‫קורסי הלימוד‬ ‫חטיבה א‪ :‬לימודי תשתית מחקר‬ ‫מחקר כמותי בחינוך – שו"ת‪ ,‬חובה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס מעמיק במהות המחקר הכמותי בהוראת המדעים והמתמטיקה‪ ,‬במאפייני המחקר ובכלים‬ ‫הסטטיסטיים הנדרשים לניתוחו‪ .‬מטרת הקורס להקנות את הידע לתכנן מחקר כמותי ולבקרו‬ ‫באמצעות מבחנים סטטיסטיים‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬בניית שאלונים‪ ,‬דרכי דגימה‪ ,‬סולמות מדידה‪ ,‬סטטיסטיקה תיאורית‪ :‬מדדי מרכז‬ ‫ומדדי פיזור‪ ,‬משתנים תלויים ובלתי‪-‬תלויים‪ ,‬התפלגות נורמאלית ומבוא להסקה סטטיסטית‬ ‫(מובהקות)‪ ,‬בדיקת השערה על תוחלת של אוכלוסייה אחת (מבחן ‪ Z‬כשהשונות ידועה ומבחן ‪T‬‬ ‫כשהשונות לא ידועה)‪ ,‬השוואת תוחלות של שתי אוכלוסיות נורמאליות (מדגמים בלתי תלויים‪.‬‬ ‫מבחן ‪ Z‬כשהשונות ידועה ומבחן ‪ T‬כשהשונות לא ידועה)‪ ,‬השוואת תוחלות של שתי אוכלוסיות‬ ‫נורמאליות (מדגמים תלויים‪ .‬מבחן ‪ T‬לזוגות)‪ .‬מבחן ‪  2‬לבדיקת אי תלות‪ ,‬מבחן ‪  2‬לטיב‬ ‫התאמה‪ ,‬ניתוח שונות חד‪-‬כיווני (‪ ,)ANOVA‬רגרסיה לינארית‪.‬‬ ‫מחקר איכותני בחינוך – מקוון‪2 ,‬חובה‪ ,‬ש"ס‬ ‫הכלים המתודולוגיים והאוריינות המחקרית מאפשרים לכל מי שעוסק בחינוך להתעדכן בחידושי‬ ‫המחקר בתחומים השונים ובכך להפרות את הפרקטיקה ולהתפתח מבחינה מקצועית‪ .‬בקורס יכיר‬ ‫הסטודנט את דרך החשיבה הפרשנית‪ ,‬שיטות איסוף מידע ויצירת ידע חדש כפי שמופיעים במחקרי‬ ‫שדה אתנוגראפיים בחינוך‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬מאפייני המחקר האיכותני; חשיבה מחקרית קונסטרוקטיביסטית; חשיבה פוסט‪-‬‬ ‫קונסטרוקטיביסטית; מהימנות ותוקף במחקר איכותני; גישות פרשניות לניתוח ממצאים; אתנו‪-‬‬ ‫מתודולוגיה ושימושיה במחקרי חינוך; מחקר אתנוגראפי ומחקר פנומנולוגיה; מחקר נרטיבי‪-‬‬ ‫ביוגרפי; תיאוריה המעוגנת בשדה וחקר מקרה; מחקר אתנו‪-‬ויזואלי ; ראיון לסוגיו; תצפית‬ ‫לסוגיה; ניתוח תוכן; אתיקה במחקר‪.‬‬ ‫אוריינות מדעית בעברית ובאנגלית – שו"ת‪ ,‬חובה‪ 4 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס יעסוק בקשר שבין מבנה הדעת של המדע ובין השפה המייצגת אותו‪ ,‬במטרה לקדם אצל‬ ‫הלומדים מיומנויות חשיבה ‪ ,‬קריאה ביקורתית וכתיבת טקסטים מדעיים‪ .‬הסטודנטים יתנסו‬ ‫בקריאת טקסטים‪ ,‬בניתוח ובכתיבת טקסטים מדעיים תוך אינטגרציה של מקורות שונים‪.‬‬ ‫במהלכו של הסמסטר השני יתמקדו בקריאת מאמרים ובניתוחם‪ .‬הלמידה והתרגול הבסיסי‬ ‫יתבססו בסמסטר א על מאמרים בעברית ובסמסטר ב על מאמרים באנגלית‪.‬‬ ‫נושאי הקורס ‪ :‬חשיבה ושפה‪ :‬הרחבת התודעה‪ ,‬חשיבה ביקורתית‪ ,‬קשר בין תודעות‪ ,‬אופנויות‬ ‫השפה‪ :‬הבעה בכתב‪ ,‬הב עה בדיבור והבעה איורית‪ ,‬מאפייני השפה המדעית ודרכי הוראתה‪:‬‬ ‫מטאפורות דקדוקיות‪ ,‬ייצוג תהליכים בצורה אבסטרקטית‪ ,‬הרחבה‪ ,‬דחיסות לקסיקלית גבוהה‪,‬‬ ‫מאפייני הטקסט המדעי‪ :‬מחקר‪ ,‬מדע פופולארי‪ ,‬כתבה עיתונאית‪ ,‬הטיעון המדעי‪ :‬הבניית טיעון‬ ‫וביסוסו‪ ,‬הדגמים הרטוריים והמבנה הטיעוני‪ .‬מאפיינים מבניים‪ :‬קישוריות ולכידות‬ ‫טקסטואלית ‪ .‬כתיבה מדעית‪ :‬תכנון הטקסט‪ ,‬פרשנות‪ ,‬אינטגרציה של מספר מקורות‪ ,‬הערות‬ ‫עמיתים על טיוטות‪.‬‬ ‫חטיבה ב‪ :‬לימודים מתקדמים בחינוך ובפילוסופיה‬ ‫הבסיס הפילוסופי של המדע המודרני – שיעור‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫תהליכי שינוי עמוקים ויסודיים בתודעה האנושית המשנים באופן בסיסי את מבנה התרבות‪,‬‬ ‫מבשילים במשך דורות ומתפתחים בדרך אבולוציונית‪ ,‬על בסיס של מבנה אינטלקטואלי קיים ‪-‬‬ ‫פילוסופית הטבע שהתפתחה בעולם העתיק ובימי הביניים‪ .‬מטרת קורס זה היא להקנות ידע‬ ‫והבנה של הבסיס הפילוסופי של המדע המודרני כתופעה קונצפטואלית‪,‬‬ ‫אפיסטמולוגית‬ ‫ותרבותיות‪.‬‬ ‫נושאי הקורס ‪ :‬פילוסופית הטבע האריסטוטלית בימי הביניים המאוחרים והתערערותה‪ ,‬מהעולם‬ ‫הסגור ליקום האינסופי – תורת קופרניקוס‪ ,‬המדע המתמטי החדש על פי גלילאו‪ ,‬המדע המתמטי‬ ‫החדש על פי ניוטון‪ ,‬משבר המדע האמפירי החדש ‪ -‬האפיסטמולוגיה של דוד יום‪ ,‬ניסיונות פתרון‬ ‫המשבר‪ :‬הקונוונציונליזם והאמפיריציזם של המאה ה ‪– 91‬פוינקרה ומך‪ ,‬גישות מודרניות למדע‬ ‫המתמטי‪.‬‬ ‫סוגיות במדע ובהלכה ‪ -‬סמינריון‪ ,‬חובה‪ 4 ,‬ש"ס‬ ‫השינוי שעבר העולם המדעי מהעידן המודרני אל הפוסט מודרני החריף את המתח בין דת ומדע‪.‬‬ ‫מוצעות שלש גישות‪ :‬א‪ .‬גישה מתנגדת – הפרכת הטענות המדעיות הסותרות את המסורת ב‪ .‬גישה‬ ‫אפולוגטית – ניסיונות ליישב את הנאמר בתורה עם תוצאות המדע‪ .‬ג‪ .‬גישה מקבילה – התורה‬ ‫והמדע הם שני תחומים שאין השקה ביניהם‪ .‬הגישה בה ננקוט בקורס זה תתבסס על כך שאין‬ ‫במציאות כמה אמיתויות‪ ,‬כמו זו הדתית וזו המדעית הסותרות זו את זו‪ ,‬אלא אמת אחת המתגלה‬ ‫בדרכים שונות שניתן להכילם יחד‪ .‬מטרות הקורס הם הכרת ההיבטים העיוניים ומעשיים במפגש‬ ‫המכליל בין יהדות‪ ,‬מדע וטכנולוגיה ולעסוק בסוגיות ודילמות פרקטיות‪ ,‬בנות זמננו‪ ,‬תוך בחינת‬ ‫התייחסות ההלכה אליהם‪.‬‬ ‫נושאי הקורס ‪ :‬דרווין ואבולוציה‪ .