‫בגרות באזרחות‬ ‫סיכום ממוקד‬ ‫מועד קיץ תשע"ג ‪3102‬‬ ‫רשימת מפורטת של נושאים שיש ללמוד לבגרות בקיץ זה‪.‬‬ ‫סיכומים של כל החומר לבגרות על פי תוכנית הלימודים והמיקוד‪.‬‬ ‫תרשימים של החומר לבגרות‪.‬‬ ‫מאגר שאלות בגרות לתרגול‪.‬‬ ‫תשובות לדוגמה‪.‬‬ ‫מבנה הבגרות ומבנה תשובה לשאלת בגרות באזרחות‪ ,‬הסבר על מילות‬ ‫המטלה‪.‬‬ ‫רשימת מילות קוד בשאלות הבגרות וחיבור למושגים הנכונים בחומר‬ ‫הנלמד‪.‬‬ ‫רשימת מושגים שעלולים להופיע בבגרות בכמה שמות שונים‪.‬‬ ‫הסבר על שאלות טיעון‪ ,‬תשובה לדוגמה‪ ,‬מאגר שאלות טיעון‪.‬‬ ‫טיפים על הכנה אפקטיבית למבחנים‪.‬‬ ‫כתבה‪ :‬סיגל וייס‬ ‫‪1‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫חומר לבגרות על פי המיקוד לקיץ תשע"ג‬ ‫מבנה מבחן הבגרות באזרחות‬ ‫מבנה שאלה ותשובה בבגרות באזרחות‬ ‫מילות קוד‬ ‫מונחים כפולים‬ ‫מבוא‬ ‫הכרזת העצמאות של מדינת ישראל‬ ‫פרק א‪ :‬מהי מדינה יהודית‬ ‫לאום ומדינת לאום‬ ‫השקפות וגישות לאופייה של מדינת ישראל‬ ‫מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‬ ‫המיעוטים בישראל‬ ‫פרק ב‪ :‬מהי מדינה דמוקרטית‬ ‫הרעיון הדמוקרטי‬ ‫גישות כלכליות חברתיות במדינה דמוקרטית‬ ‫מדינת רווחה‬ ‫עקרון שלטון העם‬ ‫עקרון הפלורליזם‬ ‫עקרון זכויות האדם והאזרח‬ ‫עקרון הגבלת השלטון‬ ‫עקרון שלטון החוק‬ ‫פרק ג‪ :‬משטר ופוליטיקה במדינת ישראל‬ ‫חוק השבות והאזרחות‬ ‫השסע הדתי‬ ‫הרשות המחוקקת – הכנסת‬ ‫הרשות המבצעת – הממשלה‬ ‫הרשות השופטת – בתי המשפט‬ ‫שאלת טיעון‬ ‫איך נצליח בבגרות באזרחות – טיפים ללמידה אפקטיבית‬ ‫‪2‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪3-7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪01-11‬‬ ‫‪03-19‬‬ ‫‪31-38‬‬ ‫‪39-64‬‬ ‫‪67-69‬‬ ‫‪01-04‬‬ ‫‪07-41‬‬ ‫‪43-46‬‬ ‫‪40-49‬‬ ‫‪71-70‬‬ ‫‪71-86‬‬ ‫‪80-91‬‬ ‫‪93-98‬‬ ‫‪99-019‬‬ ‫‪001-013‬‬ ‫‪016-019‬‬ ‫‪031-034‬‬ ‫‪037-061‬‬ ‫‪060-060‬‬ ‫‪064‬‬ ‫חומר לבגרות באזרחות על פי מיקוד קיץ תשע"ג‬ ‫מה צריך ללמוד ולא ירד במיקוד‪:‬‬ ‫*מודגש באפור – יש עדכון של החומר‪ ,‬השונה מהתוכן שנלמד בעמקים תבור במהלך השנה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מבוא‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכרזת העצמאות‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ‬הרקע ההיסטורי‪ :‬לזכור הצדקה היסטורית‪ ,‬הצדקה משפטית\בין לאומית ‪ ,‬הצדקה מוסרית והצדקה‬ ‫טבעית‪.‬‬ ‫‪ ‬החלק המעשי‪ :‬הכרזה על הקמת המדינה ומוסדותיה‪.‬‬ ‫‪ ‬ארבע קריאות לשיתוף פעולה‪.‬‬ ‫‪ ‬שני עקרונות של מדינה יהודית‪.‬‬ ‫‪ ‬שני עקרונות של מדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ ‬מעמדם של המיעוטים על פי ההכרזה‬ ‫‪ ‬מתחים הנובעים מן ההכרזה‬ ‫ב‪ .‬מהי מדינה יהודית‪:‬‬ ‫‪ .2‬לאום ומדינת לאום‪:‬‬ ‫‪ ‬חמישה תנאים הכרחיים לקיום מדינה ריבונית‪.‬‬ ‫‪ ‬המושגים לאומיות‪ ,‬קבוצה אתנית‪ ,‬לאום‪ ,‬הגדרה עצמית‪.‬‬ ‫‪ ‬שני סוגי לאומיות‪ :‬לאומיות אתנית ופוליטית\מדינתית‪.2‬‬ ‫‪ ‬שלושה סוגים של מדינות לאום‪.‬‬ ‫‪ ‬מדינת כלל אזרחיה‪.‬‬ ‫‪ ‬שש הצדקות לקיום מדינת הלאום‪ :‬ליברליות‪ ,‬דמוקרטיות‪ ,‬דתית וקולקטיבית‪.‬‬ ‫‪ .3‬גישות לאופייה של מדינת ישראל – שאלת טקסט באשכול א' למגזר היהודי!‬ ‫‪ ‬שש הגישות‪ :‬מדינת התורה‪ ,‬מדינה דתית לאומית‪ ,‬מדינת לאום יהודית תרבותית‪ ,‬מדינת העם‬ ‫היהודי‪ ,‬מדינת היהודים‪ ,‬מדינת כלל אזרחיה‪.‬‬ ‫‪ .4‬מאפייני מדינת ישראל כמדינה יהודית‪:‬‬ ‫‪ ‬חוקים בעלי מאפיינים יהודיים‪ ,‬במיוחד חוק השבות‪.‬‬ ‫‪ ‬בג"ץ קעדאן ובג"ץ בורקאן בהקשר של חוק מקרקעי ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬מעמד השפה העברית כשפה רשמית במדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬שמונה מוסדות בעלי מאפיינים יהודיים במדינה‪.‬‬ ‫‪ .5‬המיעוטים בישראל‪:‬‬ ‫‪ ‬מעמד על פי הכרזת העצמאות‬ ‫‪ ‬מעמדם בתחום הדת‪.‬‬ ‫‪ ‬מעמדם בתחום השפה‪.‬‬ ‫‪ ‬מעמדם בתחום החינוך‪.‬‬ ‫‪ ‬השפעת המיעוטים בישראל על המרחב הציבורי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫משפטית ובין לאומית זה אותו הדבר‪ .‬מותר לכם לכתוב רק אחד מהשמות בבגרות‪ ,‬לא ירדו על זה נקודות‪ .‬אני כותבת פה את שניהם‬ ‫כדי שאם ישתמשו באחד מהשמות בשאלות עצמן בבגרות‪ ,‬תבינו על מה מדברים אתכם‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫גם פוליטית ומדינתית זה אותו הדבר‪ .‬הכוונה במדינתית זה שהלאומיות משותפת לכל אזרחי המדינה ורק להם‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ג‪ .‬מהי מדינה דמוקרטית‪:‬‬ ‫‪ .6‬הרעיון הדמוקרטי‪:‬‬ ‫‪ ‬תפיסת העולם הדמוקרטית‬ ‫‪ ‬שני המובנים לדמוקרטיה‪ :‬דמוקרטיה כערך (מהותית) דמוקרטיה כצורת ממשל (פורמאלית)‪.‬‬ ‫‪ ‬הערכים שוויון וחירות והסתירה ביניהם‪.‬‬ ‫‪ ‬שוויון פורמאלי ומהותי‬ ‫‪ ‬שלושה היבטים של שוויון‬ ‫‪ ‬האמנה החברתית‪.‬‬ ‫‪ .7‬גישות כלכליות חברתיות‪:‬‬ ‫‪ ‬לגבי הגישה הסוציאל דמוקרטית והליברלית לדעת‪ :‬איפה הן נמצאות על הרצף בדילמה בין חירות‬ ‫לשוויון‪ ,‬כלומר מעדיפות יותר את החירות או יותר את השוויון‪ ,‬אלו תחומים של שוויון מספקות‬ ‫לאזרחים‪ ,‬מה רמת המעורבות שלהם מבחינה חברתית‪ ,‬כיצד מסבירות את ההחלטה שלהן לסייע או‬ ‫לא לסייע לאוכלוסיה חלשה‪ ,‬האם ייקחו מיסים גבוהים או נמוכים‪ ,‬ומדינה מדגימה‪.‬‬ ‫‪ .8‬מדינת רווחה‪:‬‬ ‫‪ ‬הגדרת מדינת רווחה‪.‬‬ ‫‪ 3 ‬תנאים לקיומה‪.‬‬ ‫‪ ‬ההבדל בין מדינת רווחה למדינת סעד‪.‬‬ ‫‪ .9‬עיקרון שלטון העם‪:‬‬ ‫‪ ‬הגדרת העיקרון‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ ‬דמוקרטיה ישירה ודמוקרטיה עקיפה\ייצוגית ‪.‬‬ ‫‪ ‬שתי סיבות לכך שיהיה היום קשה מאד לקיים דמוקרטיה ישירה‪.‬‬ ‫‪ ‬שני סוגי ממשל‪ :‬פרלמנטארי ונשיאותי‪.‬‬ ‫‪ ‬הגדרת משאל עם‪.‬‬ ‫‪ ‬שני יתרונות ושני חסרונות לקיום משאל עם במדינה‪.‬‬ ‫‪ .11‬עיקרון הפלורליזם‪:‬‬ ‫‪ ‬מהו פלורליזם‬ ‫‪ ‬תחומים בהם הפלורליזם בא לידי ביטוי במדינה המודרנית‪.‬‬ ‫‪ ‬שתי סיבות לחשיבות הפלורליזם במדינה הדמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ ‬מהי סובלנות‪.‬‬ ‫‪ ‬שתי סיבות לחשיבותה של סובלנות במדינה הדמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ ‬הסכמיות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ ‬הקשר בין מידת ההסכמיות במדינה ליציבות המדינה ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫אותו דבר כמו הערה מספר ‪ .0‬לא חייבים לכתוב את שניהם‪ ,‬זכרו את שני השמות כי אי אפשר לדעת איזה ניסוח יופיע בבגרות עצמה‬ ‫‪4‬‬ ‫יש להזכיר את הקשר בין ההסכמיות ליציבות כשמגדירים הסכמיות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .11‬עיקרון זכויות האדם והאזרח‪:‬‬ ‫‪ ‬ערך כבוד האדם כמקור לזכויות האדם‪.‬‬ ‫‪ ‬המושגים‪ :‬זכויות טבעיות‪ ,‬זכויות יחסיות‪ ,‬זכויות מוענקות‪.‬‬ ‫‪ ‬שש זכויות האדם (שהן הזכויות הטבעיות)‪ :‬הזכות לחיים וביטחון‪ ,‬הזכות לחירות (ממנה נגזרות ‪06‬‬ ‫חירויות משנה)‪ ,‬הזכות לקניין (מתחלקת לקניין חומרי ורוחני) הזכות לשוויון‪ ,‬הזכות להליך הוגן‪ ,‬הזכות‬ ‫לכבוד (ממנה נגזרות הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב)‪.‬‬ ‫‪ ‬שלושה סוגי מדיניות הקשורים לזכות לשוויון‪ :‬אפליה פסולה‪ ,‬העדפה מתקנת‪ ,‬הבחנה‪.‬‬ ‫‪ ‬חובות האדם‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ ‬זכויות האזרח‪ /‬זכויות פוליטיות ‪ :‬הזכות לבחור ולהיבחר‪ ,‬חופש ההפגנה והמחאה‪ ,‬חופש‬ ‫ההתאגדות הפוליטית‪.‬‬ ‫‪ ‬חובות האזרח‪.‬‬ ‫‪ ‬חמש זכויות חברתיות והויכוח הקשור בהן‪.‬‬ ‫‪ ‬התנגשות בין זכויות שונות‪.‬‬ ‫‪ .12‬עיקרון הגבלת השלטון‪:‬‬ ‫‪ ‬הגדרת העיקרון‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ ‬חמישה תנאים לקיום בחירות דמוקרטיות‪.‬‬ ‫‪ ‬מיון שיטות של בחירות לפי שלושה קריטריונים‪.‬‬ ‫‪ ‬שני יתרונות ושני חסרונות גם לשיטה של ישראל וגם לשיטה של ארה"ב‪.‬‬ ‫‪ ‬ההבדל בין מנגנוני פיקוח וביקורת פורמאליים ובלתי פורמאליים‪.‬‬ ‫‪ ‬ארבעה מנגנוני פיקוח וביקורת פורמאליים‪.‬‬ ‫‪ ‬שלושה מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי פורמאליים‪.‬‬ ‫‪ .13‬עיקרון שלטון החוק‬ ‫‪ ‬הגדרת העיקרון‪.‬‬ ‫‪ ‬מובן מהותי ומובן פורמאלי לשלטון החוק‪.‬‬ ‫‪ ‬פקודה בלתי חוקית בעליל‪.‬‬ ‫‪ ‬הבעייתיות בהגדרת פקודה בלתי חוקית בעליל‬ ‫‪ ‬מקרה כפר קאסם‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כנ"ל הערה ‪ .0‬זכויות אזרח הן גם זכויות פוליטיות‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫באותו עניין כמו הערה מספר ‪ :0‬בחירות מחזוריות נקראות גם בחירות תקופתיות‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ד‪ .‬משטר ופוליטיקה במדינת ישראל‪:‬‬ ‫‪ .14‬חוק השבות והאזרחות‬ ‫‪ ‬מדיניות ההגירה של מדינת ישראל – סיכום המאמר של פרופסור רות גביזון‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק השבות‪ :‬תוכנו‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק השבות‪ :‬שני בג"צים ושני תיקונים שהוכנסו לחוק בעקבות הבג"צים‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק השבות‪ :‬שלוש דילמות הקשורות אליו‪ .‬במיוחד הדילמה ‪ -‬חוק מפלה או חוק מבחין?‬ ‫‪ ‬חוק האזרחות‪ :‬דין הדם ודין הקרקע‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק האזרחות‪ :‬ששת הסעיפים לקבלת אזרחות בישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק האזרחות‪ :‬ארבעה מקרים בהם ניתן לבטל אזרחות ישראלית‪.‬‬ ‫‪ ‬חמש זכויות אזרח בישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬שלוש חובות אזרח בישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬ארבע סיבות למתן פטור משירות בצה"ל‪.‬‬ ‫‪ .15‬השסע הדתי – שאלת טקסט באשכול א למגזר היהודי!‬ ‫‪ ‬תיאור הקבוצות השונות בתוך האוכלוסיה היהודית בישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬המחלוקות הגורמות לשסע‪.‬‬ ‫‪ ‬דרכי הביטוי של השסע‪.‬‬ ‫‪ ‬דרכי התמודדות עם השסע‪.‬‬ ‫‪ .16‬הרשות המחוקקת‪:‬‬ ‫‪ ‬עבודת הכנסת במליאה ובועדות‪.‬‬ ‫‪ ‬תפקיד הכנסת כרשות מחוקקת‪.‬‬ ‫‪ ‬שלבי החקיקה‪.‬‬ ‫‪ ‬חקיקה ראשית ומשנית‪.‬‬ ‫‪ .17‬הרשות המבצעת‪:‬‬ ‫‪ ‬תהליך כינון הממשלה‪.‬‬ ‫‪ ‬סוגי ממשלות קואליציוניות‪ :‬צרה‪ ,‬רחבה‪ ,‬אחדות לאומית‪.‬‬ ‫‪ ‬מעמד ראש הממשלה‬ ‫‪ ‬ארבע סמכויות של הממשלה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ ‬אחריות ממשלתית\ משותפת ‪.‬‬ ‫‪ ‬אחריות מיניסטריאלית‪.‬‬ ‫‪ .18‬הרשות השופטת‪:‬‬ ‫‪ ‬חשיבות אי תלותה של הרשות השופטת‪.‬‬ ‫‪ ‬דרכים להבטחת אי תלותה של הרשות השופטת‪.‬‬ ‫‪ ‬בג"ץ‪ :‬תפקידים‪ ,‬סמכויות‪ ,‬תפקידו כנותן סעד לאזרח‪ ,‬הויכוח על סמכויותיו‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כנ"ל הערה מספר ‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫מה ירד במיקוד ולא צריך ללמוד‪:‬‬ ‫‪ .1‬המבוא ההיסטורי‪ :‬כולו כולל תוכנית החלוקה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכרזת העצמאות‪ :‬מעמדה המשפטי של ההכרזה‪.‬‬ ‫‪ .3‬סוגיית הזהות‪ :‬כל הפרק‪.‬‬ ‫‪ .4‬הרעיון הדמוקרטי‪ :‬האדם כערך מרכזי‪ ,‬האדם כיצור תבוני‪.‬‬ ‫‪ .5‬שלטון העם‪ :‬ממשל מעורב‪ ,‬רמות השתתפות פוליטית‪.‬‬ ‫‪ .6‬הכרעת הרוב‪ :‬כל הפרק‪.‬‬ ‫‪ .7‬זכויות האדם והאזרח‪ :‬זכויות קבוצה\ מיעוט‪.‬‬ ‫‪ .8‬שלטון החוק‪ :‬סוגי עבריינות‪ ,‬שחיתות‪ ,‬אלימות פוליטית‪.‬‬ ‫‪ .9‬הגבלת השלטון‪ 6 :‬סיבות לעוצמת הממשלה‪ ,‬הפרדת רשויות‪ ,‬חוקה‪.‬‬ ‫‪ .11‬מדינת העם היהודי‪ :‬כל הפרק‪.‬‬ ‫‪ .11‬מאפייני מדינת ישראל כמדינה יהודית‪ :‬הכרזת העצמאות‪ ,‬לוח השנה היהודי‪ ,‬סמלי המדינה‪,‬‬ ‫ההיבט הדמוגרפי‪ ,‬היבט בין הציבורי לפרטי ובתוכו ירד גם הסטטוס קוו‪.‬‬ ‫‪ .12‬היסודות החוקתיים של מדינת ישראל‪ :‬מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות‪ ,‬חוקה בישראל‪,‬‬ ‫פשרת הררי‪ ,‬חוקי יסוד‪ ,‬המהפכה החוקתית‪.‬‬ ‫‪ .13‬שסעים‪ :‬שסעים צולבים וחופפים‪ ,‬פלורליזם בחברה הישראלית‪ ,‬הטרוגניות\ שונות‪ 0 ,‬שסעים‬ ‫מרכזיים בישראל‪ ,‬כל השסע הלאומי‪.‬‬ ‫‪ .14‬הרשות המחוקקת‪ :‬עליונות הפרלמנט בישראל‪ ,‬הכנסת כרשות מכוננת‪ ,‬כינוס ופיזור כנסת‪,‬‬ ‫בקרה של הכנסת על חלוקת המשאבים באמצעות חוק התקציב‪ ,‬חסינות חברי כנסת‪ ,‬הגבלות וזכויות‬ ‫של חברי כנסת‪.‬‬ ‫‪ .15‬הרשות המבצעת‪ :‬מרכיבי הממשלה‪ ,‬מסגרת קבלת החלטות של הממשלה‪ ,‬היועץ המשפטי‬ ‫לממשלה‪.‬‬ ‫‪ .16‬הרשות השופטת‪ :‬מקורות המשפט הישראלי‪ ,‬חוק יסודות המשפט‪ ,‬הזכות להליך הוגן וביטויה‬ ‫ברשות השופטת‪ ,‬שופטים ולא מושבעים‪ ,‬סוגי משפט‪ ,‬מבנה מערכת המשפט‪ ,‬גישה פורמליסטית‬ ‫ואקטיביסטית‪ ,‬חקיקה שיפוטית‪ ,‬ביקורת שיפוטית‪ ,‬סוגי צווים של בג"ץ‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫מבנה מבחן הבגרות באזרחות‬ ‫פרק א'‪:‬‬ ‫שאלות אירוע‪:‬‬ ‫יש לבחור ‪ 0‬מתוך ‪ 1‬שאלות העוסקות בניתוח אירוע וקישורו לחומר הנלמד‪ 06( .‬נקודות‬ ‫לשאלה‪ ,‬בכל שאלה ‪ 1‬סעיפים)‬ ‫פרק ב'‪:‬‬ ‫שאלות ידע‪:‬‬ ‫יש לבחור ‪ 3‬מתוך ‪ 0‬שאלות הדורשות מיומנויות חשיבה ושינון פשוטות‪ 9( .‬נקודות לשאלה)‬ ‫יש לבחור ‪ 0‬מתוך ‪ 1‬שאלות הדורשות מיומנויות חשיבה מורכבות (כולל‪ :‬השוואה בין שני‬ ‫נושאים‪ ,‬אינטגרציה בין שני נושאים וכולי‪ 03 ,‬נקודות לשאלה)‬ ‫פרק ג'‬ ‫קטע לא מוכר (אנסין)‪.‬‬ ‫בפרק זה יינתנו שני קטעי אנסין‪ .‬במסגרת האנסין אליו התלמיד יבחר להתייחס‪ ,‬יהיה עליו לענות‬ ‫על ‪ 1‬מתוך ‪ 3‬שאלות‪ .‬האנסין יינתן לכל מגזר בנפרד‪ ,‬למגזר היהודי והמגזר הערבי‪ .‬הנושאים‬ ‫של המגזר היהודי יכולים להיות‪ :‬הסטטוס קוו‪ ,‬השסע הדתי‪ ,‬גישות לאופייה הרצוי של מדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫המשמעות היא כי התלמיד אינו יכול לבחור בין שני קטעי האנסין‪ ,‬אלא חייב לענות רק על‬ ‫האנסין הקשור לנושאים שלמד בכיתה‪ ,‬ובתוכו יוכל לבחור ‪ 1‬מתוך ‪ 3‬השאלות‪ 01( .‬נקודות‬ ‫לשאלה) האנסין השני יעסוק בנושאים שלא נלמדו בכיתה‪( .‬אפשר לענות על האנסין השני אבל‬ ‫לא למדתם את החומר הקשור אליו‪ ,‬לכן סביר להניח שתיכשלו אם תעשו זאת‪).‬‬ ‫פרק ד'‬ ‫אירוע חד צדדי ושאלת טיעון‬ ‫יש לבחור שתי שאלות מתוך ארבע (‪ 00‬נקודות לשאלה)‬ ‫שלוש שאלות יעסקו באירוע חד צדדי‪ ,‬כלומר ניתוח צד אחד באירוע‪ ,‬ושאלה אחת תהיה שאלת‬ ‫טיעון‪( .‬שאלת טיעון היא שאלה קשה‪ .‬בחרו בה רק אם אתם בטוחים שאתם יודעים איך לענות‬ ‫עליה)‬ ‫‪8‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫מבנה שאלה ותשובה בבגרות באזרחות‬ ‫יש לענות על השאלה על פי מילות המטלה המופיעות בה‪.‬‬ ‫מילות מטלה – מילים שמורות לכם כיצד לענות על השאלה‪ .‬משמעותן בבגרות זו נקבעה מראש‬ ‫ויש לזכור משמעות זו במדויק‪.‬‬ ‫רוב השאלות כתובות במבנה של ציין‪ ,‬הצג והסבר‪.‬‬ ‫ציין – ציין מושג מתוך הטקסט‬ ‫הצג – הגדר במילים שלך מתוך החומר הנלמד את המושג או המושגים אותם ציינת בתחילת‬ ‫התשובה‪.‬‬ ‫הסבר – הסבר כיצד אותו מושג בא לידי ביטוי בשאלה או בטקסט‪ .‬יש לצטט מהשאלה או‬ ‫מהטקסט ואחר כך להסביר במילים שלכם איך הציטוט קשור לתשובה‪ .‬ההסבר במילים שלכם‬ ‫צריך לכלול גם ניסוח מחדש של הציטוט במילים שלכם וגם הוכחה לוגית שאותו ציטוט מוכיח‬ ‫שהתשובה שנתתם לשאלה היא נכונה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫מילות קוד‬ ‫כשעונים על שאלות הבגרות חשוב לזכור שמונחים מסוימים מכוונים לידע מסויים‪ ,‬ואם בתשובה‬ ‫לשאלה מסויימת תכתבו ידע אחר‪ ,‬ירדו לכם כל הנקודות בשאלה זו‪ .‬כך חשוב להבדיל בין‬ ‫גישות לדמוקרטיה למובנים לדמוקרטיה‪ ,‬בין ערכים לעקרונות‪ ,‬בין סוגי מדיניות לסוגי‬ ‫לאומיות‪.‬‬ ‫מילות הקוד על פי המיקוד לקיץ תשע"ג‪:‬‬ ‫‪ .1‬סוגי הצדקות‪ :‬הצדקה היסטורית‪ ,‬טבעית‪ ,‬בין לאומית\משפטית ומוסרית להקמת מדינת‬ ‫ישראל על פי הכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ .2‬תנאים לקיומה של מדינה‪ :‬שטח‪ ,‬אוכלוסייה‪ ,‬שלטון‪ ,‬ריבונות‪ ,‬הכרה בין לאומית‪.‬‬ ‫‪ .3‬סוגי לאומיות‪ :‬לאומיות אתנית‪-‬תרבותית ופוליטית\מדינתית‪( .‬בבקשה לא לבלבל קבוצה‬ ‫אתנית עם לאומיות אתנית‪ ,‬זו טעות נפוצה‪).‬‬ ‫‪ .4‬סוגי מדינות‪ :‬מדינת לאום אתנית‪-‬תרבותית‪ ,‬מדינה דו\רב לאומית‪ ,‬מדינה רב תרבותית‪,‬‬ ‫מדינת לאום מדינתית\ כלל אזרחיה‪.‬‬ ‫‪ .5‬מובנים לדמוקרטיה‪ :‬דמוקרטיה כערך (מובן מהותי) דמוקרטיה כצורת ממשל (מובן‬ ‫פורמאלי)‪.‬‬ ‫‪ .6‬ערכים דמוקרטיים‪ :‬חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬האמנה החברתית‪.‬‬ ‫‪ .7‬עקרונות דמוקרטיים‪ :‬שלטון העם‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬סובלנות‪ ,‬הסכמיות‪ ,‬זכויות האדם והאזרח‪,‬‬ ‫הגבלת השלטון‪ ,‬שלטון החוק‪.‬‬ ‫‪ .8‬מובנים לשוויון‪ :‬פורמאלי ומהותי (בכלל‪ ,‬כל פעם שיש מובנים‪ ,‬יש מובן פורמאלי ומובן‬ ‫מהותי)‬ ‫‪ .9‬היבטים של שוויון‪ :‬בפני החוק‪ ,‬פוליטי‪ ,‬כלכלי‪-‬חברתי‪-‬תרבותי‪.‬‬ ‫‪ .11‬גישות כלכליות חברתיות\גישות לדמוקרטיה‪ :‬סוציאל דמוקרטית‪ ,‬ליברלית‪.‬‬ ‫‪ .11‬זכויות אדם\בסיסיות\טבעיות‪ :‬חיים וביטחון‪ ,‬חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬קניין‪ ,‬הליך הוגן‪ ,‬כבוד‪.‬‬ ‫‪ .12‬סוגי מדיניות‪ :‬אפליה פסולה‪ ,‬העדפה מתקנת‪ ,‬הבחנה‪.‬‬ ‫‪ .13‬זכויות אזרחיות\פוליטיות‪ :‬הזכות לבחור ולהיבחר‪ ,‬חופש ההפגנה והמחאה‪ ,‬חופש‬ ‫ההתאגדות הפוליטית‪.‬‬ ‫‪ .14‬זכויות חברתיות‪/‬חברתיות וכלכליות‪ :‬הזכות לרמת חיים\הזכות לקיום בכבוד‪ ,‬זכות‬ ‫לבריאות וטיפול רפואי‪ ,‬זכות לקיור‪ ,‬זכות לחינוך זכויות עובדים ותנאי העסקה\עבודה‪.‬‬ ‫‪ .15‬סוגי ממשל‪ :‬פרלמנטרי ונשיאותי‪.‬‬ ‫‪ .16‬מובנים לשלטון החוק‪ :‬פורמאלי ומהותי‪.‬‬ ‫‪ .17‬סוגי ממשלות‪ :‬צרה‪ ,‬רחבה‪ ,‬אחדות לאומית‪.‬‬ ‫‪ .18‬סוגי אחריות‪ :‬משותפת\ממשלתית מיניסטריאלית‬ ‫‪10‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫מונחים כפולים‬ ‫בשל החידושים בתוכנית הלימודים באזרחות‪ ,‬יש מושגים שיש להם מספר שמות‪ ,‬שמות‬ ‫ישנים וחדשים‪ .‬ניתן להשתמש בכל אחד מהשמות שייכתבו פה‪ ,‬לא תהיה הורדת נקודות על‬ ‫שימוש במונחים ישנים‪ .‬כדאי לדעת את כל הגרסאות לשמות כדי שתבינו את השאלות‬ ‫בבחינת הבגרות‪ ,‬לא משנה איך הן ינוסחו‪.‬‬ ‫מושגים בעלי שמות כפולים‪:‬‬ ‫‪ .1‬סוגי הצדקות מהרקע ההיסטורי בהכרזת העצמאות = מקורות ללגיטימציה להקמת המדינה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הצדקה טבעית = הצדקה אוניברסאלית‪.‬‬ ‫‪ .3‬הצדקה משפטית = הצדקה בין לאומית‪.‬‬ ‫‪ .4‬ריבונות = עצמאות (זה לא חדש‪ ,‬אבל חשוב‪)...‬‬ ‫‪ .5‬לאומיות אתנית = לאומיות אתנית‪-‬תרבותית‪.‬‬ ‫‪ .6‬לאומיות פוליטית = לאומיות מדינתית‪.‬‬ ‫‪ .7‬מדינת כלל אזרחיה = מדינת לאום מדינתית‪.‬‬ ‫‪ .8‬גישות לדמוקרטיה = גישות כלכליות חברתיות‪.‬‬ ‫‪ .9‬זכויות אדם = זכויות בסיסיות = זכויות טבעיות‪( .‬גם לא חדש אבל לעיתים מבלבל‪).‬‬ ‫‪ .11‬זכויות אזרח = זכויות אזרחיות = זכויות פוליטיות‪.‬‬ ‫‪ .11‬חופש ההפגנה = חופש המחאה‪.‬‬ ‫‪ .12‬זכויות חברתיות = זכויות כלכליות חברתיות‪( .‬אבל לא כלכליות בלי המילה חברתיות)‬ ‫‪ .13‬הזכות לרמת חיים = הזכות לקיום בכבוד = הזכות לחיים בכבוד‪.‬‬ ‫‪ .14‬הזכות לטיפול רפואי = הזכות לבריאות‪.‬‬ ‫‪ .15‬זכויות עובדים ותנאי העסקה = זכויות עובדים ותנאי עבודה‪.‬‬ ‫‪ .16‬דמוקרטיה עקיפה = דמוקרטיה ייצוגית = דמוקרטיה של נציגים‪.‬‬ ‫‪ .17‬בחירות מחזוריות = בחירות תקופתיות‪.‬‬ ‫‪ .18‬התמודדות חופשית = בחירות חופשיות‪.‬‬ ‫‪ .19‬מנגנונים פורמאליים לפיקוח וביקורת = מנגנוני פיקוח מוסדיים‪.‬‬ ‫‪ .21‬מנגנוני פיקוח וביקורת לא פורמאליים = מנגנונים חוץ מוסדיים‪.‬‬ ‫‪ .21‬חקיקה משנית = תקנות עזר עירוניות‪( .‬גם לא חדש‪ ,‬וגם זה סעיף מבלבל)‬ ‫‪ .22‬אחריות ממשלתית = אחריות משותפת‪.‬‬ ‫‪ .23‬בשסע הדתי‪ :‬דרכי התמודדות = אתגר החיים המשותפים לאור השסע‪.‬‬ ‫‪ .24‬היבט = מאפיין = מרכיב‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫מבוא‬ ‫הכרזת העצמאות של מדינת ישראל‬ ‫תיאור המסמך‪ :‬בתאריך ה' באייר תש"ח‪ ,06.0.0968 ,‬בטקס בתל אביב‪ ,‬הקריא בן גוריון‬ ‫הכרזה זו‪ ,‬שהיא ההכרזה הרשמית על הקמת מדינת ישראל‪ .‬הטקס נערך ביום שישי בשעה‬ ‫‪ 8 ,04:11‬שעות לפני הסיום הרשמי של המנדט הבריטי בארץ ישראל‪ .‬ההכרזה על הקמת‬ ‫המדינה התקיימה תוך כדי מלחמת העצמאות‪ ,‬בה נלחמו אנשי היישוב היהודי נגד ערביי ישראל‬ ‫ובהמשך גם נגד צבאות מדינות ערב‪ .‬המלחמה הסתיימה בהסכם הפסקת אש שקבע את גבולות‬ ‫מדינת ישראל עד מלחמת ששת הימים‪ .‬המסמך נקרא בקיצור "מגילת העצמאות"‪ ,‬אך שמו‬ ‫הרשמי הוא "הכרזה על הקמת מדינת ישראל"‪.‬‬ ‫חלקים שונים בהכרזת העצמאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬חלק היסטורי אידיאולוגי – סקירה היסטורית של העם היהודי והצדקה להקמת מדינה יהודית‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬פסקות ‪.0-9‬‬ ‫ב‪ .‬חלק הכרזתי – ההכרזה על הקמת המדינה ועל שמה‪ ,‬פסקות ‪.01-00‬‬ ‫ג‪ .‬חלק עקרוני מהותי – דמותה העתידית‪ ,‬עקרונותיה ואופייה של המדינה‪ ,‬וכוונותיה לשתף‬ ‫פעולה עם גורמים שונים‪ ,‬פסקות ‪.01-04‬‬ ‫‪12‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הכרזה על הקמת מדינת ישראל‬ ‫א‪ .‬חלק היסטורי אידיאולוגי – סקירה היסטורית של העם היהודי והצדקה להקמת מדינה‬ ‫יהודית בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪.1‬בארץ‪-‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי‬ ‫קוממיות ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים והוריש לעולם כולו את‬ ‫ספר הספרים הנצחי‪.‬‬ ‫‪.2‬לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו‪ ,‬ולא חדל‬ ‫מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‪.‬‬ ‫‪.3‬מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם‬ ‫העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬וחלוצים‪ ,‬מעפילים ומגנים הפריחו‬ ‫נשמות‪ ,‬החיו שפתם העברית‪ ,‬בנו כפרים וערים‪ ,‬והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו‬ ‫ותרבותו‪ ,‬שוחר שלום ומגן על עצמו‪ ,‬מביא ברכת הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו‬ ‫לעצמאות ממלכתית‪.‬‬ ‫‪.4‬בשנת תרנ"ז (‪ )1981‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית‬ ‫תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪.‬‬ ‫‪.5‬זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1811‬ואושרה במנדט מטעם חבר‬ ‫הלאומים‪ ,‬אשר נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין‬ ‫ארץ‪-‬ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי‪.‬‬ ‫‪.6‬השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים‬ ‫באירופה‪ ,‬הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת‬ ‫והעצמאות על‪-‬ידי חידוש המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תפתח לרווחה את שערי‬ ‫המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות‪-‬זכויות בתוך משפחת‬ ‫העמים‪.‬‬ ‫‪.1‬שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו‬ ‫להעפיל לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על אף כל קושי‪ ,‬מניעה וסכנה‪ ,‬ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי‬ ‫כבוד‪ ,‬חירות ועמל‪-‬ישרים במולדת עמם‪.‬‬ ‫‪.9‬במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא‪-‬חלקו למאבק האומות‬ ‫השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי‪ ,‬ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו‬ ‫את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות‪.‬‬ ‫‪.8‬ב‪ 28-‬בנובמבר ‪ 1841‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה‬ ‫יהודית בארץ‪-‬ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ‪-‬ישראל לאחוז בעצמם בכל‬ ‫הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה‪ .‬הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות‬ ‫העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה‪ .‬זו זכותו הטבעית של העם היהודי‬ ‫להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ב‪ .‬חלק הכרזתי – ההכרזה על הקמת המדינה ועל שמה‪.‬‬ ‫‪.11‬לפיכך נתכנסנו‪ ,‬אנו חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית‪ ,‬ביום סיום‬ ‫המנדט הבריטי על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת‬ ‫עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪.11‬אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ו' אייר תש"ח‪ 15 ,‬במאי‬ ‫‪ ,1849‬ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע‬ ‫על‪-‬ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ‪ 1-‬באוקטובר ‪ - 1849‬תפעל מועצת העם‬ ‫כמועצת מדינה זמנית‪ ,‬ומוסד הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת‪-‬העם‪ ,‬יהווה את הממשלה הזמנית של‬ ‫המדינה היהודית‪ ,‬אשר תיקרא בשם ישראל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חלק עקרוני מהותי – דמותה העתידית‪ ,‬עקרונותיה ואופייה של המדינה‪ ,‬וכוונותיה לשתף‬ ‫פעולה עם גורמים שונים‪.‬‬ ‫‪.12‬מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ‬ ‫לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של‬ ‫נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין;‬ ‫תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל‬ ‫הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות‪ .‬מדינת ישראל תהא‬ ‫מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת‬ ‫העצרת מיום ‪ 28‬בנובמבר ‪ 1841‬ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ‪-‬ישראל‬ ‫בשלמותה‪.‬‬ ‫‪.13‬אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת‬ ‫ישראל לתוך משפחת העמים‪.‬‬ ‫‪.14‬אנו קוראים ‪ -‬גם בתוך התקפת‪-‬הדמים הנערכת עלינו זה חדשים ‪ -‬לבני העם הערבי‬ ‫תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות‬ ‫מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה‪ ,‬הזמניים והקבועים‪.‬‬ ‫‪.15‬אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן‪ ,‬וקוראים להם‬ ‫לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה‬ ‫לתרום חלקה במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו‪.‬‬ ‫‪.16‬אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד‬ ‫לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪.‬‬ ‫‪.11‬מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו‪ ,‬במושב‬ ‫מועצת המדינה הזמנית‪ ,‬על אדמת המולדת‪ ,‬בעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬היום הזה‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬ה' אייר‬ ‫תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪.1849‬‬ ‫‪14‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫חתימות‪:‬‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‬ ‫דניאל אוסטר‪ ,‬מרדכי בנטוב‪ ,‬יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬אליהו ברלין‪ ,‬פריץ ברנשטיין‪ ,‬הרב וולף‬ ‫גולד‪ ,‬מאיר גרבובסקי‪ ,‬יצחק גרינבוים‪ ,‬ד"ר אברהם גרנובסקי‪ ,‬אליהו דובקין‪ ,‬מאיר‬ ‫וילנר‪-‬קובנר‪ ,‬זרח ורהפטיג‪ ,‬הרצל ורדי‪ ,‬רחל כהן‪ ,‬הרב קלמן כהנא‪ ,‬סעדיה כובאשי‪,‬‬ ‫הרב יצחק מאיר לוין‪ ,‬מאיר דוד לוינשטיין‪ ,‬צבי לוריא‪ ,‬גולדה מאירסון‪ ,‬נחום ניר‪ ,‬צבי‬ ‫סגל‪ ,‬הרב יהודה ליב הכהן פישמן‪ ,‬דוד צבי פנקס‪ ,‬אהרן ציזלינג משה קולודני‪ ,‬אליעזר‬ ‫קפלן‪ ,‬אברהם קצנלסון‪ ,‬פליכס רוזנבליט‪ ,‬דוד רמז‪ ,‬ברל רפטור‪ ,‬מרדכי שטנר‪ ,‬בן‪-‬ציון‬ ‫שטרנברג‪ ,‬בכור שיטרית‪ ,‬משה שפירא‪ ,‬משה שרתוק‪.‬‬ ‫תמצית תוכן הכרזת העצמאות‬ ‫א‪ .‬חלק היסטורי אידיאולוגי – הצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ .‬מקורות‬ ‫הלגיטימציה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‬ ‫כמחצית ממגילת העצמאות מוקדשת להצגת הבסיס ההיסטורי‪ ,‬המוסרי והמשפטי המצדיק את‬ ‫הקמתה של מדינת ישראל ומסביר מדוע היהודים זקוקים למדינה עצמאית ודווקא על שטחי ארץ‬ ‫ישראל‪ .‬העובדות ההיסטוריות המפורטות בחלק זה של המגילה מתייחסות לאירועים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הקשר הקדום של עם ישראל לארץ בתקופת התנ"ך‪( .‬הצדקה היסטורית)‬ ‫‪ .2‬הגלות שנכפתה על עם ישראל מארצו שלא מרצונו‪( .‬הצדקה היסטורית)‬ ‫‪ .3‬השיבה ההמונית של היהודים לארץ בדורות האחרונים ותרומתם לפיתוח הארץ‪( .‬הצדקה‬ ‫היסטורית)‬ ‫‪ .4‬הקונגרס הציוני הראשון שכינס הרצל אשר הכריז על זכות העם היהודי להקים מדינה בארצו‪.‬‬ ‫(הצדקה היסטורית)‬ ‫‪ .5‬הצהרת בלפור‪ ,‬בה הבריטים הכירו בזכותם של היהודים להקים בית לאומי בארץ ישראל‪.‬‬ ‫(הצדקה משפטית פוליטית)‬ ‫‪ .6‬השואה שהוכיחה שהעם היהודי זקוק למולדת‪ ,‬אחרת הוא נתון לסכנה קיומית‪( .‬הצדקה‬ ‫מוסרית)‬ ‫‪ .7‬מלחמת העולם השנייה בה תרמו היהודים למאבק נגד הנאצים‪ ,‬וכך הרוויחו את הזכות להיות‬ ‫חלק מהעמים שיש להם מדינה‪( .‬הצדקה מוסרית)‬ ‫‪ .8‬החלטת האו"ם ב כ"ט בנובמבר להכיר בזכות העם היהודי להקים מדינה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫(הצדקה משפטית פוליטית)‬ ‫‪ .9‬זוהי זכותם הטבעית של היהודים ככל עם להקים לעצמם מדינת לאום‪( .‬הצדקה טבעית)‬ ‫הזכות להגדרה עצמית‪ :‬מושג במשפט הבין לאומי שפירושו‪ :‬זכותו של עם להחליט באופן‬ ‫חופשי‪ ,‬ללא התערבות חיצונית של מדינות אחרות‪ ,‬על הקמת מדינה בשטח מסויים‪ ,‬ולקבוע‬ ‫בעצמו את צורת השלטון בה‪ .‬מקורה של הזכות בהתעוררות הלאומיות במאה ה – ‪ 09‬באירופה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ב‪ .‬חלק אופרטיבי מעשי – ההכרזה על הקמת המדינה ועל שמה‪.‬‬ ‫חלק זה הוא המשך ישיר של החלק הקודם‪ .‬אחרי שהובאו כל הסיבות ההיסטוריות להקמתה של‬ ‫המדינה‪ ,‬מכריזה מועצת העם על הקמתה וקובעת ששמה יהיה "מדינת ישראל‪".‬‬ ‫לאחר מכן נקבע כי בלילה שלאחר ההכרזה‪ ,‬כאשר יסתיים המנדט הבריטי‪ ,‬יוקמו בישראל רשות‬ ‫מחוקקת ורשות מבצעת‪ .‬אלו שני מוסדות שלטון שכל מדינה דמוקרטית חייבת להכיל‪ .‬המגילה‬ ‫אינה מתייחסת לירושלים ואינה קובעת את בירתה של המדינה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חלק הצהרתי – דמותה העתידית‪ ,‬עקרונותיה ואופייה של המדינה‪ ,‬וכוונותיה לשתף‬ ‫פעולה עם גורמים שונים‪.‬‬ ‫דמותה העתידית ‪ -‬עקרונות המדינה החדשה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל היא בעלת אופי כפול‪ ,‬כלומר היא מדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬ויש לה מספר‬ ‫עקרונות יסוד‪:‬‬ ‫‪ .1‬מדינת ישראל תהיה פתוחה לעליה יהודית‪( .‬מדינה יהודית)‬ ‫‪ .2‬מדינת ישראל תפתח את הארץ לטובת כל יושביה‪( .‬מדינה דמוקרטית)‬ ‫‪ .3‬מדינת ישראל תהיה מבוססת על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי‬ ‫ישראל‪( .‬מדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬חזון נביאי ישראל הכיל ערכים דמוקרטיים)‬ ‫‪ .4‬מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין‪.‬‬ ‫(מדינה דמוקרטית)‬ ‫‪ .5‬מדינת ישראל תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪( .‬מדינה דמוקרטית)‬ ‫‪ .6‬מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות‪( .‬מדינה דמוקרטית)‬ ‫‪ .7‬מדינת ישראל תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות‪.‬‬ ‫הצהרת כוונות וקריאה לשיתוף פעולה‪ :‬פנייה לגורמים שונים‪.‬‬ ‫בחלק זה מופיעות פניות לארבעה גופים שונים‪:‬‬ ‫‪ .1‬האומות המאוחדות‪ ,‬בבקשה לקבל את עם ישראל אל משפחת העמים ולסייע לו לבנות את‬ ‫מדינתו‪.‬‬ ‫‪ .2‬ערביי ישראל‪ ,‬בבקשה לשמור על השלום ולקחת חלק בבניין המדינה על בסיס אזרחות‬ ‫מלאה‪.‬‬ ‫‪ .3‬המדינות השכנות‪ ,‬בקריאה לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם היהודי העצמאי בארצו‬ ‫ופיתוח המזרח התיכון‪.‬‬ ‫‪ .4‬העם היהודי בתפוצות‪ ,‬בקריאה לעלות למדינת ישראל‪ ,‬או לסייע לה ממקום מגוריהם‪.‬‬ ‫חתימות‬ ‫‪ 37‬החתומים על מגילת העצמאות היו חברי מועצת העם‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫מעמד המיעוטים על פי ההכרזה‪:‬‬ ‫על פי ההכרזה מדינת ישראל מתחייבת לשמור על מעמד המיעוטים במדינה כאזרחים שווי‬ ‫זכויות‪ ,‬המוזמנים להשתתף בבניית המדינה ולקבל נציגות שווה במוסדותיה‪ .‬ההכרזה מבטיחה‬ ‫שהמדינה תשמור על זכויות כמו הזכות לשוויון‪ ,‬חופש דת‪ ,‬מצפון ולשון לכל האזרחים‪ ,‬כולל‬ ‫המיעוטים‪.‬‬ ‫מתחים הנובעים מההבטחות השונות שניתנו בהכרזה‪:‬‬ ‫ההכרזה מגדירה את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ .‬יש הטוענים שיש מתח וסתירה‬ ‫פנימית בין הניסיון לממש את מחויבותה של המדינה לדמוקרטיה ולזכויות האדם‪ ,‬לבין הניסיון‬ ‫להעניק למדינה אופי יהודי‪ .‬אחרים טוענים שאפשר לשלב את האופי היהודי והאופי הדמוקרטי‬ ‫של המדינה ללא סתירות פנימיות‪ .‬אחת השאלות הגדולות בויכוח זה היא האם יש אפשרות‬ ‫להעניק שוויון זכויות לאזרחים לא יהודים במדינה המוגדרת יהודית‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הכרזת העצמאות של מדינת ישראל – תרשים מסכם‬ ‫חלקיה של הכרזת העצמאות‬ ‫ההכרזה‬ ‫הבסיס ההיסטורי‬ ‫דמות המדינה העתידית‬ ‫הצדקות היסטוריות‪:‬‬ ‫תקופת התנ"ך‬ ‫תקופת הגלות הכפויה‬ ‫השיבה ההמונית‬ ‫(עליות)‬ ‫הקונגרס הציוני הראשון‬ ‫הצדקות מוסריות‪:‬‬ ‫השואה‬ ‫תרומת היהודים‬ ‫במלחמת העולם‬ ‫השנייה‬ ‫הצדקות משפטיות‪:‬‬ ‫הצהרת בלפור‬ ‫החלטת האו"ם ב‪-‬כ"ט‬ ‫בנובמבר‬ ‫הצדקות טבעיות‪:‬‬ ‫זכותנו ככל העמים‬ ‫למדינה‬ ‫עקרונות המדינה‬ ‫מדינה יהודית‬ ‫ודמוקרטית עקרונות‬ ‫יסוד‪:‬‬ ‫פתוחה לעליה יהודית‪.‬‬ ‫תפתח את הארץ לטובת‬ ‫כל יושביה‪.‬‬ ‫מבוססת על יסודות‬ ‫החירות‪ ,‬הצדק והשלום‬ ‫לאור חזונם של נביאי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫תקיים שוויון זכויות‬ ‫חברתי ומדיני גמור לכל‬ ‫אזרחיה בלי הבדל דת‪,‬‬ ‫גזע ומין‪.‬‬ ‫תבטיח חופש דת‪,‬‬ ‫מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך‬ ‫ותרבות‪.‬‬ ‫תשמור על המקומות‬ ‫הקדושים לכל הדתות‪.‬‬ ‫תהיה נאמנה‬ ‫לעקרונותיה של מגילת‬ ‫האומות המאוחדות‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫קריאה לשיתוף פעולה‬ ‫פניות לארבעה‬ ‫גופים שונים‪:‬‬ ‫האומות המאוחדות‬ ‫הערבים הישראלים‬ ‫המדינות השכנות‬ ‫העם היהודי‬ ‫בתפוצות‬ ‫שאלה ותשובה לדוגמה – הכרזת העצמאות של מדינת ישראל‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫זוג יהודים סרב להינשא על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים ‪ -‬מטעמי מצפון‪ .‬בני הזוג עתרו לבג"ץ‪.‬‬ ‫ציינו והציגו על איזה עיקרון המופיע בהכרזת העצמאות הסתמכו בני הזוג בפנייתם‪ .‬הסבירו על‬ ‫סמך ההכרזה‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ציין‪ :‬הזוג שסרב להינשא הסתמך בפנייתו על עקרון זכויות האדם‪ ,‬שממנו נגזרים החופש מדת‬ ‫וחופש המצפון‪.‬‬ ‫הצג‪ :‬החופש מדת‪ ,‬הוא חלק מהזכות הכללית לחירות‪ ,‬ועל פיו לכל אדם יש את החופש שלא‬ ‫לפעול על פי מנהגים דתיים‪ .‬חופש המצפון‪ ,‬גם הוא חלק מהזכות הכללית לחירות‪ ,‬והוא זכותו‬ ‫של כל אדם לגבש לעצמו השקפת עולם ערכית ומוסרית ולפעול על פיה‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬בהכרזת העצמאות נכתב‪" :‬מדינת ישראל ‪ ...‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל‬ ‫אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪ ".‬כלומר –‬ ‫מדינת ישראל מבטיחה לכל אזרחיה חופש דת ומצפון‪ ,‬וזוג היהודים יכול להסתמך על כך כשהוא‬ ‫מסרב להינשא בבית דין רבני‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ‪ -‬שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו שלושה נימוקים להקמתה של מדינת ישראל על פי הכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו הצדקה היסטורית והצדקה מוסרית להקמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית על פי‬ ‫הכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו הצדקה משפטית והצדקה טבעית להקמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית על פי‬ ‫הכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ .4‬הציגו את ההוראות המעשיות שנקבעו בהכרזה על הקמת המדינה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הציגו את חלקיה של ההכרזה והסבירו את תוכנו של כל חלק‪.