספר כנרטיב (.)38 בספר קהלת קיים ריבוי קולות .הקול הדומיננטי ,שמופיע לאורך רובו הגדול של הספר הוא קולו של קהלת, המספר על עצמו ומציג את דברי חוכמתו בגוף ראשון .קול נוסף בספר הוא קול חיצוני המציג ומתייחס לקהלת מבחוץ ,בגוף שלישי .בתחילתו של הספר (א )2:אנו שומעים דובר חיצוני ,המציג את קהלת ומתמצת את עיקר משנתו .באמצעו של הספר קיימת התערבות חיצונית בדבריו של קהלת "ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצוא חשבון" ( ז .)22:בסופו של הספר (יב ,)3:מופיע שוב קול חיצוני החוזר על עיקר הדברים ב -א .2:מקובל לייחס קול זה לדובר באפילוג (יב )9-41:שבאופן דומה מדבר על קהלת ומתייחס אליו בגוף שלישי. M.V. Fox, “Frame Narrative and Composition in the Book of Qohelet”, HUCA, 48 (1977), pp. 83-106. 1 -2לטענתו של פוקס ייחוסו של דובר האפילוג לעורך חיצוני הוא מסקנה שגויה ,שכן דבריו של דובר האפילוג ויחסו הקרוב לדבריו של קהלת אינם עולים בקנה אחד עם אף אחד מהתפקידים האפשריים לעורך. האפשרות היחידה לתוספת עריכה נמצאת ב-א ,4:שהיא כותרת לספר כולו .סימנים כגון :קול נוסף המתייחס לקהלת בגוף שלישי ,סדר לא הגיוני ,וחלוקה אפשרית של הספר ליחידות אינם במקרה של ספר קהלת אינדיקציה לעבודת עריכה .לטענתו של פוקס דבריו של קהלת לא מוצגים כאוסף משלים נפרדים, אלא כחיפוש יחיד עליו הוא מצהיר ב-א .48:רק במסגרת החיפוש הכולל מקבלים משפטי החיפוש וההתבוננות של קהלת את משמעותם (.)99 פוקס רואה בספר קהלת יצירה שלמה ,שבה יש מספר מסגרת (הדובר באפילוג ובשלושת המקומות שצוינו) המהווה את הקול החיצוני שמתייחס לקהלת בגוף שלישי ומצטט את דבריו בגוף ראשון .במהלך רובו של הספר נמצא מספר זה מאחורי הקלעים .מספר המסגרת מציג לבנו (יב )42:את קהלת ומספר לו את סיפורו בגוף ראשון .לטענתו של פוקס ,מאחורי שני הקולות נמצא המחבר של ספר קהלת ,שמשתמש במספר המסגרת כאמצעי ספרותי .אמצעי זה היה נפוץ בז'אנרים שונים של ספרות עתיקה ,לרבות ספרות חכמה, ומופיע גם בספרות מודרנית. השימוש בטכניקה הספרותית של מספר חיצוני המציג דמות ,מדבר עליה בגוף שלישי ,ומצטט אותה בגוף ראשון משמשת בספר קהלת למספר מטרות .המטרה הראשונה היא יצירת מציאותה של הדמות. מספר המסגרת הלובש את דמותו של מורה או איש חכם ושמרן ,מתייחס לקיומו ולממשות דבריו של קהלת כמובן מאליו .בכך הוא מקל על המאזין או הקורא להתקרב לקהלת ,ולהזדהות עם דבריו המשונים לכאורה .במובן זה מספר המסגרת הוא הקול הנורמלי שמציג את הקול החריג ,ומקל על הקורא להתייחס למשבר שעובר קהלת כמשבר ממשי .