‫חברות החזקה‬ ‫אוקטובר ‪2013‬‬ ‫שלומי לזר‪ ,‬עו"ד )רו"ח(‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫‪‬‬ ‫נושאים שידונו בהרצאה זו‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהי חברת החזקות?‬ ‫יתרונות כלליים בהקמת חברת החזקות‬ ‫חברת החזקות ישראלית‬ ‫דוחות מאוחדים‬ ‫חברת החזקות זרה ‪ -‬דגשים לבחירת מקום מושב החברה‬ ‫ההבחנה בין חברת החזקות פעילה ובין חברת החזקות פאסיבית‬ ‫הוצאות מימון ודמי ניהול‬ ‫ייחוס הוצאות ופסק דין בראון פישמן‬ ‫מגבלה על קיזוז הפסד הון במכירת מניות בחברות מוחזקות‬ ‫מימון דק‬ ‫חברת החזקות מהי?‬ ‫‪‬חברת החזקות פאסיבית ‪ -‬חברה המחזיקה במניות החברות‬ ‫המוחזקות לצורך גיוון תיק ההשקעות‪.‬‬ ‫‪‬חברת החזקות אקטיבית ‪ -‬חברה בעלת פעילות עסקית ענפה‬ ‫אשר מטעמים כלכליים שונים מעדיפה להקים חברות בנות‬ ‫במגזרים השונים‪.‬‬ ‫‪‬חברה אשר הוקמה במטרה לרכז ‪ /‬לרכוש החזקות בחברות‬ ‫עסקיות‪.‬‬ ‫יתרונות כלליים בהקמת חברת החזקות‬ ‫‪ ‬ריכוז תשומות ניהוליות ואחרות בחברת ההחזקות והקצאת תשומות אלו‬ ‫לחברות המוחזקות בהתאם לצורך )כ"א ניהולי; קווי אשראי וכו'(‪.‬‬ ‫‪ ‬קשרי גומלין בין החברות המוחזקות – הגדלת כח קנייה; שרשרת שיווק וכו'‪.‬‬ ‫‪ ‬השקעה מחדש של הרווחים באמצעות רכישת חברות בלא חיובם במס בגין‬ ‫חלוקת דיבידנד )סייג לעניין חברות בתחולת חוק עידוד השקעות הון(‪.‬‬ ‫‪ ‬ניצול יתרונות מס בניהול פעילות בינ"ל – ניתוב ההכנסה למדינות בעלות‬ ‫שיעורי מס נמוכים‪/‬הטבות מס )למשל באמצעות מיקום ה‪ IP -‬במדינה בה‬ ‫שיעור המס נמוך או מדינה המעניקה הטבות מס(‪.‬‬ ‫‪ ‬דיבידנד בין חברות ישראליות לא נכלל בהכנסתה החייבת של חברה‪.‬‬ ‫חברת ההחזקות הישראלית‬ ‫‪ ‬המדינה הראשונה שיצרה משטר מיסויי מועדף ל"חברות החזקות" היא הולנד‪.‬‬ ‫‪ ‬מדינות רבות הלכו בעקבות הולנד ואימצו הקלות מס החלות על "חברות החזקות"‪.‬‬ ‫‪ ‬הקלות מס אלה‪ ,‬החלות על הכנסת דיבידנד של חברת החזקות ועל מס רווח ההון‬ ‫במכירת מניות חברה מוחזקת‪ ,‬בדין הפנימי‪ ,‬נקראות "פטור השתתפות" –‬ ‫”‪.“Participation Exemption‬‬ ‫‪ ‬בשנת ‪ 2005‬אימץ גם המחוקק הישראלי את "פטור ההשתתפות" אל הדין הישראלי‪,‬‬ ‫בקובעו בפרק שלישי ‪ 2‬לפקודה את "פטור ההשתתפות" ל"חברת החזקות ישראלית"‪.‬‬ ‫‪ ‬פטור ההשתתפות מעניק הקלות מס הן לעניין הכנסתה של חברת ההחזקות והן לעניין‬ ‫בעלי מניותיה בהתקיים התנאים הקבועים בפרק שלישי ‪ 2‬לפקודה‪ .