לחצו כאן

‫קורסי הלימוד‬
‫חטיבה א‪ :‬לימודי תשתית מחקר‬
‫מחקר כמותי בחינוך – שו"ת‪ ,‬חובה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס מעמיק במהות המחקר הכמותי בהוראת המדעים והמתמטיקה‪ ,‬במאפייני המחקר ובכלים‬
‫הסטטיסטיים הנדרשים לניתוחו‪ .‬מטרת הקורס להקנות את הידע לתכנן מחקר כמותי ולבקרו‬
‫באמצעות מבחנים סטטיסטיים‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬בניית שאלונים‪ ,‬דרכי דגימה‪ ,‬סולמות מדידה‪ ,‬סטטיסטיקה תיאורית‪ :‬מדדי מרכז‬
‫ומדדי פיזור‪ ,‬משתנים תלויים ובלתי‪-‬תלויים‪ ,‬התפלגות נורמאלית ומבוא להסקה סטטיסטית‬
‫(מובהקות)‪ ,‬בדיקת השערה על תוחלת של אוכלוסייה אחת (מבחן ‪ Z‬כשהשונות ידועה ומבחן ‪T‬‬
‫כשהשונות לא ידועה)‪ ,‬השוואת תוחלות של שתי אוכלוסיות נורמאליות (מדגמים בלתי תלויים‪.‬‬
‫מבחן ‪ Z‬כשהשונות ידועה ומבחן ‪ T‬כשהשונות לא ידועה)‪ ,‬השוואת תוחלות של שתי אוכלוסיות‬
‫נורמאליות (מדגמים תלויים‪ .‬מבחן ‪ T‬לזוגות)‪ .‬מבחן ‪  2‬לבדיקת אי תלות‪ ,‬מבחן ‪  2‬לטיב‬
‫התאמה‪ ,‬ניתוח שונות חד‪-‬כיווני (‪ ,)ANOVA‬רגרסיה לינארית‪.‬‬
‫מחקר איכותני בחינוך – מקוון‪2 ,‬חובה‪ ,‬ש"ס‬
‫הכלים המתודולוגיים והאוריינות המחקרית מאפשרים לכל מי שעוסק בחינוך להתעדכן בחידושי‬
‫המחקר בתחומים השונים ובכך להפרות את הפרקטיקה ולהתפתח מבחינה מקצועית‪ .‬בקורס יכיר‬
‫הסטודנט את דרך החשיבה הפרשנית‪ ,‬שיטות איסוף מידע ויצירת ידע חדש כפי שמופיעים במחקרי‬
‫שדה אתנוגראפיים בחינוך‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬מאפייני המחקר האיכותני; חשיבה מחקרית קונסטרוקטיביסטית; חשיבה פוסט‪-‬‬
‫קונסטרוקטיביסטית; מהימנות ותוקף במחקר איכותני; גישות פרשניות לניתוח ממצאים; אתנו‪-‬‬
‫מתודולוגיה ושימושיה במחקרי חינוך; מחקר אתנוגראפי ומחקר פנומנולוגיה; מחקר נרטיבי‪-‬‬
‫ביוגרפי; תיאוריה המעוגנת בשדה וחקר מקרה; מחקר אתנו‪-‬ויזואלי ; ראיון לסוגיו; תצפית‬
‫לסוגיה; ניתוח תוכן; אתיקה במחקר‪.‬‬
‫אוריינות מדעית בעברית ובאנגלית – שו"ת‪ ,‬חובה‪ 4 ,‬ש"ס‬
‫הקורס יעסוק בקשר שבין מבנה הדעת של המדע ובין השפה המייצגת אותו‪ ,‬במטרה לקדם אצל‬
‫הלומדים מיומנויות חשיבה ‪ ,‬קריאה ביקורתית וכתיבת טקסטים מדעיים‪ .‬הסטודנטים יתנסו‬
‫בקריאת טקסטים‪ ,‬בניתוח ובכתיבת טקסטים מדעיים תוך אינטגרציה של מקורות שונים‪.‬‬
‫במהלכו של הסמסטר השני יתמקדו בקריאת מאמרים ובניתוחם‪ .‬הלמידה והתרגול הבסיסי‬
‫יתבססו בסמסטר א על מאמרים בעברית ובסמסטר ב על מאמרים באנגלית‪.‬‬
‫נושאי הקורס ‪ :‬חשיבה ושפה‪ :‬הרחבת התודעה‪ ,‬חשיבה ביקורתית‪ ,‬קשר בין תודעות‪ ,‬אופנויות‬
‫השפה‪ :‬הבעה בכתב‪ ,‬הב עה בדיבור והבעה איורית‪ ,‬מאפייני השפה המדעית ודרכי הוראתה‪:‬‬
‫מטאפורות דקדוקיות‪ ,‬ייצוג תהליכים בצורה אבסטרקטית‪ ,‬הרחבה‪ ,‬דחיסות לקסיקלית גבוהה‪,‬‬
‫מאפייני הטקסט המדעי‪ :‬מחקר‪ ,‬מדע פופולארי‪ ,‬כתבה עיתונאית‪ ,‬הטיעון המדעי‪ :‬הבניית טיעון‬
‫וביסוסו‪ ,‬הדגמים הרטוריים והמבנה הטיעוני‪ .‬מאפיינים מבניים‪ :‬קישוריות ולכידות‬
‫טקסטואלית ‪ .‬כתיבה מדעית‪ :‬תכנון הטקסט‪ ,‬פרשנות‪ ,‬אינטגרציה של מספר מקורות‪ ,‬הערות‬
‫עמיתים על טיוטות‪.‬‬
‫חטיבה ב‪ :‬לימודים מתקדמים בחינוך ובפילוסופיה‬
‫הבסיס הפילוסופי של המדע המודרני – שיעור‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫תהליכי שינוי עמוקים ויסודיים בתודעה האנושית המשנים באופן בסיסי את מבנה התרבות‪,‬‬
‫מבשילים במשך דורות ומתפתחים בדרך אבולוציונית‪ ,‬על בסיס של מבנה אינטלקטואלי קיים ‪-‬‬
‫פילוסופית הטבע שהתפתחה בעולם העתיק ובימי הביניים‪ .‬מטרת קורס זה היא להקנות ידע‬
‫והבנה של הבסיס הפילוסופי של המדע המודרני כתופעה קונצפטואלית‪,‬‬
‫אפיסטמולוגית‬
‫ותרבותיות‪.‬‬
‫נושאי הקורס ‪ :‬פילוסופית הטבע האריסטוטלית בימי הביניים המאוחרים והתערערותה‪ ,‬מהעולם‬
‫הסגור ליקום האינסופי – תורת קופרניקוס‪ ,‬המדע המתמטי החדש על פי גלילאו‪ ,‬המדע המתמטי‬
‫החדש על פי ניוטון‪ ,‬משבר המדע האמפירי החדש ‪ -‬האפיסטמולוגיה של דוד יום‪ ,‬ניסיונות פתרון‬
‫המשבר‪ :‬הקונוונציונליזם והאמפיריציזם של המאה ה ‪– 91‬פוינקרה ומך‪ ,‬גישות מודרניות למדע‬
‫המתמטי‪.‬‬
‫סוגיות במדע ובהלכה ‪ -‬סמינריון‪ ,‬חובה‪ 4 ,‬ש"ס‬
‫השינוי שעבר העולם המדעי מהעידן המודרני אל הפוסט מודרני החריף את המתח בין דת ומדע‪.‬‬
‫מוצעות שלש גישות‪ :‬א‪ .‬גישה מתנגדת – הפרכת הטענות המדעיות הסותרות את המסורת ב‪ .‬גישה‬
‫אפולוגטית – ניסיונות ליישב את הנאמר בתורה עם תוצאות המדע‪ .‬ג‪ .‬גישה מקבילה – התורה‬
‫והמדע הם שני תחומים שאין השקה ביניהם‪ .‬הגישה בה ננקוט בקורס זה תתבסס על כך שאין‬
‫במציאות כמה אמיתויות‪ ,‬כמו זו הדתית וזו המדעית הסותרות זו את זו‪ ,‬אלא אמת אחת המתגלה‬
‫בדרכים שונות שניתן להכילם יחד‪ .‬מטרות הקורס הם הכרת ההיבטים העיוניים ומעשיים במפגש‬
‫המכליל בין יהדות‪ ,‬מדע וטכנולוגיה ולעסוק בסוגיות ודילמות פרקטיות‪ ,‬בנות זמננו‪ ,‬תוך בחינת‬
‫התייחסות ההלכה אליהם‪.‬‬
‫נושאי הקורס ‪ :‬דרווין ואבולוציה‪ .‬אנתרופולוגיה‪ ,‬ארכיאולוגיה ובריאת העולם‪ .‬שיבוט‪ ,‬גידול‬
