‫המסלול האקדמי של המכללה למינהל‬ ‫בית הספר לכלכלה‬ ‫מבחן ב"תורת המחירים ב'"‬ ‫מרצים‪:‬‬ ‫פרופ' גדעון יניב‪ ,‬ד"ר רונן בראל‪ ,‬ד"ר יוסי מעלם‪ ,‬ד"ר עינת נוימן‬ ‫מתרגלים‪:‬‬ ‫פאר מור‪ ,‬גוגנהיים ליהי‪ ,‬גמיש רפי‪ ,‬נזרי שלומי‪ ,‬פישר יהונתן‪ ,‬פשקס עידו‬ ‫סמסטר ב' – תשע"ב‬ ‫מועד ב' (‪)230.70.2‬‬ ‫פתרון‬ ‫ת‪0‬ז‪_________________________:0‬‬ ‫מספר מחברת‪__________________:‬‬ ‫משך הבחינה‪ :‬ארבע שעות‪0‬‬ ‫יש לענות על כל השאלות‪0‬‬ ‫שימוש בחומר עזר אסור מלבד מחשב כיס‪0‬‬ ‫שים‪/‬י לב‪ :‬יש לענות בגוף השאלון‪ 0‬מחברת הטיוטה נועדה לצרכיך בלבד והכתוב‬ ‫בה אינו מהווה חלק מתשובותיך למבחן‪ 0‬מחברות הטיוטה תושמדנה לאחר איסופן‪0‬‬ ‫בתשובותיך התבסס על ההנחות שהונחו בכיתה‪ ,‬אלא אם מניסוח השאלה עולה במפורש אחרת‪.‬‬ ‫השאלון מיועד לבני שני המינים ומנוסח בגוף זכר מטעמי נוחות בלבד‪0‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫שאלה ‪)11%( 1‬‬ ‫יצרן תחרותי מייצר מוצר ‪ q‬באמצעות שתי תשומות‪ a ,‬ו‪ 0b-‬הלוח שלפניך מציג נתונים חלקיים‬ ‫על פעילות היצרן בטווח הקצר בשלוש תקופות זמן‪ 0‬ידוע כי‪:‬‬ ‫א‪ 0‬כמות ‪ b‬קבועה ושווה ל‪ 0.-‬יחידות בכל שלוש התקופות‪0‬‬ ‫ב‪ 0‬מחירי גורמי הייצור לא השתנו במהלך שלוש התקופות‪0‬‬ ‫ג‪ 0‬מחיר המוצר השתנה בין התקופות‪0‬‬ ‫תקופה תפוקה רווח עלות כוללת עלות קבועה עלות שולית כמות ‪a‬‬ ‫ממוצעת‬ ‫(יחידות)‬ ‫‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2..‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0..‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪024.‬‬ ‫‪3.‬‬ ‫‪0..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫הערה‪ :‬לצורך מענה על השאלה אין צורך למלא את ערכי כל התאים שבלוח‪0‬‬ ‫א‪ 0‬מחיר גורם הייצור ‪ b‬הוא‪111 :‬‬ ‫הסבר מילולית‪:‬‬ ‫מנתוני תקופה ‪ 3‬עולה שהעלות הקבועה הכוללת היא ‪ .0111‬מאחר שכמות ‪ b‬הקבועה היא ‪ ,01‬נובע‬ ‫שמחיר ‪ b‬הוא ‪.111‬‬ ‫ב‪ 0‬מחיר גורם הייצור ‪ a‬הוא‪11 :‬‬ ‫הסבר מילולית‪:‬‬ ‫מאחר שבתקופה ‪ 1‬העלות הכוללת היא ‪ ,0121‬וידוע מהסעף הקודם שהעלות הקבועה היא ‪( 0111‬לא‬ ‫השתנתה בין התקופות)‪ ,‬עולה שהעלות המשתנה היא ‪ .121‬ומאחר שבתקופה ‪ 1‬מועסקות ‪ 11‬יחידות ‪,a‬‬ ‫נובע שמחיר ‪ a‬הוא ‪.11‬‬ ‫ג‪ 0‬בתפוקה של ‪ ...