‫ינואר ‪2015‬‬ ‫"מהדורה חורפית"‬ ‫‪ -‬שמור ‪ -‬פנימי ‪-‬‬ ‫פתח דבר‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫אנו שמחים להביא לעיונכם את הגיליון השלישי של המגזין במשפט‬ ‫מנהלי שנת ‪. 2015‬‬ ‫המגזין מביא בפניכם את העדכונים מהשנה החולפת מתחום המשפט‬ ‫המנהלי בפסיקה‪ ,‬בחקיקה ובספרות‪ .‬בגיליון הנוכחי תוכלו לקרוא על‬ ‫מגמות משפטיות הנוגעות לשיקול דעת הרשות‪ ,‬הקלות לבעלי לקויות‬ ‫למידה בצה"ל‪ ,‬העסקת בעלי מוגבלויות בשירות המדינה‪ ,‬שימוש‬ ‫בסמכויות איטום בתים והריסתם‪ ,‬טיפול בהסתננות לישראל ועוד‪.‬‬ ‫חלקו האחרון של המגזין מוקדש לכתיבת טור אישי של קציני‬ ‫הפרקליטות הצבאית בעניינים שעל סדר יום מחלקתם בתחום המשפט‬ ‫המנהלי‪ .‬הטור במגזין הנוכחי עוסק בזכות להישכח וההצעה ליישומה‬ ‫בישראל לעומת ההצעה העומדת כיום באירופה‪.‬‬ ‫בברכת חורף חמים וקריאה מהנה‪,‬‬ ‫תחום אקדמיה משפט מנהלי וחוקתי‬ ‫בית‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫הספר‬ ‫למשפט‬ ‫צבאי‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫תזכיר חוק סדרי מינהל‬ ‫פסקי דין במשפט מנהלי כללי‬ ‫•התנאים להקניית תוקף משפטי מחייב להבטחה מנהלית‬ ‫פסקי דין במשפט מנהלי בהקשר צבאי‬ ‫•שיקולים רלוונטיים – שיקולי תקציב בהחלטות ביטחוניות‬ ‫•הענקת הקלות לבעלי לקויות למידה בצה"ל‬ ‫•הפעלת סמכויות הריסת בתים או אטימתם‬ ‫•זכותם לחיים ולשלמות הגוף של תושבים באזור שאיננו "מוכר "‬ ‫•התערבות בשיקול דעתו של הפצ"ר‬ ‫החלטות ממשלה ‪ /‬הנחיות היועמ"ש לממשלה‬ ‫•הצבת יעדי העסקה של בעלי מוגבלויות בשירות המדינה‬ ‫•טיפול בבעיית ההסתננות והגברת העסקה של ישראלים‬ ‫•דיווח של עובד מדינה על קבלת הצעת עבודה מגורם מחוץ לשירות‬ ‫המדינה‬ ‫מאמרים‬ ‫• "עוקפים בתור להשתלות? בחינת "שיטת הקדימות " מנקודת‪-‬מבט של‬ ‫המשפט המנהלי "‬ ‫• "הפיקוח החוץ מוסדי על הצבא – בין ריסון הצבא לחיזוק החשיבה‬ ‫הצבאית "‬ ‫מדברים מהשטח – טור אישי‬ ‫•"הזכות להישכח" ‪ /‬קמ"ש מיה כץ‪ ,‬ביה"ס למשפט צבאי‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫תזכיר חוק סדרי מינהל‬ ‫הצעת חוק סדרי מינהל‬ ‫המשפט המינהלי‪ ,‬כך על פי דברי ההסבר של תזכיר הצעת החוק ‪ ,‬עדיין לא זכה להסדרה‬ ‫כוללת בחוק ‪ .‬חלקים ניכרים ממנו הם פרי פסיקתו של בית המשפט העליון ‪ ,‬במעין משפט‬ ‫מקובל נוסח ישראל‪ .‬נושאים מסוימים בתחום המשפט המינהלי הוסדרו בהנחיות ובחוות דעת‬ ‫שהוציא היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות פנימיות של משרדי הממשלה השונים‪ .‬ברם‪ ,‬רובם‬ ‫המכריע של עקרונות המשפט המינהלי הכלליים עוצבו בפסיקה ‪ .‬מטרת החוק המוצע היא‬ ‫להסדיר את תחום המשפט המנהלי בחקיקה סדורה‪.‬‬ ‫עיגון המשפט המינהלי בחוק יביא להגברת המודעות של הרשויות ושל הציבור לעקרונות‬ ‫המינהל התקין‪ ,‬דבר שיתרום לוודאות‪ ,‬להגברת השוויון והאחידות בהחלטות ‪ ,‬לשמירה על‬ ‫זכויות הפרט‪ ,‬לתקינות פעולות השלטון ולנגישות טובה יותר של האזרח לרשויות ‪.‬‬ ‫לחוק סדרי מינהל ישנה חשיבות אדירה לצבא בהיותו רשות מינהלית ולנו קציני‬ ‫הפרקליטות הצבאית‪ ,‬כיועצים המשפטיים של צה"ל‪.‬‬ ‫במשרד המשפטים מציינים כי נוכח התרחבות המנגנון הבירוקרטי וההשפעה הגוברת והולכת‬ ‫של המדינה המודרנית על חייו של הפרט‪ ,‬יש לעיגונה בחוק של קודיפיקציה מינהלית חשיבות‬ ‫רבה ליצירת מינהל תקין ויעיל ולשמירתן של זכויות האדם‪ .‬היזקקות הפרט להחלטת הרשויות‬ ‫המינהליות שכיחה בהרבה מהיזקקותו לבתי המשפט ‪.‬‬ ‫בין התחומים הנכללים בתזכיר ‪ -‬הסדרת תחולת המשפט המינהלי (לרבות על גופים דו ‪-‬‬ ‫מהותיים); עיגון האיסור על אפליה; החובה לפעול בהגינות ובתום‪-‬לב; החובה לפעול‬ ‫במידתיות; הצורך בתשתית עובדתית מספקת בטרם קבלת החלטה; חובת הפעלת שיקול ‪-‬‬ ‫דעת ; החלת חובת תום‪-‬לב גם על הפונה לרשות ; איסור על ניגוד עניינים ; סמכות הרשות‬ ‫לקבוע הנחיות מינהליות ; הסדרה ועדכון של סעיפים העוסקים בסמכות הרשות ; אופן הפנייה‬ ‫לרשות; הראיות המינהליות עליהן רשאית הרשות המינהלית להסתמך בטרם קבלת החלטה ;‬ ‫חובת ההתייעצות; חובת השמיעה ומתן זכות העיון; אופן קבלת החלטות וחובת ההנמקה; חובת‬ ‫פרסום תקנות והנחיות מינהליות‪ ,‬לרבות חובת פרסום הצעת תקנות והצעת הנחיות מסוימות‬ ‫לעיון הציבור; הסדרת האפשרות לתיקון ולביטול החלטות מינהליות; זכות העיון החוזר‬ ‫בהחלטת המינהל; הסדרת ההוראות העוסקות בפגם בהחלטה המינהלית ותוצאתו‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫לצורך הרחבה בנושא ראו גם כתיבה אקדמית שקדמה לתזכיר ‪ ,‬במאמריהם של פרופ' יצחק‬ ‫זמיר "לקראת חוק סדרי המינהל ‪ -‬הצורך והמצב בישראל ובמדינות אחרות" ‪ , 1‬ושל פרופ ' אריאל‬ ‫בנדור‪" ,‬בעיות בקודיפיקציה של החלק הכללי של המשפט המינהלי‪".