‫איברים במבחנה‪ ,‬הנדסה גנטית‪ :‬המדע וההלכה בסוגיות אלו‪ .‬שימוש בטכנולוגיות מודרניות‬
‫ובתוצאות המדע לפתרון בעיות על פי ההלכה‪ ,‬כמו שימוש במכשירי חשמל‪ ,‬פוריות‪ ,‬שימוש בתאי‬
‫גזע‪ .‬גישות הלכתיות מול עמדות רופאים ומדענים בסוגיות שיש להם השלכות חברתיות‬
‫אקטואליות כמו‪ :‬תרומת איברים וקביעת רגע המוות‪ .‬הקורס ילמד במתכונת סמינריונית‪ ,‬כל‬
‫לומד יפתח סוגיה מדעית על היבטיה ההלכתיים‪.‬‬
‫הערכה בשירות ההוראה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫קורס זה מפתח נקודות מבט שונות על הערכה בהוראה‪ .‬מטרות הקורס הם‪ :‬להקנות ידע בגישות‬
‫ובמושגים בסיסיים המאפיינים את הקשר שבין תהליכי הוראה לבין תהליכי הערכה‪,‬להנחיל שפה‬
‫‪2‬‬
‫מקצועית בתחום ההערכה‪ ,‬הסטודנטים יפתחו חשיבה ביקורתית ויצירתית‪ .‬בהקשרים אלה הם‬
‫לומדים לפתח כלי הערכה שבעזרתם יוכלו לפתח את האיכות של תהליכי הוראה ולמידה‪.‬‬
‫נושאי הקורס ‪ :‬מהות תחום ההערכה; התפתחות תחום ההערכה הבית ספרית; הערכה כמשקפת‬
‫מטרות בהוראה; הערכת תלמידים מסורתית וחלופותיה; שיטות לאיסוף מידע לצרכי הערכה;‬
‫תוכניות לימודים כמושא להערכה; רפלקציה בהוראה והערכת מורים; אתיקה ואחריות בהערכת‬
‫הישגים‪.‬‬
‫צמיחה אישית ומקצועית של המורה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס יפגיש את הסטודנטים עם מושגים מתחום ההתפתחות המקצועית של מורים ויבחן אותם‬
‫בפרספקטיבה של מושג הצמיחה הפסיכולוגית והתפקודית של היחיד‪ .‬הקורס יתמקד בבחינת‬
‫ה תהליכים המרכזיים בהתפתחות הפרופסיונאלית של היחיד‪ ,‬בתוך ארגון חינוכי‪ .‬מטרות הקורס‪:‬‬
‫הכרת מנגנוני קידום והעצמה; פיתוח הסתכלות רב ממדית לבחינת הקריירה של עובד הוראה‪,‬‬
‫כפי שהיא משתקפת מנקודת מבטם של עובדי ההוראה וביה"ס‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬מחקרים על עוגני קריירה ונטיות מקצועיות‪ .‬פרופיל הפונים למקצועות ההוראה‪.‬‬
‫מודלים של התפתחות קריירה מקצועית בארגוני חינוך‪ .‬צמיחה תפקודית ופסיכולוגית של עובד‬
‫הוראה‪ .‬מנגנוני טיפוח והעצמה ארגונית לקידום קריירות של יחידים בארגוני חינוך‪ .‬הקריירה של‬
‫עובד הוראה וממלא תפקיד‪ :‬בחינה רב ממדית‪.‬‬
‫היבטים מנהיגותיים בעבודת המורה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס יעסוק בהכרה ובחינת ההיבטים המנהיגותיים בתפקיד המורה‪ ,‬מתוך כוונה ליצור מודעות‬
‫ומוטיבציה להביא לביטוי היבטים אלה‪ ,‬ביחסים שבין המורה לבין תלמידיו‪ .‬מטרות הקורס‪:‬‬
‫גיבוש זהות מקצועית וגיבוש תפיסת תפקיד של מורה כאיש פרופסיה‪ .‬הכרת מודלים וסגנונות‬
‫מנהיגות ומשמעותם בחינוך‪ .‬בחינת היבטים מנהיגותיים בתפקיד המורה‪ .‬פיתוח מנהיגות אישית‬
‫של המורה וניתוח אירועים לחיזוק ההבנה של משמעות ההיבטים המנהיגותיים בתפקיד המורה‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬גיבוש תפיסת תפקיד של מורה ופיתוח "אני מאמין" אישי‪ ,‬היבטים תיאורטיים‬
‫ומעשיים של המנהיגות‪ ,‬סמכות‪ ,‬עוצמה והעצמה‪ ,‬פיתוח מנהיגות אישית‪,‬סגנונות אינטראקציה‪:‬‬
‫ניתוח אירועים של יחסי מורה עם עמיתים ויחסי מורה עם תלמידים והורים‪.‬‬
‫פילוסופיה של החינוך ובית‪-‬הספר שלי – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫המעשה החינוכי ותכנונו (ובכללם הבחירה בגישות ובאסטרטגיות הוראה) הנם מיטביים‪ ,‬אם הם‬
‫נערכים על בסיס תפישה פילוסופית מעוצבת וחזון חינוכי‪ .‬מטרת הקורס היא לפתח בקרב‬
‫הסטודנטים הבנה של הזרמים הפילוסופיים אשר עיצבו את בתי הספר בו הם למדו וילמדו‬
‫ובעיקר‪ ,‬לעורר אותם לפתח תפישה פילוסופית אישית של מהות התהליך החינוכי‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬הכרות עם חמשה זרמים עיקריים בפילוסופית החינוך והתפתחותם לאורך‬
‫ההיסטוריה‪:‬‬
‫פרניאליזם‬
‫(‪;)Perennialism‬אסנשייליזם‬
‫(‪;)Essentialism‬‬
‫פרוגרסיביזם‬
‫(‪ ;)Progressivism‬ביהייויוריזם )‪ ;)Behaviorism‬אקזיסטנז'יאלזים (‪ ,(Existentialism‬בחינת‬
‫הפילוסופיה החינוכית השולטת כיום בבתי הספר‪ ,‬הסיבות החברתיות שהובילו להקמת "בית‬
‫‪3‬‬
‫הספר העממי" בסוף המאה ה‪, 91-‬הכרות עם בתי ספר המנסים ליישם פילוסופיות חינוכיות שונות‬
‫מהזרם המרכזי‪,‬ניסיון לגבש פילוסופיה חינוכית אישית ואופן יישומה כמורה למדעים או‬
‫מתמטיקה‪.‬‬
‫חשיבה יצירתית וביקורתית ללמידה משמעותית – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס משלב בין פרקטיקות של חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית להגברת הלמידה‬
‫המשמעותית‪ .‬המטרות‪ :‬למידת מושגים וסוגיות מתחום מדעי הטבע ומדעי החברה‪ .‬טיפוח‬
‫מיומנויות ונטיות של חשיבה יצירתית וביקורתית להרחבת משמעויות של מושגים וסוגיות‪,‬‬
‫להערכת משמעויות שונות של מושגים והערכת רעיונות‪ .‬תיאוריות ופרשנויות מתוך הסוגיות‬
‫הנלמדות‪ .‬טיפוח מיומנויות דיאלוגיות ורפלקטיביות‪ .‬יצירת קהיליית לומדים בדרך של ניתוח‬
‫אירועים‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬הרחבת המשמעות של מושגים במדעים‪ ,‬טכנולוגיה ומתמטיקה‪ .‬סוגיות מעשיות‬