המטרה השנייה היא יצירה של גישה אמביוולנטית לדבריו של קהלת. מצד אחד מגן מספר המסגרת על קהלת באומרו שיש לכבד את קהלת ואת דברי חכמתו (יב ,)9-49:אך מצד שני הוא מורה לבנו להסתייג ולהיזהר מתוכן דבריו של קהלת ולא להרבות בעיסוקיו ,אלא לשמור את מצוותיו של ה' (יב .)42-41:דברי חכמים הם כדרבנות (יב ,)44:כלומר יכולים להיות דברי אמת ,אך יותר מכך ,לפצוע ולגרום נזק בשל חדותם. מלבד ההבחנה בין המחבר ,מספר המסגרת וקהלת קיימת דמות שלובש קהלת בספר .בחינת מאפיינים ספרותיים של הספר חייבת לכלול ניתוח של ההצגה הספרותית של דמותו של קהלת ,שיהווה המשך למאמרו של פוקס העוסק בעיקר במספר המסגרת ויחסו לקהלת .ייחוסו של ספר קהלת לשלמה ,הפסוק הראשון בספר ,ותוכן דבריו של קהלת ,קושרים בין הדמות של קהלת לדמותו של שלמה .על מנת להבין טוב יותר כיצד באה לידי ביטוי דמותו של שלמה בספר קהלת ומה יחסה לדמותו של קהלת ,אבחן תיאורים שונים של שלמה במקרא. דמותו של שלמה במקרא רוב התיאורים של המלך שלמה מופיעים בספרי מלכים ודברי הימים .אחד האזכורים הראשונים של שלמה מתאר את לידתו כבנם של דוד ובת שבע" ,ותלד בן ותקרא את שמו שלמה וה' אהבו" (שמ"ב ,יב: .)21היחס האישי ואהבתו של ה' לשלמה מתחילה כבר עם לידתו .שלמה לא צריך להוכיח את עצמו על מנת לזכות באהבתו של ה' .מאוחר יותר מחזיר שלמה אהבה לה' "ויאהב שלמה את ה'" (מל"א ג .)8 :אהבתו של שלמה לה' איננה רק פנימית ,אלא מוצאת את ביטוייה גם בפעילות פולחנית של הקרבת קורבנות וזבחים (ג ,8-1:ח ,)5:ושמירת החגים (ח .)55:בגבעון נגלה ה' לשלמה בחלום ,ומציע לו למלא את בקשתו .שלמה מצידו מהלל את ה' ורואה בו את האחראי המרכזי לעובדת היותו מלך בישראל .בקשתו מה' היא לקבל 2 2אזכורים נוספים של שלמה :שמואל ב :יב ,עמוס :א' ,שיר השירים :א' ,ג' ,ח' ,עזרא :ב' ,נחמיה :ז' ,יא'-יג'. -3יכולת לשפוט את עמו ולהבחין בין טוב לרע (ג .)2:בקשה זו נענית וה' נותן לשלמה "לב נבון" ובנוסף גם עושר וכבוד (מל"א,ג.)42: אלוהים מעניק לשלמה חכמה ,שבאה לידי ביטוי במשפט הנשים הזונות" ,ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלוהים בקרבו לעשות משפט" (ג .)23:חכמתו של שלמה היא מתת אל ייחודית וחד פעמית ,והיא מופיעה בהקשרים רבים .תיאור אופייני של חוכמתו מופיע במל"א ה" ,49:ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים" .המקום הרלוונטי ביותר שעוסק בחוכמתו של שלמה עבור ספר קהלת הוא מל"א ,ה .42-48:בפסוקים אלו מתואר שלמה כמחבר של שירים ומשלים העוסקים בין היתר בתופעות הטבע והחיות השונות .דוגמא נוספת למקרה בו באה לידי ביטוי חוכמתו של שלמה היא ביקורה של מלכת שבא בממלכת שלמה (י .)4-48 :המלכה מנסה את שלמה בחידות ,אך מגלה שחוכמתו עולה על מה שסופר לה .היא מהללת את חכמת שלמה ואת עבדיו הנחשפים לחוכמתו .כתוצאה מהביקור מפתחים השניים קשרי ידידות ומסחר .ביקורה של מלכת שבא הוא דוגמא אחת לכך שחוכמת שלמה הייתה ידועה לא רק בישראל (י ,)21 :אלא בעלת מוניטין בין בינלאומי" ,ויבואו מכל העמים לשמוע את חכמת שלמה" (ה.)41 : חוכמתו של שלמה מתבטאת לא רק במובן העיוני אלא גם במובן המעשי .