‬‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חידושים בתזכיר החוק‬ ‫תזכיר החוק קובע ‪ ,‬בפרק ג‪ :‬עקרונות יסוד‪ ,‬כי אדם הפונה לרשות מינהלית ינהג בתום‪-‬לב‪ .‬זהו‬ ‫חידוש משמעותי בהצעת החוק‪ ,‬שכן באופן חריג מוצע להטיל כאן חובת תום‪-‬לב על אדם הפונה‬ ‫לרשות המינהלית‪ .‬בית המשפט העליון קבע בעבר בפסקי דין חובת הגינות על אדם הפונה‬ ‫לרשות המינהלית‪ ,‬ואולם מלבד עיגון חובת תום‪-‬הלב בחוק החוזים ‪ ,‬לא זכתה חובה זו לעיגון‬ ‫שלם בחקיקה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בפרק ד‪ :‬איסור ניגוד עניינים‪ ,‬סעיפים ‪ 10-16‬מהווים חידוש ומסדירים ‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את‬ ‫נושא ניגוד העניינים בשל עניין אישי וניגוד העניינים המוסדי במינוי לתפקיד או בכהונה לתפקיד ;‬ ‫את הפעולה במצב של כורח; חובת דיווח על הימצאות במצב של ניגוד עניינים וסייגים לאיסור‬ ‫על ניגוד עניינים ‪.‬‬ ‫חידושים נוספים ניתן למצוא בפרק י‪ :‬חובת השמיעה ומתן זכות העיון ‪ -‬סעיף ‪ 34‬מהווה‬ ‫חידוש בקובעו זכות עיון במידע שבידי הרשות לאדם הרשאי להשמיע טענותיו בפני הרשות ‪ ,‬וכן‬ ‫את הסייג לזכות זו‪ ,‬המפנה לסייגים שבסעיף ‪ 9‬לחוק חופש המידע‪ .‬סעיף ‪ 35‬קובע מתן זכות עיון‬ ‫במידע לפני הגשת השגה או ערר בפני גוף מעין שיפוטי שאינו בית משפט או בית דין מינהלי‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בפרק יא‪ :‬החלטות והנמקות‪ ,‬סעיף ‪ 36‬מהווה חידוש בעגנו את עקרון עצמאות שיקול‬ ‫הדעת ‪ ,‬לרבות האפשרות לקבל הנחיות מדרג ממונה במקרים מסוימים‪ ,‬והסייגים לכך‪.‬‬ ‫פרק יב‪ :‬פרסום ‪ ,‬אף סעיף ‪ 47‬מהווה חידוש בקובעו חובת פרסום של הנחיות מינהליות שלהן‬ ‫השפעה ממשית על הציבור באתר האינטרנט של המשרד ואת הסייגים לכך‪ .‬סעיף ‪ 48‬עוסק‬ ‫בעיגון עקרונות שנקבעו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לענין פרסום מוקדם להערות הציבור‬ ‫של הצעות תקנות‪ ,‬ואת הסייגים לכך‪ .‬עוד מוצע בסעיף‪ ,‬כי פרסום מוקדם יעשה גם לגבי הצעות‬ ‫להנחיות מינהליות מסוימות ‪.‬‬ ‫לבחינת החידושים הנוספים ראה תזכיר חוק – סדרי מינהל (הסדרת עבודת הרשות המינהלית‬ ‫וזכויות הפונה לרשות) ‪ ,‬התשע" ד‪20143-‬‬ ‫‪ . 1‬יצחק זמיר "לקראת חוק הסדרי המינהל – הצורך והמצב בישראל ובמדינות אחרות" משפטים יב ‪) 1982( 334‬‬ ‫‪ . 2‬אריאל בנדור "בעיות בקודיפיקציה של החלק הכללי של המשפט המינהלי" מחקרי משפט ט ‪)1992( 155‬‬ ‫‪ . 3‬תיק הצעת חוק מס'‪ , 803-10-2009-000876 :‬סימוכין‪ , 803-99-2013-146903 :‬פרק ג'‪ ,‬עמ' ‪5‬‬ ‫מגמות במשפט המנהלי והחוקתי –‬ ‫עדכונים חשובים‬ ‫משפט מנהלי כללי‬ ‫‪ .1‬התנאים להקניית תוקף משפטי מחייב להבטחה מנהלית‬ ‫בעתירה ‪ ,‬ביקשו העותרים שיורשה להם לפעול באופן בלעדי במתחם קבר שמואל הנביא‪ ,‬וכי‬ ‫יוקצה להם מתחם לשם מתן שירותי דת במקום ‪ .‬את עתירתם ביססו על הבטחה מנהלית ‪,‬‬ ‫שלטענתם ניתנה להם מפי סגן שר הדתות דאז‪ .‬בג"ץ דחה את העתירה בקבעו כי ההבטחה‬ ‫לא עומדת בתנאים המקנים לה תוקף משפטי מחייב כפי שנקבעו בפסיקה‪ .‬ראשית ‪ ,‬סגן שר‬ ‫הדתות לא היה בעל סמכות לתת את ההבטחה; שנית ‪ ,‬היא ניתנה ללא תשתית חוקית‬ ‫המאפשרת את מימושה (שכן היביל ממנו פעלה העמותה הוצב על קרקע פרטית ולא בהתאם‬ ‫לדיני התכנון והבנייה); ושלישית ‪ ,‬סגן שר הדתות דאז לא היה בעל יכולת למלא את ההבטחה ‪.