‬הקלות מס בולטות‬ ‫הן פטור ממס רווחי הון במכירת מניות חברות מוחזקות‪ ,‬פטור ממס בקבלת דיבידנד‬ ‫מחברות מוחזקות‪ ,‬ופטור ממס לעניין סוגים מסויימים של הכנסות ריבית‪ ,‬ודיבידנד‪.‬‬ ‫דוחות מס מאוחדים – חוק עידוד תעשייה מסים*‬ ‫‪ ‬יתרון מיסויי נוסף השמור לחברות החזקה הינו האפשרות להגיש דוח מאוחד לצרכי מס‬ ‫בהתאם לחוק עידוד תעשייה מסים‪ .‬ככלל‪ ,‬חברות העוסקות בפעילות יצורית תהינה‬ ‫זכאיות להגיש דוח מס מאוחד במידה ותעמודנה בתנאים הקבועים בחוק והתקנות‬ ‫מכוחו‪.‬‬ ‫‪ ‬היתרון המרכזי באפשרות להגיש דוח מס מאוחד הינה לקזז הפסדים בתוך הקבוצה‬ ‫במקרה וחלק מהחברות בקבוצה מפסידות וחלק מרוויחות לצרכי מס‪.‬‬ ‫‪ ‬ככלל‪" ,‬חברה תעשייתית" מוגדרת בסעיף ‪ 1‬לחוק כחברה תושבת ישראל‪ ,‬שמקור‬ ‫לפחות ‪ 90%‬מהכנסותיה בשנת המס ב"מפעל תעשייתי"‪" .‬מפעל תעשייתי" הוא מפעל‬ ‫בבעלות "חברה תעשייתית" שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית‪.‬‬ ‫‪ ‬לאחרונה תוקנה הגדרת "חברה תעשייתית" כך שבנוסף על הדרישות כאמור‪ ,‬על החברה‬ ‫להיות חברה "שהתאגדה בישראל" ועל המפעל התעשייתי שבבעלותה להימצא בישראל‬ ‫או באזור )כהגדרתו בסעיף ‪3‬א לפקודה*(‪.‬‬ ‫* חוק עידוד התעשייה )מיסים(‪ ,‬התשכ"ט‪")1969-‬החוק" או "חוק עידוד תעשייה מסים"(‪.‬‬ ‫דגשים לבחירת המדינה בה תוקם חברת‬ ‫ההחזקות‬ ‫‪ ‬גישה מעודדת של רשויות המס במדינת המושב של חברת ההחזקות‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור מס נמוך על הכנסות חברת ההחזקות מדיבידנד )פטור השתתפות( ודמי ניהול‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעורי ניכוי במקור נמוכים מדיבידנד וריבית‪ ,‬מהמדינות בהן נמצאות החברות‬ ‫המוחזקות אל המדינה בה נמצאת חברת ההחזקות‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ניכוי במקור נמוך מדיבידנד שתחלק חברת ההחזקות לבעלי מניותיה‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור מס רווח הון נמוך בעת מכירת מניות החברות המוחזקות )פטור השתתפות(‪.‬‬ ‫‪ ‬מערכת עניפה של אמנות למניעת מיסי כפל‪.‬‬ ‫חברת החזקות פעילה מול חברת החזקות‬ ‫פאסיבית‬ ‫‪ ‬הפסיקה קבעה מבחנים להבחנה בין פעילות עסקית של סחר בהשקעות ובין פעילות‬ ‫פאסיבית של החזקה בהשקעות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בפרשות אוגדה השקעות; טריידינג‬ ‫פלייסס* ובראון פישמן‪ :‬טיב הנכס; ההיקף הכספי; מומחיות ובקיאות; תקופת‬ ‫ההחזקה; תדירות העסקאות; ארגון הפעילות; מקור הכספים ויעודם; ומבחן הנסיבות‬ ‫המיוחדות של העסקה‪.