‬אנתרופולוגיה‪ ,‬ארכיאולוגיה ובריאת העולם‪ .‬שיבוט‪ ,‬גידול‬ ‫איברים במבחנה‪ ,‬הנדסה גנטית‪ :‬המדע וההלכה בסוגיות אלו‪ .‬שימוש בטכנולוגיות מודרניות‬ ‫ובתוצאות המדע לפתרון בעיות על פי ההלכה‪ ,‬כמו שימוש במכשירי חשמל‪ ,‬פוריות‪ ,‬שימוש בתאי‬ ‫גזע‪ .‬גישות הלכתיות מול עמדות רופאים ומדענים בסוגיות שיש להם השלכות חברתיות‬ ‫אקטואליות כמו‪ :‬תרומת איברים וקביעת רגע המוות‪ .‬הקורס ילמד במתכונת סמינריונית‪ ,‬כל‬ ‫לומד יפתח סוגיה מדעית על היבטיה ההלכתיים‪.‬‬ ‫הערכה בשירות ההוראה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫קורס זה מפתח נקודות מבט שונות על הערכה בהוראה‪ .‬מטרות הקורס הם‪ :‬להקנות ידע בגישות‬ ‫ובמושגים בסיסיים המאפיינים את הקשר שבין תהליכי הוראה לבין תהליכי הערכה‪,‬להנחיל שפה‬ ‫‪2‬‬ ‫מקצועית בתחום ההערכה‪ ,‬הסטודנטים יפתחו חשיבה ביקורתית ויצירתית‪ .‬בהקשרים אלה הם‬ ‫לומדים לפתח כלי הערכה שבעזרתם יוכלו לפתח את האיכות של תהליכי הוראה ולמידה‪.‬‬ ‫נושאי הקורס ‪ :‬מהות תחום ההערכה; התפתחות תחום ההערכה הבית ספרית; הערכה כמשקפת‬ ‫מטרות בהוראה; הערכת תלמידים מסורתית וחלופותיה; שיטות לאיסוף מידע לצרכי הערכה;‬ ‫תוכניות לימודים כמושא להערכה; רפלקציה בהוראה והערכת מורים; אתיקה ואחריות בהערכת‬ ‫הישגים‪.‬‬ ‫צמיחה אישית ומקצועית של המורה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס יפגיש את הסטודנטים עם מושגים מתחום ההתפתחות המקצועית של מורים ויבחן אותם‬ ‫בפרספקטיבה של מושג הצמיחה הפסיכולוגית והתפקודית של היחיד‪ .‬הקורס יתמקד בבחינת‬ ‫ה תהליכים המרכזיים בהתפתחות הפרופסיונאלית של היחיד‪ ,‬בתוך ארגון חינוכי‪ .‬מטרות הקורס‪:‬‬ ‫הכרת מנגנוני קידום והעצמה; פיתוח הסתכלות רב ממדית לבחינת הקריירה של עובד הוראה‪,‬‬ ‫כפי שהיא משתקפת מנקודת מבטם של עובדי ההוראה וביה"ס‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬מחקרים על עוגני קריירה ונטיות מקצועיות‪ .‬פרופיל הפונים למקצועות ההוראה‪.‬‬ ‫מודלים של התפתחות קריירה מקצועית בארגוני חינוך‪ .‬צמיחה תפקודית ופסיכולוגית של עובד‬ ‫הוראה‪ .‬מנגנוני טיפוח והעצמה ארגונית לקידום קריירות של יחידים בארגוני חינוך‪ .‬הקריירה של‬ ‫עובד הוראה וממלא תפקיד‪ :‬בחינה רב ממדית‪.‬‬ ‫היבטים מנהיגותיים בעבודת המורה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס יעסוק בהכרה ובחינת ההיבטים המנהיגותיים בתפקיד המורה‪ ,‬מתוך כוונה ליצור מודעות‬ ‫ומוטיבציה להביא לביטוי היבטים אלה‪ ,‬ביחסים שבין המורה לבין תלמידיו‪ .‬מטרות הקורס‪:‬‬ ‫גיבוש זהות מקצועית וגיבוש תפיסת תפקיד של מורה כאיש פרופסיה‪ .‬הכרת מודלים וסגנונות‬ ‫מנהיגות ומשמעותם בחינוך‪ .‬בחינת היבטים מנהיגותיים בתפקיד המורה‪ .‬פיתוח מנהיגות אישית‬ ‫של המורה וניתוח אירועים לחיזוק ההבנה של משמעות ההיבטים המנהיגותיים בתפקיד המורה‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬גיבוש תפיסת תפקיד של מורה ופיתוח "אני מאמין" אישי‪ ,‬היבטים תיאורטיים‬ ‫ומעשיים של המנהיגות‪ ,‬סמכות‪ ,‬עוצמה והעצמה‪ ,‬פיתוח מנהיגות אישית‪,‬סגנונות אינטראקציה‪:‬‬ ‫ניתוח אירועים של יחסי מורה עם עמיתים ויחסי מורה עם תלמידים והורים‪.‬‬ ‫פילוסופיה של החינוך ובית‪-‬הספר שלי – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫המעשה החינוכי ותכנונו (ובכללם הבחירה בגישות ובאסטרטגיות הוראה) הנם מיטביים‪ ,‬אם הם‬ ‫נערכים על בסיס תפישה פילוסופית מעוצבת וחזון חינוכי‪ .‬מטרת הקורס היא לפתח בקרב‬ ‫הסטודנטים הבנה של הזרמים הפילוסופיים אשר עיצבו את בתי הספר בו הם למדו וילמדו‬ ‫ובעיקר‪ ,‬לעורר אותם לפתח תפישה פילוסופית אישית של מהות התהליך החינוכי‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬הכרות עם חמשה זרמים עיקריים בפילוסופית החינוך והתפתחותם לאורך‬ ‫ההיסטוריה‪:‬‬ ‫פרניאליזם‬ ‫(‪;)Perennialism‬אסנשייליזם‬ ‫(‪;)Essentialism‬‬ ‫פרוגרסיביזם‬ ‫(‪ ;)Progressivism‬ביהייויוריזם )‪ ;)Behaviorism‬אקזיסטנז'יאלזים (‪ ,(Existentialism‬בחינת‬ ‫הפילוסופיה החינוכית השולטת כיום בבתי הספר‪ ,‬הסיבות החברתיות שהובילו להקמת "בית‬ ‫‪3‬‬ ‫הספר העממי" בסוף המאה ה‪, 91-‬הכרות עם בתי ספר המנסים ליישם פילוסופיות חינוכיות שונות‬ ‫מהזרם המרכזי‪,‬ניסיון לגבש פילוסופיה חינוכית אישית ואופן יישומה כמורה למדעים או‬ ‫מתמטיקה‪.‬‬ ‫חשיבה יצירתית וביקורתית ללמידה משמעותית – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס משלב בין פרקטיקות של חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית להגברת הלמידה‬ ‫המשמעותית‪ .‬המטרות‪ :‬למידת מושגים וסוגיות מתחום מדעי הטבע ומדעי החברה‪ .‬טיפוח‬ ‫מיומנויות ונטיות של חשיבה יצירתית וביקורתית להרחבת משמעויות של מושגים וסוגיות‪,‬‬ ‫להערכת משמעויות שונות של מושגים והערכת רעיונות‪ .‬תיאוריות ופרשנויות מתוך הסוגיות‬ ‫הנלמדות‪ .‬טיפוח מיומנויות דיאלוגיות ורפלקטיביות‪ .‬יצירת קהיליית לומדים בדרך של ניתוח‬ ‫אירועים‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬הרחבת המשמעות של מושגים במדעים‪ ,‬טכנולוגיה ומתמטיקה‪ .