‬‬ ‫עוד קובע בית המשפט‪ ,‬כי גם אילו כלל התנאים היו מתקיימים‪ ,‬הרי שקיים צידוק חוקי לסגת‬ ‫מההבטחה – נוכח היות מתחם הקבר אתר ארכיאולוגי‪ ,‬המוגדר כמקום קדוש‪ ,‬ונוכח העובדה כי‬ ‫המדובר בקרקע פרטית‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 7743/11‬עמותת כולל ע"ש שמואל הנביא נ' שר התיירות ואח'‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫משפט מנהלי בהקשר צבאי‬ ‫‪ .1‬שיקולים רלוונטיים – שיקולי תקציב בהחלטות ביטחוניות‬ ‫העתירה הוגשה כנגד החלטת המשיבים לבטל תקן מאבטח שממומן על ידם בעמדת הכניסה‬ ‫הראשית לעיר מעלה אדומים ולהחליפו בתקן של מאבטח במימון התושבים מכוח חוק עזר‬ ‫עירוני ‪ .‬העותרת טענה כי במשך שנים אוישה העמדה על ידי חיילים‪ ,‬וגם בפרויקט האזרוח‬ ‫הוחלפו החיילים במאבטחים שחימושם והכשרתם צבאיים ועל כן הצורך הצבאי עומד בעינו‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬ההחלטה התקבלה עקב "כורח תקציבי" בלבד ולא על רקע שינוי בשיקולים המבצעיים‪.‬‬ ‫בנוסף טענה עותרת כי הקיצוץ בתקנים הוגבל לשיעור של ‪ 10%‬ועל כן בוצע באופן שרירותי ‪.‬‬ ‫לבסוף טוענת העותרת להפליה בין העמדה במעלה אדומים לבין גבעת המייסדים‪ ,‬שם נותר‬ ‫התקן על כנו ‪ .‬בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי לפי אמנת האג האחריות הכללית לשמירת‬ ‫הביטחון באיו" ש מוטלת על המשיבים וכי השימוש בכל מרכיבי הביטחון גמיש ומשתנה בהתאם‬ ‫להתפתחויות ביטחוניות‪ ,‬טכנולוגיות ותקציביות ומחייב הערכת מצב תמידית – העיקר הוא‬ ‫שההחלטה תתבסס על שיקולים ענייניים ומקצועיים‪ .‬גם אם זרעי החלטה בשיקולים תקציביים ‪,‬‬ ‫נוכח אופן קבלת ההחלטה ( שקילת קריטריונים רלוונטיים כגון האיומים אליהם חשופה העיר‬ ‫ומערך ההגנה הכולל שלה ) אין לומר כי היא התקבלה בשרירותיות או בהפליה ‪ .‬לקריאה נוספת‬ ‫ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 1726/13‬עיריית מעלה אדומים נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון‬ ‫ואח'‬ ‫‪ .2‬הענקת הקלות לבעלי לקויות למידה בצה"ל‬ ‫עניינה של העתירה בבקשת העותר‪ ,‬מלש"ב בעל לקויות למידה‪ ,‬כי צה"ל יאפשר לו להתקבל‬ ‫למסלול העתודה האקדמית‪ .‬לטענתו‪ ,‬החלטת המשיבים לדחות את בקשתו האמורה ‪ ,‬התקבלה‬ ‫באופן מפלה תוך שקילת שיקולים זרים‪ .‬העותר טוען כי המבחן הפסיכוטכני אינו מותאם לבעלי‬ ‫לקויות למידה‪ ,‬דבר המעיד על כך שלקויי למידה נידונים מראש להיכשל בו‪ ,‬על כן פעולת‬ ‫המשיבים בהתייחס ללקויות הלמידה שלו‪ ,‬מפלה אותו ופוגעת בכבודו‪ .‬בג"ץ קבע כי כאשר‬ ‫דנים בפגיעה בזכות השוויון של פרט ניתן לבחון את הפגיעה בשני מסלולים‪ :‬מסלול חד שלבי –‬ ‫אם קיים שוני רלוונטי בין הפרטים אין כלל פגיעה בשוויון ‪ ,‬ומסלול דו שלבי – בהתאם למבחני‬ ‫פסקת ההגבלה‪ .‬במקרה הנידון בחן בג"ץ את העתירה בהתאם למבחן החד שלבי וקבע‪ :‬אין‬ ‫עוררין כי על צה"ל להעניק הקלות לבעלי לקויות למידה במסגרת מבחני הצו הראשון ומבחן‬ ‫הפסיכוטכני‪ .‬מבחנים אלו קובעים את התאמת המלש"ב לכלל התפקידים בצה"ל והציונים‬ ‫משפיעים השפעה מכרעת על התפקיד שימלא בשירותו‪ .‬במבחנים מעין אלה‪ ,‬שתפקידם הוא‬ ‫למיין באופן ראשוני את המועמדים לשירות‪ ,‬אי נקיטה בהתאמות לבעלי לקויות למידה עולה‬ ‫לכדי אפליה פסולה ‪ .‬אולם ‪ ,‬עולה כי ניתנות התאמות רבות לבעלי לקויות למידה ‪ .‬לפיכך‪ ,‬מדיניות‬ ‫המשיבים מעניקה יחס שונה לשונים וכפועל יוצא לא פוגעת בשוויון ‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 1844/13‬לירן תמרי נ' שר הביטחון ואח'‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫‪ .3‬הפעלת סמכויות הריסת בתים או אטימתם‬ ‫העתירה עוסקת בהחלטת המשיבים להפעיל סמכותם לפי תקנה ‪ 119‬לתקנות ההגנה ( שעת‬ ‫חירום) בדרך של החרמת בתי העותרים והריסתם או אטימתם‪ .‬הצווים הוצאו לצורכי הרתעה‬ ‫כתגובה לחטיפתם ורציחתם של שלושה נערים (מבצע "שובו אחים") ע"י בני משפחתם של‬ ‫העותרים ‪ ,‬ע"פ מידע אשר הגיע לידי המשיב ‪ .‬העותרים טענו כי הריסת או אטימת בתי החשודים‬ ‫לא תוביל ליצירת ההרתעה המיוחלת‪ ,‬אלא אך תלבה ותחריף את מעגל השנאה‪ .‬כמו כן‪ ,‬טענו‬ ‫כי ההריסה לא לוותה ב"צורך צבאי" כלשהו ולא יכולה להיחשב לנזק אגבי‪ .‬בנוסף נטען כי ככל‬ ‫שיש תועלת הרתעתית בהריסת הדירה‪ ,‬תועלת זו כבר הושגה כמעט במלואה בעת פיצוץ דירה‬ ‫מספר חודשים לפני כן ובפעולות כוחות הצבא לאחר אירוע החטיפה ובכללן מבצע "שובו‬ ‫אחים"‪ .