‫ותיאורטיות ‪ -‬היבטים מגוונים לסוגיות מתחום ההוראה או מתחום הידע‪ .‬פרקטיקות של חשיבה‬
‫יצירתית‪ -‬הצד האחר של הסיפור‪ .‬חשיבה ביקורתית‪ -‬הערכת הצדדים השונים של סוגיה‪.‬‬
‫היבטים קוגניטיביים בלמידה ובהוראת המדעים והמתמטיקה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫למידת מדעים ומתמטיקה מחייבת הפעלת מיומנויות חשיבה מסדר גבוה‪ ,‬חשיבה יצירתית‬
‫וחשיבה ביקורתית המותאמות להקשר ולאפיסטמולוגיה של תחומים אלו‪ .‬מטרות הקורס‪ :‬לזהות‬
‫מיומנויות החשיבה הנדרשות בלמידה והוראת מדעים ומתמטיקה‪ ,‬לזהות מה חוסם ומה מאפשר‬
‫פיתוח מיומנויות כ אלו‪ ,‬לחקור ולדון בדרכים לאבחון‪ ,‬פיתוח וטיפוח מיומנויות אלו‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬מושגים בכלל ומושגים מדעיים ומתמטיים בפרט – הגדרה‪ ,‬מיון ושיוך‪ ,‬תפיסות‬
‫שגויות בלמידת מדעים ומתמטיקה ודרכי זיהוי והתמודדות עימן‪ ,‬חשיבה יצירתית לפתיחה‬
‫והרחבת משמעות בלמידת מדעים ומתמטיקה‪ ,‬חשיבה ביקורתית וטיעונית ללמידת מדעים‬
‫ומתמטיקה והפעלת חשיבה מסדר גבוה ללמידה משמעותית ולהתמודדות עם קבלת החלטות‪,‬‬
‫הסקת מסקנות ופתרון בעיות במדעים ובמתמטיקה‪.‬‬
‫חטיבה ג‪ :1‬לימודי הוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי‬
‫הערכה של תכניות לימודים במתמטיקה – סמינריון‪ ,‬חובה (אופציונאלי אחד מבין שניים)‪,‬‬
‫‪ 4‬ש"ס‬
‫הערכה ביקורתית של תכניות הלימודים במתמטיקה עשויה לשפר את איכותם ולהוביל לשימוש‬
‫מושכל בהם‪ .‬מטרות הקורס‪ :‬ליבון ההגדרות השונות של המושג קוריקולום והכרת הגישות‬
‫בפיתוח תכניות לימודים כתהליך מתמשך‪ .‬התבוננות ביקורתית ביישום תכניות לימודים‬
‫במתמטיקה בארץ ובחו"ל‪ .‬פיתוח יכולת ניתוח והערכה של התוכן‪ ,‬המבנה והמטרות הפדגוגיות‬
‫של תכניות הלימודים‪ .‬הכרת הספרות המקצועית הנוגעת להערכת תכניות לימודים במתמטיקה‬
‫והתנסות בכתיבת עבודה מחקרית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬מהות הקוריקולום‪ ,‬גישות‪ ,‬והשפעות אידיאולוגיות ופוליטיות על התפתחות‬
‫המושג‪ .‬נקודות מבט שונות על תכנית הלימודים‪ ,‬המודל של גודלד ‪ -‬התכנית האידיאלית‪ ,‬התכנית‬
‫הפורמאלית‪ ,‬התכנית הנתפסת‪ ,‬התכנית בפעולה והתכנית ההתנסותית‪ .‬סכמות לניתוח תכניות‬
‫לימודים‪ .‬היכרות וניתוח תכניות לימודים הנהוגות בחו"ל‪ .‬ניתוח של תכניות לימודים שונות‬
‫במתמטיקה הנהוגות בארץ‪.‬‬
‫תיאוריות למידה ויישומן בהוראת המתמטיקה בבית‪-‬הספר היסודי – סמינריון‪ ,‬חובה‬
‫(אופציונאלי אחד מבין שניים)‪ 4 ,‬ש"ס‬
‫הקורס עוסק בתיאוריות למידה שונות ובהשלכותיהן על החינוך המתמטי‪ .‬מטרות הקורס הם‪:‬‬
‫הכרת היבטים פסיכולוג יים ופילוסופיים בתיאוריות למידה שונות להוראת המתמטיקה‪ ,‬הבנת‬
‫ההשלכות של הגישות להוראת המתמטיקה על תהליכי הוראה‪-‬למידה‪ ,‬העמקה בהכרת הספרות‬
‫המקצועית בנוגע לגישות למידה במתמטיקה‪ ,‬התנסות בניתוח מצבי למידה והוראה על פי גישות‬
‫שונות ועידוד חשיבה ביקורתית על הוראת המתמטיקה בבתי הספר בארץ‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬תיאוריות למידה‪ :‬ביהביוריזם‪ ,‬התיאוריה של פיאז'ה‪ ,‬קונסטרוקטיביזם ותורתו‬
‫של ויגוצקי ‪ .‬תפיסות שונות של למידת המתמטיקה‪ .‬אינטואיציות בלימודי המתמטיקה‪ .‬טבעה של‬
‫למידת המתמטיקה בגישה הסוציו‪-‬תרבותית‪ ,‬הקוגניטיביסטית‪ ,‬הקונסטרוקטיביסטית‪ .‬ניתוח‬
‫מצבי למידה‪ ,‬הוראה והערכה בגישות הנ"ל‪.‬‬
‫הוראת המתמטיקה בבית‪-‬הספר היסודי בסביבה מתוקשבת – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס יחשוף בפני הלומדים סביבות ממוחשבות ואופני אינטראקציה המיועדים ללמידה‬
‫ולהערכה במתמטיקה‪ .‬מטרות הקורס‪ :‬התנסות בשימוש במחשב בהוראת המתמטיקה‪ ,‬לימוד‬
‫שיקולי דעת וכלי בקרה לדיון ביקורתי על היתרונות והחסרונות בסביבות למידה שונות ואופני‬
‫למידה שונים‪ .‬הכרת ספרות מקצועית העוסקת בשילוב המחשב בהוראת המתמטיקה בביה"ס‬
‫היסודי‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬שימוש בכלים‪/‬מעבדות ממוחשבות להוראת מתמטיקה‪ :‬אפשרויות הפעלה שונות‬
‫בתהליכי ההוראה‪ .‬הבחנה בין פעילויות פתוחות לפעילויות סגורות בשילוב המחשב‪ :‬התנסות‬
‫ודיון על שילובם בהוראה‪ .‬כלים ממוחשבים בהם יכול המורה לצקת תכנים‪ :‬תכנון ובניית נושא‬
‫הוראה המשלב טכנולוגיות אינטראקטיביות‪ .‬הערכה ממוחשבת‪ .‬פתרון בעיות בעזרת המחשב‪:‬‬
‫השלכות טכנולוגיות המחשב על הקניית מיומנויות קוגניטיביות גבוהות לפיתוח הקשר‬
‫והשיתופיות‪.‬‬
‫הוראת המתמטיקה לתלמידים בעלי יכולות גבוהות בבית‪-‬הספר היסודי – שו"ת‪ ,‬בחירה‪,‬‬
‫‪ 2‬ש"ס‬
‫הטיפוח של תלמידים בעלי יכולות גבוהות במתמטיקה עשוי לקדמם גם בתחומים חברתיים‬
‫ומקצועיים‪ .‬מטרות הקורס‪ :‬הכרת האפיונים המיוחדים של תלמידים בעלי יכולות גבוהות‬
‫במתמטיקה ודרכים לאיתורם של תלמידים אלה‪ ,‬הבנת הצרכים המיוחדים של תלמידים אלו‪ ,‬הן‬
‫מההיבט המתמטי והן מההיבט הפסיכולוגי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫נושאי הקורס ‪ :‬אפיון תלמידים בעלי יכולות הגבוהות במתמטיקה‪ .‬דרכים לאיתורם‪ .‬קידום‬
