‫הערכה כלכלית של שירותים אקולוגיים‬ ‫מקומיים וגלובליים‬ ‫עבור ענפי החקלאות השונים‬ ‫פרופ' נאוה חרובי‬ ‫שרית שלהבת‬ ‫‪1‬‬ ‫רקע‬ ‫‪ ‬בשנים האחרונות גוברת המודעות לנושאי הסביבה ובכללם‪ ,‬לצורך‬ ‫לצמצם את פליטות גזי החממה העשויות לגרום לשינוי אקלים גלובלי‪.‬‬ ‫‪ ‬לחקלאות יש תפקיד סביבתי חשוב כתורמת לסביבה באמצעות שיפור‬ ‫הנוף‪.‬‬ ‫‪ ‬החקלאות משתמשת בכימיקלים‪ -‬חומרי הדברה ודשנים‪ -‬עם השלכות‬ ‫שליליות על הסביבה‪.‬‬ ‫‪ ‬כמו כן‪ ,‬היא צורכת חלק גדול ממשאבי המים המוגבלים במדינה‪ ,‬כאשר‬ ‫התפלת מים כרוכה בנזקים סביבתיים הכוללים שימוש באנרגיה‪ ,‬זיהום‬ ‫אויר ופליטת גזי חממה‪.‬‬ ‫‪ ‬יחד עם זאת‪ ,‬הייצור החקלאי בישראל מחליף ייבוא ובכך‪ ,‬מפחית את‬ ‫ההשפעות הסביבתיות הנגרמות משימוש בכלי תחבורה ובאנרגיה‬ ‫להובלת המוצרים ממדינה למדינה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מטרה‬ ‫‪ ‬לבחון את ההשפעות הסביבתיות של ייצור מקומי של‬ ‫מוצרי חקלאות בישראל לעומת חלופת הייבוא‪.‬‬ ‫‪ ‬נשאל‪ :‬באלו גידולים הייצור המקומי מפחית את‬ ‫ההשפעות הסביבתיות הנגרמות כתוצאה מייבוא מזון‪,‬‬ ‫עקב שימוש בכלי תחבורה ובאנרגיה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פירוט השפעות סביבתיות (חיצוניות) של חקלאות‬ ‫ייצור מקומי‬ ‫‪ ‬השפעות חיובית‪ -‬הנאה מהנוף החקלאי‪ ,‬הפחתת‬ ‫טמפרטורה‪ ,‬הפחתת רעש‪.‬‬ ‫‪ ‬השפעות שליליות‪ -‬נזק כתוצאה משימוש בכימיקלים‪,‬‬ ‫משימוש בקולחים‪ ,‬מהקדמה של התפלת מי תהום‪.‬‬ ‫ייבוא‬ ‫• נזק כתוצאה משימוש בכלי תחבורה ובאנרגיה‬ ‫להובלת המוצרים ממדינה למדינה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בחירת ענפים‬ ‫נבחרו הגידולים הצמחיים בישראל עם היקף ייבוא גבוה‪:‬‬ ‫תפוחי עץ‪ ,‬אגסים‪ ,‬שקדים‪ ,‬אגוזי מלך‪ ,‬בצל‪ ,‬תפוחי אדמה‪ ,‬שום‪ ,‬חימצה‪.‬‬ ‫כמויות ייבוא וייצור של גידולים חקלאיים בישראל בשנת ‪( 2004‬טונות)‬ ‫גידול‬ ‫‪5‬‬ ‫ייבוא‬ ‫ייצור‬ ‫שיווק‬ ‫תפוחי עץ‬ ‫‪2,300‬‬ ‫‪150,100‬‬ ‫‪122,723‬‬ ‫אגסים‬ ‫‪900‬‬ ‫‪30,800‬‬ ‫‪29,432‬‬ ‫שקדים‬ ‫‪2,440‬‬ ‫‪8,800‬‬ ‫‪1,365‬‬ ‫בצל‬ ‫‪2,440‬‬ ‫‪97,300‬‬ ‫‪88,992‬‬ ‫תפוחי אדמה‬ ‫‪320‬‬ ‫‪599,800‬‬ ‫‪545,705‬‬ ‫ניתוח מחזור חיי המוצר‬ ‫שיטה להערכת השפעות סביבתיות‪ -‬החל משלב הייצור דרך‬ ‫השימוש במוצר ועד לסיום חייו‪.‬‬ ‫הניתוח כולל איסוף מידע על השימוש בחומרים‪ ,‬באנרגיה‬ ‫ובפסולת הנוצרת בכל שלב של מחזור חיי המוצר‪.