‬סוגיות מעשיות‬ ‫ותיאורטיות ‪ -‬היבטים מגוונים לסוגיות מתחום ההוראה או מתחום הידע‪ .‬פרקטיקות של חשיבה‬ ‫יצירתית‪ -‬הצד האחר של הסיפור‪ .‬חשיבה ביקורתית‪ -‬הערכת הצדדים השונים של סוגיה‪.‬‬ ‫היבטים קוגניטיביים בלמידה ובהוראת המדעים והמתמטיקה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫למידת מדעים ומתמטיקה מחייבת הפעלת מיומנויות חשיבה מסדר גבוה‪ ,‬חשיבה יצירתית‬ ‫וחשיבה ביקורתית המותאמות להקשר ולאפיסטמולוגיה של תחומים אלו‪ .‬מטרות הקורס‪ :‬לזהות‬ ‫מיומנויות החשיבה הנדרשות בלמידה והוראת מדעים ומתמטיקה‪ ,‬לזהות מה חוסם ומה מאפשר‬ ‫פיתוח מיומנויות כ אלו‪ ,‬לחקור ולדון בדרכים לאבחון‪ ,‬פיתוח וטיפוח מיומנויות אלו‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬מושגים בכלל ומושגים מדעיים ומתמטיים בפרט – הגדרה‪ ,‬מיון ושיוך‪ ,‬תפיסות‬ ‫שגויות בלמידת מדעים ומתמטיקה ודרכי זיהוי והתמודדות עימן‪ ,‬חשיבה יצירתית לפתיחה‬ ‫והרחבת משמעות בלמידת מדעים ומתמטיקה‪ ,‬חשיבה ביקורתית וטיעונית ללמידת מדעים‬ ‫ומתמטיקה והפעלת חשיבה מסדר גבוה ללמידה משמעותית ולהתמודדות עם קבלת החלטות‪,‬‬ ‫הסקת מסקנות ופתרון בעיות במדעים ובמתמטיקה‪.‬‬ ‫חטיבה ג‪ :1‬לימודי הוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי‬ ‫הערכה של תכניות לימודים במתמטיקה – סמינריון‪ ,‬חובה (אופציונאלי אחד מבין שניים)‪,‬‬ ‫‪ 4‬ש"ס‬ ‫הערכה ביקורתית של תכניות הלימודים במתמטיקה עשויה לשפר את איכותם ולהוביל לשימוש‬ ‫מושכל בהם‪ .‬מטרות הקורס‪ :‬ליבון ההגדרות השונות של המושג קוריקולום והכרת הגישות‬ ‫בפיתוח תכניות לימודים כתהליך מתמשך‪ .‬התבוננות ביקורתית ביישום תכניות לימודים‬ ‫במתמטיקה בארץ ובחו"ל‪ .‬פיתוח יכולת ניתוח והערכה של התוכן‪ ,‬המבנה והמטרות הפדגוגיות‬ ‫של תכניות הלימודים‪ .‬הכרת הספרות המקצועית הנוגעת להערכת תכניות לימודים במתמטיקה‬ ‫והתנסות בכתיבת עבודה מחקרית‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬מהות הקוריקולום‪ ,‬גישות‪ ,‬והשפעות אידיאולוגיות ופוליטיות על התפתחות‬ ‫המושג‪ .‬נקודות מבט שונות על תכנית הלימודים‪ ,‬המודל של גודלד ‪ -‬התכנית האידיאלית‪ ,‬התכנית‬ ‫הפורמאלית‪ ,‬התכנית הנתפסת‪ ,‬התכנית בפעולה והתכנית ההתנסותית‪ .‬סכמות לניתוח תכניות‬ ‫לימודים‪ .‬היכרות וניתוח תכניות לימודים הנהוגות בחו"ל‪ .‬ניתוח של תכניות לימודים שונות‬ ‫במתמטיקה הנהוגות בארץ‪.‬‬ ‫תיאוריות למידה ויישומן בהוראת המתמטיקה בבית‪-‬הספר היסודי – סמינריון‪ ,‬חובה‬ ‫(אופציונאלי אחד מבין שניים)‪ 4 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס עוסק בתיאוריות למידה שונות ובהשלכותיהן על החינוך המתמטי‪ .‬מטרות הקורס הם‪:‬‬ ‫הכרת היבטים פסיכולוג יים ופילוסופיים בתיאוריות למידה שונות להוראת המתמטיקה‪ ,‬הבנת‬ ‫ההשלכות של הגישות להוראת המתמטיקה על תהליכי הוראה‪-‬למידה‪ ,‬העמקה בהכרת הספרות‬ ‫המקצועית בנוגע לגישות למידה במתמטיקה‪ ,‬התנסות בניתוח מצבי למידה והוראה על פי גישות‬ ‫שונות ועידוד חשיבה ביקורתית על הוראת המתמטיקה בבתי הספר בארץ‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬תיאוריות למידה‪ :‬ביהביוריזם‪ ,‬התיאוריה של פיאז'ה‪ ,‬קונסטרוקטיביזם ותורתו‬ ‫של ויגוצקי ‪ .‬תפיסות שונות של למידת המתמטיקה‪ .‬אינטואיציות בלימודי המתמטיקה‪ .‬טבעה של‬ ‫למידת המתמטיקה בגישה הסוציו‪-‬תרבותית‪ ,‬הקוגניטיביסטית‪ ,‬הקונסטרוקטיביסטית‪ .‬ניתוח‬ ‫מצבי למידה‪ ,‬הוראה והערכה בגישות הנ"ל‪.‬‬ ‫הוראת המתמטיקה בבית‪-‬הספר היסודי בסביבה מתוקשבת – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס יחשוף בפני הלומדים סביבות ממוחשבות ואופני אינטראקציה המיועדים ללמידה‬ ‫ולהערכה במתמטיקה‪ .‬מטרות הקורס‪ :‬התנסות בשימוש במחשב בהוראת המתמטיקה‪ ,‬לימוד‬ ‫שיקולי דעת וכלי בקרה לדיון ביקורתי על היתרונות והחסרונות בסביבות למידה שונות ואופני‬ ‫למידה שונים‪ .‬הכרת ספרות מקצועית העוסקת בשילוב המחשב בהוראת המתמטיקה בביה"ס‬ ‫היסודי‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬שימוש בכלים‪/‬מעבדות ממוחשבות להוראת מתמטיקה‪ :‬אפשרויות הפעלה שונות‬ ‫בתהליכי ההוראה‪ .‬הבחנה בין פעילויות פתוחות לפעילויות סגורות בשילוב המחשב‪ :‬התנסות‬ ‫ודיון על שילובם בהוראה‪ .‬כלים ממוחשבים בהם יכול המורה לצקת תכנים‪ :‬תכנון ובניית נושא‬ ‫הוראה המשלב טכנולוגיות אינטראקטיביות‪ .‬הערכה ממוחשבת‪ .‬פתרון בעיות בעזרת המחשב‪:‬‬ ‫השלכות טכנולוגיות המחשב על הקניית מיומנויות קוגניטיביות גבוהות לפיתוח הקשר‬ ‫והשיתופיות‪.‬‬ ‫הוראת המתמטיקה לתלמידים בעלי יכולות גבוהות בבית‪-‬הספר היסודי – שו"ת‪ ,‬בחירה‪,‬‬ ‫‪ 2‬ש"ס‬ ‫הטיפוח של תלמידים בעלי יכולות גבוהות במתמטיקה עשוי לקדמם גם בתחומים חברתיים‬ ‫ומקצועיים‪ .‬מטרות הקורס‪ :‬הכרת האפיונים המיוחדים של תלמידים בעלי יכולות גבוהות‬ ‫במתמטיקה ודרכים לאיתורם של תלמידים אלה‪ ,‬הבנת הצרכים המיוחדים של תלמידים אלו‪ ,‬הן‬ ‫מההיבט המתמטי והן מההיבט הפסיכולוגי‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נושאי הקורס ‪ :‬אפיון תלמידים בעלי יכולות הגבוהות במתמטיקה‪ .