‫התלמידים בעזרת טיפוח החשיבה מסדר גבוה‪ ,‬חשיבה אופקית ואנכית‪ ,‬אינטואיציה וחשיבה‬
‫יצירתית‪ .‬אתגור תלמידים בעלי יכולות גבוהות במתמטיקה‪ .‬שילוב תלמידים אלו בכיתות‬
‫הטרוגניות – בעד ונגד‪ .‬שיטות שונות וסוגיות בהכשרת מורים לעבודה עם תלמידים בעלי יכולות‬
‫גבוהות‪.‬‬
‫התלמיד המתקשה במתמטיקה – מקוון‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס יתמקד באפיונים של תלמידי ביה"ס היסודי המגלים קשיים בלמידת מתמטיקה ובדרכי‬
‫איתור הקשיים והטיפול בהם‪ .‬ייבחנו בקורס אופני רכישת מושגים ותכנים מתמטיים הקשורים‬
‫לתכניות הלימודים של ביה"ס היסודי‪ ,‬והקשר שלהם לקשיים המתעוררים בתהליך הלמידה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יוקנה ידע פרקטי על דרכי הערכה ואיתור של קשיים במיומנויות ובידע מתמטי‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬ה"לומד המיומן" ו"הלומד המתקשה" במתמטיקה‪ ,‬קשיים וליקויי למידה‬
‫במתמטיקה‪ ,‬איתור קשיים במתמטיקה – איתור דיאגנוסטי‪ ,‬כיתתי ופרטני‪ ,‬התאמת דרכי‬
‫ההוראה לתלמידים מתקשים‪.‬‬
‫חטיבה ג‪ :2‬לימודי הוראת מדעים והטכנולוגיה‬
‫פיתוח תכניות לימודים ומבניות בהוראת המדעים – סמינריון‪ ,‬חובה‪ 4 ,‬ש"ס‬
‫הלומדים מנוסים בהוראה ומודעים לעובדה ש קיימים הבדלים ניכרים ביכולות ובצרכים של‬
‫קבוצות תלמידים שונים‪ .‬כמורים בכירים הם צריכים להיות מסוגלים להגמיש את תכניות‬
‫הלימודים "הסטנדרטיות" לצרכים וליכולות של הקבוצות השונות‪ .‬בחלקו הראשון של הקורס‬
‫יידונו השיקולים והאסטרטגיות העומדים לפני מפתחי תכניות לימודים‪ ,‬כיצד לנתח תכנית‬
‫לימודים‪ ,‬כיצד להתאימה לתנאים משתנים ולהשקפת העולם של בית הספר‪ .‬בחלק השני של‬
‫הקורס יושם הדגש על פיתוח מבניות‪ ,‬הלכה למעשה‪ .‬מטרות הקורס‪ :‬הכרת נקודות ההכרעה‬
‫בפיתוח תכניות לימודים באופן כללי‪ ,‬ובהוראת המדעים בפרט; קידום היכולת לנתח תכנית‬
‫לימוד ים ולהתאימה לבית ספר מסוים או לקבוצת בתי ספר; קידום היכולת לפתח מבנית בהוראת‬
‫המדעים בתפיסה האינטגרטיבית המקשרת בין מדע‪ ,‬טכנולוגיה וחברה (‪.)STS‬‬
‫נושאי הקורס ‪ :‬השיקולים מתחומי החברה‪ ,‬המדע והפסיכולוגיה המשפיעים על הצורך לחדש‬
‫תכנית לימודים‪ .‬נימוקים אפיסטומולוגיים‪ ,‬פסיכולוגיים וארגוניים בעד ונגד אינטגרציה בין‬
‫דיסציפלינות מדעיות בהוראת המדעים‪ .‬אלמנטים קוריקולריים מודגשים בהוראת המדעים‬
‫וטכנולוגיות‪ .‬תכניות הלימודים של מחנכים דגולים והדגשיהם על ערכים שונים‪ ,‬ובעיות בארגונו‬
‫ובהפעלתו של פרויקט קוריקולרי‪ .‬הכנה מבנית‪ ,‬הלכה למעשה והצגתה‪.‬‬
‫היבטים נבחרים בהתפתחות הוראת המדעים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 4 ,‬ש"ס‬
‫הקורס יקנה הבנה מעמיקה על מהות הוראת המדעים‪ .‬הבנה זו תושג על ידי למידת ההיסטוריה‬
‫של התפתחות הוראת המדעים והטכנולוגיה‪ ,‬וניתוח ההשפעות של הגורמים המעצבים את‬
‫הוראתם‪.‬‬
‫נושאי הקורס ‪ :‬השפעת הוגי דעות בתחום החינוך והפסיכולוגיה על מגמות בהוראת המדעים‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫סקירה היסטורית של התפתחות מגמות בהוראת המדעים בעולם ובארץ‪ ,‬תכניות הלימודים‬
‫במדעים‪ :‬השפעת הגישות השונות על הרציונאל והמטרות‪ ,‬דרכי הוראה של תחומי המדעים;‬
‫הטמעת החקר בתהליך ההוראה והלמידה‪ ,‬השפעת גישות בהוראת המדעים על ספרי הלימוד‬
‫וחומרי למידה ממוחשבים‪ ,‬המחקר המדעי בתחום הוראת המדעים‪ :‬ניתוח מחקרים ובחינת‬
‫השפעותיהם על תכנון לימודים‪ ,‬דרכי הוראה‪ ,‬חומרי למידה ופיתוח מיומנויות‪ ,‬ניתוח שיעורים‬
‫ובחינתם בהיבטים של יישום הרציונאל‪ ,‬הגשמת מטרות ההוראה‪ ,‬התאמת דרכי ההוראה לתכנים‬
‫וללומדים‪ ,‬פיתוח מיומנויות ובדיקת תוצרים‪ ,‬דרכי הערכה ייחודיות בהוראת המדעים‪( .‬למשל‬
‫תכנון ניסוי ‪ , unseen‬ביוטופ‪ ,‬הגדרת צמחים‪ ,‬עיצוב פריט טכנולוגי וכדומה) והכשרת המורים‬
‫בעידן של תמורות בהוראת המדעים‪.‬‬
‫ללמוד מדע בדרך עצמאית – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫החקר הוא מהביטויים המרכזיים של החשיבה והעשייה המדעית‪ ,‬והסביבה האנושית היא המקור‬
‫לשאלות המחקר והיעד לתוצאותיו‪ .‬תפיסה זו צריכה לעמוד בבסיס הוראת המדעים החל מהגיל‬
‫הרך‪ .‬קורס זה מעמיק בדרך המתחילה במפגש עם תופעות בסביבה הקרובה של הלומד והממשיכה‬
‫בהעלא ת שאלות וחקירתן‪ .‬הסטודנטים יחוו התנסות עצמית בדרך זו וידונו במאמרים מעודכנים‬
‫העוסקים בלמידה מסוג זה‪.‬‬
‫נושאי הקורס ‪ :‬על מדענים ועל חידושים במדע‪ :‬הוראה בדרך הנרטיב‪ .‬מסיור לימודי בסביבה‬
‫הקרובה ללמידה עצמאית‪ :‬תצפית‪ ,‬ניסוי‪ ,‬אוסף‪ ,‬תיעוד‪ .‬שאלות מרמות שונות‪ .‬שימוש בכלים‬
‫תרבותיים בלמידה‪ :‬שימוש במכשירי הגדלה‪ .‬הוראה בין‪-‬תחומית של המדע‪" :‬הילכו שניים‬
‫יחדיו?"‪ .‬טבע ומדע בראי הספרות לילדים‪ :‬שימוש מבוקר בספרות בגן‪.‬‬
‫הוראת מדע וטכנולוגיה בשילוב המחשב – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס יעמיק את ההיבטים העיוניים ואת המיומנויות המעשיות הנוגעים לפיתוח למידה‬