‬‬ ‫‪ .6‬ההכרזה כוללת קריאות אל ארבעה גורמים‪ :‬ציינו את ארבעת הגורמים והציגו את תוכן הפניות‬ ‫אליהם‪.‬‬ ‫‪" .7‬בהכרזת עצמאות מצוינת הכרתם של גופים בין לאומיים בזכותו של העם היהודי להגדרה‬ ‫עצמית"‪ .‬הציגו שתי הוכחות לכך מן ההכרזה‪.‬‬ ‫‪ .8‬הציגו את עקרונותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל על פי ההכרזה‪.‬‬ ‫‪ .9‬הציגו את מעמדם של המיעוטים החיים במדינת ישראל לפי הכרזת העצמאות‪ .‬נמקו על סמך‬ ‫ההכרזה‪.‬‬ ‫‪ .11‬הציגו מתח הנובע מהכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ .11‬לפניכם רשימה של חוקים שחוקקה הכנסת‪ .‬ציינו והציגו אלו עקרונות של מדינת ישראל‬ ‫מאלה המופיעים בהכרזה מקבלים ביטוי בחוקים אלה‪ .‬הסבירו על סמך כל חוק‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק השבות‪ :‬קובע את זכותו של כל יהודי לעלות לארץ ולהשתקע בה‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק שיווי זכויות האישה‪ :‬קובע שוויון בין אישה לאיש בכל פעולה משפטית‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ :‬מטרתו להגן על כבוד האדם ועל חירותו‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק יסוד‪ :‬ירושלים בירת ישראל‪ :‬קובע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שמדינת ישראל מתחייבת לשמור על‬ ‫המקומות הקדושים לכל הדתות בירושלים‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫פרק א‪ :‬מהי מדינה יהודית‬ ‫לאום ומדינות לאום‬ ‫חמישה תנאים\מרכיבים הכרחיים לקיום מדינה ריבונית‬ ‫מדינה ריבונית היא יחידה ארגונית בה מתקיימים חמישה תנאים‪ ,‬שכל אחד מהם הוא תנאי‬ ‫הכרחי לקיומה‪ ,‬אך לא תנאי מספיק או בלעדי‪.‬‬ ‫‪ .1‬שטח\טריטוריה‪ :‬שטח מוגדר‪ ,‬בעל גבולות ברורים ומוכרים‪ ,‬בתחומי היבשה‪ ,‬האוויר והים וכן‬ ‫בתחום תת קרקעי‪ .‬שטח המדינה לא חייב להיות רצוף‪.‬‬ ‫‪ .2‬אוכלוסייה‪ :‬בעיקר אוכלוסיה קבועה‪ ,‬אזרחיה של המדינה ותושבים קבועים‪ .‬בנוסף יש גם‬ ‫תושבים ארעיים‪ .‬יש הבדל בזכויות בין אזרחים לתושבים‪.‬‬ ‫‪ .3‬שלטון‪ :‬גוף המנהל את ענייני המדינה‪ .‬בעל סמכות לשלוט על השטח ועל האוכלוסייה‬ ‫באמצעות חקיקה‪ ,‬ביצוע ושיפוט‪ .‬השלטון לא חייב להיות דמוקרטי‪.‬‬ ‫‪ .4‬ריבונות‪ :‬עצמאות המדינה‪ .‬יכולתה של המדינה לנהל את ענייני הפנים שלה ואת ענייני החוץ‬ ‫שלה ללא התערבות של גורם זר‪.‬‬ ‫‪ .5‬הכרה בינלאומית‪ :‬הכרה של מדינות העולם בקיומה של המדינה‪ .‬מימוש הריבונות של‬ ‫המדינה ויכולתה לתפקד כראוי מתאפשרים ככל שיש הכרה בינלאומית רחבה יותר במדינה‬ ‫כישות עצמאית‪ .‬זה בא לידי ביטוי בקשרים דיפלומטיים‪ ,‬כלכליים ותרבותיים עם מדינות אחרות‪.‬‬ ‫לעיתים רק חלק מהמדינות בעולם מכירות במדינה חדשה‪ .‬ההכרה הרחבה והמלאה ביותר‬ ‫הקיימת כיום היא קבלת המדינה כחברה באו"ם‪ .‬יש גישה הטוענת שהכרה בין לאומית היא תנאי‬ ‫הכרחי‪ ,‬וגישה הטוענת שהכרזת על הקמת מדינה ריבונית ומימוש ארבעת התנאים הקודמים‬ ‫מספיקים‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫לאומיות – מושגים‪:‬‬ ‫לאומיות‪ :‬השקפת עולם הטוענת שלכל לאום (עם) יש זכות להגדרה עצמית במסגרת של מדינה‬ ‫ריבונית‪ .‬כלומר הזכות של הלאום להקים לעצמו מדינה בשלטון שלו‪ ,‬ולא בשלטון זר‪ ,‬ולהביא בה‬ ‫לידי ביטוי את המכנה המשותף של הלאום וזהותו‪.‬‬ ‫קבוצה אתנית‪ :‬קבוצה שלכל חבריה כמה יסודות משותפים מולדים‪ ,‬כמו מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪,‬‬ ‫היסטוריה ולפעמים גם דת‪ .‬זהו מכנה משותף אליו חברי הקבוצה נולדים‪ .‬קבוצה זו אינה שואפת‬ ‫להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית‪ ,‬ומסתפקת באוטונומיה תרבותית או דתית (זכויות‬ ‫מיעוט)‪ .‬דוגמה לקבוצה אתנית ‪ -‬הצ'רקסים‪.‬‬ ‫לאום‪ :‬קבוצת אנשים בעלת מאפיינים משותפים‪ ,‬השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה‬ ‫ריבונית‪ ,‬בזיקה (קשר) לטריטוריה מסוימת‪ .‬לרוב לאום מבוסס על מכנה משותף שאינו פרי‬ ‫בחירה‪ ,‬כמו מוצא ושפה‪ ,‬אך יש גם לאומים המבוססים על מכנה משותף פרי בחירה‪ ,‬אזרחות‬ ‫במדינה מסויימת ומחוייבות לחוקיה וערכיה‪.‬‬ ‫התגבשות הלאום היא בדרך כלל תוצאה של מכנה משותף שהוא פרי בחירה‪ ,‬למשל –‬ ‫אידיאולוגיה וערכים משותפים המאחדים את הקבוצה ויוצרים את הלאום‪ .‬כאן בא לידי ביטוי‬ ‫הרצון המשותף‪ ,‬הבחירה של בני האדם להפוך ללאום ולהקים מדינה ריבונית‪.‬‬ ‫מה שמבדיל בין קבוצה אתנית ללאום זו השאיפה להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית‪,‬‬ ‫וההתאספות סביב ערכים ורעיונות ולא רק מוצא אתני‪.‬‬ ‫הגדרה עצמית‪ :‬מושג במשפט הבין לאומי‪ ,‬שמשמעותו זכותו של עם להחליט באופן חופשי‪ ,‬ללא‬ ‫התערבות חיצונית של מדינות אחרות‪ ,‬על הקמת מדינה בשטח מסוים‪ ,‬וזכותו לקבוע את אופי‬ ‫השלטון בה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫סוגי לאומיות‪:‬‬ ‫לאומיות אתנית‪-‬תרבותית‪ :‬כאשר התגבשות הלאום והגדרת זהותו מתבססות על יסודות‬ ‫שנולדים איתם‪ ,‬כמו היסטוריה‪ ,‬שפה ומוצא משותף‪ ,‬ולפעמים גם דת או תרבות‪ .‬הלאום האתני‪-‬‬ ‫תרבותי קם לפני שקמה המדינה‪ .‬הזהות המשותפת של חברי הלאום לא תלויה בשייכותם‬ ‫למדינה אחת‪ .‬אין חפיפה בין חברי הלאום לאזרחי מדינה מסויימת‪.‬‬ ‫לאומיות מדינתית‪ :‬כאשר התגבשות הלאום והגדרת זהותו מתבססות על אזרחות במדינה‬ ‫מסויימת‪ .‬הזהות המשותפת לחברי הלאום מתבססת על אזרחות ועל הזדהות עם ערכי המדינה‬ ‫וחוקיה‪ ,‬ולא על מכנה משותף אתני‪ .‬יש חפיפה בין חברי הלאום לבין אזרחי המדינה‪ .‬הקמת‬ ‫המדינה גרמה בעצם להקמת הלאום המדינתי‪ ,‬שלא היה קיים קודם לכן‪.‬‬ ‫ההיסטוריה של התפתחות הלאומיות‪:‬‬ ‫במאה ה – ‪ 09‬היתה התעוררות של תנועות לאומיות‪ ,‬שדרשו הגדרה עצמית‪ ,‬והיתה הכרה בין‬ ‫לאומית בזכותם של הלאומים להגדרה עצמית במסגרת מדינה ריבונית‪ .‬הלאומיות התעוררה‬ ‫בשל גורמים כמו‪ :‬תנועת ההשכלה‪ ,‬תהליך החילון‪ ,‬מודרניזציה‪ ,‬עיור‪ ,‬רצון להשתחרר משלטון זר‬ ‫והתנועה הרומנטית‪.‬‬ ‫התנועות הלאומיות שאפו למדינה לכל לאום‪ ,‬ולכך שכל הלאום יהיה במדינה אחת‪ .‬הניסיונות‬ ‫לבנות עולם על פי שאיפות אלה נכשל‪ ,‬כי העולם מורכב מקבוצות לאום רבות‪ ,‬שלפעמים‬ ‫מרוכזות בטריטוריה אחת ולפעמים מפוזרות בטריטוריות שונות‪ .‬אם כל אחד מהלאומים היה‬ ‫מקבל מדינה משלו היה צורך לשנות הרבה גבולות במדינה בה הם נמצאים כרגע‪ ,‬וכך היתה‬ ‫נפגעת הטריטוריה של לאומים אחרים‪ .‬כאשר קבוצת הלאום היא מיעוט במדינה מסוימת‪,‬‬ ‫לפעמים היא מפוזרת בתוך קבוצת הרוב ואז קשה לה ליצור תנאים פוליטיים וכלכליים שאפשרו‬ ‫לה עצמאות‪ .‬לכן ברוב מדינות העולם יש מיעוטים שהם קבוצת לאום‪.‬‬ ‫בשל בעיות אלה יש בעולם דגמים שונים של מדינות‪ .‬רוב מדינות הלאום אינן מדינות לאום‬ ‫אתניות "טהורות"‪ .‬הפער בין השאיפה להקים מדינות לאום לבין הקושי לממש זאת הגביר בסוף‬ ‫המאה ה – ‪ 11‬את המתחים החברתיים‪ ,‬הכלכליים והפוליטיים בין המיעוטים הלאומיים לבין‬ ‫קבוצת הלאום שהיא רוב במדינה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫סוגי מדינות לאום‪:‬‬ ‫‪ .1‬מדינת לאום (אתנית תרבותית)‪ :‬זהותה של המדינה נקבעת על פי מאפיינים אתניים‬ ‫ותרבותיים של קבוצת הרוב הלאומי במדינה‪ .‬המדינה מזוהה עם לאום אחד ומעניקה לשפתו‪,‬‬ ‫תרבותו וערכיו את המקום המרכזי במרחב הציבורי של המדינה‪ .‬האוכלוסיה מורכבת מרוב‬ ‫לאומי‪ ,‬וכמעט תמיד ממיעוטים לאומיים נוספים‪ .‬בדרך כלל תהיה לה מדיניות הגירה שמעניקה‬ ‫עדיפות למהגרים בני הלאום הדומיננטי‪ .‬כמו בכל מדינה גם במדינה זו יש גם מאפיינים‬ ‫מדינתיים‪-‬פוליטיים המגבשים את אזרחי המדינה‪ .‬דוגמה למדינה מסוג זה‪ :‬ישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדינה דו לאומית\ רב לאומית‪ :‬זהותה של המדינה נקבעת על פי מאפיינים אתניים‬ ‫ותרבותיים של שתי הקבוצות הלאומיות הדומיננטיות במדינה‪ .‬המדינה נותנת לתרבות‪ ,‬השפה‬ ‫והערכים של שתי קבוצות בלבד להשפיע על המרחב הציבורי במדינה‪ .‬לפעמים יש מרחב ציבורי‬ ‫אחד המושפע משני הלאומים‪ ,‬ולפעמים המרחב הציבורי הכללי מתחלק בין שני הלאומים‪.‬‬ ‫במדינה יש מרכיבים פוליטיים‪-‬מדינתיים המגבשים את שני הלאומים ומערכת שלטונית‬ ‫המשותפת לשתי הקבוצות‪ .‬דוגמה למדינה מסוג זה‪ :‬בלגיה היא מדינה דו לאומית של הלאום‬ ‫הוואלוני והלאום הפלמי‪.‬‬ ‫דגם עקרוני זה לא חייב להיות רק דו לאומי‪ ,‬יש גם מצבים שבהם זהות המדינה נקבעת על פי‬ ‫יותר משתי קבוצות‪ .‬למשל‪ :‬שווייץ היא מדינה של ארבעה לאומים‪ .‬מה שמאפיין את הדגם הזה‬ ‫הוא שיש יותר מקבוצה אחת שמגדירה את אופי המדינה‪ ,‬אך רשימת הקבוצות סגורה ויש‬ ‫קבוצות אחרות שלא שותפות לעיצוב האופי של המדינה‪ ,‬גם אם הן חלק מהאוכלוסייה במדינה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מדינה רב תרבותית‪ :‬זהותה של המדינה נקבעת על פי מאפיינים אתניים ותרבותיים של כל‬ ‫הקבוצות הלאומיות במדינה‪ .‬המדינה לא נותנת עדיפות לאף קבוצה‪ .‬היא שואפת לשתף את כל‬ ‫הקבוצות בסמלי המדינה המרכזיים‪ ,‬כמו המנון‪ ,‬שפה‪ ,‬סמלים‪ ,‬חגים לאומיים‪ ,‬למרות שזה לא‬ ‫תמיד מתאפשר במציאות‪.‬‬ ‫המדינה מגדירה את עצמה לפי כל הקבוצות התרבותיות הנמצאות בה‪ ,‬ולא רק תרבויות של‬ ‫לאומים‪ .‬היא שונה ממדינה דו\רב לאומית מכיוון שהיא מגדירה את עצמה על פי כל התרבויות‬ ‫בה‪ ,‬ולא רק נותנת לקבוצות המיעוט התרבותיות לשמור על הזהות התרבותית השונה שלהם‬ ‫בינם לבין עצמם‪ .‬רק מדינות בודדות הגדירו את עצמן רב תרבותיות‪ :‬קנדה‪ ,‬אוסטרליה וניו זילנד‪.‬‬ ‫מדינת לאום מדינתית\כלל אזרחיה‬ ‫זהותה של המדינה לא מוגדרת על פי קבוצת לאום אתנית תרבותית כלשהי‪ .‬הלאום מכיל את כל‬ ‫אזרחי המדינה ורק אותם‪ .‬המכנה המשותף בין חברי הלאום‪ ,‬האזרחים‪ ,‬הוא הרצון לחיות יחד‬ ‫במדינה אחת תחת אותה מערכת חוקים‪ .‬יש המבקרים דגם זה‪ ,‬וטוענים שגם במדינות‬ ‫שמצהירות על עצמן ככאלה‪ ,‬ניתן לראות השפעה של קבוצות גדולות באוכלוסיה על האופי של‬ ‫המדינה מבחינת תרבות ומאפיינים אתניים‪ .‬דוגמאות למדינות מסוג זה‪ :‬צרפת וארה"ב‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הצדקות לקיומה של מדינת הלאום‬ ‫הצדקות ליברליות (קשורות לזכויות הפרט) לקיומה של מדינת הלאום‪:‬‬ ‫‪ ‬מימוש הזכות לתרבות‪ :‬זכותם של בני אדם לחיות במסגרת תרבותית על פי בחירתם‪ .‬מסגרת‬ ‫זו מתאפשרת רק במדינה בה הסמלים‪ ,‬מערכת החינוך והמרחב הציבורי מבוססים על תרבות זו‪.‬‬ ‫יש צורך גם ברוב של בני אותה תרבות במדינה‪ .‬רק במדינת לאום ניתן להבטיח את שימור‬ ‫ויישום התרבות של הלאום הגדול במדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬סולידריות‪ :‬זהות משותפת‪ ,‬הזדהות‪ ,‬תחושת גיבוש של אזרחי המדינה‪ .‬סולידריות תורמת‬ ‫להגנה על זכויות אדם ואזרח במדינה‪ .‬היא גורמת לאזרחים להיות מוכנים להקריב אחד למען‬ ‫השני‪ .‬בקרב חברי הלאום האתני קיימת רמת סולידריות גבוהה במיוחד‪ .‬מדינת הלאום תוכל‬ ‫לנצל סולידריות זו כדי לשמור על זכויות אדם בתוכה‪.‬‬ ‫הצדקות דמוקרטיות לקיומה של מדינת הלאום‪:‬‬ ‫‪ ‬הכרעת הרוב ושלטון העם‪ :‬זכותם של אזרחי המדינה לעצב את המרחב הציבורי באמצעות‬ ‫עקרונות דמוקרטיים אלה‪ ,‬בתנאי שהם שומרים על זכויות המיעוט ונמנעים מעריצות רוב‪ .‬מדינת‬ ‫הלאום מתבססת על הכרעת רוב האזרחים במדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬הזכות לחיים וביטחון‪ :‬קיומה של מדינת הלאום הוא פעמים רבות תנאי שבלעדיו קשה לשמור‬ ‫על ביטחונם של לאומים מסוימים‪.‬‬ ‫הצדקה דתית לקיום מדינת הלאום‪:‬‬ ‫‪ ‬הבטחה אלוהית‪ :‬יש תפיסות דתיות הטוענות שמדינת הלאום חשובה למימוש הדת‪ ,‬הדת‬ ‫היהודית היא כזו‪ .‬הצדקה זו מתבססת על הבטחה אלוהית והרצון לממש את חוקי הדת במדינה‪.‬‬ ‫הצדקה קולקטיבית לקיום מדינת הלאום‪:‬‬ ‫‪ ‬שייכות לקבוצה‪ :‬על פי תפיסה זו האדם אינו שלם אם אינו שייך לקבוצה‪ ,‬לעם‪ ,‬מכיוון שהוא‬ ‫יצור חברתי‪ .‬הקבוצה נותנת משמעות לחייו‪ .‬מדינת הלאום מהווה מסגרת לקבוצה זו‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫לאום ומדינת לאום ‪ -‬תרשים מסכם‬ ‫תנאים למדינה ריבונית‬ ‫טריטוריה‬ ‫שלטון‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫ריבונות‬ ‫הכרה בין לאומית‬ ‫סוגי לאומיות‬ ‫לאומיות אתנית‪-‬תרבותית‬ ‫לאומיות מדינתית‬ ‫מתבססת על מכנה‬ ‫משותף מולד‪ .‬בלגיה‬ ‫ופולין‪.‬‬ ‫מתבססת על אזרחות‬ ‫במדינה מסויימת‪.‬‬ ‫ארה"ב וצרפת‪.‬‬ ‫סוגי מדינות‬ ‫מדינת לאום מדינתית‬ ‫מדינת לאום אתנית תרבותית‬ ‫מדינה רב תרבותית‬ ‫מדינה דו\רב לאומית‬ ‫‪26‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הצדקות לקיום מדינת הלאום‬ ‫ליברליות‬ ‫דמוקרטיות‬ ‫הזכות לתרבות‬ ‫סולידריות‬ ‫שייכות לקבוצה‬ ‫הכרעת הרוב ושלטון העם‬ ‫הזכות לחיים וביטחון‬ ‫‪27‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫דתית‬ ‫קולקטיבית‬ ‫הבטחה אלוהית‬ ‫אורח חיים דתי במדינה‬ ‫שאלה ותשובה לדוגמה‪ :‬לאום ומדינת לאום‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫הסכם השלום בין ישראל למצרים הוא הסכם שנחתם על ידי נשיא מצרים אנואר סאדאת‪ ,‬ראש‬ ‫ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר‪ ,‬על מדשאות הבית הלבן ב‪14-‬‬ ‫במרץ ‪ .0979‬חתימת ההסכם הייתה אחד מרגעי השיא בתהליך שהחל עם חתימת הסכם‬ ‫הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים בשנת ‪( 0976‬בעקבות מלחמת יום הכיפורים)‪ ,‬המשיך‬ ‫בביקורו של אנואר סאדאת בישראל ונאומו בכנסת‪ ,‬והסתיים ב‪ 0981-‬עם השלמת פינוי חצי האי‬ ‫סיני והעברתו לידי מצרים‪.‬‬ ‫ציינו והציגו שני תנאים הכרחיים לקיומה של מדינה ריבונית במתבטאים בקטע‪ .‬הסבירו את‬ ‫תשובתכם על פי הקטע‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫‪ .6‬טריטוריה‪ :‬שטח מוגדר‪ ,‬בעל גבולות ברורים ומוכרים‪ ,‬בתחומי היבשה‪ ,‬האוויר והים וכן‬ ‫התחום התת קרקעי‪.‬‬ ‫הסבר‪" :‬והסתיים ב‪ 0981-‬עם השלמת פינוי חצי האי סיני והעברתו לידי מצרים" הציטוט מתאר‬ ‫העברת שטח של מדינת ישראל לידי מצריים‪ ,‬כלומר למדינת ישראל וגם למצריים יש טריטוריה‬ ‫בעלת גבולות ברורים‪ ,‬והסכם השלום משנה בעצם גבולות אלה‪.‬‬ ‫‪ .7‬שלטון‪ :‬הגוף המנהל את ענייני המדינה‪ .‬בעל סמכות לכפות את מרותו על השטח ועל‬ ‫האוכלוסייה באמצעות חקיקה‪ ,‬קביעת מדיניות‪ ,‬ביצוע ושיפוט‪.‬‬ ‫הסבר‪" :‬הסכם שנחתם על ידי נשיא מצרים אנואר סאדאת‪ ,‬ראש ממשלת ישראל מנחם בגין‬ ‫ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר" הציטוט מתאר את ראשי השלטון בשלוש מדינות‪ ,‬החותמים‬ ‫על הסכם שלום בין המדינות‪ ,‬ומוכיח את קיומו של שלטון‪ ,‬גוף המנהל את ענייני המדינה‪,‬‬ ‫בשלושת המדינות‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫לאום ומדינת לאום – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬ציינו והציגו את חמשת התנאים לקיומה של מדינה ריבונית‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו את ההבדל בין קבוצת אתנית לבין לאום‪ ,‬ותנו דוגמה לכל אחת מהקבוצות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו את המושגים לאומיות והגדרה עצמית‪ ,‬והסבירו את הקשר ביניהם‪.‬‬ ‫‪ .4‬ציינו והציגו מהי לאומיות אתנית והדגימו שתי מדינות שהתגבשו על בסיס לאומיות אתנית‪.‬‬ ‫‪ .5‬ציינו והציגו מהי לאומיות פוליטית והדגימו מדינה אחת שהתגבשה על בסיס לאומיות‬ ‫פוליטית‪.‬‬ ‫‪ .6‬הציגו את ההבדל המרכזי בין מדינת כלל אזרחיה לבין מדינות הלאום‪.‬‬ ‫‪ .7‬ציינו והציגו שלושה סוגים שונים של מדינות לאום‪ .‬הדגימו כל סוג‪.‬‬ ‫‪ .8‬מתחת לקרקעית הים‪ ,‬סמוך לאחד מחופי הארץ‪ ,‬התגלה מאגר גדול של גז טבעי‪ .‬חברה‬ ‫אירופאית החלה בהכנות לקידוח כדי להפיק גז במקום‪ .‬בתגובה הודיע משרד התשתיות שמאחר‬ ‫והמאגר נמצא בתחומי מדינת ישראל‪ ,‬הזכות לקדוח במקום ולהפיק גז מהמאגר תינתן לחברה‬ ‫ישראלית ולא לחברה מחו"ל‪.‬‬ ‫ציינו והציגו תנאי אחד לקיום מדינה‪ ,‬הבא לידי ביטוי בהודעה של משרד התשתיות‪ .‬הסבירו‬ ‫כיצד התנאי שהצגתם בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫‪ .9‬הנשיא‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬קרא השבוע לראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬לשבת למשא ומתן עם אבו‬ ‫מאזן‪ ,‬יו"ר הרשות הפלסטינית‪ ,‬בדחיפות‪ .‬נתניהו הגיב על דבריו של פרס בביקורת וטען כי‬ ‫אזרחי המדינה בחרו אותו לייצג אותם‪ ,‬ולכן ההחלטה לגבי המשא ומתן תתבצע על ידיו ועל ידי‬ ‫ממשלתו בלבד‪ ,‬ולא על ידי נשיא המדינה‪ .‬ציינו והציגו תנאי לקיומה של מדינה ריבונית‬ ‫המתקיים באירוע‪ .‬הסבירו את דבריכם על פי האירוע‪.‬תוכנית ההתנתקות‬ ‫‪ .11‬תוכנית ההתנתקות מעוררת ויכוח ציבורי‪ .‬באחד הדיונים התבטא חבר כנסת מהמפד"ל‪ :‬לא‬ ‫ייתכן שנמסור חבל ארץ ששייך לארץ ישראל השלמה‪ ,‬נחלת אבות השייכת לנו עוד מימי התנ"ך‪.‬‬ ‫ארץ הקודש היא הארץ שבה קבורים אבותינו‪ ,‬שעליה נלחמו בחירוף נפש‪ .‬כל אדם צריך להרגיש‬ ‫בימים אלה פגיעה בשורשים העמוקים ביותר של העם היהודי‪ .‬אני רואה את ההתנגדות‬ ‫להתנתקות כקיום מצווה דתית‪.‬‬ ‫חבר כנסת אחר‪ ,‬מסיעת יחד‪ ,‬תקף אותו ואמר‪" :‬אנחנו מדינת ישראל‪ .‬כישראלים צריכים לעמוד‬ ‫לנגד עינינו ערכים משותפים כמו שמירה על הדמוקרטיה וכינון שלום עם שכנינו‪ .‬מזמן כבר לא‬ ‫מאחדים אותנו סממנים דתיים או לאומיים‪ .‬יש לשאוף לחיזוק הישראליות – זו שאינה מזוהה עם‬ ‫קבוצה זו או אחרת‪ ,‬זו שיוצרת שוויון בין כולם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את סוג הלאומיות הקיימת במדינת ישראל על פי חבר הכנסת מהמפד"ל‪.‬‬ ‫הסבירו את דבריכם על פי הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את סוג הלאומיות שחבר הכנסת מסיעת יחד רוצה לפתח במדינת ישראל‪.‬‬ ‫הסבירו את תשובתכם על פי הקטע‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫השקפות וגישות לאופייה של מדינת ישראל‬ ‫בהכרזת העצמאות נאמר‪" :‬אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא‬ ‫מדינת ישראל"‪ .‬בחברה הישראלית יש גישות שונות המגדירות כל אחת את מדינת ישראל‬ ‫בצורה אחרת ויש להן תשובה אחרת לשאלה מה משמעות המושג מדינה יהודית‪ ,‬והאם מדינת‬ ‫ישראל צריכה להיות כזו‪.‬‬ ‫את הגישות השונות המגדירות את מדינת ישראל ניתן להציג על גבי רצף‪ .‬בקצה אחד תהיה‬ ‫גישת מדינת התורה – מדינת הלכה‪ .‬בקצה השני תהיה הגישה של מדינת כלל אזרחיה‪ .‬הגישות‬ ‫עוסקות בנושאים דמוקרטיה‪ ,‬יהדות וציונות בהקשר לאופי של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .1‬מדינת התורה‪:‬‬ ‫גישה זו מזוהה עם היהדות החרדית‪ ,‬שרוצה שהמדינה תהיה יהודית דתית‪ ,‬תקום כחלק‬ ‫מתהליך הגאולה המשיחי (תהליך שבו המשיח מגיע ומוביל את היהודים מהגולה לארץ ישראל)‬ ‫ותפעל על פי חוקי התורה‪ .‬אזרחיה היהודים של מדינה זו יחיו על פי מצוות התורה ויקיימו את כל‬ ‫מצוות התורה‪ .‬ההנהגה השולטת במדינה תהיה הנהגה דתית שתוסמך לתפקידה על פי כללי‬ ‫ההלכה‪( .‬הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג)‬ ‫רוב הציבור החרדי המאמין בגישה זו לא מקבל את הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪,‬‬ ‫מכיוון שהמדינה הוקמה על ידי התנועה הציונית ולא על ידי המשיח‪ ,‬וחוקיה הם לא החוקים של‬ ‫ההלכה היהודית‪ .‬על פי תפיסתם‪ ,‬העם היהודי צריך לחכות למשיח בגולה ואסור לו לקחת את‬ ‫גורלו בידו ולשאוף לעצמאות‪.‬‬ ‫בקרב הציבור החרדי יש קבוצות שונות‪ .‬חלקן מכירות במדינת ישראל‪ ,‬משתתפות בחיים‬ ‫הפוליטיים‪ ,‬ומנסות לקרב את מדינת ישראל לרוח ההלכה על ידי חקיקת חוקים‪ .‬יש מיעוט של‬ ‫קבוצות קיצוניות‪ ,‬כמו העדה החרדית‪ ,‬נטורי קרתא וחסידי סטאמר שלא מכירות במדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדינה דתית לאומית‪:‬‬ ‫גם על פי גישה זו (שבה מחזיקים הדתיים הלאומיים) המדינה היהודית צריכה להיות מדינת‬ ‫התורה‪ .‬ההבדל הוא שבגישה זו מדובר בשאיפה אידיאלית‪ .‬השאיפה האידיאלית היא לא תוכנית‬ ‫פוליטית שהם מנסים ליישם‪ .‬על פי גישה זו מדינת ישראל הקיימת היא ראשית הגאולה‪ ,‬כלומר‬ ‫הקמת המדינה היא מעשה דתי‪ ,‬צעד ראשון לקראת גאולה משיחית‪ .‬צעד זה בא לידי ביטוי‬ ‫בשחרור משלטון זר‪ ,‬הקמת שלטון יהודי עצמאי‪ ,‬צבא יהודי וניצחון במלחמות‪ .‬המאמינים בגישה‬ ‫זו חושבים שחשוב לשתף פעולה עם המפלגות הציוניות הלא דתיות‪ ,‬ויש לקדם את מדינת‬ ‫ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬ציונית ובעלת רוב יהודי‪.‬‬ ‫על פי גישה זו בחיים הציבוריים של המדינה היהודית יש מקום מרכזי להלכה היהודית‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫שמירת שבת בציבור‪ ,‬שמירת כשרות במוסדות ציבוריים ובצבא‪ ,‬נישואין וגירושין על פי חוקי‬ ‫ההלכה‪ .‬על פי בעלי גישה זו חשוב שהחוקים והפסיקות במדינה יתבססו על המשפט העברי‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .3‬מדינת לאום יהודית תרבותית‪:‬‬ ‫על פי גישה זו‪ ,‬מדינת ישראל היא מדינה יהודית‪ ,‬ציונית‪ ,‬היונקת מהמסורת הלאומית‪,‬‬ ‫התרבותית והדתית ומהמורשת היהודית‪ ,‬בלי מחויבות להלכה הדתית‪ .‬התומכים בגישה זו‬ ‫רואים את מדינת ישראל כמדינה חילונית השואפת להנחיל את ערכי היהדות לאוכלוסיה‬ ‫היהודית‪ .‬בין התומכים בגישה זו אין הסכמה על השאלה על פי אילו ערכים יהודיים יתחנכו‬ ‫הדורות הבאים‪ .‬כל אחד בוחר מהמסורת‪ ,‬הדת‪ ,‬ההיסטוריה והמורשת היהודית את הערכים‪,‬‬ ‫המנהגים והמסורות המקובלים עליו‪.‬‬ ‫‪ .4‬מדינת העם היהודי‪:‬‬ ‫גישה זו מדגישה שמדינת ישראל היא מדינתם של כל היהודים‪ ,‬מדינת העם היהודי כולו‪ .‬מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬על פי התומכים בגישה זו‪ ,‬מהווה מוקד שאיתו מזדהים מבחינה לאומית ורגשית היהודים‬ ‫החיים בתפוצות‪ .‬המדינה מטפחת מערכת קשרים הדדיים עם יהודי התפוצות‪ .‬העובדה שמדינת‬ ‫ישראל היא מדינת העם היהודי באה לידי ביטוי בסמלים‪ ,‬במוסדות יהודיים ובחקיקה ייחודית‪,‬‬ ‫לדוגמה חוק השבות‪.‬‬ ‫‪ .5‬מדינת היהודים‪:‬‬ ‫על פי גישה זו‪ ,‬מדינה יהודית היא מדינה ציונית וחילונית‪ .‬התומכים בגישה זו מדגישים את‬ ‫חשיבות הרוב היהודי במדינה שישלוט בה ויקנה לה אופי יהודי‪ .‬חוק השבות‪ ,‬המאפשר לכל‬ ‫יהודי לעלות לישראל‪ ,‬יסייע להבטחת רוב יהודי ושלטון יהודי בארץ‪.‬‬ ‫‪ .6‬מדינת כלל אזרחיה‪:‬‬ ‫גישה זו לא מעוניינת לראות במדינת ישראל מדינה יהודית או ציונית‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬מדינת‬ ‫ישראל צריכה להיות מדינה דמוקרטית השייכת לכלל אזרחיה‪ ,‬מדינה שהזהות הלאומית בה היא‬ ‫זהות פוליטית ישראלית‪ ,‬וערכיה – דמוקרטיים‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬המדינה לא תהיה מדינת לאום‬ ‫יהודית‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא תהיה מזוהה עם הלאום היהודי בלבד‪.‬‬ ‫בין התומכים בגישה זו יש יהודים וערבים שחושבים שמדינת ישראל אינה צריכה להתבסס על‬ ‫לאומיות אתנית‪ .‬קבוצות אלה חושבות שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת כלל אזרחיה‪ ,‬שתכיר‬ ‫בייחודיות התרבותית של שתי קבוצות הלאום – יהודים וערבים‪ .‬כך למשל‪ ,‬חוקי המדינה‬ ‫והמערכת המשפטית יהיו משותפים לכלל האזרחים‪ ,‬אבל מערכות החינוך יהיו נפרדות וכל לאום‬ ‫יכול ללמד את המורשת המיוחדת שלו‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫השקפות וגישות לאופייה של מדינת ישראל – תרשים מסכם‬ ‫מדינת‬ ‫התורה‬ ‫מדינה‬ ‫דתית‬ ‫לאומית‬ ‫מדינת‬ ‫העם‬ ‫היהודי‬ ‫מדינת‬ ‫לאום‬ ‫יהודית‬ ‫תרבותית‬ ‫מדינה יהודית‬ ‫מדינה ציונית‬ ‫מדינה דמוקרטית‬ ‫‪32‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫מדינת‬ ‫היהודים‬ ‫מדינת‬ ‫כל‬ ‫אזרחיה‬ ‫השקפות וגישות לאופייה של מדינת ישראל – שאלות בגרות‬ ‫‪ .0‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו‪:‬‬ ‫תוכנית ההתנתקות‬ ‫תוכנית ההתנתקות מעוררת ויכוח ציבורי‪ .‬באחד הדיונים התבטא חבר כנסת מהמפד"ל‪ :‬לא‬ ‫ייתכן שנמסור חבל ארץ ששייך לארץ ישראל השלמה‪ ,‬נחלת אבות השייכת לנו עוד מימי התנ"ך‪.‬‬ ‫ארץ הקודש היא הארץ שבה קבורים אבותינו‪ ,‬שעליה נלחמו בחירוף נפש‪ .‬כל אדם צריך להרגיש‬ ‫בימים אלה פגיעה בשורשים העמוקים ביותר של העם היהודי‪ .‬אני רואה את ההתנגדות‬ ‫להתנתקות כקיום מצווה דתית‪.‬‬ ‫חבר כנסת אחר‪ ,‬מסיעת יחד‪ ,‬תקף אותו ואמר‪" :‬אנחנו מדינת ישראל‪ .‬כישראלים צריכים לעמוד‬ ‫לנגד עינינו ערכים משותפים כמו שמירה על הדמוקרטיה וכינון שלום עם שכנינו‪ .‬מזמן כבר לא‬ ‫מאחדים אותנו סממנים דתיים או לאומיים‪ .‬יש לשאוף לחיזוק הישראליות – זו שאינה מזוהה עם‬ ‫קבוצה זו או אחרת‪ ,‬זו שיוצרת שוויון בין כולם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה לאופייה היהודי הרצוי של מדינת ישראל הבאה לידי ביטוי בקטע‬ ‫בדבריו של חבר הכנסת מהמפד"ל‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הגישה לאופייה היהודי הרצוי של מדינת ישראל הבאה לידי ביטוי בקטע‬ ‫בדבריו של חבר הכנסת מתנועת יחד‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ציינו והציגו שני יסודות בזהות הלאומית‪ ,‬והדגימו את קיומו של כל אחד מהם בקטע‪.‬‬ ‫‪ .1‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו‪:‬‬ ‫במדינות דמוקרטיות מקובל שיש להימנע מפגיעה בזכויות הפרט ומהתערבות בכל מה שקשור‬ ‫לענייניו האישיים של היחיד‪ .‬אולם מדינות לאום דמוקרטיות לא הוקמו רק כדי לספק לתושביהן‬ ‫זכויות פרט‪ ,‬אלא גם כדי להביא לידי ביטוי את זהותן הלאומית ואת ייחודן‪ .‬בהקשר זה יש לבדוק‬ ‫כיצד החברה היהודית בישראל מגדירה את זהותה‪ ,‬וכיצד הגדרה זו משפיעה על זכויות הפרט‬ ‫ועל השמירה עליהן‪.‬‬ ‫האופי היהודי של מדינת ישראל מחייב הגשמת ערכים לאומיים משותפים בחיים הציבוריים‪.‬‬ ‫ערכים אלה צריכים לבוא לידי ביטוי מעשי גם אם נגרמת בכך פגיעה בזכויות הפרט‪ ,‬כמו במקרה‬ ‫של סגירת חנויות בשבתות ובחגים‪ .‬בהנחה שמקובל על הרוב החילוני במדינה‪ ,‬שיש ערך לכיבוד‬ ‫השבת ומועדי ישראל בציבור‪ ,‬רוב זה צריך לדאוג לכך שאווירת השבת והחגים תכובד בציבור‪,‬‬ ‫בדיוק כשם שהוא דורש שאווירת יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל תכובד בציבור‪.‬‬ ‫יאיר שלג‪" ,‬יהודי בצאתך"‪" ,‬הארץ"‪4.8.1110 ,‬‬ ‫א‪ .‬כותב הקטע נוקט בגישה "מדינת לאום יהודית תרבותית"‪ .‬הצג גישה זו‪ ,‬והסבר כיצד‬ ‫היא באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כותב הקטע מוכן לאפשר פגיעה בזכות מסוימת‪ .‬ציין והצג זכות זו‪ ,‬והסבר את דבריך על‬ ‫פי הקטע‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הסבר כיצד עקרון ההסכמיות בא לידי ביטוי בדבריו של כותב הקטע‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .3‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬ ‫רוב שהוא מיעוט‬ ‫בעוד שבע שנים ישתווה מספר היהודים למספר הערבים מהירדן עד לים‪.‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע תחזית שלפיה בשנת ‪ 1110‬צפוי שיעור‬ ‫היהודים באוכלוסיה לרדת ל – ‪ 71%‬לעומת ‪ 78%‬כיום‪ .‬באותה שנה צפוי אחוז הערבים במדינה‬ ‫לעלות לשיעור של ‪ 10%‬לעומת כ – ‪ 11%‬היום‪ .‬זוהי אמנם תחזית קודרת‪ ,‬אך המעודד בה הוא‬ ‫כי גם בעוד ‪ 11‬שנה יישמר הרוב היהודי המכריע במדינת ישראל‪.‬‬ ‫הבעיה בתחזית זו היא היותה מוגבלת למדינת ישראל שבתחומי הקו הירוק בלבד‪ .‬מחברי‬ ‫התחזית לא כללו את התושבים הפלסטינים של הגדה המערבית ושל רצועת עזה (ולעומתם כן‬ ‫כללו את המתנחלים הישראלים שם)‪ .‬כיצד תיראה מדינת ישראל בעוד ‪ 11‬שנה? מה יהיו‬ ‫תחומיה? אפשר רק לנחש – בדרך כלל על פי נטיות הלב‪ .‬בפועל‪ ,‬השטחים נכללים כיום‬ ‫בתחומיה של מדינת ישראל מהירדן ועד לים התיכון‪ .‬כל השאר נכלל בגדר ה"אם" וה"אולי"‪ :‬אם‬ ‫ההתנתקות אכן תתבצע‪ ,‬אם יהיה המשך לשלב ההתנתקות הראשון‪ ,‬אם אפשר יהיה להקים‬ ‫מדינה פלסטינית כשגושי התנחלות ענקיים חוסמים אותה מכל עבר‪.‬‬ ‫על פי כל הסימנים‪ ,‬הממשלה הנוכחית מתכוונת להמשיך בהרחבת ההתנחלויות‪ ,‬כשגולת‬ ‫הכותרת היא סתימת הפער בין ירושלים למעלה אדומים‪ .‬למרות הדו"ח החמור של עורכת הדין‬ ‫טליה ששון לא נעשה עד כה דבר להפסקת ההרחבה של המאחזים הבלתי מורשים‪ ,‬שלא לדבר‬ ‫על פירוקם‪ .‬ראש הממשלה אינו מתרשם מהתנגדותו של הממשלה האמריקני להרחבת מעלה‬ ‫אדומים‪ .‬הוא אף הצהיר במפורש כי התוכנית תתבצע בקרוב‪ .‬שרון מעוניין להוכיח למתנגדיו‬ ‫בימין כי לאחר ההתנתקות הוא מתכוון לחזק את ההתיישבות הישראלית בגדה‪.‬‬ ‫אם יתממשו תוכניותיו אלה‪ ,‬כי אז גם אם תוקם בעתיד מדינה פלסטינית‪ ,‬היא תהיה מעין סרח‬ ‫עודף של ריכוזי תושבים פלסטינים בתוך גושי התיישבות ישראלית‪ .‬לא מדינה ואפילו לא‬ ‫מדינונת‪ ,‬אלא גוף מדיני נטול משמעות התלוי כל כולו ברצונה של ישראל‪.‬‬ ‫(יהודה ליטני‪ ,‬ידיעות אחרונות‪)7.6.1110 ,‬‬ ‫א‪ .‬ציינו שלושה מאפיינים הכרחיים למדינה‪ .‬הדגימו את ביטויו של כל אחד מהם בקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הגישה למדינה יהודית המופיעה בקטע‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך‬ ‫הקטע‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הגדירו את מדינת ישראל כפי שהיא נצפית בעיני המחבר ב – ‪ .2112‬הציגו שלושה‬ ‫מאפיינים לסוג מדינה זה‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .6‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלה שאחריו‪.‬‬ ‫לצורך שמירה על צביונה וזהותה היהודיים של המדינה יש לפעול להגדלת הרוב היהודי בארץ‬ ‫ישראל‪ .‬הדת היהודית ומסורת ישראל הן אבן היסוד לקיומו של העם היהודי במשך ‪ 1111‬שנות‬ ‫גלות‪ .‬התנועה תפעל להשרשת ערכיה הנצחיים של תורת ישראל בחיי האומה‪ .‬מדינת ישראל‬ ‫היא מדינה יהודית דמוקרטית‪ .‬התנועה מתנגדת לפגיעה באופי היהודי ובצביונה היהודי של‬ ‫המדינה ומזהירה מפני מצב שבו מאבק לא מבוקר בממסד הדתי ובחקיקה בעלת אופי דתי‬ ‫ישתקו את אופייה היהודי של המדינה‪ .‬התנועה תומכת בשילוב חקיקה על פי המשפט העברי‪.‬‬ ‫התנועה תקדם את העיקרון של הקצאת משאבים ותקציבים נוספים ליישובי הדרוזים והצ'רקסים‬ ‫וליישובים אחרים לא מפותחים דיים שבהם הרוב משרת בצבא‪.‬‬ ‫התנועה תפעל למתן ביטוי הולם באמצעי התקשורת השונים לדעות ולזרמים שונים בחברה‬ ‫הישראלית תוך איזון נאות‪ ,‬כבוד הדדי ושמירה על זכותן של קבוצות מיעוט לבוא לידי ביטוי‬ ‫באמצעי התקשורת הממלכתיים‪( .‬מתוך מצע של מפלגה)‬ ‫ציינו והציגו גישה אחת לאופייה היהודי של מדינת ישראל המתאימה לעמדה המוצגת בקטע‪.‬‬ ‫הסבירו את תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪ .0‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬ ‫הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת מאתגרת את החשיבה על אודות זהותה של המדינה‬ ‫המתקראת יהודית‪ .‬הצעת החוק של חברי הכנסת עזמי בשארה ואחמד טיבי‪ ,‬מטרתה להכיר‬ ‫בערביי ישראל כמיעוט לאומי ולהקנות לערבים אוטונומיה תרבותית‪ .‬החוק המוצע על ידי חברי‬ ‫הכנסת הערבים נועד להשיג עבור הערבים מעמד של קהילה שבניה מיוצגים על סמך שיוכם‬ ‫האתני‪ .‬התכלית היא להשיג את מלוא הזכויות האזרחיות שהערבים לא השיגו באמצעות‬ ‫העיקרון המקנה של שוויון לכל האזרחים מעצם היותם אזרחים‪ .‬לא מדובר ברצון לפרק את‬ ‫המדינה אלא באסטרטגיה חלופית לזו שנכשלה מפני שהדמוקרטיה הישראלית בגדה בחלק‬ ‫מאזרחיה‪ ,‬משום שהגדירה את עצמה גם כמדינת לאום יהודי‪ .‬ההצעה מעידה על כישלונה של‬ ‫המדינה‪ .‬במשך יותר מ – ‪ 01‬שנה יכולנו ליצור חברה שוויונית‪ ,‬שבה יוגשם החזון שניסח זאב‬ ‫ז'בוטינסקי ב – ‪ :0930‬רוב האוכלוסייה יהיה עברי‪ ,‬אולם שיווי זכויותיהם של כל האזרחים‬ ‫הערבים – לא זו בלבד שיובטח אלא גם יוגשם‪ .‬שתי הלשונות וכל הדתות תהיינה שוות‬ ‫בזכויותיהן‪ ,‬וכל אומה תקבל זכויות נרחבות של שלטון עצמי תרבותי‪ .‬ציינו והציגו את הגישה‬ ‫לאופייה של מדינת ישראל המתאימה לעמדתו של כותב המאמר‪ .‬הסבירו את תשובתכם על‬ ‫סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .4‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬ ‫אל תגעו בראש השנה‪.‬‬ ‫מאז היותנו לעם‪ ,‬לפני אלפי שנים‪ ,‬נתייחדו הימים הנוראים בקרבנו לתשובה‪ ,‬לחשבון נפש‪,‬‬ ‫לתפילה ולבקשה לקראת השנה החדשה שתבוא לטובה ולברכה‪ .‬במשך אלפי שנים לא נס ליחם‬ ‫של ימים אלה‪.‬‬ ‫צא בערב ראש השנה לרחובה של עיר‪ ,‬וראה זה פלא – כל אחד באשר הוא יאחל שנה טובה‬ ‫לרעהו‪ .‬יש דברים שעדיין נותרו סמל המקשר את עמנו עם מורשתו‪.‬‬ ‫מדינת ישראל הצטיינה כל השנים בשמירת הצביון הציבורי של ערכי ישראל‪ ,‬אך חילול היום‬ ‫הקדוש במשחק כדורגל בין לאומי ביום זה הוא שינוי מגמתי שלא היה כמותו בהיסטוריה של‬ ‫מדינתנו‪ .‬שינוי זה פוגע ביסודות היהדות‪ ,‬המאמינה שהשימוש בלוח השנה העברי הוא חלק‬ ‫מהתרבות היהודית הלאומית ההיסטורית‪.‬‬ ‫עדיין יש בישראל קונצנזוס בנוגע לזיקה ליהדות‪ .‬יש דברים שעוד נותרו קדושים לכולנו‪ .‬אל לנו‬ ‫לתת יד לפגיעה בצביונה היהודי של מדינת ישראל‪ .‬אני קורא לכל מי שיוכל להשפיע בנושא זה‬ ‫לשנות את תאריך המשחק ולא לפגוע בערכי הקודש של עם ישראל‪.‬‬ ‫(הרב יונה מצגר‪ ,‬ידיעות אחרונות‪)31.8.1116 ,‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את עמדתו של הכותב בנוגע לאופייה היהודי הרצוי של המדינה‪ .‬הסבירו את‬ ‫תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו יסוד בזהות הלאומית המופיע הקטע‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ציינו והציגו גישה מנוגדת לחלוטין לעמדתו של הכותב בנוגע לאופייה היהודי הרצוי של‬ ‫המדינה‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪ .7‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬ ‫"תפיסתי בנוגע למדינה יהודית ודמוקרטית שמה דגש על קיומו של רוב יהודי שעבורו התנ"ך הוא‬ ‫נר לרגליו‪ .‬התנ"ך הוא ספר הספרים ועל ברכיו יש לחנך כל עולל‪ .‬במדינה כזו יש לשפוט על פי‬ ‫המשפט העברי כל אדם‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬אינני פוסל מתן שוויון זכויות לקבוצות הלא יהודיות במדינה‪ ,‬ומוכן לאפשר להן ליהנות‬ ‫מכל אחת מהזכויות המייחדות אותן‪ .‬למרות קיומן של קבוצות אלו במדינה לא אתן יד לחיסול‬ ‫המדינה כיהודית‪".‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה של הכותב לאופייה של מדינת ישראל‪ .‬הסבירו את תשובתכם על‬ ‫סמך הקטע‪.‬‬ ‫ציינו והציגו את הגישה לאופייה של מדינת ישראל שכותב הקטע שולל‪ .‬הסבירו את‬ ‫תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .8‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלה שאחריו‪.‬‬ ‫ישראל קמה כדי להבטיח את קיומו‪ ,‬שלומו‪ ,‬את עתידו ואת שגשוגו של הלאום היהודי‪ .‬היא לא‬ ‫קמה עבור ישראליה‪ ,‬אלא עבור העם היהודי‪.‬‬ ‫באשר לערבים ולמיעוטים אחרים בישראל‪ :‬במישור הפרט – המציאות הקיימת בישראל אינה‬ ‫יהודית ואינה דמוקרטית‪ .‬יש מרחק גדול מדי בין ההלכה לבין המעשה במה שנוגע לזכויות הפרט‬ ‫של בני המיעוטים‪ .‬לשיפור מצבם של המיעוטים בישראל ולהבטחת שוויון הזדמנויות בפועל יש‬ ‫לפעול במידת הצורך אפילו בעזרת העדפה מתקנת‪ .‬במישור הלאומי – קהילתי – אי אפשר‬ ‫להגדיר את מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי ולהתעלם מקיומו של מיעוט לאומי בתוכה‪.‬‬ ‫כשם שהחוקה העתידית צריכה להגדיר את מהותה של המדינה כמדינת הלאום היהודי‪ ,‬עליה‬ ‫להכיר במעמד ובזכויות הנובעות מקיומו של מיעוט לאומי‪.‬‬ ‫מדינת ישראל לא תהיה ולא ראוי שתהיה רק יהודית ולא דמוקרטית או רק דמוקרטית ולא‬ ‫יהודית‪ .‬הנוסחה היחידה בעיני לקיומה של מדינת ישראל היא היותה מדינתו של העם היהודי‪,‬‬ ‫מדינה יהודית דמוקרטית‪ ,‬שיש בה שוויון מלא לכל בני המיעוטים עם הכרה במעמדם כמיעוט‪.‬‬ ‫ציינו והציגו את הגישה לאופייה היהודי של מדינת ישראל המתאימה לעמדתו של הכותב‪.‬‬ ‫הסבירו את תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪ .9‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬ ‫להלכה אנחנו עם אחד‪ .‬למעשה‪ ,‬אנחנו בכלל לא עם‪ .