‬יחידות‪ ,‬התפוקה השולית של ‪ a‬היא‪1.2 :‬‬ ‫הסבר מילולית‪:‬‬ ‫בתקופה ‪ ,1‬כאשר התפוקה היא ‪ 111‬יחידות‪ ,‬העלות השולית של טווח קצר היא ‪ .31‬ומאחר שהעלות‬ ‫השולית בטווח הקצר נקבעת על‪-‬ידי היחס שבין מחיר ‪ a‬לתפוקתו השולית‪ ,‬וידוע מהסעיף הקודם‬ ‫שמחיר ‪ a‬הוא ‪ ,11‬עולה שהתפוקה השולית של ‪ a‬היא ‪.1.2 = 11/31‬‬ ‫ד‪ 0‬אם בתקופה ‪ .‬מחיר המוצר הוא ‪ ,40.‬היצרן מייצר בהפסד‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נכון ‪ /‬לא נכון‪ 0‬הסבר מילולית‪:‬‬ ‫בתקופה ‪ ,1‬העלות הממוצעת היא ‪ .012‬מאחר שמחיר המוצר נמוך יותר‪ ,‬עולה שהיצרן מייצר בהפסד‪.‬‬ ‫ה‪ 0‬אם בתקופה ‪ 2‬היצרן מייצר באמצעות הרכב גורמי ייצור שהוא אופטימאלי בטווח הארוך‪,‬‬ ‫התפוקה השולית של ‪ b‬היא‪3.33 :‬‬ ‫הסבר מילולית‪:‬‬ ‫בשיווי משקל של טווח ארוך‪ ,‬יחס המחירים בין ‪ a‬ל‪ b -‬משתווה ליחס התפוקות השוליות‪ .‬יחס‬ ‫המחירים הוא ‪ .1.11‬מאחר שידוע מסעיף ג' שבתקופה ‪ 1‬התפוקה השולית של ‪ a‬היא ‪ ,1.2‬עולה‬ ‫שהתפוקה השולית של ‪ b‬היא ‪.1.33 = 1.2/1.11‬‬ ‫ו‪ 0‬אם בתקופה הבאה (תקופה ‪ )4‬התפוקה תהיה ‪ ,....‬וההנחות א'‪-‬ג' שבראש השאלה עדיין‬ ‫מתקיימות‪ ,‬יתכן שהרווח יהיה ‪00..‬‬ ‫נכון ‪ /‬לא נכון ‪ /‬אפשרי אך לא הכרחי‪0‬‬ ‫הסבר מילולית‪:‬‬ ‫מאחר שמחירי גורמי הייצור לא השתנו‪ ,‬עולה שהסיבה היחידה לעליית התפוקה היא עלייה במחיר‬ ‫המוצר‪ .‬עלייה במחיר המוצר מגדילה את הרווח‪ .‬מכאן שלא יתכן שהרווח יהיה קטן יותר מ‪ ,011-‬שהוא‬ ‫סך הרווח בתקופה ‪ ,1‬כאשר התפוקה הייתה קטנה יותר (‪.)111‬‬ ‫שאלה ‪)1%( 1‬‬ ‫עבור יצרן תחרותי (הקף בעיגול את התשובה הנכונה בשני הסעיפים הבאים)‪:‬‬ ‫א‪ 0‬בטווח הארוך‪ ,‬בתפוקה שבה מחיר המוצר משתווה לעלות הממוצעת (‪:)AC‬‬ ‫הרווח השולי חיובי והרווח הממוצע חיובי ‪ /‬הרווח השולי חיובי והרווח הממוצע אפס‪/‬‬ ‫הרווח השולי חיובי והרווח הממוצע שלילי ‪ /‬הרווח השולי שלילי והרווח הממוצע חיובי ‪/‬‬ ‫הרווח השולי שלילי והרווח