‫משמעותית בשילוב המחשב‪ .‬מטרות הקורס הם הקניית ידע תיאורטי אודות שילוב המחשב‬
‫בהוראת המדעים והטכנולוגיה‪ ,‬הקניית מיומנויות מעשיות בשילוב המחשב בהוראת המדעים‬
‫והטכנולוגיה ועידוד חשיבה ביקורתית על ההשלכות של שילוב האינטרנט וטכנולוגיות המידע על‬
‫ההוראה והלמידה‪.‬‬
‫נושאי הקורס ‪ :‬התפתחות שילוב המחשב בחינוך‪ ,‬בארץ ובעולם‪ .‬גישות פדגוגיות להוראה ולמידה‬
‫של מדע וטכנולוגיה באמצעות טכנולוגיות אינטראקטיביות‪ .‬מחסומים והתנגדויות של מורים‬
‫לשילוב המחשב בהוראה‪ .‬השלכות ההוראה הממוחשבת על פיתוח למידה משמעותית ועל הקניית‬
‫מיומנויות קוגניטיביות גבוהות‪ .‬המחשב ולימוד סביב פרויקטים‪ :‬התנסות ודיון על שילוב‬
‫פרויקטים בהוראה‪ ,‬ניסויי מעבדה והדמיות ממוחשבות‪ :‬התנסות ודיון על שילובם בהוראה‪ ,‬תכנון‬
‫ובניית נושאי הוראה המשלבים טכנולוגיות אינטראקטיביות‪.‬‬
‫הוראה אינטגרטיבית במדעים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס דן בסיבות שהביאו לשינוי בתכנית הלימודים העוסקת בהיבטים יישומיים של מדע‬
‫וטכנולוגיה ובמשמעותם החברתית ‪ ,‬במימדים של האינטגרציה ובדוגמאות להוראה אינטגרטיבית‬
‫של "מדע בחברה טכנולוגית"‪ .‬הקורס ישלב בפרקים השונים שיקולים עיוניים עם הדגמות ותרגול‬
‫‪7‬‬
‫של שיטות להוראה אינטגרטיבית‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬חלוקת עולם הדעת לתחומים‪ ,‬מבנה הדיסציפלינות המדעיות‪,‬‬
‫‪Integrated‬‬
‫‪ - Science Teaching‬הוראת מדעים משולבים או הוראת מדעים משולבת? בעד ונגד אינטגרציה‬
‫בהוראת המדעים? השוני בין מדע וטכנולוגיה (המודל של ‪ ,)Bybee‬קבלת החלטות במדע‬
‫ובטכנולוגיה‪ ,‬המימדים של האינטגרציה‪ :‬טווח‪ ,‬עוצמת השילוב‪ ,‬מעורבות סביבתית‪ ,‬העברת הידע‬
‫והמיומנויות‪ ,‬העברה חיובית ושלילית‪ ,‬העברה קרובה ומרוחקת‪ ,‬העברה רפלקטיבית והעברה‬
‫מתוכננת‪ ,‬הגדלת הסיכויים שידע יועבר‪ ,‬גישת היסוד המארגן בהוראה אינטגרטיבית ביחס לגישת‬
‫מבנה הדעת בהוראה דיסציפלינארית‪ ,‬יסודות מארגנים – מושגים מדעיים ומיומנויות כיסודות‬
‫מארגנים‪ ,‬מיקוד סביב תהליכים‪ ,‬הנושא האינטגרטיבי‪ :‬שילובם של תכנים במדע ותהליכים‬
‫טכנולוגיים בפיתרון של בעיה המעסיקה את החברה‪ ,‬מדע ‪ -‬טכנולוגיה – חברה (‪ )STS‬ואוריינות‬
‫מדעית (‪ ,)scientific literacy‬שפת המדע ושפת היום יום – הקשר והניגודים ביניהן‪ ,‬מונחים‬
‫המבטאים מושגים שונים בתחומי דעת שונים‪ ,‬הצרכים הפיזיים להוראת "מדע בחברה‬
‫טכנולוגית"‪.‬‬
‫חטיבה ד‪ :1‬לימודי הרחבה במתמטיקה ליסודי‬
‫תורת הקבוצות – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫מושג הקבוצה מהוה אבן יסוד של המתמטיקה המודרנית‪ .‬ההתייחסות אל תורת הקבוצות כבסיס‬
‫למתמטיקה מרחיבה את המקצוע מעבר לעולם המספרים לעולם של חשיבה לוגית מסודרת‬
‫והסקת מסקנות בעזרת כלי הוכחה מסודרים‪ .‬בתום הקורס מצופה שהלומדים יכירו את‬
‫המושגים הבסיסיים של תורת הקבוצות ויוכלו להוכיח טענות הקשורות בתורת הקבוצות‬
‫האלמנטרית‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬מושגים ראשונים – קבוצות ואיבריהן‪ ,‬האינדוקציה המתמטית‪ ,‬פעולות על‬
‫קבוצות‪ ,‬יחסים בקבוצות‪ ,‬יחס השקילות‪ ,‬יחסי סדר‪ ,‬פונקציות‪ ,‬עוצמות של קבוצות‪ ,‬קבוצות‬
‫אינסופיות שונות‪ ,‬משפט קנטור – ברנשטיין ומבוא לתורת הקבוצות האקסיומטית‪.‬‬
‫תורת המספרים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫תורת המספרים עוסקת בתכונות שונות של המספרים הטבעיים‪ .‬מטרת הקורס להכיר ללומדים‬
‫את ההתפתחויות המרכזיות בחקר תורת המספרים ולפתח התמודדות עם שאלות בסיסיות‬
‫בתורה זו‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬חזרה ‪ -‬החשבון המודולרי‪ .‬המשפט הקטן של פרמה‪ ,‬משפט וילסון‪ .‬הפונקציות ‪‬‬
‫ו‪ .  -‬נוסחת ההיפוך של מביוס‪ .‬פונקציית אוילר ומשפט אוילר‪ .‬מספרים ראשוניים מיוחדים‪,‬‬
‫מספרי מרסן‪ .‬שורשים פרימיטיביים ואינדקסים‪ .‬כלל ההדדיות הריבועית‪ .‬הסמל של לז'נדר‬
‫ותכונותיו‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מבנים אלגבריים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס נועד לערוך הכרות עם האלגברה המופשטת ושיטות החשיבה האלגברית‪ .‬הקורס יעסוק‬
‫במבנים אלגבריים יסודיים‪ ,‬בשדות ובעיקר בחבורות‪ .‬מטרת הקורס היא לפתח אצל הלומד‬
‫יכולות בזיהוי מבנים אלגבריים‪ ,‬בהוכחת תכונותיהם ובשימוש בהם; בעיקר‪ ,‬חבורות ושדות‪.‬‬
‫נושאי הקורס ‪ :‬פעולות בינאריות‪ ,‬קיבוציות וחילופיות‪ ,‬איבר יחידה ואיבר הופכי‪ ,‬הגדרת חבורה‬
‫ודוגמאות‪ ,‬תת חבורות‪ ,‬חבורות ציקליות‪ ,‬חבורת התמורות‪ ,‬חבורת השלמים מודולו ‪ n‬ושדה‬
‫השלמים מודולו ‪.p‬‬
‫נושאים בגיאומטריה של המישור – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫גי אומטריה הפכה לאחד מנושאי הלימוד הבעייתיים במתמטיקה‪ .‬לעיתים קרובות נלמדת‬
‫הגיאומטריה ברמת המשפטים הבסיסיים בלבד‪ .‬קורס זה מבקש להקנות הבנה מעמיקה‬
‫ומופשטת יותר של הגיאומטריה‪ .‬מטרת הקורס היא להרחיב את ההבנה במושגים הגיאומטריים;‬