‬אין שום בסיס אוניברסאלי לעם היהודי‬ ‫כעם‪ .‬אנחנו מציעים דרך אחרת‪ .‬חזרה לחוקת התורה‪ .‬רק כך נחזור להיות עם אחד‪ ,‬מאוחד‬ ‫ומלוכד‪ .‬למדינה כגוף עצמאי אין משמעות‪ .‬לעם יש משמעות רבה בעיני‪ ,‬וחשוב שהעם יחזור‬ ‫להיות יהודי‪ .‬כיום חלק מהעם שחי כאן הוא בלתי מוגדר כי ליהדות אין שום משמעות בלי תורה‬ ‫ואמונה‪ .‬גם השלטון כאן אינו מוגדר‪ .‬השלטון מדבר בשם היהדות אך אינו יהודי כי אינו פועל לפי‬ ‫חוקת התורה‪ .‬מדינה שהחוק שלה בריטי ותורכי נשארת יהודית אולי רק בזכות נוכחותו של רוב‬ ‫יהודי בה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו מהי מדינה יהודית בעיני כותב הקטע‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו עם איזו גישה שונה למושג מדינה יהודית מתווכח הכותב‪ .‬הסבירו את‬ ‫תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו שלושה תנאים לקיומה של מדינה‪ ,‬והוכיחו את קיומו של אחד מהם בקטע‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .01‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלה שאחריו‪.‬‬ ‫"שורש המתחים בין אזרחי ישראל הערבים לבין הציבור היהודי הוא אי השוויון שנוצר בשל‬ ‫מדיניות האפליה והקיפוח של הממשלות מאז הקמת המדינה‪ .‬הציבור הערבי בארץ מיוצג על ידי‬ ‫מנהיגות החותרת לשוויון אזרחי מלא‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬בכל תחומי החיים – מחינוך ועד הליכי‬ ‫אכיפת חוק‪ .‬שוויון אזרחי זה‪ ,‬שעליו נאבקים ערביי ישראל‪ ,‬מתחייב מהיותה של ישראל מדינה‬ ‫דמוקרטית‪ .‬אולם‪ ,‬מהיותה מדינה יהודית בעלת רוב יהודי מתחייבת דחיית הרעיון של שינוי‬ ‫בהמנון הלאומי על ידי הוספת שיר או בית שהציבור הערבי יוכל להזדהות איתו‪ .‬התוכן של הדגל‬ ‫וסמל המדינה אף עמוק מזה של ההמנון – אם כן‪ ,‬האם נצטרך לשנות גם את הדגל והסמל?‬ ‫אזרחי ישראל הערבים מסתייגים מסמלים אלה‪ ,‬ואי אפשר לדרוש שיזדהו עמם‪ .‬אפשר רק‬ ‫לדרוש שיקבלו אותם כיסודות של המדינה ויכבדו אותם‪ .‬אין צורך לשנות את הסמלים אלא רק‬ ‫את המציאות‪"(".‬לשנות את המציאות‪ ,‬לא את הסמלים"‪ ,‬חיים צדוק‪)09.9.1111 ,‬‬ ‫ציינו והציגו גישה לאופייה הרצוי של מדינת ישראל על פי הכותב‪ .‬הסבירו את תשובתכם על‬ ‫סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪ .00‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬ ‫מדבריו של שופט בג"ץ בדימוס‪ ,‬לנדוי‪ ,‬בהרצאה שנשא‪" :‬אני לא אדם פוליטי‪ ,‬לא ימני ולא‬ ‫שמאלי‪ ,‬אני ציוני‪ .‬אני מתנגד לוויתורים בהר הבית ובעיר העתיקה של ירושלים‪ .‬יש חשיבות גם‬ ‫לסמלים ולהיסטוריה‪ ,‬לכבוד לאומי‪ ,‬דברים שאצלנו נוטים לזלזל בהם‪ .‬בעיני‪ ,‬ציונות היא השאיפה‬ ‫לציון‪ ,‬ומה זה ציון אם לא הר הבית‪ ,‬העיר העתיקה‪ .‬אני לא אדם דתי‪ ,‬אני חילוני‪ ,‬אבל אני לא‬ ‫יכול להתכחש לחשיבותו של הר הבית העומד במרכזה של האמונה היהודית‪ .‬יהודים בכל‬ ‫הדורות נכספו אליו‪ .‬אני זוכר שבבית סבתי היה תלוי שטיח קיר שבו היתה ארוגה תמונה של הר‬ ‫הבית‪ .‬ב – ‪ ,0947‬כאשר הודיע עוזי נרקיס שהר הבית בידינו‪ ,‬אני מודה שדמעות זלגו מעיניי‪,‬‬ ‫ואני לא אדם רגשי‪ ,‬אבל ידעתי שפה באמת התרחש מאורע היסטורי‪ ,‬שמימשנו את חלומנו‪".‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה לאופייה היהודי הרצוי של מדינת ישראל הבאה לידי ביטוי בדבריו‬ ‫של השופט לנדוי בקטע‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו יסוד אחד בזהות הלאומית‪ .‬הדגימו את קיומו בקטע‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הסבירו את עמדתו של השופט לנדוי לציונות‪ ,‬והציגו גם גישה שונה לאופייה היהודי הרצוי‬ ‫של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫מאפייניה\היבטיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‬ ‫א‪ .‬היבט\מאפיין משפטי נורמטיבי‪ :‬היבט זה בוחן את מערכת המשפט‪ ,‬החוקים והנורמות על‬ ‫פיהן מתנהלת המדינה‪ .‬בהיבט זה נבחן את חוקי מדינת ישראל‪ ,‬מקום המשפט העברי‬ ‫במערכת המשפט הישראלית ואת הכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ .1‬חוקים המשקפים את האופי היהודי והזיקה לתפוצות‪:‬‬ ‫מאז הקמת המדינה‪ ,‬הכנסת מחוקקת חוקים שחלקם מבטאים את אופייה היהודי של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬היבטים אלה משקפים את הגישות השונות לגבי אופייה של מדינת ישראל‪ .‬החוקים‬ ‫מבטאים את אופה של מדינת ישראל מבחינה דתית‪ ,‬תרבותית או לאומית‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק השבות (תש"י ‪ – )1951‬מעניק לכל יהודי זכות לעלות לישראל‪ ,‬כמו כן לבן זוגו‪ ,‬ילדו ונכדו‬ ‫של היהודי‪.‬‬ ‫‪ ‬החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם (תש"י – ‪ – )1951‬מאפשר להעמיד לדין פושעים‬ ‫נאצים ועוזריהם על פשעיהם נגד היהודים בתקופת המשטר הנאצי בגרמניה‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק בתי דין רבניים ‪ -‬נישואין וגירושין (תשי"ג ‪ - )1953‬מעניק סמכות ייחודית לבתי דין‬ ‫רבניים לדון בענייני נישואין וגירושין בין יהודים על פי ההלכה‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק חינוך ממלכתי (תשי"ג ‪ - )1953‬מדגיש את חשיבות הנחלת התרבות היהודית בחינוך‬ ‫בארץ‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק שעות עבודה ומנוחה (תשי"א ‪ ,1951‬תוקן ‪ - )1996‬החוק קובע את יום המנוחה‬ ‫השבועי‪ .‬לגבי יהודי – יום שבת‪ ,‬ומי שאינו יהודי‪ ,‬ראשון או שישי כמקובל בדתו‪ .‬אסור להעסיק‬ ‫עובד ביום המנוחה השבועי‪ ,‬ואסור לעבוד בבית העסק השייך לך ביום זה בלי אישור מיוחד משר‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק האזרחות (תשי"ב ‪ – )1952‬חוק העוסק בקבלת אזרחות ישראלית‪ .‬יהודי שעלה לישראל‬ ‫מכוח חוק השבות מקבל בצורה אוטומאטית אזרחות ישראלית‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל (תשי"ג ‪)1953‬‬ ‫– הסכם בין ממשלת ישראל לבין ההנהלה הציונית העולמית שקובע את תפקידיה של ההנהלה‬ ‫ואת שיתוף הפעולה בינה לבין ממשלת ישראל‪ .‬ההסכם חל גם על הסוכנות היהודית‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תשי"ג ‪ – )1953‬קובע שיש להקים את מוסד יד ושם‬ ‫שמטרתו לפעול להנצחת זכר שואת העם היהודי‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה (תשי"ט ‪ – )1959‬קובע את כ"ז בניסן מידי שנה כיום‬ ‫להתייחדות עם זכר השואה ומעשי הגבורה והמרד בתקופתה‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ ‬חוק יסוד מקרקעי ישראל (תש"ך ‪ – )1961‬מקרקעי ישראל הן אדמות המדינה שהן לא‬ ‫פרטיות‪ ,‬כ‪ 91%‬מקרקעות המדינה‪ ,‬כולל אדמות קק"ל‪ .‬החוק קובע שקרקעות אלה אינן ניתנות‬ ‫למכירה אלא לחכירה בלבד‪( .‬חכירה – השכרה של אדמה לטווח רחוק – ‪ 99‬שנה בדרך כלל)‪.‬‬ ‫לפני קום המדינה קק"ל סייעה לתנועה הציונית ליישב יהודים בארץ על ידי קניית קרקעות‪ .‬חוק‬ ‫יסוד זה מאחד את ניהול קרקעות המדינה וקרקעות קק"ל תחת גוף אחד‪ :‬רשות מקרקעי ישראל‬ ‫(בשמו הקודם‪ :‬מנהל מקרקעי ישראל)‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה האם מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית יכולה להמשיך לעודד הקמת יישובים‬ ‫המיועדים ליהודים בלבד למרות מחויבותה לשוויון לכל אזרחיה? במשך עשרות שנים זו היתה‬ ‫המדיניות של ישראל‪ ,‬ומדיניות זו עלתה לדיון בבג"ץ מספר פעמים‪:‬‬ ‫ בג"ץ בורקאן (‪ :)1978‬אזרח ירדני תושב ירושלים רצה לקנות דירה ברובע היהודי בעיר‬‫העתיקה‪ .‬הדירה הוצעה רק למי ששירת בצה"ל או שוחרר מצה"ל מסיבה מוצדקת‪ .‬הוא עתר‬ ‫לבג"ץ בטענה שהקריטריונים לקניית הדירה הם אפליה פסולה על רקע לאום ודת‪ .‬בית המשפט‬ ‫קיבל את הטענה על פיה הקריטריון של שירות צבאי הוא כיסוי לייעוד הרובע ליהודים בלבד אך‬ ‫קבע שמדובר במדיניות לגיטימית‪ .‬הרובע היהודי בירושלים נועד לתת ליהודים רובע משלהם‬ ‫לצד רובעי הדתות האחרות‪ ,‬ולכן אין פה אפליה פסולה אלא הבחנה‪.‬‬ ‫ בג"ץ קעדאן (‪ :)2111‬משפחת קעדאן‪ ,‬תושבי בקה אל גרביה רצו לבנות בית ביישוב קציר‪,‬‬‫סמוך למקום מגוריהם‪ ,‬שיכול לתת להם איכות חיים גבוהה‪ .‬בקשתם להתקבל ליישוב נדחתה‪.‬‬ ‫האגודה לזכויות האזרח עתרה בשמם לבג"ץ‪ .‬בית המשפט דן בשאלה האם למדינת ישראל‬ ‫מותר להקצות קרקע ליישוב המיועד ליהודים בלבד‪ .‬במקרה זה בג"ץ שינה את התקדים שנקבע‬ ‫בפסק דין בורקאן וקבע כי מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית לא רשאית להקים יישובים‬ ‫המיועדים ליהודים בלבד‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע שלקבוצות המיעוט יש זכות להקים יישוב המיועד רק לקהילה שלהם‪ ,‬כדי‬ ‫לשמור על התרבות שלהם מול קבוצת הרוב‪ ,‬אך לקבוצת הרוב היהודי אין הצדקה לקבל הגנה‬ ‫כזו‪ ,‬בשל היותם רוב‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק איסור גידול חזיר (תשכ"ב – ‪ – )1962‬חוק האוסר על גידול חזירים בארץ‪ ,‬מלבד אזורים‬ ‫בהם מרוכזת אוכלוסיה לא יהודית ולא מוסלמית‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק רשות השידור (תשכ"ה – ‪ – )1965‬קובע את מטרות השידור הציבורי‪ ,‬אשר אחת מהן‬ ‫היא לחזק את הקשר בין האזרחים היהודים למורשת היהודית‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק השומרים (תשכ"ז ‪ – )1967‬מבדיל בין מי ששומר על נכס שאינו שלו בתמורה לשכר לבין‬ ‫מי ששומר עליו בחינם‪ .‬מטרת החוק לקבוע מה מידת האחריות של מי ששומר על רכוש שאינו‬ ‫שלו‪ .‬מקור החוק בספר שמות‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ ‬חוק יסודות המשפט (תש"ם – ‪ – )1981‬קובע שאם קיימת בעיה משפטית שאין לה מענה‬ ‫בחוקים הקיימים‪ ,‬יש להחליט עליה ברוח עקרונות החירות‪ ,‬הצדק‪ ,‬היושר והשלום של מורשת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק חג המצות (איסור חמץ) (תשמ"ו ‪ – )1986‬אוסר על בעלי עסקים להציג חמץ בפומבי‬ ‫למכירה או לצריכה במשך כל חג הפסח‪ ,‬אך החוק אינו חל ביישובים שבהם רוב התושבים או‬ ‫רוב העסקים אינם יהודים‪ .‬אינו חל בתוך יישוב שיתופי שבו בתי העסק מיועדים לצרכי המקום‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק יסוד ירושלים בירת ישראל ‪ -‬קובע כי העיר ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק יום ירושלים (תשנ"ח ‪ – )1998‬קובע שיום שחרור ירושלים העתיקה במלחמת ששת‬ ‫הימים יהיה חג לאומי‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק לא תעמוד על דם רעך (תשנ"ח ‪ – )1998‬קובע שחובה על כל אדם לעזור לאדם אחר‬ ‫הנמצא בסכנה מיידית‪ .‬מקור החוק בפסוק "לא תעמוד על דם רעך"‪ ,‬ספר וייקרא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היבט המרחב הציבורי‪ :‬היבט זה עוסק בהתרחשויות ציבוריות‪ ,‬להבדיל מהתרחשויות‬ ‫פרטיות‪ ,‬במדינה‪ .‬בהיבט זה נסקור את מעמדה של השפה העברית‪ ,‬את לוח השנה העברי‬ ‫והחגים היהודיים ואת סמלי המדינה‪.‬‬ ‫‪ .1‬מעמדה של השפה העברית כשפה רשמית‪:‬‬ ‫עברית היא שפת המדינה ושפת רוב אזרחיה‪ .‬בה נכתבים החוקים‪ ,‬התקנות ופסיקות בית‬ ‫המשפט‪ .‬חוק מתקופת המנדט הבריטי קבע שהערבית היא בעלת מעמד רשמי מקביל לעברית‪,‬‬ ‫אבל יש חקיקה ישראלית שנותנת עדיפות למעמד המשפטי של השפה העברית‪ .‬מצד שני יש גם‬ ‫חוקים שנותנים מעמד זהה לשתי השפות‪ ,‬למשל חוקים הקובעים ששתי השפות חייבות להופיע‬ ‫בכסף הישראלי‪ ,‬בתעודות הזיהוי הישראליות ובכל פרסום רשמי של המדינה‪ .‬העברית מקבלת‬ ‫מעמד מיוחד מכיוון שישראל היא מדינת הלאום היהודי‪ ,‬והערבית מקבלת מעמד מיוחד כשפת‬ ‫המיעוט הגדול בישראל‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ג‪ .‬היבט מוסדי‪ :‬בהיבט זה נסקור מוסדות ממלכתיים‪ ,‬השייכים למדינה‪ ,‬ויש להם מאפיינים‬ ‫יהודיים‪.‬‬ ‫‪ ‬הכנסת‬ ‫הרשות המחוקקת‪ ,‬בית הנבחרים של ישראל‪ ,‬מחוקקת את חוקי המדינה‪ .‬חלק מהחוקים מבטאים את‬ ‫האופי היהודי של המדינה‪ .‬מקור שמה ב"כנסת הגדולה"‪ ,‬מוסד שלטוני מתקופת בית שני‪ .‬מספר חברי‬ ‫הכנסת הוא ‪ ,011‬כמספר חברי הכנסת הגדולה‪.‬‬ ‫‪ ‬הרבנות הראשית‬ ‫הרבנות הראשית היא המוסד הרבני וההלכתי העליון במדינה‪ .‬היא פועלת על פי "חוק הרבנות‬ ‫הראשית בישראל תש"מ ‪ ."0981‬החוק קובע שהרבנות הראשית לישראל תפעל באמצעות מועצת‬ ‫הרבנות הראשית‪ .‬מועצה זו כוללת ‪ 04‬רבנים‪ .‬מאחר שבענייני ההלכה הדתית היהודית יש הבחנה בין‬ ‫המנהגים של העדות השונות‪ ,‬בראש מועצת הרבנות הראשית עומדים שני רבנים ראשיים‪ :‬רב ראשי‬ ‫ספרדי המכונה "הראשון לציון" ורב אשכנזי‪ .‬גם בין שאר חברי מועצת הרבנות הראשית יש ייצוג שווה‬ ‫של רבנים בני העדות השונות‪ ,‬שבעה רבנים ספרדים ושבעה רבנים אשכנזים‪ .‬החוק קובע כי כל אחד‬ ‫מהרבנים בתורו מכהן במשך חצי מתקופת כהונתו כנשיא בית הדין הרבני הגדול‪ ,‬ובמחצית האחרת‬ ‫כנשיא מועצת הרבנות הראשית‪ .‬הרבנים חייבים להתחלף ביניהם בתפקידים‪ ,‬ואסור לאחד מהם‬ ‫להתערב בתפקודו של האחר‪ .‬הרבנים הראשיים נבחרים לתקופת כהונה של ‪ 01‬שנים‪ ,‬והרבנים חברי‬ ‫מועצת הרבנות הראשית נבחרים ל‪ 0-‬שנים‪ .‬הם נבחרים על ידי גוף המורכב מנציגי ציבור דתיים ולא‬ ‫דתיים‪ .‬כמוסד ממלכתי‪ ,‬תקציב הרבנות הראשית נקבע במסגרת תקציב המדינה‪ ,‬ובעניינים מנהליים‬ ‫וכספיים‪ ,‬הרבנות הראשית לישראל עומדת לביקורת מבקר המדינה‪.‬‬ ‫תפקידי מועצת הרבנות הראשית‪:‬‬ ‫‪ ‬מתן תשובות וחוות דעת בענייני הלכה לשואלים בעצתה‪.‬‬ ‫‪ ‬פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן תעודות כשרות למפעלים ומוסדות ציבוריים ופיקוח על יבוא בשר כשר לארץ‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן כשירות לרב לכהן כדיין‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן כשירות לרב לכהן כרב עיר‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין‪.‬‬ ‫‪ ‬עשיית כל פעולה הדרושה לביצוע תפקידיה ואינה אסורה על פי חוק‪.‬‬ ‫ישנו וויכוח במדינה בנוגע לשאלה האם הרבנים הראשיים אמורים לנקוט עמדה בשאלות ציבוריות‬ ‫ופוליטיות‪ ,‬כמו ביטחון ושלום‪ ,‬מיהו יהודי ודת ומדינה‪ .‬ישנה טענה כי מעשה זה חורג מסמכותם ועובר‬ ‫על החוק האוסר על עובדי ציבור לעסוק בעניינים פוליטיים‪ .‬הרבנים עצמם סבורים שעליהם לנקוט‬ ‫עמדה ציבורית מתוקף תפקידם‪.‬‬ ‫רוב הציבור הדתי הלאומי מכיר ברבנות הראשית כסמכות הלכתית עליונה‪ ,‬אך הציבור החרדי אינו‬ ‫מכיר בה‪ ,‬ויש לו מוסדות אחרים המחזיקים בסמכות הלכתית עליונה‪ ,‬כמו מועצת גדולי התורה של‬ ‫הציבור החרדי האשכנזי ועוד‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ ‬בתי הדין הרבניים‬ ‫בתי הדין הרבניים דנים על פי חוקי ההלכה‪ .‬מערכת בתי הדין הרבניים היא מערכת שיפוט דתית‬ ‫הפועלת מתוקף "חוק שיפוט בתי דין רבניים ‪ ."0903‬בתי הדין הרבניים דנים את הבאים בפניהם על‬ ‫פי חוקי ההלכה היהודית‪ .‬לבתי הדין הרבניים יש סמכות לדון בנישואין וגירושין‪ .‬אפשר להביא לבית‬ ‫דין רבני סכסוכים משפטיים אזרחיים‪ ,‬אם שני הצדדים מעוניינים בכך‪.‬‬ ‫מעמד בתי הדין הרבניים הוא כמעמד בתי המשפט הרגילים‪ ,‬וכמו כל גוף ציבורי במדינה גם הם‬ ‫נתונים לפיקוח וביקורת‪ .‬לבית הדין הגבוה לצדק יש זכות להתערב בהחלטות בתי הדין הרבניים‪ ,‬אם‬ ‫בית הדין הרבני חורג מסמכותו‪ .‬כאשר בית הדין הרבני דורש עונש מאסר‪ ,‬הדיינים שלו זקוקים‬ ‫לאישור של בית המשפט המחוזי והיועץ המשפטי לממשלה‪ .‬הדיינים בבית המשפט הרבני מתמנים על‬ ‫ידי ועדת מינויים המורכבת מנציגי הרבנות הראשית‪ ,‬הממשלה‪ ,‬הכנסת‪ ,‬חבר הדיינים ולשכת עורכי‬ ‫הדין‪.‬‬ ‫על פי חוק הכנסת‪ ,‬לכל אחת מהעדות הדתיות בישראל יש בתי דין דתיים הפועלים על פי חוקי הדת‬ ‫שלהן‪ .‬בתי דין שרעיים למוסלמים‪ ,‬בתי דין לדרוזים ובתי דין כנסייתיים לנוצרים‪.‬‬ ‫‪ ‬מועצות דתיות‬ ‫המועצות הדתיות‪ ,‬שהן חלק מהרשות המקומית‪ ,‬פועלות מתוקף "חוק שירותי הדת היהודיים ‪"0970‬‬ ‫בחוק אין הגדרה ברורה למהות שירותי הדת‪ ,‬אך כיום השירותים שמספקות המועצות הדתיות הם‪:‬‬ ‫שירותי רבנות‪ ,‬רישום ועריכת נישואין‪ ,‬פיקוח על שחיטה כשרה‪ ,‬פיקוח על כשרות המזון‪ ,‬שירותי‬ ‫קבורה – חברות קדישא‪ ,‬מקוואות‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬הדרכה לזוגות העומדים להתחתן‪ ,‬שיעורי בר מצווה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬המועצות הדתיות עוזרות לנזקקים באמצעות חלוקה מצרכי מזון בסיסיים לקראת פסח‪.‬‬ ‫יש נושאים שנויים במחלוקת בתחום פעילות המועצות‪ ,‬למשל‪ :‬המעורבות שלהן במאבקים נגד‬ ‫תחבורה ציבורית בשבת ופתיחת מסעדות ועסקים שונים בשבת‪ ,‬הענקת תעודות הכשר ופיקוח על‬ ‫כשרות‪ .‬המועצות הדתיות קבעו שיתנו תעודת כשרות רק לבית עסק השומר שבת‪ ,‬וקביעה זו יצרה‬ ‫עימותים בינם לבין מסעדות ומלונות‪ .‬בג"ץ פסק שתנאי זה אינו חוקי‪.‬‬ ‫הרכב המועצה הדתית נקבע על ידי הרבנות המקומית שממנה ‪ 01%‬מחברי המועצה‪ ,‬משרד הדתות‬ ‫שממנה ‪ ,60%‬והרשות המקומית ממנה ‪ .60%‬שר הדתות אחראי על הרכב המועצה‪ .‬נושא ייצוג‬ ‫הגופים במועצה שנוי במחלוקת‪ .‬הרבנים מהזרם האורתודוקסי מתנגדים לייצוג הזרם הרפורמי והזרם‬ ‫הקונסרבטיבי‪ .‬בעבר גם נושא ייצוג נשים במועצה הדתית היה נתון במחלוקת קשה‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ ‬משרד הקליטה‬ ‫משרד הקליטה אחראי על קליטתם של העולים היהודים בארץ בתחומי תעסוקה‪ ,‬מגורים‪ ,‬חברה‬ ‫ותרבות‪ ,‬בתיאום עם שאר משרדי הממשלה העוסקים בתחומים אלה‪ .‬תחומי האחריות של משרד זה‪:‬‬ ‫ייעוץ לעולים‪ ,‬סיוע כלכלי‪ ,‬עזרה בלימוד שפה על ידי אולפנים וקורסים שונים‪ ,‬סיוע ביזמות עסקית‪,‬‬ ‫קידום השתלבות חברתית‪ ,‬דיור‪ ,‬הכנה לגיור‪ ,‬הכרת המורשת היהודית‪ ,‬סיוע לסטודנטים ותלמידים‬ ‫עולים‪.‬‬ ‫‪ ‬הסוכנות היהודית‬ ‫הסוכנות היהודית היא מוסד המקשר בין ישראל לעם היהודי בתפוצות‪ .‬בכך בא לידי ביטוי עצם היותה‬ ‫של מדינת ישראל מדינת העם היהודי‪ .‬הסוכנות הוקמה ב ‪ 0919‬כגוף המאחד את כל הגורמים‬ ‫היהודיים שפעלו להקמת הבית הלאומי היהודי בישראל‪ ,‬והיתה לזרוע המבצעת של ההסתדרות‬ ‫הציונית העולמית‪ .‬הסוכנות ייצגה את העם היהודי בפני ממשלת המנדט הבריטי‪ .‬עם הקמת המדינה‬ ‫נכרתה אמנה בין ממשלה ישראל ובין הסוכנות היהודית‪ .‬באמנה זו הוגדר תפקידה של הסוכנות‬ ‫היהודית ומעמדה עוגן בחוק "מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל‬ ‫‪ ."0903‬בין תפקידיה‪ :‬התיישבות‪ ,‬ארגון העלייה בתפוצות‪ ,‬העברת העולים ורכושם לארץ‪ ,‬תמיכה‬ ‫במוסדות תרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬מדע וספורט ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬משרד הדתות‬ ‫משרד זה לא קיים היום באופן עצמאי‪ ,‬אלא מנהל אותו סגן שר במשרד ראש הממשלה‪ .‬משרד‬ ‫הדתות אחראי לאספקת שירותי דת לבני כל הדתות בישראל‪ :‬יהודים‪ ,‬מוסלמים‪ ,‬נוצרים‪ ,‬דרוזים‪,‬‬ ‫שומרונים וקראים‪ .‬סמכויות משרד הדתות‪ :‬פיקוח על מקומות קדושים‪ ,‬פיקוח על כשרות מוסדות‬ ‫ציבור‪ ,‬פיקוח על רושמי נישואין וגירושין‪ ,‬בנייה ותיקון של בתי כנסת ומסגדים‪ ,‬הקצבת כספים לתמיכה‬ ‫במוסדות תורה‪ .‬המשרד אחראי על התקציב והמנהל של המועצות הדתיות ומינוי ‪ 60%‬מחברי‬ ‫המועצות הדתיות ברשויות המקומיות‪ .‬משרד הדתות יוזם חקיקה בנושאי דת ואחראי לביצוע החוקים‬ ‫באמצעות תיקון תקנות‪.‬‬ ‫ניתן לראות במשרד זה מאפיין של מדינה יהודית‪ ,‬משום שהוא משרת בעיקר את האוכלוסייה‬ ‫היהודית‪ ,‬למרות שתפקידו הוא לספק שירותי דת לכל הדתות בישראל‪ .‬המשרד אכן מספק שרותי דת‬ ‫גם למוסלמים ולנוצרים – בעיקר תקציבים‪.‬‬ ‫‪ ‬קרן קיימת לישראל – קק"ל‬ ‫הוקמה ב ‪ 0910‬על ידי ההסתדרות הציונית העולמית כמוסד המפקח על רכישת אדמות בארץ ישראל‪,‬‬ ‫הכשרתן‪ ,‬פיתוחן והכנתן להתיישבות יהודית‪ .‬מאז הקמת המדינה חלו שינויים ביעדיה של קק"ל‪,‬‬ ‫והדגש בפעילותה עבר מרכישת קרקעות לפיתוח ההתיישבות היהודית – הכנת אדמות להתיישבות‪.‬‬ ‫בידי קק"ל הופקדו גם פעולות הייעור בישראל‪ .‬ב ‪ 0941‬נכרתה אמנה בין ממשלת ישראל וקק"ל‪,‬‬ ‫ובמסגרתה הופקדו כל אדמות הלאום ואדמות קק"ל (כ ‪ 91%‬מאדמות המדינה) בידי מנהל מקרקעי‬ ‫ישראל‪ .‬מטרות הקרן הקיימת על פי חוק הקרן הקיימת ‪ ,0903‬הן לקנות קרקעות‪ ,‬לרכוש קרקעות‬ ‫בחכירה וחליפין וליישב יהודים על קרקעות אלה‪ .‬כלומר‪ ,‬אדמות הקק"ל מיועדות ליהודים בלבד‪ .‬יש‬ ‫הטוענים שזו אפליה פסולה של ערבים ודרוזים אזרחי ישראל‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית – תרשים מסכם‬ ‫היבט משפטי‬ ‫נורמטיבי‬ ‫חוקים‪:‬‬ ‫‪.1‬חוק השבות‬ ‫‪.2‬עשיית דין בנאצים‬ ‫ועוזריהם‬ ‫‪.3‬בתי דין רבניים‬ ‫‪.4‬חוקי חינוך ממלכתי‬ ‫‪.5‬שעות עבודה ומנוחה‬ ‫‪.6‬חוק האזרחות‬ ‫‪.7‬ההסתדרות הציונית‬ ‫העולמית והסוכנות‬ ‫היהודית‬ ‫‪.8‬זיכרון השואה – יד ושם‬ ‫‪.9‬יום הזיכרון לשואה‬ ‫ולגבורה‬ ‫‪.11‬מקרקעי ישראל (בג"ץ‬ ‫בורקאן וקעדאן)‬ ‫‪.11‬איסור גידול חזיר‬ ‫‪.12‬רשות השידור‬ ‫‪.13‬השומרים‬ ‫‪.14‬יסודות המשפט‬ ‫‪.15‬חג המצות‬ ‫‪.16‬חוק יסוד ירושלים בירת‬ ‫ישראל‬ ‫‪.17‬יום ירושלים‬ ‫‪.18‬לא תעמוד על דם רעך‬ ‫היבט מוסדי‬ ‫‪.0‬הכנסת‬ ‫‪.1‬הרבנות הראשית‬ ‫‪.3‬בתי דין רבניים‬ ‫‪.6‬מועצות דתיות‬ ‫‪.0‬משרד הקליטה‬ ‫‪.4‬הסוכנות היהודית‬ ‫‪.7‬משרד הדתות‬ ‫‪.8‬קרן קיימת לישראל‬ ‫‪45‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫היבט המרחב‬ ‫הציבורי‬ ‫מעמד השפה העברית‪:‬‬ ‫אחת משתי שפות‬ ‫רשמיות במדינה‪.‬‬ ‫מאפייני המדינה היהודית – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו שלושה חוקים בעלי מאפיינים יהודיים במדינת ישראל‪ ,‬ולגבי חוק אחד הציגו גישה‬ ‫לאופייה הרצוי של מדינת ישראל שהוא מבטא‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו חוק אחד הקיים במדינת ישראל ומבטא את גישת מדינת לאום יהודית תרבותית‬ ‫לאופייה הרצוי של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו את מעמדה של השפה העברית במדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .4‬הציגו שני מוסדות במדינת ישראל שיש בהם מאפיינים יהודיים‪ .‬לגבי מוסד אחד הציגו גישה‬ ‫לאופייה הרצוי של מדינת ישראל שהוא מבטא‪.‬‬ ‫‪ .5‬הסבירו כיצד הקרן הקיימת לישראל מבטאת את אופייה היהודי של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫המיעוטים בישראל‬ ‫מהו מיעוט?‬ ‫קבוצה של אנשים הנבדלת מקבוצת הרוב במדינה‪ .‬יש לקבוצה זו מאפיינים לאומיים‪ ,‬אתניים‪,‬‬ ‫דתיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬לשוניים ועוד‪ ,‬השונים מהמאפיינים של קבוצת הרוב‪.‬‬ ‫שני סוגי מיעוטים במדינה על פי הקריטריון המבדיל אותם מהרוב‪:‬‬ ‫‪ .1‬קריטריון חיצוני‪ :‬נקבע על ידי קבוצת הרוב המבדילים את עצמם מהמיעוט‪.‬‬ ‫‪ .2‬קריטריון פנימי‪ :‬נקבע על ידי קבוצת המיעוט המבדילים את עצמם מהרוב‪.‬‬ ‫מעמד המיעוטים במדינת ישראל על פי הכרזת העצמאות‪:‬‬ ‫הכרזת העצמאות מציגה את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ .‬נכתב בהכרזה כי‬ ‫"מדינת ישראל‪ ...‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין‪...‬‬ ‫אנו קוראים‪ ...‬לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל ‪ ...‬ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד‬ ‫אזרחות מלאה ולשווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה‪ ,‬הזמניים והקבועים"‪.‬‬ ‫מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית‪ ,‬אך מצד שני מחויבת לשמור על שוויון זכויות מלא לכל‬ ‫אזרחיה‪ .‬שתי הגדרות אלה עומדות לעיתים קרובות בסתירה אחת לשנייה כאשר מדובר‬ ‫במיעוטים הלאומיים של מדינת ישראל‪ .‬מדינת ישראל שואפת לשמור על זהותה היהודית‪,‬‬ ‫לשמור על רוב יהודי‪ ,‬לקיים תרבות יהודית וגם חוקי מדינה התורמים את היהדות‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫במדינת ישראל חיים כיום כמיליון אזרחים ערבים‪ ,‬המהווים יותר מ ‪ 11%‬מאוכלוסיית המדינה‪.‬‬ ‫מדובר במיעוט שווה זכויות‪ ,‬אשר נתקל לעיתים קרובות ביחס מפלה מצד מוסדות המדינה‬ ‫וחלקים מהאוכלוסייה היהודית‪.‬‬ ‫מעמד המיעוטים בישראל בתחום הדת‪:‬‬ ‫מדינת ישראל מכירה בחופש הפולחן של הערבים והדרוזים ובזכותם לקיים את חגיהם במועדם‬ ‫ולפי המצוות והטקסים‪ .‬הכרה זו באה לידי ביטוי בחוק תיקון לפקודת ימי מנוחה‪ ,‬המפרט את ימי‬ ‫החג והמועד של כל הדתות המוכרות על ידי המדינה כימי מנוחה‪ .‬החוק אוסר על המעסיקים‬ ‫להפלות עובד בשל סירובו לעבוד ביום המנוחה השבועית שלו‪ .‬כמו כן אסור להפלות בקבלה‬ ‫לעבודה או בדרישות לקבלה לעבודה על פי לאום או דת‪.‬‬ ‫משרד הדתות מקצה תקציבים לבניית מוסדות דת ובתי תפילה (מסגדים וכנסיות) ולהחזקתם‪,‬‬ ‫אך אין שוויון בתקציבים אלה‪ ,‬כי הערבים מקבלים רק ‪ 1.8%‬מתקציב משרד הדתות למרות‬ ‫שהם ‪ 08%‬מהאוכלוסייה‪.‬‬ ‫המקומות הקדושים לכל הדתות בישראל מוגנים מפני חילול ויש לאפשר לבני הדת גישה‬ ‫חופשית למקומות המקודשים שלהם‪ ,‬על פי חוקי המדינה‪.‬‬ ‫נישואין וגירושים בישראל מנוהלים על פי חוקים דתיים ועל ידי מוסדות דתיים – כל קבוצה דתית‬ ‫לעצמה‪ .‬המדינה מכבדת את הלבוש המסורתי והתרבותי של כל דת ולא מתערבת בעניין זה‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬המדינה מתערבת במידה מסויימת בחוק הדתי‪ ,‬כדי להגן על זכויות הנשים‬ ‫והילדים‪ ,‬למשל בקביעת גיל מינימאלי לנישואין‪ ,‬ואיסור על נישואין של גבר ליותר מאישה אחת‪.‬‬ ‫מעמד המיעוטים בישראל בתחום השפה‪:‬‬ ‫הערבית היא שפה ממלכתית רשמית שנייה במדינה‪ .‬רשויות השלטון חייבות לפרסם כל דבר‬ ‫רשמי גם בשפה זו‪ .‬מטבעות‪ ,‬שטרות‪ ,‬בולים ותעודות מודפסים בעברית ובערבית‪ .‬אמצעי‬ ‫התקשורת הממלכתיים מחויבים לשדר תוכניות בשפה הערבית‪ .‬לעומת זאת דיונים בבתי‬ ‫המשפט מתנהלים בעברית בלבד‪ ,‬ועתירה לבג"ץ בנושא לא התקבלה‪ .‬חלק ממשרדי הממשלה‬ ‫נמנעים מלהעניק שירותים בערבית ולטפל בפניות בערבית‪.‬‬ ‫החוק הישראלי לא עקבי ביחסו לשפה הערבית‪ .‬יש חוקים שנותנים מעמד מועדף לעברית ולא‬ ‫נותנים מעמד רשמי כלשהו לשפה הערבית‪ .‬יש חוקים שמעניקים יחס שוויוני לשתי השפות‪.‬‬ ‫מעמד המיעוטים בישראל בתחום החינוך והתרבות‪:‬‬ ‫יש בישראל מוסדות חינוך ציבוריים‪ ,‬באחריות ומימון המדינה‪ ,‬המיועדים לאוכלוסיה הערבית‬ ‫והדרוזית‪ :‬גני ילדים‪ ,‬בתי ספר יסודיים ועל יסודיים המלמדים בשפה הערבית‪ .‬במוסדות החינוך‬ ‫האלה לומדים ילדי קבוצות המיעוט את הספרות‪ ,‬הדת‪ ,‬המורשת וההיסטוריה הייחודית להם‪,‬‬ ‫וגם את חובותיהם וזכויותיהם האזרחיות במדינה‪.‬‬ ‫למרות זאת חלק ממנהיגי הציבור הערבים לא מרוצים מרמת השיתוף שלהם בתכנון מערכת‬ ‫החינוך הערבית‪ .‬הם מעוניינים במערכת חינוך בעלת אוטונומיה תרבותית נרחבת‪ ,‬שתקבע את‬ ‫מטרות החינוך ותכני החינוך לאוכלוסיה הערבית במדינת ישראל‪.‬‬ ‫למרות השיפור בתקציבים הניתנים למערכת החינוך הערבית בישראל‪ ,‬עדיין יש פערים בין‬ ‫התנאים בה לבין התנאים במערכת החינוך של המגזר היהודי‪ ,‬בתקציבים‪ ,‬תשתיות‪ ,‬ציוד וכן‬ ‫הלאה‪ .‬ההישגים של התלמידים במערכת החינוך הערבית נמוכים מההישגים של התלמידים‬ ‫במערכת החינוך היהודית‪ .‬שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידים אלה נמוך מהממוצע הארצי‪.‬‬ ‫מעמד המיעוטים בישראל מבחינת השפעה על המרחב הציבורי‪:‬‬ ‫במרבית מדינות הלאום הדמוקרטיות רק קבוצת הרוב הלאומי משפיעה על עיצוב החיים‬ ‫הציבוריים‪ ,‬וגם בישראל למיעוט הערבי השפעה מועטה על המרחב הציבורי‪ .‬המפלגות הערביות‬ ‫לא מיוצגות במוסדות השלטון‪ ,‬מלבד בכנסת‪ ,‬והן מעולם לא הוזמנו להשתתף בקואליציה‪.‬‬ ‫קיים קושי לממש את זכויות האדם באופן מוחלט בשל התנגשות בין זכויות‪ ,‬והתנגשות בין זכות‬ ‫ליעד אחר של המדינה (כמו ביטחון)‪ ,‬או נורמה חברתית במדינה (כמו ערכים יהודיים ותרבות‬ ‫יהודית)‪.‬‬ ‫גם בנושא זכויות הקבוצה יש פער בין החוק למציאות‪ .‬ברוב שלטי התנועה והרחובות חסר כיתוב‬ ‫בערבית‪ ,‬למשל‪ ,‬גם אם רוב האוכלוסייה באזור ערבית‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫המיעוטים בישראל – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו את מעמד המיעוטים בישראל על פי הכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו את מעמד המיעוטים בישראל בתחום הדת‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו את מעמד המיעוטים בישראל בתחום השפה‬ ‫‪ .4‬הציגו את מעמד המיעוטים בישראל בתחום החינוך‪.‬‬ ‫‪ .5‬הציגו את השפעתם של המיעוטים בישראל על המרחב הציבורי במדינה‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫פרק ב‪ :‬מהי מדינה דמוקרטית‬ ‫הרעיון הדמוקרטי‬ ‫תפיסת העולם הדמוקרטית‪:‬‬ ‫תפיסת העולם של הדמוקרטיה המודרנית (להבדיל מהדמוקרטיה ביוון העתיקה) התפתחה‬ ‫בתקופה המודרנית בזכות תנועת ההשכלה (או הנאורות)‪ :‬הוגים ופילוסופים באירופה במאות ה‬ ‫‪ 07-08‬שביקרו את העולם הדתי והדיקטטורי בו הם חיו‪ ,‬וגיבשו תפיסת עולם המתבססת על‬ ‫חילוניות‪ ,‬תבונה ומוסר‪ .‬תפיסת עולם זו מתבססת על כמה הנחות בסיסיות‪ :‬האדם הוא יצור‬ ‫תבוני ורציונאלי‪ ,‬המסוגל להבחין בין טוב ורע ולנהל את חייו בעצמו‪ .‬יש לכבד כל אדם ולהעניק לו‬ ‫זכויות בסיסיות וטבעיות‪ .‬יש לחיות על פי ההיגיון והתבונה ולא על פי הדת ומצוותיה‪ .‬על בסיס‬ ‫תפיסה זו התפשטה הדמוקרטיה בעולם המודרני‪ ,‬והחליפה את הדיקטטורה והאימפריאליזם‬ ‫שהיו נפוצות בתקופת חייהם של הוגי הנאורות‪.‬‬ ‫למושג דמוקרטיה יש שני מובנים שונים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הדמוקרטיה כצורת ממשל (המובן הפורמאלי)‬ ‫מדגישה את כל הכללים על פי הם צריכה להתנהל מדינה דמוקרטית‪ ,‬המוסדות שצריכים לקום‪,‬‬ ‫המסגרת הארגונית של המדינה‪ .‬מובן טכני‪ ,‬ניהולי‪ ,‬שם דגש על כללי הדמוקרטיה וחוקיה‪.‬‬ ‫מובן זה של הדמוקרטיה שם דגש על עקרונות כמו שלטון העם‪ ,‬הפרדת רשויות‪ ,‬בחירות‪,‬‬ ‫הכרעת רוב‪ ,‬שלטון החוק במובן הפורמאלי‪ .‬המובן הפורמלי של הדמוקרטיה משמעו שנקבעות‬ ‫דרכים מעשיות לניהול המשטר‪ ,‬כדי ליישם את הרעיון לפיו העם הוא מקור הסמכות של השלטון‬ ‫במדינה ‪.‬יש פחות דגש על ערכי ועקרונות הדמוקרטיה כגון סובלנות‪ ,‬פלורליזם וזכויות אדם‬ ‫ואזרח‪.‬‬ ‫‪ .1‬הדמוקרטיה כערך‪ ,‬כהשקפת עולם וכאורח חיים (המובן המהותי)‬ ‫השקפת עולם‪ ,‬תפיסה פילוסופית‪ ,‬המבטאת ערכים דמוקרטיים‪ ,‬הומניסטיים‪ ,‬מוסריים‪ ,‬כמו‬ ‫זכויות האדם והאזרח‪ ,‬סובלנות‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬שוויון וחירות‪ .‬תפיסה זו מעמידה את האדם ואת‬ ‫כבוד האדם במרכז‪ .‬מדינה שמממשת מובן זה תיישם את הדמוקרטיה לא רק באופן רשמי‪,‬‬ ‫בחוקים ומוסדות‪ ,‬אלא גם באופן מהותי‪ ,‬בחינוך‪ ,‬התנהגות וכוונה לקיים אורח חיים דמוקרטי‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫חירות ושוויון – ערכי יסוד בדמוקרטיה‬ ‫החירות והשוויון הם ערכים העומדים בבסיס הדמוקרטיה‪ .‬הם נובעים ישירות מרעיון הזכויות‬ ‫הטבעיות של האדם‪ .‬בין החירות והשוויון מתקיים מתח מתמיד‪.‬‬ ‫חירות‪ :‬לכל אדם יש את הזכות לנהל את חייו בדרכו‪ ,‬ואין להכריח אותו לנהל את חייו על פי מה‬ ‫שנראה לאנשים אחרים‪ ,‬כל עוד הוא אינו פוגע בבני אדם אחרים ואינו מפריע להם לנהל את‬ ‫חייהם בעצמם‪ .‬בנוסף אסור לאנשים לפגוע בעצמם או בחברה בשם החירות‪.‬‬ ‫שוויון‪ :‬לכל בני האדם זכויות שוות ועליהם לקבל שוויון הזדמנויות גם מהמדינה‪ ,‬כלומר חובתה‬ ‫של המדינה לדאוג לכל האזרחים לתנאי קיום בסיסיים‪ ,‬שיאפשרו להם לממש את הפוטנציאל‬ ‫שלהם‪ .‬אסור למדינה ולבני האדם להפלות בין אנשים מסיבה לא מוצדקת‪.‬‬ ‫שוויון פורמאלי‪ :‬מתבסס על דמוקרטיה כצורת ממשל‪ .‬הכללים‪ ,‬החוקים והמוסדות בנויים כך‬ ‫שייצרו שוויון באופן רשמי‪ .‬זה לא מבטיח שיהיה שוויון מהותי במדינה‪.‬‬ ‫שוויון מהותי‪ :‬מתבסס על הדמוקרטיה כערך‪ .‬החברה מחנכת ומכוונת אל כל מהלך החיים‬ ‫לטיפוח השוויון‪ .‬נעשה מאמץ ממשי לקדם שוויון ולא רק כלפי חוץ‪.‬‬ ‫היבטים שונים של שוויון‪:‬‬ ‫‪ .1‬שוויון בפני החוק‪ :‬תוכנו של החוק צריך להיות שוויוני ולא מפלה בין בני האדם‪ .‬החוק צריך‬ ‫לחייב את כולם במידה שווה‪ ,‬ויש לאכוף אותו על כולם במידה שווה‪.‬‬ ‫‪ .2‬שוויון פוליטי‪ :‬במדינה דמוקרטית לכל האזרחים יש זכות להשתתף בחיים הפוליטיים וזכות‬ ‫שווה להשפיע בתחום הפוליטי‪ .‬שוויון פוליטי מתבטא בזכות להשפיע‪ ,‬לבחור ולהיבחר‪ ,‬להקים‬ ‫מפלגות‪ ,‬להתבטא בעניינים פוליטיים ולהיות מיוצגים בבית הנבחרים‪.‬‬ ‫‪ .3‬שוויון חברתי‪-‬תרבותי וכלכלי‪ :‬מתן הזדמנות שווה לכל בני החברה להשתתף בחיי החברה‬ ‫והכלכלה במדינה ולהתפתח בתחומי החברה והכלכלה‪ ,‬וכן לפתח את תרבותם ולבטא אותה‪.‬‬ ‫המתח בין החירות לשוויון נובע מההגדרות האלו‪ .‬מצד אחד‪ ,‬לאדם יש את החירות לממש את‬ ‫עצמו‪ ,‬מצד שני‪ ,‬על מנת שהמדינה תוכל לדאוג לכל אזרחיה‪ ,‬היא צריכה להתערב בחייהם‬ ‫ולפגוע בחירותם‪ .‬לפעמים‪ ,‬כדי שהמדינה תוכל לדאוג לאזרחיה‪ ,‬היא פוגעת בחירות של קבוצת‬ ‫אזרחים מסוימת‪ .‬למשל‪ :‬על מנת לתת שירותים לאוכלוסיה‪ ,‬המדינה צריכה לגבות מס הכנסה‪,‬‬ ‫שפוגע בזכות של כל אזרח לקניין (רכוש)‪.‬‬ ‫מתח זה הביא ליצירת מספר דגמים של דמוקרטיות (גישות למדינה דמוקרטית)‪ .‬הדגמים‬ ‫העיקריים הם דמוקרטיה ליברלית ודמוקרטיה סוציאל דמוקרטית‪ .‬הדמוקרטיה הליברלית‬ ‫מדגישה את החירות‪ ,‬והדמוקרטיה הסוציאל דמוקרטית מדגישה את האיזון בין החירות לשוויון‪.‬‬ ‫נרחיב עליהן בפרק הבא‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫האמנה החברתית‬ ‫הוגי הדעות של תנועת ההשכלה פיתחו את תפיסת האמנה החברתית‪ ,‬שהשפיעה על תפיסת‬ ‫המדינה הדמוקרטית המודרנית‪ .‬על פי רעיון זה‪ ,‬החברה והמדינה הם תוצאה של הסכמה בין‬ ‫בני אדם חופשיים ושווים‪ ,‬שכל אחד מהם מכיר בכך שיש לו אינטרסים משותפים עם השאר‪.‬‬ ‫המדינה מתבססת על חוזה (לא כתוב‪ ,‬חוזה בע"פ) בין האזרחים לבין עצמם ובינם לבין המדינה‪.‬‬ ‫אחרי שכורתים ברית בין כל תושבי המדינה‪ ,‬יש להקים שלטון על פי הסכמת העם שידאג לטובת‬ ‫העם ולזכויות האזרחים‪.‬‬ ‫אף על פי שרעיון האמנה החברתית הוא תיאורטי בלבד‪ ,‬יש לו חשיבות רבה במציאות‪ .‬האמנה‬ ‫מתבססת על הסכמת של האזרחים לחיות חיים משותפים על פי עקרונות וכללים‪ ,‬המסדירים את‬ ‫הזכויות והחובות ומונעים דיכוי‪ .‬לרעיון זה יש השפעה עצומה על התנהגות האזרחים במדינה‬ ‫המודרנית‪ ,‬ומדינות רבות מימשו רעיון זה בחוקה שלהן‪.‬‬ ‫ג'ון לוק‪ ,‬הוגה דעות חשוב של תנועת ההשכלה‪ ,‬ניסה להסביר את רעיון האמנה החברתית על‬ ‫ידי סיפור פילוסופי ותיאורטי‪:‬‬ ‫בתחילת בריאתם חיו בני האדם במצב טבעי‪ ,‬ללא שלטון‪ .‬במצב זה הם מימשו את זכויותיהם‬ ‫הטבעיות‪ ,‬הם היו חופשיים והיה ביניהם שוויון‪ .‬זהו מצב דמיוני בו היה שלום בין בני האדם‪.‬‬ ‫במשך הזמן התחילו להיות ביניהם סכסוכים‪ ,‬והם הרגישו שזכויותיהם בסכנה‪ .‬לכן הם הסכימו‬ ‫ליצור "אמנה חברתית" והחליטו להפוך את המסגרת החופשית בה חיו למדינה‪ .‬מטרת המדינה‬ ‫היא להגן על זכויותיהם הטבעיות של בני האדם‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הרעיון הדמוקרטי – תרשים מסכם‬ ‫שני מובנים לדמוקרטיה‬ ‫דמוקרטיה כצורת ממשל‬ ‫דמוקרטיה כערך‪ ,‬השקפת עולם ואורח חיים‬ ‫המבנה של המדינה‬ ‫יש דגש על‪:‬‬ ‫שלטון העם‪,‬‬ ‫הפרדת רשויות‪,‬‬ ‫בחירות‪,‬‬ ‫הכרעת רוב‪,‬‬ ‫שלטון החוק‬ ‫שמירה על החירות‪.‬‬ ‫תפיסת העולם של המדינה‪.‬‬ ‫ערכים ועקרונות מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חירות ושוויון – ערכים‬ ‫מתנגשים‬ ‫‪ .2‬האמנה החברתית‬ ‫וכן‪ :‬זכויות אדם ואזרח‪,‬‬ ‫פלורליזם‪ ,‬סובלנות‪.‬‬ ‫היבטים שונים של ערך השוויון‬ ‫שוויון בפני החוק‬ ‫שוויון פוליטי‬ ‫שוויון חברתי תרבותי כלכלי‬ ‫‪‬תוכן שוויוני‬ ‫‪‬אכיפה שוויונית‬ ‫‪‬זכות להשפיע‬ ‫‪‬לבחור ולהיבחר‬ ‫‪‬להקים מפלגות‬ ‫‪‬להתבטא‬ ‫בעניינים פוליטיים‬ ‫‪‬להיות מיוצג‬ ‫בבית הנבחרים‬ ‫‪‬הזדמנות שווה‬ ‫להשתתף בכלכלה‬ ‫ובחברה‪.‬‬ ‫‪‬הזדמנות שווה‬ ‫להתפתח בכלכלה‬ ‫ובחברה‬ ‫‪‬הזדמנות שווה לפתח‬ ‫ולממש תרבות‬ ‫‪53‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫שאלה ותשובה לדוגמה – הרעיון הדמוקרטי‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫קראו את הקטע הבא וענו על השאלה שאחריו‪.‬‬ ‫" הבחירות האחרונות שנערכו במדינת ליברטניה מיקדו אליה תשומת לב עולמית‪ .‬ליברטניה‬ ‫זכתה בעצמאות רק לפני עשר שנים והיתה דאגה רבה ביחס לעתיד הדמוקרטיה בה‪ .