החוכמה עומדת לעזרו בפעילות 3 המדינית ,בפעולות להבטחת שלטונו ,ניהול המסחר וענייני החוץ והפנים של הממלכה. אפיון מרכזי נוסף של המלך שלמה הוא היותו איש של עשייה .העשייה של שלמה מוזכרת בהקשר המדיני ,הדתי והאישי .שמו של שלמה מופיע רבות בסמיכות לפעלים שמקושרים לעשייה :בנה (מל"א ו,2:דה"א ,ה ,)85:ויבן (מל"א ו,41:ט ,)42:ויצף (ו ,)24:וינח (ז ,)12:ויעש (ז ,13:י ,)45:עשה (מל"ב ,כג,48: כה .4)45:בתחילת תקופת מלכותו יוזם שלמה את בניית בית המקדש ,ומשקיע את מרב המאמצים בנושא זה (מל"א,ו .)4:מלבד היותה מיזם מעשי ,מהווה בניית הבית סימן נוסף לאמונה ולכבוד שרוכש שלמה לה', ולרצונו להלל אותו .בהקשר הדתי אנו פוגשים בפעולות רבות הקשורות לפולחן :ויזבח (ח' " ,)58ויעש את החג" (ח ,)55:והעלה (ט.)25: שלמה היה פעיל מאד מבחינה מדינית וציבורית .בתחום הפנים הופך את שבט לוי לפקידי המלך (דה"א ,כו: לב) .עבודות הבנייה של שלמה התבצעו הן בירושלים והן בחלקים אחרים של הממלכה ,כדוגמת חצור, מגידו וגזר (מל"א ,ט .)45:על מנת לאפשר את מפעלי הבנייה ,מחדש שלמה את קשרי החוץ עם חירם מלך צור .חירם והגבלים מספקים חומרים ופועלים לבניית הבית (ה ,82:ז )19,15:ובתמורה מספק שלמה לחירם סחורות שונות (ה .)25 :שלמה הוא מלך נחרץ השולט על הממלכה כולה ויודע למגר את אויביו מבית. בתקופתו "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו" (ה.)5: בנוסף לבית המקדש בונה שלמה גם את ביתו "ואת ביתו בנה שלמה" (ז .)4:עושרו וכבודו של שלמה מצוינים במקומות שונים במקרא ,ונראה כי עושר זה הולך בד בבד עם המצב הכלכלי הטוב של הממלכה כולה בימי מלכותו "ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר ולחכמה" (מל"א י.)28: אם ננסה לסכם מאפיינים בולטים של המלך שלמה במקרא ,נראה כי המאפיין המרכזי לדמותו הוא החוכמה .חוכמה זו מתבטאת במובן התיאורטי ובמובן המעשי כאחד .מאפיין בולט נוסף של שלמה הוא היותו מלך של עשייה .שלמה עושה עבור אלוהיו ,עבור עמו ועבור עצמו .תקופת מלכותו של שלמה היא תקופה של שקט פוליטי ,ושגשוג כלכלי .נקודה מרכזית נוספת בדמותו של שלמה היא אהבתו לה' ואהבת ה' אליו .ככלל אין ספק באמונתו ונאמנותו של שלמה לה' ,והבעיה היחידה ביחסים בין השניים מעוררת על רקע נשותיו הנכריות של שלמה .שתי דוגמאות שונות היכולות להמחיש את התפיסה הכללית של המקרא את המלך שלמה הן מל"א ,יא 14:ומזמור עב בתהילים .בדברים האחרונים בעניין שלמה במל"א אנו קוראים את ההפניה הבאה" :ויתר דברי שלמה וכל אשר עשה וחכמתו הלוא הם כתובים על ספר דברי 3תיאורים דומים של חכמת שלמה בדה"ב :ט.28 ,22 ,8: 4תיאורים נוספים עשיית דתית וציבורית שלמה בדה"ב :א ,41 ,5:ד ,49 ,43:ו ,48 :ז ,44 ,3 ,2 ,5:ח.45 ,42 ,2 ,4: -4שלמה" .