‬‬ ‫מחזור חיי המוצר כולל את כל הפעילויות הכרוכות בייצור‪,‬‬ ‫העברה‪ ,‬שימוש והיפטרות מהמוצר – החל משלב השגת‬ ‫חומרי הגלם‪ ,‬דרך שלבי הייצור‪ ,‬האריזה‪ ,‬השימוש‪ ,‬ועד‬ ‫לשלבי המיחזור והזריקה‪.‬‬ ‫קיימות מספר שיטות לניתוח מחזור חיי מוצר‪ ,‬וניתוח זה‬ ‫נעשה בשיטת ‪.Eco-indicator 99‬‬ ‫ההשפעה הסביבתית נבדקה עבור כל מרכיב סביבתי לחוד‬ ‫ועבור השפעה סביבתית משוקללת‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫שלבי הניתוח‬ ‫א‪ .‬שלב המלאי ‪ -‬תיאור הפליטות והחומרים הגולמיים במהלך חיי‬ ‫המוצר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שלב ניתוח ההשפעה ‪ -‬ניתוח ההשפעה של הפליטות‬ ‫והשימוש בחומרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪7‬‬ ‫קטגוריזציה – חלוקת כל החומרים לקטגוריות לפי השפעתם על‬ ‫הסביבה‬ ‫אפיון – כל אחד מהחומרים מקבל משקל לפי השפעתו על הסביבה‬ ‫עבור כל קטגוריה‪ .‬הקטגוריה המשפיעה ביותר מקבלת דירוג של‬ ‫‪ ,100%‬וכל שאר הקטגוריות‪ -‬יחסית לקטגוריה זו‪.‬‬ ‫נורמליזציה ‪ -‬כל גורם מחושב יחסית להשפעה הידועה כיום של אותה‬ ‫קטגוריה‪.‬‬ ‫שקלול ‪ -‬שקלול החשיבות של כל קטגוריה כדי להגיע להשוואה כוללת‬ ‫בין מוצרים שונים‪.‬‬ ‫קטגוריות כלליות‬ ‫• בריאות האדם‬ ‫• מערכת אקולוגית‬ ‫• משאבים‬ ‫‪8‬‬ ‫קטגוריות ספציפיות‬ ‫בריאות האדם‬ ‫‪ ‬חומרים מסרטנים‬ ‫‪ ‬כימיקלים אורגניים‬ ‫‪ ‬כימיקלים אנאורגניים‬ ‫‪ ‬שכבת האוזון‬ ‫‪ ‬שינוי אקלים‬ ‫‪9‬‬ ‫קטגוריות ספציפיות‪ -‬המשך‬ ‫מערכת אקולוגית‬ ‫‪ ‬רעילות אקולוגית‬ ‫‪ ‬התחמצנות‬ ‫‪ ‬שימושי קרקע‬ ‫משאבים‬ ‫‪ ‬מינרלים מתכלים‬ ‫‪10‬‬ ‫אומדן ההשפעות סביבתיות‬ ‫‪ ‬בריאות האדם‬ ‫הנזק הסביבתי של בריאות האדם לנפש מתבטא בירידת תוחלת‬ ‫החיים‪-‬‬ ‫‪.Disability Adjusted Life Years -DALY‬‬ ‫הערך הכלכלי של הנזק לנפש‪ -‬נאמד באמצעות הכפלת הנזק‬ ‫הסביבתי המבוטא ב‪ DALY -‬בערך של ההכנסה לנפש‪.‬‬ ‫ערך ההשפעה על הבריאות עבור כלל תושבי המדינה חושב על‬ ‫ידי הכפלת הערך הכלכלי של הנזק לנפש במספר התושבים‬ ‫ובמקדם חשיפה מתאים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫קטגוריות סביבתיות‪ -‬המשך‬ ‫‪ ‬נזק למערכת האקולוגית‬ ‫הנזק הסביבתי למערכת האקולוגית נאמד באמצעות‬ ‫אחוז המינים הנכחדים באזורים שונים אשר מוכפל‬ ‫בגודל האזור ובמשך הזמן של הפגיעה‪.