‫אקסיומה‪-‬משפט‪-‬הוכחה‪ ,‬הקשר בין גיאומטריה לטריגונומטריה‪ ,‬וכן הרחבת התפיסה‬
‫הגיאומטרית‪ .‬תפיסה זו מוקנית על ידי הסתכלות על הצורה הגיאומטרית כמכלול‪ ,‬והבנת‬
‫הקשרים בין חלקיה‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬אקסיומה‪-‬משפט‪-‬הוכחה‪ ,‬ביסוס אקסיומטי של גיאומטריית המישור‪ ,‬בעיות בניה‪,‬‬
‫כדרך להרחבת התפיסה הגיאומטרית והמושג המתמטי של יחס‪.‬‬
‫תורת הגרפים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫לתורת הגרפים נגיעה במגוון של תחומים כמו מדעי המחשב‪ ,‬תורת המשחקים וכלכלה‪ .‬מטרות‬
‫הקורס הם‪ :‬הרחבת תחום הידע המתמטי‪ ,‬שימוש בגרפים לפתרון בעיות שונות ובניית יחידות‬
‫הוראה קצרות המתאימות להעשרת תלמידי כיתות ה‪-‬ו‪.‬‬
‫נושאי הקורס ‪ :‬הגדרות ומושגי יסוד‪ :‬גרף‪ ,‬קשיר ולא קשיר‪ ,‬עצים‪ ,‬רשתות‪ .‬מושגים בסיסים‬
‫בקומבינטוריקה ; מסילות ומעגלים בגרפים‪ :‬בעיית "גשרי קניגסבוך"‪ ,‬שרטוט גרף במשיחת‬
‫עיפרון יחידנית‪ ,‬גרף אוילר‪ ,‬מסילת המילטון‪ ,‬המסלול הקצר ביותר בגרף – דיאקסטרה‪ ; .‬עצים‪:‬‬
‫צלעות מפרידות‪ ,‬עץ פורש‪ ,‬עץ פורש מינימאלי‪ ,‬עץ דו צדדי; מפות‪ :‬הגדרה‪ ,‬בעיית ‪-4‬הצבעים‪.‬‬
‫הסתברות – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫תורת ההסתברות מעניקה כלים קוגניטיביים להתמודדות עם מצבי אי‪-‬ודאות‪ .‬מטרות הקורס‬
‫הם‪ :‬פיתוח חשיבה קומבינטורית והסתברותית והקניית הרגלי עבודה שיטתית‪ ,‬הכרת יסודות‬
‫תו רת ההסתברות ושימושיהם במדע ובחברה והקניית הידע לחשב הסתברות למאורעות‪ ,‬להציג‬
‫מודל אכסיומטי להסתברות ולתת לו פירושים שונים והבנת הקשר בין הסתברות לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬הגדרות ומושגי יסוד‪ :‬מרחב ההסתברות‪ ,‬מדגם‪ ,‬הסתברויות פשוטות‪ ,‬מאורעות‬
‫תלויים ובלתי תלויים‪ ,‬הקשר בין הסתברות לסטטיסטיקה ; חישוב הסתברויות‪ :‬מאורעות בלתי‬
‫תלויים‪ ,‬נוסחאות הכפל‪ ,‬החיבור‪ ,‬והמשלים‪ ,‬מאורעות תלויים‪ .‬נוסחת בייס‪ ,‬נוסחת ההסתברות‬
‫השלמה; הסתברות מיוחדות‪ :‬מושגים בסיסים בקומבינטוריקה‪ ,‬משולש הסתברויות‪ ,‬אומדן‬
‫‪9‬‬
‫הסתברויות על סמך תצפיות וניסויים‪ ,‬משתנה מקרי בדיד‪ :‬משתנה חד ודו‪-‬ממדי‪ ,‬התפלגויות חד‪-‬‬
‫ממדיות מיוחדות‪ ,‬התפלגות גיאומטרית בינומית‪ ,‬פואסון‪ ,‬היפרגאומטרי‪.‬‬
‫מתמטיקה בכל – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫כמעט בכל תחום דעת נמצא פן מתמטי‪ .‬מטרות הקורס הם להקנות ידע על יישומים מתמטיים‬
‫בתחומים מגוונים ולהעמיק את היכולת להבחין בהיבטים המתמטיים בחיי היום יום‬
‫ובדיסציפלינות שונות‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬מתמטיקה באומנות – יחס הזהב‪ .‬פרספקטיבה‪ .‬התמונות של אשר‪ .‬צורות‬
‫גיאומטריות באומנות ערבית; מתמטיקה במוסיקה – אנליזת פוריה‪ .‬הרמוניה והסולם הכרומטי ;‬
‫מתמטיקה בספרות – זיהוי מחברים על ידי אנליזה סטטיסטית של טקסט ; מתמטיקה‬
‫בארכיאולוגיה – תיארוך פחמן ‪ 14‬ודעיכה מעריכית‪ .‬דנדרוכרונולוגיה; המתמטיקה של משחקי‬
‫חשיבה – אנליזה של מבחר משחקים‪ ,‬מסוליטייר (עם פינים) עד סודוקו; המתמטיקה של מזג‬
‫האוויר – הסבר קצר על התהליך הנומרי של חיזוי מזג האוויר‪ .‬אנליזה של נתוני מזג האוויר‪ .‬האם‬
‫ניתן לקבוע שכדור הארץ מתחמם?; מתמטיקה בכלכלה ופיננסים – תחשיבי ביטוח‪ ,‬פנסיות‬
‫ומשכנתאות; מתמטיקה בתנ"ך‪ -‬מידות‪ ,‬משקלות וזמן במקרא‪ .‬הסטטיסטיקה של שבטי ישראל‪.‬‬
‫מספרים מרוכבים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס עורך היכרות עם עולם המספר ים המרוכבים עם דגש על ההיבטים הגיאומטריים השונים‪.‬‬
‫מטרות הקורס הם‪ :‬לפתוח בפני התלמידים את עולם המספרים המרוכבים ובאמצעותו להבין‬
‫ולשכלל את צורות התפיסה המתמטית השונה שלנו וללמוד גיאומטריה באמצעות מספרים‬
‫מרוכבים‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬המספרים הממשיים – מבוא; שדות והרחבה של שדות; המספרים המרוכבים;‬
‫הצגה גיאומטרית של המספרים המרוכבים; הצגה טריגונומטרית של מספר מרוכב ונוסחת דה‪-‬‬
‫מואבר; טרנספורמציית מביוס והספירה של רימן; שימושים של מספרים מרוכבים בתחומים‬
‫שונים‪.‬‬
‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ‪ – 2‬שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫מטרת הקורס להעמיק את הידע באנליזה מתמטית ולהכיר יישומים של החשבון הדיפרנציאלי‬
‫והאינטגראלי‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬פונקציות לוגריתמיות‪ ,‬מעריכיות‪ ,‬טריגונומטריות הפוכות והיפרבוליות‪.‬‬
‫הגדרותיהן‪ ,‬הנגזרות והאינטגרלים שלהן; משוואות דיפרנציאליות‪ :‬גידול ודעיכה‪ ,‬הפרדת‬
‫משתנים‪ ,‬המשוואה הליניארית מסדר ראשון‪ ,‬שיטת אויילר לפתרון נומרי; סדרות אינסופיות‪:‬‬
‫התכנסות והתבדרות‪ ,‬מבחני התכנסות בסיסיים‪ ,‬טורי חזקות‪ ,‬טורי טיילור ומקלורין‪ ,‬התכנסותם‬
‫ושימושיהם (לדוגמה‪ ,‬בבניית קירובים פולינומים); חתכי חרוט‪ :‬מעגל‪ ,‬פרבולה‪ ,‬אליפסה‪,‬‬
‫והיפרבולה – תכונותיהם הגיאומטריות‪ .‬מיון משוואות ריבועיות‪ .‬סימטריה – הזזות וסיבובים‪.‬‬