בהפניה זו ניתן לראות סיכום מפי מחבר או עורך מקראי ,הרואה כמאפיינים החשובים ביותר של שלמה את העשייה והחכמה .במזמור עב בספר תהילים מתואר שלמה כמלך האידיאלי ,עושה משפט צדק ועוזר לחלשים ,מלך אשר איש לא יכול לו ,מופת למלכי הגויים .על מנת לבדוק כיצד באה לידי ביטוי דמותו של שלמה בספר קהלת אבחן תיאורים של קהלת ואמירות של קהלת על עצמו .מתוך תיאורים אלו וצורת התייחסותו של מספר המסגרת לקהלת אנסה להתחקות אחר דמותו של קהלת ויחסה לדמותו של שלמה. דמותו של קהלת בספר קהלת בחלק זה אנסה להבהיר באיזה אופן מוצגת דמותו של קהלת בספר קהלת .תוך כדי סקירת הפסוקים הרלוונטיים אבדוק באיזה אופן הם תואמים את תיאוריו של שלמה במקרא. בקהלת א 42:מצהיר על עצמו קהלת "אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים" .קהלת מציג את דבריו כסיפורו של אדם שבעברו היה מלך של עם ישראל וישב בירושלים .בפסוקים הבאים מספר קהלת על חכמתו "ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה" (א" ,)48:הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני בירושלים" (א .)45:שני תיאורים אלו של קהלת הם המרכזיים בפרק א' ועולים בקנה אחד עם שני תיאורים חשובים של המלך שלמה .בדומה לשלמה ,קהלת הוא מלך בירושלים וידוע בחכמתו .הדמיון בתיאורים יוצר זיהוי ,גם אם חלקי ,בין שלמה לקהלת. בפרק ב' מופיעים תיאורים של פועלו של קהלת ועושרו" .הגדלתי מעשי" (ב )1:מצהיר קהלת ,ומפרט את תחומי פועלו (ב .)1-5:בשונה משלמה נראה כי העשייה של קהלת מתמקדת בטובתו האישית" :בניתי לי", "נטעתי לי" ,עשיתי לי" .קהלת לא מזכיר שום פעולה שעשה למען הכלל ,ויותר מכך את מפעלו המרכזי של שלמה ,בניית בית המקדש .לאחר מכן מתאר קהלת את עושרו (ב" )5-9:קניתי עבדים ושפחות ובני בית.".. גם כאן ניתן להבחין בחוסר התאמה אפשרי לדמותו של שלמה .האם צריך המלך לקנות עבדים או להחזיק צאן ובקר? "כנסתי לי גם כסף וזהב "..נראה כי המאמץ של קהלת להתעשר לא עולה בקנה אחד עם היותו מלך .אלמנט שלא מפורט בתיאור זה הוא ביתו של המלך שמופיע אצל שלמה בהקשר לעושרו .לתיאורים בפרק ב' ניתן להתייחס בשני אופנים .אפשרות אחת היא שהם מתארים את חייו הפרטיים ועושרו של מלך, ללא התייחסות מפורשת לפועלו הציבורי .פירוש כזה עלול להתייחס לאמירה כגון" :עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים" לא לפעולה שעשה קהלת פיסית ,אלא פעולה שהוא יזם ומישהו אחר ביצע. באופן דומה שלמה לא עשה "את כל הכלים אשר בית ה'" ,אלא יזם פעולה שמישהו אחר ביצע .אולם קיימת אפשרות נוספת לפירוש התיאורים ,והיא שקהלת הוא איש עשיר וחכם שחי בירושלים ותו לא .איש שהייתה לו "סגולת מלכים" (ב ,)3:אך לא היה מלך בעצמו .פרשנות כזו תהווה סדק בדמות המלך של פרק א' .