‬דרכים לאיתורם‪ .‬קידום‬ ‫התלמידים בעזרת טיפוח החשיבה מסדר גבוה‪ ,‬חשיבה אופקית ואנכית‪ ,‬אינטואיציה וחשיבה‬ ‫יצירתית‪ .‬אתגור תלמידים בעלי יכולות גבוהות במתמטיקה‪ .‬שילוב תלמידים אלו בכיתות‬ ‫הטרוגניות – בעד ונגד‪ .‬שיטות שונות וסוגיות בהכשרת מורים לעבודה עם תלמידים בעלי יכולות‬ ‫גבוהות‪.‬‬ ‫התלמיד המתקשה במתמטיקה – מקוון‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס יתמקד באפיונים של תלמידי ביה"ס היסודי המגלים קשיים בלמידת מתמטיקה ובדרכי‬ ‫איתור הקשיים והטיפול בהם‪ .‬ייבחנו בקורס אופני רכישת מושגים ותכנים מתמטיים הקשורים‬ ‫לתכניות הלימודים של ביה"ס היסודי‪ ,‬והקשר שלהם לקשיים המתעוררים בתהליך הלמידה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יוקנה ידע פרקטי על דרכי הערכה ואיתור של קשיים במיומנויות ובידע מתמטי‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬ה"לומד המיומן" ו"הלומד המתקשה" במתמטיקה‪ ,‬קשיים וליקויי למידה‬ ‫במתמטיקה‪ ,‬איתור קשיים במתמטיקה – איתור דיאגנוסטי‪ ,‬כיתתי ופרטני‪ ,‬התאמת דרכי‬ ‫ההוראה לתלמידים מתקשים‪.‬‬ ‫חטיבה ג‪ :2‬לימודי הוראת מדעים והטכנולוגיה‬ ‫פיתוח תכניות לימודים ומבניות בהוראת המדעים – סמינריון‪ ,‬חובה‪ 4 ,‬ש"ס‬ ‫הלומדים מנוסים בהוראה ומודעים לעובדה ש קיימים הבדלים ניכרים ביכולות ובצרכים של‬ ‫קבוצות תלמידים שונים‪ .‬כמורים בכירים הם צריכים להיות מסוגלים להגמיש את תכניות‬ ‫הלימודים "הסטנדרטיות" לצרכים וליכולות של הקבוצות השונות‪ .‬בחלקו הראשון של הקורס‬ ‫יידונו השיקולים והאסטרטגיות העומדים לפני מפתחי תכניות לימודים‪ ,‬כיצד לנתח תכנית‬ ‫לימודים‪ ,‬כיצד להתאימה לתנאים משתנים ולהשקפת העולם של בית הספר‪ .‬בחלק השני של‬ ‫הקורס יושם הדגש על פיתוח מבניות‪ ,‬הלכה למעשה‪ .‬מטרות הקורס‪ :‬הכרת נקודות ההכרעה‬ ‫בפיתוח תכניות לימודים באופן כללי‪ ,‬ובהוראת המדעים בפרט; קידום היכולת לנתח תכנית‬ ‫לימוד ים ולהתאימה לבית ספר מסוים או לקבוצת בתי ספר; קידום היכולת לפתח מבנית בהוראת‬ ‫המדעים בתפיסה האינטגרטיבית המקשרת בין מדע‪ ,‬טכנולוגיה וחברה (‪.)STS‬‬ ‫נושאי הקורס ‪ :‬השיקולים מתחומי החברה‪ ,‬המדע והפסיכולוגיה המשפיעים על הצורך לחדש‬ ‫תכנית לימודים‪ .‬נימוקים אפיסטומולוגיים‪ ,‬פסיכולוגיים וארגוניים בעד ונגד אינטגרציה בין‬ ‫דיסציפלינות מדעיות בהוראת המדעים‪ .‬אלמנטים קוריקולריים מודגשים בהוראת המדעים‬ ‫וטכנולוגיות‪ .‬תכניות הלימודים של מחנכים דגולים והדגשיהם על ערכים שונים‪ ,‬ובעיות בארגונו‬ ‫ובהפעלתו של פרויקט קוריקולרי‪ .‬הכנה מבנית‪ ,‬הלכה למעשה והצגתה‪.‬‬ ‫היבטים נבחרים בהתפתחות הוראת המדעים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 4 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס יקנה הבנה מעמיקה על מהות הוראת המדעים‪ .‬הבנה זו תושג על ידי למידת ההיסטוריה‬ ‫של התפתחות הוראת המדעים והטכנולוגיה‪ ,‬וניתוח ההשפעות של הגורמים המעצבים את‬ ‫הוראתם‪.‬‬ ‫נושאי הקורס ‪ :‬השפעת הוגי דעות בתחום החינוך והפסיכולוגיה על מגמות בהוראת המדעים‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫סקירה היסטורית של התפתחות מגמות בהוראת המדעים בעולם ובארץ‪ ,‬תכניות הלימודים‬ ‫במדעים‪ :‬השפעת הגישות השונות על הרציונאל והמטרות‪ ,‬דרכי הוראה של תחומי המדעים;‬ ‫הטמעת החקר בתהליך ההוראה והלמידה‪ ,‬השפעת גישות בהוראת המדעים על ספרי הלימוד‬ ‫וחומרי למידה ממוחשבים‪ ,‬המחקר המדעי בתחום הוראת המדעים‪ :‬ניתוח מחקרים ובחינת‬ ‫השפעותיהם על תכנון לימודים‪ ,‬דרכי הוראה‪ ,‬חומרי למידה ופיתוח מיומנויות‪ ,‬ניתוח שיעורים‬ ‫ובחינתם בהיבטים של יישום הרציונאל‪ ,‬הגשמת מטרות ההוראה‪ ,‬התאמת דרכי ההוראה לתכנים‬ ‫וללומדים‪ ,‬פיתוח מיומנויות ובדיקת תוצרים‪ ,‬דרכי הערכה ייחודיות בהוראת המדעים‪( .‬למשל‬ ‫תכנון ניסוי ‪ , unseen‬ביוטופ‪ ,‬הגדרת צמחים‪ ,‬עיצוב פריט טכנולוגי וכדומה) והכשרת המורים‬ ‫בעידן של תמורות בהוראת המדעים‪.‬‬ ‫ללמוד מדע בדרך עצמאית – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫החקר הוא מהביטויים המרכזיים של החשיבה והעשייה המדעית‪ ,‬והסביבה האנושית היא המקור‬ ‫לשאלות המחקר והיעד לתוצאותיו‪ .‬תפיסה זו צריכה לעמוד בבסיס הוראת המדעים החל מהגיל‬ ‫הרך‪ .‬קורס זה מעמיק בדרך המתחילה במפגש עם תופעות בסביבה הקרובה של הלומד והממשיכה‬ ‫בהעלא ת שאלות וחקירתן‪ .‬הסטודנטים יחוו התנסות עצמית בדרך זו וידונו במאמרים מעודכנים‬ ‫העוסקים בלמידה מסוג זה‪.‬‬ ‫נושאי הקורס ‪ :‬על מדענים ועל חידושים במדע‪ :‬הוראה בדרך הנרטיב‪ .‬מסיור לימודי בסביבה‬ ‫הקרובה ללמידה עצמאית‪ :‬תצפית‪ ,‬ניסוי‪ ,‬אוסף‪ ,‬תיעוד‪ .‬שאלות מרמות שונות‪ .‬שימוש בכלים‬ ‫תרבותיים בלמידה‪ :‬שימוש במכשירי הגדלה‪ .‬הוראה בין‪-‬תחומית של המדע‪" :‬הילכו שניים‬ ‫יחדיו?"‪ .‬טבע ומדע בראי הספרות לילדים‪ :‬שימוש מבוקר בספרות בגן‪.