‬לבסוף טוענים העותרים כי החלטת המשיב פוגעת בזכויותיהם באופן שאינו עומד באף‬ ‫לא אחד משלושת מבחני המשנה של המידתיות ‪ .‬בג"ץ דחה את העתירה בקובעו כי על מנת‬ ‫להצדיק הפעלה של הסמכות להריסת בתים או אטימתם על המפקד הצבאי להראות כי קיים‬ ‫צורך צבאי ממש בהרתעה ‪ ,‬כי הפעלת הסמכות אכן תיצור בפועל את ההתרעה הרצויה וכן כי‬ ‫הפעלת הסמכות תהיה באופן מידתי‪ .‬המשיב‪ ,‬כך נקבע ‪ ,‬עמד בכל הדרישות וזאת כיוון שקיים‬ ‫צורך ממשי ודחוף בהרתעת תושבי אזור סמכותו מפני ביצוע פיגועי טרור‪ ,‬במיוחד פיגוע חטיפה‬ ‫ורצח כמיוחס לחשודים‪ .‬כן נקבע כי הפעלת סמכותו בדרך של הריסת שני בתים ואיטום השלישי‬ ‫תקדם הרתעה זו‪ .‬כמו כן‪ ,‬נראה כי המשיב פעל לצמצם ככל הניתן את הפגיעה‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 5290/14‬סעדי עפו קואסמה ואח' נ' המפקד הצבאי לאזור‬ ‫הגדה המערבית‬ ‫‪ .4‬זכותם לחיים ולשלמות הגוף של תושבים באזור שאיננו "מוכר"‬ ‫בימי מבצע "צוק איתן" רבים מיישובי ישראל ותושביה היו נתונים תחת מתקפת רקטות הנורות‬ ‫מרצועת עזה ובהם ‪ 46‬כפרים בדואים בצפון הנגב ‪ .‬רוב הכפרים‪ ,‬שאינם מוכרים‪ ,‬נעדרי תשתית‬ ‫מיגון ממשית והמשיבים החליטו שלא להציב בשטח הכפרים פתרונות מיגון ניידים ‪ ,‬על כן הוגשה‬ ‫עתירה לפרישה מיידית של מיגוניות‪ .‬בג"ץ קבע כי על המדינה מוטלת חובה עליונה להגן על‬ ‫חייהם ושלמות גופם של אזרחיה ותושביה וחובה זו חלה ביחס לכל אדם‪ ,‬בין אם ישיבתו באזור‬ ‫בו נשקפת סכנה לחיו היא "מוכרת" ובין אם לאו‪ .‬אולם‪ ,‬בחינת החלטת המשיבים בעניין הקצאת‬ ‫המיגוניות אינה מגלה פגם המצדיק התערבותו של בג"ץ‪ .‬נמצא כי שיקולים עניינים בלבד עומדים‬ ‫בבסיס החלטות המשיבים ולכן אין ממש בטענת העותרים בעניין הפגיעה בשוויון ‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 5019/14‬לבאד אבו עפאש נ' מפקד פיקוד העורף ואח'‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫‪ .5‬התערבות בשיקול דעתו של הפצ"ר‬ ‫בעקבות תאונת אימונים בה נפל סמל ראשון אסף וקסמן ז"ל ‪ ,‬הועמדו לדין מפקדיו של‬ ‫המנוח באשמה שגרמו ברשלנות למותו ‪ .‬בביה"ד הצבאי המיוחד זוכה אחד הנאשמים ושניים‬ ‫אחרים הורשעו בהתרשלות בלבד ‪ .‬העתירה דנן עניינה בשני ראשים‪ :‬האחד‪ ,‬שאלת סבירותה‬ ‫וחוקיותה של החלטת משיב ‪( 2‬להלן‪ :‬הפצ"ר) להימנע מהגשת ערעור על פסק דינו של‬ ‫ביה"ד ‪ ,‬והשני ‪ ,‬בשאלת סבירות החלטת הפצ" ר למשוך את הבקשה להארכת מועד להגשת‬ ‫ערעור על פסק הדין ‪.‬‬ ‫בג"ץ דחה את העתירה‪ .‬בעניין הראשון‪ ,‬פסק כי אין לומר שהחלטת הפצ"ר שלא לערער‬ ‫הינה בלתי סבירה באופן קיצוני‪ .‬הפצ" ר סבר כי על אף משגים שנפלו בפסק הדין‪ ,‬ההליך‬ ‫המשפטי הגשים את המטרות שלשמן התנהל‪ ,‬ואין הצדקה לגרום למשיבים פגיעה נוספת ‪,‬‬ ‫בעיקר כאשר ההליכים התמשכו וגרמו לפגיעה קשה בהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע כי העובדה‬ ‫שהתברר בדיעבד כי התמונה העובדתית שעמדה לנגד עיני הפצ"ר הייתה שגויה (הסכמה‬ ‫הדדית של הצדדים שלא להגיש ערעור) ‪ ,‬אין בה כדי להשפיע על מידת סבירות החלטתו‪ .‬יש‬ ‫לבחון את שיקול דעת בעל הסמכות בהתאם לנתונים שהיו ידועים לו בעת קבלת ההחלטה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬נפסק כי גם אם מדובר בהחלטה שגויה‪ ,‬אין מדובר בטעות כה מהותית‪ ,‬עד כי לנוכח‬ ‫השיקולים כבדי המשקל שלא להתערב בשיקול דעתו ‪ ,‬אין מנוס אלא להורות על בטלותה‪.‬‬ ‫בעניין השני‪ ,‬נקבע כי החלטת הפצ"ר למשוך את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור‬ ‫שגויה‪ ,‬נוכח העובדה כי במסגרת החלטתו הובא בחשבון שיקול אחד בלבד‪ ,‬שעניינו העובדה‬ ‫כי האיחור בהגשת הערעור מקורו בתקלה בעבודת הפרקליטות הצבאית‪ ,‬ולא ניתן כל משקל‬ ‫לשאר השיקולים ובפרט לאינטרס הציבורי שבהגשת ערעור‪ ,‬למרות שהפצ"ר סבר כי קיים‬ ‫אינטרס ציבורי כזה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין לראות בהחלטה למשוך את הבקשה משום משגה היורד‬ ‫לשורש העניין הנגוע בחוסר סבירות קיצוני מאחר שהיא לא הייתה נגועה בשיקולים זרים ‪ .