‬לאחר‬ ‫פרסום התוצאות סיכם הנשיא הנבחר הראשון את הבחירות במשפטים קצרים‪" :‬הבחירות‬ ‫התנהלו כסדרן והיתה הקפדה רבה על שמירת חוקי הבחירות‪ .‬כמקובל בליברטניה נשמר חופש‬ ‫הביטוי‪ ,‬וכל מפלגה ניסתה לשכנע את הבוחרים בצדקת דרכה‪ .‬ואכן‪ ,‬כמקובל בדמוקרטיה‪,‬‬ ‫הייתה כאן הכרעת רוב ומפלגת השחרור זכתה שוב בשלטון‪ .‬זו ההוכחה לניצחון הדמוקרטיה‬ ‫אצלנו"‪ .‬משקיפים מציינים כי בליברטניה קיימת מאז עצמאותה מסורת של הפרדת רשויות ושל‬ ‫שלטון החוק‪ .‬עם זאת‪ ,‬כמה משקיפים ציינו שבמערכת הבחירות היו גילויים של חוסר סובלנות‬ ‫פוליטית‪ ,‬בעיקר כלפי קבוצות מיעוט וכלפי שתי המפלגות הקטנות המייצגות את המהגרים‬ ‫וקבוצות דתיות מסוימות‪ .‬בסקר שנערך לפני הבחירות נמצא כי שיעור גבוה של אוכלוסיית‬ ‫המבוגרים סבור שיש להטיל הגבלות על חופש הביטוי של המיעוטים‪ ,‬וכשליש מהנשאלים אמרו‬ ‫למראיין שיש לשלול מחוגים מסוימים ומקבוצות דתיות קטנות את זכות ההתארגנות ואת זכות‬ ‫ההופעה בטלוויזיה‪".‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את המובן לדמוקרטיה המתקיים במדינת ליברטניה‪ .‬הסבירו את דבריכם על‬ ‫פי הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את המובן לדמוקרטיה שאינו מתקיים בליברטניה‪ .‬הסבירו את דבריכם על פי‬ ‫הקטע‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫א‪ .‬ציין‪ :‬הדמוקרטיה קיימת בליברטניה במובן הפורמאלי – דמוקרטיה כצורת ממשל‪.‬‬ ‫הצג‪ :‬הדמוקרטיה כצורת ממשל מדגישה את כל הכללים על פי הם צריכה להתנהל מדינה‬ ‫דמוקרטית‪ ,‬המוסדות שצריכים לקום‪ ,‬המסגרת הארגונית של המדינה‪ .‬ממשל זה מוגדר‬ ‫כ"ממשל העם‪ ,‬בידי העם‪ ,‬למען העם"‪ .‬בשלטון דמוקרטי מקור הסמכות השלטונית הוא העם‪,‬‬ ‫בניגוד למשטרים אחרים בהם העם אינו בוחר מי ישלוט בו‪ .‬העם הוא הריבון על המדינה‪ .‬מכיוון‬ ‫שהעם כולו אינו יכול לנהל את ענייני המדינה‪ ,‬המדינה מתנהלת על ידי דמוקרטיה עקיפה – העם‬ ‫בוחר נציגים והם מנהלים את ענייני השלטון‪.‬‬ ‫מובן זה של הדמוקרטיה שם דגש על שלטון העם‪ ,‬הפרדת רשויות‪ ,‬בחירות‪ ,‬הכרעת רוב‪ ,‬שלטון‬ ‫החוק ושמירה על החירות‪ .‬יש פחות דגש על ערכי ועקרונות הדמוקרטיה כגון סובלנות‪ ,‬פלורליזם‬ ‫וזכויות אדם ואזרח‪.‬‬ ‫הסבר‪" :‬כמקובל בדמוקרטיה‪ ,‬הייתה כאן הכרעת רוב ומפלגת השחרור זכתה שוב בשלטון‪ .‬זו‬ ‫ההוכחה לניצחון הדמוקרטיה אצלנו" הנשיא הנבחר הראשון של ליברטניה מייחס את ניצחון‬ ‫הדמוקרטיה לשמירה על כללי הבחירות‪ ,‬וזו דוגמה מובהקת לכללים עליהם שמה דגש‬ ‫הדמוקרטיה כצורת ממשל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציין‪ :‬המובן המהותי – דמוקרטיה כערך לא מתקיים בליברטניה‪.‬‬ ‫הצג‪ :‬הדמוקרטיה כהשקפת עולם פירושה מערכת ערכים ותפיסת עולם‪ ,‬שמעמידה את האדם‬ ‫במרכז ומתבססת על עיקרון זכויות האדם‪ .‬על פי המובן הזה של הדמוקרטיה יש דגש גם על‬ ‫עקרונות וערכים דמוקרטיים כמו סובלנות‪ ,‬פלורליזם וזכויות אדם ואזרח‪ .‬הדמוקרטיה מיושמת‬ ‫גם במובן המהותי ולא רק במובן הרשמי‪.‬‬ ‫הסבר‪" :‬במערכת הבחירות היו גילויים של חוסר סובלנות פוליטית" בליברטניה לא קיים הערך‬ ‫של סובלנות‪ ,‬וזו הוכחה לכך שהדמוקרטיה כערך‪ ,‬שמשקפת תפיסה ערכית דמוקרטית שחלק‬ ‫ממנה זה סובלנות‪ ,‬לא קיימת בליברטניה‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫שאלות לבגרות ‪ -‬הרעיון הדמוקרטי‬ ‫‪ .1‬הציגו את ההבדל בין הדמוקרטיה כצורת ממשל לדמוקרטיה כערך‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו והדגימו את המתח הקיים בין החירות לשוויון‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו את רעיון האמנה החברתית‪.‬‬ ‫‪ .4‬הסבירו מה מטרת המדינה על פי הוגה הדעות ג'ון לוק‪.‬‬ ‫‪ .5‬קראו את שני הקטעים הבאים וענו על השאלות שאחריהם‪.‬‬ ‫קטע א'‪" :‬משטרנו הדמוקרטי מבוסס על ריבונות העם המתבטאת בקיומן של בחירות חופשיות‪,‬‬ ‫שוות ותקופתיות‪ .‬יצרנו חוקים המחייבים בחירות בפרקי זמן קבועים‪ ,‬לכולם זכות להשתתף‬ ‫בבחירות ומשקלם של קולות האזרחים הוא שווה‪ .‬השוויון אצלנו אינו מתבטא רק בבחירות‪ ,‬ככלל‬ ‫קיים אצלנו שוויון בפני החוק‪ .‬יצרנו כללים לקבלת החלטות שהחשוב בהם מבוסס על עיקרון‬ ‫הכרעת הרוב‪ .‬במשך העשורים האחרונים הנהגנו הפרדה בין רשויות השלטון‪ .‬כל אלה מבטאים‬ ‫דמוקרטיה אמיתית"‪.‬‬ ‫קטע ב'‪" :‬הדמוקרטיה של שכנינו היא דמוקרטיה למראית עין‪ .‬אמנם הם מתהללים בקיומם של‬ ‫עקרונות דמוקרטיים המנחים את רשויות השלטון‪ ,‬כמו בחירות והפרדת רשויות‪ ,‬אך לא‬ ‫מתקיימים אצלם סימני ההיכר המהותיים של הדמוקרטיה‪ .‬איזה ערך יש לבחירות חופשיות‬ ‫ושוות אם הציבור אינו סובלני? מה ערכה של הדמוקרטיה אם נרמסים בה מדי יום ערכי יסוד‬ ‫הומניסטיים כמו כבוד האדם וזכויותיו הטבעיות‪ ,‬הפלורליזם והסובלנות? הדמוקרטיה שלנו אינה‬ ‫מבוססת רק על כללים פורמאליים‪ .‬הדמוקרטיה שלנו – בשונה מזו של שכנינו – מעוגנת‬ ‫בתרבות של חיים ובהשקפה ערכית בדבר ערך האדם וזכויותיו הטבעיות‪ ,‬של סובלנות ושל‬ ‫הכרה בזכות לשונות‪ .‬אלה הם ערכינו ואנו מופקדים על יישומם ועל הגנתם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את המובן לדמוקרטיה המתבטא בדברי כותב הקטע הראשון‪ .‬הסבירו את‬ ‫תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את המובן לדמוקרטיה המתבטא בדברי כותב הקטע השני‪ .‬הסבירו את‬ ‫תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪56‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫גישות כלכליות חברתיות במדינה הדמוקרטית‬ ‫המתח בין ערך החירות לערך שוויון יצר מודלים שונים של מדינות דמוקרטיות‪ ,‬אנחנו נלמד על‬ ‫שני מודלים מרכזיים – דמוקרטיה ליברלית ודמוקרטיה סוציאל דמוקרטית‪.‬‬ ‫גישה ליברלית‪ :‬על פי גישה זו לחירותו של הפרט יש חשיבות עליונה‪ .‬כל אדם אחראי לעצמו‬ ‫ולגורלו‪ ,‬כולל בתחום הכלכלי‪ .‬לכן השלטון במדינה חייב להיות מוגבל‪ ,‬ותפקידו העיקרי הוא להגן‬ ‫על חירות הפרט‪ .‬יש לאפשר לפרט מימוש עצמי גדול ככל האפשר‪ .‬אם השלטון לא יתערב‬ ‫בתחומי הכלכלה והחברה במדינה‪ ,‬תיווצר במדינה תחרות חופשית שתביא למימוש מרבי של‬ ‫הפוטנציאל הטמון בכל פרט‪ .‬על פי הגישה הליברלית‪ ,‬השוויון חשוב בתחום הפוליטי‪ ,‬אך שוויון‬ ‫בתחום הכלכלי חברתי אינו נתפס כמשהו שהמדינה צריכה להתערב על מנת להשיגו‪.‬‬ ‫הליברלים אינם מוכנים לפגוע בחירויות הפרט כדי לצמצם פערים חברתיים ולקדם את שוויון‬ ‫ההזדמנויות בין הפרטים במדינה‪ .‬לכן התערבות המדינה היא מינימאלית‪ ,‬ונועדה רק לספק את‬ ‫תנאי הקיום הבסיסיים ביותר למי שאינו מסוגל להשיגם בעצמו‪ ,‬על מנת לשמור על כבוד האדם‪.‬‬ ‫אנשים שהמדינה דואגת לשמור על רמת החיים שלהם מבחינה כלכלית יהפכו לתלותיים ולא‬ ‫עצמאיים‪ .‬דוגמה למדינה ליברלית השומרת בקנאות על חירות הפרט היא ארצות הברית‪.‬‬ ‫בארצות הברית יש התערבות מאד קטנה בתהליכים הכלכליים ובשוק החופשי במדינה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫המיסים הנגבים נמוכים יחסית למדינות אחרות‪ ,‬הדאגה לגורל מובטלים ואוכלוסיות חלשות‬ ‫קטנה יותר‪.‬‬ ‫גישה סוציאל דמוקרטית‪ :‬על פי גישה זו לחברה יש אחריות על כל הפרטים המשתייכים אליה‪.‬‬ ‫לשוויון בין הפרטים בתחום הכלכלי חברתי נודעת חשיבות רבה‪ .‬לכן יש שאיפה להשפיע לא רק‬ ‫על התחום הפוליטי‪ ,‬אלא גם על התחום הכלכלי חברתי‪ .‬השוויון על פי גישה זו מתבטא לא רק‬ ‫ביחס שווה לכל האזרחים‪ ,‬אלא במאמץ ממשי לצמצם פערים חברתיים וכלכליים‪ .‬נחיתות‬ ‫כלכלית וחברתית גורמת לאזרחים לחוש אדישות פוליטית וחוסר אמונה לגבי יכולתם להשפיע‬ ‫על החיים הפוליטיים‪ .‬בחברה כזו אוכלוסיות חלשות יהיו נתונות ללחץ ויהפכו לנתינים צייתנים‪,‬‬ ‫חסרי מחשבה עצמאית‪ ,‬והדמוקרטיה תתרוקן ממשמעות‪ .‬אוכלוסיות חלשות אלה חסרות את‬ ‫הכלים להתקדם בחברה ולממש את הפוטנציאל שלהן‪ ,‬ולכן גם אין להם חירות אמיתית‪.‬‬ ‫הסוציאל דמוקרטים מודעים לעובדה שאי אפשר להשיג את השוויון הכלכלי חברתי בלי לפגוע‬ ‫בחירות במידה מסוימת‪ ,‬אך הם מוכנים לעשות זאת על מנת לצמצם את הפערים במדינה‪.‬‬ ‫הסוציאל דמוקרטים לא מסתפקים במימוש השוויון בצורה רשמית‪ ,‬אלא מעוניינים להשקיע‬ ‫כספים באוכלוסיות חלשות ולקדם אותן‪ ,‬במחיר של גביית מיסים רבים יותר ופגיעה בזכות הקניין‬ ‫של האזרחים‪ .‬בנורבגיה‪ ,‬למשל‪ ,‬הנוקטת בגישה זו‪ ,‬ההתערבות הממשלתית בכלכלה גדולה‬ ‫מאד‪ .‬המיסים בנורווגיה הם מהגבוהים בעולם‪ ,‬והממשלה שולטת בתחומים מרכזיים בכלכלה‬ ‫כמו למשל המסחר בנפט‪ .‬בנורבגיה קיימת מדיניות רווחה‪ ,‬והעזרה הכלכלית לאוכלוסיות חלשות‬ ‫גדולה מאד יחסית למדינות אחרות‪.‬‬ ‫‪57‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫גישות כלכליות חברתיות – טבלה מסכמת‬ ‫קריטריון להשוואה‬ ‫ערך מרכזי‬ ‫שומרת על שוויון‬ ‫בתחומים‪:‬‬ ‫רמת מעורבות‬ ‫בתחום הכלכלי‬ ‫חברתי‪:‬‬ ‫הצדקה אידיאולוגית‬ ‫לרמת המעורבות‪:‬‬ ‫מיסים גבוהים או‬ ‫נמוכים?‬ ‫מדינה מדגימה‪:‬‬ ‫סוציאל דמוקרטית‬ ‫ליברלית‬ ‫חירות‬ ‫פוליטי בלבד‬ ‫שוויון‬ ‫פוליטי‪ ,‬חברתי‪ ,‬כלכלי‪.‬‬ ‫קטנה‬ ‫גדולה‬ ‫אם נסייע לאוכלוסיות חלשות הן‬ ‫יהפכו לתלותיות‪.‬‬ ‫כל אדם צריך לדאוג לעצמו וכך‬ ‫המדינה והחברה יתפתחו בצורה‬ ‫הטובה ביותר‪ .‬התערבות של‬ ‫המדינה בכלכלה תמנע את‬ ‫ההתפתחות הזו‪.‬‬ ‫אם לא נסייע לאוכלוסיות חלשות‬ ‫הן יהיו עסוקות בהישרדות בלבד‬ ‫ולא בהשפעה על המדינה‬ ‫הדמוקרטית על פי עיקרון שלטון‬ ‫העם‪ .‬מחליש את הדמוקרטיה‪ .‬מי‬ ‫שאין לו איך להתקדם בחברה אין‬ ‫לו באמת את החירות לממש את‬ ‫הפוטנציאל שלו‪.‬‬ ‫גבוהים‬ ‫ארה"ב‬ ‫דנמרק‪ ,‬פינלנד‪ ,‬נורווגיה‪.‬‬ ‫נמוכים‬ ‫‪58‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫שאלה ותשובה לדוגמה – גישות כלכליות חברתיות‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫הממשלה קיבלה השבוע שורה של החלטות בעניינים כלכליים ובענייני רווחה‪ ,‬ביניהן החלטה‬ ‫לעודד אזרחים המקבלים קצבת הבטחת הכנסה להשתלב בעבודה‪ ,‬לקיים קורסים להסבה‬ ‫מקצועית וקורסי הכשרה למובטלים‪ ,‬לשפר את שכר המינימום ועוד‪ .‬על מדיניות זו נמתחה‬ ‫ביקורת מצד כמה אנשי ציבור‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה הדמוקרטית המתבטאת במדיניותה של הממשלה‪ ,‬הסבירו על‬ ‫סמך האירוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הגישה הדמוקרטית שהמתנגדים מייצגים‪ ,‬הסבירו על סמך האירוע‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ציין‪ :‬הגישה הדמוקרטית המתבטאת במדיניותה של הממשלה היא גישה סוציאל דמוקרטית‬ ‫הצג‪ :‬על פי גישה זו לחברה יש אחריות על כל הפרטים המשתייכים אליה‪ .‬לשוויון בין הפרטים‬ ‫בתחום הכלכלי חברתי נודעת חשיבות רבה‪ .‬לכן יש שאיפה להשפיע לא רק על התחום הפוליטי‪,‬‬ ‫אלא גם על התחום הכלכלי חברתי‪ .‬חשוב שיהיו חירות ושוויון בכל התחומים‪ .‬השוויון על פי‬ ‫גישה זו לא מתבטא רק ביחש שווה לכל האזרחים‪ ,‬אלא במאמץ ממשי לצמצם פערים חברתיים‬ ‫וכלכליים‪ .‬נחיתות כלכלית וחברתית גורמת לאזרחים לחוש אדישות פוליטית וחוסר אמונה לגבי‬ ‫יכולתם להשפיע על החיים הפוליטיים‪ .‬בחברה כזו אוכלוסיות חלשות יהיו נתונות ללחץ ויהפכו‬ ‫לנתינים צייתנים‪ ,‬חסרי מחשבה עצמאית‪ ,‬והדמוקרטיה תתרוקן ממשמעות‪.‬‬ ‫הסוציאל דמוקרטים מודעים לעובדה שאי אפשר להשיג את השוויון הכלכלי חברתי בלי לפגוע‬ ‫בחירות במידה מסוימת‪ ,‬אך הם מוכנים לעשות זאת על מנת לצמצם את הפערים‬ ‫במדינה‪.‬הסוציאל דמוקרטים לא מסתפקים במימוש השוויון בצורה רשמית‪ ,‬אלא מעוניינים‬ ‫להשקיע כספים באוכלוסיות חלשות ולקדם אותן‪ ,‬במחיר של גביית מיסים רבים יותר ופגיעה‬ ‫בזכות הקניין של האזרחים‪.‬‬ ‫הסבר‪ " :‬החלטה לעודד אזרחים המקבלים קצבת הבטחת הכנסה להשתלב בעבודה‪ ,‬לקיים‬ ‫קורסים להסבה מקצועית וקורסי הכשרה למובטלים‪ ,‬לשפר את שכר המינימום"‬ ‫אלו החלטות בהן המדינה לוקחת אחריות על הפרטים המשתייכים אליה בתחום הכלכלי‪ ,‬ודואגת‬ ‫לשוויון הזדמנויות ביניהם‪ .‬אחריות זו מעידה על בחירה בגישה הסוציאל דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ציין‪ :‬הגישה הדמוקרטית שהמתנגדים לממשלה מייצגים היא הגישה הליברלית‪.‬‬ ‫הצג‪ :‬על פי גישה זו לחירותו של הפרט יש חשיבות עליונה‪ .‬לכן השלטון במדינה חייב להיות‬ ‫מוגבל ותפקידו העיקרי הוא להגן על חירות הפרט‪ .‬יש לאפשר לפרט מימוש עצמי גדול ככל‬ ‫האפשר‪ .‬אם השלטון לא יתערב בתחומי הכלכלה והחברה במדינה‪ ,‬תיווצר במדינה תחרות‬ ‫חופשית שתביא למימוש מרבי של הפוטנציאל הטמון בכל פרט‪ .‬על פי הגישה הליברלית‪ ,‬השוויון‬ ‫חשוב בתחום הפוליטי‪ ,‬אך שוויון בתחום הכלכלי חברתי אינו נתפס כמשהו שהמדינה צריכה‬ ‫להתערב על מנת להשיגו‪.‬‬ ‫הליברלים אינם מוכנים לפגוע בחירויות הפרט כדי לצמצם פערים חברתיים ולקדם את שוויון‬ ‫ההזדמנויות בין הפרטים במדינה‪ .‬לכן התערבות המדינה היא מינימאלית‪ ,‬ונועדה רק לספק את‬ ‫תנאי הקיום הבסיסיים ביותר למי שאינו מסוגל להשיגם בעצמו‪ ,‬על מנת לשמור על כבוד האדם‪.‬‬ ‫אנשים שהמדינה דואגת לשמור על רמת החיים שלהם מבחינה כלכלית יהפכו לתלותיים ולא‬ ‫עצמאיים‪ .‬דוגמה למדינה ליברלית השומרת בקנאות על חירות הפרט היא ארצות הברית‪.‬‬ ‫הסבר‪:‬‬ ‫"החלטה לעודד אזרחים המקבלים קצבת הבטחת הכנסה להשתלב בעבודה‪ ,‬לקיים קורסים‬ ‫להסבה מקצועית וקורסי הכשרה למובטלים‪ ,‬לשפר את שכר המינימום"‬ ‫אלו החלטות בהן המדינה לוקחת אחריות על הפרטים המשתייכים אליה בתחום הכלכלי‪ ,‬ודואגת‬ ‫לשוויון הזדמנויות ביניהם‪ .‬אחריות זו מעידה על בחירה בגישה הסוציאל דמוקרטית‪ .‬מי שמתנגד‬ ‫להחלטות אלו בוודאי מאמין בגישה המנוגדת לגישה הסוציאל דמוקרטית – הגישה הליברלית‪.‬‬ ‫‪60‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫המדינה הדמוקרטית – גישות כלכליות חברתיות‬ ‫‪" .1‬מדינה דמוקרטית חייבת להנהיג שוויון בגביית המיסים מן האזרחים"‪ .‬הסבירו והדגימו במה‬ ‫שונות השקפותיהם של הליברלים והסוציאל דמוקרטים בנושא זה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסבירו את משמעותו של השוויון בגישת הדמוקרטיה הליברלית ואת משמעותו בגישה‬ ‫הסוציאל דמוקרטית‪ .‬בחרו סוגיה מסוימת והדגימו לגביה את הבדלי הגישות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסבירו את משמעותה של החירות בגישת הדמוקרטיה הליברלית ואת משמעותה בגישה‬ ‫הסוציאל דמוקרטית‪ .‬בחרו סוגיה מסוימת והדגימו לגביה את הבדלי הגישות‪.‬‬ ‫‪ .4‬הציגו שלושה הבדלים בין הגישה הליברלית לגישה הסוציאל דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .5‬התייחסו לפעולות הבאות של הממשלה‪ .‬ציינו והציגו לגבי כל פעולה אם היא מייצגת גישה‬ ‫ליברלית או גישה סוציאל דמוקרטית‪ ,‬והסבירו‪ :‬חינוך כללי חינם‪ ,‬חינוך חופשי פרטי‪ ,‬הפרטה של‬ ‫חברות ממשלתיות‪ ,‬מיסוי פרוגרסיבי (אחוז המס עולה ככל שההכנסה עולה) הגדלת קצבאות‬ ‫זקנה‪ ,‬ילדים ונכים‪.‬‬ ‫‪ .6‬נשיא האוניברסיטה העברית מציע להפסיק את התערבות הממשלה בתמיכה בסטודנטים‬ ‫בישראל; ובעיקר הוא מציע שהמדינה תפסיק להעניק סבסוד (תמיכה כספית) בשכר הלימוד של‬ ‫הסטודנטים‪ .‬מספר סטודנטים הביעו התנגדות להצעה זו‪ .‬לטענתם קבלתה תמנע מהם להמשיך‬ ‫בלימודיהם האקדמיים כיוון שאין הם יכולים לעמוד בדרישות המימון‪ .‬לדבריהם המדינה חייבת‬ ‫לעזור להם לסיים את לימודיהם כדי שיוכלו להתקדם וליטול חלק פעיל בחיים החברתיים‬ ‫והכלכליים במדינה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציין והצג את הגישה החברתית ‪ -‬כלכלית למדינה דמוקרטית הבאה לידי ביטוי בהצעת‬ ‫נשיא האוניברסיטה‪ .‬הסבר כיצד הגישה שהצגת באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציין והצג את הגישה החברתית ‪ -‬כלכלית למדינה דמוקרטית הבאה לידי ביטוי בטענת‬ ‫הסטודנטים‪ .‬הסבר כיצד הגישה שהצגת באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫‪ .7‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬ ‫" התערבות השלטון בחיי הכלכלה תגרום להפרעות בפעולתו של מנגנון השוק החופשי‪ .‬את‬ ‫החיים הכלכליים יש לבסס על חירות הפרט‪ .‬התחרות בין הפרטים בתחום הכלכלי תגרום לכך‬ ‫שכל יחיד ימצה את הפוטנציאל שבו‪ .‬התערבות מצד המדינה כדי לסייע לחלשים בחברה תגרום‬ ‫לכך שלא יהיה תמריץ להתאמץ‪ .‬החלשים יתרגלו להיות תלויים במדינה ומצבם אף יחמיר‪.‬‬ ‫התערבות המדינה בחיי החברה והאזרח צריכה להיות מצומצמת ככל האפשר‪".‬‬ ‫ציינו והציגו את הגישה הדמוקרטית המוצגת בקטע‪ .‬הסבירו על סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪61‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .8‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬ ‫"אם לא יחוסלו או לפחות יצומצמו הפערים החברתיים כלכליים בחברתנו בין העניים לבין‬ ‫העשירים לא נוכל לקיים כאן דמוקרטיה אמיתית‪ .‬העניים חשים כל העת חוסר אמון במערכת‬ ‫הפוליטית‪ .‬מי שבטנו ריקה גם אינו מתעניין בבעיותיה של המדינה‪ ,‬הוא אדיש למדיניות הכללית‬ ‫ומאבד את אמונות ביכולתו להשפיע‪ .‬אדם שאין לו דבר‪ ,‬אדם הוא חסר רכוש ותעסוקה‪ ,‬מרגיש‬ ‫שאינו שייך לחברה וממילא אינו משתתף בחיים הפוליטיים‪ ,‬אולי אף אינו טורח להשתתף‬ ‫בבחירות‪ ,‬שהרי אין לו מה להרוויח ומה להפסיד‪ .‬בני השכבות העניות הם ברוב המקרים גם‬ ‫חסרי השכלה וידע‪ .‬על הממשלה להתערב במצב זה ולהשקיע משאבים בחינוכם של ילדי‬ ‫השכבות הנחשלות‪ .‬המדיניות הכלכלית שלכם נותנת חופש כלכלי והיא מבוססת על הון פרטי‪,‬‬ ‫יזמה פרטית וחופשית ותחרות כלכלית‪ .‬ממדיניות זו לא ניוושע‪ .‬המדיניות הממשלתית צריכה‬ ‫להיות מכוונת להכשרה מקצועית של ההורים ולשילובם בעבודה שתקדם אותם מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫רק כך נוכל לקדם את הדמוקרטיה בארצנו‪ .‬פיתוח כלכלי חברתי ויתר שוויון הם המפתחות‬ ‫לדמוקרטיה משגשגת"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה הדמוקרטית המתבטאת בקטע‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך‬ ‫הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הגישה שנגדה יוצא הכותב‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫שימו לב! כאשר בשאלה מופיעה המילה גישות – הכוונה היא לליברלית‪ /‬סוציאל דמוקרטית‪.‬‬ ‫כאשר השאלה מתייחסת למובנים\פירושים – הכוונה היא לדמוקרטיה כצורת ממשל‪/‬‬ ‫הדמוקרטיה כערך‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫מדינת רווחה‬ ‫מהי מדינת רווחה‪:‬‬ ‫מקובל לומר שכל המדינות הדמוקרטיות המפותחות היום הן מדינות רווחה‪ ,‬כלומר – מדינות‬ ‫דמוקרטיות המקיימות כלכלת שוק חופשי‪ ,‬אך גם רואות מחובתן לדאוג לקיומם של שירותים‬ ‫חברתיים שיבטיחו מימושן של זכויות חברתיות וכלכליות בתחומי הכנסה מינימאלית‪ ,‬תזונה‪,‬‬ ‫טיפול רפואי‪ ,‬דיור‪ ,‬תעסוקה‪ .‬מדינה זו מספקת את צורכיהם האנושיים הבסיסיים כחלק‬ ‫ממחויבותה כלפי תושביה‪ .‬המדינות הדמוקרטיות השונות נבדלות זו מזו במידת השירותים‬ ‫הניתנים וברמתם‪ .‬שונות זו נובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מהגישה לדמוקרטיה‪ ,‬סוציאל דמוקרטית או‬ ‫ליברלית‪ ,‬המנחה את המדינה ואת הממשל המכהן בה בתקופת זמן נתונה‪.‬‬ ‫תנאים לקיום מדינת רווחה‪:‬‬ ‫א‪ .‬מדינה בעלת משטר דמוקרטי‪ ,‬המכירה בזכויות האדם‪ ,‬זכויות האזרח והזכויות החברתיות‬ ‫של תושביה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מדינה קפיטליסטית בעלת כלכלת שוק חופשי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מדינה מתועשת‪ ,‬מפותחת ועשירה באופן יחסי (המדינה זקוקה למשאבים כספיים כדי לקיים‬ ‫שירותי רווחה לאזרח)‬ ‫מדינת רווחה בהקשר לגישות כלכליות חברתיות בדמוקרטיה‪:‬‬ ‫מדינת הרווחה הדמוקרטית יכולה לצאת הן מכיוון השקפת העולם הליברלית והן מהכיוון של‬ ‫השקפת עולם סוציאל‪-‬דמוקרטית‪.‬‬ ‫מדינת הרווחה הפועלת על פי הגישה הליברלית יוצאת מתוך הנחה שהפרט אחראי לקידומו‬ ‫הכלכלי והחברתי‪ ,‬בתוך שוק עבודה חופשי שיש בו תחרות בין אנשים‪ .‬עם זאת מבינה המדינה‬ ‫שכלכלת השוק לבדה אינה מספיקה ושעליה לספק גם שירותים חברתיים בסיסיים ולשמור על‬ ‫זכויות חברתיות בסיסיות‪.‬‬ ‫מדינת הרווחה הפועלת על פי הגישה הסוציאל‪-‬דמוקרטית יוצאת מתוך הנחה שלחברה יש‬ ‫אחריות כלפי הפרט‪ ,‬ולכן עליה לדאוג לצרכיו הכלכליים והחברתיים‪ ,‬תוך עידוד אחריות של‬ ‫האנשים אחד על השני‪ .‬המדינה מבינה שלצד מעורבותה בתחומים אלה יש לקיים גם כלכלת‬ ‫שוק חופשי‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫סעד או רווחה?‬ ‫בכל המדינות הדמוקרטיות פועלת היום כלכלת שוק חופשי [עם מידה כזו או אחרת של‬ ‫התערבות ממשלתית] וקיימת תחרות בתחום החברתי ‪ -‬כלכלי‪ .‬כל המדינות מעניקות לפחות‬ ‫"רשת בטחון"‪ ,‬שתפקידה להבטיח לכל פרט‪ ,‬שמסיבות שונות אינו מצליח לקיים עצמו‪ ,‬רמת‬ ‫חיים בסיסית‪.‬‬ ‫מדינת סעד מעניקה רשת ביטחון בסיסית‪ ,‬כלומר מעניקה רק עזרה מינימאלית לנזקקים‬ ‫ולאוכלוסיות חלשות‪.‬‬ ‫מדינת רווחה שואפת להבטיח לתושביה רמת חיים סבירה ונאותה‪ ,‬גבוהה מרמת החיים‬ ‫הדרושה לקיום הבסיסי‪ ,‬כדי שכל תושביה יוכלו לחיות בכבוד‪ .‬מדינת רווחה תעניק‪ ,‬בנוסף לסעד‬ ‫לנזקקים‪ ,‬גם שירותים חברתיים – כלכליים לכלל התושבים‪.‬‬ ‫מדינת רווחה ‪ -‬שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו את המושג מדינת רווחה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו הבדל אחד בין מדינת סעד" למדינת רווחה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו שלושה תנאים אותן מדינה צריכה למלא על מנת שתוכל להפוך למדינת רווחה‪.‬‬ ‫‪ .4‬בדברו על המדינה היהודית שתקום‪ ,‬תיאר זאב ז'בוטינסקי את האופי החברתי – כלכלי‬ ‫שלדעתו צריכה לשאת המדינה‪ .‬על פי השקפת עולמו‪ ,‬תפקידה של המדינה הוא לשרת את‬ ‫היחיד‪ ,‬והתערבותה בחיי האזרחים צריכה להיות מועטה ככל האפשר‪ .‬ז'בוטינסקי התנגד בכל‬ ‫תוקף לתפקיד המרכזי שמעמד הפועלים ממלא ביצירת החברה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫לכל אדם ישנם צרכים אלמנטאריים הכוללים חמישה דברים‪ :‬מזון ‪ -‬מעון ‪ -‬מלבוש ‪ -‬מורה –‬ ‫מרפא‪' :‬חמש פעמים מ"ם'‪ .‬ביחס לכל אחד מן הצרכים הללו קיים בכל מדינה ובכל תקופה מושג‬ ‫ידוע על מינימום מספיק‪ .‬חובתה של המדינה צריכה להיות‪ :‬כל אדם שמודיע שהוא דורש את‬ ‫'חמש המ"מין'‪ ,‬צריך לקבל אותן‪ .‬לכן בידי המדינה צריכה להיות תמיד האפשרות לספק את‬ ‫'חמש המ"מין' לכל אותם האזרחים שידרשו אותן‪ .‬המדינה תיטול אותן בכוח מן האומה‪ ,‬ממש‬ ‫כמו שהיא נוטלת כיום מיסים לצרכים אחרים ומטילה חובת גיוס לצבא על בני אדם צעירים ‪.‬‬ ‫[מעובד מתוך אתר מט"ח האבות המייסדים של הציונות ‪ -‬מתוך‪' :‬הגאולה הסוציאלית'‪ ,‬דער‬ ‫מאמענט‪ ;0936 ,‬כתבים‪ ,‬כרך 'רשימות'‪]1 – 197 ,‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה החברתית‪-‬כלכלית המתאימה למשנתו של ז'בוטינסקי‪.‬‬ ‫הסבירו כיצד גישה זו באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו שני מאפיינים של מדינת הרווחה אליהם מתייחס ז'בוטינסקי בדבריו‪.‬‬ ‫הסבירו כיצד המאפיינים שהצגת באים לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫עקרון שלטון העם‬ ‫שלטון העם הוא ביטוי לריבונות העם‪ ,‬ומשמעותו‪ ,‬שהעם הוא השליט במדינה ומקור כל הסמכות‬ ‫השלטונית במדינה‪ .‬המדינה תנוהל על פי רצון האזרחים או באמצעות נציגיהם הנבחרים‪.‬‬ ‫דמוקרטיה ישירה ועקיפה‪:‬‬ ‫דוגמה לדמוקרטיה שבה פעל שלטון העם היתה הדמוקרטיה ביוון העתיקה במאה ה – ‪ 0‬לפני‬ ‫הספירה‪ .‬דמוקרטיה זו פעלה על פי העיקרון שהמדינה והשלטון שייכים לכל האזרחים‪ ,‬והעם‬ ‫הוא מקור כל הסמכות במדינה‪ .‬לכן כל האזרחים היו שותפים לקבלת ההחלטות באופן ישיר‪ ,‬והיו‬ ‫בעלי זכות הצבעה בכל החלטה פוליטית‪ .‬לאזרחים בדמוקרטיה ביוון נחשבו רק גברים בני ‪08‬‬ ‫ומעלה‪ ,‬בעלי רכוש‪ ,‬שאינם עבדים‪ .‬דמוקרטיה זו נקראת דמוקרטיה ישירה‪.‬‬ ‫היום אין אפשרות לכונן דמוקרטיה ישירה‪ ,‬לכן האזרחים מעבירים את הסמכות שלהם לנציגים‬ ‫שהם בוחרים בבחירות‪ .‬דמוקרטיה זו נקראת דמוקרטיה עקיפה‪ ,‬או דמוקרטיה ייצוגית‪.‬‬ ‫מדוע יהיה כמעט בלתי אפשרי לקיים היום דמוקרטיה ישירה?‬ ‫‪ .1‬גודלה העצום של האוכלוסייה במדינות השונות לא מאפשר מבחינה טכנית לכנס את כל‬ ‫האזרחים כדי לקיים דיונים ולקבל החלטות‪.‬‬ ‫‪ .2‬כמות הידע והמידע הנחוצים לצורך קבלת החלטות היא עצומה‪ .‬רוב הציבור לא יכול ולא רוצה‬ ‫לעסוק כל הזמן ברכישת הידע הזה‪.‬‬ ‫‪ .3‬האזרחים עסוקים בפרנסה ולימודים‪ ,‬ואין להם את היכולת לפנות זמן לעסוק בהחלטות‬ ‫פוליטיות רבות‪.‬‬ ‫‪ .4‬מורכבות הבעיות שהמדינה המודרנית צריכה להתמודד איתן מצריכה הכשרה‪ ,‬מיומנות‬ ‫ומקצועיות‪ .‬הציבור הרחב חסר את הכישורים הנדרשים לכך‪.‬‬ ‫‪ .5‬כדי לקבל החלטות יש צורך להכיר את המערכת הפוליטית במדינה‪ ,‬ורוב האזרחים לא‬ ‫מכירים אותה מספיק טוב‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫סוגי ממשל‪:‬‬ ‫‪ .1‬ממשל פרלמנטרי‪ :‬מאפיין את רוב המדינות הדמוקרטיות‪ ,‬כמו בריטניה‪ .‬האזרחים בוחרים‬ ‫את הנציגים בפרלמנט‪ ,‬שהוא בית הנבחרים המשמש כרשות מחוקקת‪ .‬מתוך הפרלמנט נבחרת‬ ‫הממשלה – הרשות המבצעת‪ ,‬הזקוקה לתמיכתם של רוב חברי הפרלמנט‪ .‬הפרלמנט מפקח על‬ ‫הממשלה‪ ,‬ורוב השרים הם בדרך כלל חברי פרלמנט‪ .‬הפרלמנט יכול להביע אי אמון בממשלה‬ ‫וכך להפיל אותה ולהביא לבחירות חדשות‪.‬‬ ‫‪ .2‬ממשל נשיאותי‪ :‬מתקיים בארצות הברית ‪ -‬האזרחים בוחרים את הנשיא‪ .‬הנשיא עומד‬ ‫בראש המדינה ובראש הרשות המבצעת והוא שונה מנשיא פרלמנטרי‪ ,‬שיש לו בעיקר תפקיד‬ ‫סמלי וייצוגי‪ .‬במקביל לבחירות לנשיאות‪ ,‬האזרחים בוחרים גם את הפרלמנט (בארה"ב‬ ‫הפרלמנט נקרא קונגרס‪ ,‬והוא מורכב משני בתים‪ :‬סנאט ובית נבחרים)‪ .‬הפרלמנט הוא הרשות‬ ‫המחוקקת‪ ,‬אבל אין לו אפשרות להפיל את הנשיא‪ .‬הנשיא מרכיב בעצמו את הממשלה‪ ,‬וממנה‬ ‫את שריו שלא מקרב חברי הקונגרס‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫מאפייני סוגי הממשל השונים בטבלה‪:‬‬ ‫קריטריונים‬ ‫להשוואה‬ ‫הדמות‬ ‫הסמכותית ‪-‬‬ ‫מי עומד‬ ‫בראש הרשות‬ ‫המבצעת?‬ ‫כיצד‬ ‫מתקיימות‬ ‫הבחירות?‬ ‫תלות בין‬ ‫הרשויות‬ ‫פירוט על‬ ‫היחסים בין‬ ‫המוסדות‬ ‫השלטוניים –‬ ‫חובת דיווח‬ ‫מאפיינים‬ ‫נוספים‬ ‫דוגמאות‬ ‫ממשל נשיאותי‬ ‫ממשל פרלמנטרי‬ ‫ראש הממשלה – ראש הרשות המבצעת‪( .‬הנשיא‬ ‫הוא דמות טקסית – ייצוגית)‬ ‫הנשיא – ראש הרשות המבצעת‪ ,‬בעל סמכויות‬ ‫נרחבות‪ ,‬עומד במוקד העשייה הפוליטית‪.‬‬ ‫קיימת מערכת בחירות אחת בלבד‪ ,‬לפרלמנט‬ ‫(בישראל זו הכנסת)‪ .‬הנציגים לפרלמנט נבחרים‬ ‫בבחירות‪ .‬הממשלה צומחת מתוך הפרלמנט‪ .‬בדרך‬ ‫כלל ראש הממשלה הוא מי שעומד בראש המפלגה‬ ‫שזכתה ברוב המושבים לפרלמנט‪ ,‬או מהמפלגה‬ ‫שיש לה יכולת להקים קואליציה* של כמה מפלגות‪.‬‬ ‫קיימות שתי מערכות בחירות נפרדות‪ :‬אחת לבחירת‬ ‫הנשיא והשנייה לבחירת הנציגים לרשות המחוקקת‬ ‫(קונגרס)‪ .‬הציבור בוחר ישירות את הנשיא‪ ,‬ובקלפי‬ ‫נפרד‪ ,‬בפתקים נבחרים‪ ,‬את הנציגים לקונגרס‪,‬‬ ‫הרשות המחוקקת‪.‬‬ ‫מערכת הבחירות השנייה בארצות הברית‪ ,‬לקונגרס‪,‬‬ ‫קיימת במדינה המייצגת כיום את הממשל‬ ‫הנשיאותי‪ ,‬ולכן נציין אותה פה‪ ,‬אבל הממשל‬ ‫הנשיאותי מוגדר על ידי מערכת הבחירות המרכזית‬ ‫שלו – לנשיאות המדינה‪.‬‬ ‫הנשיא וחברי ממשלתו אינם נשענים על אמון חברי‬ ‫הרשות המחוקקת‪ ,‬ולה אין סמכות להפיל את‬ ‫הנשיא בהצבעת אי אמון‪ ,‬כאשר היא לא מסכימה‬ ‫למדיניותו‪ .‬רק כאשר עבר הנשיא עברה פלילית‪ ,‬או‬ ‫חרג מסמכותו‪ ,‬רשאי הקונגרס להדיחו‪.‬‬ ‫יש תלות הדדית בין הרשות המבצעת לרשות‬ ‫המחוקקת‪ .‬הממשלה מושלת מכוח אמון הפרלמנט‪,‬‬ ‫ונשענת על רוב מוחלט בקרב חבריו‪ .‬הפרלמנט יכול‬ ‫להפיל ממשלה מכהנת בהצבעת אי אמון‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫גם בסמכות ראש הממשלה לפזר את הפרלמנט‬ ‫ולהכריז על בחירות חדשות‪.‬‬ ‫יש אחריות של הרשות המבצעת כלפי הרשות‬ ‫המחוקקת – מכיוון שהממשלה צומחת מהפרלמנט‬ ‫היא חייבת להעביר לו דיווח שוטף על פעולותיה‪.‬‬ ‫הפרלמנט יכול לפקח ולהגביל את הממשלה‬ ‫באמצעים פרלמנטריים שונים‬ ‫ברוב המשטרים הפרלמנטריים קיים ערבוב של‬ ‫אנשים בין שתי הרשויות‪ ,‬כאשר חברי הממשלה הם‬ ‫גם חברי פרלמנט‪.‬‬ ‫בריטניה היא הדגם המייצג של המשטר‬ ‫הפרלמנטרי‪ .‬לצד ראש הממשלה משמשת המלכה‬ ‫כדמות טקסית ייצוגית‪ .‬חשוב לדעת כי בריטניה היא‬ ‫מלוכה חוקתית‪ ,‬והמלכה היא דמות יותר משמעותית‬ ‫מנשיא במדינה אחרת‪ ,‬למרות שהיא דמות טקסית‪.‬‬ ‫יש בבריטניה שני בתים – פרלמנט ובית הלורדים‪.‬‬ ‫כיוון שהנשיא לא נבחר על ידי חברי הקונגרס הוא‬ ‫לא אחראי עליו והוא לא מחויב למסור לו דיווח‬ ‫שוטף‪ .‬גם השרים אחראים אך ורק כלפי הנשיא ואין‬ ‫הם חייבים לדווח לקונגרס‪ ,‬אלא אם הם נדרשים‬ ‫לעשות זאת על ידי ועדות חקירה של הקונגרס‪.‬‬ ‫הקונגרס הוא גוף בעל עצמאות משלו‪ ,‬והנשיא אינו‬ ‫רשאי לפזרו‪ ,‬אפילו אם הרוב בקונגרס מתנגד‬ ‫למדיניותו של הנשיא ומנסה לחבל בה‪ ,‬מטרפד‬ ‫הצעות חוק או מינויים של הנשיא‪ .‬תפקיד הסנאט‬ ‫לשמש מעין גוף חוקר‪.‬‬ ‫ארצות הברית היא הדגם המייצג של המשטר‬ ‫הנשיאותי‪ .‬הקונגרס נחלק לשני בתים‪ :‬בית‬ ‫המחוקקים והסנאט‪.‬‬ ‫*קואליציה ואופוזיציה‪ :‬בדמוקרטיה פרלמנטרית כמו בישראל‪ ,‬המכילה מפלגות רבות‪ ,‬אין הרבה סיכוי שמפלגה‬ ‫אחת תקבל יותר מחמישים אחוז מהקולות הכשרים‪ ,‬אך הממשלה זקוקה לרוב בפרלמנט כדי לקום‪ .‬על מנת לפתור‬ ‫בעיה זו‪ ,‬מפלגה אחת‪ ,‬בדרך כלל המפלגה שקיבלה את רוב הקולות‪ ,‬יוצרת הסכמים עם עוד מפלגות‪ ,‬וכך מגיעה לרוב‬ ‫בכנסת‪ .‬רוב זה נקרא קואליציה‪ .‬המפלגות שאינן נמצאות בקואליציה נקראות אופוזיציה‪.‬‬ ‫‪67‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫משאל עם‪:‬‬ ‫למרות שהדמוקרטיה היום היא דמוקרטיה עקיפה‪ ,‬בחלק מהדמוקרטיות המודרניות נשאר שריד‬ ‫אחד לדמוקרטיה הישירה והוא משאל העם‪ .‬משאל העם‪ ,‬הוא סקר המוני שנועד להכריע‬ ‫בעניינים עקרוניים‪ ,‬מדיניים או חוקתיים‪ ,‬ובו הממשלה שואלת את האזרחים שאלה סגורה‪,‬‬ ‫שניתן לענות עליה בעד\נגד\נמנע‪ ,‬בדרך כלל‪ .‬המשאל נערך מכמה סיבות‪ :‬לעיתים הממשלה או‬ ‫הפרלמנט מחליטים שיש צורך לערוך משאל עם‪ ,‬או שיש חוק המחייב לעשות משאל עם בקשר‬ ‫לנושא כלשהו‪ ,‬או שיש לחץ של ציבור בוחרים מסוים לערוך משאל עם בסוגיה מסוימת‪.‬‬ ‫נימוקים בעד משאל העם‪:‬‬ ‫משאל העם מחזק את הדמוקרטיה כי‪:‬‬ ‫‪ .1‬משאל עם נותן להנהגה תשובה ברורה‪ ,‬שלילית או חיובית‪ ,‬לגבי נושא מסוים‪.‬‬ ‫‪ .2‬משאל עם נותן לגיטימציה ותוקף להחלטות שהממשלה מקבלת‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיתוף העם בהחלטות גורליות ובבעיות המדינה מעודד את הציבור לגלות מעורבות בשלטון‬ ‫– אזרחות פעילה‪.‬‬ ‫‪ .4‬להחלטה שתתקבל במשאל עם יהיה תוקף רב יותר‪ ,‬משום שהיא מסתמכת על החלטת רוב‬ ‫העם – ביטוי של עקרון הכרעת הרוב‪.‬‬ ‫נימוקים נגד משאל העם‪:‬‬ ‫משאל עם עלול לפגוע בדמוקרטיה כי‪:‬‬ ‫‪ .1‬משאל עם סותר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית‪ .‬הוא עוקף את הנציגים שנבחרו ופונה ישירות‬ ‫לציבור‪ .‬זו הבעת אי אמון במוסדות הנבחרים‪ .‬מחליש את סמכות הנציגים הנבחרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניסוח השאלות במשאל עם עלול להיות מוטה ומכשיל וכך להשפיע על התוצאות‪ .‬ניתן לנסח‬ ‫את השאלות בצורה שעושה מניפולציה על הציבור וזה מסוכן לדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .3‬משאל עם מיועד להחלטה חד משמעית והוא לא מאפשר פשרה‪ .‬ניתן לענות על השאלה רק‬ ‫בכן או לא ואי אפשר להציע פתרונות מורכבים‪ .‬בחברה רבת שסעים עלול משאל עם להחריף‬ ‫את הניגודים ולאיים על יציבות המשטר‪.‬‬ ‫‪ .4‬משאל עם הוא כלי המתאים לשליטים במשטר לא דמוקרטי‪ ,‬שבדרך זו סוחטים מהעם תמיכה‬ ‫בשלטונם‪ ,‬אך לא באמת מתחשבים בדעת הציבור‪.‬‬ ‫‪ .5‬דעותיהן של קבוצות מיעוט לא יבואו לידי ביטוי במשאל עם‪ ,‬בו ההכרעה היא בעד ונגד‪.‬‬ ‫‪ .6‬משאל העם מאפשר לשלטון להסיר מעצמו אחריות להחלטות קשות‪.‬‬ ‫‪ .7‬משאל עם משקף את דעת הקהל ברגע נתון‪ .‬דעת הקהל משתנה רבות מקיצוניות לקיצוניות‬ ‫על פי ההתרחשויות במדינה (למשל פיגועים)‪ .‬החלטות מדיניות צריכות להתקבל על פי שיקול‬ ‫דעת מעמיק ולא להיות מושפעות מאירועים חולפים‪ .‬לכן יש להשאיר את ההחלטות בידי הנציגים‬ ‫הנבחרים שיש להם שיקולים לטווח רחוק וידע מתאים לקבלת החלטות מדיניות‪.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫שאלה ותשובה לדוגמה – עקרון שלטון העם‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫הציגו את משאל העם‪ ,‬וציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שהוא מבטא‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫משאל עם‪ :‬למרות שהדמוקרטיה היום היא דמוקרטיה עקיפה‪ ,‬בחלק מהדמוקרטיות המודרניות‬ ‫נשאר שריד אחד לדמוקרטיה הישירה והוא משאל העם‪ .‬משאל העם‪ ,‬שהוא סקר המוני שנועד‬ ‫להכריע בעניינים עקרוניים או חוקתיים‪ ,‬נערך מכמה סיבות‪ .‬לעיתים הממשלה או הפרלמנט‬ ‫מחליטים שיש צורך לערוך משאל עם‪ ,‬סיבה נוספת היא חקיקת חוק שמחייב לעשות משאל עם‬ ‫בקשר לנושא כלשהו‪ ,‬או שיש לחץ של ציבור בוחרים מסוים לערוך משאל עם‪.‬‬ ‫העיקרון הדמוקרטי שמבטא משאל העם הוא עקרון שלטון העם‪.‬‬ ‫עקרון שלטון העם‪ :‬שלטון העם הוא אחד העקרונות המרכזיים בדמוקרטיה וההכרחיים לקיומה‪.‬‬ ‫הוא ביטוי לריבונות העם‪ ,‬ומשמעותו‪ ,‬שהעם הוא השליט במדינה ומקור כל הסמכות השלטונית‬ ‫במדינה‪ .‬הכוונה במונח שלטון העם היא לעם שהוא סך כל האזרחים החיים במדינה‪ ,‬השונים זה‬ ‫מזה במינם‪ ,‬בדעותיהם‪ ,‬בהשקפת עולמם ודתם‪ .‬העם כולל גם את קבוצות הרוב וגם את‬ ‫המיעוט‪.‬‬ ‫בעבר עיקרון זה מומש על ידי דמוקרטיה ישירה‪ ,‬בה כל האזרחים לוקחים חלק בכל ההחלטות‪,‬‬ ‫כמו ביוון העתיקה‪ .‬היום אין אפשרות לכונן דמוקרטיה ישירה‪ ,‬לכן האזרחים מעבירים את‬ ‫הסמכות שלהם לנציגים שהם בוחרים בבחירות‪ .‬דמוקרטיה זו נקראת דמוקרטיה עקיפה‪ ,‬או‬ ‫דמוקרטיה ייצוגית‪.‬‬ ‫עקרון שלטון העם – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו את עיקרון שלטון העם‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו שני הבדלים בין דמוקרטיה ישירה לדמוקרטיה עקיפה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו שני קשיים ליישם דמוקרטיה ישירה במדינה המודרנית‪.‬‬ ‫‪ .4‬הציגו את תפקידיהם של הפרלמנט והממשלה בדמוקרטיה פרלמנטרית ואת היחסים ביניהם‪.‬‬ ‫‪ .5‬הציגו את הממשל הפרלמנטרי והנשיאותי‪ ,‬והסבירו כיצד מתבטא עקרון שלטון העם בשני‬ ‫סוגי ממשל אלה‪.‬‬ ‫‪ .6‬הציגו שני הבדלים בין ממשל פרלמנטרי לממשל נשיאותי‪.‬‬ ‫‪ .7‬הציגו שני נימוקים בעד משאל עם ושני נימוקים נגד משאל עם‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫עקרון הפלורליזם‬ ‫הפלורליזם הוא עיקרון חיוני בדמוקרטיה‪ .‬משמעות עיקרון זה‪:‬‬ ‫‪ ‬ריבוי ומגוון של קבוצות שונות במדינה‬ ‫‪ ‬הכרה בזכות קיומן של דעות‪ ,‬השקפות שונות‪ ,‬צרכים ורצונות שונים בחברה‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרה בזכותן של הקבוצות במדינה לבטא את השונות ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות כדי‬ ‫לממש את זכויותיהן ולפעול להשגת האינטרסים והצרכים שלהן‪.‬‬ ‫הקבוצות השונות במדינה מצליחות‪ ,‬באמצעות הפלורליזם‪ ,‬לשמור על זהותן הייחודית וגם על‬ ‫בסיס מאחד ומשותף לחברה כולה‪.‬‬ ‫הפלורליזם בא לידי ביטוי בתחומים שונים‪:‬‬ ‫בתחום הכלכלי – בארגונים שונים ואיגודי עובדים רבים‪.‬‬ ‫בתחום החברתי – ריבוי ארגונים חברתיים שלכל אחד מטרות משלו‪.‬‬ ‫בתחום התרבותי חינוכי – ריבוי ארגונים חינוכיים ובתי ספר שונים‪.‬‬ ‫בשלטון החוק – הפרדת רשויות – רשות מחוקקת‪ ,‬רשות שופטת‪ ,‬רשות מבצעת‪.‬‬ ‫פלורליזם פוליטי – מפלגות רבות‪.‬‬ ‫מדוע הפלורליזם הוא עיקרון דמוקרטי חשוב?‬ ‫‪ ‬הכרה בזכות של בני אדם וקבוצות להיות שונים אחד מהשני‪.‬‬ ‫‪ ‬פיזור הכוח בחברה ויצירת איזון בין רשויות השלטון השונות ובין ארגונים בעלי אינטרסים‬ ‫שונים ואף מנוגדים‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרה בלגיטימציה של מאבקים בין ארגונים שונים והאינטרסים שלהם‪.‬‬ ‫‪ ‬השתתפות האזרחים בפוליטיקה על פי עיקרון שלטון העם‪.‬‬ ‫‪ ‬קיום תחרות חופשית בין הקבוצות השונות‪.