‬‬ ‫‪ ‬פגיעה במשאבים‬ ‫הנזק הסביבתי למשאבים מתכלים נאמד באמצעות‬ ‫אנרגיה נוספת אשר תידרש לשם כרייה בעתיד של‬ ‫המשאבים‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הערך של ההשפעה הסביבתית חושב עבור‬ ‫‪ ‬ייצור מקומי‪ -‬שימוש בכימיקלים‬ ‫‪ ‬ייצור מקומי‪ -‬שימוש במקורות מים‬ ‫‪ ‬ייבוא‪ -‬שימוש בכלי תחבורה‬ ‫‪13‬‬ ‫חישוב ההשפעה הסביבתית של ייצור מקומי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪14‬‬ ‫שימוש בכימיקלים (דשנים וחומרי הדברה)‬ ‫השימוש בדשנים וחומרי הדברה לכל גידול נלקח מתחשיבי‬ ‫שה"מ‪.‬‬ ‫הנזק הממוצע חושב עבור סך הכמות‪ ,‬ללא התייחסות‬ ‫לסוגים הספציפיים‪.‬‬ ‫שימוש במקורות מים‬ ‫הנחנו כי יהיה צורך להתפיל את כל המים לשימוש‬ ‫בחקלאות‪.‬‬ ‫הנזק כתוצאה משימוש במקורות מים חושב על סמך כמות‬ ‫האנרגיה הנדרשת להתפלת מים עבור השקיה בשיטת אוסמוזה‬ ‫הפוכה‪.‬‬ ‫חישוב ההשפעה הסביבתית של ייבוא‬ ‫• הנזק הסביבתי של ייבוא נגרם עקב השפעת השימוש בכלי‬ ‫תחבורה (מטוס‪ ,‬אונייה‪ ,‬משאית) והאנרגיה הנדרשת להובלה‪.‬‬ ‫חושב המרחק המשוקלל אשר המוצר עובר מאזורי הייצור שלו‬ ‫עד לשוק הסיטונאי בתל אביב‪" -‬מיילים של מזון"‪.‬‬ ‫המרחק המשוקלל חושב לפי המרחק מכל מדינה מייצאת אשר‬ ‫הוכפל בחלק היחסי של אותה מדינה בייבוא לישראל‪.‬‬ ‫הוא מבוסס על כמות ייבוא לפי מדינות‪ ,‬אזורי ייצור מרכזיים‪,‬‬ ‫מרחק ימי ויבשתי מאזורי הייצור לישראל‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הניתוח הכלכלי של כדאיות ייצור מקומי לעומת‬ ‫חלופת הייבוא כולל‪:‬‬ ‫‪ ‬אומדן ההשפעות הסביבתיות של הייצור בארץ ושל‬ ‫אלטרנטיבת הייבוא (ניתוח מחזור חיי המוצר)‪.‬‬ ‫‪ ‬אומדן ההכנסה לחקלאים‪ -‬תחשיבי שה"ם‪.‬‬ ‫‪ ‬אומדן ערך הנוף‪ -‬סקרים של נכונות לשלם (שמש‪-‬‬ ‫עדני‪.)2002 ,‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הערך הכלכלי של ההשפעות הסביבתיות על בריאות האדם‪ -‬לפי קטגוריה ספציפית‬ ‫(ערך שנתי לנפש עבור כל גידול‪ -‬בש"ח לטון)‬ ‫שינוי‬ ‫גידול‬ ‫גורם‬ ‫שכבת‬ ‫כימיקלים‬ ‫כימיקלים‬ ‫חומרים‬ ‫סה”כ‬ ‫אקלים‬ ‫האוזון‬ ‫אנאורגנים‬ ‫אורגנים‬ ‫מסרטנים‬ ‫בריאות‬ ‫האדם‬ ‫תפוחי עץ‬ ‫ייבוא‬ ‫‪1.6293‬‬ ‫‪0.0069‬‬ ‫‪3.6889‬‬ ‫‪0.0332‬‬ ‫‪0.2349‬‬ ‫‪5.5932‬‬ ‫תפוחי עץ‬ ‫כימיקלים‬ ‫‪0.4212‬‬ ‫‪0.0130‬‬ ‫‪1.2450‬‬ ‫‪0.0112‬‬ ‫‪0.0127‬‬ ‫‪1.7030‬‬ ‫אגסים‬ ‫ייבוא‬ ‫‪1.2204‬‬ ‫‪0.0061‬‬ ‫‪2.5853‬‬ ‫‪0.0275‬‬ ‫‪0.1961‬‬ ‫‪4.0354‬‬ ‫אגסים‬ ‫כימיקלים‬ ‫‪0.7993‬‬ ‫‪0.0276‬‬ ‫‪2.2687‬‬ ‫‪0.0224‬‬ ‫‪0.0258‬‬ ‫‪3.1438‬‬ ‫שקדים‬ ‫ייבוא‬ ‫‪1.4541‬‬ ‫‪0.0072‬‬ ‫‪3.0741‬‬ ‫‪0.0326‬‬ ‫‪0.2339‬‬ ‫‪4.8019‬‬ ‫שקדים‬ ‫כימיקלים‬ ‫‪5.1645‬‬ ‫‪0.1140‬‬ ‫‪16.4773‬‬ ‫‪0.1162‬‬ ‫‪0.1279‬‬ ‫‪21.9999‬‬ ‫בצל‬ ‫ייבוא‬ ‫‪0.5287‬‬ ‫‪0.0023‬‬ ‫‪1.2020‬‬ ‫‪0.0108‬‬ ‫‪0.0762‬‬ ‫‪1.8200‬‬ ‫בצל‬ ‫כימיקלים‬ ‫‪0.4181‬‬ ‫‪0.0081‬‬ ‫‪1.3711‬‬ ‫‪0.0089‬‬ ‫‪0.0097‬‬ ‫‪1.8159‬‬ ‫תפוחי אדמה‬ ‫ייבוא‬ ‫‪0.5626‬‬ ‫‪0.0024‬‬ ‫‪1.2819‬‬ ‫‪0.0115‬‬ ‫‪0.0812‬‬ ‫‪1.9395‬‬ ‫תפוחי אדמה‬ ‫כימיקלים‬ ‫‪0.7193‬‬ ‫‪0.0186‬‬ ‫‪2.2257‬‬ ‫‪0.0174‬‬ ‫‪0.0195‬‬ ‫‪3.0005‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ניתוח ההשפעה הסביבתית‬ ‫סה"כ נזק סביבתי מייבוא בהשוואה לייצור מקומי – לטון מוצר (ניקוד‬ ‫משוקלל)‬ ‫גידול‬ ‫ייבוא‬ ‫ייצור מקומי‪-‬‬ ‫כימיקלים‬ ‫ייצור מקומי‪-‬‬ ‫התפלת מים‬ ‫תפוחי עץ‬ ‫‪19.9‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪0.0283‬‬ ‫אגסים‬ ‫‪15.1‬‬ ‫‪8.4‬‬ ‫‪0.0319‬‬ ‫שקדים‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪56.6‬‬ ‫‪0.5010‬‬ ‫בצל‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪0.0186‬‬ ‫תפו"א‬ ‫‪6.9‬‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪0.0191‬‬ ‫רואים כי‪ -‬בכל הגידולים ההשפעה הסביבתית של הייבוא והשימוש בכימיקלים גדולה‬ ‫בהרבה בהשוואה להשפעה של התפלת מים פוטנציאלית‪.‬‬ ‫נזק סביבתי גבוה בייבוא בהשוואה לייצור מקומי‪ -‬תפוחי עץ‪ ,‬אגסים ובצל‪.‬‬ ‫נזק סביבתי גבוה בייצור מקומי בהשוואה לייבוא‪ -‬שקדים‪ ,‬תפו"א‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫הנזק הסביבתי לכל גידול לפי קטגוריית נזק ספציפית (נתון משוקלל בנקודות)‬ ‫ייצור מקומי (כימיקלים)‬ ‫משאבים‬ ‫גידול‬ ‫מינרלים‬ ‫מתכלים‬ ‫בריאות האדם‬ ‫מערכת אקולוגית‬ ‫שימושי‬ ‫קרקע‬ ‫התחמצנות‬ ‫רעילות‬ ‫אקולוגית‬ ‫שכבת‬ ‫האוזון‬ ‫קרינה‬ ‫שינוי‬ ‫אקלים‬ ‫גלובלי‬ ‫כימיקלים‬ ‫אנאורגניים‬ ‫חלקיקים‬ ‫אורגניים‬ ‫חמרים‬ ‫מסרטנים‬ ‫תפוחי עץ ‪0.131‬‬ ‫‪0.460‬‬ ‫‪0.211‬‬ ‫‪0.014‬‬ ‫‪0.028‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪0.914‬‬ ‫‪2.700‬‬ ‫‪0.024‬‬ ‫‪0.027‬‬ ‫אגסים‬ ‫‪0.252‬‬ ‫‪0.987‬‬ ‫‪0.345‬‬ ‫‪0.031‬‬ ‫‪0.060‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪1.730‬‬ ‫‪4.910‬‬ ‫‪0.049‬‬ ‫‪0.056‬‬ ‫שקדים‬ ‫‪1.530‬‬ ‫‪3.920‬‬ ‫‪3.360‬‬ ‫‪0.127‬‬ ‫‪0.247‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪11.200‬‬ ‫‪35.700‬‬ ‫‪0.251‬‬ ‫‪0.277‬‬ ‫בצל‬ ‫‪0.122‬‬ ‫‪0.274‬‬ ‫‪0.293‬‬ ‫‪0.009‬‬ ‫‪0.018‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪0.907‬‬ ‫‪2.970‬‬ ‫‪0.019‬‬ ‫‪0.021‬‬ ‫תפו"א‬ ‫‪0.218‬‬ ‫‪0.650‬‬ ‫‪0.422‬‬ ‫‪0.021‬‬ ‫‪0.040‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪1.560‬‬ ‫‪4.820‬‬ ‫‪0.038‬‬ ‫‪0.042‬‬ ‫רואים כי‪ -‬הנזקים העיקריים לסביבה לפי קטגוריות ספציפיות נובעים מפליטת כימיקלים‬ ‫אנאורגנים‪ ,‬שינוי אקלים גלובלי ושימוש במינרלים מתכלים‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הנזק הסביבתי לכל גידול לפי קטגוריית נזק ספציפית (נתון משוקלל בנקודות)‬ ‫ייבוא‬ ‫משאבים‬ ‫בריאות האדם‬ ‫מערכת אקולוגית‬ ‫שינוי‬ ‫אקלים‬ ‫כימיקלים‬ ‫אנאורגניים‬ ‫חלקיקים‬ ‫אורגניים‬ ‫חמרים‬ ‫מסרטנים‬ ‫גידול‬ ‫מינרלים‬ ‫מתכלים‬ ‫שימושי‬ ‫קרקע‬ ‫התחמצנות‬ ‫רעילות‬ ‫אקולוגית‬ ‫שכבת‬ ‫האוזון‬ ‫קרינה‬ ‫‪0.072‬‬ ‫‪0.509‬‬ ‫תפוחי‬ ‫עץ‬ ‫‪5.470‬‬ ‫‪1.080‬‬ ‫‪0.942‬‬ ‫‪0.219‬‬ ‫‪0.015‬‬ ‫‪3.530 0.005‬‬ ‫‪8.020‬‬ ‫‪0.060‬‬ ‫‪0.425‬‬ ‫‪4.650‬‬ ‫‪0.930‬‬ ‫‪0.574‬‬ ‫‪0.183‬‬ ‫‪0.013‬‬ ‫‪2.640 0.004‬‬ ‫‪5.600‬‬ ‫אגסים‬ ‫‪5.540‬‬ ‫‪1.110‬‬ ‫‪0.684‬‬ ‫‪0.218‬‬ ‫‪0.016‬‬ ‫‪3.150 0.005‬‬ ‫‪6.670‬‬ ‫‪0.071‬‬ ‫‪0.506‬‬ ‫שקדים‬ ‫‪1.770‬‬ ‫‪0.349‬‬ ‫‪0.305‬‬ ‫‪0.071‬‬ ‫‪0.005‬‬ ‫‪1.140 0.002‬‬ ‫‪2.600‬‬ ‫‪0.023‬‬ ‫‪0.165‬‬ ‫בצל‬ ‫‪1.890‬‬ ‫תפו"א‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0.372‬‬ ‫‪0.326‬‬ ‫‪0.076‬‬ ‫‪0.005‬‬ ‫‪1.220 0.002‬‬ ‫‪2.770‬‬ ‫‪0.025‬‬ ‫‪0.176‬‬ ‫נזק סביבתי משוקלל עבור גידולים‪ -‬לפי קטגוריות נזק כלליות‬ ‫כימיקלים‬ ‫ייבוא‬ ‫‪21‬‬ ‫גידול‬ ‫משאבים‬ ‫מערכת אקולוגית‬ ‫בריאות האדם‬ ‫תפוחי עץ‬ ‫‪0.131‬‬ ‫‪0.686‬‬ ‫‪3.690‬‬ ‫אגסים‬ ‫‪0.252‬‬ ‫‪1.360‬‬ ‫‪6.810‬‬ ‫שקדים‬ ‫‪1.530‬‬ ‫‪7.400‬‬ ‫‪47.600‬‬ ‫בצל‬ ‫‪0.122‬‬ ‫‪0.576‬‬ ‫‪3.930‬‬ ‫תפו"א‬ ‫‪0.218‬‬ ‫‪1.090‬‬ ‫‪6.490‬‬ ‫תפוחי עץ‬ ‫‪5.470‬‬ ‫‪2.240‬‬ ‫‪12.100‬‬ ‫אגסים‬ ‫‪4.650‬‬ ‫‪1.690‬‬ ‫‪8.740‬‬ ‫שקדים‬ ‫‪5.540‬‬ ‫‪2.010‬‬ ‫‪10.400‬‬ ‫בצל‬ ‫‪1.770‬‬ ‫‪0.725‬‬ ‫‪3.940‬‬ ‫תפו"א‬ ‫‪1.890‬‬ ‫‪0.774‬‬ ‫‪4.200‬‬ ‫איור‪ :‬השפעה סביבתית של ייבוא מוצרים‬ ‫הגידולים ממויינים משמאל לימין בסדר עולה של נזק סביבתי‪.‬‬ ‫א י ור‬ ‫‪ 5.4.