‬על‬ ‫אף שהפצ" ר שגה בפרשנות ההלכות בנושא הגשת בקשות אורכה להגשת ערעור מטעם‬ ‫התביעה‪ ,‬הרי שלא כל שגיאה של הפצ"ר תצדיק התערבות שדינה בטלות‪ ,‬אלא אם השגיאה‬ ‫יורדת לשורש העניין ומשקפת חוסר איזון משווע בין השיקולים הרלבנטיים הנוגעים לסוגיה‪.‬‬ ‫המסקנה אליה הגיע בג"ץ‪ ,‬נתמכה גם בעקרון סופיות הדיון ובהסתמכותם של הנאשמים על‬ ‫כך שלא יוגש בעניינם ערעור‪ .‬לקריאה נוספת ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 1860/13‬לאון וקסמן נ' אל"מ‬ ‫אודי בן אליעזר‪ ,‬התובע הצבאי הראשי ואח'‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫החלטות ממשלה‪ /‬הנחיות היועמ"ש לממשלה‬ ‫‪ .1‬הצבת יעדי העסקה של בעלי מוגבלויות בשירות המדינה‬ ‫החלטה מספר ‪ 2261‬של הממשלה מיום ‪ : 30.11.2014‬הוחלט לאשר את הצעת שר האוצר ונציב‬ ‫שירות המדינה בדבר הצבת יעדי העסקה של אנשים עם מוגבלויות בשירות המדינה‬ ‫בהתאם לס' ‪15‬א לחוק שירות המדינה‪ .‬על פי ההצעה‪ ,‬אנשים עם מוגבלות (כהגדרתם בחוק‬ ‫שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות)‪ ,‬למעט אנשים עם מוגבלות זמנית‪ ,‬יקבלו ייצוג שלא יפחת‬ ‫מ‪ 3%‬מסך המועסקים בשירות המדינה ‪ .‬עד לשנת ‪ . 2017‬עם השגת שיעור ההעסקה האמור‪,‬‬ ‫תעלה הממשלה שיעור זה בהיקף של שני אחוזים נוספים‪ ,‬בפריסה הדרגתית‪.‬‬ ‫‪ .2‬טיפול בבעיית ההסתננות והגברת העסקה של ישראלים‬ ‫החלטה ‪ 2068‬של הממשלה בעניין התכנית הכלכלית לשנת ‪ 2015‬שהתקבלה ביום ‪–07.10.2014‬‬ ‫טיפול בתופעת ההסתננות והגדלת אפשרויות התעסוקה של ישראלים‪ :‬לצורך יישומו של‬ ‫מהלך כולל‪ ,‬משולב ומתואם לטיפול בתופעת ההסתננות הוחלט (‪ ) 1‬לתקן את חוק התכנית‬ ‫להבראת כלכלת ישראל כך שההיטל על העסקת מסתננים יהיה בשיעור של ‪ 10%‬מעל זה‬ ‫הקבוע כיום לעובד זר חוקי בתחום המדובר (‪ ) 2‬להטיל על המנהל הכללי של רשות האוכלוסין‬ ‫וההגירה לרכז ולתאם יישומה של תכנית אכיפה אקטיבית ואפקטיבית על מנת להבטיח קיומו של‬ ‫החוק‪.‬‬ ‫‪ -‬בלמ"ס‪-‬‬ ‫‪ .3‬דיווח של עובד מדינה על קבלת הצעת עבודה מגורם מחוץ לשירות‬ ‫המדינה‬ ‫הנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מיום ‪ 14.8.2014‬בדבר דיווח של עובד מדינה על‬ ‫קבלת הצעת עבודה מגורם מחוץ לשירות המדינה – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה‬ ‫מבקש לחדד את הצורך בתיעוד בכתב‪ ,‬מסודר ומלא‪ ,‬ביחס לדיווח של עובד ציבור והממונה על‬ ‫אותו עובד‪ ,‬בדבר הצעת עבודה שהעובד קיבל מגורם חיצוני וזאת בהתאם להוראות התקשי" ר‬ ‫פסקה ‪ 43.672‬שקובעת ‪:‬‬ ‫מניעת חשש לניגוד עניינים‬ ‫(‪ ) 1‬עובד אשר שוקל לקבל הצעת עבודה‪ ,‬תפקיד או כל זכות אחרת (להלן‪ " :‬הזכות") מגורם‬ ‫מחוץ לשירות המדינה ו‪/‬או החל לנהל מגעים לקבלת זכות כאמור ‪ ,‬ובמסגרת תפקידו בשירות‬ ‫המדינה הוא מוסמך להחליט או להמליץ על הענקת זכות לאותו גורם ‪ ,‬או שהוא ממונה על עובד‬ ‫המוסמך כאמור ‪ ,‬ידווח לאלתר לממונה עליו וליועץ המשפטי של המשרד אודות ההצעה שקיבל‬ ‫וימנע מכל טיפול ‪ ,‬במישרין או בעקיפין ‪ ,‬בענייניו של אותו גורם ‪ ,‬אלא אם קבע היועץ המשפטי‬ ‫אחרת ‪ ,‬מטעמים שירשמו ‪.‬‬ ‫(‪ ) 2‬עובד שדחה על הסף הצעת עבודה כאמור בסמן (א) לעיל‪ ,‬ידווח על כך לממונה עליו‪ ,‬אשר‬ ‫ישקול אם יש צורך בקבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי של המשרד‪.‬‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫מאמרים‬ ‫‪" .1‬עוקפים בתור להשתלות? בחינת "שיטת הקדימות" מנקודת‪-‬מבט של‬ ‫המשפט המנהלי"‬ ‫ברשימה זו מציגים הכותבים את התמורות הרבות בתחום תרומות איברים והשתלתם בישראל‬ ‫וההשלכות של השינויים על היצע האיברים להשתלה‪ .‬לאור אלו הוקמה לאחרונה ועדה בראשות‬ ‫פרופ' דינה בן יהודה שמטרתה קידום תרומות איברים ‪ .‬בניסיון לפתור את המצוקה ‪ ,‬הועלתה‬ ‫הצעתו החדשנית של פרופ' יעקב לביא‪ ,‬שביקש למנוע מצבים בהם אדם מסכים לקבל איבר‬ ‫להשתלה אך מסרב לתרום את איבריו שלו ‪ .‬לפי הצעתו ‪ ,‬מי שיחתום על "כרטיס אדי" יזכה הוא‬ ‫ובן משפחתו מדרגה ראשונה לקדימות בתור להשתלה על פני מי שהוא בעל נתונים רפואיים‬ ‫זהים אך אינו חתום על הכרטיס ‪ .‬הצעתו התקבלה על ידי ועדת ההיגוי של המרכז הלאומי‬ ‫להשתלות ועל ידי מנהל המרכז ונקבע כי עיקריה יהוו ההנחיות מחייבת לעניין הקצאת איברים‬ ‫להשתלה‪ .