‬‬ ‫‪ ‬בפרשת טריידינג פליסס בית‪-‬המשפט הוסיף על המבחנים המקובלים מבחן על‪,‬‬ ‫המבוסס על ההבחנה שהוצעה על‪-‬ידי פרופ' אדרעי‪ ,‬לפיה הכנסה רגילה )שוטפת( נוצרת‬ ‫כתוצאה ממהלכים פנימיים של הנישום המפיק אותה‪ ,‬תוך שימוש בהונו או בעבודתו‬ ‫ואילו רווח הון נוצר על‪-‬ידי גורמים החיצוניים לנישום‪ ,‬שאינם בשליטתו‪ ,‬כגון שינוי‬ ‫שיעור הריבית במשק; שינויים בביקוש או בהיצע ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬ההשקעות בחברת החזקות פעילה נחשבות כ"מלאי" וירידת ערך השקעות עשויה להיות‬ ‫מותרת בניכוי באופן שוטף‪.‬‬ ‫דמי ניהול והוצאות מימון‬ ‫‪ ‬ל"חברת החזקות" הכנסות מימון והכנסות שמקורן בדמי ניהול‪ .‬מן הצד השני לחברות‬ ‫המוחזקת הוצאות מימון והוצאות דמי ניהול‪.‬‬ ‫‪ ‬מצד "חברת ההחזקות"‪ ,‬ככל והכנסות אלה הינן הכנסות עסקיות‪ ,‬הן תבואנה בגדר‬ ‫סעיף ‪ (1)2‬לפקודה‪ .‬מאידך‪ ,‬הכנסות מימון שאינן הכנסות עסקיות )או אינטגרליות‬ ‫לפעילות העסקית( תבואנה בגדר סעיף ‪ (4)2‬לפקודה‪ .‬מצד החברה המוחזקת‪ ,‬אם‬ ‫הוצאות דמי הניהול והוצאות המימון הן הוצאות עסקיות‪ ,‬הן עשויות להיות מותרות‬ ‫בניכוי‪.‬‬ ‫‪ ‬במצבים בהם "חברת החזקות" מחזיקה במניותיהן של מספר חברות‪ ,‬יכולה חברת‬ ‫ההחזקות לשלב את פעילות הניהול עם פעילות של ויסות מזומנים‪ .‬כך‪ ,‬חברת החזקות‬ ‫יכולה לקבל לידיה את הכנסות החברות המוחזקות‪ ,‬אם בצורת דיבידנד )שעשוי‬ ‫במקרים רבים להיות פטור ממס( ואם בצורת הלוואה‪ .‬את יתרת המזומנים עשויה‬ ‫חברת ההחזקות להלוות לחברות מוחזקות אחרות‪ ,‬הנזקקות למימון‪.‬‬ ‫דמי ניהול והוצאות מימון‬ ‫‪ ‬במידה ולחברת ההחזקות הוצאות מימון ‪ -‬אין כל מניעה לניכוי הוצאות המימון כנגד‬ ‫הכנסות אשר מקורן בסעיף ‪ (4)2‬לפקודה‪.‬‬ ‫‪ ‬דמי ניהול הינם‪ ,‬ככלל‪ ,‬הכנסה עסקית‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ (1)2‬לפקודה‪ ,‬ומוטל עליהם מס‬ ‫בשיעורים הקבועים בסעיף ‪126‬לפקודה‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬תשלום דמי הניהול עשוי להוות‬ ‫מכשיר לצמצום חבות המס במסגרת קבוצת החברות‪ ,‬ויש צורך לבחון מתי הוצאה זו‬ ‫תותר בניכוי ומתי לא‪.‬‬ ‫‪ ‬מבחינה עקרונית אין מניעה מלהתיר את תשלום דמי‪-‬הניהול בניכוי‪ ,‬ובלבד שמדובר‬ ‫בעסקה אמתית וסבירה )עניין אבנעל*(‪.