‬ה השפ ע ה הסב יבת ית של י יב ו א מ וצר ים‬ ‫‪25‬‬ ‫‪22.5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫שינוי אקלים‬ ‫כ ' א ‪ -‬אורגנים‬ ‫‪12.5‬‬ ‫כל הגורמים‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אגוז י‬ ‫מלך‬ ‫‪22‬‬ ‫תפוח י‬ ‫עץ‬ ‫שקדים‬ ‫אגסים‬ ‫שום‬ ‫תפ ו"א‬ ‫בצל‬ ‫חימצה‬ ‫השפעה משוקללת בנקודות‬ ‫‪17.5‬‬ ‫איור‪ :‬השפעה סביבתית של שימוש בכימיקלים‬ ‫הגידולים ממוינים משמאל לימין בסדר עולה של נזק סביבתי‪.‬‬ ‫א י ור ‪5.5.‬השפע ה סב יבת ית של ש ימ וש בכ ימ י קל י ם בג יד ול‬ ‫‪60‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫שינוי אקלים‬ ‫‪35‬‬ ‫כ 'א‪ -‬אורגנים‬ ‫‪30‬‬ ‫כל הגורמים‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שקדים‬ ‫‪23‬‬ ‫שום‬ ‫חימצה‬ ‫אגסים‬ ‫תפ ו"א‬ ‫בצל‬ ‫תפוח י‬ ‫עץ‬ ‫השפעה משוקללת בנקודות‬ ‫‪45‬‬ ‫ניתוח מפורט לפי גידולים חקלאיים‪ -‬תפוחי עץ‬ ‫איור א'‪ :‬תפוחי עץ‪ -‬השפעות סביבתיות מצטברות‪ -‬לפי קטגוריה‬ ‫מפורטת‬ ‫רואים כי‪ :‬בתפוחי עץ הנזק הסביבתי מייבוא גדול כמעט פי ארבע מהנזק‬ ‫בייצור מקומי בעיקר‪ ,‬כימיקלים אנאורגניים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬שינוי אקלים‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫איור ב'‪ :‬תפוחי עץ‪ -‬השפעות סביבתיות מצטברות‪ -‬לפי קטגוריה כללית‬ ‫‪25‬‬ ‫איורג'‪ :‬תפוחי עץ‪ -‬השפעות סביבתיות‪ -‬השוואה לפי קטגוריה‬ ‫מפורטת‬ ‫רואים כי‪ -‬בתפוחי עץ הנזק הסביבתי מייבוא גדול יותר בכל קטגוריה‬ ‫ספציפית‪ ,‬כולל שינוי אקלים‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫איור ד'‪ :‬תפוחי עץ‪ -‬השפעות סביבתיות ‪-‬השוואה לפי קטגוריה כללית‬ ‫רואים כי‪ -‬בתפוחי עץ הנזק הסביבתי מייבוא גדול יותר בכל קטגוריה כללית‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬מבחינת ההשפעה על הסביבה‪ ,‬עדיף לגדל תפוחי עץ בארץ מאשר‬ ‫לייבאם‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫ניתוח מפורט לפי גידולים חקלאיים‪ -‬שקדים‬ ‫איור א‪ :‬שקדים‪ -‬השפעות סביבתיות מצטברות‪ -‬לפי קטגוריה מפורטת‬ ‫רואים כי‪ -‬בשקדים הנזק הסביבתי מייצור מקומי גדול ביותר מפי שלוש מאשר הנזק‬ ‫מייבוא בעיקר‪ ,‬כימיקלים אנאורגניים ושינוי אקלים‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫איור ב‪ :‬שקדים‪ -‬השפעות סביבתיות מצטברות‪ -‬לפי קטגוריה כללית‬ ‫‪29‬‬ ‫איור ג‪ :‬שקדים‪ -‬השפעות סביבתיות‪ -‬השוואה לפי קטגוריה מפורטת‬ ‫רואים כי‪ -‬בשקדים לייצור המקומי השפעה גדולה יותר על פליטת כימיקלים‬ ‫אנאורגניים ושינוי אקלים גלובלי‪ ,‬ואילו לייבוא יש השפעה גדולה יותר על ניצול‬ ‫מינרלים‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫איור ד‪ :‬שקדים‪ -‬השפעות סביבתיות‪ -‬השוואה לפי קטגוריה כללית‬ ‫רואים כי‪ -‬בשקדים מבחינת השפעה על הסביבה‪ ,‬עדיף לייבא מאשר לייצרם בארץ‬ ‫‪31‬‬ ‫ניתוח המלאי‬ ‫שלב זה חושב לפני שלב ניתוח ההשפעה‪.