‬‬ ‫הוראת מדע וטכנולוגיה בשילוב המחשב – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס יעמיק את ההיבטים העיוניים ואת המיומנויות המעשיות הנוגעים לפיתוח למידה‬ ‫משמעותית בשילוב המחשב‪ .‬מטרות הקורס הם הקניית ידע תיאורטי אודות שילוב המחשב‬ ‫בהוראת המדעים והטכנולוגיה‪ ,‬הקניית מיומנויות מעשיות בשילוב המחשב בהוראת המדעים‬ ‫והטכנולוגיה ועידוד חשיבה ביקורתית על ההשלכות של שילוב האינטרנט וטכנולוגיות המידע על‬ ‫ההוראה והלמידה‪.‬‬ ‫נושאי הקורס ‪ :‬התפתחות שילוב המחשב בחינוך‪ ,‬בארץ ובעולם‪ .‬גישות פדגוגיות להוראה ולמידה‬ ‫של מדע וטכנולוגיה באמצעות טכנולוגיות אינטראקטיביות‪ .‬מחסומים והתנגדויות של מורים‬ ‫לשילוב המחשב בהוראה‪ .‬השלכות ההוראה הממוחשבת על פיתוח למידה משמעותית ועל הקניית‬ ‫מיומנויות קוגניטיביות גבוהות‪ .‬המחשב ולימוד סביב פרויקטים‪ :‬התנסות ודיון על שילוב‬ ‫פרויקטים בהוראה‪ ,‬ניסויי מעבדה והדמיות ממוחשבות‪ :‬התנסות ודיון על שילובם בהוראה‪ ,‬תכנון‬ ‫ובניית נושאי הוראה המשלבים טכנולוגיות אינטראקטיביות‪.‬‬ ‫הוראה אינטגרטיבית במדעים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס דן בסיבות שהביאו לשינוי בתכנית הלימודים העוסקת בהיבטים יישומיים של מדע‬ ‫וטכנולוגיה ובמשמעותם החברתית ‪ ,‬במימדים של האינטגרציה ובדוגמאות להוראה אינטגרטיבית‬ ‫של "מדע בחברה טכנולוגית"‪ .‬הקורס ישלב בפרקים השונים שיקולים עיוניים עם הדגמות ותרגול‬ ‫‪7‬‬ ‫של שיטות להוראה אינטגרטיבית‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬חלוקת עולם הדעת לתחומים‪ ,‬מבנה הדיסציפלינות המדעיות‪,‬‬ ‫‪Integrated‬‬ ‫‪ - Science Teaching‬הוראת מדעים משולבים או הוראת מדעים משולבת? בעד ונגד אינטגרציה‬ ‫בהוראת המדעים? השוני בין מדע וטכנולוגיה (המודל של ‪ ,)Bybee‬קבלת החלטות במדע‬ ‫ובטכנולוגיה‪ ,‬המימדים של האינטגרציה‪ :‬טווח‪ ,‬עוצמת השילוב‪ ,‬מעורבות סביבתית‪ ,‬העברת הידע‬ ‫והמיומנויות‪ ,‬העברה חיובית ושלילית‪ ,‬העברה קרובה ומרוחקת‪ ,‬העברה רפלקטיבית והעברה‬ ‫מתוכננת‪ ,‬הגדלת הסיכויים שידע יועבר‪ ,‬גישת היסוד המארגן בהוראה אינטגרטיבית ביחס לגישת‬ ‫מבנה הדעת בהוראה דיסציפלינארית‪ ,‬יסודות מארגנים – מושגים מדעיים ומיומנויות כיסודות‬ ‫מארגנים‪ ,‬מיקוד סביב תהליכים‪ ,‬הנושא האינטגרטיבי‪ :‬שילובם של תכנים במדע ותהליכים‬ ‫טכנולוגיים בפיתרון של בעיה המעסיקה את החברה‪ ,‬מדע ‪ -‬טכנולוגיה – חברה (‪ )STS‬ואוריינות‬ ‫מדעית (‪ ,)scientific literacy‬שפת המדע ושפת היום יום – הקשר והניגודים ביניהן‪ ,‬מונחים‬ ‫המבטאים מושגים שונים בתחומי דעת שונים‪ ,‬הצרכים הפיזיים להוראת "מדע בחברה‬ ‫טכנולוגית"‪.‬‬ ‫חטיבה ד‪ :1‬לימודי הרחבה במתמטיקה ליסודי‬ ‫תורת הקבוצות – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫מושג הקבוצה מהוה אבן יסוד של המתמטיקה המודרנית‪ .‬ההתייחסות אל תורת הקבוצות כבסיס‬ ‫למתמטיקה מרחיבה את המקצוע מעבר לעולם המספרים לעולם של חשיבה לוגית מסודרת‬ ‫והסקת מסקנות בעזרת כלי הוכחה מסודרים‪ .‬בתום הקורס מצופה שהלומדים יכירו את‬ ‫המושגים הבסיסיים של תורת הקבוצות ויוכלו להוכיח טענות הקשורות בתורת הקבוצות‬ ‫האלמנטרית‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬מושגים ראשונים – קבוצות ואיבריהן‪ ,‬האינדוקציה המתמטית‪ ,‬פעולות על‬ ‫קבוצות‪ ,‬יחסים בקבוצות‪ ,‬יחס השקילות‪ ,‬יחסי סדר‪ ,‬פונקציות‪ ,‬עוצמות של קבוצות‪ ,‬קבוצות‬ ‫אינסופיות שונות‪ ,‬משפט קנטור – ברנשטיין ומבוא לתורת הקבוצות האקסיומטית‪.‬‬ ‫תורת המספרים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫תורת המספרים עוסקת בתכונות שונות של המספרים הטבעיים‪ .‬מטרת הקורס להכיר ללומדים‬ ‫את ההתפתחויות המרכזיות בחקר תורת המספרים ולפתח התמודדות עם שאלות בסיסיות‬ ‫בתורה זו‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬חזרה ‪ -‬החשבון המודולרי‪ .‬המשפט הקטן של פרמה‪ ,‬משפט וילסון‪ .‬הפונקציות ‪‬‬ ‫ו‪ .  -‬נוסחת ההיפוך של מביוס‪ .‬פונקציית אוילר ומשפט אוילר‪ .‬מספרים ראשוניים מיוחדים‪,‬‬ ‫מספרי מרסן‪ .‬שורשים פרימיטיביים ואינדקסים‪ .‬כלל ההדדיות הריבועית‪ .‬הסמל של לז'נדר‬ ‫ותכונותיו‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מבנים אלגבריים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס נועד לערוך הכרות עם האלגברה המופשטת ושיטות החשיבה האלגברית‪ .‬הקורס יעסוק‬ ‫במבנים אלגבריים יסודיים‪ ,‬בשדות ובעיקר בחבורות‪ .‬מטרת הקורס היא לפתח אצל הלומד‬ ‫יכולות בזיהוי מבנים אלגבריים‪ ,‬בהוכחת תכונותיהם ובשימוש בהם; בעיקר‪ ,‬חבורות ושדות‪.‬‬ ‫נושאי הקורס ‪ :‬פעולות בינאריות‪ ,‬קיבוציות וחילופיות‪ ,‬איבר יחידה ואיבר הופכי‪ ,‬הגדרת חבורה‬ ‫ודוגמאות‪ ,‬תת חבורות‪ ,‬חבורות ציקליות‪ ,‬חבורת התמורות‪ ,‬חבורת השלמים מודולו ‪ n‬ושדה‬ ‫השלמים מודולו ‪.p‬‬ ‫נושאים בגיאומטריה של המישור – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫גי אומטריה הפכה לאחד מנושאי הלימוד הבעייתיים במתמטיקה‪ .‬לעיתים קרובות נלמדת‬ ‫הגיאומטריה ברמת המשפטים הבסיסיים בלבד‪ .‬קורס זה מבקש להקנות הבנה מעמיקה‬ ‫ומופשטת יותר של הגיאומטריה‪ .