‬הכותבים מנתחים את הפגיעה בזכויות חוקתיות שמעלות ההנחיות שהתקבלו‬ ‫בעקבות ההצעה‪ .‬כבוד האדם ‪ :‬הארכת משך זמן ההמתנה להשתלת איבר עלולה לסכן את חייו‬ ‫של האדם הנעקף בתור ועל כן ‪ -‬הפן השלילי של הזכות לבריאות כולל את הזכות שלא להיעקף‬ ‫– נראה כי נוהל הקדימות פוגע בזכותו החוקתית של אדם לחיים ומכך בזכות לכבוד האדם ‪.‬‬ ‫הזכות לשוויון ‪ :‬שוויון משמעו מתן יחס דומה למי שדומים באותו הקשר ויחס שונה כאשר קיימת‬ ‫שֹונּות רלוונטית – מצבים אשר ראוי כי הדין יביא לנטרול ההשפעות של ההבדלים הקיימים ‪ ,‬ואילו‬ ‫התמריץ לתרום איברים נועד לקדם אינטרס ציבורי (בריאות הציבור) ולא לנטרל השפעות שונות‬ ‫הקיימות בין אנשים‪ .‬לטענת הכותבים‪ ,‬הסכמתו של אדם לתרום מאיבריו איננה מהווה שוני‬ ‫רלוונטי אשר מצדיק את הפגיעה בכבוד האדם ושוויון כך שמדובר בהבחנה רלוונטית אלא‪ ,‬ראוי‬ ‫שחתימת אדם על "כרטיס אדי" והסכמתו לתרום איבר מאיבריו וכן הערך הגלום בכך לקידום‬ ‫האינטרס הציבורי (בריאות הציבור) יובאו בחשבון בגדרי מבחני המידתיות של פסקת ההגבלה ‪,‬‬ ‫עת תיבחן חוקתיות הפגיעה בזכויות ‪ .‬נראה כי הדבר מתבקש אף מתוך המודל הדו שלבי הנהוג‬ ‫בעניין ההבחנה בין עצם הפגיעה בזכות‪ ,‬לבין בחינת חוקתיות הפגיעה ‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת ראו‪":‬עוקפים בתור להשתלות? בחינת "שיטת הקדימות" מנקודת‪-‬מבט‬ ‫של המשפט המנהלי" אתר משפט ועסקים (‪ / ) 2014‬רשימתם של רועי אדנה (סטודנט‬ ‫למשפטים במרכז הבינתחומי ) ואלכס פלדשר (סטודנט למשפטים ומנהל עסקים במרכז‬ ‫הבינתחומי)‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫‪" .2‬הפיקוח החוץ מוסדי על הצבא – בין ריסון הצבא לחיזוק החשיבה‬ ‫הצבאית"‬ ‫מאמר זה עוסק בהשפעת הפיקוח החוץ‪-‬מוסדי על מרחב הפעולה של הצבא ‪ .‬הפיקוח החוץ‬ ‫מוסדי הוא פעולה של שחקנים מחוץ לביורוקרטיה של המדינה – על פי רוב קבוצות אינטרס ‪,‬‬ ‫תנועות חברתיות וארגונים אחרים הפועלים במרחב הציבורי – שמטרתם להתמקח עם הצבא ואף‬ ‫לרסנו‪ ,‬אם ישירות ואם באמצעות מוסדות המדינה האזרחיים ‪ .‬כותב המאמר טוען כי לפיקוח החוץ‬ ‫מוסדי יש שתי תוצאות מנוגדות ‪ :‬מצד אחד ‪ ,‬הוא מצמצם את האוטונומיה של הצבא ‪ ,‬ולא אחת אף‬ ‫מביא לידי שכלולם של כלי הבקרה המוסדיים‪ .‬מצד אחר‪ ,‬הוא עלול להחליש את השליטה‬ ‫האזרחית בצבא‪ ,‬ככל שהוא מגבש הסדרי בקרה א‪-‬פורמליים‪ ,‬וככל שפעילות יתר בזירה‬ ‫הציבורית מובילה לדיאלוג ישיר של הצבא עם גורמים אזרחיים ‪ ,‬באופן העוקף את המערכת‬ ‫המוסדית פוליטית ‪ .‬הפיקוח החוץ מוסדי עלול אף להחליש את התשתית לאתגורה של החשיבה‬ ‫הצבאית ‪ ,‬ככל ששיח הבקרה מתמקד בצבא כארגון ‪ ,‬ולא במטרות הפוליטיות שהוא משרת ‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת ראו ‪ :‬יגיל לוי ‪" ,‬הפיקוח החוץ מוסדי על הצבא – בין ריסון הצבא לחיזוק‬ ‫החשיבה הצבאית"‪ ,‬משפטים ועסקים יז‪ ,‬תשע"ד (אוגוסט ‪341-379 ,) 2014‬‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש‬ ‫המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות‬ ‫טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות להליך הוגן סבירות שיקולים זרים‬ ‫חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור‬ ‫על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות‬ ‫המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות‬ ‫להליך הוגן סבירות שיקולים זרים חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי‬ ‫בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש‬ ‫המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות‬ ‫טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות להליך הוגן סבירות שיקולים זרים‬ ‫חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור‬ ‫על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות‬ ‫המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות‬ ‫להליך הוגן סבירות שיקולים זרים חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי‬ ‫בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש‬ ‫המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות‬ ‫טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות להליך הוגן סבירות שיקולים זרים‬ ‫חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור‬ ‫על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות‬ ‫המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות‬ ‫להליך הוגן סבירות שיקולים זרים חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי‬ ‫בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש‬ ‫המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות‬ ‫טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות להליך הוגן סבירות שיקולים זרים‬ ‫חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור‬ ‫על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות‬ ‫המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות‬ ‫להליך הוגן סבירות שיקולים זרים חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי‬ ‫בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש‬ ‫המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות‬ ‫טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות להליך הוגן סבירות שיקולים זרים‬ ‫חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור‬ ‫על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות‬ ‫המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות‬ ‫להליך הוגן סבירות שיקולים זרים חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי‬ ‫בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש‬ ‫המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות‬ ‫טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות להליך הוגן סבירות שיקולים זרים‬ ‫חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור‬ ‫על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות‬ ‫המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות‬ ‫להליך הוגן סבירות שיקולים זרים חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי‬ ‫מדברים‬ ‫מהשטח‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫‪ -‬מדברים מהשטח ‪-‬‬ ‫הזכות להישכח ‪ /‬קמ"ש מיה כץ‬ ‫ביום רביעי‪ ,‬ה‪ 7-‬בינואר ‪ ,2015‬התקיים‬ ‫בביה"ס למשפט צבאי פורום למידה‬ ‫הזכות‬ ‫בנושא‬ ‫מחלקות‬ ‫חוצה‬ ‫לפרטיות בהובלתו של סגן כפיר לפיד‪-‬‬ ‫כחלק‬ ‫התקיים‬ ‫הפורום‬ ‫משעל‪.‬‬ ‫מהפעילות הענפה של בית הספר‬ ‫להעמקת הידע והדיון בין קציני‬ ‫הפרקליטות בסוגיות הנוגעות למשפט‬ ‫המינהלי והחוקתי‪.‬‬ ‫מזג האוויר פינק את הנוכחים באווירה‬ ‫אינטימית כאשר שילח עלינו ברד‬ ‫ורוחות – אולם נראה כי הדיונים‬ ‫המעמיקים והסוגיות המרתקות התעלו‬ ‫מעל פלאי הטבע ולא נתנו להם‬ ‫להפריע להתנהלותו של היום החשוב‪.‬‬ ‫הכנס נפתח בהרצאתו יוצאת הדופן‬ ‫של סגן כפיר לפיד‪-‬משעל בנושא‬ ‫"הזכות להישכח" בתקופה המודרנית‬ ‫בה אנו מונצחים בעולם הוירטואלי‪.‬‬ ‫הזכות להישכח עוגנה לראשונה בשנת‬ ‫‪ 1995‬באירופה ב – ‪"EU data protection‬‬ ‫"‪ ,act‬כנגזרת של הזכות לפרטיות‪.‬‬ ‫החוק לא קבע את דרכי הפעולה‬ ‫העומדות לפרט הנפגע‪.‬‬ ‫בהצעת הרגולציה של הזכות להישכח‬ ‫האיחוד‬ ‫ועדות‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫שהוצעה‬ ‫האירופאי בשנת ‪ ,2012‬הוצע להרחיב‬ ‫את הזכות להישכח ולהעמידה כזכות‬ ‫עצמאית ולא רק כנגזרת מהזכות‬ ‫לפרטיות‪ .‬הזכות להישכח בהקשר זה‬ ‫הינה זכותו של הפרט להגנה על מידע‬ ‫לגביו שהוא לא מדויק‪ ,‬לא רלוונטי‬ ‫או חורג מהמטרות שלהן הוא‬ ‫פורסם‪.‬‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הוצע להכיר בזכותו של הפרט‪,‬‬ ‫תחת תנאים מסוימים‪ ,‬לפנות למנוע‬ ‫החיפוש (האחראי להנגשת המידע גם‬ ‫אם לא היה אחראי להעלאה לרשת)‪,‬‬ ‫וככל שבקשתו נענתה בשלילה לפנות‬ ‫לערכאות משפטיות‪.‬‬ ‫לאחר פרסום הצעת החקיקה‪ ,‬דן בית‬ ‫המשפט לצדק של האיחוד האירופאי‬ ‫בעתירה של אזרח ספרדי כנגד עיתון‬ ‫ספרדי וכנגד מנוע החיפוש "גוגל"‪ ,‬אשר‬ ‫עסקה בטענתו כי המידע שמופיע ביחס‬ ‫אליו במנוע החיפוש בנוגע להליכי‬ ‫עיקול ביתו פוגע בזכותו לפרטיות‪.