בתחילתו של דיון על חכמה וסכלות מתואר "האדם שיבוא אחרי המלך" (ב )42:אולם קשה לקבוע אם מדובר בקהלת כמלך או מלך אחר .גם אם מדובר במלך אחר או תיאורטי ,לא ניתן לפסול בפסוק זה את האפשרות שקהלת מתייחס אל עצמו כמלך. בפרק ג דן קהלת בצדק " :ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הָ ֶר ַׁשע ומקום הצדק שמה הָ ָר ַׁשע" (ג .)45:התיאור הוא של קהלת המתבונן מבחוץ על המשפט ומייחס משמעות למשפט האלוהי אך לא למשפט האנושי (ג .)42:תיאור זה שונה מתיאוריו של שלמה המבקש מה'" :לב שמע לשפוט את עמך" (מל"א ,ג.)9: בפרק ד' אנו פוגשים בקהלת כמתבונן מן הצד שאין ביכולתו לשנות את המציאות" ,ושבתי אני ואראה.. דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח( "..ד .)4:סביר להניח שכמלך יכול היה קהלת לעשות מעט יותר לביטול העושק מאשר להסתכל .בהמשך הפרק מתואר הילד המסכן והחכם שעדיף על המלך -5הזקן והכסיל (ד .)48-41:גם כאן נדמה כי המלך מוזכר על מנת להמחיש רעיון ואין הכוונה למלך מסוים. מובן שקהלת לא רואה בעצמו כסיל ,ולכן אין הכוונה אליו. בפרק ה' מתאר קהלת את קטנותו של האדם אל מול האלוהים.." :כי אלוהים בשמיים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים( "..ה .)4:הדגש על יראת האלוהים וקטנותו של האדם לא עולה בקנה אחד עם יחסי הקרבה בין שלמה לה' .גם עשייתו הדתית של שלמה לא באה לידי ביטוי בצורה ניכרת בספר קהלת. בהמשך פרק ה' דן קהלת בעוולות משפט ובהיררכיה מדינית (ה .)2-3:נראה כי גם הפעם התייחסותו לעניין היא חיצונית .אזכורו של המלך נראה כתיאורטי ולא ספציפי לקהלת או מלך אחר" :ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד". לאורך הספר נוקט קהלת פעמים רבות בהסקה מהפרט אל הכלל ,כלומר מניסיונו האישי והתבוננותו לצורה הכללית בה מתנהל העולם .בפרק ז 49:מדבר קהלת על כך שהחכמה "תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר" .קהלת מביע אמירה כללית על חכם כלשהו ,שליטים כלשהם ,ועיר כלשהי .אין לפסול את האפשרות שקהלת הוא מלך שמדבר במקרה זה על מלכים אחרים או על מלוכה באופן כללי .אולם קשה להתעלם מהרושם שקהלת משליך מניסיונו האישי ,ורואה בעצמו את החכם ובאחר את השליט. בפרק ח' מבקש קהלת להתייחס לדבריו כאל דברי מלך "אני פי מלך שמר" (ח .)2:בקשה זו מהווה רמיזה נוספת לכך שקהלת לא רואה בעצמו מלך .מתוקף חוכמתו וניסיונו הוא יודע ש"דבר מלך שלטון" (ח,)1: ולכן המלך לא יכול לעקוב אחר מעשי האדם הפשוט .בדומה לתיאורים אחרים שהוזכרו ,גם בפסוק זה מתאר קהלת את המלך בגוף שלישי "וכל אשר יחפוץ יעשה" (ח ,)8:ולכן קשה להניח שהוא מדבר על עצמו. נראה כי ני סיונו של קהלת היה עם מלך שלא שם לב לפעולותיו מכיוון שהיה עסוק בניהול המדינה .מתוקף ניסיון זה נותן קהלת את עצותיו לאדם הפשוט. בפרק ט 41-45:מתאר קהלת סיפור על מלך גדול ואיש מסכן וחכם שהמלך כנראה משתמש בו למטרותיו. בסוף הסיפור נותן קהלת את דעתו על המקרה "ואני אמרתי ."