‬‬ ‫פלורליזם אינו יכול להתקיים במדינה דמוקרטית ללא שני עקרונות חיוניים נוספים‪:‬‬ ‫הסכמיות וסובלנות‪.‬‬ ‫עיקרון ההסכמיות‬ ‫הסכמיות היא הסכמה רחבה במדינה על נושאים מסוימים‪ ,‬בעיקר על כללי המשחק במדינה‪ .‬על‬ ‫מנת שהקבוצות השונות יוכלו לחיות באותה מדינה‪ ,‬הן חייבות להסכים ביניהן על נושאים‬ ‫מרכזיים‪ ,‬כמו צורת המשטר‪ ,‬כללי המשחק הפוליטי והנורמות בחברה‪ .‬ככל שההשכמיות גדולה‬ ‫יותר ומכילה נושאים רבים יותר‪ ,‬החברה תהיה יציבה יותר‪ . .‬פלורליזם אינו יכול להתקיים בלי‬ ‫הסכמיות‪ ,‬מכיוון שגיוון בלבד‪ ,‬בלי מכנה משותף כלל‪ ,‬ייצור חברה לא יציבה‪ .‬ההסכמיות מאזנת‬ ‫את הפלורליזם‪.‬‬ ‫‪70‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫עיקרון הסובלנות‬ ‫סובלנות היא הכרה בכבודו של האדם ובחירותו להיות שונה מהאחרים‪ ,‬להאמין‪ ,‬לחשוב ולנהוג‬ ‫על פי דרכו‪ .‬בחברה סובלנית אנשים מכבדים גם את מי ששונה מהם במראהו‪ ,‬באמונותיו‬ ‫ובמעשיו‪ ,‬והשלטון מאפשר לאזרחים יוצאי דופן להתבטא ולנסות להשפיע על המדינה‪ .‬סובלנות‬ ‫פירושה מתן אפשרות לאחר להיות שונה‪ ,‬גם אם הדבר גורם לך לסבל או לאי נחת‪.‬‬ ‫פלורליזם במדינה דמוקרטית לא יכול להתקיים ללא סובלנות מכיוון שמגוון דעות‪ ,‬קבוצות וזהויות‬ ‫של אנשים באותה המדינה‪ ,‬שאיש מהם לא מקבל את השונה ממנו‪ ,‬ייצור מתחים‪ ,‬כוחניות‬ ‫ואלימות במדינה‪.‬‬ ‫הסובלנות היא עיקרון חשוב בדמוקרטיה מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הסובלנות מבטיחה את מימוש זכויות הפרט והקבוצה במדינה כמו החירות‪ ,‬חופש הביטוי‪,‬‬ ‫חופש ההתארגנות‪.‬‬ ‫‪ .2‬סובלנות פוליטית מאפשרת חשיפה של כל האזרחים להרבה דעות לפני שיעצבו את דעתם‬ ‫האישית‪.‬‬ ‫‪ .3‬סובלנות פוליטית נותנת מקום גם לקבוצות שנמצאות במיעוט‪.‬‬ ‫‪ .4‬הסובלנות תורמת ליציבות החברה‪ ,‬משום שהיא מאפשרת לנהל ויכוח ללא אלימות ופחד‪.‬‬ ‫פלורליזם – שאלות לבגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו את עיקרון הפלורליזם והציגו שני הסברים לחשיבותו בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו שלושה תחומים בהם פלורליזם יכול לבוא לידי ביטוי במדינה המודרנית‪ ,‬ותנו דוגמה‬ ‫למימוש של אחד התחומים הללו במדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו את עקרון הסובלנות והציגו שני הסברים לחשיבותו בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הציגו את עקרון ההסכמיות והציגו הסבר אחד לחשיבותו בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הציגו את הקשר בין מידת ההסכמיות בחברה לבין רמת היציבות של המשטר‪.‬‬ ‫‪ .6‬ציינו נושא אחד שבו קיימת הסכמה רחבה בין האזרחים בישראל ושני נושאים הנתונים‬ ‫במחלוקת ציבורית‪.‬‬ ‫‪71‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫עקרון זכויות האדם והאזרח‬ ‫ערך כבוד האדם כמקור לזכויות האדם‪:‬‬ ‫זכויות האדם מקורן בערך כבוד האדם‪ ,‬וברצון להבטיח חיים בכבוד לכל אדם‪ ,‬ללא הבדל דת‪,‬‬ ‫גזע ומין‪ .‬רעיון זכויות האדם והאזרח התפתח במאות ה – ‪ 08 ,07‬על רקע גישה ההומניסטית‬ ‫של תנועת ההשכלה‪ .‬חלק מזכויות האדם מופיעות גם ביהדות‪ ,‬בנצרות והאיסלאם‪.‬‬ ‫מושגים‪:‬‬ ‫זכויות טבעיות‪ :‬זכויות המגיעות לכל אדם ברגע שהוא נולד‪ ,‬בלי שיצטרך לעשות דבר על מנת‬ ‫לקבל אותן‪ .‬השלטון אינו רשאי ליטול אותן ממנו‪ ,‬והוא חייב להגן על מימושן‪ .‬אסור לשלול זכויות‬ ‫אלה כעונש על התנהגות‪ ,‬אלא רק כתוצאה מהתנגשות עם זכויות אחרות‪ .‬זכויות האדם הן‬ ‫זכויות טבעיות‪.‬‬ ‫זכויות יחסיות‪ :‬הכוונה במושג זה הוא שאין זכות מוחלטת‪ ,‬שתינתן לכל אדם בכל מצב‪.‬‬ ‫במציאות יש הרבה מקרים של התנגשות בין זכויות‪ ,‬שגורמת לכך שהענקה של זכות אחת‬ ‫חייבת לבוא על חשבון הזכות האחרת או על חשבון צורך של החברה והמדינה‪ .‬במקרה כזה‬ ‫צריך לשקול את הזכויות אחת ביחס לשנייה ולהחליט מה יותר חשוב בסיטואציה הזו‪ ,‬ומה‬ ‫ההחלטה שתגרום את הפגיעה הקטנה ביותר בזכויות‪.‬‬ ‫זכויות האדם‬ ‫זכויות האדם‪ :‬רעיון זכויות האדם נועד להבטיח לכל בני האדם קיום בכבוד‪ ,‬ולמנוע פגיעה מצד‬ ‫אנשים אחרים ומצד השלטון‪ .‬הזכויות נגזרות מתפיסת האדם המודרנית‪ ,‬שטוענת שכל בני‬ ‫האדם שווים בלי הבדל דת גזע ומין‪ .‬זכויות האדם הן זכויות טבעיות – זכויות המגיעות לכל אדם‬ ‫בגלל היותו אדם‪ ,‬ללא הבדלי דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬מוצא אתני או מעמד חברתי‪ .‬זכויות אלה אינן תלויות‬ ‫ברצון השלטון‪ ,‬הוא לא מעניק אותן ואין לו זכות לקחת אותן‪.‬‬ ‫חובות האדם‪ :‬להכיר בזכותו של האחר לממש את זכויותיו הטבעיות‪ ,‬לא לפגוע בזכויות של אדם‬ ‫אחר‪ ,‬לגלות כלפי האחר סובלנות‪ ,‬ולפעול כאשר הוא רואה פגיעה בזכויות של אדם אחר‪.‬‬ ‫זכויות האדם הבסיסיות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הזכות לחיים והזכות לביטחון‬ ‫זכותו של כל אדם שלא יהרגו אותו‪ ,‬יפצעו אותו‪ ,‬או יחיה בחשש מתמיד ממוות‪.‬‬ ‫הזכות לחיים והזכות לביטחון מפני פגיעה הן חלק מהזכויות הבסיסיות והראשוניות ביותר‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫משום שהחיים הם תנאי מוקדם למימוש כל שאר הזכויות‪ .‬ראשית יש לשמור על החיים‪ ,‬ואז‬ ‫אפשר להגיע למימוש של עוד זכויות‪ .‬זכות זו נובעת מההבנה שלקיחת חיי אדם או פגיעה בגופו‬ ‫בכוונה‪ ,‬הם המעשים הבלתי מוסריים ביותר בחברה האנושית‪.‬‬ ‫חובת המדינה להגן על חייהם וביטחונם האישי של כל בני האדם החיים במדינה מתבטאת‬ ‫בחוקי המדינה האוסרים רצח‪ ,‬הריגה‪ ,‬אלימות‪ ,‬ומגבילים את יכולתה של המשטרה להשתמש‬ ‫בכוח‪ .‬המדינה גם מגנה על אזרחיה מפני גורמים עוינים בתוך המדינה ומחוץ לה על ידי הצבא‬ ‫והמשטרה‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .2‬הזכות לחירות‬ ‫לכל אדם יש את הזכות לנהל את חייו בדרכו‪ ,‬ואין להכריח אותו לנהל את חייו על פי מה שנראה‬ ‫לאנשים אחרים‪ ,‬כל עוד הוא אינו פוגע בבני אדם אחרים ואינו מפריע להם לנהל את חייהם‬ ‫בעצמם‪ .‬הזכות הכללית לחירות מקורה בהכרה שבני אדם הם יצורים עצמאיים וחכמים‪ ,‬הרוצים‬ ‫לשלוט בחייהם‪.‬‬ ‫למרות חשיבותה של זכות זו‪ ,‬לעיתים יש צורך להגביל את חירותו של האדם‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫‪ ‬פגיעה בזכויות האחר‪ :‬אם אדם משתמש בחירותו כדי לפגוע בגופו‪ ,‬רכושו‪ ,‬חירותו‪ ,‬או כבודו‬ ‫של אדם אחר – יש להגביל את חירותו כדי להגן על אדם זה‪.‬‬ ‫‪ ‬פגיעה בחברה‪ :‬אם אדם משתמש בחירותו על מנת לפגוע בחברה – בשלום‪ ,‬בביטחון‪ ,‬במוסר‪,‬‬ ‫יש להגביל את חירותו‪.‬‬ ‫‪ ‬פגיעה של אדם בעצמו‪ :‬במדינות רבות מגבילים את חירותו של אדם המזיק לעצמו‪ ,‬על ידי‬ ‫אשפוז כפוי למשל‪.‬‬ ‫הזכות לחירות היא כללית‪ ,‬אך יש גם חירויות מסוימות הנגזרות ממנה‪:‬‬ ‫‪ .0‬חירות המחשבה והדעה – החופש של כל אדם לגבש את דעותיו בכל נושא‪ ,‬גם אם דעה זו‬ ‫אינה מקובלת‪ ,‬ולדעת אחרים היא מזיקה‪ .‬זכות זו תקפה כל עוד האדם אינו משמיע את דעתו‪.‬‬ ‫‪ .1‬חירות המצפון – החופש של כל אדם להחזיק בדעות מסוימות בתחום המוסר‪ ,‬ולאמץ לעצמו‬ ‫ערכים מוסריים שונים‪ .‬זהו מקרה פרטי של חירות המחשבה והדעה‪ ,‬אך בחופש המצפון כלולה‬ ‫גם הזכות לפעול על פי ערכים מוסריים אלה ולסרב לעשות מעשים הנוגדים את צו המצפון‪.‬‬ ‫‪ .3‬חופש הביטוי וחירות המידע –‬ ‫חופש הביטוי‪ :‬זכותו של כל אדם לבטא את דעותיו כפי שיבחר‪ .‬חופש הביטוי מממש את חירות‬ ‫המחשבה והדעה ואת חירות המצפון‪ .‬אין טעם לדעות ולמצפון אם אין אפשרות לבטא אותן‪.‬‬ ‫חירות המידע‪ :‬על מנת שאדם יוכל לקבל החלטות ולעקוב אחר הנציגים שבחר לשלטון‪ ,‬חייבת‬ ‫להיות לו האפשרות לקבל מידע על הפעילות של השלטון‪ .‬אמצעי התקשורת יכולים להביא מידע‬ ‫זה לציבור האזרחים‪.‬‬ ‫‪ .6‬חופש העיתונות – זכותם של העיתונים ואמצעי התקשורת להביא לציבור מידע חופשי ודעות‬ ‫שונות ללא צנזורה‪ .‬נגזר מחופש הביטוי וחירות המידע‪.‬‬ ‫‪ .0‬חופש ההתאגדות – זכותו של כל אדם להתאסף ולהתארגן בקבוצה‪ .‬קבוצה זו יכולה להיות‬ ‫משפחה‪ ,‬מפלגה‪ ,‬חברים לדעה‪ ,‬חברים לדת‪ ,‬חברים למקצוע‪ .‬זכות זו מאפשרת קיום מפגשים‬ ‫ושיתוף פעולה למען מטרה משותפת‪ .‬מבחינה אישית זכות זו נובעת מההבנה שהאדם הוא יצור‬ ‫חברתי והוא מעדיף להשתייך לקבוצות שונות‪ .‬מבחינה פוליטית וחברתית‪ ,‬חופש ההתאגדות‬ ‫מאפשר לאדם להתאגד ולפעול למען מטרה משותפת יחד עם אנשים אחרים‪ .‬ניתן להגביל את‬ ‫חופש ההתאגדות אם ההתאגדות מהווה סכנה לשלום הציבור‪ ,‬ביטחונו או זכויות האזרחים‪.‬‬ ‫‪73‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .4‬חופש הדת וחופש מדת –‬ ‫חופש הדת – זכותו של כל האדם לבחור בדת מסוימת‪ ,‬להאמין בה‪ ,‬להשתייך אליה ולקיים את‬ ‫הטקסים‪ ,‬התפילות והמנהגים המתחייבים מהדת‪ ,‬כל עוד אין בפולחן הדתי משום פגיעה באדם‬ ‫אחר או בחברה‪.‬‬ ‫חופש מדת – זכותו של כל אדם להחליט שהוא אינו אדם מאמין‪ ,‬ואסור לחייב אותו להשתייך‬ ‫לשום עדה דתית ולקיים את פולחנה‪ .‬זכותו של האדם שאינו מאמין לקבל את כל זכויות האזרח‬ ‫המקובלות ללא קשר לדת‪.‬‬ ‫‪ .7‬חופש התנועה – החופש של כל אדם לנוע בחופשיות ממקום למקום‪ ,‬ממקום מגורים למקום‬ ‫מגורים אחר‪ ,‬וגם מארץ לארץ‪ .‬ניתן להגביל או לצמצם את חופש התנועה של האדם רק על ידי‬ ‫צו של בית משפט‪ .‬דוגמאות להגבלת חופש התנועה‪ :‬כליאה‪ ,‬מעצר בית‪ ,‬עיכוב יציאה מהארץ‪ ,‬צו‬ ‫איסור כניסה למקומות שונים או אשפוז בכפייה‪.‬‬ ‫‪ .8‬חופש העיסוק – חירותו של כל אדם לבחור לו מקצוע ומקום עבודה‪ ,‬ולעסוק במקצועו בכל‬ ‫דרך‪ ,‬מקום וזמן שיבחר‪ .‬חופש העיסוק מוגבל רק כאשר למקצוע מסוים נדרשים תנאים מיוחדים‪,‬‬ ‫כמו תואר אקדמי מסוים‪ ,‬או שהמקצוע אינו חוקי כגון סוחר סמים‪.‬‬ ‫‪ .9‬חופש ממאסר שרירותי – זכותו של כל אדם שלא יאסרו אותו בלי לפעול על פי כללי ההליך‬ ‫ההוגן‪.‬‬ ‫‪ .01‬חופש האספה – זכותה של כל קבוצה להתכנס כרצונה‪ .‬נגזר מחופש ההתאגדות‪.‬‬ ‫‪ .00‬חופש ההפגנה – זכותם של כל אדם או קבוצה להביע את דעותיהם בפומבי ולנסות להשפיע‬ ‫על הציבור ולזכות בפרסום לדעות אלו‪ .‬נגזר מחופש הביטוי‪.‬‬ ‫‪ .01‬חופש השביתה – זכותה של כל קבוצה לשבות מעבודתה על מנת להפעיל לחץ על המעסיק‬ ‫או המדינה ולדרוש דרישות מסוימות‪ .‬נגזר מחופש ההתאגדות‪.‬‬ ‫‪ .03‬חופש הנישואין – זכותו של כל אדם להינשא למי שירצה‪ ,‬באיזו דרך שירצה‪ ,‬או לא להינשא‬ ‫כלל‪ ,‬על פי רצונו והחלטתו בלבד‪.‬‬ ‫‪ .06‬חופש הבחירה – זכותו של כל אדם לבחור ולהחליט בעצמו על מעשיו‪.‬‬ ‫‪ .3‬הזכות לקניין‬ ‫לאדם יש זכות לשמור רכוש שנצבר על ידו או על ידי משפחתו‪ ,‬שקיבל או הרוויח‪ ,‬ללא סכנה‬ ‫שרכושו יילקח ממנו או יעשה בו שימוש ללא רשותו‪ .‬לקניין יש שני מובנים‪ .‬קניין חומרי – רכוש‪,‬‬ ‫וקניין רוחני – המצאות של אותו אדם‪ ,‬מוזיקה שיצר‪ ,‬תוכנות‪ ,‬סרטים‪ ,‬מחקרים‪ ,‬מאמרים ויצירות‬ ‫ספרותיות שאדם יצר – הם קניינו הרוחני‪ .‬אסור לפגוע בקניין רוחני על ידי העתקה ושכפול לא‬ ‫חוקיים‪ ,‬למשל‪.‬‬ ‫הזכות לקניין אוסרת על אחרים להתערב ברכושו של אדם‪ ,‬למשל להיכנס לשטח בבעלות פרטית‬ ‫ללא רשות‪ .‬השימוש החופשי ברכוש נותן חירות ומספק את צרכיו של האדם‪ .‬ניתן להעביר קניין‬ ‫לאחרים על ידי מכירה או מתנה‪ .‬זכות זו עלולה להתנגש עם זכויות אחרות‪ ,‬ולמדינה מותר‬ ‫לפגוע בזכות זו על פי חוק‪ ,‬למשל הפקעת אדמות‪ ,‬החרמת רכוש כדי שישמש לחקירה‬ ‫משטרתית‪ ,‬צו חיפוש ברכוש פרטי וכן הלאה‪.‬‬ ‫‪74‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .4‬הזכות לשוויון‬ ‫כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים‪ ,‬והם בעלי זכויות שוות‪ .‬הזכות לשוויון פירושה שהמדינה‬ ‫מתייחסת לכל אדם בצורה שווה‪ ,‬ללא הבדל דת גזע‪ ,‬לאום‪ ,‬מין‪ ,‬שפה‪ ,‬השקפת עולם והשקפה‬ ‫פוליטית‪.‬‬ ‫הזכות לשוויון במדינה דמוקרטית באה לידי ביטוי בחוקים ובשוויון בפני החוק‪ .‬לשוויון בפני החוק‬ ‫יש שני מובנים‪ :‬במובן אחד‪ ,‬החוק חייב להיות מנוסח בצורה שוויונית‪ ,‬ואסור לו להעניק זכויות‬ ‫יתר או לשלול זכויות מפרטים מסוימים‪ .‬במובן השני‪ ,‬חייב להיות שוויון באכיפת החוק – יש‬ ‫ליישם את החוק לגבי כל הפרטים במדינה באותה המידה‪ ,‬והעונשים הקבועים בחוק חלים על‬ ‫כולם במידה שווה‪.‬‬ ‫ישנם שלושה סוגי מדיניות הקשורים לזכות לשוויון‪:‬‬ ‫הבחנה‪ :‬למרות ההכרה כי בני אדם הם שווים בפני החוק‪ ,‬הם אינם זהים זה לזה‪ .‬לכל אדם יש‬ ‫הצרכים הייחודיים לו‪ .‬לעיתים החוק מתייחס בצורה שונה לאנשים מסוימים מכיוון שיש להם‬ ‫צרכים שונים ומיוחדים‪ .‬למשל‪ :‬תקציבים מיוחדים לילדים נכים על מנת שיוכלו להגיע ללימודים‬ ‫ולהשתלב בהם‪ ,‬או מתן עזרה כלכלית מיוחדת לאלמנות ויתומים‪ .‬מדיניות זו נקראת הבחנה‪,‬‬ ‫והיא תיעשה רק כאשר ישנן סיבות מוצדקות‪ .‬ההבחנה היא מדיניות מתמשכת וקבועה‪ ,‬הפונה‬ ‫ליחיד – לפרט במדינה‪.‬‬ ‫אפליה פסולה‪ :‬התייחסות לא שווה לבני אדם מסיבות לא מוצדקות היא אפליה פסולה‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫הרחקת אדם ממקום בילוי בשל צבע עורו‪ ,‬או פיטורים של אדם בשל נטייתו המינית‪.‬‬ ‫העדפה מתקנת‪ :‬מדיניות שנוקטת המדינה כדי לשפר את מצבן של קבוצות מקופחות או מופלות‬ ‫על ידי המדינה‪ .‬מדיניות זו מיועדת לקבוצות ולא לפרטים‪ .‬מטרת מדיניות זו היא לצמצם את‬ ‫הפער הקיים בין קבוצות אלה לשאר האוכלוסייה על מנת להגיע לשוויון‪ ,‬ולבטל דעות קדומות‬ ‫במדינה‪ .‬זוהי מדיניות זמנית‪ ,‬עד אשר יצומצמו הפערים בין הקבוצה הנחותה לשאר האוכלוסייה‪,‬‬ ‫ואז גם ייחלשו או ייעלמו הסטריאוטיפים לגבי קבוצה זו‪ .‬למשל‪ :‬שריון מקומות לנשים ברשימות‬ ‫מפלגתיות לכנסת‪ .‬לא כולם מסכימים שהעדפה מתקנת תבטיח שוויון‪ .‬יש הטוענים שהדרך‬ ‫היחידה להגיע לשוויון במדינה היא תחרות חופשית‪ ,‬ללא התערבות של השלטון לטובת אדם או‬ ‫אוכלוסייה מסוימת‪.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .5‬הזכות להליך הוגן‬ ‫זכות זו פירושה הגנה על זכויות אדם מפני פגיעות לא מוצדקות במהלך העמדה לדין‪ ,‬בעת שהוא‬ ‫עומד בפני הליך משפטי‪ .‬זכות זו מבטיחה שהפגיעה בזכויותיו של אדם החשוד בביצוע עבירה‬ ‫תהיה מוצדקת‪ ,‬מינימאלית‪ ,‬ותתבצע על פי המגבלות הקבועות בחוק‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫‪ ‬יש צורך בצו של שופט כדי לערוך חיפוש בבית‪.‬‬ ‫‪ ‬מעצר של אדם על ידי המשטרה מוגבל ל – ‪ 16‬שעות‪ ,‬ואחריהן יש להביא אותו בפני שופט‪.‬‬ ‫‪ ‬אין להעניש אדם במאסר או קנס ללא משפט‪.‬‬ ‫‪ ‬הנאשם זכאי לייצוג משפטי על ידי עורך דין‪ ,‬אם הוא אינו יכול להעסיק עורך דין‪ ,‬המדינה‬ ‫נדרשת לספק לו אותו‪.‬‬ ‫הליך משפטי הוגן שומר על זכויות הנאשם‪ ,‬אך גם כך חלק מזכויות האדם שלו נפגעות‪ ,‬מכיוון‬ ‫שהוא חשוד שביצע עבירה ויש להגן על החברה מפניו‪ .‬יש כאן התנגשות של זכויות‪ .‬לפעמים‪,‬‬ ‫למרות ההקפדה על הליך הוגן‪ ,‬מערכת המשפט אינה מצליחה להגיע לאמת ולצדק‪.‬‬ ‫‪ .6‬הזכות לכבוד‬ ‫הזכות שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב‪ .‬זכות זו מגנה על האדם מפני פגיעות שאינן‬ ‫קשורות לזכויות האדם האחרות כמו הזכות לחיים וביטחון‪ .‬זכות זו כוללת שתי זכויות‪ ,‬כלומר‬ ‫מקרים פרטיים של יחס משפיל‪ :‬הזכות לשם טוב והזכות לפרטיות‪ .‬קשה להגן על זכות זו‪ ,‬מכיוון‬ ‫שקשה למדוד עלבון ופגיעה בכבוד‪ .‬מה שנחשב פוגע מאד על ידי אנשים מסוימים‪ ,‬אינו פוגע‬ ‫כמעט בכלל באנשים אחרים‪.‬‬ ‫הזכות לפרטיות‪ :‬בחיי אדם ישנם נושאים שצריכים להישאר מחוץ לתחומם של אנשים אחרים‪,‬‬ ‫אלא אם הוא מסכים לחלוק אותם‪ .‬כך האדם יכול לחיות ללא חשיפה והתערבות בחייו‪ .‬האדם‬ ‫זקוק לפרטיות על מנת לחיות חיים של מימוש עצמי‪ .‬קשה לאדם להתפתח בצורה עצמאית אם‬ ‫הוא נתון לביקורת כל הזמן‪ .‬זכות זו יכולה להיפגע על ידי חדירה פיזית לגופו או לביתו של אדם‪,‬‬ ‫פרסום מידע על חייו הפרטיים‪ ,‬פרסום שמו או תמונתו של אדם‪ ,‬או איסוף מידע על האדם‬ ‫באמצעים שונים כגון האזנות סתר‪.‬‬ ‫הזכות לשם טוב‪ :‬כל אדם זכאי ששמו לא יוכפש ולא ייפגע ללא סיבה‪ ,‬על ידי פרסום מידע שקרי‪.‬‬ ‫זוהי זכותו של אדם שלא יפרסמו עליו מידע שקרי הפוגע בשמו ובדימויו הציבורי‪ .‬כמו בזכות‬ ‫לפרטיות גם כאן האיום המרכזי הוא פרסום פוגעני‪ .‬ישנם כמה הבדלים עקרוניים בין שתי‬ ‫הזכויות‪ .‬ישנם פרסומים הפוגעים בשמו הטוב של האדם‪ ,‬ללא פגיעה בפרטיות‪ ,‬למשל ביקורת‬ ‫על עבודתו בכלי התקשורת‪ .‬ישנה פגיעה בפרטיות שלא מגיעה לפרסום‪ ,‬למשל‪ ,‬האזנת סתר‬ ‫היא פגיעה בפרטיות גם אם הפרטים לא מתפרסמים‪.‬‬ ‫זכרו‪ :‬פגיעה בשמו הטוב של האדם מתבססת על מידע שקרי‪ ,‬ופגיעה בפרטיות על מידע‬ ‫אמיתי‪.‬‬ ‫‪76‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫זכויות אזרחיות‪ /‬זכויות פוליטיות‬ ‫זכויות האזרח‪:‬‬ ‫‪ ‬הזכות לבחור ולהיבחר‪ :‬זכותו של כל אזרח במדינתו לבחור למוסדות השלטון המורכבים‬ ‫מנציגי העם‪ ,‬וכן להיבחר אליהם‪.‬‬ ‫‪ ‬חופש ההפגנה והמחאה‪ :‬הזכרנו אותו גם בזכויות האדם‪ ,‬במסגרת הזכות לחירות‪ ,‬אך הוא‬ ‫רלוונטי במיוחד במסגרת האזרחות במדינה מסוימת‪ .‬בדרך כלל הפגנות ומחאות מתרחשות‬ ‫כשאזרחים רוצים להשפיע על השלטון במדינה שלהם ולהפעיל לחץ על השליטים‪.‬‬ ‫‪ ‬חופש ההתאגדות הפוליטית‪ :‬גם הוא הוזכר במסגרת הזכות לחירות‪ ,‬אך רלוונטי במיוחד‬ ‫לאזרחים במדינתם‪ .‬הזכות להקים מפלגה פוליטית ולנסות להיבחר למוסדות היציגים של‬ ‫המדינה‪ ,‬והזכות להקים כל קבוצה שמטרתה להשפיע מבחינה פוליטית על המדינה‪.‬‬ ‫חובות האזרח‪:‬‬ ‫‪ ‬חובת ציות לחוק‬ ‫‪ ‬תשלום מיסים‬ ‫‪ ‬חובה להתריע על עוולות הנגרמות לפרט או לקבוצה במדינה‬ ‫‪ ‬לבקר את רשויות השלטון כשהן חורגות מסמכותן‬ ‫‪ ‬חובת השתתפות פוליטית‬ ‫‪ ‬חובת שירות ביטחון ‪ /‬שירות אזרחי‬ ‫‪ ‬חובת נאמנות למדינה‪.‬‬ ‫זכויות חברתיות‬ ‫מהן זכויות חברתיות?‬ ‫הזכויות החברתיות הן זכויות המוענקות לפרט על ידי המדינה‪ .‬מטרתן של הזכויות החברתיות‬ ‫היא להבטיח קיום רמת חיים אנושית‪ ,‬סבירה‪ ,‬לכלל הפרטים החיים במדינה‪ .‬השירותים‬ ‫החברתיים אותם מספקת המדינה אמורים להינתן לכל אדם החי בתחומי המדינה גם לתושבים‬ ‫וגם לאזרחים‪.‬‬ ‫זכויות חברתיות קשורות לשירותים חברתיים אותם מעניקה המדינה לבני האדם החיים בקרבה;‬ ‫שירותים בתחום החינוך‪ ,‬שירותים בתחום הבריאות ושירותים בתחום הרווחה‪.‬‬ ‫מחויבות המדינה הדמוקרטית למימוש הזכויות החברתיות‪:‬‬ ‫האם שמירה של המדינה על זכויות האדם והאזרח מספיקה על מנת שאדם יוכל לקיים את חייו‪,‬‬ ‫להתפתח ולהתקדם? האם יוכל כל אדם ליהנות ממימוש מלא של זכויות היסוד שלו ללא חינוך‪,‬‬ ‫בריאות ותנאי קיום סבירים?‬ ‫כל המדינות הדמוקרטיות המפותחות היום מבינות את חשיבותן של הזכויות החברתיות‪,‬‬ ‫ומכירות באחריות המדינה לספק שירותים חברתיים לתושביה‪ ,‬כלומר ‪ -‬מקיימות מדיניות רווחה‬ ‫המבטיחה מימוש של זכויות חברתיות; אולם אין אחידות בין המדינות הדמוקרטיות ברמת‬ ‫הזכויות הניתנות ובהיקפן‪.‬‬ ‫‪77‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הגדרה של זכויות מוענקות‪:‬‬ ‫כשאנו אומרים שזכויות חברתיות הן זכויות מוענקות‪ ,‬אנו מתכוונים לומר שאלה זכויות שאינן‬ ‫מתקיימות מעצמן‪ .‬זכויות שעל מנת שיתממשו יש צורך בפעולה יזומה של המדינה והשלטון‬ ‫למתן שירותים בתחום החברתי – כלכלי‪.‬‬ ‫הבדלים בין המדינות הדמוקרטיות במתן זכויות חברתיות‪:‬‬ ‫השוני בין המדינות נובע הן מיכולתן הכלכלית המשפיעה על היקף הזכויות ועל רמת השירותים‬ ‫החברתיים אותם הן יכולות להבטיח לרווחת התושבים‪ ,‬והן מהשקפת העולם החברתית –‬ ‫כלכלית המנחה אותן‪ .‬השקפת עולם ממנה נגזרת רמת המעורבות וההתערבות של המדינה‬ ‫בענייניו הכלכליים – חברתיים של הפרט‪ .‬הגישה על פיה פועלת המדינה משפיעה גם על הגדרת‬ ‫"רמת חיים סבירה ונאותה"‪.‬‬ ‫מתקיים ויכוח בשאלה מהי רמת החיים הדרושה כדי שיוכל כל אדם לממש את זכויות היסוד‬ ‫שלו? כלומר ‪ -‬מהי רמת החיים ההכרחית לה מחויבת המדינה הדמוקרטית כדי ליישם את‬ ‫המטרות שלשמן הוקמה? לשאלה זו אין תשובה חד – משמעית‪.‬‬ ‫ככל שהמדינה מעורבת יותר בתחום הכלכלי – חברתי כך היא מעניקה שירותים נרחבים יותר‬ ‫שמאפשרים לכלל הפרטים רמת חיים סבירה ונאותה ומסייעת בכך לצמצום הפערים החברתיים‬ ‫– כלכליים במדינה ולהיפך; ככל המדינה נמנעת מהתערבות בתחום הכלכלי – חברתי כך קטנים‬ ‫השירותים אותם היא מעניקה והפרטים נהנים ממספר מצומצם של זכויות חברתיות‪.‬‬ ‫בין הזכויות החברתיות ישנן זכויות‪ ,‬כגון הזכות לחינוך‪ ,‬שכל מדינה דמוקרטית מעניקה‪ .‬זכויות‬ ‫אלה‪ ,‬על אף תלותן העקרונית במדינה‪ ,‬נחשבות בשיח הזכויות המקובל היום לזכויות השוות‬ ‫במשקלן לזכויות הבסיסיות‪ ,‬שכן היעדרן פוגע באופן ישיר ומיידי ביכולתו של הפרט לממש את‬ ‫זכויות היסוד שלו‪ ,‬הזכויות הטבעיות‪ ,‬כאדם בן חורין‪.‬‬ ‫הזכויות החברתיות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הזכות לחינוך‪ :‬הזכות לקבל השכלה על ידי המדינה כדי לרכוש ידע ומיומנויות שיאפשרו לכל‬ ‫ילד לספק בעתיד את צרכיו ולהיות אזרח עצמאי שהוא חלק מהחברה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הזכות לטיפול רפואי‪ :‬הזכות לחיות בגוף בריא ושלם ולקבל מהמדינה שירותי בריאות וטיפול‬ ‫רפואי בעת הצורך‪.‬‬ ‫‪ .3‬הזכות לדיור‪ ,‬שפירושה הזכות לקורת גג ולתנאי מגורים נאותים‪.‬‬ ‫‪ .4‬זכויות עובדים ותנאי עבודה‪ ,‬שפירושן זכותו של האדם העובד לתנאי העסקה נאותים‪:‬‬ ‫הבטחת שכר מינימום‪ ,‬הגבלת שעות עבודה ומנוחה‪ ,‬פיצוי על עבודת לילה‪ ,‬תשלום בגין ימי‬ ‫חופשה והבראה‪ ,‬תשלום עבור שעות נוספות‪ ,‬הזכות להקים איגוד מקצועי ולהיות חבר בו‪,‬‬ ‫הזכות לשבות ועוד‪.‬‬ ‫‪ .5‬הזכות לרמת חיים‪ :‬הזכות לחיות ברמת חיים סבירה או מינימאלית‪ ,‬שתאפשר לאדם קיום‬ ‫אנושי‪ ,‬שיסייע לו לנהוג כאדם חופשי המסוגל לחשוב ולקבל החלטות רציונאליות‪.‬‬ ‫‪78‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫זכויות האדם והאזרח – תרשים מסכם‬ ‫זכויות חברתיות כלכליות‪:‬‬ ‫‪ .0‬הזכות לרמת חיים\קיום בכבוד‬ ‫‪ .1‬הזכות לדיור‬ ‫‪ .3‬הזכות לטיפול רפואי‬ ‫‪ .6‬זכויות עובדים ותנאי העסקה‬ ‫‪ .0‬הזכות לחינוך‬ ‫זכויות האדם\בסיסיות\טבעיות‪:‬‬ ‫‪ .0‬הזכות לחיים ולביטחון‬ ‫‪ .1‬הזכות לחירות (נגזרים ממנה ‪ 06‬סוגים‬ ‫של חופשים‪ ,‬למשל חופש הביטוי)‬ ‫‪ .3‬הזכות לקניין (קניין חומרי‪ ,‬קניין רוחני)‬ ‫‪ .6‬הזכות לשוויון (מושגים‪ :‬הבחנה‪,‬‬ ‫אפליה פסולה‪ ,‬העדפה מתקנת)‬ ‫‪ .0‬הזכות להליך הוגן‬ ‫‪ .4‬הזכות לכבוד (נגזרות ממנה הזכות‬ ‫לשם טוב והזכות לפרטיות)‬ ‫זכויות האזרח‪:‬‬ ‫‪.1‬הזכות לבחור ולהיבחר‬ ‫‪.2‬חופש ההפגנה והמחאה‬ ‫‪.3‬חופש ההתאגדות הפוליטית‬ ‫חובות האזרח‪:‬‬ ‫‪.1‬לציית לחוקי המדינה‬ ‫‪.2‬לשלם מיסים‪.‬‬ ‫‪.3‬להזהיר מפני תאונות דרכים ומפגעים‪.‬‬ ‫‪.4‬להציג דרכון של המדינה ביציאה‬ ‫ובכניסה ממנה‪.‬‬ ‫‪.5‬בישראל – להתגייס לצבא‪.‬‬ ‫‪.6‬בישראל‪ :‬חובת הימנעות מסיוע למדינות‬ ‫או ארגוני אויב‪.‬‬ ‫‪79‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫זכויות האדם והאזרח – שאלות בגרות‬ ‫זכויות אדם‬ ‫‪ .1‬תלמיד י"ב פנה ללשכת הגיוס וטען שכאדם שוחר שלום אין הוא מעוניין להתגייס לצבא כובש‬ ‫המשיג את מטרותיו בדרכי לוחמה‪ .‬תשובת הצבא אליו היתה שככל בן ‪ 08‬אחר גם הוא מחויב‬ ‫בגיוס על פי חוק‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה פנה התלמיד ללשכת הגיוס‪ .‬הסבירו את תשובתכם על‬ ‫סמך האירוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הערך שעליו התבסס הצבא בתשובתו‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך‬ ‫האירוע‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכנסת אישרה חוק שיזם שר התחבורה מאיר שטרית‪ ,‬שלפיו נהג שביצע עברת תנועה‬ ‫חמורה יוענש בהחרמת מכוניתו באופן מיידי ובהעברתה למגרש מכוניות מיוחד על חשבון הנהג‪.‬‬ ‫נהגים רבים זעמו על החוק בטענה שאין לפגוע ברכושם והם מעדיפים לספוג עונש אחר‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שעליה מגן החוק‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שהביעו הנהגים בזעמם‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫‪ .3‬חבר הכנסת אלי אפללו פגש את נהגו של ראש הממשלה בשירותי הכנסת והחליט לספר לו‬ ‫מה הוא חושב על שר האוצר‪ .‬בין דבריו אמר‪" :‬ביבי תככן וחתרן‪ .‬הוא עושה הכל כדי לחתור‬ ‫תחת אריאל שרון"‪ .‬לפתע יצא שר האוצר מתא סמוך‪ .‬למרות מבוכתו אמר אפללו‪" :‬אני באמת‬ ‫חושב כך ולא מתבייש להגיד את האמת"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שנפגעה לשר האוצר‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה אמר אפללו את דבריו‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך‬ ‫האירוע‪.‬‬ ‫‪ .4‬הציגו דוגמה אחת לכלל המבטיח את קיומה של הזכות להליך הוגן‪ .‬ציינו זכות‪ /‬עיקרון נוסף‬ ‫המתממשים עקב יישומו של כלל זה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הציגו הבדל אחד בין הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב‪ .‬הציגו מאפיין אחד דומה לשתי‬ ‫הזכויות‪.‬‬ ‫‪ .6‬הציגו שתי חובות שיש לכל אדם החי במדינה דמוקרטית כלפי אחרים‪( .‬חובות האדם כאדם)‬ ‫‪ .7‬המשטרה מעוניינת לבטל את מצעד הגאווה העולמי שנבחר להתקיים השנה בירושלים‬ ‫מחשש לעימותים בין המשתתפים במצעד למפגינים חרדים‪ .‬אחד ממארגני המצעד מחה על כך‬ ‫וטען שהמצעד הוא ביטוי לחגיגת הלגיטימציה שמדינות רבות בעולם נותנות לייחודיותה של‬ ‫הקהילה ההומו – לסבית‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון שבשמו מעוניינת המשטרה לבטל את המצעד‪ .‬הסבירו את‬ ‫תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון שבשמו נערך המצעד‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .8‬רופא נתבע על כך שהטיפול שהעניק לאדם מסוים פגע בבריאותו במקום לרפא אותו‪ .‬במהלך‬ ‫המשפט ביקש הרופא להביא עדים שקיבלו ממנו בעבר אותו טיפול‪ ,‬כדי שיעידו שהטיפול בהם‬ ‫הצליח‪ .‬העדים שזומנו ביקשו שהקהל לא יהיה נוכח באולם בית המשפט כשיעידו‪ ,‬כדי שלא‬ ‫לחשוף בציבור את מצבם הרפואי‪ .‬השופט דחה את הבקשה‪ ,‬כי חשש שאם יסכים יפגע בזכות‬ ‫מסוימת של הרופא‪ ,‬אך הוא הרשה להם להעיד בלי לחשוף את שמם ואת פניהם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות של העדים‪ ,‬שבאה לידי ביטוי בבקשתם‪ .‬הסבירו את דבריך מתוך‬ ‫הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות של הרופא שבשמה דחה השופט את בקשת העדים‪ .‬הסבירו כיצד‬ ‫זכות זו באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫‪ .9‬חבר הכנסת יובל שטייניץ הציע הצעת חוק לפיה פדופילים (עבריני מין התוקפים קטינים)‬ ‫שריצו את עונשם לא יוכלו לגור באותו אזור שבו מתגורר קורבן העבירה‪ ,‬כדי שהקורבן לא יחיה‬ ‫בפחד מתמיד ממפגש עם אותו אדם‪ .‬ארגוני זכויות האדם התנגדו להצעה משום שלדעתם אין‬ ‫לחסום את התניידותו של מי ששילם את חובו לחברה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה הועלתה הצעת החוק‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך‬ ‫האירוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה התנגדו להצעה ארגוני זכויות אדם‪ .‬הסבירו את‬ ‫תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫‪ .11‬בית משפט השלום בתל אביב האריך את מעצרו של אדם שהטריד מגישת חדשות‬ ‫פופולארית‪ .‬האדם צלצל אליה פעמים רבות ושלח לה מאות הודעות טקסט לנייד‪ .‬בית המשפט‬ ‫הגדיר את מעשיו כמסוכנים ועל כן לא שחרר את האדם‪ .‬סנגורו טען שבסך הכל מדובר במחזר‬ ‫נלהב שלא ביצע כל עברה שמובילה לאיום פיזי‪ ,‬ועל כן יש לשחררו מיידית‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה האריך בית המשפט את מעצרו של האדם‪ .‬הסבירו את‬ ‫תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה מעוניין הסנגור של האדם לשחררו‪ .‬הסבירו את‬ ‫תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫‪ .11‬בעליו של הקניון החדש בגבעתיים הודיע שיפתחו אותו בשבת‪ ,‬וזאת עקב נתוני הסקר‬ ‫שערכו בעיר ולפיו ‪ 47%‬מתושבי העיר מעוניינים שהקניון יהיה פתוח במלואו בשבת‪ .‬ראש העיר‬ ‫מתנגד לפתיחת הקניון בשבת מתוך רצון להתחשב באוכלוסיה הדתית בעיר‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון שהנחה את בעליו של הקניון בהחלטתו‪ .‬הסבירו את תשובתכם‬ ‫על סמך האירוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות\ עיקרון שבשמו מתנגד ראש העיר לפתיחת הקניון בשבת‪ .‬הסבירו‬ ‫את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫‪81‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .12‬תלמיד במגמת תיאטרון בתיכון הרצליה טען שקיבל ציון נמוך מדי בבחינה הסופית‪ ,‬שבה‬ ‫נבחן על יכולות משחק במחזה ונבחן בעל פה על אותו מחזה‪ ,‬לאחר שעלה עם צלב על הבמה‬ ‫מול בוחנת דתייה‪ .‬לטענתו ציונו נפגע כי הבוחנת לא הפרידה בין דעותיה האישיות לבין התחום‬ ‫המקצועי‪ .‬עוד טען התלמיד שהנבחנים האחרים קיבלו ‪ .011‬הבוחנת טענה שטענותיו חסרות‬ ‫שחר וכי ציונו הורד בשל חוסר התאמה בין המחזה לבין הסבריו בבחינה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה טוען התלמיד‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה טוענת הבוחנת‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫‪ .13‬בגלל מתיחות ביטחונית בצפון הארץ אסר הצבא על החקלאים באזור לעבד שדות הקרובים‬ ‫לגבול‪ .‬לדברי מפקד הצבא באזור‪ ,‬אין הוא יכול להבטיח את שלומם של חקלאים העובדים סמוך‬ ‫לגבול‪ .‬בעלי השדות במקום עתרו לבית המשפט וביקשו ממנו לבטל את האיסור‪ .‬לטענתם‪,‬‬ ‫השדות שייכים להם ולכן אסור לצבא למנוע את העבודה בהם‪ .‬הם הוסיפו ואמרו שהאיסור של‬ ‫הצבא פוגע בהכנסתם‪ .‬בית המשפט דחה את העתירה וקבע שבמקרה זה יש להעדיף את‬ ‫עמדת הצבא‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה אסר הצבא לעבד את השדות‪ .‬הסבירו כיצד זכות זו באה‬ ‫לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה הוגשה העתירה לבית המשפט‪ .‬הסבירו כיצד זכות זו‬ ‫באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫סוגי מדיניות – אפליה פסולה‪ ,‬העדפה מתקנת‪ ,‬אבחנה‬ ‫‪ .14‬סיעות ש"ס ועם אחד הגישו שתי הצעות חוק הקוראות לתקן מצב שבו אלמנות זכאיות‬ ‫לקצבת שארים עד מותן‪ ,‬בניגוד לאלמנים הזכאים לקצבה כל עוד הילדים חיים עמם‪.‬‬ ‫ציינו והציגו אם הצעת החוק באה לתקן מצב של אפליה פסולה‪ ,‬הבחנה או העדפה מתקנת‪.‬‬ ‫הסבירו את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫‪ .15‬האם שריון שבעה מקומות לנשים ב – ‪ 11‬המקומות הראשונים ברשימה של מפלגה‬ ‫המתמודדת בבחירות נוגד את עקרונות הדמוקרטיה? נמקו את תשובתכם באמצעות מושג אחד‬ ‫מהחומר באזרחות‪.‬‬ ‫‪ .16‬ערוץ טלוויזיה פרסם מודעה שבה נכתב כי במסגרת הדרישות לכתב לענייני חברה המועמד‬ ‫חייב להיות יוצא צבא‪ .‬ציינו והציגו האם מדובר באפליה פסולה‪ ,‬הבחנה או העדפה מתקנת‪.‬‬ ‫הסבירו את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫‪ .17‬המדינה מנסה לעניין מורים מוכשרים ללמד תקופה מסוימת בערי פיתוח‪ .‬לצורך כך נדרשים‬ ‫המורים להעתיק את מקום מגוריהם‪ ,‬לגור רחוק ממקום מגוריהם הקבוע ולהשקיע רבות בעבודת‬ ‫ההוראה‪ .‬על כן‪ ,‬אחוז המס שהם נדרשים לשלם במסגרת עבודתם קטן בהרבה מזה של מורים‬ ‫באזורים מרכזיים‪ .‬ציינו והציגו את המדיניות העומדת בבסיס הפחתת שיעור המס‪ .‬הסבירו‬ ‫את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫‪82‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫זכויות אזרח‬ ‫‪ .18‬אריה דרעי‪ ,‬לשעבר יו"ר מפלגת ש"ס שהורשע בעבר בלקיחת שוחד ומרמה‪ ,‬הצהיר בפני‬ ‫התקשורת שהוא מתכוון לחזור לפוליטיקה בקרוב‪ ,‬ואינו שולל את האפשרות לחזור למפלגת‬ ‫ש"ס‪ .‬ציינו והציגו את הזכות האזרחית אותה יממש אריה דרעי בהצהרתו‪ .‬הסבירו את‬ ‫דבריכם על פי האירוע‪.‬‬ ‫זכויות חברתיות‬ ‫‪ .19‬הציגו את הזכות לרמת חיים‪.‬‬ ‫‪ .21‬ארגוני הסטודנטים מאיימים בהשבתת ענק כמחאה על סגירת פקולטות‪ ,‬קיצוץ בשעות‬ ‫מחקר ופגיעה במשאבים נוספים התורמים לשמירה על איכותה של ההשכלה הגבוהה‪ .‬כחלק‬ ‫מאיומם הודיעו הארגונים על כוונתם לחסום כבישים ולהבעיר צמיגים‪ .‬המשטרה הודיעה שלא‬ ‫תאפשר למפגינים לפעול אם יממשו את איומם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה מעוניינים הסטודנטים לשבות‪ .‬הסבירו את תשובתכם על‬ ‫סמך האירוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון שהנחה את המשטרה בהודעתה‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך‬ ‫האירוע‪.‬‬ ‫‪ .21‬מורים המועסקים על ידי האוניברסיטה הפתוחה החליטו להקים ארגון עובדים ובחרו נציגות‬ ‫שתקיים משא ומתן עם ההנהלה‪ .‬נציגי הארגון יפעלו על מנת להטיב את תנאי השכר והעבודה‬ ‫של המורים‪ .‬ציינו והציגו זכות אחת הבאה לידי ביטוי באירוע‪ .‬הסבירו כיצד זכות זו באה לידי‬ ‫ביטוי באירוע‪.‬‬ ‫‪ .22‬הסבירו את הקשר בין "מדינת רווחה" לבין זכויות חברתיות של הפרט‪.‬‬ ‫‪ .23‬הסבירו מדוע היקף הענקת הזכויות החברתיות ורמתן אינו זהה בכל המדינות הדמוקרטיות‪.‬‬ ‫‪ .24‬הציגו שתי זכויות חברתיות‪.‬‬ ‫‪ .25‬הציגו הבדל אחד בין זכויות בסיסיות לבין זכויות חברתיות‪.‬‬ ‫‪ .26‬משרד החינוך החליט לשלב בשנת הלימודים הקרובה כמאה ילדים של פליטים סודנים‪,‬‬ ‫שברחו מארצם‪ ,‬במערכת החינוך הישראלית‪ .‬הלימודים יתקיימו ב"כיתות קלט" מיוחדות‪,‬‬ ‫המיועדות לתלמידים שזה עתה הגיעו לארץ ולא בכיתות רגילות‪ .‬הילדים ילמדו עברית‪ ,‬חשבון‬ ‫ומדעים‪ ,‬כשהחומר יועבר בשפת האם שלהם – ערבית‪ .‬ציינו והציגו את הזכות בשמה פועל‬ ‫משרד החינוך‪ .‬הסבירו כיצד הזכות שהצגתם באה לידי ביטוי באירוע‪.‬‬ ‫‪83‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .27‬נשיא ארה"ב ביקש לבצע רפורמה בתחום הבריאות‪ .‬מטרת הרפורמה להביא למצב שבו‬ ‫לכל אזרח‪ ,‬ללא הבדל של הכנסה‪ ,‬יהיה ביטוח רפואי שיבטיח לו קבלת טיפול רפואי בכל עת‬ ‫שיזדקק לו‪ .‬לפיכך‪ ,‬יחויב כל אזרח לרכוש תכנית ביטוח בריאות בעזרת המדינה‪ .‬מפגינים רבים‬ ‫ניצבו מול הבית הלבן והניפו שלטים בגנות התוכנית הממשלתית‪ .‬לדעתם מימוש התוכנית יביא‬ ‫להטלת מיסים גבוהים על התושבים לטובת שירותים שהמדינה כלל אינה צריכה לספק‪ ,‬כמו‬ ‫סבסוד תרופות‪ .‬בין השלטים שהונפו בהפגנה בלטו סיסמאות כגון "תכנית הרפורמה בבריאות‬ ‫היא מוות לחופש"‪ ,‬ו‪" -‬לא רוצים שהשלטון יגנוב לנו את החופש"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את סוג הזכויות הבא לידי ביטוי ברפורמה אותה יזם הנשיא‪ .‬הסבירו כיצד‬ ‫סוג זכויות זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הגישה החברתית – כלכלית הבאה לידי ביטוי בעמדת המפגינים‪.‬‬ ‫הסבירו כיצד גישה זו באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫‪ .28‬המדינות הדמוקרטיות נוהגות בדרכים שונות ביחס למתן שירותי בריאות לתושביהן‪ .‬יש‬ ‫מדינות הקובעות ביטוח בריאות ממלכתי שיבטיח לכל תושב מתן שירותים לטיפול רפואי באופן‬ ‫ראוי ושווה‪ ,‬ויש המתנגדות לביטוח כזה‪.‬‬ ‫הביעו את עמדתכם בעניין זה‪ .‬הציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם‪ ,‬ומתבססים על‬ ‫מושגים מתחום האזרחות‪.‬‬ ‫בכתיבתך הקפד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה ‪ -‬הצגת עמדתך בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה ‪ -‬הצגת שני נימוקים‪ ,‬שבעזרתם אתה מבסס את טענתך על מושגים וידע מתחום‬ ‫האזרחות‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫עקרון הגבלת השלטון‬ ‫עקרון הגבלת השלטון הוא עקרון חשוב בדמוקרטיה‪ .‬לשלטון תמיד יש כוח רב‪ .‬מטרת עיקרון זה‬ ‫היא למנוע ריכוז כוח רב מדי בידי השלטון‪ ,‬שיכול להוביל לעריצות‪ ,‬שחיתות‪ ,‬ופגיעה בזכויות‬ ‫תושבי המדינה‪ .‬כאשר לשלטון יש יותר מדי כוח‪ ,‬הוא עלול להחליט החלטות שהן עריצות הרוב‪,‬‬ ‫כלומר פוגעות בזכויות המיעוט‪ ,‬ולבטל את הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫יש חשש שהרשות המבצעת (הממשלה) תנצל עוצמה זו על מנת לפגוע בדמוקרטיה‪ .‬לכן יש‬ ‫מנגנונים לפיקוח ובקרה על הרשות המבצעת וקיימים אמצעים שונים להגבלת כוחו של השלטון‪.‬‬ ‫האמצעים השונים של עקרון הגבלת כוח השלטון‪:‬‬ ‫‪ .1‬בחירות‪:‬‬ ‫הבחירות הדמוקרטיות הן תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה‪ .