‬מטרת הקורס היא להרחיב את ההבנה במושגים הגיאומטריים;‬ ‫אקסיומה‪-‬משפט‪-‬הוכחה‪ ,‬הקשר בין גיאומטריה לטריגונומטריה‪ ,‬וכן הרחבת התפיסה‬ ‫הגיאומטרית‪ .‬תפיסה זו מוקנית על ידי הסתכלות על הצורה הגיאומטרית כמכלול‪ ,‬והבנת‬ ‫הקשרים בין חלקיה‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬אקסיומה‪-‬משפט‪-‬הוכחה‪ ,‬ביסוס אקסיומטי של גיאומטריית המישור‪ ,‬בעיות בניה‪,‬‬ ‫כדרך להרחבת התפיסה הגיאומטרית והמושג המתמטי של יחס‪.‬‬ ‫תורת הגרפים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫לתורת הגרפים נגיעה במגוון של תחומים כמו מדעי המחשב‪ ,‬תורת המשחקים וכלכלה‪ .‬מטרות‬ ‫הקורס הם‪ :‬הרחבת תחום הידע המתמטי‪ ,‬שימוש בגרפים לפתרון בעיות שונות ובניית יחידות‬ ‫הוראה קצרות המתאימות להעשרת תלמידי כיתות ה‪-‬ו‪.‬‬ ‫נושאי הקורס ‪ :‬הגדרות ומושגי יסוד‪ :‬גרף‪ ,‬קשיר ולא קשיר‪ ,‬עצים‪ ,‬רשתות‪ .‬מושגים בסיסים‬ ‫בקומבינטוריקה ; מסילות ומעגלים בגרפים‪ :‬בעיית "גשרי קניגסבוך"‪ ,‬שרטוט גרף במשיחת‬ ‫עיפרון יחידנית‪ ,‬גרף אוילר‪ ,‬מסילת המילטון‪ ,‬המסלול הקצר ביותר בגרף – דיאקסטרה‪ ; .‬עצים‪:‬‬ ‫צלעות מפרידות‪ ,‬עץ פורש‪ ,‬עץ פורש מינימאלי‪ ,‬עץ דו צדדי; מפות‪ :‬הגדרה‪ ,‬בעיית ‪-4‬הצבעים‪.‬‬ ‫הסתברות – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫תורת ההסתברות מעניקה כלים קוגניטיביים להתמודדות עם מצבי אי‪-‬ודאות‪ .‬מטרות הקורס‬ ‫הם‪ :‬פיתוח חשיבה קומבינטורית והסתברותית והקניית הרגלי עבודה שיטתית‪ ,‬הכרת יסודות‬ ‫תו רת ההסתברות ושימושיהם במדע ובחברה והקניית הידע לחשב הסתברות למאורעות‪ ,‬להציג‬ ‫מודל אכסיומטי להסתברות ולתת לו פירושים שונים והבנת הקשר בין הסתברות לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬הגדרות ומושגי יסוד‪ :‬מרחב ההסתברות‪ ,‬מדגם‪ ,‬הסתברויות פשוטות‪ ,‬מאורעות‬ ‫תלויים ובלתי תלויים‪ ,‬הקשר בין הסתברות לסטטיסטיקה ; חישוב הסתברויות‪ :‬מאורעות בלתי‬ ‫תלויים‪ ,‬נוסחאות הכפל‪ ,‬החיבור‪ ,‬והמשלים‪ ,‬מאורעות תלויים‪ .‬נוסחת בייס‪ ,‬נוסחת ההסתברות‬ ‫השלמה; הסתברות מיוחדות‪ :‬מושגים בסיסים בקומבינטוריקה‪ ,‬משולש הסתברויות‪ ,‬אומדן‬ ‫‪9‬‬ ‫הסתברויות על סמך תצפיות וניסויים‪ ,‬משתנה מקרי בדיד‪ :‬משתנה חד ודו‪-‬ממדי‪ ,‬התפלגויות חד‪-‬‬ ‫ממדיות מיוחדות‪ ,‬התפלגות גיאומטרית בינומית‪ ,‬פואסון‪ ,‬היפרגאומטרי‪.‬‬ ‫מתמטיקה בכל – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫כמעט בכל תחום דעת נמצא פן מתמטי‪ .‬מטרות הקורס הם להקנות ידע על יישומים מתמטיים‬ ‫בתחומים מגוונים ולהעמיק את היכולת להבחין בהיבטים המתמטיים בחיי היום יום‬ ‫ובדיסציפלינות שונות‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬מתמטיקה באומנות – יחס הזהב‪ .‬פרספקטיבה‪ .‬התמונות של אשר‪ .‬צורות‬ ‫גיאומטריות באומנות ערבית; מתמטיקה במוסיקה – אנליזת פוריה‪ .‬הרמוניה והסולם הכרומטי ;‬ ‫מתמטיקה בספרות – זיהוי מחברים על ידי אנליזה סטטיסטית של טקסט ; מתמטיקה‬ ‫בארכיאולוגיה – תיארוך פחמן ‪ 14‬ודעיכה מעריכית‪ .‬דנדרוכרונולוגיה; המתמטיקה של משחקי‬ ‫חשיבה – אנליזה של מבחר משחקים‪ ,‬מסוליטייר (עם פינים) עד סודוקו; המתמטיקה של מזג‬ ‫האוויר – הסבר קצר על התהליך הנומרי של חיזוי מזג האוויר‪ .‬אנליזה של נתוני מזג האוויר‪ .‬האם‬ ‫ניתן לקבוע שכדור הארץ מתחמם?; מתמטיקה בכלכלה ופיננסים – תחשיבי ביטוח‪ ,‬פנסיות‬ ‫ומשכנתאות; מתמטיקה בתנ"ך‪ -‬מידות‪ ,‬משקלות וזמן במקרא‪ .‬הסטטיסטיקה של שבטי ישראל‪.‬‬ ‫מספרים מרוכבים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס עורך היכרות עם עולם המספר ים המרוכבים עם דגש על ההיבטים הגיאומטריים השונים‪.‬‬ ‫מטרות הקורס הם‪ :‬לפתוח בפני התלמידים את עולם המספרים המרוכבים ובאמצעותו להבין‬ ‫ולשכלל את צורות התפיסה המתמטית השונה שלנו וללמוד גיאומטריה באמצעות מספרים‬ ‫מרוכבים‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬המספרים הממשיים – מבוא; שדות והרחבה של שדות; המספרים המרוכבים;‬ ‫הצגה גיאומטרית של המספרים המרוכבים; הצגה טריגונומטרית של מספר מרוכב ונוסחת דה‪-‬‬ ‫מואבר; טרנספורמציית מביוס והספירה של רימן; שימושים של מספרים מרוכבים בתחומים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ‪ – 2‬שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫מטרת הקורס להעמיק את הידע באנליזה מתמטית ולהכיר יישומים של החשבון הדיפרנציאלי‬ ‫והאינטגראלי‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬פונקציות לוגריתמיות‪ ,‬מעריכיות‪ ,‬טריגונומטריות הפוכות והיפרבוליות‪.‬‬ ‫הגדרותיהן‪ ,‬הנגזרות והאינטגרלים שלהן; משוואות דיפרנציאליות‪ :‬גידול ודעיכה‪ ,‬הפרדת‬ ‫משתנים‪ ,‬המשוואה הליניארית מסדר ראשון‪ ,‬שיטת אויילר לפתרון נומרי; סדרות אינסופיות‪:‬‬ ‫התכנסות והתבדרות‪ ,‬מבחני התכנסות בסיסיים‪ ,‬טורי חזקות‪ ,‬טורי טיילור ומקלורין‪ ,‬התכנסותם‬ ‫ושימושיהם (לדוגמה‪ ,‬בבניית קירובים פולינומים); חתכי חרוט‪ :‬מעגל‪ ,‬פרבולה‪ ,‬אליפסה‪,‬‬ ‫והיפרבולה – תכונותיהם הגיאומטריות‪ .