..גם כאן קהלת הוא המתבונן מן הצד ,לא המלך .ההתייחסות האחרונה של קהלת למלכות ושלטון מופיעה ב-י .1-5:קהלת נותן את עצתו במקרה ש"רוח המושל תעלה עליך" .בפסוק הבא עושה קהלת הקבלה בין הרעה שהוא רואה תחת השמש לשגגה שיצא מלפני השליט .קהלת מקביל בינו לבין השליט ,אך הוא לא מתאר את עצמו כשליט. מספר המסגרת מתאר את קהלת ב-יב .9-49 :הוא מתייחס לקהלת כחכם בלבד .לדבריו קהלת עסק בלימוד העם ,תיקן משלים ,ובקש למצוא אמת .סיכום זה של דמותו של קהלת מצטרף לאחר סיכום תוכן דבריו ב-יב .3:כפי שמציין פוקס ( ,)494ניתן לזהות בתיאור זה ההערכה לפועלו וכישוריו של קהלת החכם, אך גם הסתייגות בכל הנוגע לתוכנה של אותה חוכמה .קהלת "בקש למצוא ...דברי אמת" אך כפי שקהלת עצמו מצהיר ,אין זה בהכרח אומר שהוא מצא (ח .)42:עיקרי לעניינינו הוא שהזיהוי של קהלת לשלמה נעשה אך ורק על ידי קהלת עצמו ,ולא עולה מדברי מספר המסגרת באפילוג. קהלת מופיע בפרק א' כמלך .האופן שבו מציג קהלת את עצמו ותיאור חכמתו בהחלט תואמים את דמותו של שלמה .הדמיון בין קהלת לשלמה איננו מושלם ,אך יש קשר רב בין שתי הדמויות .בהמשך הספר הולכת ונעלמת דמותו של המלך .מדבריו של קהלת מצטיירת דמותו כאיש זקן וחכם המביט אחורנית אל חייו מלאי העמל והעושר ,מתאר את מחשבותיו ומסקנותיו ונותן את עצותיו .קהלת מדבר על מלוכה ושלטון אך הדיונים שלו בנושא נערכים בגוף שלישי ,פעמים רבות בעלי אופי כללי – תיאורטי ,מתוך ריחוק. בשום מקום לאחר א 42:אין קבלת מתייחס לעצמו כמלך באופן מפורש .במהלך הספר מצטייר קהלת יותר ויותר כמתבונן מן הצד ,ולא כאדם ששינה את המציאות כשם ששלמה עשה זאת .יחסו של קהלת לאלוהים -6שונה גם כן מיחסו של שלמה לאלוהים .הזנחת דמות המלך מגיע לשיאה באפילוג בו מתואר שלמה כחכם אך בשום פנים לא כמלך.5 יש לזכור כי רוב התיאורים של שלמה במקרא הם בגוף שלישי .כלומר מסופר על שלמה ולא מפי שלמה. למרות שמתיאוריו של שלמה במקרא ניתן לבנות קוים כלליים לדמותו ,אנו פוגשים במקרא רשמים של אדם חיצוני על המלך שלמה ,ולא את החוויה הפנימית והסובייקטיבית של שלמה עצמו .נראה כי הז'אנר הספרותי בו משתמש המחבר ,מאפשר לו חופש פעולה באשר לתוכן דברי קהלת המדבר בגוף ראשון ,בד בבד עם קישור דמותו לדמות של שלמה. תפקיד דמותו של שלמה בספר קהלת שתי שאלות עולות מהסקירה שלפנינו .הראשונה היא מדוע בונה המחבר דמות של מלך עבור קהלת, שנראה כי איננה בהכרח רלוונטית לתוכן דבריו .השאלה השנייה היא מדוע נזנחת דמות זו במהלך הספר. על מנת לנסות ולענות על שאלות אלו ,נחזור לטענתו של פוקס בדבר היותו של ספר קהלת יצירה שלמה פרי עטו של מחבר אחד ,ולטכניקה הספרותית בה נקט מחבר זה .באפילוג של ספר קהלת מציג המחבר סיטואציה דידקטית ,בה מספרת דמות של מורה חכם לבנו על קהלת .