‬הבחירות מאפשרות חילופי‬ ‫שלטון וכך הן מגבילות את השלטון‪ .‬כך יש לציבור האזרחים אפשרות להביע את דעתו על‬ ‫נבחריו‪ .‬הנבחרים מודעים לכך שהם חייבים לדאוג לציבור‪ ,‬ואינם יכולים לעשות כרצונם‪ ,‬אחרת‬ ‫לא ייבחרו שוב‪ .‬הבחירות מגשימות את עקרון שלטון העם‪ ,‬את עקרון הגבלת השלטון ואת עיקרון‬ ‫הפלורליזם על ידי קיום מפלגות שונות‪ .‬הבחירות מממשות שתי זכויות אזרח‪ :‬הזכות לבחור‬ ‫והזכות להיבחר‪ ,‬וזכויות אדם כמו הזכות לשוויון והזכות לחירות‪ ,‬למשל חופש ההתאגדות‬ ‫המאפשר לכל קבוצת אנשים להתאגד כמפלגה ולהתמודד בבחירות‪ ,‬וחופש הביטוי המאפשר‬ ‫לכל מפלגה לבטא את רעיונותיה‪.‬‬ ‫לבחירות דמוקרטיות יש כמה תנאים‪ ,‬שהם חובה על מנת שהבחירות יחשבו דמוקרטיות‬ ‫ותקינות‪:‬‬ ‫א‪ .‬בחירות כלליות‪ :‬כל אזרחי המדינה (מלבד מגבלת גיל) זכאים להשתתף בבחירות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בחירות חשאיות‪ :‬איש מלבד הבוחר אינו רשאי לדעת במה הוא בוחר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בחירות שוויוניות‪ :‬לכל אזרח קול אחד ולכל הקולות משקל שווה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בחירות מחזוריות‪ :‬הבחירות מתקיימות במרווחי זמן סדירים הקבועים בחוק‪.‬‬ ‫ה‪ .‬התמודדות חופשית‪ :‬קיום תחרות הוגנת בין שני מתמודדים ושתי מפלגות לפחות‪ .‬כל מי‬ ‫שרוצה יכול להתאגד ולהציע את מועמדותו‪.‬‬ ‫שיטות שונות של בחירות‪:‬‬ ‫יש שלושה מרכיבים שלפיהם ניתן למיין את שיטת הבחירות‪ .‬כל מדינה בוחרת לעצמה את‬ ‫השיטה המועדפת עליה מבין שלושת המרכיבים‪.‬‬ ‫א‪ .‬במי בוחרים?‬ ‫‪ ‬שיטה רשימתית‪ :‬בוחרים ברשימת מועמדים (מפלגה)‪ .‬יש שלוש אפשרויות לקבוע את סדר‬ ‫המועמדים ברשימה‪ :‬בחירות מקדימות (פריימריז) בחירות במוסדות המפלגה ובאמצעות ועדה‬ ‫מסדרת של המפלגה‪.‬‬ ‫‪ ‬שיטה אישית‪ :‬בוחרים מועמד בבחירה אישית‪.‬‬ ‫‪85‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ב‪ .‬איך מחלקים את אזורי הבחירה?‬ ‫‪ ‬שיטה ארצית‪ :‬כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב תוצאות הבחירות‪.‬‬ ‫‪ ‬שיטה אזורית‪ :‬המדינה מחולקת לכמה אזורים‪ .‬בכל אזור נבחר נציג או כמה נציגים של האזור‬ ‫לפרלמנט‪.‬‬ ‫איך מחלקים את המנדטים?‬ ‫‪ ‬השיטה היחסית‪ :‬אחוז הקולות שבהם זכתה כל מפלגה שווה לאחוז המנדטים‪ ,‬שהם מושבים‬ ‫בפרלמנט‪ .‬כך מפלגות רבות יכולות לזכות במושב בפרלמנט בקלות יחסית‪ ,‬וכך באים לידי ביטוי‬ ‫עקרונות דמוקרטיים רבים‪ .‬שיטה זו אינה מאפשרת למפלגה אחת להשיג רוב בפרלמנט ולהקים‬ ‫ממשלה‪ ,‬ולכן כמה מפלגות צריכות להתאחד ולהקים קואליציה‪ .‬הממשלה שתקים הקואליציה‬ ‫צריכה להיענות לדרישות השונות של כל המפלגות החברות בקואליציה‪ ,‬ודבר זה עלול לפגוע‬ ‫בתפקודה‪ .‬כדי לאזן בין עקרון הייצוגיות לבין יעילות השלטון‪ ,‬יש צורך להגביל את מספר‬ ‫המפלגות שנכנסות לפרלמנט‪ .‬אמצעי ההגבלה נקרא אחוז החסימה‪ .‬כל מדינה קובעת אחוז‬ ‫מסוים מכל קולות המצביעים‪ ,‬שהמפלגות צריכות לעבור אותו על מנת להיכנס לפרלמנט‪.‬‬ ‫בישראל אחוז החסימה הוא ‪ .1%‬למרות אחוז החסימה יש פיצול גדול בין המפלגות המיוצגות‬ ‫בכנסת וכתוצאה מכך חוסר יציבות‪.‬‬ ‫‪ ‬השיטה הרובית‪ :‬על פי שיטה זו‪ ,‬כנציגים לפרלמנט נבחרים המועמדים של המפלגה שזכו‬ ‫ברוב קולות הבוחרים באזורי הבחירה שלהם‪ .‬מפלגה אחת זוכה ברוב המושבים בפרלמנט‪ ,‬והיא‬ ‫מקימה את הממשלה‪ .‬בשיטה זו מבחינים בין שתי שיטות של השגת רוב‪ :‬שיטת הרוב הפשוט‬ ‫ושיטת הרוב המוחלט‪.‬‬ ‫שיטת הרוב הפשוט‪ :‬על פי שיטת זו‪ ,‬המדינה מחולקת למספר אזורי בחירה כמספר המושבים‬ ‫בפרלמנט‪ ,‬ובכל אזור בחירה נבחר נציג אחד לפרלמנט‪ .‬הנציג הנבחר הוא המועמד שזכה ברוב‬ ‫קולות פשוט באזור הבחירה‪ .‬אם מתמודדים כמה מועמדים באזור אחד (ובדרך כלל יש יותר‬ ‫משני מועמדים בכל אזור) יכול לקרות מצב בו המועמד שזכה במספר הקולות הגדול ביותר עדיין‬ ‫לא זכה ברוב הקולות באזור‪ ,‬אלא בפחות ממחציתם‪ .‬רוב הבוחרים שהצביעו למועמדים‬ ‫האחרים כלל לא זכו לייצוג‪ .‬הייצוג בפרלמנט נקבע לפי התוצאות בכל מחוז בנפרד ולא על פי סך‬ ‫כל הקולות בכל המדינה‪ .‬שיטה זו מצמצמת את מספר המפלגות המיוצגות בפרלמנט‪ ,‬שכן‪,‬‬ ‫הסיכוי שמפלגות קטנות‪ ,‬המייצגות מיעוט שלא מרוכז באזור אחד‪ ,‬יזכו לייצוג הוא נמוך מאד‪.‬‬ ‫למפלגות מיעוט שציבור הבוחרים שלהם מרוכז באזור אחד יש סיכוי גדול יותר להיבחר‪.‬‬ ‫שיטת הרוב המוחלט‪ :‬גם על פי שיטה זו המדינה מחולקת לאזורים והמנצח בכל אזור מגיע‬ ‫לפרלמנט‪ ,‬אך על פי שיטה זו כל מועמד בכל אזור חייב לזכות ביותר מחמישים אחוז מהקולות‬ ‫על מנת לנצח‪ .‬אם אף אחד מהמועמדים לא קיבל את רוב הקולות‪ ,‬עורכים סיבוב שני ובו לא‬ ‫מתמודדים כל המועמדים‪ .‬בדרך כלל לסיבוב השני יעלו שני המועמדים שזכו למספר הקולות‬ ‫הגבוה ביותר‪ .‬שאר המועמדים יכולים לערוך הסדרים בהם הם יגידו לבוחרים שלהם להצביע‬ ‫עבור אחד המועמדים‪ ,‬בתמורה לתגמולים מסוימים‪ ,‬אם ינצח המועמד בבחירות‪.‬‬ ‫‪86‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫יתרונות וחסרונות לשיטת בחירות רשימתית – יחסית – ארצית‪:‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫‪ ‬יש ייצוגיות‪ :‬יחסי הכוחות הפוליטיים בפרלמנט זהים לאלה הקיימים בקרב ציבור הבוחרים‪ .‬כך‬ ‫מתאפשר ייצוג בפרלמנט של מרבית הדעות‪ ,‬האידיאולוגיות והאינטרסים הקיימים בחברה‪,‬‬ ‫ומתממש עיקרון הפלורליזם‪( .‬יתרון זה קשור למרכיב היחסי של השיטה)‬ ‫‪ ‬צמיחת מפלגות חדשות‪ :‬מכיוון שאין צורך במחצית מקולות האוכלוסיה כדי להיכנס לפרלמנט‪,‬‬ ‫אלא רק במספר קולות שיעבור את אחוז החסימה‪ ,‬קבוצות שחשות שאין לא מיוצגות כראוי‬ ‫יכולות להקים מפלגות חדשות שיאבקו על האינטרסים שלהן‪( .‬יתרון זה קשור למרכיב היחסי של‬ ‫השיטה)‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫‪ ‬אין יציבות‪ :‬שיטה זו מעודדת ריבוי של מפלגות‪ .‬ריבוי זה מונע ממפלגה אחת או שתיים להשיג‬ ‫רוב מוחלט בפרלמנט ולהקים ממשלה יציבה‪ .‬ריבוי המפלגות מחייב הקמת ממשלה קואליציונית‬ ‫המורכבת מכמה מפלגות ובהן מפלגות קטנות הכופות לעיתים את דעותיהן ואת האינטרסים‬ ‫שלהן על המפלגות הגדולות‪ .‬כך הן זוכות לעוצמה ולהשפעה יותר מאשר כוחן האמיתי‪( .‬קשור‬ ‫למרכיב היחסי של השיטה)‬ ‫‪ ‬עסקת חבילה‪ :‬האזרח אינו יכול לבחור לקדם פוליטיקאים מסוימים בתוך המפלגה ואחרים לא‪.‬‬ ‫הוא מצביע למפלגה ובכך עלול להיאלץ לקדם גם נציגים שאינם מקדמים את עמדותיו‬ ‫והאינטרסים שלו‪( .‬קשור למרכיב הרשימתי של השיטה)‬ ‫יתרונות וחסרונות לשיטת בחירות אישית – רובית ‪ -‬אזורית‪:‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫‪ ‬יש יציבות‪ :‬מספר המפלגות בפרלמנט קטן‪ .‬השיטה מעודדת יצירת שתי מפלגות גדולות‪,‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬אחת מהן נהנית מרוב מוחלט בפרלמנט המאפשר לה להרכיב ממשלה יציבה‪( .‬קשור‬ ‫למרכיב הרובי של השיטה)‬ ‫‪ ‬קשר אישי‪ :‬האזרח בוחר אישית את המועמד‪ ,‬שהוא נציג של מפלגה‪ .‬הקשר האישי הנוצר בין‬ ‫הבוחר לנבחר מאפשר לציבור הבוחרים לנסות ולהבטיח שהנבחר ידאג לאינטרסים של הבוחר‪.‬‬ ‫מציאות זו מעודדת את מעורבותם של האזרחים בפוליטיקה‪( .‬קשור למרכיב האישי של השיטה)‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫‪ ‬אין ייצוגיות‪ :‬אין ייצוג לקולות שניתנו למועמדים שלא נבחרו‪ ,‬ועל כן המפלגות בפרלמנט אינן‬ ‫מייצגות את כלל האזרחים ואת מגוון הקבוצות והדעות הקיימות בציבור‪( .‬קשור למרכיב הרובי‬ ‫של השיטה)‬ ‫‪ ‬אינטרסים אזוריים‪ :‬שיטה זו עשויה לעודד התמקדות יתר של חברי הפרלמנט בעניינים‬ ‫מקומיים ובאינטרסים צרים של אזור הבחירה על חשבון אינטרסים של כל המדינה‪( .‬קשור‬ ‫למרכיב האזורי של השיטה)‬ ‫‪87‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .2‬מנגנוני פיקוח וביקורת‪:‬‬ ‫ביקורת מוסדית פורמלית‪ :‬ביקורת הנעשית על ידי מוסדות שזהו תפקידם המוגדר בחוק‪.‬‬ ‫א‪ .‬הפרלמנט‪ :‬מייצג את ציבור האזרחים וממלא תפקיד חשוב בביקורת על מדיניותה ופעולותיה‬ ‫של הרשות המבצעת באמצעים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬חקיקה‪ :‬באמצעות החקיקה מגביל הפרלמנט את פעולותיה של הממשלה ומפקח על התקציב‬ ‫ועל מדיניות גביית המיסים במדינה‪ .‬הרשות המבצעת חייבת לפעול על פי חוקי המדינה‪ .‬אך‬ ‫חשוב לזכור שלממשלה יש רוב בפרלמנט במשטר פרלמנטרי‪ ,‬ולכן יכולתו של הפרלמנט להגביל‬ ‫את הממשלה היא מוגבלת‪.‬‬ ‫‪ ‬הצבעת אי אמון‪ :‬במשטרים פרלמנטריים הפרלמנט יכול להביע אי אמון ובכך להביא לסיום‬ ‫תפקידה של הממשלה הנוכחית‪ .‬הממשלה במשטר פרלמנטרי חייבת את תמיכת הפרלמנט כדי‬ ‫להמשיך בתפקידה‪.‬‬ ‫‪ ‬אופוזיציה‪ :‬נבחרי העם היושבים בפרלמנט ואינם תומכים בממשלה מבקרים את פעולות‬ ‫הממשלה ומפקחים עליהן‪ .‬הם משתתפים בחקיקה ובהצבעות אי אמון‪ ,‬ובנוסף מעוררים את‬ ‫תשומת לב הציבור למדיניות הממשלה ופעולותיה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מבקר המדינה‪ :‬מפקח על הפעילות של המערכת הממשלתית והציבורית בתחום של מנהל‬ ‫תקין‪ ,‬כלכלה וכספים ומבקר פעילות זו‪ .‬בודק האם המערכות פועלות בהתאם לחוק‪ ,‬ביעילות‪,‬‬ ‫חיסכון וטוהר המידות‪ .‬הבדיקה נעשית ביוזמת המוסד ובמועד שהחוק קובע‪ .‬מוסד זה אינו תלוי‬ ‫ברשות המבצעת‪ ,‬כי הוא אינו יכול להיות תלוי ברשות שהוא מפקח עליה‪ .‬דו"ח מבקר המדינה‬ ‫מתפרסם כל שנה ומוגש לכנסת‪ .‬מבקר המדינה חייב לידע את הפרלמנט‪ ,‬התקשורת והציבור‬ ‫על תפקוד הממשל על מנת שיוכלו גם הם לבקר אותה‪ .‬הרשויות אמורות לפעול בהתאם‬ ‫להמלצת המבקר‪ ,‬אך המבקר אינו יכול להטיל עליהן עונשים‪ ,‬והרשויות לא חייבות לפעול על פי‬ ‫המלצותיו‪ .‬פעמים רבות הרשויות מתקנות את הליקויים שמצא המבקר בכלל ההד הציבורי‬ ‫והתקשורתי שיש לדוח שלו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נציב תלונות הציבור‪ :‬מוסד זה קיים במרבית המדינות הדמוקרטיות‪ .‬הנציב מטפל בפניות של‬ ‫אזרחים הסבורים שרשויות השלטון‪ ,‬מוסדותיו או האנשים המכהנים בהם פגעו בהם והתייחסו‬ ‫אליהם בחוסר צדק‪ .‬נציב תלונות הציבור בישראל הוא חלק מתפקידו של מבקר המדינה‪ ,‬ולא גוף‬ ‫נפרד ממנו‪ .‬נציב תלונות הציבור נקרא גם אומבודסמן‪ ,‬מילה בלועזית שפירושה מורשה‪ ,‬בא כוח‪.‬‬ ‫ההבדל בין נציב תלונות הציבור ומבקר המדינה הוא שנציב תלונות הציבור מטפל בתלונות של‬ ‫אזרחים‪ ,‬ומבקר המדינה בוחר אלו רשויות לחקור‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מערכת המשפט‪ :‬מערכת בתי המשפט היא אמצעי לריסון רשויות השלטון‪ .‬בית המשפט בוחן‬ ‫אם פעולותיהן של רשויות אלה נעשות בהתאם לחוק‪ .‬בית המשפט מגן על זכויות האדם והאזרח‬ ‫מפני רשויות השלטון ובייחוד מפני הרשות המבצעת‪ .‬ברוב המדינות הדמוקרטיות שבהן יש‬ ‫חוקה‪ ,‬בית המשפט העליון מפקח על הרשות המחוקקת ובודק אם החקיקה אינה עומדת בניגוד‬ ‫לעקרונות שנקבעו בחוקה‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ביקורת בלתי פורמלית‪ :‬ביקורת הנעשית על ידי גופים‪ ,‬אזרחים או קבוצות‪ ,‬מתוך מטרה‬ ‫לפקח על השלטון ולבקר אותו‪ ,‬באמצעים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬תקשורת‪ :‬התקשורת האלקטרונית (רדיו וטלוויזיה) והתקשורת הכתובה (עיתונות)‪ ,‬מספקים‬ ‫לציבור מידע על הממשל‪ ,‬חושפים שחיתויות‪ ,‬חוסר יעילות‪ ,‬ומפרשים מדיניות‪ ,‬מעשים ואירועים‪.‬‬ ‫כך התקשורת עוזרת לציבור לגבש עמדות בעד או נגד פעולות הממשל‪ .‬ערוצי תקשורת פתוחים‬ ‫וחופשיים וחופש ביטוי לעיתונאים תורמים לעיצוב דעת קהל‪ .‬הממשל זקוק לתמיכת האזרחים‪,‬‬ ‫ולכן הוא נאלץ לרסן את מעשיו ולהתחשב בדעת הקהל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דעת קהל‪ :‬במדינה דמוקרטית הנציגים נבחרים על ידי ציבור האזרחים המורכב מקבוצות‬ ‫שונות‪ .‬קבוצות אלו בוחנות את מדיניות הממשל‪ .‬הציבור ניזון בעיקר מכלי התקשורת‪ ,‬ומביע את‬ ‫עמדתו באמצעים שונים כמו הפגנות‪ ,‬שביתות‪ ,‬עצרות‪ ,‬מכתבים לעיתונות והופעה בכלי‬ ‫התקשורת האלקטרוניים‪ .‬מטרת פעולות אלו להפעיל לחץ על השלטון על מנת שישנה את‬ ‫מדיניותו‪ .‬לאזרחים יש כוח השפעה רב‪ ,‬מכיוון שהממשל זקוק לתמיכתם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אמנות‪ :‬קולנוע‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬ספרות‪ ,‬אמנות פלסטית‪ ,‬משמשות לעיתים דרך להביע ביקורת‬ ‫פוליטית וחברתית על השלטון‪.‬‬ ‫‪89‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫עקרון הגבלת השלטון – תרשים מסכם‬ ‫אמצעים מרכזיים להגבלת השלטון‬ ‫מנגנוני פיקוח וביקורת‬ ‫בחירות דמוקרטיות‬ ‫בחירות דמוקרטיות‬ ‫במי בוחרים?‬ ‫רשימתית‬ ‫אישית‬ ‫חלוקת אזורים‬ ‫ארצית‬ ‫אזורית‬ ‫חלוקת מנדטים‬ ‫יחסית‬ ‫רובית‬ ‫רוב פשוט‬ ‫רוב מוחלט‬ ‫מנגנוני פיקוח וביקורת‬ ‫ביקורת מוסדית פורמלית‪:‬‬ ‫א‪ .‬הפרלמנט (חקיקה‪ ,‬הצבעת אי אמון‪ ,‬אופוזיציה)‬ ‫ב‪ .‬מוסד ביקורת המדינה‬ ‫ג‪ .‬נציב תלונות הציבור‬ ‫ד‪ .‬מערכת המשפט‬ ‫‪90‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ביקורת בלתי פורמלית‪:‬‬ ‫א‪ .‬תקשורת‬ ‫ב‪ .‬דעת קהל‬ ‫ג‪ .‬אמנות‬ ‫שאלה ותשובה לדוגמה – עקרון הגבלת השלטון‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫במאי קולנוע ידוע יצר סדרה של סרטים בהם הוא הציג תהליכים של קבלת החלטות בממשל של‬ ‫ארצות הברית‪ .‬בסרטים אלו טען הבמאי שהאינטרסים של בעלי ההון הם שמנחים את הפעולות‬ ‫של מוסדות הממשל‪ ,‬ולא האינטרסים של כלל האזרחים‪ .‬באמצעות סדרת הסרטים הצליח‬ ‫הבמאי לעורר דיון ציבורי נרחב שהשפיע על דרכי הפעולה של הממשל‪.‬‬ ‫ציינו והציגו את סוג המנגנון (פורמלי או בלתי פורמלי) לפיקוח וביקורת על השלטון‪ ,‬הבא‬ ‫לידי ביטוי בקטע‪ .‬הסבירו כיצד מנגנון זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ציין‪ :‬מנגנון אמנות – מנגנון בלתי פורמלי‬ ‫הצג‪ :‬אמנות ‪ -‬קולנוע‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬ספרות‪ ,‬אמנות פלסטית‪ ,‬משמשות לעיתים דרך להביע ביקורת‬ ‫פוליטית וחברתית על השלטון‪ .‬באמצעות האמנות האמן מצליח להפיץ את הביקורת שלו לקהל‬ ‫רחב‪.‬‬ ‫הסבר‪" :‬במאי קולנוע ידוע יצר סדרה של סרטים בהם הוא הציג תהליכים של קבלת החלטות‬ ‫בממשל של ארצות הברית" האמנות של הבמאי היא יצירת סרטים‪ .‬באמצעות אמנותו הוא‬ ‫העביר ביקורת על הממשל של ארה"ב‪.‬‬ ‫‪91‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫עקרון הגבלת השלטון – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬ציינו והציגו חמישה מאפיינים הכרחיים של בחירות דמוקרטיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬ציינו שני ביטויים של ערך החירות ושני ביטויים של ערך השוויון בבחירות דמוקרטיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬ציינו שלושה קריטריונים להבחנה בין שיטות בחירה שונות וציינו את סוגי השיטות השונות על‬ ‫פי קריטריונים אלה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הציגו את שיטת הבחירות הארצית – רשימתית יחסית‪ .‬ציינו שני יתרונות ושני חסרונות של‬ ‫שיטה זו‪.‬‬ ‫‪ .5‬ציינו שני מניעים המשפיעים על בחירת שיטת הבחירות המתאימה למדינה‪.‬‬ ‫‪ .6‬הציגו מהו אחוז החסימה ומה מטרתו‪ ,‬והציגו חיסרון אחד של השימוש באחוז החסימה‪.‬‬ ‫‪ .7‬ציינו את סוג הפלורליזם הבא לידי ביטוי במערכת בחירות דמוקרטית‪ .‬הסבירו איזו שיטת‬ ‫בחירות מעודדת פלורליזם בהרכב הכנסת‪.‬‬ ‫‪ .8‬שיטת הבחירות הקיימת בישראל נתונה לויכוח‪ .‬יש המציעים להחליפה בשיטה מתאימה‬ ‫יותר"‪ .‬ציינו נקודת ביקורת אחת נגד השיטה הקיימת והציגו הצעה אחת לשינוי השיטה‪.‬‬ ‫‪ .9‬הציגו מהי ביקורת מוסדית פורמלית על השלטון‪ .‬ציינו שני מוסדות ביקורת פורמליים והציגו‬ ‫כיצד הם מבצעים את הביקורת‪.‬‬ ‫‪ .11‬הסבירו שלוש דרכים שבהן יכול הפרלמנט לפעול כביקורת ופיקוח על הרשות המבצעת‪.‬‬ ‫‪ .11‬הציגו את חשיבותה של האופוזיציה במשטר דמוקרטי‪.‬‬ ‫‪ .12‬ציינו שני תפקידים שממלאת התקשורת כאמצעי ביקורת בלתי פורמלי בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .13‬הציגו מהי דעת קהל ומהי השפעתה על הממשל בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .14‬הציגו שתי דרכים שבאמצעותן יכול האזרח להשתתף בחיים הפוליטיים במדינה‪.‬‬ ‫‪ .15‬קראו את הקטע וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬ ‫אירופים מפגינים נגד המלחמה בעיראק‪.‬‬ ‫אנשים רבים בבריטניה אינם מרוצים מכך שכוחות הצבא הבריטי טרם יצאו מעיראק‪ ,‬אליה נכנסו‬ ‫לפני יותר משנתיים‪" .‬אנחנו הכנסנו את העיראקים לבלגן הזה ואנחנו צריכים לעזור להם לצאת‬ ‫ממנו"‪ ,‬קראו מפגינים רבים בלונדון‪.‬‬ ‫כ – ‪ 01‬אלף בני אדם ערכו צעדת מחאה בלונדון‪ ,‬מהייד פארק אל השגרירות האמריקנית בעיר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬רבים מהמפגינים בלונדון הודו כי אם הכוחות האמריקניים והבריטים ייצאו מעיראק‪,‬‬ ‫מצבה ייהפך לגרוע יותר‪ .‬באיסטנבול שבטורקיה הפגינו כ‪ 00 -‬בני אדם‪ .‬שני מפגינים לבשו‬ ‫מדים של צבא ארצות הברית וביימו התעללות במפגין אחר‪ ,‬שהיה לבוש כעציר עיראקי וחבש‬ ‫שק על ראשו‪ .‬המפגינים נשאו שלטים שעליהם נכתב "בוש הרוצח – צא החוצה"‪.‬‬ ‫הפגנות בהיקפים קטנים יותר נערכו בסקנדינביה ובספרד‪.‬‬ ‫במקביל להפגנות נמשך הטרור בעיראק‪ ,‬הפוגע בחיילים האירופים כמו גם בעיראקים עצמם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו מנגנון פיקוח בלתי פורמלי והדגימו כיצד הוא בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסבירו כיצד מתממש עקרון הגבלת השלטון באמצעות המנגנון שציינתם בסעיף א'‪.‬‬ ‫‪92‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫עקרון שלטון החוק‬ ‫עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית משמעותו שרשויות השלטון וכל האזרחים במדינה‬ ‫כפופים לחוק שהתקבל בדרך דמוקרטית על ידי הרשות המחוקקת‪ ,‬שגם היא נבחרה בבחירות‬ ‫דמוקרטיות‪ .‬אכיפת החוק במדינה דמוקרטית מבוססת לא רק על פחד מעונש‪ ,‬אלא גם על‬ ‫הלגיטימיות של השלטון בעיני הציבור‪ .‬האזרחים מקבלים את השלטון הנבחר ומבינים שעל מנת‬ ‫לתת לו לבצע את עבודתו עליהם לציית לחוק‪ .‬הציות לחוק מתבסס גם על ההבנה שמטרת‬ ‫החוקים לסייע לאזרחים ולשמור על זכויותיהם‪.‬‬ ‫לא מספיק שהחוק נחקק בדרך דמוקרטית‪ ,‬עליו גם להיות בעל תוכן דמוקרטי‪ .‬לכן יש‬ ‫מובנים שונים לשלטון החוק‪.‬‬ ‫מובנים לשלטון החוק‪:‬‬ ‫‪ .1‬המובן הפורמלי‪ :‬מתייחס לכללים שקובעים כיצד נחקק החוק במדינה וכיצד פועלים‬ ‫להשלטתו‪ .‬רשויות השלטון וכלל האזרחים חייבים לציית לחוק‪ .‬החוק חייב להיחקק בדרך‬ ‫דמוקרטית‪ ,‬כלומר על ידי נבחרי ונציגי האזרחים במדינה‪ .‬החוק צריך להיאכף באופן שווה על כל‬ ‫האזרחים‪.‬‬ ‫‪ .2‬המובן המהותי‪ :‬בודק את תוכנו של החוק והאם הוא מתאים לערכי הדמוקרטיה‪ .‬חוק‬ ‫המתאים לערכי הדמוקרטיה הוא חוק בעל תוכן ראוי‪ .‬החוק הראוי מגן על זכויות אדם ואזרח ועל‬ ‫זכויות המיעוט‪ ,‬מונע עריצות השלטון ומאפשר יצירת איזון בין צרכי הפרט ובין צרכי הכלל‪.‬‬ ‫‪93‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫חובת אי ציות לחוק‪ :‬פקודה בלתי חוקית בעליל‬ ‫חשוב לציין שלא כל אי ציות לחוק או פקודה נחשב לעבריינות‪ .‬יש מקרים‪ ,‬בעיקר במערכת‬ ‫הצבאית‪ ,‬שבהם יש חובה לא לציית לחוק או פקודה "בלתי חוקיים בעליל"‪.‬‬ ‫לכן נחלק את הפקודות הניתנות בצבא לשלושה סוגים‪:‬‬ ‫פקודה חוקית‪ :‬מתאימה לערכי הדמוקרטיה‪ .‬יש לבצע אותה‪.‬‬ ‫פקודה בלתי חוקית‪ :‬סותרת את ערכי הדמוקרטיה והמוסר‪ ,‬אך לא בצורה חריפה‪ .‬יש לבצע‬ ‫פקודה זו‪ .‬מי שאחראי לפקודה וייענש בעקבותיה הוא נותן הפקודה‪ ,‬ולא המבצע‪ .‬מי שביצע את‬ ‫הפקודה יהיה פטור מאחריות‪.‬‬ ‫פקודה בלתי חוקית בעליל‪ :‬הוראה מבעל סמכות לחייל‪ ,‬שוטר או איש ביטחון‪ ,‬הסותרת את‬ ‫הערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה והמוסר בצורה חריפה‪ .‬מנוגדת למובן המהותי של שלטון‬ ‫החוק – תוכנה אינו דמוקרטי‪ .‬אין לבצע פקודה זו‪ .‬חייל שיבצע אותה יועמד לדין‪ .‬מי שנושא‬ ‫באחריות על ביצוע פקודה בלתי חוקית בעליל הוא גם המפקד שנתן את הפקודה וגם החייל‬ ‫שביצע אותה‪ .‬בג"ץ הגדיר פקדה זו כפקודה ש"דוקרת את העין ומקוממת את הלב" שמונף‬ ‫מעליה דגל אזהרה שחור‪ ,‬כלומר כל אדם סביר (ולא רוצח סדרתי‪ ,‬למשל) יבין שאין לבצע פקודה‬ ‫כזו‪.‬‬ ‫הבעייתיות בהגדרת פקודה בלתי חוקית בעליל‪:‬‬ ‫זוהי הגדרה בעייתית ולא מדויקת‪ ,‬שמעמידה לא פעם את החיילים בפני דילמות קשות‪ .‬החוק‬ ‫הצבאי מבדיל בין פקודה בלתי חוקית‪ ,‬שחייבים לציית לה‪ ,‬ופקודה בלתי חוקית בעליל‪ ,‬שאסור‬ ‫לציית לה‪ .‬החוק הצבאי מחייב את החיילים לציית גם לפקודות בלתי חוקיות‪ ,‬בשל חשיבות‬ ‫המשמעת הצבאית‪ ,‬כל עוד הן לא "נוגדות את מצפונו של כל אדם רגיל"‪ .‬מצב זה מעמיד את‬ ‫החיילים הצעירים‪ ,‬הנתונים במצב של לחץ‪ ,‬בפני החלטות קשות מאד וסכנת העמדה לדין‪.‬‬ ‫‪94‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫דוגמה לפקודה בלתי חוקית בעליל – הטבח בכפר קאסם‬ ‫למשל‪ :‬הפקודה שניתנה בכפר קאסם‪ ,‬כפר ערבי ישראלי גדול השוכן מזרחית לראש העין‪,‬‬ ‫בסמוך לגבול עם ירדן‪ .‬ב ‪ ,19.01.0904‬עם פתיחת מבצע קדש (מבצע סיני)‪ ,‬הוטל עוצר על‬ ‫כפרים ערביים בין השעות ‪ 07:11‬עד ‪ 14:11‬בבוקר למחרת‪ .‬כל תושבי הכפרים הערביים באזור‬ ‫שבין פתח תקווה לנתניה היו חייבים להימצא בבתיהם בשעות העוצר‪ .‬הפקודה היתה חמורה‬ ‫ביותר "אין לבצע מעצרים ויש לירות על מנת להרוג בכל מפר עוצר"‪ .‬הפקודה פורסמה בצהרי‬ ‫היום‪ ,‬ותושבי הכפרים הערביים‪ ,‬שיצאו בבוקר לעבודה מחוץ לכפר‪ ,‬לא ידעו על קיום העוצר‪.‬‬ ‫כשסיימו את יום העבודה‪ ,‬הם חזרו לביתם כרגיל‪ ,‬אחרי השעה חמש בערב‪ .‬הם נורו למוות על‬ ‫ידי יחידת משמר הגבול שהייתה מוצבת בכפר‪ 67 .‬איש‪ ,‬מתוכם ‪ 00‬נשים ו – ‪ 00‬ילדים בני‬ ‫שמונה עד חמש עשרה נורו למוות על ידי שוטרי משמר הגבול על פי פקודת מפקדם‪ .‬חשוב לציין‬ ‫שתושבי הכפרים הערביים השכנים שחזרו לבתיהם אחרי חמש בערב נעצרו על ידי יחידת‬ ‫משמר הגבול שהייתה מוצבת בכפרם‪ ,‬אך לא נורו למוות‪ .‬שוטרי משמר הגבול ומפקדיהם‬ ‫בכפרים השכנים לכפר קאסם הבינו שאין להוציא להורג את הכפריים שלא ידעו על פקודת‬ ‫העוצר‪.‬‬ ‫החיילים והמפקד שביצעו את הרצח בכפר קאסם הועמדו לדין בבית דין צבאי ונמצאו אשמים‪ .‬בין‬ ‫המשפט גזר עליהם עונש מאסר‪ .‬הנאשמים טענו בבית המשפט שצייתו לפקודה‪ .‬בית המשפט‬ ‫לא קיבל טיעון זה וקבע שעל המעורבים בטבח חלה חובה שלא לציית לפקודה הדורשת לרצוח‬ ‫אזרחים חפים מפשע שלא איימו על הביטחון‪ ,‬כיוון שזו פקודה בלתי חוקית בעליל‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע סימני היכר לפקודה בלתי חוקית בעליל‪ :‬פקודה שמונף מעליה "דגל אזהרה‬ ‫שחור" כלומר פקודה שכל אדם מבין שאין לציית לה‪ ,‬כי היא נוגדת את מצפונו של כל אדם רגיל‪.‬‬ ‫‪95‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫עקרון שלטון החוק – תרשים מסכם‬ ‫מובנים שונים לעקרון שלטון החוק‬ ‫המובן המהותי‬ ‫המובן הפורמלי‬ ‫בודק את תוכנו של החוק והאם הוא‬ ‫מתאים לערכי הדמוקרטיה‪ .‬חוק המתאים‬ ‫לערכי הדמוקרטיה הוא החוק הראוי‪.‬‬ ‫החוק הראוי מגן על זכויות אדם ואזרח‬ ‫ועל זכויות המיעוט‪ ,‬מונע עריצות השלטון‬ ‫ומאפשר יצירת איזון בין צרכי הפרט ובין‬ ‫צרכי הכלל‪.‬‬ ‫א‪ .‬החוק נחקק על ידי בית המחוקקים‪.‬‬ ‫בדמוקרטיה בית המחוקקים הוא מוסד נבחר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החוק קובע את הזכויות והחובות של הפרטים‬ ‫ושל השלטון ואת גבולות המותר והאסור‬ ‫לפרטים ולשלטון‪ ,‬גם לרשות המחוקקת‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫ לפרט מותר לעשות הכל‪ ,‬חוץ ממה שנאסר‬‫עליו על פי חוק‪.‬‬ ‫ רשויות השלטון רשאיות לעשות רק מה‬‫שהתיר להן החוק לעשות וחייבות לעשות את‬ ‫מה שהחוק מטיל עליהן לעשות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬החוק חייב להיות מנוסח בבהירות‪ .‬עליו‬ ‫להיות גלוי וידוע ברבים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חובת הציות לחוק חלה באופן שווה על‬ ‫רשויות השלטון ועל האזרחים‪ .‬אכיפת החוק‪,‬‬ ‫במקרה שאין מצייתים לחוק‪ ,‬נעשית אף היא‬ ‫באופן שווה על כולם‪.‬‬ ‫‪96‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫סוגי פקודות‬ ‫פקודה חוקית‬ ‫פקודה התואמת את‬ ‫החוקים ומהות‬ ‫הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫חייבים לציית לה‪.‬‬ ‫פקודה בלתי חוקית‬ ‫פקודה שאינה‬ ‫תואמת את החוקים‬ ‫ומהות הדמוקרטיה‪,‬‬ ‫אך לא בצורה‬ ‫חריפה‪.‬‬ ‫חייבים לציית לה‪.‬‬ ‫פקודה בלתי חוקית בעליל‬ ‫פקודה שאינה‬ ‫תואמת את החוקים‬ ‫ומהות הדמוקרטיה‬ ‫בצורה קיצונית‪ .‬כל‬ ‫אדם סביר רואה‬ ‫שהיא נגד המוסר‪.‬‬ ‫אסור לציית לה!‬ ‫‪97‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫עקרון שלטון החוק – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬קצינה בצה"ל‪ ,‬בעלת גישה למחשב שבו מידע על נתוניהם האישיים של כל המשרתים בצבא‪,‬‬ ‫הקלידה את שמה של הזמרת רוני דואני (המכונה רוני סופרסטאר) במטרה לקבל עליה פרטים‬ ‫אישיים‪ .‬בכך הפרה הקצינה הוראה הרשומה בספר הפקודות הצה"לי ולכן נקנסה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שבשמו נקנסה הקצינה‪ .‬הסבירו את תשובתכם על‬ ‫סמך האירוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שנפגעה לזמרת רוני דואני‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך‬ ‫האירוע‪.‬‬ ‫‪ .2‬ציינו שלושה כללים המבטאים את המובן הפורמלי של שלטון החוק‪ .‬הסבירו מדוע לא די‬ ‫בעקרונות אלה לביסוס הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו את שני המובנים של עיקרון שלטון החוק‪.‬‬ ‫‪ .4‬בכנסת הקודמת של מדינת ישראל נעשה ניסיון להעביר חוק שלא יאפשר למי שלא שירת‬ ‫בצה"ל להיות שופט בבית המשפט העליון‪ .‬ארגונים שונים טענו כי חוק זה אינו שוויוני והוא מפלה‬ ‫את האוכלוסיה הערבית‪ ,‬שאינה מגויסת לשירות חובה בצבא הישראלי‪ .‬ציינו והציגו את המובן‬ ‫לשלטון החוק שהחוק אינו עומד בו‪ ,‬לטענת הארגונים‪ .‬הסבירו את דבריכם על פי האירוע‪.‬‬ ‫‪ .5‬הציגו את המושג פקודה בלתי חוקית בעליל‪ ,‬ותנו דוגמה למקרה שבו ניתנה פקודה כזו‬ ‫במדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .6‬הציגו את המושג פקודה בלתי חוקית בעליל‪ ,‬והציגו את הבעייתיות בהגדרת פקודה זו‪.‬‬ ‫‪98‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫פרק ג‪ :‬משטר ופוליטיקה במדינת ישראל‬ ‫חוק השבות והאזרחות‬ ‫מדיניות ההגירה של ישראל – סיכום מאמר של המשפטנית רות גביזון‬ ‫מדיניות ההגירה של מדינת ישראל‬ ‫סוגיית העלייה היהודית (ההגירה) לשטחי ארץ ישראל לא החלה עם הקמת מדינת ישראל‪ .‬סוגיה‬ ‫זו מלווה את המפעל הציוני מאז ומתמיד‪.‬‬ ‫השאלות מי יכול לעלות‪ ,‬מתי ובאילו תנאים‪ ,‬הן חלק ממושג רחב יותר הנקרא "מדיניות הגירה"‪.‬‬ ‫כל מדינה ‪ -‬שהיא ריבונית על אוכלוסייתה והטריטוריה שלה ‪ -‬רשאית לקבוע את מדיניות‬ ‫ההגירה אל תחומה‪ ,‬ולהחליט על התנאים והמגבלות לכך‪.‬‬ ‫הפרק מספרה של גביזון מתאר בתחילתו את המחלוקות לגבי מדיניות העלייה שהתרחשו טרם‬ ‫הקמת המדינה (מחלוקות אלו הן כבר היסטוריה‪ ,‬אך מסייעות לנו להבין מהי מדיניות הגירה‬ ‫ומהן הדילמות לגביה)‪:‬‬ ‫מחלוקת אחת הייתה זו שבין היהודים הציונים‪ ,‬ושאיפתם להשיג רוב יהודי בשטחי א"י‪ ,‬לבין‬ ‫הערבים שביקשו למנוע זאת‪ ,‬ולבין השלטונות (התורכי והבריטי) שהטילו הגבלות ומגבלות‬ ‫שונות על ההגירה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה‪.11-‬‬ ‫אך הייתה גם מחלוקת פנימית‪ ,‬בין הקבוצות היהודיות לבין עצמן; מחלוקת זו היתה סביב‬ ‫השאלה העקרונית מה קודם למה? האם יש לאפשר לכל יהודי הרוצה בכך להגיע לארץ (עלייה‬ ‫המונית)‪ ,‬או שיש תחילה להכשיר את הקרקע – מבחינה מדינית‪ ,‬חברתית‪ ,‬צבאית וכלכלית – על‬ ‫ידי קבוצות אליטיסטיות‪ ,‬שיקימו את מדינת הלאום היהודית (עלייה סלקטיבית)‪ ,‬וזו בתורה‬ ‫תקלוט כל יהודי שירצה להגיע אליה‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬לקראת הקמתה של מדינת ישראל‪ ,‬גברה התפיסה שיש לפתוח את השערים‬ ‫לכל יהודי באשר הוא‪ .‬תפיסה זו התבססה על הנחת היסוד שייעודה של ההתיישבות בארץ‬ ‫ישראל ושל המדינה שבדרך הוא להיות מקלטו של העם היהודי‪ ,‬ועל ההבנה שיש לבסס רוב‬ ‫יהודי במדינה‪.‬‬ ‫תפיסה זו מצאה ביטוי הולם בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל‪ .‬החלק המתאר את אופייה‬ ‫של המדינה שתקום‪ ,‬פותח במשפט‪" :‬מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ‬ ‫גלויות‪ ."...‬אמירה זו‪ ,‬במסמך המכונן של המדינה‪ ,‬מהווה אבן יסוד במדיניות ההגירה של מדינת‬ ‫ישראל; מדיניות הרואה בהגירה יהודית למדינה "עלייה"‪" ,‬שיבה הביתה" – אלו מונחים‬ ‫המשקפים תפיסה אידיאולוגית – ערכית‪ ,‬הרואה בהגירה של יהודים לישראל כעניין חיובי‪,‬‬ ‫חשוב וחיוני‪ ,‬שיש לעודדו‪ .‬תפיסה זו באה לידי ביטוי בהמשך בחקיקת שני חוקים‪ :‬חוק‬ ‫השבות וחוק האזרחות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הן ההכרזה והן החוקים אינם מגדירים את דרך הפעולה‬ ‫בה צריכה לנקוט המדינה על מנת להבטיח את עליית היהודים אליה; וזו נותרה כפופה למדיניות‬ ‫משתנה של הממשלות לאורך שנות קיומה של המדינה‪.‬‬ ‫‪99‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫חוק השבות והאזרחות‬ ‫אחד החוקים הראשונים אותם ביקשה הכנסת‪ ,‬בית המחוקקים של ישראל‪ ,‬לחוקק היה חוק‬ ‫האזרחות‪ .‬הדילמה בפניה עמדו המחוקקים הייתה כיצד לחוקק חוק אזרחות דמוקרטי‪ ,‬שאינו‬ ‫מפלה ואינו מבדיל בין יהודי לבין שאינו יהודי‪ ,‬ויחד עם זאת להבטיח את עידוד העלייה היהודית‬ ‫לישראל ושמירה על רוב יהודי במדינה‪.‬‬ ‫ההצעות הראשונות כיוונו לחוק אזרחות "ניטראלי"; חוק לפיו "אין האזרחות הישראלית תלויה‬ ‫בהשתייכות לעם היהודי או לדת היהודית או לתנועה הלאומית היהודית‪ ,‬ומאידך אין ההשתייכות‬ ‫הזאת מספיקה כדי להקנות את המעמד של אזרח ישראלי"‬ ‫הצעה זו הפרידה הפרדה ברורה בין מוצא ולאום לבין אזרחות‪ .‬התנאים לרכישת אזרחות היו‬ ‫ניטראליים אף הם‪ ,‬ביניהם היה התנאי של רישיון לישיבת קבע במדינה‪ .‬להצעה זו נלווה מתווה‬ ‫של מדיניות הגירה שתעודד יהודים לעלות‪ .‬על‪-‬פי המתווה שהוצע‪ ,‬רישיון לישיבת קבע במדינה‪,‬‬ ‫אותו רשאי שר הפנים להעניק על פי שיקול דעתו‪ ,‬יוענק בקלות ובמהירות ליהודים המבקשים‬ ‫להתיישב בישראל‪.‬‬ ‫כנגד הצעת חוק האזרחות ה"ניטראלי"‪ ,‬שנתמך על ידי משרד המשפטים ומשפטנים בכירים‪,‬‬ ‫הועלתה הצעה אחרת; הצעה שביקשה לבטא במפורש את העיקרון שהיהודי "חוזר" לארץ‬ ‫מולדתו ואינו מהגר ככל המהגרים‪ ,‬ולא להשאיר עניין זה תלוי בהחלטותיהם ובהתנהלותם של‬ ‫שר הפנים ואנשי משרדו‪.‬‬ ‫ההצעה ביקשה להפריד בין חוק האזרחות הכללי‪ ,‬הקובע את תנאי רכישת האזרחות‪ ,‬לבין‬ ‫חוק מיוחד‪ ,‬שייקרא "חוק קיבוץ גלויות"‪ ,‬ויבטא את היותה של ישראל מולדתו של כל יהודי‪,‬‬ ‫בכך שיאפשר את עלייתו של כל יהודי הרוצה בכך‪ .‬חוק האזרחות הכללי‪ ,‬על פי הצעה זו‪ ,‬יקנה‬ ‫אזרחות אוטומטית למי שיעלה לישראל על סמך חוק קיבוץ גלויות‪ .‬הצעה זו נתמכה על ידי‬ ‫הממשלה‪ ,‬ובפני הכנסת הועלו שתי הצעות חוק נפרדות‪ :‬הצעה לחוק השבות והצעה לחוק‬ ‫האזרחות‪.‬‬ ‫שאלת השוויון‬ ‫הרגישות לעניין השוויון והצורך לנסח חוק אזרחות שלא תהיה בו אפליה עמדו לנגד עיני‬ ‫המחוקקים בשנותיה הראשונות של המדינה‪ .‬ראינו כיצד החשש מפני פגיעה בעיקרון השוויון‬ ‫הביא להעלאת הצעה לחוק אזרחות ניטראלי‪ ,‬וכיצד‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬הוחלט לחוקק שני חוקים‬ ‫נפרדים; חוקים שיבטיחו הן את עקרון השבות‪ ,‬המבוסס על הזכות להגדרה עצמית של‬ ‫לאום‪ ,‬והן את עקרון האזרחות השווה‪ ,‬שהוא אחד מביטוייו הבסיסיים של עקרון שלטון העם‬ ‫בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫אולם חקיקת החוקים הנפרדים לא ביטלה את המחלוקת העקרונית סביב עיקרון השוויון‪,‬‬ ‫ובמרכזה השאלה האם חוק השבות הוא חוק מפלה או חוק מבחין‪ .‬שאלה זו מתקשרת לשאלה‬ ‫עקרונית יותר והיא‪ :‬האם יכולה מדינה‪ ,‬המגדירה עצמה דמוקרטית‪ ,‬לנהל מדיניות הגירה‬ ‫המעדיפה בני קבוצה אתנית מסוימת על פני אחרים המבקשים להיכנס בשעריה? האם‬ ‫מדובר באפליה פסולה או שמא בהבחנה מותרת?‬ ‫‪100‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫חוק השבות‬ ‫חוק השבות מבטא את היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית ומאפשר לכל יהודי הרוצה‬ ‫בכך לעלות לישראל‪.‬‬ ‫תוכן החוק (תיקונים מודגשים בקו)‪:‬‬ ‫‪ .1‬כל יהודי זכאי לעלות ארצה‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬העלייה תהיה על פי אשרת עולה‬ ‫ב‪ .‬אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל‪ ,‬חוץ אם נוכח שר הפנים‬ ‫שהמבקש‪:‬‬ ‫‪ .1‬פועל נגד העם היהודי‪ ,‬או‬ ‫‪ .2‬עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה או‬ ‫‪ .3‬בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬יהודי שבא לישראל‪ ,‬ולאחר בואו הביע את רצונו להשתקע בה‪ ,‬רשאי בעודו בישראל‪,‬‬ ‫לקבל תעודת עולה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסייגים המפורשים בסעיף ‪2‬ב יחולו גם על מתן תעודת עולה‪ ,‬אלא לא יחשב אדם למסכן‬ ‫בריאות הציבור לרגל מחלה שלקה בה אחרי בואו לישראל‪.‬‬ ‫‪ .4‬כל יהודי שעלה לארץ לפני תחילת תוקפו של חוק זה‪ ,‬וכל יהודי שנולד בארץ בין לפני תחילת‬ ‫תוקפו של חוק זה ובין לאחריה‪ ,‬דינו כמי שעלה לפי חוק זה‪.‬‬ ‫‪4‬א‪ .‬א‪ .‬הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות‪ ,‬תשי"ב ‪ ,1592‬וכן‬ ‫הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר‪ ,‬מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי‪ ,‬לבן זוג של יהודי ולבן זוג‬ ‫של ילד ושל נכד של יהודי‪ .‬להוציא אדם שהיה יהודי והמיר את דתו מרצון‪*.‬‬ ‫ב‪ .‬אין נפקא מינא‪ ,‬אם יהודי שמכוחו נתבעה זכות לפי סעיף קטן א עודו בחיים אם לאו‪ ,‬ואם יעלה‬ ‫ארצה או לאו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הסייגים והתנאים הקבועים לגבי יהודי או עולה בחוק זה או על פיו או בחיקוקים כאמור בסעיף‬ ‫קטן א‪ :‬יחולו גם על מי שתובע זכות לפי סעיף קטן א‪.‬‬ ‫‪4‬ב‪ .‬לעניין חוק זה‪" ,‬יהודי" – מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר‪ ,‬והוא אינו בן דת אחרת‪**.‬‬ ‫‪ .3‬שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה‪ ,‬והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו וכן למתן‬ ‫אשרות עולה ותעודות עולה לקטינים עד גיל ‪ .11‬תקנות לעניין סעיפים ‪4‬א ו‪4‬ב טעונות אישור‬ ‫ועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט של הכנסת‪.‬‬ ‫* תוספת לחוק המקורי‪ ,‬שהוכנסה לאחר בג"ץ רופאייזן‪.‬‬ ‫**תוספת לחוק המקורי‪ ,‬שהוכנסה לאחר בג"ץ שליט‪.‬‬ ‫‪101‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫מחלוקות בנושא חוק השבות‬ ‫א‪ .‬הגדרת מיהו יהודי‪:‬‬ ‫כאשר החוק נחקק בשנת ‪ 0901‬לא נכללה בו הגדרה של יהודי בכוונה‪ ,‬בגלל המחלוקת הקיימת‬ ‫בנושא זה בקרב הציבור היהודי‪ .‬על פי ההלכה היהודית האורתודוקסית יהודי הוא כל מי שנולד‬ ‫לאם יהודייה או שהתגייר על פי ההלכה‪ .‬יש מי שלא מקבל הגדרה זו ומציע הגדרות אחרות‪ ,‬כמו‬ ‫למשל כל מי שאחד מהוריו הוא יהודי‪ ,‬או קיבל חינוך יהודי‪ ,‬או מגדיר את עצמו יהודי מבחינה‬ ‫תרבותית ולאומית‪ .‬בשל ויכוח זה מנסחי החוק בשנת ‪ 0901‬בחרו לא לכלול בחוק הגדרה‬ ‫מדויקת‪ .‬בחירה זו גרמה לבעיות ברישום יהודים במרשם אוכלוסין ומסמכים שונים‪ .‬חלק‬ ‫מהבעיות הגיעו להכרעת בית המשפט‪ .‬בעקבות שני פסקי דין‪ ,‬הוכנס תיקון לחוק בשנת ‪,0971‬‬ ‫בסעיף ‪6‬ב‪ ,‬המגדיר מיהו יהודי‪ .‬פסקי הדין שגרמו לשינוי הם‪:‬‬ ‫‪ .1‬בג"ץ רופאייזן‪ :‬אוסוולד רופאייזן היה יהודי ניצול שואה שהמיר את דתו במהלך מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬כאשר התחבא במנזר‪ .‬הוא הפך לכומר והצליח להגיע למנזר הכרמליתים בארץ‪.‬‬ ‫מיד עם הגעתו לארץ ביקש רופאייזן לקבל אזרחות ישראלית על פי חוק השבות‪ .