‬‬ ‫‪ ‬תנאים נוספים לשם התרת ההוצאה בניכוי נקבעו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בעניין תחנת שירותי רכב‬ ‫רוממה**‪) :‬א( הוכחה כי עסקת הניהול היא עסקה אמתית‪ ,‬הנובעת מצורך אמתי של‬ ‫הנישומה בשירותי ניהול; )ב( רציונל כלכלי העומד בבסיס העסקה; )ג( הצגת מסמכים‬ ‫ותיעוד להוכחת תנאי העסקה; ו‪) -‬ד( הוכחת סבירות היקף ההוצאה ועמידתה‬ ‫בפרופורציה ראויה לעומת השירות שניתן‪ .‬רצוי לערוך הסכם בכתב ומראש – לפני‬ ‫תחילת מתן השירותים ולהעביר את דמי הניהול באופן שוטף ולא בדיעבד בסוף השנה‪.‬‬ ‫* ע"א ‪ 761/77‬אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' פשמ"ג‪ ,‬פ"ד לב)‪.494 (2‬‬ ‫** עמ"ה ‪ 240/01‬תחנת שירותי רכב רוממה נ' פקיד שומה חיפה‪ ,‬מיסים יז‪ 5/‬ה‪291-‬‬ ‫ייחוס הוצאות‬ ‫‪ ‬אחת ההגבלות הקיימות לניכוי הוצאות קבועה בסעיף ‪)18‬ג( לפקודה‪ ,‬הקובע‪ ,‬כי כאשר‬ ‫הכנסת הנישום כוללת "הכנסה מועדפת" )הכנסה שלגביה נקבע שיעור מס מיוחד או‬ ‫הכנסה פטורה(‪ ,‬יותרו בניכוי ההוצאות שבהן עמד הנישום לייצור ההכנסה המועדפת‪,‬‬ ‫רק כנגד אותה הכנסה‪.‬‬ ‫‪ ‬כאשר אי‪-‬אפשר לייחס במדויק את ההוצאות לסוגים השונים של ההכנסות‪" ,‬ינוכה‬ ‫כנגד ההכנסה המועדפת חלק יחסי מן ההוצאות שבהן עמד בייצור כלל הכנסתו‪ ,‬כיחס‬ ‫ההכנסה המועדפת לכלל הכנסתו"‪.‬‬ ‫‪ ‬גם בתוך קבוצת "ההכנסות המועדפות" אין לערב הכנסות‪ ,‬השונות אלו מאלו בשיעורי‬ ‫המס המוטלים עליהן‪.‬‬ ‫עניין בראון פישמן תקשורת*‬ ‫העובדות‬ ‫‪ ‬בשנים ‪ 1999-2007‬החזיקה הנישומה במניות של ידיעות אחרונות בע"מ וחברות קשורות נוספות‪.‬‬ ‫הנישומה מימנה חלק מעלות רכישת המניות באמצעות הלוואות‪.‬‬ ‫‪ ‬בדיווחיה לשנות המס שבערעור דרשה הנישומה בניכוי את הוצאות המימון בגין ההלוואות‬ ‫ששימשו לרכישת המניות‪.‬‬ ‫‪ ‬פקיד השומה קבע כי על סמך סעיף ‪)18‬ג( לפקודה‪ ,‬יש לייחס חלק מההוצאות לעיל להכנסות‬ ‫מדיבידנד שקיבלה הנישומה מהחברות שהוחזקו על ידה‪ .‬בנוסף‪ ,‬קבע פקיד השומה כי ההשקעה‬ ‫בחברות המוחזקות לא הגיעה לכדי עסק‪.‬‬ ‫* עמ"ה ‪ + 1059/05‬עמ"ה ‪ + 1285/08‬עמ"ה ‪ ,1305/09‬בראון‪-‬פישמן תקשורת בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים‪ .‬מיסים כז‪ ,1/‬ה‪.(2013) 110-‬‬ ‫עניין בראון פישמן תקשורת‬ ‫הסוגיות שבמחלוקת‬ ‫‪ ‬האם פעילותה של הנישומה הגיעה לכדי עסק?‬ ‫‪ ‬האם יש לראות בדיבידנד בינחברתי כ"הכנסה מועדפת" לעניין סעיף ‪)18‬ג( לפקודה )לחלופין‪,‬‬ ‫האם יש לראות בדיבידנד בינחברתי כסכום שאינו בבסיס המס או כהכנסה פטורה(?