‬‬ ‫המידע האמור‪ ,‬לטענתו‪ ,‬איננו רלוונטי‬ ‫כלל‪ ,‬כיוון שדובר בהליכים שנפתרו‬ ‫במלואם מספר שנים קודם‪ .‬ביהמ"ש‬ ‫לצדק קיבל את העתירה ופסק כי‬ ‫הפגיעה בזכותו של הפרט להגנה על‬ ‫המידע וזכותו להישכח איננה יכולה‬ ‫להיות מוצדקת משיקולים כלכליים‬ ‫בלבד של מנוע החיפוש‪ ,‬ויש לבחון‬ ‫האם זכות הציבור לדעת והצורך‬ ‫הציבורי גוברים על זכותו של הפרט‬ ‫להסרת המידע והנזק שייגרם לו‪.‬‬ ‫הזכות לפרטיות נוגעת לשמירת מידע‬ ‫פרטי אצל הפרט וזכותו שלא יפורסם‬ ‫ברבים‪ ,‬ואילו הזכות להישכח נוגעת‬ ‫למידע אשר כבר פורסם ברבים‪ ,‬אך‬ ‫אשר ברצונו למנוע את הנגישות אליו‬ ‫מהטעמים האמורים‪ .‬ניתן להבחין כי‬ ‫ישנן שתי אסכולות ביחס למסגרתה של‬ ‫הזכות להישכח‪ .‬האחת‪ ,‬מגדירה אותה‬ ‫כחלק מן הזכות לפרטיות‪ ,‬והשנייה‬ ‫מכירה בה כזכות עצמאית שהיא תמונת‬ ‫מראה שלה‪.‬‬ ‫‪ -‬מדברים מהשטח ‪-‬‬ ‫נראה כי חשיבות הדיון סביב הזכות‬ ‫להישכח‪ ,‬ההצדקות להכרה בה‪,‬‬ ‫מסגרתה‪ ,‬היקפה ועוד‪ ,‬שהתקיים‬ ‫בפורום הלמידה‪ ,‬מקבל משנה תוקף‬ ‫גם נוכח הצעת תיקון להצעת חוק‪:‬‬ ‫הזכות לפרטיות משנת ‪ , 2014‬המציע‬ ‫לעגן בישראל במסגרת הזכות‬ ‫לפרטיות גם את הזכות להישכח‪.‬‬ ‫התיקון להצעת החוק אמנם נועד‬ ‫לעגן את הזכות להישכח ‪ ,‬אולם‬ ‫קיימים שני הבדלים מהותיים בינו‬ ‫לבין הזכות להישכח כפי שמוצע‬ ‫להכיר בה באירופה‪ :‬הראשון‪ ,‬היקף‬ ‫הזכות והשני‪ ,‬נטל ההוכחה‪.‬‬ ‫ביחס להיקף הזכות‪ ,‬נראה כי הצעת‬ ‫החוק הישראלית רק "מאגדת" תחת‬ ‫קורת גג אחת את שתי הזכויות‬ ‫המוקנות לאזרח בישראל‪ ,‬פרטיות‬ ‫ושם טוב‪ ,‬המעוגנות בחוק יסוד‪ :‬כבוד‬ ‫האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות‪,‬‬ ‫ואת הסעד המשפטי שהוא זכאי לו‬ ‫כתוצאה מנזק שהוסב לו עקב פגיעה‬ ‫בזכויותיו‪ .‬האיזון שעל בית המשפט‬ ‫לערוך הוא בין מידת הפגיעה‬ ‫שנגרמה או עלולה להיגרם כתוצאה‬ ‫מפרסום המידע לעומת הפגיעה‬ ‫וזאת‬ ‫הציבורי‪,‬‬ ‫לעניין‬ ‫שתגרם‬ ‫בהתחשב בזהותו של המבקש‪ ,‬אופיו‬ ‫ורגישותו של המידע‪.‬‬ ‫ובאמצעותם גם קונטקסט סיפורי חדש‪,‬‬ ‫שהוא זה שעלול להוביל להכפשה‬ ‫ולפגיעה בשמו הטוב של אדם ולייצר‬ ‫נזק לחייו‪ ,‬לעבודתו ולפרטיותו‪.‬‬ ‫לטעמי‪ ,‬על אף פתיחת הצוהר בפני‬ ‫האזרח הישראלי כלפי מנועי החיפוש‪,‬‬ ‫הישראלית‬ ‫החוק‬ ‫הצעת‬ ‫עדיין‪,‬‬ ‫מצומצמת ביחס להגדרה של הזכות‬ ‫בהצעה האירופאית‪ .‬ההצעה בישראל‬ ‫מגדירה את הזכות רק ביחס למידע‬ ‫שעלול להוביל להכפשה ולפגיעה בשם‬ ‫בהצעה‬ ‫ההגדרה‬ ‫בעוד‬ ‫הטוב‪,‬‬ ‫האירופאית היא מרחיבה יותר ומתייחסת‬ ‫לכל מידע שהוא כבר לא רלוונטי‪.‬‬ ‫בעידן המידע וההצפה הוירטואליים‪ ,‬יש‬ ‫לייתן בידי הפרט בישראל הגנה נרחבת‬ ‫יותר‪ ,‬גם באמצעות הגדרה רחבה יותר‬ ‫של היקף זכות‪.‬‬ ‫ביחס לנטל ההוכחה‪ ,‬בפס"ד האירופאי‬ ‫נקבע כי כל עוד לא התקבלה הצעת‬ ‫החקיקה‪ ,‬נטל ההוכחה נותר על הפרט‪,‬‬ ‫ועליו להוכיח כי המידע איננו רלוונטי‬ ‫יותר‪ .‬בהצעת הרגולציה באירופה הוצע‬ ‫להפוך את הנטל – כך שעל מנועי‬ ‫החיפוש יש להוכיח את הרלוונטיות של‬ ‫המידע או נחיצותו‪.‬‬ ‫מהספרות עולה כי הרציונאל העומד‬ ‫מאחורי היפוך הנטל שמקל על הפרט‬ ‫לעמוד על זכותו‪ ,‬הוא ההכרה‬ ‫בחשיבותה של הזכות להישכח‪.‬‬ ‫ההצעה מאפשרת דרך אפקטיבית‬ ‫יותר‪ ,‬נוכח הקידמה‪ ,‬לשמור על‬ ‫הצעת החוק הישראלית ומשאירה את‬ ‫הזכות לפרטיות ועל השם הטוב‪.‬‬ ‫נטל ההוכחה על כנו‪ ,‬כך שהכוח נותר‬ ‫מדברי ההסבר עולה כי בניגוד‬ ‫לכתבות בעיתונות הכתובה או‬ ‫האלקטרונית‪ ,‬שהן חד פעמיות‬ ‫במהותן וחולפות עם הזמן‪ ,‬הרי‬ ‫שהאלגוריתם של מנועי החיפוש‬ ‫מייצר הקשרים‪,‬‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫‪ -‬מדברים מהשטח ‪-‬‬ ‫בידי "הגוף החזק" (מנועי החיפוש)‪,‬‬ ‫והנטל להוכיח את קיומה של פגיעה‬ ‫בשמו הטוב עד כדי הסבת נזק ‪ ,‬נשאר‬ ‫על הפרט‪ .‬אני סבורה כי הרציונאל‬ ‫העומד בבסיס היפוך הנטל באירופה‪,‬‬ ‫שיעמוד גם לאזרח‬ ‫ראוי היה לו‬ ‫לפרטיות‬ ‫שהזכות‬ ‫הישראלי‪,‬‬ ‫(וכניגזרתה על פי התפיסה הישראלית‬ ‫– גם הזכות להישכח) הינה זכות יסוד‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫© בית הספר למשפט צבאי‬ ‫תחום אקדמיה‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