הממוצע אפס ‪ /‬הרווח השולי שלילי והרווח הממוצע שלילי ‪/‬‬ ‫הרווח השולי אפס והרווח הממוצע חיובי ‪ /‬הרווח השולי אפס והרווח הממוצע אפס‪/‬‬ ‫הרווח השולי אפס והרווח הממוצע שלילי‬ ‫ב‪ 0‬בטווח הקצר‪ ,‬בתפוקה שבה מחיר המוצר משתווה לעלות המשתנה הממוצעת (‪:)AVC‬‬ ‫הרווח השולי חיובי והרווח הממוצע חיובי ‪ /‬הרווח השולי חיובי והרווח הממוצע אפס‪/‬‬ ‫הרווח השולי חיובי והרווח הממוצע שלילי ‪ /‬הרווח השולי שלילי והרווח הממוצע חיובי ‪/‬‬ ‫הרווח השולי שלילי והרווח הממוצע אפס ‪ /‬הרווח השולי שלילי והרווח הממוצע שלילי ‪/‬‬ ‫הרווח השולי אפס והרווח הממוצע חיובי ‪ /‬הרווח השולי אפס והרווח הממוצע אפס‪/‬‬ ‫הרווח השולי אפס והרווח הממוצע שלילי‬ ‫‪2‬‬ ‫שאלה ‪)1%( 3‬‬ ‫יצרן תחרותי מייצר מוצר ‪ X‬באמצעות שני גורמי ייצור‪ a ,‬ו‪ 0b-‬פונקצית העלות הכוללת של טווח‬ ‫ארוך היא ‪ TCL = X2‬ומחיר מוצר ‪ X‬הוא ‪ 0.0‬הנח עתה‪ ,‬שהעירייה החליטה לחייב את היצרן‬ ‫בדמי רישיון (רק אם הוא מייצר)‪ 0‬בעקבות החלטת העירייה‪ ,‬בחר היצרן בשיווי משקל חדש של‬ ‫טווח ארוך שבו סך הרווח שלו הוא ‪00.‬‬ ‫בטווח הארוך היצרן ייצר רק אם מחיר המוצר עולה על ‪00‬‬ ‫הסבר מילולית תוך פירוט חישוביך‪:‬‬ ‫היצרן מייצר בנקודה שבה ‪ MC‬משתווה למחיר המוצר‪ .‬מאחר ש‪ ,MC = 2X -‬עולה ש‪ .5.0 = X -‬רווח‬ ‫היצרן‪ ,01 ,‬נקבע על ידי ההפרש שבין הפדיון ‪( 111.0‬הכפלת מחיר בתפוקה) והעלות הכוללת‪ ,‬שהיא ‪5.01‬‬ ‫פלוס דמי הרישיון‪ .A ,‬כלומר‪:‬‬ ‫)‪.50 = 112.5 – (7.5 2 + A‬‬ ‫מכאן עולה ש‪ .A = 0.10 -‬פונקצית העלות הממוצעת היא לכן‪:‬‬ ‫‪TC L‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪6.25‬‬ ‫‪AC ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪L‬‬ ‫גזירה ביחס ל‪ X-‬והשוואה לאפס מלמדים שהעלות הממוצעת מינימאלית כאשר ‪ .X = 2.25‬הצבה‬ ‫בפונקצית העלות הממוצעת מעלה ש‪ . Min ACL = 5 -‬בטווח הארוך היצרן ייצר רק אם מחיר המוצר‬ ‫עולה על ‪.Min ACL‬‬ ‫שאלה ‪)1%( 2‬‬ ‫מונופול מייצר מוצר ‪ X‬בעלות שולית קבועה‪ 0c ,‬עקומת הביקוש העומדת בפניו היא‪0X= 12 – P :‬‬ ‫ידוע שאילו התנהג המונופול כאילו היה בתחרות משוכללת‪ ,‬סך