‬ ‫טענות הנישומה‬ ‫‪ ‬ההשקעה בוצעה במסגרת "עסק" או "עסקת אקראי" נוכח המעורבות האינטנסיבית של‬ ‫הנישומה בענייני ידיעות אחרונות והכוונה לממש את ההשקעה ברווח לאחר ההשבחה‪.‬‬ ‫‪ ‬אין להחיל את סעיף ‪)18‬ג( לפקודה* ואין לייחס את הוצאות המימון להכנסה מדיבידנד שכן אין‬ ‫מדובר ב"הכנסה מועדפת" אלא בסכום אשר אינו בבסיס המס‪.‬‬ ‫* "כללה הכנסתו של אדם הכנסה שלגביה נקבע שיעור מס מיוחד או שהיא פטורה ממס )להלן ‪ -‬הכנסה מועדפת(‪ ,‬ההוצאות‬ ‫שבהן עמד אותו אדם לשם השגת ההכנסה המועדפת יותרו לניכוי לפי סעיף ‪ 17‬רק כנגד הכנסה זו; לא ניתן לקבוע את‬ ‫ההוצאות כאמור‪ ,‬ינוכה כנגד ההכנסה המועדפת חלק יחסי מן ההוצאות שבהן עמד בייצור כלל הכנסתו‪ ,‬כיחס ההכנסה‬ ‫המועדפת לכלל הכנסתו; אך רשאי שר האוצר להורות על אופן חלוקה אחר של ההוצאות אם ראה לעשות כן לפי הנסיבות‪".‬‬ ‫עניין בראון פישמן תקשורת‬ ‫האם פעילותה של הנישומה הגיעה לכדי "עסק"?‬ ‫‪ ‬בית‪-‬המשפט החיל את המבחנים אשר נקבעו בפרשת מגיד‪ ,‬וקבע כי פעילותה של הנישומה לא‬ ‫הגיעה לכדי עסק‪.‬‬ ‫‪ ‬נימוקיו העיקריים של בית‪-‬המשפט היו כי לנישומה לא היה מנגנון עסקי והיא לא העסיקה‬ ‫עובדים‪ ,‬החזיקה משרדים וכו'; הנישומה מחזיקה בחלק מהמניות כ‪ 30 -‬שנה וכ‪ 10 -‬שנים ביתר‬ ‫המניות‪ ,‬תקופות זמן ממושכות אשר מצביעות על החזקה בעלת אופי הוני; על אף שהיה בכוונת‬ ‫הנישומה להפוך לקבוצת תקשורת מובילה‪ ,‬כוונותיה לא התממשו בפועל ואף נמנע מהנישומה‬ ‫להתערב בניהול השוטף של ידיעות אחרונות‪.‬‬ ‫האם יש לסווג הכנסה מדיבידנד בינחברתי כ"הכנסה מועדפת" לעניין סעיף ‪)18‬ג( לפקודה?‬ ‫‪ ‬הנישומה טענה שדיבידנד בין חברתי אינו בא בבסיס המס )"לא תיכלל" לפי לשון סעיף ‪)126‬ב(‬ ‫לפקודה( ולכן הוא אינו נחשב הכנסה מועדפת‪ .‬פקיד השומה טען שמדובר בהכנסה פטורה‪ .‬בית‪-‬‬ ‫המשפט אימץ את הפסיקה בעניין כלל חברה להשקעות בישראל בע"מ* לפיה דינה של הכנסה‬ ‫מדיבידנד בינחברתי כדין הכנסה פטורה לעניין סעיף ‪)18‬ג( לפקודה‪ .‬על פסק הדין הוגש ערעור‬ ‫לבית המשפט העליון‪.‬‬ ‫* ע"א ‪ 635/68‬פקיד השומה למפעלים גדולים נ' כלל חברה להשקעות בישראל בע"מ פד"א ב‪ ,‬עמ' ‪.255‬‬ ‫הגבלה על קיזוז הפסד הון במכירת מניות‬ ‫‪ ‬בפסק הדין בעניין סגנון שירותי תקשוב* נקבע כי בעסקת מכירת מניות בהפסד לאחר‬ ‫חלוקת דיבידנד לא היה טעם מסחרי‪ ,‬וכי מדובר בעסקה מלאכותית‪.‬‬ ‫‪ ‬בשנת ‪ 2003‬הוסיף המחוקק את סעיף ‪94‬ג לפקודה בתיקון מבהיר‪ ,‬הקובע כי בהפסד הון‬ ‫שנוצר לחבר‪-‬בני‪-‬אדם עקב מכירת מניה‪ ,‬יופחת מסכום ההפסד סכום הדיבידנד שקיבל‬ ‫חבר בני האדם בקשר למניה במשך תקופה של ‪ 24‬החודשים שקדמו למכירה‪.