‬מיון משוואות ריבועיות‪ .‬סימטריה – הזזות וסיבובים‪.‬‬ ‫הצגת חתכי חרוט בקואורדינאטות קוטביות‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫נושאים בגיאומטרית המרחב – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫מטרות הקורס הם העמקת הידע בגיאומטריה מרחבית‪ ,‬פיתוח הראיה והמחשבה המרחבית‪,‬‬ ‫שימוש בכלים מגיאומטריה ווקטורית לחישובים תלת‪-‬מימדיים‪ ,‬הבנת קשרים בין גופים תלת‪-‬‬ ‫מימדיים על ידי תורת הטרנספורמציות והקניית ידע בסיסי בגיאומטריה ספירית‪ ,‬עם דגש על‬ ‫ההבדלים ביחס לגיאומטריה אוקלידית‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬גיאומטריה ווקטורית‪ :‬מהו ווקטור ומהו סקלר? סכום של ווקטורים‪ ,‬כפל על ידי‬ ‫סקלר‪ ,‬אורך‪ ,‬חוק המ שולש‪ .‬מכפלה פנימית‪ ,‬מכפלה ווקטורית‪ ,‬מכפלה משולשת‪ .‬שימושים‬ ‫והתמודדות עם בעיות בגי אומטרית המרחב עם ישרים‪ ,‬מישורים‪ ,‬מקבילונים‪ ,‬מנסרות ופירמידות‪.‬‬ ‫טרנספורמציות במרחב‪ :‬העתקות ליניאריות ‪ -‬סיבובים‪ ,‬שיקופים‪ ,‬הטיות ומתיחות ‪ -‬משמעותם‬ ‫הגיאומטרית‪ ,‬הצגתם על ידי מטריצות‪ ,‬הרכבתם והפיכתם‪ .‬הזזות והעתקות אפיניות‪.‬‬ ‫טרנספורמציות לא‪-‬ליניאריות ‪ -‬הטלות משלושה מימדים לשניים‪ ,‬פרספקטיבה‪.‬‬ ‫גיאומטריה ספירית‪ :‬קווים גיאודזיים בספירה‪ ,‬משולש ספירי‪ ,‬השטח של משולש ספירי‪ ,‬חוק‬ ‫הסינוסים וחוק הקוסינוסים הספיריים‪ .‬דיון באקסיומות של הגיאומטריה על הספירה‪.‬‬ ‫חטיבה ד‪ :2‬לימודי הרחבה במדעים ובטכנולוגיה‬ ‫מהיווצרות היקום ליצורים חיים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס עוסק בשאלות מהותיות הנוגעות בהתפתחות היקום ויצירת כדור הארץ‪ ,‬בקשר שבין‬ ‫כוכבים ופלנטות ליצירה ולהתפתחות של חיים‪ .‬מטרות הקורס הן‪ :‬הבנת מושגים‬ ‫באסטרופ יסיקה‪ ,‬קוסמוכימיה ומדעי כדור הארץ‪ ,‬הכרת תיאוריות חדשניות בנושא היקום‪ ,‬יצירת‬ ‫כדור הארץ והתפתחות החיים ופיתוח חשיבה מערכתית תוך התמודדות עם שאלות מורכבות‪ ,‬רב‬ ‫תחומיות‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬ראשית היקום והיווצרותם של כוכבים‪ .‬מערכת השמש; האטמוספרות הפלנטריות‬ ‫ומקורות האנרגיה הפועלים עליהן; מערכות כדור הארץ במימד הזמן; תהליכים גיאו‪-‬ביוכימיים‬ ‫בכדור הארץ והיווצרות החיים; מסע חשיבתי‪ :‬מכדור הארץ לירח ובחזרה; הביוספירה ומערכות‬ ‫כדור הארץ; מקומו של האדם במערכות כדור הארץ‪.‬‬ ‫תורת האבולוציה ומחשבת ישראל – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס יעסוק בנושאים המרכזיים של תורת האבולוציה ויציב את גישת הפילוסופיה היהודית עם‬ ‫הגישה המדעית‪.‬‬ ‫נושאי הקורס ‪ :‬ההיסטוריה של החשיבה האבולוציונית‪ :‬אריסטו‪ ,‬בופון‪ ,‬למארק‪ ,‬דרווין‪ ,‬הסינתזה‬ ‫המודרנית‪" -‬ניאודרוויניזם"; עדויות לקיום האבולוציה‪ :‬שינויים לאורך הזמן‪ ,‬מאובנים‪,‬‬ ‫הומולוגיה מורפולוגית ומולקולארית; ברירה טבעית‪ :‬המודל הבסיסי על פי דרווין‪ ,‬מאפייני‬ ‫הברירה הטבעית; הכוחות המניעים באבולוציה‪ :‬מוטציות ושונות גנטית‪ ,‬מגבלות גנטיות‪,‬‬ ‫אדפטציה‪ ,‬גישות לאפיון אדפטציות‪ ,‬סלקציה‪ ,‬זיווג לא אקראי‪ ,‬מנגנוני התמיינות‪ ,‬בידוד גנטי‪,‬‬ ‫הגירה; בעיות פתוחות בתורת האבולוציה של דרווין; אבולוציה‪ ,‬דרווין והדינוזאורים בראי‬ ‫‪11‬‬ ‫התורה‪ ;.‬אנתרופולוגיה‪ ,‬ארכיאולוגיה ובריאת האדם‪.‬‬ ‫ביוכימיה ופיסיולוגיה של התזונה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫קורס זה‪ ,‬עוסק בקשריה המטבוליים והגנטיים של התזונה והשפעותיה הפיזיולוגיות‪ .‬מטרות‬ ‫הקורס הם הקניית בסיס הידע במדעי התזונה‪ ,‬מושגים ותפיסות עדכניות בתזונה וקידום חשיבה‬ ‫ביקורתית בקבלת החלטות על צריכת מזון ופיתוח הרגלי תזונה‪.‬‬ ‫נושאי הקורס ‪ :‬עקרונות התזונה‪ ,‬תוך התמקדות של השפעת הרכיבים התזונתיים על תהליכים‬ ‫מטבוליים וביוכימיים; הסינדרום המטבולי ‪ -‬שנויים מטבוליים ופיסיולוגים ‪ -‬הבסיס‬ ‫המולקולארי והביוכימי לשנויים אלו; תזונה גינומית (‪ ;)Nutrigenomics‬איתותי אינסולין ‪-‬‬ ‫השפעות תזונתיות; רקמת שומן כרקמה אנדוקרינית; הורמונים וציטוקינים; ביוגנזה ‪ -‬תהליכים‬ ‫המעורבים במטבוליזם של שומנים ופחמימות; סמינרים בנושאים עדכניים‪.‬‬ ‫סוגיות בביוטכנולוגיה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הביוטכנולוגיה כשדה רב תחומי‪ ,‬מזמנת התמודדות עם סוגיות המשלבות נושאים מתחומי דעת‬ ‫שונים‪ .‬לסוגיות אלה השלכות חברתיות‪ ,‬אתיות וסביבתיות‪ .‬מטרות הקורס הם‪ :‬הכרת יישומים‬ ‫ביוטכנולוגיים והשימושים בהם לרווחת האדם‪ ,‬טיפוח חשיבה ביקורתית בסוגיות הנוגעות‬ ‫בביוטכנולוגיה והכרת הספרות המקצועית בביוטכנולוגיה‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬הביוטכנולוגיה כמקצוע רב תחומי‪ :‬מה בין הביוטכנולוגיה לביולוגיה מולקולארית‬ ‫ולהנדסה גנטית? ביוטכנולוגיה חקלאית‪ :‬תרביות רקמה בצמחים‪ ,‬הנדסה גנטית בצמחים;‬ ‫ביוטכנולוגיה ברפואה‪ :‬שבבי דנ"א‪ ,‬תרביות תאים‪ ,‬מחלות גנטיות; ביוטכנולוגיה סביבתית‪:‬‬ ‫טיהור מים ושפכים‪ ,‬ניצול ונטרול רעלים באמצעות מיקרואורגניזמים‪.