מורה זה מציג את קהלת ומצטט את דבריו .מספר המסגרת יוצר את מציאותו של קהלת אך בו בזמן גם יחס אמביוולנטי לדבריו. אם נתבונן בדמותו של קהלת כפי שהיא מצטיירת מציטוטו של מספר המסגרת ודבריו באפילוג, נראה שזיהויו של קהלת עם שלמה עולה בקנה אחד עם המטרה הראשונה של מספר המסגרת .הכרזתו של קהלת על עצמו כמלך על ישראל בירושלים נותנת משנה תוקף למציאותו .קהלת אינו דמות אנונימית שאת מציאותה מנסה מספר המסגרת ליצור ,אלא מלך בירושלים .התיאור של קהלת מפנה את הבן השומע או הקורא למלך שלמה ,מלך זה היה ידוע בחכמתו ,ועל כן אין זה מפתיע שהוא כתב דברי חכמה .כבר בתחילתו של הספר הופך קהלת לקול ממשי עם דמות שניתן לייחס למלך שחי באמת. אף על פי שקהלת לובש את דמותו של שלמה בתחילתו של הספר ,אנו עדים לבקיעים הולכים וגוברים בדמות זו בהמשך הספר .הקורא או בנו של הדובר באפילוג שעוקב אחר דברי קהלת ,שוכח בהדרגה שמדובר כלל במלך .ללא פרק א' קשה לראות מדבריו של קהלת שהוא מלך ,ויותר מכך מלך קונקרטי. היעלמות הדרגתית זו של דמותו של שלמה מגיעה לשיאה באפילוג ,בו מתייחס מספר המסגרת אך ורק לחכמתו של קהלת .מנקודת המבט של מספר המסגרת ,ניתן לראות בהזנחה של דמות המלך אמצעי המשרת את מטרתו השנייה ,והיא יצירת יחס ביקורתי לדבריו של קהלת .בתחילתו של הספר מצטט מספר המסגרת את קהלת כמלך על מנת לחזק את מציאותו ,אולם לאחר המחשת מממשותה של הדמות מתחיל תהליך של סדיקה ואף זניחה שלה לצורך יצירת ריחוק מעיסוקיה ומתוכן דבריה .באפילוג מתייחס מספר המסגרת לקהלת כאילו פועלו העיקרי היה תיקון המשלים והעיסוק בחכמה .התייחסות זו מזכירה שבסופו של דבר היה זה קהלת שקרא לעצמו מלך ,ולא מספר המסגרת שמסר את דבריו .המספר מהלל את קהלת ואת החכמה ,אך גם מורה לבנו שלא לעסוק יותר על המידה בעיסוקיו של קהלת .אם התעוררה שאלה לגבי זהותו של קהלת במהלך הסיפור ,אז נראה כי באפילוג מבהיר מספר המסגרת לבנו שקהלת לא היה מלך ובוודאי לא שלמה ,שכן מובן כי מלך ובמיוחד שלמה לא עסק רק בחכמה .עבור מספר המסגרת קל יותר להסתייג מדבריו של איש חכם מאשר מדבריו של המלך שלמה .על מנת לאפשר מבט ביקורתי על קהלת נזנחת דמותו של שלמה במהלך הספר .מבחינת דמותו המקראית של שלמה ,מהווה הפסקת הזיהוי של קהלת עימו הצבה של השאלה בדבר תוכן חוכמתו כשאלה פתוחה. 5במידה והכותרת (א )4:היא תוספת מאוחרת של עורך ,ניתן לשאר שעורך זה זיהה את דמותו של שלמה מהתיאורים בפרק א' ועל כן החליט לייחס את הספר כולו לשלמה .ייתכן כי יש בכותרת זו גם תגובת נגד למגמה של המחבר לנטוש את דמותו של שלמה במהלך הספר על ידי הצהרה חד משמעית בדבר זהותו של קהלת "בן דוד מלך בירושלים". -7השימוש בדמותו של שלמה כאמצעי ספרותי תואם אם כן את מטרת מספר המסגרת .