‬בגלל שיוכו לדת‬ ‫אחרת נפסלה בקשתו‪ ,‬והוא עתר לבג"ץ בבקשה להפריד בין המשמעות הלאומית של היהדות‬ ‫לבין המשמעות הדתית‪ :‬מבחינת דתו הרי הוא באמת נוצרי‪ ,‬אך לאומיותו היא יהודית‪ ,‬ולכן גם‬ ‫ויתר על האזרחות הפולנית שהייתה לו‪ .‬ברוב של ארבעה שופטים כנגד אחד הוחלט כי האח‬ ‫דניאל לא יוכל להיחשב כיהודי לצורך החוק‪ .‬הותר לו להתאזרח במסלול אחר (הוא קיבל אזרחות‬ ‫ותעודת זהות אך בתעודת הזהות לא היה רשום הלאום‪ ,‬כיוון שבזמן ההוא לא ידעו להחליט‬ ‫מהו)‪ .‬זהו המקרה הראשון שגרם להוספת הגדרה מדויקת של יהודי לחוק השבות‪ ,‬המציינת‬ ‫מפורשות שיהודי אינו יכול להיות בן דת אחרת‪.‬‬ ‫‪ .2‬בג"ץ שליט‪ :‬בסוף שנות ה‪ 41-‬ביקש רב סרן בנימין שליט (שהיה נשוי לאן גדס שנולדה‬ ‫כנוצרייה‪ ,‬לא המירה את דתה והצהירה על עצמה כחסרת דת) לרשום את ילדיו כחסרי דת אבל‬ ‫בעלי לאום יהודי‪ .‬פקידי משרד הפנים סירבו לעשות זאת מכיוון שאם הילדים לא היתה יהודיה‪,‬‬ ‫לכן עתר שליט בשנת ‪ 0948‬לבג"ץ נגד שר הפנים‪ .‬שליט נימק את עתירתו בכך שהוא מתכוון‬ ‫לחיות בארץ עם משפחתו ולחנך את ילדיו כיהודים‪ .‬בג"ץ קיבל את העתירה ברוב של חמישה‬ ‫שופטים לעומת ארבעה‪ ,‬וקבע שעל משרד הפנים לרשום את הילדים כיהודים‪ .‬הנימוק לפסיקה‬ ‫היה שמי שמצהיר שהוא יהודי ואינו בן דת אחרת ירשם כיהודי‪( .‬בתנאי שההצהרה נאמרה בתום‬ ‫לב)‪.‬‬ ‫פסיקת בג"ץ עוררה סערה בקרב הציבור היהודי בישראל‪ ,‬וזו הסיבה השנייה להכנסת התיקון‬ ‫לחוק השבות‪ ,‬המגדיר יהודי על פי ההגדרה ההלכתית‪.‬התיקון לא הביא לפתרון של המחלוקת‬ ‫הציבורית בנושא "מיהו יהודי"‪ .‬להיפך‪ ,‬מכיוון שהחוק לא מגדיר מי רשאי לגייר התעוררה‬ ‫מחלוקת נוספת בשאלה זו‪ ,‬בין הזרם האורתודוקסי לזרמים האחרים ביהדות‪ .‬אדם שגויר בחו"ל‬ ‫על ידי רב קונסרבטיבי או רפורמי‪ ,‬משרד הפנים חייב לרשום אותו כבעל לאום יהודי‪ ,‬הוויכוח‬ ‫נוגע בשאלה האם יוכלו רבנים קונסרבטיבים ורפורמים לגייר בישראל‪ .‬מאחר ואין חוק המסדיר‬ ‫עניין זה‪ ,‬בתי המשפט נאלצים להתמודד עם שאלה זו‪ ,‬כאשר מוגשת להם עתירה בנושא‪.‬‬ ‫‪102‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ב‪ .‬העדפת יהודים בחוק השבות‪:‬‬ ‫חוק השבות מכיר בזכותם של יהודים‪ ,‬ובני זוגם‪ ,‬בניהם ונכדיהם ובני זוגם שלהם‪ ,‬לעלות ארצה‪,‬‬ ‫גם אם כל אותם קרובי משפחה אינם יהודים‪ .‬אך קיים ויכוח בשאלה האם מדינת ישראל‪ ,‬שהיא‬ ‫מדינה יהודית דמוקרטית המחויבת לעיקרון השוויון‪ ,‬רשאית לחוקק חוקים המעדיפים יהודים על‬ ‫פני לא יהודים בנושא התיישבות במדינה‪.‬‬ ‫רוב האזרחים היהודים בישראל רואים במדינת ישראל את מדינת העם היהודי ובחוק השבות‬ ‫חוק לגיטימי‪ ,‬שמממש את מטרת הציונות ומקים מדינה ליהודים בעלת רוב יהודי‪ .‬הם טוענים‬ ‫שחוק השבות נותן עדיפות ליהודים אך לא מפלה אחרים‪ ,‬וכי זכותה של מדינת לאום לשמור על‬ ‫רוב לאומי במדינה שלה באמצעות חוק זה‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬קיים מיעוט יהודי קטן ורוב ערבי גדול‪ ,‬הטוען שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית‬ ‫השייכת לכל אזרחיה‪ ,‬ללא הבחנה בין לאומים ודתות‪ .‬אנשים אלה טוענים שחוק השבות יוצר‬ ‫אפליה פסולה ויש לחוקק במקומו חוק אחר שקובע תנאי הגירה והתאזרחות במדינה‪ ,‬כמו בכל‬ ‫מדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪103‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫חוק האזרחות‬ ‫האזרחות מציינת את הזיקה (קשר) בין האדם לבין המדינה בה הוא חי‪ .‬האזרחות היא אחד‬ ‫מהביטויים של רעיון האמנה החברתית‪ .‬היא מבטאת את היחסים בין האנשים שהם החברה‬ ‫לבין השלטון‪ ,‬ואת היחסים בין האנשים לבין עצמם‪ ,‬המאפשרים לכולם לחיות במדינה כבני אדם‬ ‫ולממש את זכויותיהם הטבעיות‪.‬‬ ‫יחסים אלה מורכבים מזכויות וחובות גם של האנשים וגם של רשויות השלטון‪ .‬במסגרת המדינה‬ ‫מערכת יחסים זו קבועה בכללים מוסכמים‪ ,‬היא נוצרת על ידי החוק‪ ,‬שגם האנשים וגם השלטון‬ ‫חייבים לציית לו‪.‬‬ ‫הזכות להיות אזרח מדינה הוכרה בהכרזת זכויות האדם והאזרח של האו"ם‪ .‬בכל מדינה יש חוק‬ ‫אזרחות המגדיר את התנאים שאדם זקוק להם כדי להיות אזרח במדינה‪ .‬בישראל‪ ,‬הסעיף‬ ‫הראשון בחוק האזרחות מבטא את אופייה היהודי של המדינה ומעניק אזרחות ישראלית לכל מי‬ ‫שחל עליו חוק השבות‪ ,‬אך יש בו סעיפים נוספים המאפשרים גם למי שחוק השבות אינו חל עליו‬ ‫לקבל אזרחות‪ ,‬וכך מתבטא אופייה הדמוקרטי של המדינה‪.‬‬ ‫ישנן שתי שיטות מקובלות בעולם לרכוש אזרחות‪:‬‬ ‫‪ .1‬שיטת דין הקרקע‪ :‬אזרחות הנרכשת על ידי לידה בטריטוריה של מדינה‪ ,‬בלי קשר לאזרחות‬ ‫ההורים‪ .‬למשל‪ :‬ילד הנולד לזוג ישראלים החיים או מטיילים בארה"ב ומקבל אזרחות אמריקאית‪.‬‬ ‫‪ .2‬שיטת דין הדם‪ :‬בשיטה זו האזרחות עוברת בירושה מההורים לילדים‪ ,‬בלי קשר למקום‬ ‫הלידה‪ .‬למשל‪ ,‬ילד הנולד לאזרחים צרפתים בקנדה מקבל אזרחות צרפתית‪.‬‬ ‫רוב המדינות משלבות את שתי השיטות תוך העדפה לאחת מהן‪ .‬מדינות הקולטות מהגרים‪ ,‬כמו‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬נותנות בדרך כלל עדיפות לדין הקרקע כדי ליצור זיקה משותפת בין כל‬ ‫האזרחים‪ .‬מדינות שתושביהן מהגרים מהן והן רוצות לשמור על זיקת המהגרים למולדת‪ ,‬נותנות‬ ‫עדיפות לדין הדם‪.‬‬ ‫מדינת ישראל היא מדינת לאום יהודית שאחת ממטרותיה המרכזיות היא לשמור על רוב יהודי‬ ‫במדינה ולעודד עלייה של יהודים‪ .‬לכן ישראל מעדיפה את דין הדם‪ ,‬גם לגבי האוכלוסייה‬ ‫היהודית וגם לגבי האוכלוסייה הערבית‪ ,‬ומכירה בדין הקרקע רק במידה מצומצמת‪ ,‬או על פי‬ ‫אישורים ותקנות מיוחדות‪.‬‬ ‫‪104‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫חוק האזרחות הישראלי(‪:)1952‬‬ ‫יש שש דרכים לרכישת אזרחות ישראלית‪:‬‬ ‫‪ .1‬מכוח חוק השבות‪ :‬כל מי שחוק השבות חל עליו מקבל אוטומאטית אזרחות ישראלית מיום‬ ‫עלייתו לישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬מכוח ישיבה בארץ‪ :‬תושבים קבועים‪ ,‬לא יהודים‪ ,‬זכאים לאזרחות אם הם חיים דרך קבע‬ ‫בישראל‪ .‬כך קיבלו אזרחות תושבים ערבים‪ ,‬דרוזים ואחרים שחיו בישראל והיו רשומים במרשם‬ ‫האוכלוסין שנערך בשנת ‪ 0901‬כדי לקבוע למי מגיע אזרחות על פי סעיף זה‪ .‬בשנת ‪ 0981‬נוסף‬ ‫תיקון לחוק ולפיו ניתנה אזרחות ישראלית גם למי שלא היה רשום במרשם האוכלוסין משנת‬ ‫‪ ,0901‬אך רשום במרשם התושבים בשנת ‪.0981‬‬ ‫‪ .3‬מכוח לידה‪ :‬סעיף זה מעניק אזרחות למי שנולד בישראל לאב או לאם שהם אזרחים‬ ‫ישראלים‪ ,‬או למי שנולד מחוץ לישראל לאב או אם שהיו אזרחים ישראלים וחיו בישראל‪ .‬מי‬ ‫שנולד מחוץ לישראל וקיבל אזרחות ישראלית בזכות הוריו‪ ,‬ילדיו לא יהפכו לאזרחים ישראלים‬ ‫עם לידתם‪ ,‬אלא אם כן יעברו להתגורר בארץ ואז יקבלו אזרחות מכוח חוק השבות‪.‬‬ ‫‪ .4‬מכוח לידה וישיבה בארץ‪ :‬סעיף זה מעניק אזרחות ללא יהודים‪ ,‬שנולדו בארץ לאחר קום‬ ‫המדינה‪ ,‬ולא היתה להם מעולם אזרחות אחרת‪ ,‬והם תושבי מדינת ישראל במשך חמש שנים‬ ‫רצופות לפני יום הגשת הבקשה‪ .‬אנשים אלה רשאים להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית‬ ‫בין יום הולדתם ה ‪ 08‬ליום הולדתם ה ‪.10‬‬ ‫‪ .5‬מכוח התאזרחות‪ :‬אדם הרוצה לקבל אזרחות ישראלית נדרש לעמוד בתנאים הבאים –‬ ‫א‪ .‬לשהות בישראל שלוש שנים מתוך החמש שקדמו להגשת הבקשה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוא מתכוון להשתקע במדינה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יודע עברית ברמה מסוימת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הוא מוותר על אזרחותו הקודמת או מוכיח שהוא יוותר עליה או יאבד אותה כשיהיה אזרח‬ ‫ישראלי‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שר הפנים קבע שהוא זכאי לגור בישראל באופן קבוע‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הצהיר הצהרת נאמנות למדינת ישראל לפני קבלת האזרחות‪.‬‬ ‫גם אם מגיש הבקשה עמד בכל התנאים‪ ,‬שר הפנים יכול להחליט האם להעניק לו זכות זו‪.‬‬ ‫‪ .6‬מכוח הענקה‪ :‬שר הפנים יכול להעניק אזרחות ישראלית אם המדינה מעוניינת בכך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫לאדם שתרם תרומה משמעותית למדינת ישראל או מזדהה איתה‪ .‬כך קיבלו אזרחות הדרוזים‬ ‫שהגיעו לישראל כשהמדינה הוקמה כדי להתגייס לצה"ל‪ .‬שר הפנים יכול להעניק כך אזרחות גם‬ ‫לנכדים של אזרחים ישראלים שעברו לגור בחו"ל‪ ,‬ולכן רק לילדים שלהם ניתנת אוטומאטית‬ ‫אזרחות ישראלית‪.‬‬ ‫‪105‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ביטול אזרחות‬ ‫מקרים שבהם ניתן לבטל את אזרחותו של אדם תושב ישראל‪:‬‬ ‫‪ .1‬אזרח ישראלי שיצא מישראל בצורה לא חוקית והסתנן לאחת המדינות המפורטות בחוק‬ ‫ומוגדרות כמדינות אויב‪ ,‬או קיבל אזרחות במדינה כזו‪ .‬אם נולד לאדם זה ילד מחוץ לישראל‬ ‫תישלל האזרחות גם ממנו‪.‬‬ ‫‪ .2‬שר הפנים יכול לבטל אזרחות של אדם שעשה משהו שהוא הפרת אמונים של המדינה‪.‬‬ ‫‪ .3‬שר הפנים יכול לבטל אזרחות של אדם אם יש הוכחה שהאזרחות ניתנה על סמך פרטים‬ ‫שקריים‪.‬‬ ‫‪ .4‬ויתור מרצון‪ :‬אזרח ישראלי יכול להצהיר בכתב שהוא מוותר על אזרחותו‪ .‬שר הפנים רשאי לא‬ ‫לאשר את הויתור על האזרחות אם יש לדעתו סיבה מיוחדת המצדיקה זאת‪ ,‬למשל‪ ,‬אם הויתור‬ ‫על האזרחות נובע מרצון לא לשרת שירות צבאי‪.‬‬ ‫אזרחות ישראלית‪ :‬זכויות וחובות‬ ‫זכויות של אזרח בישראל שאין לתושב מדינת ישראל‪:‬‬ ‫‪ .1‬הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת ולראשות הממשלה‪( .‬גם תושבים זכאים לבחור לרשויות‬ ‫המקומיות)‬ ‫‪ .2‬הזכות לקבל דרכון‪.‬‬ ‫‪ .3‬הזכות לעבוד בשירות המדינה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הזכות להיכנס ולצאת מהמדינה ללא הגבלה‪ .‬מי שאינו אזרח זקוק לאשרה לשם כך‪.‬‬ ‫‪ .5‬הזכות לקבל הגנה מהמדינה‪.‬‬ ‫חובות של אזרחי ישראל‪:‬‬ ‫‪ .1‬תשלום מיסים‪ :‬כל אזרח במדינה חייב לשלם מיסים‪ ,‬בהם המדינה משתמשת כדי להעניק לו‬ ‫שירותים כמו רווחה‪ ,‬ביטחון‪ ,‬בריאות ועוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬גיוס לצה"ל‪ :‬במדינת ישראל כל אדם חייב בגיוס לצבא‪ ,‬פרט למקרים מיוחדים‪ .‬יש מדינות‬ ‫בהן הגיוס לצבא הוא אינו חובה‪.‬‬ ‫‪ .3‬נאמנות למדינה‪ :‬חובת הנאמנות למדינה מוגדרת בחוק‪ ,‬שאומר שאפשר להעמיד לדין כל‬ ‫אזרח על עברות הפוגעות בריבונות המדינה או בביטחונה‪ ,‬כמו ריגול וגילוי סודות לאויב‪.‬‬ ‫שר הביטחון יכול לתת פטור מחובת השירות הצבאי מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬סיבות רפואיות‪ :‬מי שמצבו הרפואי לא מאפשר שירות צבאי‪.‬‬ ‫‪ ‬סיבות דתיות‪ :‬נשים בלבד‪ ,‬המצהירות שאינן יכולות לשרת בצבא מסיבות של אורח חיים דתי‪.‬‬ ‫זכותן של נשים אלה להתנדב לשירות לאומי בתחומים כמו עזרה לחולים‪ ,‬חינוך ומשטרה‪.‬‬ ‫‪ ‬סיבות מצפוניות‪ :‬נשים המצהירות שאינן יכולות לשרת בצה"ל מטעמי מצפון‪ .‬גברים נאלצים‬ ‫בדרך כלל לשבת בכלא כדי לקבל פטור מסיבה זו‪.‬‬ ‫‪ ‬נישואין או לידה‪ :‬נשים נשואות‪ ,‬בהריון או אימהות‪.‬‬ ‫‪106‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫חוק השבות והאזרחות – תרשים מסכם‬ ‫מדיניות ההגירה של מדינת ישראל מורכבת משני חוקים‬ ‫חוק האזרחות‬ ‫חוק השבות‬ ‫חוק השבות – מי זכאי לעלות לישראל ולהתיישב בה?‬ ‫יהודי ‪ +‬בן\ בת זוג‬ ‫ילדים ‪+‬בני זוג‬ ‫ילדים‪ +‬בני זוג‬ ‫נכדים ‪+‬בני זוג‬ ‫נכדים‪ +‬בני זוג‬ ‫חוק האזרחות הישראלי – מי זכאי לקבל אזרחות?‬ ‫מכוח חוק השבות‬ ‫מכוח ישיבה בארץ‬ ‫מכוח לידה וישיבה בארץ‬ ‫מכוח לידה‬ ‫מכוח הענקה‬ ‫מכוח התאזרחות‬ ‫שיטות לקבלת אזרחות בעולם‬ ‫דין הדם‬ ‫דין הקרקע‬ ‫מי שנולד לאזרחי‬ ‫המדינה‬ ‫מי שנולד‬ ‫בטריטוריה של‬ ‫המדינה‬ ‫‪107‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ביטול אזרחות ישראלית‬ ‫קיבל אזרחות על סמך פרטים שקריים‬ ‫מסתנן לא חוקי‬ ‫ויתור מרצון‬ ‫הפרת אמונים‬ ‫זכויות אזרח שאין לתושב בישראל‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫חובות אזרחים (ותושבים קבועים)‪:‬‬ ‫‪ .1‬חובת תשלום מיסים (‬ ‫חוק בריאות ממלכתי‪ ,‬חוק‬ ‫ביטוח לאומי‪ ,‬חוק מס‬ ‫הכנסה)‬ ‫‪ .2‬חובת שירות ביטחון (חוק‬ ‫שירות ביטחון)‬ ‫‪ .3‬חובת נאמנות למדינה‬ ‫הזכות לבחור ולהיבחר‬ ‫הזכות לקבל דרכון‬ ‫הזכות לעבוד בשירות‬ ‫המדינה‬ ‫הזכות להיכנס למדינה‬ ‫ולצאת ממנה ללא הגבלה‬ ‫(בלי אשרה)‬ ‫הזכות לקבל הגנה‬ ‫מהמדינה‬ ‫פטור משירות ביטחון‬ ‫סיבות רפואיות‬ ‫סיבות דתיות‬ ‫סיבות מצפוניות‬ ‫‪108‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫נישואין ולידה (לנשים בלבד)‬ ‫חוק השבות והאזרחות – שאלה ותשובה לדוגמה‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫הציגו את חוק השבות‪ ,‬והסבירו כיצד הוא מממש את הכתוב בהכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫חוק השבות מבטא את היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי‪ .‬החוק מעניק לכל יהודי‪,‬‬ ‫בן או בת זוגו‪ ,‬ילדיו ונכדיו של היהודי ושל בן זוגו את הזכות לעלות לארץ‪ .‬כך החוק מממש את‬ ‫הכתוב בהכרזת העצמאות – "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית וקיבוץ גלויות"‪.‬‬ ‫חוק השבות והאזרחות – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו את הטענה שחוק השבות הוא חוק מבחין ואת הטענה שחוק השבות הוא חוק מפלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו את תרומתם של בג"ץ רופאייזן ובג"ץ שליט לשינויים שחלו בחוק השבות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו את המושג אזרחות והציגו את ההבדלים בין דין הדם לדין הקרקע בהענקת אזרחות‪.‬‬ ‫‪ .4‬ציינו שתי זכויות שמהן נהנה אזרח בישראל‪ ,‬בניגוד לתושב‪ ,‬ושתי חובות של אזרח בישראל‪.‬‬ ‫‪ .5‬ציינו והציגו שני מסלולים המאפשרים קבלת אזרחות בישראל‪.‬‬ ‫‪ .6‬הציגו את המושגים אזרחות מכוח לידה ואזרחות מכוח ישיבה בארץ‪.‬‬ ‫‪ .7‬הציגו את המושג מדיניות הגירה על פי המאמר של פרופסור רות גביזון‪.‬‬ ‫‪ .8‬הציגו את ההבדל בין "עלייה מכוח שבות" לבין "הגירה"‪.‬‬ ‫‪ .9‬הציגו את התנאים שיש למלא בעת הגשת בקשת התאזרחות למדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .11‬מדיניות ההגירה של ישראל מורכבת משני חוקים‪ .‬הציגו שני חוקים אלה בקצרה‪.‬‬ ‫‪ .11‬ציינו את ששת הסעיפים על פיהם ניתן לקבל אזרחות במדינת ישראל‪ ,‬וציינו לגבי כל סעיף‬ ‫האם הוא מתבסס על דין הדם או על דין הקרקע‪.‬‬ ‫‪ .12‬הציגו ארבעה מקרים בהם ניתן לבטל אזרחות ישראלית‪.‬‬ ‫‪109‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫השסע הדתי‬ ‫הגישות השונות בחברה הישראלית בנוגע לאופייה של מדינת ישראל מעוררות מחלוקות בחברה‬ ‫הישראלית היהודית‪ .‬יש הרגשה של ניכור ואיבה בין חלקים מהציבור הדתי‪ ,‬החי על פי ההלכה‪,‬‬ ‫לחלקים מהציבור החילוני‪ ,‬שאינו חי לפיה‪.‬‬ ‫במדינת ישראל אנו מבחינים בין קבוצות של דתיים‪ ,‬מסורתיים וחילוניים‪ .‬בקבוצות אלה יש‬ ‫לרוב תת קבוצות‪.‬‬ ‫החברה הדתית‪:‬‬ ‫לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל בשנת ‪ 1101‬היהודים הדתיים היו ‪ 9.4%‬מכלל‬ ‫האוכלוסיה היהודית בישראל‪ .‬ביהדות הדתית קיימים שלושה זרמים מרכזיים‪ :‬האורתודוקסי‪,‬‬ ‫הקונסרבטיבי והרפורמי‪ .‬במדינת ישראל רוב הציבור הדתי משתייך לזרם האורתודוקסי והמיעוט‬ ‫לזרמים אחרים‪.‬‬ ‫‪ .1‬הזרם האורתודוקסי‪:‬‬ ‫חברה זו מאמינה באל‪ ,‬מאמינה שהתורה ניתנה למשה בסיני ומקבלת על עצמה עול תורה‬ ‫ומצוות‪ .‬קיום המצוות הוא מילוי רצון האל‪ .‬תפיסת העולם באה מההלכה והמסורת היהודית‪.‬‬ ‫לימוד התורה הוא ערך מרכזי‪ .‬אורח החיים הוא דתי‪.‬‬ ‫בתוך זרם זה יש שתי קבוצות מרכזיות‪ ,‬החברה הדתית הלאומית והחברה החרדית‪:‬‬ ‫א‪ .‬החברה הדתית – לאומית‪( :‬מייצגת את הגישה של מדינת דתית לאומית)‬ ‫השקפת העולם מחויבת להלכה היהודית וגם לאידיאולוגיה הציונית ולערכים מהתרבות‬ ‫המערבית המתאימים ליהדות‪ .‬חזונם של הדתיים הלאומיים הוא מדינת הלכה‪ .‬הם מכירים בכך‬ ‫שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית‪ ,‬ומבקשים לשלב בחוקי המדינה את המשפט העברי‬ ‫והמורשת היהודית יחד עם העקרונות הדמוקרטיים‪ .‬כשיש התנגשות בין העקרונות הדמוקרטיים‬ ‫להלכה היהודית‪ ,‬חלקם ינהגו על פי ההלכה‪.‬‬ ‫הדתיים הלאומיים רואים בהקמת המדינה התחלת הגאולה‪ ,‬ומשתלבים בחיים החברתיים‪,‬‬ ‫הכלכליים והתרבותיים של מדינת ישראל‪ ,‬כולל שירות בצבא‪.‬‬ ‫בנוסף להשתלבות קבוצה זו שומרת על ייחודיות‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בחוק החינוך הממלכתי‪ .‬על‬ ‫פי חוק זה‪ ,‬המדינה מכירה בזכותו של הציבור הדתי להקים מערכת חינוך דתית נפרדת‬ ‫לאוכלוסייה הדתית‪ .‬בראש מערכת חינוך זו עומדת המועצה לחינוך ממלכתי דתי‪ ,‬וביחד עם‬ ‫המנהל לחינוך דתי קובעת את מטרות החינוך הדתי ואת תכניות הלימודים ומפקחת על מינוי‬ ‫מורים‪ .‬חלק מתוכניות הלימוד‪ ,‬כמו תנ"ך ותורה שבע"פ‪ ,‬הן ייחודיות‪ ,‬וחלק מתוכניות הלימוד‪,‬‬ ‫כמו מתמטיקה ואזרחות‪ ,‬משותפות לחינוך הממלכתי הדתי והחילוני‪.‬‬ ‫‪110‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ב‪ .‬החברה החרדית‪( :‬מייצגת את גישת מדינת התורה)‬ ‫השקפתה מתבססת על ההלכה היהודית האורתודוקסית בלבד‪ ,‬שואפת להקים מדינת הלכה‬ ‫שבה חוקי הדת יהיו חוקי המדינה וערכי הדת ישפיעו על אורח החיים במדינה ועל אופייה‪.‬‬ ‫החרדים רואים בציונות אידיאולוגיה חילונית כופרת‪ ,‬הנוגדת את היהדות‪ .‬הציונות היא כפירה‬ ‫במשיחיות‪ ,‬ותופעה פוליטית ואידיאולוגית פסולה‪.‬‬ ‫על פי אמונתם – יש להמתין לגאולה המשיחית כדי להקים מדינה‪ ,‬שתתבסס על עקרונות‬ ‫ההלכה‪ .‬קיומו של העם היהודי הוא בעל משמעות רק אם בני העם מכירים בתורה וחיים אורח‬ ‫חיים דתי‪.‬‬ ‫המנהיגות הדתית בחברה החרדית מורכבת מראשי ישיבות‪ ,‬חכמים ואדמו"רים של החסידים‪.‬‬ ‫(אדמו"ר – אדוננו‪ ,‬מורנו ורבנו‪ ,‬כינוי למנהיג בקהילה החסידית) בעיני החרדים זוהי המנהיגות‬ ‫הלגיטימית של העם היהודי‪ ,‬לא רק במישור הדתי‪ ,‬אלא גם במישור הפוליטי והלאומי‪.‬‬ ‫החברה החרדית נבדלת מכלל החברה הישראלית מבחינה חברתית ותרבותית‪ .‬אורח החיים‬ ‫והלבוש שונה‪ ,‬המגורים הם בשכונות נפרדות בערים‪ ,‬קיימת מערכת חינוך נפרדת ומערכת‬ ‫תרבותית ותקשורתית נפרדת‪ ,‬כמו עיתונים ומופעים חרדיים‪ .‬הציבור החרדי ברובו אינו צורך את‬ ‫התרבות הכללית במדינה‪ ,‬אינו קורא את העיתונים הנפוצים ואינו צופה בטלוויזיה‪.‬‬ ‫הציבור החרדי רואה בלימוד תורה ערך עליון‪ ,‬והבנים מקדישים את עצמם לכך‪ .‬רוב הצעירים‬ ‫לומדים בישיבות ומקבלים מלגות קיום להם ולמשפחתם‪ .‬הלימודים נמשכים שנים רבות‪,‬‬ ‫והלומדים לא משתלבים במעגל העבודה‪ .‬רוב בני החברה החרדית אינם שותפים מלאים בחברה‬ ‫הישראלית ואינם משרתים בצבא‪ .‬הם מקבלים משר הביטחון דחייה משירות צבאי המתחדשת‬ ‫מידי שנה‪ ,‬כל עוד הם לומדים בישיבה ומצהירים שתורתם אומנותם‪ .‬הסיבה העיקרית לאי‬ ‫השירות היא הצורך ללמוד תורה‪ ,‬אך יש גם חשש מפני השירות בסביבה חילונית והניכור‬ ‫למדינה הציונית‪.‬‬ ‫יש שתי קבוצות בחברה החרדית השונות אחת מהשנייה ביחסן למדינת ישראל‪.‬‬ ‫רוב הציבור החרדי משלים עם קיום מדינת ישראל‪ ,‬ומקבל את חוקי המדינה‪ .‬ציבור זה משתתף‬ ‫בבחירות וממלא תפקידים ברשויות השלטון‪ .‬כך הציבור החרדי מקדם את האינטרסים שלו‬ ‫במדינה‪ ,‬משפיע על חקיקה דתית ועל אופייה של המדינה‪ ,‬בשאיפה להגיע למצב של מדינת‬ ‫הלכה‪.‬‬ ‫הקבוצה השנייה כוללת קבוצות חרדיות קיצוניות שהם מיעוט בחברה החרדית האשכנזית‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫נטורי קרתא‪ ,‬חסידי סאטמר והעדה החרדית‪ .‬קבוצות אלו שוללות את זכות קיומה של מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬רואות בה כפירה‪ ,‬ומאשימות את הציונות בחילול ארץ הקודש ובשואה‪ .‬קבוצות אלה‬ ‫מתבדלות מהחברה הישראלית‪ ,‬ממוסדות המדינה וממערכת המשפט‪ .‬חבריהן אינם משתתפים‬ ‫בבחירות‪ ,‬אינם מיוצגים בכנסת והם משתדלים לא להזדקק לשירותי המדינה‪ .‬הם לא לוקחים‬ ‫כספים מהמדינה‪ ,‬ומוותרים על קצבאות ילדים וביטוח לאומי המגיעות להם‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .1‬הזרם הקונסרבטיבי – היהדות המסורתית‪ :‬בישראל הוקמה התנועה הקונסרבטיבית ב‬ ‫‪ ,0979‬והיא מונה כיום כ – ‪ 01‬קהילות‪ .‬זרם זה מקבל את מרות ההלכה‪ .‬הם מחייבים קיום‬ ‫מצוות‪ ,‬תורה והלכה‪ .‬רבני התנועה הקונסרבטיבית מאמינים שההלכה היא דינמית ומתפתחת‬ ‫ועקרונותיה מותאמים לנסיבות המשתנות בכל דור‪ .‬פסקי ההלכה של זרם זה מתבססים על‬ ‫ההלכה ומותאמים לחיים המודרניים‪ .‬לימוד המסורת היהודית ומקורותיה הכתובים נעשה מתוך‬ ‫כבוד אך גם בגישה ביקורתית‪ .‬זרם זה מתייחס לאישה כשווה לגבר ולכן הם מסמיכים נשים‬ ‫לרבנות ומשתפים נשים בניהול התפילה כשליחות ציבור בבית הכנסת‪.‬‬ ‫בחלק מבתי הכנסת הקונסרבטיביים הישיבה היא מעורבת – גברים ונשים יחד‪ .‬זרם זה מחייב‬ ‫נישואין וגירושין על פי ההלכה ומתנגד לנישואי תערובת‪ .‬שלא כמו הרבנים האורתודוקסיים‪ ,‬יש‬ ‫רבנים קונסרבטיביים אשר אינם פוסלים נישואין עם פסולי חיתון – כמו כוהן וגרושה‪ ,‬כוהן וגיורת‬ ‫וממזרים‪.‬רבנים אלו מתירים זאת‪ ,‬למשל‪ ,‬מפני שהיום כוהן אינו משרת בתפקידי קדושה‪.‬‬ ‫הקונסרבטיבים מגדירים יהודי על פי ההלכה‪ ,‬בן לאם יהודיה ולא בן לאב יהודי‪ ,‬ומחייבים גיור על‬ ‫פי ההלכה‪ .‬התנועה הקונסרבטיבית שומרת על ההלכה‪ ,‬אך שוללת כפייה של מצוות הדת על מי‬ ‫שאינו מקבלן מרצונו החופשי‪ .‬התנועה מתנגדת לחקיקה דתית שאין הסכמה לאומית רחבה‬ ‫לגביה‪ .‬היא נאבקת למען חופש דת ופלורליזם דתי‪ ,‬והכרה של המדינה בזרם הקונסרבטיבי‬ ‫ובזרם הרפורמי‪.‬‬ ‫‪ .3‬הזרם הרפורמי – התנועה ליהדות מתקדמת‪ :‬זרם זה רואה באמונת עם ישראל באל‬ ‫ובנאמנות לברית עמו בסיס לצמיחת אורח החיים היהודי‪ .‬הם לא מסתפקים בהלכה היהודית‪,‬‬ ‫אלא מחפשים דרכים חדשות לעצב את התפיסה היהודית הדתית‪ .‬היהדות המתקדמת לא‬ ‫מקבלת את ההלכה כמסגרת מחייבת‪ ,‬אלא מאמצת רק את הדברים המתאימים להשקפת‬ ‫עולמה‪ ,‬ואינה מחויבת לקיום כל המצוות‪ .‬כל אדם יכול להחליט אלו מצוות הוא מקיים‪ .‬היהדות‬ ‫הרפורמית רואה חשיבות עליונה במצוות שבין אדם לחברו‪ ,‬במוסר אישי ובצדק חברתי‪ .‬כמו‬ ‫בזרם הקונסרבטיבי‪ ,‬גם ביהדות הרפורמית האישה שווה לגבר בזכויות וחובות‪ ,‬היא יכולה‬ ‫לשמש כרבנית‪ ,‬שליחת ציבור ומנהיגה בקהילה‪ .‬בטקס הנישואין האישה מקדשת את הגבר כפי‬ ‫שהוא מקדש אותה‪ ,‬שלא כמו בטקס היהודי המסורתי‪ .‬הכתובה גם היא שונה‪ .‬בכתובה‬ ‫המסורתית מפורטת ההתחייבות הכלכלית של הבעל כלפי אשתו‪ ,‬ואצל הרפורמים זהו הסכם‬ ‫הדדי בין בני הזוג‪ ,‬וכל זוג יכול לנסח כתובה המתאימה לו‪ .‬כמו בזרם הקונסרבטיבי‪ ,‬הרבנים‬ ‫הרפורמים מחתנים גם את מי שנחשבים פסולי חיתון על פי ההלכה האורתודוקסית‪ .‬תהליך‬ ‫הגיור של הרפורמים שונה מתהליך הגיור של האורתודוקסים והקונסרבטיבים‪ ,‬המגיירים על פי‬ ‫ההלכה‪ .‬בגיור הרפורמי האדם אינו חייב לקבל עליו עול מצוות‪ .‬כמו הקונסרבטיבים‪ ,‬גם היהדות‬ ‫המתקדמת מתנגדת לכפיה דתית ולחקיקה דתית‪ ,‬נאבקת על חופש דת‪ ,‬פלורליזם דתי והכרה‬ ‫של המדינה בכל הזרמים הדתיים‪.‬‬ ‫יש טענה שבגלל חוסר הכרה של המדינה בזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי‪ ,‬חוסר מימון‬ ‫וחוסר היכרות איתם בארץ‪ ,‬מספרם בארץ קטן במיוחד‪.‬‬ ‫‪112‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫טבלת השוואה בין הזרמים הדתיים ביהדות‬ ‫קריטריונים‬ ‫להשוואה‬ ‫אורתודוקסים‬ ‫דתיים לאומיים‬ ‫אורתודוקסים‬ ‫חרדים‬ ‫קונסרבטיבים‬ ‫השקפת עולם‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫הרצויה בעיניהם‬ ‫עקרונות ההלכה‬ ‫היהודית‬ ‫והאידיאולוגיה‬ ‫הציונית‪.‬‬ ‫מדינה דתית‬ ‫לאומית‬ ‫הלכה יהודית‬ ‫אורתודוקסית בלבד‬ ‫חינוך‬ ‫ממלכתי דתי‬ ‫ההלכה היא דינמית ההלכה אינה‬ ‫מסגרת מחייבת‬ ‫ומתפתחת ויש‬ ‫ואפשר לקחת ממנה‬ ‫להתאים אותה‬ ‫מה שרוצים‬ ‫לזמנים מודרניים‬ ‫מדינה המכירה בחופש הדת ובפלורליזם‬ ‫הדתי‪ ,‬ובמוסדות הקונסרבטיבים‬ ‫והרפורמים‬ ‫ממלכתי דתי‬ ‫מתבדלים‪-‬‬ ‫משתלבים‬ ‫יחס לנשים‬ ‫מתבדלים (לא‬ ‫משתלבים‬ ‫מתגייסים לצבא) רוב‬ ‫החרדים משלימים עם‬ ‫קיום המדינה וחוקיה‬ ‫ומשתלבים בפוליטיקה‪,‬‬ ‫מיעוט החרדים‬ ‫מתבדלים באופן מוחלט‬ ‫ושוללים את מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬לא משתתפים‬ ‫בבחירות ולא‬ ‫משתמשים בשירותי‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫על פי ההלכה – יחס לא שוויוני‬ ‫נישואין וגירושין‬ ‫על פי ההלכה‬ ‫חופש דת‬ ‫דמוקרטיה משולבת נגד‬ ‫ביהדות‬ ‫על פי ההלכה‬ ‫מקבלים מימון‬ ‫והכרה מהמדינה‬ ‫כן‬ ‫גיור‬ ‫מדינת התורה‬ ‫חרדי‬ ‫משתלבים‬ ‫מסמיכים נשים‬ ‫לרבנות וממנים‬ ‫אותם לשליחות‬ ‫ציבור‪ .‬בחלק מבתי‬ ‫הכנסת הישיבה‬ ‫מעורבת‪.‬‬ ‫נישואין וגירושין על‬ ‫פי ההלכה‪ ,‬חלק‬ ‫מהרבנים יחתנו‬ ‫פסולי חיתון‪,‬‬ ‫מתנגדים לנישואי‬ ‫תערובת‪.‬‬ ‫בעד‬ ‫האישה שווה לגבר‬ ‫בבית הכנסת וגם‬ ‫בטקס הנישואין‪ .‬גם‬ ‫האישה מקדשת את‬ ‫הגבר‪ .‬הכתובה‬ ‫שונה‪.‬‬ ‫מחתנים פסולי חיתון‬ ‫ותומכים בנישואי‬ ‫תערובת‬ ‫גיור רפורמי שלא‬ ‫דורש קבלת עול‬ ‫מצוות‪.‬‬ ‫לא‬ ‫‪113‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫רפורמים‬ ‫החברה המסורתית‪:‬‬ ‫לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת ‪ 1101‬היהודים המסורתיים היו ‪ 38.0%‬מכלל‬ ‫האוכלוסיה היהודית בישראל‪ .‬זו אינה קבוצה אחידה‪ ,‬אך רבים הנמנים עליה מאמינים בקיום‬ ‫האל‪ .‬המסורתיים רואים ביהדות שילוב של דת ולאומיות‪ ,‬ותפיסה זו משפיעה על אורח חייהם‪.‬‬ ‫המסורתיים מקיימים מצוות‪ ,‬מעטות או רבות‪ ,‬המצוות הנפוצות ביותר הן חגים וטקסים‪ ,‬כמו‬ ‫ברית מילה‪ ,‬בר מצווה‪ ,‬נישואין‪ ,‬צומות‪ ,‬שמירת כשרות‪ ,‬תפילה בבית כנסת והדלקת נרות‪.‬‬ ‫שמירת המצוות נובעת בעיקר מהזיקה לעם היהודי ולמורשת היהודית ומתחושה של מחויבות‬ ‫למנהגים ולהיסטוריה‪ .‬חלק מציבור זה מקיים את המצוות בשל האמונה שהאל נתן אותן‪ ,‬בניגוד‬ ‫לציבור האורתודוקסי‪ ,‬שכולו מקיים את המצוות אך ורק בשל מניע זה‪ .‬הציבור המסורתי מעוניין‬ ‫בשמירה על אופי יהודי למדינת ישראל‪ .‬חלקו תומך בחקיקה דתית של נישואין וגירושין‪ ,‬כדי‬ ‫לשמור על שלמותו של העם היהודי‪ .‬חלק מקבוצה זו מתנגדת לחקיקה דתית שאינה מיועדת‬ ‫לשמור על שלמות העם‪.‬‬ ‫החברה החילונית‪:‬‬ ‫לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת ‪ 1101‬היהודים החילוניים היו ‪ 63.6%‬מכלל‬ ‫האוכלוסיה היהודית בישראל‪ .‬קבוצה זו מדגישה את הזהות היהודית המתבססת על מוצא‪,‬‬ ‫היסטוריה‪ ,‬תרבות וגורל משותף‪ .‬גם קבוצה זו היא בעלת הרכב מגוון‪ .‬יש בתוכה אנשים‬ ‫המקיימים מצוות אחדות הקשורות לחגים ולטקסים יהודיים משום שהם מעוניינים לשמור על‬ ‫המסורת הלאומית‪.‬‬ ‫רוב החילונים מתייחסים ליהדות כתרבות ולא כדת‪ ,‬ולכן הם חילונים לאומיים‪ .‬על פי תפיסתם‪,‬‬ ‫אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית צריך לבוא לידי ביטוי בסמלים לאומיים ולא דתיים‪.‬‬ ‫בחברה החילונית יש מי שעבורם החילוניות היא אידיאולוגיה‪ .‬החילונים האידיאולוגים מעוניינים‬ ‫במדינה חילונית‪ ,‬דמוקרטית וליברלית‪ ,‬המכירה בזכותו של כל אדם לקבוע את אורח חייו כרצונו‪.‬‬ ‫על כן הם מתנגדים לכל חקיקה דתית‪ ,‬תומכים בהפרדת הדת מהמדינה ומעוניינים במדינה‬ ‫חילונית ובתרבות ישראלית חילונית‪.‬‬ ‫‪114‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫השסע הדתי‪ :‬גורמים‬ ‫א‪ .‬שילוב חקיקה דתית במערכת החוקים של מדינת ישראל‪:‬‬ ‫יש מי שטוען שמדינת ישראל צריכה להיות מדינה חילונית‪ ,‬שחוקיה הם חוקים דמוקרטיים‪,‬‬ ‫וההלכה היהודית לא תהיה מחייבת כלפי כל האזרחים‪ .‬אחרים טוענים שההלכה היהודית‬ ‫והמשפט העברי צריכים לקבוע את חוקי המדינה ואת אורח החיים של הפרטים במדינה‪ .‬בתוך‬ ‫החברה החילונית והדתית יש דעות שונות בשאלה זו‪ .‬ישנם‪ ,‬למשל‪ ,‬אנשים המקיימים אורח חיים‬ ‫דתי‪ ,‬אך תומכים בהפרדת הדת מהמדינה‪ ,‬כלומר ללא חקיקה דתית וללא מימון מוסדות דתיים‬ ‫כמו הרבנות הראשית‪.‬‬ ‫הציבור החילוני רואה בחוקים דתיים כפייה דתית על אורח חייהם‪ ,‬פגיעה בחופש הדת וחופש‬ ‫מדת‪ ,‬ובחופש הבחירה‪ .‬בין חוקים אלה במדינת ישראל ניתן למצוא את חוק בתי דין רבניים‪ ,‬חוק‬ ‫החמץ‪ ,‬חוק החזיר‪ .‬לדעת הציבור הדתי רק חוקים דתיים יאפשרו להם להשתלב בחברה‬ ‫הישראלית ולקיים אורח חיים דתי במדינה‪ ,‬למשל‪ ,‬פקודת מאכל כשר לחיילים‪ ,‬מאפשרת גם‬ ‫לצעירים דתיים לשרת בצבא‪ .‬מצב זה גורם להחרפת המחלוקת בין הציבור החילוני לדתי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬צביונה (אופייה) של השבת ברשות הרבים‪:‬‬ ‫על פי תפיסת העולם הדתית השבת מהווה סמל לעם היהודי‪ .‬היא שומרת על ייחודו של עם‬ ‫ישראל‪ .‬ביום זה יש לשבות מכל מלאכה‪ ,‬ובנוסף מבילויים ונסיעות‪ ,‬ולהקדיש יום זה למשפחה‪,‬‬ ‫לתפילה וללימוד תורה‪ .‬הציבור החילוני רואה ביום זה יום מנוחה‪ ,‬המיועד למשפחה‪ ,‬בילוי‬ ‫והנאה‪ ,‬והוא מעוניין בבידור ותחבורה שיופעלו למען הציבור ביום זה‪.‬‬ ‫בין שתי הקבוצות יש מאבק על אופי השבת בחוצות המדינה‪ ,‬למשל בנושא תחבורה ציבורית‪,‬‬ ‫נסיעה ברחובות דתיים‪ ,‬פתיחת בתי קולנוע ומקומות בידור אחרים וכן מרכזי קניות‪ .‬מצב זה‬ ‫גורם להחרפת המחלוקת בין הציבור החילוני לדתי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הכרה במעמדו של הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי במדינה‪:‬‬ ‫הזרם הקונסרבטיבי ‪ -‬היהדות המסורתית‪ ,‬והזרם הרפורמי ‪ -‬היהדות המתקדמת‪ ,‬נתקלים‬ ‫בהתנגדות רבה מצד היהדות האורתודוקסית והמוסדות הדתיים בישראל (הרבנות הראשית‬ ‫ובתי דין רבניים)‪ .‬האורתודוקסים לא מכירים ברבנים מזרמים אלה כמוסמכים לעסוק ברבנות‪,‬‬ ‫לערוך טקסים דתיים ולכהן במועצות דתיות‪ .‬זרמים אלה וחלק מהציבור החילוני‪ ,‬דורשים שוויון‬ ‫בין כל הזרמים הדתיים מבחינת מימון והכרה ופלורליזם דתי בארץ‪ .‬ישנה דרישה שגם זרמים‬ ‫אלו יוכלו לטפל בנושאים דתיים במדינה‪ .‬מצב זה גורם להחרפת המחלוקת בין הציבור החילוני‬ ‫לדתי‪ ,‬ובעיקר בתוך הפלגים הדתיים השונים‪.‬‬ ‫‪115‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ד‪ .‬הגדרת מיהו יהודי‪:‬‬ ‫האורתודוקסים‪ ,‬הקונסרבטיבים וחלק מהיהודים המסורתיים‪ ,‬מגדירים יהודי כך‪" :‬יהודי הוא אך‬ ‫ורק מי שנולד לאם יהודייה או מי שהתגייר על פי ההלכה‪ ,‬כלומר עבר ברית מילה‪ ,‬טבילה וקיבל‬ ‫על עצמו לקיים מצוות"‪ .‬רבים מהחילונים טוענים שהגדרתו של אדם כיהודי צריכה להתבסס על‬ ‫תחושותיו ועל תרומתו למדינה‪ .‬טענה זו מדגישה את ההיבט הלאומי של היהדות ולא את ההיבט‬ ‫הדתי‪ .‬ישנה מחלוקת גם על נושא הגיור‪ .‬במדינת ישראל מוכר רק גיור שנעשה על ידי רב‬ ‫אורתודוקסי‪ ,‬ויש קבוצות של חילונים ורפורמים הנאבקים על כך שבמדינה יוכר גם גיור רפורמי‬ ‫וקונסרבטיבי‪ .‬אותו דבר לגבי נישואין וגירושין‪ .‬מצב זה גורם להחרפת המחלוקת בין הציבור‬ ‫החילוני לדתי‪ .‬בשנת ‪ 1110‬התיר בג"ץ לאנשים שלמדו לקראת גיור בארץ לקבל את האישור‬ ‫הסופי לגיורם בחו"ל‪ .‬גיור כזה נקרא "גיור קפיצה"‪ .‬כך נמנע בג"ץ מלשנות את החוק הקובע‬ ‫שבמדינה ניתן לגייר רק על פי ההלכה האורתודוקסית‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שירות בחורי ישיבות חרדיות בצה"ל‪:‬‬ ‫א‪ .‬בחורי ישיבות המצהירים ש"תורתם אומנותם"‪ ,‬דוחים את השירות הצבאי ולרוב משוחררים‬ ‫ממנו‪ .‬החילוניים והדתיים הלאומיים רואים באי שירות בצה"ל הימנעות ממילוי החובות של אזרחי‬ ‫ישראל במדינה‪ ,‬וחלקם אף רואים בכך ניכור למדינה‪ .‬החרדים רואים בניסיון לגייס אותם לצבא‬ ‫חוסר התחשבות באורח חייהם וזלזול בערך העליון של לימוד תורה‪ .‬החרדים רואים בלימוד‬ ‫התורה אמצעי להגנה על עם ישראל‪ .‬ויכוח זה נמצא בראש סדר היום הציבורי והפוליטי לאחר‬ ‫שבג"ץ ביטל ב ‪ 1101‬את "חוק טל" שהסדיר את הפטור של החרדים מגיוס לצה"ל מאז שנת‬ ‫‪ .1111‬לפני כן שר הביטחון היה אחראי על הפטור‪ .‬מצב זה גורם להחרפת המחלוקת בין‬ ‫הציבור החילוני לדתי‪.‬‬ ‫ו‪ .‬התערבות הממסד הרבני בפוליטיקה הישראלית‪:‬‬ ‫ישנם רבנים הנותנים פסקי הלכה בנושאים הנמצאים במחלוקת פוליטית במדינה‪ .‬פסקי ההלכה‬ ‫האלה גורמים לפעמים להתנגשות בין שלטון החוק במדינה לבין ההלכה‪ .‬ישנם רבנים שפסקו‬ ‫שאסור לפנות שטחים‪ .‬מצב זה מעורר התנגדות בקרב החילונים הרואים זאת כאיום על‬ ‫הדמוקרטיה‪ ,‬וגורם להחרפת המחלוקת בין הציבור החילוני לדתי‪.‬‬ ‫ז‪ .‬סוגיית ההתיישבות בשטחים הכבושים‪:‬‬ ‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה נכבשו שטחים רבים‪ ,‬התחזקה האידיאולוגיה של ארץ ישראל‬ ‫השלמה בקרב חלק מהציבור הדתי לאומי‪ .‬ציבור זה אינו מוכן לוותר על ההתיישבות היהודית‬ ‫ביהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ .‬דוגמה לכך היא התנגדות החריפה לתוכנית ההתנתקות בהובלתו של‬ ‫ראש הממשלה אז‪ ,‬אריאל שרון‪ .‬חלק גדול מהציבור החילוני מוכן לוותר על שטחים מסוימים כדי‬ ‫להביא לפתרון של הסכסוך הישראלי פלסטיני‪ .‬ויכוח זה מחריף את המחלוקת בין הציבור‬ ‫החילוני לדתי ויוצר חפיפה בין השסע הדתי לפוליטי‪.‬‬ ‫‪116‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫השסע הדתי‪ :‬דרכי ביטוי‬ ‫שסע זה בא לידי ביטוי בעוינות וחשדנות בין יהודים חילונים ודתיים‪ ,‬המתפתחת לפעמים‬ ‫לאלימות פיזית ומילולית ושימוש בסטריאוטיפים שליליים‪ .‬שני הצדדים מרגישים מאוימים‪ ,‬ואינם‬ ‫מוכנים לויתור כלשהו‪ .‬יש שימוש מאד נפוץ בבתי המשפט ובמיוחד בג"ץ במחלוקות בתחום זה‪.‬‬ ‫כאשר לא מקבלים את החלטת בית המשפט‪ ,‬וכאשר לא מצייתים לחוקים דתיים במדינה‪ ,‬יש‬ ‫חשש לפגיעה בשלטון החוק בישראל‪.‬‬ ‫דרך להתמודדות עם השסע הדתי‪:‬‬ ‫על מנת להתמודד עם שסע עמוק כזה יש לנקוט בדרך של פשרות‪ ,‬דיאלוג‪ ,‬משא ומתן‪ .‬דרך זו‬ ‫מתבטאת בישראל למשל בהסכם הסטטוס קוו‪ ,‬שהוא הסכם פשרה שהוסדר בין המפלגות‬ ‫הדתיות והחילוניות‪ ,‬בהנהגת דוד בין גוריון‪ ,‬לפני קום המדינה‪ .‬על פי הסכם זה למשל‪ ,‬לא תהיה‬ ‫תחבורה ציבורית בשבת‪ ,‬אך יהיו שידורי רדיו‪ ,‬כולל רדיו ציבורי – ממלכתי‪ .‬הפשרות מטרתן‬ ‫להתחמק מהחלטות רוב בנושאי המחלוקת‪ ,‬החלטות שעלולות להביא למשבר‪ ,‬ולאפשר לכל‬ ‫קבוצה כמה שיותר חופש פעולה במרחב שלה‪.‬‬ ‫‪117‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫השסע הדתי – תרשים מסכם‬ ‫האוכלוסייה היהודית בארץ‬ ‫דתיים‬ ‫מסורתיים‬ ‫אורתודוקסים‬ ‫חרדים‬ ‫קונסרבטיבים‬ ‫חילוניים‬ ‫רפורמים‬ ‫דתיים לאומיים‬ ‫צביונה של השבת ברשות‬ ‫הרבים‬ ‫שילוב חקיקה דתית במערכת‬ ‫החוקים של מדינת ישראל‬ ‫גורמים‬ ‫לשסע הדתי‬ ‫הגדרת מיהו‬ ‫יהודי‬ ‫הכרה במעמדו של‬ ‫הזרם הקונסרבטיבי‬ ‫והזרם הרפורמי‬ ‫במדינה‬ ‫שירות בחורי‬ ‫ישיבות חרדיות‬ ‫בצה"ל‬ ‫‪118‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫סוגיית‬ ‫ההתיישבות‬ ‫ביש"ע‬ ‫התערבות‬ ‫הממסד הרבני‬ ‫בפוליטיקה‬ ‫הישראלית‬ ‫השסע הדתי – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו בקצרה שלוש קבוצות שונות בתוך האוכלוסיה היהודית בישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו שלוש קבוצות בתוך קבוצת היהודים הדתיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו שתי קבוצות בתוך החרדים בישראל‪.‬‬ ‫‪ .4‬הציגו שני הבדלים בין החברה הדתית לאומית לבין החברה החרדית‪.‬‬ ‫‪ .5‬ציינו שני מאפיינים של הזרם הקונסרבטיבי ושני מאפיינים של הזרם הרפורמי‪.‬‬ ‫‪ .6‬ציינו והציגו שני גורמים לשסע בין דתיים לחילוניים בישראל‪.‬‬ ‫‪ .7‬הציגו דרך אחת בה מתבטא השסע בין הדתיים לחילוניים בישראל‪.‬‬ ‫‪ .8‬הציגו דרך אחת בה ניתן להתמודד עם השסע הדתי בישראל‪.‬‬ ‫‪ .9‬קראו את הטקסט וענו על השאלות שלאחריו‪.‬‬ ‫השר אלי ישי תומך בסיעת ישראל ביתנו‪ ,‬והתייחס היום לחוק הגיור שיוזם יו"ר ועדת החוקה חוק‬ ‫ומשפט‪ ,‬ח"כ דוד רותם‪ .‬ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו)‪" :‬אם לא יהיה חוק הדבר יוביל לקרע‬ ‫בעם‪ ,‬בספרי יוחסין וקרע עמוק"‪ .‬לדבריו‪" ,‬העדר חוק גיור זו סכנה רוחנית עצומה לעם היהודי"‪.‬‬ ‫מוקדם יותר‪ ,‬יוזם החוק תקף את ראש הממשלה בטענה כי הוא "טועה ומטעה"‪ .‬לדבריו‪" ,‬חוק‬ ‫הגיור אינו יוצר כל פילוג בעם"‪.‬‬ ‫רותם אמר את הדברים בתגובה לדברי נתניהו בישיבת הממשלה‪ ,‬לפיהם הוא יתנגד להצעת‬ ‫חוק הגיור משום שהוא גורם לפילוג בעם‪ .