‬‬ ‫עבור כל קטגוריית נזק‪ ,‬נבדקה ההשפעה הספציפית של‬ ‫כימיקלים שונים עבור אותה קטגוריה‪.‬‬ ‫נציג תוצאות לדוגמה עבור קטגוריית הנזק של שינוי‬ ‫אקלים גלובלי‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ החומרים העיקריים המשפיעים על שינוי האקלים הגלובלי‬-‫תפוחי עץ‬ ‫התפלה‬ ‫כימיקלים בגידול‬ ‫סוג הכימיקלים‬ 5.30E-005 1.11E-007 1.37E-005 ‫סה”כ השפעה‬ 3.33E-005 x 1.14E-005 Carbon dioxide 1.67E-005 1.08E-007 X Carbon dioxide, fossil 1.39E-006 x 1.80E-006 Methane 1.16E-006 1.15E-009 3.36E-007 Dinitrogen monoxide 2.51E-007 2.64E-009 X Methane, fossil 1.50E-007 x 2.28E-007 Carbon monoxide 4.23E-008 9.39E-009 X ‫ייבוא‬ Carbon dioxide, biogenic 33 ‫חישוב סך ערך כלכלי‬ ‫השפעות חיוביות בייצור מקומי‪ :‬ערך הנוף החקלאי‪ ,‬רווח‬ ‫לחקלאים‪.‬‬ ‫השפעות שליליות בייצור מקומי ובייבוא‪ -‬תורגמו עבור נזק‬ ‫בריאותי לפי ‪ ,DALY‬הכנסה לנפש ומקדם חשיפה‪.‬‬ ‫מקדם החשיפה בהשפעה על כלל תושבי המדינה‪:‬‬ ‫רק כ‪ 0.1% -‬מהאוכלוסייה המתגוררת במושבים‪ ,‬קיבוצים‪,‬‬ ‫וישובים חקלאיים אחרים (שהיא ‪ 8.3%‬מכלל אוכלוסיית‬ ‫המדינה)‪ -‬נחשפת לרוב ההשפעות הסביבתיות של הגידול‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫הערך הכלכלי לנפש של השפעות סביבתיות עבור גידולים‬ ‫(ש"ח לשנה עבור טון גידול)‬ ‫ערך הנוף‬ ‫(השפעה‬ ‫חיובית) *‬ ‫כימיקלים‬ ‫התפלת מים‬ ‫ייבוא‬ ‫תפוחי עץ‬ ‫‪1.39‬‬ ‫‪1.70‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪5.59‬‬ ‫אגסים‬ ‫‪1.79‬‬ ‫‪3.14‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪4.04‬‬ ‫שקדים‬ ‫‪34.84‬‬ ‫‪22.00‬‬ ‫‪0.20‬‬ ‫‪4.80‬‬ ‫בצל‬ ‫‪0.93‬‬ ‫‪1.82‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪1.82‬‬ ‫תפו”א‬ ‫‪1.12‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪1.94‬‬ ‫גידול‬ ‫* ערך הנוף לדונם גידול הוא בסדר גודל דומה עבור כל הגידולים‪ ,‬והפערים הגדולים בערך הנוף לטון גידול‬ ‫נובעים מהשוני הגדול ביבול לדונם‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫הערך הכלכלי עבור כלל תושבי מדינת ישראל של השפעות סביבתיות עבור‬ ‫גידולים (ש"ח לשנה עבור טון גידול)‬ ‫‪36‬‬ ‫גידול‬ ‫רווח לחקלאי‬ ‫ערך הנוף‬ ‫החקלאי‬ ‫השפעות סביבתיות השפעות סביבתיות‬ ‫של ייבוא‬ ‫של גידול בארץ‬ ‫תפוחי עץ‬ ‫‪544‬‬ ‫‪379‬‬ ‫‪1,004‬‬ ‫‪3,276‬‬ ‫אגסים‬ ‫‪1,658‬‬ ‫‪488‬‬ ‫‪1,849‬‬ ‫‪2,364‬‬ ‫שקדים‬ ‫‪9,818‬‬ ‫‪9,487‬‬ ‫‪13,007‬‬ ‫‪2,813‬‬ ‫בצל‬ ‫‪38‬‬ ‫‪260‬‬ ‫‪1,068‬‬ ‫‪1,066‬‬ ‫תפוחי אדמה‬ ‫‪229‬‬ ‫‪312‬‬ ‫‪1,762‬‬ ‫‪1,136‬‬ ‫חישוב הערך הכלכלי בהנחות שונות ‪ -‬בש"ח לשנה עבור טון גידול‬ ‫(‪)1‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫ייצור מקומי‪:‬‬ ‫רווח ‪ +‬נוף – השפעות‬ ‫סביבתיות‬ ‫ייצור מקומי כולל‬ ‫מניעת ייבוא‪:‬‬ ‫רווח ‪ +‬נוף –‬ ‫השפעות סביבתיות‬ ‫ייצור מקומי ‪+‬‬ ‫השפעות סביבתיות‬ ‫ייבוא‬ ‫תפוחי עץ‬ ‫‪-81‬‬ ‫‪3,196‬‬ ‫‪4,200‬‬ ‫אגסים‬ ‫‪297‬‬ ‫‪2,661‬‬ ‫‪4,510‬‬ ‫שקדים‬ ‫‪6,298‬‬ ‫‪9,111‬‬ ‫‪22,118‬‬ ‫בצל‬ ‫‪-770‬‬ ‫‪296‬‬ ‫‪1,364‬‬ ‫תפוחי אדמה‬ ‫‪-1,221‬‬ ‫‪-85‬‬ ‫‪1,678‬‬ ‫גידול‬ ‫‪37‬‬ ‫ייצור מקומי מנקודת‬ ‫מבט בינלאומית‪:‬‬ ‫רווח ‪ +‬נוף ‪ +‬השפעות‬ ‫סביבתיות ייבוא (ללא‬ ‫השפעות סביבתיות‬ ‫ייצור מקומי)‬ ‫סיכום‬ ‫‪ ‬הנזק העיקרי מייצור מקומי ומייבוא‪ -‬נזק לבריאות האדם‪ ,‬כפי‬ ‫שמתבטא בירידת תוחלת החיים‪.‬‬ ‫‪ ‬מבחינת השפעה על בריאות האדם‪ -‬הערך של השפעת‬ ‫הכימיקלים האנאורגנים הגדול ביותר‪ ,‬ולאחריו השפעת שינוי‬ ‫אקלים‪.‬‬ ‫‪ ‬הנזקים העיקריים לסביבה לפי קטגוריות ספציפיות‪ -‬פליטת‬ ‫כימיקלים אנאורגנים‪ ,‬שינוי אקלים גלובלי ושימוש במינרלים‬ ‫מתכלים‪.‬‬ ‫‪ ‬ההשפעה הסביבתית של התפלת מים נמוכה יחסית ואינה‬ ‫מצדיקה ייבוא‪.‬‬ ‫‪ ‬לפי ניתוח מלאי‪ -‬פחמן דו‪-‬חמצני גורם להשפעה הגדולה ביותר‬ ‫על שינוי האקלים הגלובלי‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫סיכום‪ -‬המשך‬ ‫‪ ‬נזק סביבתי מייבוא נמוך משל ייצור מקומי עבור שקדים ותפוחי‬ ‫אדמה‪ ,‬אשר כדאי לייבא‪.‬‬ ‫‪ ‬נזק סביבתי מייבוא גבוה משל ייצור מקומי עבור תפוחי עץ‪,‬‬ ‫אגסים ובצל‪ ,‬אשר כדאי לייצר בארץ‪.‬‬ ‫‪ ‬כדאיות כלכלית של ייצור מקומי (בלי להתחשב במניעת ייבוא)‪-‬‬ ‫גבוהה עבור אגסים ושקדים ונמוכה עבור תפוחי עץ‪ ,‬בצל‬ ‫ותפוחי אדמה‪.‬‬ ‫‪ ‬בהכללת הנזק מייבוא‪ ,‬עדיף לגדל בארץ את כל הגידולים‬ ‫ברשימה‪ ,‬חוץ מתפוחי אדמה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪39‬‬