‫הצגת חתכי חרוט בקואורדינאטות קוטביות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫נושאים בגיאומטרית המרחב – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫מטרות הקורס הם העמקת הידע בגיאומטריה מרחבית‪ ,‬פיתוח הראיה והמחשבה המרחבית‪,‬‬
‫שימוש בכלים מגיאומטריה ווקטורית לחישובים תלת‪-‬מימדיים‪ ,‬הבנת קשרים בין גופים תלת‪-‬‬
‫מימדיים על ידי תורת הטרנספורמציות והקניית ידע בסיסי בגיאומטריה ספירית‪ ,‬עם דגש על‬
‫ההבדלים ביחס לגיאומטריה אוקלידית‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬גיאומטריה ווקטורית‪ :‬מהו ווקטור ומהו סקלר? סכום של ווקטורים‪ ,‬כפל על ידי‬
‫סקלר‪ ,‬אורך‪ ,‬חוק המ שולש‪ .‬מכפלה פנימית‪ ,‬מכפלה ווקטורית‪ ,‬מכפלה משולשת‪ .‬שימושים‬
‫והתמודדות עם בעיות בגי אומטרית המרחב עם ישרים‪ ,‬מישורים‪ ,‬מקבילונים‪ ,‬מנסרות ופירמידות‪.‬‬
‫טרנספורמציות במרחב‪ :‬העתקות ליניאריות ‪ -‬סיבובים‪ ,‬שיקופים‪ ,‬הטיות ומתיחות ‪ -‬משמעותם‬
‫הגיאומטרית‪ ,‬הצגתם על ידי מטריצות‪ ,‬הרכבתם והפיכתם‪ .‬הזזות והעתקות אפיניות‪.‬‬
‫טרנספורמציות לא‪-‬ליניאריות ‪ -‬הטלות משלושה מימדים לשניים‪ ,‬פרספקטיבה‪.‬‬
‫גיאומטריה ספירית‪ :‬קווים גיאודזיים בספירה‪ ,‬משולש ספירי‪ ,‬השטח של משולש ספירי‪ ,‬חוק‬
‫הסינוסים וחוק הקוסינוסים הספיריים‪ .‬דיון באקסיומות של הגיאומטריה על הספירה‪.‬‬
‫חטיבה ד‪ :2‬לימודי הרחבה במדעים ובטכנולוגיה‬
‫מהיווצרות היקום ליצורים חיים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס עוסק בשאלות מהותיות הנוגעות בהתפתחות היקום ויצירת כדור הארץ‪ ,‬בקשר שבין‬
‫כוכבים ופלנטות ליצירה ולהתפתחות של חיים‪ .‬מטרות הקורס הן‪ :‬הבנת מושגים‬
‫באסטרופ יסיקה‪ ,‬קוסמוכימיה ומדעי כדור הארץ‪ ,‬הכרת תיאוריות חדשניות בנושא היקום‪ ,‬יצירת‬
‫כדור הארץ והתפתחות החיים ופיתוח חשיבה מערכתית תוך התמודדות עם שאלות מורכבות‪ ,‬רב‬
‫תחומיות‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬ראשית היקום והיווצרותם של כוכבים‪ .‬מערכת השמש; האטמוספרות הפלנטריות‬
‫ומקורות האנרגיה הפועלים עליהן; מערכות כדור הארץ במימד הזמן; תהליכים גיאו‪-‬ביוכימיים‬
‫בכדור הארץ והיווצרות החיים; מסע חשיבתי‪ :‬מכדור הארץ לירח ובחזרה; הביוספירה ומערכות‬
‫כדור הארץ; מקומו של האדם במערכות כדור הארץ‪.‬‬
‫תורת האבולוציה ומחשבת ישראל – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס יעסוק בנושאים המרכזיים של תורת האבולוציה ויציב את גישת הפילוסופיה היהודית עם‬
‫הגישה המדעית‪.‬‬
‫נושאי הקורס ‪ :‬ההיסטוריה של החשיבה האבולוציונית‪ :‬אריסטו‪ ,‬בופון‪ ,‬למארק‪ ,‬דרווין‪ ,‬הסינתזה‬
‫המודרנית‪" -‬ניאודרוויניזם"; עדויות לקיום האבולוציה‪ :‬שינויים לאורך הזמן‪ ,‬מאובנים‪,‬‬
‫הומולוגיה מורפולוגית ומולקולארית; ברירה טבעית‪ :‬המודל הבסיסי על פי דרווין‪ ,‬מאפייני‬
‫הברירה הטבעית; הכוחות המניעים באבולוציה‪ :‬מוטציות ושונות גנטית‪ ,‬מגבלות גנטיות‪,‬‬
‫אדפטציה‪ ,‬גישות לאפיון אדפטציות‪ ,‬סלקציה‪ ,‬זיווג לא אקראי‪ ,‬מנגנוני התמיינות‪ ,‬בידוד גנטי‪,‬‬
‫הגירה; בעיות פתוחות בתורת האבולוציה של דרווין; אבולוציה‪ ,‬דרווין והדינוזאורים בראי‬
‫‪11‬‬
‫התורה‪ ;.‬אנתרופולוגיה‪ ,‬ארכיאולוגיה ובריאת האדם‪.‬‬
‫ביוכימיה ופיסיולוגיה של התזונה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫קורס זה‪ ,‬עוסק בקשריה המטבוליים והגנטיים של התזונה והשפעותיה הפיזיולוגיות‪ .‬מטרות‬
‫הקורס הם הקניית בסיס הידע במדעי התזונה‪ ,‬מושגים ותפיסות עדכניות בתזונה וקידום חשיבה‬
‫ביקורתית בקבלת החלטות על צריכת מזון ופיתוח הרגלי תזונה‪.‬‬
‫נושאי הקורס ‪ :‬עקרונות התזונה‪ ,‬תוך התמקדות של השפעת הרכיבים התזונתיים על תהליכים‬
‫מטבוליים וביוכימיים; הסינדרום המטבולי ‪ -‬שנויים מטבוליים ופיסיולוגים ‪ -‬הבסיס‬
‫המולקולארי והביוכימי לשנויים אלו; תזונה גינומית (‪ ;)Nutrigenomics‬איתותי אינסולין ‪-‬‬
‫השפעות תזונתיות; רקמת שומן כרקמה אנדוקרינית; הורמונים וציטוקינים; ביוגנזה ‪ -‬תהליכים‬
‫המעורבים במטבוליזם של שומנים ופחמימות; סמינרים בנושאים עדכניים‪.‬‬
‫סוגיות בביוטכנולוגיה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הביוטכנולוגיה כשדה רב תחומי‪ ,‬מזמנת התמודדות עם סוגיות המשלבות נושאים מתחומי דעת‬
‫שונים‪ .‬לסוגיות אלה השלכות חברתיות‪ ,‬אתיות וסביבתיות‪ .‬מטרות הקורס הם‪ :‬הכרת יישומים‬
‫ביוטכנולוגיים והשימושים בהם לרווחת האדם‪ ,‬טיפוח חשיבה ביקורתית בסוגיות הנוגעות‬
‫בביוטכנולוגיה והכרת הספרות המקצועית בביוטכנולוגיה‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬הביוטכנולוגיה כמקצוע רב תחומי‪ :‬מה בין הביוטכנולוגיה לביולוגיה מולקולארית‬
‫ולהנדסה גנטית? ביוטכנולוגיה חקלאית‪ :‬תרביות רקמה בצמחים‪ ,‬הנדסה גנטית בצמחים;‬
‫ביוטכנולוגיה ברפואה‪ :‬שבבי דנ"א‪ ,‬תרביות תאים‪ ,‬מחלות גנטיות; ביוטכנולוגיה סביבתית‪:‬‬
‫טיהור מים ושפכים‪ ,‬ניצול ונטרול רעלים באמצעות מיקרואורגניזמים‪.‬‬