‬‬ ‫‪ ‬הסעיף לא יחול לעניין דיבידנד ששולם עליו מס בישראל בשיעור של ‪ 15%‬או יותר‪.‬‬ ‫* ע"א ‪ 2965/08‬סגנון שרותי תקשוב בע"מ נ' פקיד שומה פתח תקווה‪ ,‬מיסים כה‪ 4/‬ה‪.182-‬‬ ‫מימון דק‬ ‫‪ ‬אחד הכלים לתכנון חבות המס בחברות החזקה הוא באמצעות האפשרות להסיט‬ ‫הכנסות מחברה לחברה על ידי חיובי ריבית‪.‬‬ ‫‪ ‬על מנת להתמודד עם התופעה האמורה נקבעו בעולם כללי המימון הדק‪ .‬מדינות שונות‬ ‫בחרו להתמודד עם התופעה באופן שונה‪ ,‬כך שכללי המימון הדק אינם זהים בכל מקום‪.‬‬ ‫‪ ‬בישראל לא נקבעו כללי מימון דק‪ ,‬אולם אם "חברת החזקות" תושבת ישראל מחזיקה‬ ‫במניות חברות מוחזקות‪ ,‬שמקום מושבן במדינה בה קיימים כללי מימון דק‪ ,‬עשויה‬ ‫להיות מגבלה על ניכוי הוצאות המימון‪ ,‬ככל והחברה המוחזקת לא תעמוד בכללי‬ ‫המימון הדק‪.‬‬ ‫‪ ‬כמו כן‪" ,‬חברת החזקות" תושבת ישראל תהא כפופה לסעיף ‪85‬א לפקודה והתקנות‬ ‫שהותקנו מכוחו‪ ,‬המעניקים לפקיד השומה סמכות להתערב במחירי ההעברה אם אלה‬ ‫אינם משקפים את שווי השוק של המוצר או השירות‪.‬‬ ‫סוגיות מס ערך מוסף בחברות החזקה‬ ‫‪ ‬חברת החזקות המחזיקה בחברות בנות זרות הפועלות מחוץ לישראל‪ ,‬והמעניקה להן‬ ‫שירותים‪ ,‬עשויה להיות כפופה למגבלה בקיזוז מס תשומות בטענה לפיה התשומות לא‬ ‫שימשו לעסקה חייבת במע"מ אלא משויכות לפעילות הקבוצה בחו"ל‪.‬‬ ‫‪ ‬הטענה הובאה לדיון בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין גזית גלוב‪ .‬באותו עניין‪,‬‬ ‫הקבוצה עסקה בפיתוח וניהול נכסים מניבים – בעיקר בחו"ל‪ ,‬בעוד הנישומה עצמה‬ ‫)חברת גזית גלוב בע"מ( העניקה שירותים שונים לחברות הבנות בחו"ל כגון יעוץ‪ ,‬מימון‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫‪ ‬בשומה שהוצאה לנישומה על ידי רשויות מע"מ‪ ,‬נטען כי היות ועיקר פעילותה של‬ ‫הקבוצה מתרכזת בחו"ל‪ ,‬הרי שהתשומות שנדרשו בניכוי לא שימשו לעסקה חייבת‪ ,‬ויש‬ ‫להתיר בניכוי רק את התשומות המשויכות לפעילות הקבוצה בישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬בית המשפט קיבל את עמדתו של המשיב‪ ,‬וקבע כי רק ‪ 25%‬מהתשומות יותרו בניכוי‬ ‫)רק התשומות ששימשו לפעילות בישראל(‪ .‬בערעור לעליון הושגה פשרה מבלי שרשויות‬ ‫המס שינו את עמדתן העקרונית בסוגיה‪.‬‬ ‫* ע"ש ‪ 1150/06‬גזית גלוב בע"מ נ' מע"מ גוש דן‪ .‬מיסים כג‪) 1/‬פברואר ‪ (2009‬ה‪.31-‬‬ ‫סוף‬ ‫תודה על ההקשבה‬