הפדיון שלו בהתנהגות התחרותית‬ ‫היה זהה לסך הפדיון שלו כאשר הוא משיא את רווחיו כמונופול‪ 0‬מכאן עולה כי‪:‬‬ ‫‪c = 2‬‬ ‫הסבר מילולית תוך פירוט חישוביך‪:‬‬ ‫פונקצית הביקוש ההופכית היא ‪ P = 12 – X‬ופונקצית הפדיון השולי היא ‪ .MR = 12 –2X‬המונופול‬ ‫‪12  c‬‬ ‫מייצר בנקודה שבה ‪ .MR = c‬הצבת ‪ MR‬מעלה ש‪-‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ . X ‬מכאן שפדיון המונופול הוא‪:‬‬ ‫‪12  c ‬‬ ‫‪ 12  c ‬‬ ‫‪TR  ‬‬ ‫‪12 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪ 2 ‬‬ ‫אילו התנהג כאילו היה בתחרות משוכללת‪ ,‬היה מייצר בנקודה שבה ‪ .P = c‬הצבת ‪ P‬מעלה שבמקרה‬ ‫זה ‪ .X = 12 – c‬מכאן שפדיונו היה אז‪:‬‬ ‫])‪TR '  (12  c)[12  (12  c‬‬ ‫השוואת שני הביטויים‪ ,‬צמצום ‪ 12–c‬בשניהם‪ ,‬וחילוץ ‪ c‬מעלים ש‪.c = 4 -‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שאלה ‪)1%( 0‬‬ ‫יצרן תחרותי מייצר מוצר ‪ X‬עם שני גורמי ייצור‪ a ,‬ו‪ 0b-‬פונקצית הייצור היא‪0X = a0.5 + b0.5 :‬‬ ‫מכאן עולה כי‪:‬‬ ‫א‪ 0‬פונקצית העלות הכוללת של היצרן בטווח הארוך היא‪:‬‬ ‫‪Pa Pb‬‬ ‫‪X2‬‬ ‫‪Pa  Pb‬‬ ‫= )‪TCL(Pa, Pb, X‬‬ ‫הסבר מילולית תוך פירוט חישוביך‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪p ‬‬ ‫‪p2‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪ .‬מכאן‪. b  a 2 a :‬‬ ‫מהשוואת ‪ MRS‬עם יחס המחירים עולה כי‪  a  :‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪pb‬‬ ‫‪ pb ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪pa‬‬ ‫‪pb 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪ . a ‬מכאן ש‪X -‬‬ ‫הצבה בפונקצית הייצור וחילוץ ‪ a‬נותנת‪X 2 :‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫) ‪( pa  pb‬‬ ‫) ‪( pa  pb‬‬ ‫הכפלת ‪ a‬ו‪ b-‬במחירים המתאימים וכינוס איברים נותנת את ‪ TCL‬שלעיל‪.‬‬ ‫ב‪ 0‬פונקצית ההיצע של היצרן בטווח הארוך היא‪:‬‬ ‫) ‪Px ( Pa  Pb‬‬ ‫‪2 Pa Pb‬‬ ‫= )‪XL(Pa, Pb, Px‬‬ ‫הסבר מילולית תוך פירוט חישוביך‪:‬‬ ‫‪2 Pa Pb‬‬ ‫גזירת ‪ TCL‬לפי ‪ X‬מעלה ש‪X -‬‬ ‫‪Pa  Pb‬‬ ‫‪ . MC L ‬השוואה ל‪ PX -‬וחילוץ ‪ X‬נותנים את פונקצית‬ ‫ההיצע שלעיל‪.