‬‬ ‫נושאים נבחרים בביולוגיה מולקולארית – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס יעסוק בבעיות עכשוויות של הביולוגיה המולקולארית כמו חשיפה לעולם החדש של הרנ"א‬ ‫והתפתחות התובנות בבקרת הביטוי הגנטי‪ .‬מטרות הקורס הם‪ :‬הרחבת הדעת בנושאים‬ ‫מתקדמים בביולוגיה מולקולארית‪ ,‬הכרת הקשרים בין ביולוגיה מולקולארית‪ ,‬ההנדסה הגנטית‬ ‫והביוטכנולוגיה‪ ,‬איתור‪ ,‬ניתוח והצגה של מאמרים נבחרים בביולוגיה מולקולארית‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬בקרת התבטאות הגנום; השתקת גנים בנמטודות וביונקים; מיקרו רנ"א ותפקידם‬ ‫בבקרת ביטוי גנים; גישות חדשניות בקשרי רנ"א – חלבון‪ :‬היבטים נוספים על תפקידי רנ"א;‬ ‫טרנספוזונים בפרוקריוטים ובאוקריוטים; מנגנוני תיקון של נזקי דנ"א‪ :‬טופואיזמראזות‪.‬‬ ‫כוחות ותנועה בטבע – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס עוסק ב כוחות הפועלים בטבע ובאים לידי ביטוי בחיי היום‪-‬יום תוך דגש על עקרונות חוקי‬ ‫האופטיקה‪ ,‬חשמל‪ ,‬קינמאטיקה והתרמודינאמיקה‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬חזרה על מושגים‪ :‬חוקי ניוטון‪ ,‬אופטיקה גיאומטרית‪ ,‬חשמל ומגנטיות‪ ,‬קרינה‬ ‫וחומר; כוחות גרוויטציוניים של בעלי חיים באוויר; כוחות אווירודינמיים‪ :‬עילוי וגרר; אנטרופיה‬ ‫‪12‬‬ ‫ואנתלפיה; שינויי טמפרטורה ושינויי לחצים‪ :‬השפעתם על תנועה של גופים; עיקרון האי סדר‬ ‫וביטוייו על פני כדור הארץ; מכניקת הזורמים‪ :‬אוויררוסטטיקה‪ ,‬אנרגיה של זורמים‪ -‬חוק ברנולי;‬ ‫תנועת פלסמה בליבת כדור הארץ; השדה המגנטי של כדור הארץ‪ :‬מקורו והשפעתו; אנרגיה‬ ‫גרעינית וחשמלית‪.‬‬ ‫פיסיולוגיה של בעלי‪-‬חיים במצבי עקה – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫ההסתגלות לתנאי עקה מתבטאת בשינויים רבים בפיסיולוגיה "הנורמאלית" של בעלי חיים‪.‬‬ ‫מטרות הקורס הם‪ :‬הכרת מנגנונים פיסיולוגיים שונים המאפשרים לבעלי חיים לשרוד בתנאי‬ ‫עקה‪ ,‬הדגשת ההסתגלות לתנאי מדבר והשלכותיה הסביבתיות וקריאת מאמרים נבחרים בנושא‬ ‫הפיסיולוגיה של החיים בתנאי עקה‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬שינויים פיסיולוגים בתנאי מחסור במזון‪ .‬הפיסיולוגיה בתנאי טמפ' אוויר‬ ‫קיצוניות‪ .‬מחסור בחמצן‪ .‬מחסור במים‪ :‬פעילות פיסיולוגית בבעלי חיים‪ .‬מליחות יתר‪:‬‬ ‫פיסיולוגיה בדגים‪ ,‬יונקים ועופות‪.‬‬ ‫הקרקע כבית גידול לצמחים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס עוסק בקשרים שבין הצמח לבין הקרקע והמים‪ .‬בקורס יובהר הרצף הקושר בין סביבת‬ ‫הקרקע לבין תהליכי קליט ת המים ויסודות המזון על ידי מערכת השורשים של הצמח‪ .‬מטרת‬ ‫הקורס היא להכיר את הגורמים בקרקע הקשורים בהזנת הצמח‪ ,‬בשרידותו ובאינטראקציות בין‬ ‫השורש לגורמים ביוטיים וא‪-‬ביוטיים‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬המעבר מסלע לקרקע‪ ,‬הרכב האפר של צמחים‪ ,‬תמיסת הקרקע‪ ,‬תהליכי ספיחה‬ ‫וחילוף בין הפאזה המוצקה ותמיסת הקרקע‪ ,‬תנועת מומסים בקרקע‪ ,‬שיטות לתיאור שינויים‬ ‫במערכת שורשים בזמן ובמרחב‪ ,‬קליטת יונים‪ ,‬יסודות ומינראלים ספציפיים על ידי השורש‪,‬‬ ‫השפעת תנאי סביבה על הקליטה‪ ,‬הסביבה הביוטית בקרקע‪ ,‬אינטראקציות בין הגורמים‬ ‫הביוטיים והא‪-‬ביוטיים‪.‬‬ ‫הביולוגיה של צמחים באזורים צחיחים – שו"ת‪ ,‬בחירה‪ 2 ,‬ש"ס‬ ‫הקורס יעסוק בהתפתחות צמחים תחת תנאי עקה‪ .‬בקורס זה תועמק‬ ‫פיסיולוגיים מרמת התא עד לרמת הצמח השלם בתנאי עקה‪.‬‬ ‫הכרת תהליכים‬ ‫נושאי הקורס‪ :‬חזרה על סוגי רקמות הצמח ועל הקשר בין המבנה והתפקיד הייחודי של התאים‬ ‫השונים ; המים בגוף הצמח‪ :‬הידרוליזה‪ ,‬המסת חומרים‪ ,‬הובלת מוטמעים ויסודות מזון‪ ,‬הלחצים‬ ‫האוסמוטיים בצמח ובקרקע והשפעתם על התפתחותו של הצמח‪ ; .‬גורמי סביבה המשפיעים על‬ ‫הפוטוסינטזה‪ :‬אור‪ ,‬ריכוז ‪ ,CO2‬אקלים והשפעתם של שינויים בגורמים אלו על תהליכי‬ ‫הפוטוסינתזה; הגורמים המשפיעים על קצב הגידול של הצמח‪ :‬יסודות המזון המים והאקלים‪,‬‬ ‫הקשרים ביניהם והשינויים הפיסיולוגיים המתרחשים כאשר חלים שינויים קיצוניים בגורמים‬ ‫אלו; השפעת תנאי עקה על מחזור החיים של הצמח השלם‪ :‬גידול והתפתחות‪ ,‬ריבוי‪ ,‬תמותה‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫פירוק חומר אורגני בקרקע‪ ,‬היחס בין פחמן לחנקן והקשר למאזני אנרגיה‪ ;.‬מודלים מתמטיים‬ ‫וסימולציה של צמחים תחת תנאים של עקה (בעיקר עקת מים) ‪.‬‬ ‫חטיבה ה‪ :‬עבודת גמר וסדנה מלווה‬ ‫סדנה מלווה לעבודת הגמר – סדנה‪ ,‬חובה‪ 4 ,‬ש"ס‬ ‫הסדנה תלווה את הסטודנט מתכנון עבודת הגמר ועד סיכומה בכתב‪ .‬במהלך הסדנה יערכו דיונים‬ ‫ותתאפשר חשיבה משותפת וביקורת עמיתים‪ ,‬בשני שלבים‪ .‬בשלב הראשון יציג כל לומד את נושא‬ ‫העבודה וכיצד הוא תכנן לבצעו‪ ,‬ובשלב השני יציג את התוצאות והמסקנות‪.‬‬ ‫מטרות הסדנה‪:‬‬ ‫‪ .9‬הדרכת הסטודנטים במתודיקה של עריכת עבודת גמר‪.‬‬ ‫‪ .2‬מתן מסגרת ועידוד לדיון משותף על קשיים המתעוררים בשלבים השונים של ביצוע העבודות‬ ‫ולהענקת משוב הדדי‪.‬‬ ‫‪14‬‬