היחס שקשה יותר לעמוד עליו הוא יחסו של המחבר לשני הקולות בספר ,ובפרט לתפקידה של דמותו של שלמה בהקשר ליחס זה .שתי הדמויות ,הן של מספר המסגרת והן של קהלת ,הן פרי יצירתו של מחבר הספר ,ואין זה מן הכרח שהוא מזדהה עם אף אחת מהן .אולם מסיבה כלשהי רוצה המחבר להציג בפנינו את שני הקולות. לטענתו של פוקס ,באמצעות קהלת ומספר המסגרת מציג המחבר שתי אלטרנטיבות עבור הקורא ,שרשאי להזדהות עם כל אחת מהן ,מבלי להתחייב לעמדתו הוא (.)495 טענה זו של פוקס היא משמעותית .על מנת לפתח אותה אטען כי אפשרות אחת למטרה של הצגת סיטואציה אפית של שני קולות ,האחד שמרן והשני ספקן ,והלבשת דמותו של שלמה על הקול הספקן ,היא הצגה של דילמה ממשית של האדם המאמין .במתן ביטוי לשני הקולות השונים בספר ניתן לראות תיאור של סיטואציה פנימית אפשרית של הקורא ,ואולי שיקוף של סיטואציה כזו אצל המחבר עצמו .הן קהלת והן מספר המסגרת הם חלק מאותו אדם ,שני קולות פנימיים .אפשרי כי הקול האחד הוא מחשבות ספקניות של האדם הדתי על משמעות חיי האדם והטבע .מחשבות אלו בדומה לרעיונותיו של קהלת יכולים להכיל סתירות ,אך עיקרן הוא חיפוש משמעות .הקול השני מצדיק את קיומה של המחשבה הספקנית אך מסתייג מתוכנה ואף מציע פתרון לספקות .קול זה לא אינו מציע פתרון תיאורטי לבעיות שמעלה קהלת, אך מציע אלטרנטיבה מעשית של שמירת המצוות. יתכן כי זיהויו של קהלת עם שלמה וזניחת זיהוי זה במהלך הנרטיב תורם לא רק למסר הדידקטי של מספר המסגרת ,אלא גם להצגת אותה דילמה פנימית של האדם המאמין .מטרתה של הלבשת דמותו של שלמה על דברי קהלת במובן זה ,יכולה להיות מעין מתן אישור לאדם הדתי להעלות ספקות ומחשבות שעלולות לעמוד בסתירה למחשבה הדתית המקובלת .הסדקים הצורניים בדמותו של קהלת כשלמה והסתירות התכניות בדבריו הם בבחינת שיקוף של הבעייתיות של המחשבה הספקנית .סדקים אלו בדמות המלך שלובש הקול הספקני יכולים לשקף את האמירה שחיפוש אחר משמעות הוא לגיטימי אך לא העיקר ,וניתן לחיות עמו במקביל ליראת האלוהים ושמירת המצוות .לקול הספקני יש צד שני המאשר את ממשותו אך גם מבקר אותו ומנסה לגרוע במידה מסוימת מסמכותו על ידי ניתוקו מדמותו של שלמה .בהצגת הדילמה אין בהכרח נקיטת עמדה של המחבר בין שתי אלטרנטיבות ,שכן למעשה אין לקול השמרני פתרון לתוכן הבעיות שמעלה קהלת .השימוש בדמותו של שלמה יכול לתרום להצגה ספרותית של דילמה ממשית ,עם אפשרות אחת לפתרון חלקי אם כי מעשי שלה. ביבליוגרפיה M.V. Fox, “Frame Narrative and Composition in the Book of Qohelet”, HUCA, 48 (1977), 4 pp. 83-106. " .2שלמה"" ,קהלת",בתוך :אנציקלופדיה מקראית ,כרך ז( ,ירושלים ,)4925 ,עמ' .598-291 ,29-38 " .8שלמה" ,בתוך :קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים ,ע' א .אבן שושן ,כרך ג'( ,ירושלים,)4939 , עמ' .2454-2452 .
© Copyright 2024