‬‬ ‫שאלה ‪)1%( 0‬‬ ‫פתרון מבחן מועד א' בתורת המחירים ב' התגלגל לידיו של דדי‪ ,‬ממשתתפי "היפה והחנון"‬ ‫שהתארחו בתחילת הסמסטר במכללה למינהל‪ 0‬בראיון לגיא פינס אמר דדי‪" :‬הצטערתי לגלות‬ ‫שהפרופסור הנכבד שחיבר את השאלה במבחן איננו מתמצא כלל בתכנית‪ ,‬שהרי ידוע לכל ששחר‬ ‫הוא בן זוגה של דלית ‪ -‬ולא אני‪ 0‬ובאשר לדלית‪ ,‬ברור מהפתרון שהיא איננה מבינה דבר בחומר‬ ‫הלימוד ואני האחרון שהייתי מחמיא לה על השטויות שהשמיעה"‪0‬‬ ‫כשנשאל אם יש לו משהו ענייני לתרום לסוגיה שנדונה במבחן‪ ,‬אמר דדי‪" :‬באופן אישי‪ ,‬אני שונא‬ ‫מוזרויות‪ 0‬לפיכך‪ ,‬הייתי מציע לפרופסור הנכבד לסלק מהקורס את המקרה המוזר של גורמי ייצור‬ ‫יריבים (ולהשאיר‪ ,‬כמובן‪ ,‬את המקרים האחרים)‪ 0‬אם יעשה זאת‪ ,‬אזי מההנחה של תפוקות‬ ‫שוליות פוחתות יתקבל תמיד ש‪ RTS-‬פוחת במורד עקומה שוות‪-‬תפוקה‪ ,‬ובא לציון גואל"‪0‬‬ ‫האם דדי צודק?‬ ‫במאה אחוז ‪ /‬ממש לא‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הסבר מילולית‪:‬‬ ‫כאשר נעים במורד עקומה שוות‪-‬תפוקה‪ ,‬כמות ‪ a‬גדלה וכמות ‪ b‬קטנה‪ .‬אילו כמות ‪ b‬הייתה נשארת‬ ‫קבועה‪ ,‬התפוקה השולית של ‪ a‬הייתה פוחתת‪ .‬אך מאחר שכמות ‪ b‬יורדת‪ ,‬היא עלולה להשפיע על‬ ‫התפוקה השולית של ‪ a‬בכיוון מנוגד‪ .‬זה יקרה אם ‪ a‬ו‪ b-‬הם גורמי ייצור יריבים‪ .‬במקרה זה לא יהיה‬ ‫ניתן לקבוע מה יקרה לתפוקה השולית של ‪ .a‬על‪-‬פי טיעון דומה‪ ,‬לא ניתן יהיה לקבוע מה יקרה לתפוקה‬ ‫השולית של ‪ b‬ולכן גם לא ניתן לקבוע מה יקרה ל‪.RTS-‬‬ ‫אך אם‪ ,‬על‪-‬פי הצעתו של דדי‪ ,‬גורמי הייצור היריבים יסולקו מהקורס‪ ,‬הבעיה תיפתר‪ ,‬שכן יוותרו רק‬ ‫המקרים של גורמי ייצור מסייעים וגורמי ייצור שאינם מסייעים ואינם יריבים‪ .‬אם גורמי הייצור‬ ‫מסייעים‪ ,‬ירידת ‪ b‬תפעל להקטנת התפוקה השולית של ‪ ,a‬בדיוק כמו עליית ‪ .a‬ועליית ‪ a‬תפעל להגדלת‬ ‫התפוקה השולית של ‪ ,b‬בדיוק כמו ירידת ‪ .b‬מכאן ש‪ RTS-‬יפחת בהכרח במורד העקומה‪ .