‫נושאים נבחרים בביולוגיה מולקולארית – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס יעסוק בבעיות עכשוויות של הביולוגיה המולקולארית כמו חשיפה לעולם החדש של הרנ"א‬
‫והתפתחות התובנות בבקרת הביטוי הגנטי‪ .‬מטרות הקורס הם‪ :‬הרחבת הדעת בנושאים‬
‫מתקדמים בביולוגיה מולקולארית‪ ,‬הכרת הקשרים בין ביולוגיה מולקולארית‪ ,‬ההנדסה הגנטית‬
‫והביוטכנולוגיה‪ ,‬איתור‪ ,‬ניתוח והצגה של מאמרים נבחרים בביולוגיה מולקולארית‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬בקרת התבטאות הגנום; השתקת גנים בנמטודות וביונקים; מיקרו רנ"א ותפקידם‬
‫בבקרת ביטוי גנים; גישות חדשניות בקשרי רנ"א – חלבון‪ :‬היבטים נוספים על תפקידי רנ"א;‬
‫טרנספוזונים בפרוקריוטים ובאוקריוטים; מנגנוני תיקון של נזקי דנ"א‪ :‬טופואיזמראזות‪.‬‬
‫כוחות ותנועה בטבע – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס עוסק ב כוחות הפועלים בטבע ובאים לידי ביטוי בחיי היום‪-‬יום תוך דגש על עקרונות חוקי‬
‫האופטיקה‪ ,‬חשמל‪ ,‬קינמאטיקה והתרמודינאמיקה‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬חזרה על מושגים‪ :‬חוקי ניוטון‪ ,‬אופטיקה גיאומטרית‪ ,‬חשמל ומגנטיות‪ ,‬קרינה‬
‫וחומר; כוחות גרוויטציוניים של בעלי חיים באוויר; כוחות אווירודינמיים‪ :‬עילוי וגרר; אנטרופיה‬
‫‪12‬‬
‫ואנתלפיה; שינויי טמפרטורה ושינויי לחצים‪ :‬השפעתם על תנועה של גופים; עיקרון האי סדר‬
‫וביטוייו על פני כדור הארץ; מכניקת הזורמים‪ :‬אוויררוסטטיקה‪ ,‬אנרגיה של זורמים‪ -‬חוק ברנולי;‬
‫תנועת פלסמה בליבת כדור הארץ; השדה המגנטי של כדור הארץ‪ :‬מקורו והשפעתו; אנרגיה‬
‫גרעינית וחשמלית‪.‬‬
‫פיסיולוגיה של בעלי‪-‬חיים במצבי עקה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫ההסתגלות לתנאי עקה מתבטאת בשינויים רבים בפיסיולוגיה "הנורמאלית" של בעלי חיים‪.‬‬
‫מטרות הקורס הם‪ :‬הכרת מנגנונים פיסיולוגיים שונים המאפשרים לבעלי חיים לשרוד בתנאי‬
‫עקה‪ ,‬הדגשת ההסתגלות לתנאי מדבר והשלכותיה הסביבתיות וקריאת מאמרים נבחרים בנושא‬
‫הפיסיולוגיה של החיים בתנאי עקה‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬שינויים פיסיולוגים בתנאי מחסור במזון‪ .‬הפיסיולוגיה בתנאי טמפ' אוויר‬
‫קיצוניות‪ .‬מחסור בחמצן‪ .‬מחסור במים‪ :‬פעילות פיסיולוגית בבעלי חיים‪ .‬מליחות יתר‪:‬‬
‫פיסיולוגיה בדגים‪ ,‬יונקים ועופות‪.‬‬
‫הקרקע כבית גידול לצמחים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס עוסק בקשרים שבין הצמח לבין הקרקע והמים‪ .‬בקורס יובהר הרצף הקושר בין סביבת‬
‫הקרקע לבין תהליכי קליט ת המים ויסודות המזון על ידי מערכת השורשים של הצמח‪ .‬מטרת‬
‫הקורס היא להכיר את הגורמים בקרקע הקשורים בהזנת הצמח‪ ,‬בשרידותו ובאינטראקציות בין‬
‫השורש לגורמים ביוטיים וא‪-‬ביוטיים‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪ :‬המעבר מסלע לקרקע‪ ,‬הרכב האפר של צמחים‪ ,‬תמיסת הקרקע‪ ,‬תהליכי ספיחה‬
‫וחילוף בין הפאזה המוצקה ותמיסת הקרקע‪ ,‬תנועת מומסים בקרקע‪ ,‬שיטות לתיאור שינויים‬
‫במערכת שורשים בזמן ובמרחב‪ ,‬קליטת יונים‪ ,‬יסודות ומינראלים ספציפיים על ידי השורש‪,‬‬
‫השפעת תנאי סביבה על הקליטה‪ ,‬הסביבה הביוטית בקרקע‪ ,‬אינטראקציות בין הגורמים‬
‫הביוטיים והא‪-‬ביוטיים‪.‬‬
‫הביולוגיה של צמחים באזורים צחיחים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬
‫הקורס יעסוק בהתפתחות צמחים תחת תנאי עקה‪ .‬בקורס זה תועמק‬
‫פיסיולוגיים מרמת התא עד לרמת הצמח השלם בתנאי עקה‪.‬‬
‫הכרת תהליכים‬
‫נושאי הקורס‪ :‬חזרה על סוגי רקמות הצמח ועל הקשר בין המבנה והתפקיד הייחודי של התאים‬
‫השונים ; המים בגוף הצמח‪ :‬הידרוליזה‪ ,‬המסת חומרים‪ ,‬הובלת מוטמעים ויסודות מזון‪ ,‬הלחצים‬
‫האוסמוטיים בצמח ובקרקע והשפעתם על התפתחותו של הצמח‪ ; .‬גורמי סביבה המשפיעים על‬
‫הפוטוסינטזה‪ :‬אור‪ ,‬ריכוז ‪ ,CO2‬אקלים והשפעתם של שינויים בגורמים אלו על תהליכי‬
‫הפוטוסינתזה; הגורמים המשפיעים על קצב הגידול של הצמח‪ :‬יסודות המזון המים והאקלים‪,‬‬
‫הקשרים ביניהם והשינויים הפיסיולוגיים המתרחשים כאשר חלים שינויים קיצוניים בגורמים‬
‫אלו; השפעת תנאי עקה על מחזור החיים של הצמח השלם‪ :‬גידול והתפתחות‪ ,‬ריבוי‪ ,‬תמותה‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫פירוק חומר אורגני בקרקע‪ ,‬היחס בין פחמן לחנקן והקשר למאזני אנרגיה‪ ;.‬מודלים מתמטיים‬
‫וסימולציה של צמחים תחת תנאים של עקה (בעיקר עקת מים) ‪.‬‬
‫חטיבה ה‪ :‬עבודת גמר וסדנה מלווה‬
‫סדנה מלווה לעבודת הגמר – סדנה‪ ,‬חובה‪ 4 ,‬ש"ס‬
‫הסדנה תלווה את הסטודנט מתכנון עבודת הגמר ועד סיכומה בכתב‪ .‬במהלך הסדנה יערכו דיונים‬
‫ותתאפשר חשיבה משותפת וביקורת עמיתים‪ ,‬בשני שלבים‪ .‬בשלב הראשון יציג כל לומד את נושא‬
‫העבודה וכיצד הוא תכנן לבצעו‪ ,‬ובשלב השני יציג את התוצאות והמסקנות‪.‬‬
‫מטרות הסדנה‪:‬‬
‫‪ .9‬הדרכת הסטודנטים במתודיקה של עריכת עבודת גמר‪.‬‬
‫‪ .2‬מתן מסגרת ועידוד לדיון משותף על קשיים המתעוררים בשלבים השונים של ביצוע העבודות‬
‫ולהענקת משוב הדדי‪.‬‬
‫‪14‬‬