‬כך יקרה גם‬ ‫כאשר גורמי הייצור אינם מסייעים ואינם יריבים‪ ,‬שכן לירידה בכמות ‪ b‬לא תהיה השפעה על התפוקה‬ ‫השולית של ‪ a‬ולעלייה בכמות ‪ a‬לא תהיה השפעה על התפוקה השולית של ‪.b‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שאלה ‪)10%( 5‬‬ ‫יצרן תחרותי מייצר מוצר ‪ X‬באמצעות שני גורמי ייצור‪ a ,‬ו‪ 0b-‬פונקצית הייצור הומוגנית‪ 0‬בכל‬ ‫אחד משני הסעיפים הבאים‪ ,‬הנח שהיצרן נמצא בשיווי משקל התחלתי של טווח ארוך בנקודה ‪0A‬‬ ‫בכל סעיף‪ ,‬הצג בשני התרשימים המצורפים לו את נקודות שיווי המשקל החדשות של היצרן‬ ‫כתוצאה מהשינוי שהתרחש‪ :‬בטווח הקצר (נקודה ‪ )B‬ובטווח הארוך החדש (נקודה ‪ 0)C‬בתרשים‬ ‫העליון‪ ,‬הצג נקודות בלבד‪ ,‬ללא עקומות‪ 0‬בתרשים התחתון הצג גם את השינוי שחל בעקומת‬ ‫‪( VMPa‬במידה והשתנתה)‪0‬‬ ‫שים לב שהשינוי בתשומת ‪ a‬אמור להיות זהה בשני התרשימים‪ .‬הדגש זאת באמצעות קו שבור‬ ‫המחבר בין הנקודות ‪ B‬ו‪ C-‬בשני התרשימים ( כדוגמת הקו השבור המחבר בין נקודות ‪.)A‬‬ ‫א‪ 0‬חלה עלייה במחיר ‪ 0X‬גורמי הייצור אינם מסייעים ואינם מתחרים‪0‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b0‬‬ ‫‪a0‬‬ ‫‪Pa , VMPa‬‬ ‫‪A‬‬ ‫) ‪VMPa (b0‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪Pa0‬‬ ‫ב‪ 0‬חלה עלייה במחיר ‪ 0a‬גורמי הייצור מסייעים‪0‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b0‬‬ ‫‪a0‬‬ ‫‪Pa , VMPa‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪Pa0‬‬ ‫) ‪VMPa (b0‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a0‬‬ ‫שאלה ‪)11%( 1‬‬ ‫לאחר שהתמחה בחפיפת שיער בתכנית הריאליטי "הישרדות ‪ ,"VIP‬שב משה ארצה ופתח מכון‬ ‫לחפיפה תאילנדית בקניון הזהב בראשון לציון‪ 0‬משה "מייצר" חפיפות שיער (‪ )X‬באמצעות שני‬ ‫גורמי ייצור‪ :‬עבודה של חופפים מקצועיים שהכשיר בקורס מזורז (גורם ייצור ‪ ,)a‬ושמפו מחלב‬ ‫קוקוס שהוא מייבא במיוחד מתאילנד (גורם ייצור ‪ 0)b‬כל חפיפה מצריכה חצי שעת עבודה של‬ ‫חופף מקצועי ושלושה בקבוקוני שמפו‪ 0‬שכר העבודה של חופף מקצועי הוא ‪ ₪ 2.‬לשעה ומחיר‬ ‫בקבוקון שמפו הוא ‪ 0₪ 0‬משה הוא מונופול בשוק החפיפות התאילנדיות באזור המרכז ופונקצית‬ ‫הביקוש ההופכית לשירותיו היא ‪0PX = 125 – X‬‬ ‫א‪ 0‬פונקצית הייצור של משה היא‪:‬‬ ‫‪ a b‬‬ ‫‪, ‬‬ ‫‪X(a, b) = X  Min ‬‬ ‫‪ 0.5 3 ‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הסבר מדוע‪:‬‬ ‫פונקצית הייצור היא פונקצית מינימום‪ ,‬שכן משה "מייצר" חפיפות ביחס קבוע בין הכמויות של ‪ a‬ו‪.b-‬‬ ‫אם נציב בפונקצית הייצור שלעיל ‪ a = 1.0‬ו‪ ,b =3 -‬נקבל ש‪ ,X = 1 -‬כמשתמע מנתוני השאלה‪.‬‬ ‫ב ‪ 0‬המחיר לחפיפה שייקבע משה הוא‪:‬‬ ‫‪PX = 50‬‬ ‫הסבר מילולית תוך פירוט חישוביך‪:‬‬ ‫הכפלת כמויות ‪ a‬ו‪ b -‬הנדרשות ל"ייצור" חפיפה אחת במחירי גורמי הייצור המתאימים‪ ,‬מעלה שהעלות‬ ‫השולית לחפיפה (‪ )MC‬היא ‪ .₪ 10‬השוואת ‪ MC‬עם ‪ MR = 110 – 2X‬נותנת ‪ .X = 50‬הצבה בפונקצית‬ ‫הביקוש מגלה ש‪.PX = 75 -‬‬ ‫ג‪ 0‬אגודת הסטודנטים של המסלול האקדמי פנתה למשה בבקשה להציע לתלמידי המסלול חפיפה‬ ‫במחיר מוזל‪ 0‬לדברי יו"ר האגודה‪ ,‬סטודנטים רבים היו מעוניינים ליהנות מחפיפה לאחר יום‬ ‫לימודים מייגע‪ ,‬אך במחירה הנוכחי אין אף סטודנט שיכול להרשות לעצמו לעשות כן‪ 0‬בעקבות‬ ‫פניית האגודה‪ ,‬משה חקר ומצא שפונקצית הביקוש של תלמידי המסלול לחפיפות תאילנדיות היא‬ ‫‪ ,X1 = A – 0.5PX‬כאשר ‪ X1‬מציין את כמות החפיפות המבוקשת‪ 0‬משה לא הצליח לאמוד‬ ‫במדויק את ערכו המספרי של ‪ ,A‬אך ברור לו ש‪-‬‬ ‫‪A ≤ 35.0‬‬ ‫הסבר מילולית תוך פירוט חישוביך‪:‬‬ ‫פונקצית הביקוש ההופכית לחפיפות של תלמידי המסלול‪ ,‬שהיא חלק מהביקוש הכולל לחפיפות‪ ,‬נתונה‬ ‫על‪-‬ידי ‪ .PX = 2A –2X1‬לדברי יו"ר האגודה‪ ,‬במחיר הנוכחי של ‪ ₪ 50‬לחפיפה‪ ,‬אף סטודנט לא "רוכש"‬ ‫חפיפות‪ .‬משמעות הדבר היא שפונקצית הביקוש של תלמידי המסלול שוכנת כולה מתחת למחיר של ‪50‬‬ ‫‪ .₪‬מכאן עולה ש‪ ,2A ≤ 75 -‬ולכן ‪.A≤ 37.5‬‬ ‫שאלה ‪)12%( 9‬‬ ‫משק מייצר שני מוצרים‪ X ,‬ו‪ ,Y-‬באמצעות כמות נתונה של שני גורמי ייצור‪ a ,‬ו‪ 0b-‬התרשים‬ ‫שלפניך מציג תיבת אדג'וורת' ובה שתי עקומות שוות‪-‬תפוקה‪:‬‬ ‫‪ – KG‬עקומה שוות‪-‬תפוקה של ‪ – ACF ;X‬עקומה שוות‪-‬תפוקה של ‪0Y‬‬ ‫בתרשים עקומת התמורה שלמטה‪ ,‬הצג את שבע הנקודות הבאות‪H ,G ,F ,E ,D ,C ,B :‬‬ ‫באופן שמתיישב עם מיקומן בתיבה‪0‬‬ ‫‪8‬‬ b A K B C    D  E H G  F a Y X 9