‬רותם תקף את התנהלות נתניהו והדגיש‪ :‬ראש‬ ‫הממשלה לחיץ‪ ,‬הוא יהיה בין אלה שיצביעו בעד החוק‪.‬‬ ‫"החוק המוצע ייצור קרע בעם"‪,‬אמר נתניהו‪ ,‬והוסיף כי יעשה מאמצים להסיר את הצעת החוק‬ ‫בהסכמת יוזמיו‪ ,‬חברי סיעת ישראל ביתנו‪ .‬אם לא תוסר ההצעה‪ ,‬הבהיר ראש הממשלה‪ ,‬הוא‬ ‫יבקש מחברי הליכוד ושאר סיעות הקואליציה להצביע נגד אישורה בממשלה ובכנסת‪.‬‬ ‫על פי ההצעה‪ ,‬שאותה מקדם ח"כ דוד רותם‪ ,‬לראשונה מאז קום המדינה ייקבע בחוק שהרבנות‬ ‫הראשית היא הגוף המוסמך לעסוק בענייני גיור‪ .‬בהצעה נכתב כי הגיור ייעשה לאחר "קבלת עול‬ ‫תורה ומצוות כהלכה" ‪ -‬דרישה העלולה להערים קשיים על מתגיירים המבקשים לנהל אורח חיים‬ ‫חילוני או מסורתי‪.‬‬ ‫א‪ .‬הציגו את המחלוקת בדבר הגיור בקרב האוכלוסיה היהודית בישראל‪ ,‬הסבירו את‬ ‫דבריכם על פי הטקסט‪.‬‬ ‫‪119‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .11‬קראו את הקטע והשיבו על השאלות שאחריו‪.‬‬ ‫מכת מוות ליהדות‪.‬‬ ‫אלפי שנות גלות ורדיפות לא שברו את העם היהודי‪ .‬הוא תמיד שמר על ייחודו ועל טהרתו‪.‬‬ ‫ההבחנה המהותית בין יהודי לנוכרי היתה ברורה מאד‪ ,‬גם לילד קטן ביותר‪ .‬אפילו אם יהודי‬ ‫התרחק משמירת תורה ומצוות‪ ,‬הוא לא העז לחצות את הגבול המפריד בין יהודי לגוי‪.‬‬ ‫התבוללות נחשבה מילה איומה‪ .‬האסון החמור ביותר להורים היה שאחד מילדיהם יתחתן עם‬ ‫נוכרי או נוכריה‪ .‬קיומנו כיום כעם יהודי נובע אך ורק מאותה חומה בצורה שמנעה מיהודים‬ ‫להתבולל ומנעה מאומות העולם להיכנס ליהדות בדרך לא הלכתית‪ .‬חומה זו עלולה עתה‬ ‫להתפורר‪ .‬אם‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬ייכנסו לעם ישראל המוני גויים במסווה של גיורי קפיצה‪ ,‬לא יהיה זה‬ ‫עוד אותו עם יהודי‪ .‬אולי ניצור כאן עם חדש‪ ,‬אבל זה כבר יהיה עם אחר‪.‬‬ ‫השאלה הבסיסית ביותר‪ ,‬הנוגעת לעצם קיומנו כעם‪ ,‬היא אם נישאר אותו עם שהיינו או שנהפוך‬ ‫לערב רב ולבליל עמים‪ .‬זו השאלה שהייתה מונחת לפתחו של בית המשפט‪ .‬עלינו לדעת שאין‬ ‫ביהדות מושג בשם גיור מלבד גיור כהלכה‪ .‬עם קום המדינה החליטה הממשלה בראשותו של‬ ‫דוד בן גוריון שלא ליצור קרע בעם ישראל‪ ,‬ולכן השכילה להבין שעל הגיור להתבצע על פי מסורת‬ ‫ישראל מדורי דורות‪ .‬זאת‪ ,‬כדי למנוע פירוד בעם עקב רישום פנקסי יוחסין‪ .‬פסיקת בג"ץ עלולה‬ ‫לגרום לראשונה בתולדות העם היהודי לפירוד בינינו לבין עצמנו‪ .‬הגיור אינו מונח כלכלי של‬ ‫זכויות בסל קליטה‪ .‬הגיור הוא נושא הלכתי מובהק‪ ,‬מערכת שלמה של דינים והלכות‪ .‬איך אפשר‬ ‫לקפוץ לחו"ל ולחזור יהודי? היום הגיור הוא בקפיצה‪ ,‬מחר הוא יהיה בפקס‪ ,‬ומחרתיים בהודעת‬ ‫אס אם אס‪ .‬הרב יונה מצגר‪ ,‬ידיעות אחרונות‪.0.6.1110 ,‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו גורם לשסע הדתי המתבטא בקטע‪ ,‬הסבירו את דבריכם על פי הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הציגו שני מאפיינים של קבוצת הדתיים האורתודוקסים‪ ,‬והציגו נושא אחד שבו חלוקים‬ ‫דתיים אורתודוקסים ויהודים שאינם אורתודוקסים‪.‬‬ ‫‪120‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .11‬קראו את הקטע וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬ ‫סם חיים ליהדות‬ ‫הרגע שבו קרא הנשיא ברק את פסק הדין בעניין הגיור היה רגע מתוק של ניצחון‪ .‬ניצחון של‬ ‫עורכי דין שנאבקו שנים ארוכות למען לקוחותיהם‪ ,‬ניצחונם של הרבנים שליוו את מעשה הגיור‪,‬‬ ‫ניצחונן של הקהילות שפתחו את שעריהן‪ ,‬אך יותר מכל היה זה ניצחונם של ‪ 06‬גברים ונשים‪,‬‬ ‫שחלמו להיות חלק מן העם היהודי וממדינת ישראל ואתמול הגשימו חלום‪.‬‬ ‫מה לא נאמר עליהם? שהם כאן בשביל סל הקליטה‪ ,‬שהם התגיירו גיור אינסטנט‪ ,‬אפילו שהם‬ ‫פגיעה בזהותה היהודית של המדינה‪ .‬אנחנו‪ ,‬שעמדנו לידם במסדרונות בית המשפט וראינו את‬ ‫דמעות האושר בעיניהם‪ ,‬יכולים להאמין שיהדותם חזקה ואיתנה לא פחות מיהדותם של הרבנים‬ ‫המתלהמים ומזו של הפוליטיקאים מלאי השנאה‪.‬‬ ‫ניצחונם של האנשים היקרים הללו הוא גם ניצחונם של כל אותם יהודים בישראל ובעולם שאינם‬ ‫מוכנים שיכתיבו להם כיצד לבטא את יהדותם‪ ,‬המאמינים שריבוי קולות בעם היהודי הוא מקור‬ ‫של ברכה ולא של אסון‪.‬‬ ‫אם ייוצרו כאן שני עמים‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬זה לא יהיה באשמת אותם מיליוני יהודים‪ ,‬שהם רובו‬ ‫המכריע של העם‪ ,‬אלא באשמת הממסד הרבני הנוקשה‪ ,‬המרחיק כל כך הרבה ישראלים‬ ‫מיהדותם‪ .‬במדינה שבה חיים ‪ 311‬אלף עולים שאינם מוכרים כיהודים‪ ,‬ובעולם יהודי הולך‬ ‫ומצטמק‪ ,‬פעולת הגיור היא סם חיים‪ .‬אנחנו‪ ,‬בקהילות היהודיות המתקדמות‪ ,‬נמשיך לקיים את‬ ‫הציווי לאהוב את הגר‪.‬‬ ‫דלתותינו תמיד תהיינה פתוחות בפני אנשים הנמצאים כאן בזכות וכחוק‪ ,‬ובאמת ובתמים רוצים‬ ‫להיות חלק מהעם הקטן והקצת משוגע הזה‪ .‬נלווה אותם במשך חודשים ארוכים בתהליך של‬ ‫לימוד‪ .‬נדרוש מהם רצינות וכנות‪ ,‬אך נעשה זאת בפנים מאירות‪ .‬נעמוד לצידם ונאמצם לליבנו‪,‬‬ ‫ובעת שישלימו את המסע נאמר להם באהבה‪" ,‬אחינו ואחיותינו אתם"‪( .‬עו"ד הרב גלעד קריב‪,‬‬ ‫ידיעות אחרונות ‪)0.6.1110‬‬ ‫א‪ .‬הציגו את הויכוח בסוגיית הגיור‪ ,‬והסבירו מהי תרומתו של פסק הדין לוויכוח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו שתי קבוצות דתיות לא אורתודוקסיות והציגו שני מאפיינים לכל קבוצה‪.‬‬ ‫‪121‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ארכיון‪ :‬פורסם במקור ב‪10/16/1110-‬‬ ‫בג"ץ קבע‪ :‬מתגיירים ב"גיורי הקפיצה" בחו"ל יוכרו כיהודים‬ ‫מאת יובל יועז‬ ‫ברוב של שבעה שופטים נגד ארבעה פסקו אתמול שופטי בג"ץ‪ ,‬כי "גיורי‬ ‫קפיצה" של מתגיירים שלמדו לקראת גיורם בישראל‪ ,‬ואת הליך הגיור‬ ‫עצמו ערכו בקהילות יהודיות מכל הזרמים בחו"ל‪ ,‬יוכרו לעניין חוק‬ ‫השבות‪ .‬זאת בניגוד לעמדת המדינה‪ ,‬שדרשה לקבוע כי "גיורי קפיצה"‬ ‫יוכרו רק אם המתגייר "הסתפח לקהילה המגיירת" בחו"ל למשך פרק זמן‬ ‫משמעותי‪ .‬עם זאת‪ ,‬שופטי הרוב הדגישו‪ ,‬כי על הגיור להיערך ב"קהילה‬ ‫יהודית מוכרת"‪ ,‬כדי למנוע "ניצול לרעה של הזכות לעלות לישראל"‪.‬‬ ‫"כל הלילה לא ישנתי‪ ,‬אני מאוד מתרגשת"; כך‪ ,‬בעברית רהוטה כמעט‬ ‫לחלוטין‪ ,‬אמרה אתמול ג'סטינה צ'פאנה‪ ,‬דקות אחרי שפסק‪-‬דינו של בג"ץ‬ ‫קבע כי היא תוכר כיהודיה לצורך חוק השבות‪ .‬ברגע אחד‪ ,‬במחי החלטה‬ ‫שיפוטית‪ ,‬עברה צ'פאנה ממעמד של תושבת זרה למעמד של אזרחית‪,‬‬ ‫יהודיה ועולה חדשה‪ .‬אלא שהרגע הזה ארך קרוב לעשר שנים‪ .‬צ'פאנה‬ ‫הגיעה לישראל מפרו ב‪ ,0983-‬בהיתר חוקי‪ ,‬ובמשך השנים למדה‬ ‫בקהילה רפורמית בישראל לימודי יהדות לקראת גיור‪ .‬ב‪ 0994-‬נסעה‬ ‫לארגנטינה‪ ,‬ובשהותה בת ששת החודשים שם השלימה את הליך הגיור‪.‬‬ ‫ג'ון אגודלו‪ ,‬מקולומביה ‪,‬אחד‬ ‫היא חזרה לישראל‪ ,‬והחלה במאבק לקבלת הכרה כיהודיה‪ .‬בינתיים‬ ‫מהעותרים‪ ,‬אתמול בכותל‪.‬‬ ‫החלה לעבוד במשק בית בהרצליה‪" .‬אני מרגישה כיהודיה"‪ ,‬סיפרה‬ ‫אתמול‪" ,‬אבל לא הכירו בי‪ .‬עכשיו‪ ,‬עד שאראה את תעודת הזהות‪ ,‬אני לא "אני שמח מאד‪ ,‬זהו רגע לו‬ ‫אאמין שזה באמת הסתדר‪ .‬כל הזמן אמרו לנו 'עוד שנה‪ ,‬עוד חצי שנה'"‪ .‬חיכיתי כל חיי"‬ ‫עם מתן פסק הדין התבשרה צ'פאנה שההכרה בה כיהודיה על פי חוק‬ ‫תצלום‪ :‬ארין טריב ‪ /‬באובאו‬ ‫השבות תזכה אותה לא רק בהכרה ביהדותה אלא גם בסל קליטה של‬ ‫עולה חדשה‪" .‬אני לא יודעת מה מגיע לי ומה לא מגיע לי"‪ ,‬אמרה‪" ,‬כל מה‬ ‫שאני רוצה הוא לעשות תעודת זהות חדשה‪ ,‬ולקבל ביטוח לאומי"‪.‬‬ ‫חלק מהשופטים‪ ,‬כולל חלק משופטי הרוב שתמכו בעמדתו של הנשיא אהרן ברק‪ ,‬קבעו כי למדינה עומדת‬ ‫זכות "לקבוע הנחיות וקריטריונים להכרה בגיורי חו"ל"‪ .‬גורמים משפטיים מטעם המדינה הזדרזו ואמרו‬ ‫אחרי מתן פסק הדין‪ ,‬כי שבעת שופטי הרוב אמנם מסכימים על התוצאה ‪ -‬כי יש להכיר ביהדותם של‬ ‫העותרים ‪ -‬אולם הם אינם מסכימים על ההלכה המשפטית שבעמדתו של ברק‪ .‬התוצאה היא‪ ,‬לדברי‬ ‫הגורמים‪ ,‬כי רוב השופטים מסכימים שלמדינה יש זכות לקבוע כללים להכרה ב"גיורי קפיצה"‪.‬‬ ‫כלל כזה עשוי להיות קביעת "זמן מינימום" לשהייה בקהילה המגיירת בחו"ל‪ .‬כללים אלה עשויים לאפשר‬ ‫למדינה לעקר את פסיקת בג"ץ מאתמול מתוכנה‪.‬‬ ‫ההכרה ב"גיורי קפיצה" אפשרה לשופטים להימנע מהכרעה בשאלה הקשה יותר‪ ,‬שפתרונה יישאר‬ ‫לכנסת‪ ,‬או להכרעה עתידית של בג"ץ‪ :‬האם יש להכיר גם בגיורים רפורמיים או קונסרבטיוויים שנעשו כולם‬ ‫בישראל לצורך חוק השבות‪" .‬איננו משיבים בפסק דיננו על שאלה זו"‪ ,‬כתב ברק‪.‬‬ ‫לפני כעשרה חודשים פסקו השופטים בהחלטת‪-‬ביניים כי חוק השבות חל גם על מי שעבר גיור אחרי‬ ‫ש"עלה" לישראל וקבע בה את מקום מושבו‪ .‬בנובמבר ‪ 1116‬הודיעה המדינה‪ ,‬כי היא עדיין מסרבת להכיר‬ ‫בגיורים קונסרבטיוויים ורפורמיים שנעשו בישראל לצורך הכרה על פי חוק השבות‪ .‬המדינה גם סירבה‬ ‫להכיר ב"גיורי קפיצה" שלא היתה בהם "הצטרפות לקהילה המגיירת"‪ ,‬וטענה כי גיורים אלה כלל אינם‬ ‫נחשבים "גיורי חו"ל"‪ .‬עמדה זו של המדינה נדחתה אתמול‪.‬‬ ‫החלטתו התקדימית של בג"ץ ניתנה בעתירותיהם של ‪ 07‬תיירים ועובדים זרים ברישיון‪ ,‬המתגוררים‬ ‫בישראל שנים רבות בסטאטוס "זמני"‪ .‬הם למדו לקראת הגיור בישראל‪ ,‬ואת הגיור עצמו עברו בחו"ל‪.‬‬ ‫העתירות הוגשו ב‪ ,0999-‬באמצעות עו"ד הרב אורי רגב‪ ,‬ניקול מאור‪-‬סנטר ושרון טל מהמרכז לפלורליזם‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫‪122‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫"העם היהודי הוא אחד"‪ ,‬כתב ברק בדעת הרוב‪ ,‬בנימוק להכרה בגיורים הנעשים בקהילות יהודיות מכל‬ ‫הזרמים בחו"ל‪" .‬הוא מפוזר ברחבי העולם‪ ,‬קהילות קהילות‪ .‬מי שהתגייר באחת הקהילות שמחוץ לישראל‬ ‫הצטרף בכך לעם היהודי‪ ,‬ויש לראותו כ'יהודי' מכוח גיור לצורך חוק השבות‪ .‬יש בכך לעודד עלייה לישראל‪,‬‬ ‫יש בכך כדי לקיים את אחדותו של העם היהודי בתפוצות ובישראל"‪.‬‬ ‫ברק הדגיש‪ ,‬כי על הקהילה בחו"ל להיות "מוכרת"‪ ,‬כדי "למנוע ניצול לרעה של הזכות לעלות לישראל"‪,‬‬ ‫אולם אמר כי "אין לעמוד על הדרישה כי המתגייר הצטרף לקהילה המגיירת אותו"‪.‬‬ ‫השופטים אילה פרוקצ'יה‪ ,‬יעקב טירקל‪ ,‬אדמונד לוי ואשר גרוניס נותרו בדעת מיעוט‪ ,‬כשקבעו שיש לדחות‬ ‫את העתירה או להשאירה בלא הכרעה‪ .‬פרוקצ'יה מסכימה כי עקרונית ניתן להכיר במעמדו של מי‬ ‫שהתגייר בחו"ל‪ ,‬בעודו תושב ישראל‪ ,‬אולם יש צורך ב"פיקוח מדינתי הדוק על הליך הגיור כדי להבטיח‬ ‫את אמיתותו ותקינותו"‪ ,‬כתבה פרוקצ'יה‪.‬‬ ‫עמירם ברקת מוסיף‪" :‬אני שמח מאד‪ ,‬זהו רגע לו חיכיתי כל חיי"‪ ,‬כך אמר אתמול ג'ון אגודלו‪ ,‬אחד מ‪03-‬‬ ‫הגרים שעתרו לבג"ץ‪ .‬אגודלו הגיע לישראל מקולומביה כתייר והחליט להישאר‪ .‬הוא מצא עבודה כמטפל‬ ‫בנכים והחל ב‪ 0994-‬בהליכי גיור במסגרת התנועה הרפורמית‪ .‬ב‪ 0998-‬עבר טקס גיור בבית‪-‬דין לגיור‬ ‫בארגנטינה‪ .‬מאז הגשת העתירה אגודלו נשאר בישראל במעמד של תושב ארעי‪ .‬בקרוב‪ 00 ,‬שנה לאחר‬ ‫שהגיע לישראל‪ ,‬הוא יהפוך באופן רשמי לעולה חדש‪ .‬אתמול סיפר‪ ,‬כי מיד לאחר הקראת פסק הדין‬ ‫התקשר לאמו בקולומביה ובישר לה על החדשות המשמחות‪.‬‬ ‫פסיקת השופטים‬ ‫ההחלטה‪ ,‬מתגיירים שלמדו לקראת גיורם בישראל‪ ,‬וערכו את ההליך בקהילות יהודיות בחו"ל‪ ,‬יוכרו לחוק‬ ‫השבות‬ ‫הנימוקים‪ ,‬נשיא ביהמ"ש העליון ברק‪" :‬יש בכך לעודד עלייה לישראל ולקיים את אחדותו של העם היהודי"‬ ‫המרווחים ‪ ,‬להערכת גופים העוסקים בגיור‪ ,‬פסיקת בג"ץ נוגעת לכמה מאות עד אלף בני אדם בשנה‪.‬‬ ‫‪123‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הרשות המחוקקת – הכנסת‬ ‫עבודת הכנסת נעשית על ידי חברי הכנסת במליאה ובוועדות‪:‬‬ ‫מליאה‪ :‬אספה של כל חברי הכנסת באולם הישיבות של הכנסת‪ .‬החוק לא מחייב את חברי‬ ‫הכנסת להשתתף בכל הישיבות‪ ,‬ולא קובע מספר מינימום של חברי כנסת המאפשר לחוקק חוק‬ ‫רגיל או להצביע על החלטה‪ .‬בישיבות רבות של המליאה משתתפים רק חלק מחברי הכנסת‬ ‫ולפעמים חברי כנסת מעטים‪.‬‬ ‫כל דיון בכנסת מתחיל במליאה‪ ,‬והוא יכול להיערך בכמה מסגרות‪ :‬הצעה לסדר היום‪ ,‬שאילתה‪,‬‬ ‫הצעת חוק או הצעת אי אמון בממשלה‪.‬‬ ‫ועדות הכנסת‪ :‬עיקר העבודה המעשית של הכנסת נעשית בועדות‪ :‬דיון בהצעות חוק‪ ,‬בדיקת‬ ‫התקנות שהרשות המבצעת העבירה (תקנות הן חקיקת משנה שמשרדי הממשלה מחוקקים)‬ ‫טיפול בנושאים שהובאו בפני הכנסת או דיון בנושאים שהופנו לממשלה והיא העבירה לכנסת‪.‬‬ ‫הייצוג של הסיעות בכנסת נקבע על פי גודלן בכנסת‪ ,‬לא משנה אם הן מהקואליציה או‬ ‫מהאופוזיציה‪ .‬לכן לקואליציה יש רוב בכל ועדות הכנסת‪ .‬רוב זה מאפשר לסיעות הקואליציה‬ ‫לפטר יושב ראש של וועדה כשהוא מתנגד לקידום הצעת חוק של הקואליציה‪.‬‬ ‫תפקיד הכנסת כרשות מחוקקת‪:‬‬ ‫הכנסת היא הרשות המוסמכת לחוקק חוקים הקובעים את דרכי ההתנהגות וסדרי השלטון‬ ‫במדינה‪ .‬החוקים מחייבים את האזרחים וגם את רשויות המדינה‪ :‬המחוקקת‪ ,‬המבצעת‪,‬‬ ‫והשופטת‪ .‬על פי עיקרון שלטון החוק‪ ,‬כולם כפופים לחוק ושווים בפני החוק‪.‬‬ ‫חקיקת חוקים בכנסת נעשית משיקולים שונים‪ .‬שיקולים ממלכתיים – טובת החברה והמדינה‪,‬‬ ‫שיקולים מפלגתיים ואידיאולוגיים ושיקולים אישיים – רצון להיחשף בתקשורת ולזכות בתמיכה‬ ‫בבחירות‪.‬‬ ‫יוזמות חקיקה לא באות רק מהכנסת אלא גם מהממשלה‪ .‬הצעת חוק של הממשלה נקראת‬ ‫הצעת חוק ממשלתית‪ .‬הצעת חוק של חברי כנסת נקראת הצעת חוק פרטית‪.‬‬ ‫‪124‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫שלבי החקיקה‬ ‫הצעת חוק פרטית‪:‬‬ ‫הצעת חוק פרטית מוגשת על ידי חבר כנסת אחד או מספר חברי כנסת‪ ,‬לאישור יושב ראש‬ ‫הכנסת או לסגניו‪ ,‬שהם נשיאות הכנסת‪ .‬יושב הראש בודק אם ההצעה לא נוגדת את ערכי היסוד‬ ‫של המדינה‪ ,‬ואם היא לא גזענית‪ ,‬אנטי דמוקרטית או שוללת את מדינת ישראל כמדינת העם‬ ‫היהודי‪ .‬אחרי האישור‪ ,‬ההצעה מובאת לדיון מוקדם במליאת הכנסת‪ ,‬שבסופו עורכים הצבעה על‬ ‫השאלה האם להמשיך בתהליך החקיקה‪ .‬שלב זה נקרא שלב הקריאה הטרומית‪ .‬אם ההצעה‬ ‫מתקבלת ברוב קולות‪ ,‬מעבירים אותה לדיון בוועדת הכנסת שנושא ההצעה הוא בתחום עיסוקה‪.‬‬ ‫בוועדה נמצאים חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה‪ .‬הוועדה מכינה את נוסח הצעת החוק‬ ‫לקראת הבאתה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת‪.‬‬ ‫הצעת חוק ממשלתית‪:‬‬ ‫הצעת חוק ממשלתית‪ ,‬שהיוזמה אליה באה מהממשלה‪ ,‬מובאת לדיון בישיבת ממשלה על אישור‬ ‫נוסח הצעת החוק‪ ,‬ובסופה יש הצבעה לאישור הצעת החוק‪ .‬לאחר מכן מוגשת הצעת החוק‬ ‫לקריאה ראשונה‪.‬‬ ‫שלושת שלבי תהליך חקיקת החוק‪:‬‬ ‫שלושת השלבים נקראים קריאה ראשונה‪ ,‬שנייה ושלישית‪ .‬כל חוק חדש מבטל חוק קודם שעסק‬ ‫באותו נושא‪.‬‬ ‫קריאה ראשונה‪:‬‬ ‫בקריאה ראשונה הכנסת דנה בשאלה האם צריך חוק בעניין זה‪ .‬השר או חבר הכנסת מציגים‬ ‫את הצעת החוק ויש דיון כללי בעניין‪ .‬מציע ההצעה עונה למי שהעלה התנגדויות‪ .‬מתקיימת‬ ‫הצבעה‪ ,‬ואם החוק עובר בהצבעה‪ ,‬הוא חוזר לוועדת הכנסת המתאימה‪.‬‬ ‫קריאה שנייה‪:‬‬ ‫הוועדה בודקת את הצעת החוק סעיף אחר סעיף‪ ,‬שומעת מומחים המוזמנים לישיבות ומנסחת‬ ‫מחדש את הצעת החוק לקראת הקריאה השנייה‪ .‬עבודה זו יכולה להימשך זמן רב‪ .‬דיון זה חשוב‬ ‫מבחינת הדמוקרטיה‪ ,‬כי לנציגי הקואליציה והאופוזיציה יש אפשרות להשפיע על הניסוח והתוכן‬ ‫של החוק‪ .‬הוועדה מביאה את החלטותיה בפני מליאת הכנסת‪ .‬היא מציגה גם את הדעות של‬ ‫חברי הוועדה שהתנגדו לסעיפים השונים בהצעת החוק‪ .‬חברי הכנסת מצביאים בקריאה השנייה‬ ‫על כל סעיף בנפרד‪ .‬אם יש התנגדות לסעיפים השונים‪ ,‬ההצעה חוזרת לדיון בוועדה‪ .‬לאחר‬ ‫שהוועדה משנה את ההצעה‪ ,‬היא מביאה אותה לקריאה שנייה חוזרת‪ ,‬והכנסת מצביעה שוב על‬ ‫כל סעיף בנפרד‪.‬‬ ‫קריאה שלישית‪:‬‬ ‫בקריאה שלישית מצביעים על הצעת החוק כולה‪ ,‬מיד לאחר שהצעת החוק התקבלה בקריאה‬ ‫השנייה‪.‬‬ ‫על כל חוק שהתקבל בכנסת חותמים נשיא המדינה‪ ,‬ראש הממשלה והשר שהחוק קשור‬ ‫למשרדו‪ .‬רק לחוק חתום יש תוקף‪.‬‬ ‫‪125‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫פרסום החוק‪:‬‬ ‫החוק מתפרסם ברשומות‪ :‬חוברות המודפסות על ידי המדינה ובהן מפרסמים הצעות חוק‪ ,‬חוקים‬ ‫ותקנות‪ ,‬וגם פטנטים‪ ,‬אמנות ועוד‪ .‬כך מתממשים העקרונות הדמוקרטיים של זכות הציבור לדעת‬ ‫ושלטון החוק‪ .‬הפרסום ברשומות נותן תוקף משפטי רשמי לחוקים ולתקנות של רשויות השלטון‪.‬‬ ‫כל שלבי החקיקה‪ ,‬מהקריאה הראשונה ועד הפרסום‪ ,‬מתקיימים גם בהצעת חוק ממשלתית‬ ‫וגם בהצעת חוק פרטית‪.‬‬ ‫החקיקה כתהליך דינמי‪:‬‬ ‫תהליך החקיקה הוא תהליך ארוך ומסורבל ובדרך כלל לוקח הרבה זמן מהצעת החוק ועד‬ ‫החקיקה של החוק‪ .‬אורך הזמן נקבע על פי הדיונים במליאה ובוועדות‪ ,‬המאפשרים לנציגי כל‬ ‫הקשת הפוליטית להביע את דעתם‪ .‬הרעיון מאחורי תהליך זה הוא שככל שהצעת חוק עוברת‬ ‫שלבים רבים יותר של דיון‪ ,‬כך שיקול הדעת לגבי החוק הוא מעמיק יותר‪ .‬שיטה זו נותנת גם‬ ‫לציבור רחב הזדמנות להשפיע על החוק באמצעות תקשורת‪ ,‬אספות‪ ,‬הפגנות ולחץ פוליטי‪ .‬כך‬ ‫יש פחות סיכון של חקיקת חוק חפוז‪ ,‬לא מאוזן‪ ,‬שלא מתחשב בכל הגורמים והוא לא צודק‬ ‫ומוסרי‪ .‬למרות זאת הכנסת עדיין יכולה לחוקק חוק שהוא לא דמוקרטי במובן המהותי – מבחינת‬ ‫תוכנו‪ .‬בנוסף לעקרונות הדמוקרטיים המנחים את תהליך החקיקה‪ ,‬גם ליחסי קואליציה –‬ ‫אופוזיציה יש השפעה על הליך זה‪ .‬יושב ראש הכנסת הוא הקובע את מועד ההצבעה‪ .‬כך הוא‬ ‫יכול לדחות את מועד ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית כדי למנוע קבלה של הצעת חוק שאינה‬ ‫רצויה לקואליציה‪ .‬יש לזכור שאפשר לחוקק חוק רגיל בהצבעה של רוב קטן ביותר של חברי‬ ‫הכנסת‪ ,‬ולא צריך את כולם‪.‬‬ ‫לרוב הממשלה מפעילה על סיעות הקואליציה "משמעת סיעתית"‪ ,‬פירושה‪ :‬חיוב חברי הסיעה‬ ‫להצביע בהתאם להחלטת סיעתם‪ .‬גם אם חבר כנסת אינו מסכים לעמדת סיעתו בהצבעה‪ ,‬הוא‬ ‫חייב במשמעת הסיעתית‪ .‬המשמעת הסיעתית של חברי סיעות הקואליציה חשובה לצורך‬ ‫תפקודה התקין של הממשלה‪ ,‬כי אם כל חבר בסיעת הקואליציה התומכת בממשלה ינהג‬ ‫בהצבעתו מתוך שיקול דעת עצמאי‪ ,‬הממשלה עלולה להיכשל בהצבעות בכנסת ואף ליפול‪ .‬לכן‬ ‫המשמעת הסיעתית מגבירה את יציבות מערכת השלטון בישראל‪ .‬מצד שני‪ ,‬המשמעת הסיעתית‬ ‫נותנת כוח רב לממשלה‪ ,‬ונשקפת סכנה שהממשלה תנצל כוח זה לרעה‪.‬‬ ‫יש מקרים שבהם סיעה מאפשרת לחבריה חופש הצבעה או הצגת עמדה עצמאית מעל לדוכן‬ ‫הכנסת ‪ -‬בדרך כלל בנושאים שאינם מרכזיים או בנושאים מצפוניים‪.‬‬ ‫חקיקה ראשית וחקיקה משנית‪:‬‬ ‫החקיקה הנעשית בכנסת נקראת חקיקה ראשית‪ .‬אלה חוקים כלליים‪ .‬לאחר שהחוק התקבל‪,‬‬ ‫הוא עובר לביצוע על ידי המשרד המתאים ברשות המבצעת‪ .‬כדי שהממשלה תוכל לבצע את‬ ‫עבודתה בהתאם לחוקים הראשיים‪ ,‬היא מוציאה תקנות‪ ,‬הוראות לביצוע החוק‪ .‬תקנות אלה‬ ‫נקראות חקיקת משנה או חקיקה מנהלית‪ .‬לחקיקת המשנה אסור לסתור את החקיקה הראשית‪.‬‬ ‫התקנות אינן מרחיבות את החוק אלא מיועדות לפרט את הדרכים לביצועו ואכיפתו על ידי‬ ‫המשרד הממשלתי‪.‬‬ ‫‪126‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הרשות המחוקקת – תרשים מסכם‬ ‫הכנסת עובדת ב‪:‬‬ ‫וועדות הכנסת‬ ‫מליאה‬ ‫דיון בהצעות חוק‪ ,‬בדיקת‬ ‫תקנות של הממשלה‪,‬‬ ‫טיפול בנושאים שונים‪.‬‬ ‫הצעה לסדר יום‪ ,‬שאילתה‪,‬‬ ‫הצעת חוק‪ ,‬הצעת אי אמון‬ ‫‪127‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫כיצד מחוקקים חוק?‬ ‫הצעת חוק פרטית‬ ‫הצעת חוק ממשלתית‬ ‫אישור יו"ר הכנסת‬ ‫והסגנים‬ ‫הצבעה בישיבת ממשלה‬ ‫דיון במליאת הכנסת‬ ‫דיון מוקדם במליאה‬ ‫הצבעה בקריאה ראשונה‬ ‫הצבעה בקריאה‬ ‫טרומית‬ ‫דיון בוועדה‬ ‫דיון בוועדה‬ ‫דיון במליאת הכנסת על‬ ‫כל סעיף‬ ‫דיון בוועדה אם צריך‬ ‫הצבעה בקריאה שנייה‬ ‫הצבעה בקריאה שלישית‬ ‫קבלת החוק‬ ‫חתימה‪ ,‬פרסום‬ ‫ברשומות‪ ,‬כניסה לתוקף‬ ‫‪128‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הרשות המחוקקת ‪ -‬שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬עבודת הכנסת מתבצעת במליאה ובוועדות‪ .‬ציינו שתי פעולות הנעשות במליאה ושני‬ ‫תפקידים של הוועדות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו את ההבדל בין חקיקה ראשית לחקיקה משנית‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסבירו את ההבדל בין המסלול שעוברת הצעת חוק פרטית למסלול שעוברת הצעת חוק‬ ‫ממשלתית‪.‬‬ ‫‪ .4‬הסבירו את החשיבות שבחקיקת החוק בשלבים‪ .‬ציינו והציגו שני עקרונות דמוקרטיים הבאים‬ ‫לידי ביטוי בתהליך החקיקה בכנסת‪.‬‬ ‫‪129‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הרשות המבצעת – הממשלה‬ ‫החוק מגדיר את הממשלה כרשות המבצעת‪ ,‬ומדגיש כך את ההפרדה שלה מהרשות‬ ‫המחוקקת‪ .‬הרשות המחוקקת קובעת את החוקים‪ ,‬והרשות המבצעת פועלת על פי אותם חוקים‪.‬‬ ‫אך המונח רשות מבצעת הוא מטעה לפעמים‪ ,‬כי הממשלה היא קודם כל רשות עצמאית‪,‬‬ ‫הקובעת מדיניות ומחליטה החלטות‪ ,‬ולא רק מיישמת החלטות של הכנסת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ממשלה‬ ‫יכולה להחליט על יציאה למלחמה‪ ,‬חתימה על הסכם שלום או שינויים בערך המטבע המקומי‪.‬‬ ‫תהליך כינון הממשלה‪:‬‬ ‫הממשלה כוללת את ראש הממשלה והשרים‪ .‬ראש ממשלה חייב להיות חבר כנסת וכן לפחות‬ ‫חצי מהשרים‪ .‬סגני שרים חייבים להיות חברי כנסת‪.‬‬ ‫תהליך כינון הממשלה על פי חוק יסוד‪ :‬הממשלה – לאחר שיש תוצאות לבחירות לכנסת‪ ,‬נשיא‬ ‫המדינה מקיים התייעצות עם נציגי כל הסיעות לכנסת לגבי המועמד לרשות הממשלה‪ ,‬ומטיל על‬ ‫חבר הכנסת שיש לו את הסיכוי הגבוה ביותר להקים ממשלה את התפקיד‪ .‬לאחר הרכבת‬ ‫הממשלה‪ ,‬היא מוצגת בפני הכנסת ומבקשת את אישורה ואמונה בהצבעה‪ .‬כך הממשלה וראש‬ ‫הממשלה שואבים את כוחם מהכנסת‪ ,‬שהיא מקור סמכותם‪ .‬על פי שיטה זו – הממשל בישראל‬ ‫הוא ממשל פרלמנטרי‪.‬‬ ‫יש להרכיב ממשלה חדשה כאשר‪ :‬נבחרה כנסת חדשה‪ ,‬הכנסת הצביעה הצבעת אי אמון‬ ‫בממשלה‪ ,‬ראש הממשלה נפטר‪ ,‬ראש הממשלה התפטר‪ ,‬הממשלה כולה התפטרה‪.‬‬ ‫ממשלה קואליציונית והסכמים קואליציוניים‬ ‫ריבוי המפלגות במדינה ושיטת הבחירות היחסית‪ ,‬גרמו לכך שעד עכשיו אף מפלגה בישראל לא‬ ‫זכתה ב ‪ 40 -‬מנדטים‪ ,‬כלומר ‪ 40‬מושבים בכנסת מתוך ‪ .011‬הממשל הפרלמנטרי קובע‬ ‫שהממשלה צריכה לזכות בתמיכת רוב חברי הכנסת כדי להתקיים‪ .‬לכן‪ ,‬אם אין מפלגה שיש לה‬ ‫רוב בכנסת‪ ,‬יש להרכיב ממשלה קואליציונית – ממשלה המורכבת ממספר מפלגות שביחד‬ ‫מהוות רוב בכנסת‪.‬‬ ‫השותפות של מפלגות אלה בקואליציה מתבצעת באמצעות הסכמים קואליציוניים‪ .‬אלו הסכמים‬ ‫פוליטיים הנחתמים בין המפלגות השותפות בקואליציה‪ ,‬הכוללים את הזכויות והחובות של כל‬ ‫מפלגה השותפה בקואליציה‪ ,‬הסכמה על משרות במשרדי הממשלה ובגופים ציבוריים כמו‬ ‫שגרירים‪ ,‬מנכ"לים בחברות ציבוריות‪ ,‬והסכמה על מדיניות ממשלתית משותפת‪.‬‬ ‫ההסכמים הקואליציוניים חייבים להיות גלויים משתי סיבות‪ :‬זכות הציבור לדעת‪ ,‬וזכותו של חבר‬ ‫הכנסת לדעת מהן ההתחייבויות שחברות הקואליציה לקחו על עצמן‪ .‬אלו הסכמים מחייבים‬ ‫מבחינה משפטית‪ ,‬אך מכיוון שאלו אינם הסכמים רגילים בין שותפים‪ ,‬אלא הסכמים פוליטיים‪,‬‬ ‫בית המשפט אינו כופה על הצדדים לקיים את ההסכם‪ ,‬אלא מסתפק בהכרזה על הפרת ההסכם‪.‬‬ ‫במקרה כזה זכותה של המפלגה הנפגעת לאיים בפרישה או לפרוש מהקואליציה‪ .‬כאשר פרישה‬ ‫של מפלגה יכולה להביא לפירוק הממשלה עקב אובדן הרוב‪ ,‬המפלגה צוברת כוח רב ועלולה‬ ‫לנצל זאת על מנת להפעיל לחץ על הממשלה‪.‬‬ ‫‪130‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫סוגי ממשלות‪:‬‬ ‫ממשלה צרה היא ממשלה שהתמיכה בה בכנסת היא מצומצמת‪ ,‬למשל ‪ 41‬חברי כנסת‪.‬‬ ‫ממשלה זו אינה יציבה‪ .‬פרישה של מספר זעיר של חברי כנסת ממנה יכולה להפיל את‬ ‫הממשלה‪.‬‬ ‫ממשלה רחבה היא ממשלה שיש בה תמיכה גדולה מכנסת‪ ,‬למשל‪ 81 ,‬חברי כנסת‪ .‬זוהי‬ ‫ממשלה יותר יציבה‪.‬‬ ‫ממשלת אחדות לאומית היא ממשלה שתומכות בה שתי המפלגות הגדולות ביותר‪ ,‬שהן יריבות‬ ‫פוליטיות‪ ,‬המשתפות פעולה לתקופה מסוימת‪ ,‬בעיקר בתקופות משבר‪.‬‬ ‫מעמד ראש הממשלה‬ ‫בממשלה‪:‬‬ ‫חוק יסוד‪ :‬הממשלה מעניק לראש הממשלה סמכויות שונות‪ .‬לראש הממשלה יש סמכות לנהל‬ ‫את ישיבות הממשלה ולקבוע את סדר יומן‪ .‬הממשלה מתכנסת אחת לשבוע‪ ,‬וראש הממשלה‬ ‫רשאי לכנס ישיבות נוספות על פי שיקול דעתו‪ .‬לראש הממשלה יש יועצים בתחומים שונים‪ ,‬הוא‬ ‫אחראי על גופים ממשלתיים שונים‪ ,‬כמו השב"כ והמוסד‪ ,‬וכן הוא יכול לפטר שר‪ .‬מגיע לראש‬ ‫הממשלה מידע ישירות‪ ,‬והוא יכול לקבל החלטות בלי לשתף את השרים האחרים‪.‬‬ ‫בכנסת‪:‬‬ ‫מאז התיקון לחוק יסוד‪ :‬הממשלה משנת ‪ ,0991‬חברי הכנסת זקוקים לרוב של ‪ 40‬חברים‪,‬‬ ‫כלומר רוב מוחלט‪ ,‬על מנת להפיל את הממשלה‪ .‬מאז התיקון לחוק יסוד‪ :‬הממשלה בשנת‬ ‫‪ ,1110‬ראש הממשלה יכול גם לפזר את הכנסת ולהכריז על בחירות חדשות‪.‬‬ ‫סמכויות הממשלה‬ ‫א‪ .‬קביעת מדיניות וביצועה‬ ‫על פי חוק יסוד‪ :‬הממשלה‪ ,‬הממשלה מוסמכת לעשות כל פעולה שלא נקבע בחוק שהיא מוטלת‬ ‫על רשות אחרת‪ .‬כלומר‪ ,‬גופים שלטוניים בדרך כלל רשאים לעשות רק מה שנקבע להם על פי‬ ‫חוק ולא שום פעולה שחורגת מכך‪ ,‬ולממשלה יש כוח רב משום שיש לה סמכות רחבה לפעול‬ ‫בשם המדינה‪ .‬יש הרבה תפקידים כלליים של הממשלה שאינם מוסדרים בחוק מסוים‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫נושאי הכלכלה‪ ,‬מניעת אבטלה‪ ,‬טיפול בפערים חברתיים‪ .‬ישנם גם משרדים שחלק גדול‬ ‫מפעילותם לא מוסדר בחוק‪ ,‬כמו למשל‪ :‬משרד החוץ‪ ,‬משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬המשרד לקליטת‬ ‫עלייה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קביעת תקנות‪ :‬חקיקת משנה‬ ‫ראש הממשלה והשרים אמורים לבצע את החוקים הנחקקים בכנסת בחקיקה ראשית‪ .‬כדי‬ ‫שיהיה אפשר לבצע את החוק‪ ,‬השרים מוסמכים לחוקק תקנות המפרטות את אופן ביצוע החוק‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬חוק איסור גידול חזיר מסמיך את שר הפנים לקבוע תקנות הנוגעות להשמדת חזירים‪.‬‬ ‫ישנה הגבלה לתקנות המשנה‪ ,‬אסור לתקנות אלה לסתור את החקיקה הראשית בכנסת‪.‬‬ ‫‪131‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ג‪ .‬תקנות לשעת חירום‬ ‫בשנת ‪ ,0968‬עם קום המדינה‪ ,‬היה צורך לנקוט אמצעים מיוחדים כדי להתמודד עם מצב‬ ‫החירום שנבע מסכנת האיום על קיומה של המדינה‪ .‬לכן נקבע כי המדינה במצב חירום‪ .‬קביעה‬ ‫זו לא בוטלה במהלך השנים‪ ,‬ומצב החירום הפך להיות מצב קבוע‪ .‬במצב חירום זה רשאים‬ ‫הממשלה‪ ,‬וכל שר שהוסמך על ידי הממשלה‪ ,‬להתקין תקנות לשעת חירום בכל עת‪ ,‬ללא אישור‬ ‫הרשות המחוקקת‪ .‬הכנסת העניקה לממשלה את הסמכות לחוקק תקנות לשעת חירום‪ ,‬מכיוון‬ ‫שבזמן מצב חירום יש להסדיר עניינים חשובים בצורה מהירה וביעילות‪ .‬ישנה הגדרה רחבה‬ ‫מאד של תקנות שהממשלה יכולה לחוקק בשעת חירום‪" :‬ככל אשר יראה לו (לשר או לראש‬ ‫ממשלה)לטובת הגנת המדינה‪ ,‬ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים"‪ ,‬והגדרה זו‬ ‫מעניקה לממשלה כוח רב‪ .‬יש מעט מאד נושאים שאי אפשר לקשר אותם עם הגנת המדינה‪,‬‬ ‫ביטחון הציבור‪ ,‬וקיום האספקה והשירותים החיוניים‪ .‬סמכות רחבה זו יכולה לפגוע בדמוקרטיה‬ ‫בישראל ובזכויות האדם והאזרח במדינה‪ .‬הכנסת מאריכה את תקפו של מצב החירום כל שנה –‬ ‫לתקופה של שנה‪.‬‬ ‫ישנן הגבלות מסוימות על סמכות הממשלה לחוקק תקנות לשעת חירום‪:‬‬ ‫‪ ‬תקנות לשעת חירום אמורות להגן על המדינה‪ ,‬לשמור על בטחון הציבור ולקיים שירותים‬ ‫חיוניים‪.‬‬ ‫‪ ‬תוקפן של תקנות לשעת חירום הוא לשלושה חודשים בלבד וניתן להאריך אותן רק על ידי‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫‪ ‬לא ניתן לתקן תקנה שיכולה להפסיק את עבודת הכנסת או לפגוע בסמכותה‪.‬‬ ‫‪ ‬במסגרת תקנות חירום הממשלה יכולה לשנות כל חוק או להקפיא אותו זמנית‪ ,‬אלא אם יש‬ ‫בחוק הוראה האוסרת זאת‪ .‬יש חוקים רגילים וחוקי יסוד המוגנים מפני תקנות לשעת חירום‪ ,‬כמו‬ ‫חוק יסוד‪ :‬הממשלה‪ ,‬חוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪ ,‬וסעיפים מסוימים מחוק יסוד‪ :‬הכנסת‪ .‬בחוקים אלו‬ ‫נאמר בצורה ברורה שאסור לתקנות לשעת חירום לשנות אותם או להקפיא אותם‪.‬‬ ‫‪132‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫ד‪ .‬תקנות הגנה (שעת חירום ‪)1945‬‬ ‫להבדיל מתקנות לשעת חירום‪ ,‬שהן פרי חקיקה ישראלית‪ ,‬הרי שתקנות הגנה (שעת חירום) הן‬ ‫חלק מהחוקים שהוריש לנו המנדט הבריטי‪ .‬תקנות אלה נחקקו בתקופת המנדט על ידי הנציב‬ ‫העליון הבריטי‪ ,‬על מנת שלשלטון תהיה סמכות נרחבת במאבקו במחתרות היהודיות‪ .‬עם קום‬ ‫המדינה נכנסו תקנות אלה למשפט הישראלי מכוח פקודת סדרי השלטון והמשפט‪ ,‬שקבעה שכל‬ ‫חוק וכל תקנה מתקופת המנדט‪ ,‬שלא בוטלו במפורש בחקיקה ישראלית‪ ,‬תקפים‪ .‬תקנות אלה‬ ‫מקנות לשר הביטחון ולרשויות הביטחון עוצמה רבה‪ ,‬על ידי מתן סמכויות ביצוע רחבות כאשר‬ ‫צרכי הביטחון מחייבים זאת‪ .‬סמכויות אלה יכולות לפגוע בזכויות האדם במדינה‪ ,‬למשל‪ :‬הגבלת‬ ‫תנועותיו של אדם‪ ,‬סגירת אזורים‪ ,‬הכרזה על התאגדות של קבוצה כבלתי חוקית‪ ,‬הטלת צנזורה‬ ‫ביטחונית על עיתונים ומכתבים‪ ,‬וביצוע מעצר מנהלי של אדם שלא עמד לדין ולא הורשע‪.‬‬ ‫חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) שנחקק ב ‪ ,0979‬הוא חידוש חשוב המנסה למצוא איזון בין‬ ‫הצורך לשמור על ביטחון המדינה‪ ,‬לבין הצורך לשמור על שלטון החוק והדמוקרטיה‪ .‬חוק זה‬ ‫קובע כי ניתן לבצע מעצר מנהלי רק בשעת חירום‪ .‬החוק קובע שרק שר ביטחון יכול לצוות על‬ ‫מעצר מנהלי‪ ,‬ושרמטכ"ל יכול לצוות על מעצר מנהלי רק ל ‪ 68‬שעות ללא אפשרות הארכה‪ .‬על‬ ‫פי החוק‪ ,‬שר ביטחון יוציא צו מעצר מנהלי רק אם יש לו יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה‬ ‫או ביטחון הציבור מחייבים שאדם כלשהו יוחזק במעצר‪ .‬בית המשפט העליון פסק שיש‬ ‫להשתמש בסמכות המעצר המנהלי בזהירות רבה ורק במקרים שאי אפשר למנוע את הסכנה‬ ‫לביטחון המדינה בדרכים אחרות‪.‬‬ ‫החידוש העיקרי בחוק משנת ‪ 0979‬הוא שבית המשפט יכול לבקר את המעצרים המנהליים‪ .‬צו‬ ‫המעצר המנהלי מובא לאישור של נשיא בית המשפט המחוזי תוך ‪ 68‬שעות מביצוע המעצר‪,‬‬ ‫ואפשר לערער על החלטת נשיא בית המשפט המחוזי בבית המשפט העליון‪ .‬נשיא בית המשפט‬ ‫המחוזי יכול לאשר או לבטל את הצו‪ ,‬וכן לקצר את תקופת המעצר‪ .‬תקופת המעצר המנהלי‬ ‫מוגבלת לשישה חודשים‪ ,‬ואחרי כן יש לקבל אישור של בית משפט כדי להאריך אותה‪ .‬החוק‬ ‫החדש תקף רק בשטח מדינת ישראל‪ ,‬והצווים של המעצרים המנהליים בשטחים המוחזקים על‬ ‫ידי צה"ל הותאמו גם הם לחוק זה‪ .‬הסמכות שהוענקה לשר הביטחון הוענקה גם למפקד כוחות‬ ‫צה"ל באזור יהודה‪ ,‬שומרון ועזה (שטחי עזה כבר לא נמצאים תחת סמכות זו‪ ,‬מאז ההתנתקות)‪.‬‬ ‫‪133‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫אחריות ממשלתית‬ ‫בכל משטר דמוקרטי השלטון של הנציגים נדרש לגלות אחריות כלפי הבוחרים‪ .‬במשטר‬ ‫פרלמנטרי זוהי אחריות משותפת של הממשלה (ראש הממשלה והשרים) כלפי הפרלמנט‪.‬‬ ‫אחריות זו משמעותה שהממשלה אחראית על כל ההחלטות והפעולות שקיבלה וביצעה ביחד‪,‬‬ ‫ועל כל מעשה של כל אחד מהשרים‪ .‬השרים מקבלים עליהם את סמכות הממשלה ואת‬ ‫החלטותיה‪ ,‬והם לא יכולים להתווכח עם פעולות ראש הממשלה או פעולות של שרים שהתקבלו‬ ‫בהצבעת רוב בממשלה‪ .‬שר המתנגד להחלטת ממשלה יכול להיאבק בתוך הממשלה נגד‬ ‫ההחלטה‪ ,‬ולפרסם את התנגדותו ברבים‪ ,‬אך הוא חייב לפעול בהתאם לה‪ .‬אם הוא לא מוכן‬ ‫לפעול בהתאם להחלטה‪ ,‬עליו להתפטר מהממשלה‪ .‬אסור לו להצביע נגד החלטות הממשלה‬ ‫בכנסת‪ .‬למשל‪ ,‬בשנת ‪ 1110‬שר האוצר בנימין נתניהו התפטר מהממשלה על רקע התנגדות‬ ‫לתוכנית ההתנתקות‪.‬‬ ‫אחריות מיניסטריאלית‬ ‫אחריות מיניסטריאלית מוטלת על כל שר מתוקף תפקידו הכולל ביצוע מדיניות משרדו ואחריות‬ ‫על כל התפקידים בתחום משרדו‪ .‬האחריות המיניסטריאלית היא רחבה‪ ,‬ואינה מצטמצמת רק‬ ‫למחדל או למעשה אישי של השר‪ .‬השר אחראי גם לדברים שנעשו במשרדו והוא לא ידע עליהם‪,‬‬ ‫ואפילו לדברים שנעשו בניגוד למדיניותו או הוראותיו‪ .‬השר חייב להסביר לכנסת כל מחדל הנוגע‬ ‫למשרדו‪ ,‬ואסור לו לחמוק מאחריות ולהטיל אותה על פקידיו‪ .‬הוא‪ ,‬ולא עובדיו‪ ,‬חייב להתייצב‬ ‫בכנסת ולדווח לה‪.‬‬ ‫הכנסת יכולה להדיח שר מתפקידו ברוב של ‪ 71‬חברים‪ .‬בעזרת סנקציה (עונש) זו הכנסת יכולה‬ ‫להבטיח שהאחריות המיניסטריאלית תמומש‪.‬‬ ‫עקרון האחריות המיניסטריאלית והאחריות המשותפת מבוססים על עקרון הפרדת הרשויות‬ ‫בישראל‪ ,‬מפני שהם יוצרים איזונים ובלמים בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת‪.‬‬ ‫‪134‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הרשות המבצעת – תרשים מסכם‬ ‫סמכויות הממשלה‬ ‫תקנות הגנה (שעת חירום ‪*)0960‬‬ ‫קביעת מדיניות וביצועה‬ ‫תקנות לשעת חירום‬ ‫קביעת תקנות‪ :‬חקיקת משנה‬ ‫*למשל מעצר מנהלי‬ ‫סוגי אחריות‬ ‫אחריות ממשלתית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אחריות מיניסטריאלית‬ ‫‪ ‬השר אחראי לפעולותיו‪ ,‬ולפעולות‬ ‫שנעשו במשרדו גם אם לא ידע‬ ‫עליהן או נעשו בניגוד למדיניותו‪.‬‬ ‫‪ ‬השר צריך להסביר לכנסת את‬ ‫מעשיו‪ ,‬ולשאת בתוצאות של פעולות‬ ‫עובדיו‪.‬‬ ‫הממשלה אחראית כלפי הכנסת –‬ ‫הפרלמנט‪ ,‬על כל ההחלטות‬ ‫שקיבלה כממשלה ביחד‪.‬‬ ‫השרים מקבלים עליהם את החלטות‬ ‫הממשלה שהתקבלו ברוב גם אם‬ ‫התנגדו להם‪.‬‬ ‫שר הרוצה להתנגד להחלטת‬ ‫ממשלה צריך להתפטר‬ ‫השרים וסיעותיהם מהקואליציה‬ ‫חייבים להצביע בכנסת בעד‬ ‫החלטות ממשלה אם הממשלה‬ ‫החליטה שהצבעה אחרת תפגע‬ ‫באחריות המשותפת‬ ‫‪135‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הרשות המבצעת – שאלה ותשובה לדוגמה‬ ‫שאלה‪ :‬הסבירו מהן תקנות לשעת חירום וציינו עיקרון דמוקרטי העלול להיפגע עקב הפעלתן‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬תקנות לשעת חירום הן חקיקת משנה‪ ,‬שהסמכות לחקיקתן נתונה בידי ראש הממשלה‬ ‫או שר שהוסמך על ידי הממשלה‪ ,‬ואפשר לחקוק אותן רק כשהמדינה נתונה במצב חירום‪.‬‬ ‫תקנות אלה יכולות לשנות חוק‪ ,‬לבטל אותו זמנית‪ ,‬להטיל מיסים ועוד‪ .‬מטרתן לשמור על ביטחון‬ ‫המדינה ולקיים את השירותים החיוניים במצב חירום‪ .‬עקב כוחן לשנות חוקים קיימים‪ ,‬הפעלה‬ ‫של תקנות כאלה יכולה לפגוע בעיקרון זכויות האדם והאזרח ובעיקרון שלטון החוק‪.‬‬ ‫הרשות המבצעת – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו את תהליך כינון הממשלה בישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו שלושה סוגים של ממשלות קואליציוניות‬ ‫‪ .3‬ציינו והציגו שני עקרונות דמוקרטיים המתבטאים בקיומה של ממשלה קואליציונית‪.‬‬ ‫‪ .4‬הציגו את מעמדו של ראש הממשלה בישראל‪.‬‬ ‫‪ .5‬הציגו שתי סמכויות של הממשלה בישראל‪.‬‬ ‫‪ .6‬ציינו והציגו שתי הגבלות על סמכויותיה של הממשלה לקבוע תקנות לשעת חירום‪.‬‬ ‫‪ .7‬ציינו שלוש סמכויות שרשויות הביטחון יכולות להפעיל על פי תקנות ההגנה משנת ‪0960‬‬ ‫וציינו באלו זכויות הן פוגעות‪.‬‬ ‫‪ .8‬הסבירו מהי האחריות המשותפת של הממשלה בישראל וציינו שני עקרונות דמוקרטיים‬ ‫עליהם היא מבוססת‪.‬‬ ‫‪ .9‬הסבירו מהי האחריות המיניסטריאלית של שר בישראל וציינו שני עקרונות דמוקרטיים עליהם‬ ‫היא מבוססת‪.‬‬ ‫‪136‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הרשות השופטת – בתי המשפט‬ ‫בישראל‪ ,‬כמו בכל משטר דמוקרטי שיש בו הפרדת רשויות‪ ,‬קיימת רשות שופטת עצמאית ובלתי‬ ‫תלויה‪ .‬מאד חשוב לדמוקרטיה ולשלטון החוק שהרשות השופטת תהיה בלתי תלויה‪ .‬בית המשפט‬ ‫שופט על פי החוקים שנחקקו בכנסת‪ ,‬אך לפעמים החוקים עמומים ובית המשפט מוסמך לפרש אותם‪.‬‬ ‫כך בא לידי ביטוי עיקרון האיזונים והבלמים – בית המשפט מאזן את הרשות המחוקקת‪ .‬הרשות‬ ‫השופטת מתבססת על שלטון החוק‪ ,‬על כך שכולם שווים בפני החוק ועל הגנה על זכויות האדם‬ ‫והאזרח‪.‬‬ ‫חשיבות אי תלותה של הרשות השופטת‬ ‫ללא הבטחת עצמאותם של השופטים ושל בתי המשפט‪ ,‬אי אפשר להבטיח צדק‪ ,‬שוויון‪ ,‬שמירה על‬ ‫שלטון החוק והגינות‪ .‬עצמאות הרשות השופטת חשובה ליצירת אמון של הציבור בה‪ .‬חוק יסוד‪:‬‬ ‫השפיטה מסדיר את העצמאות של בתי המשפט וקובע שהשופט כפוף לחוק בלבד‪ ,‬ולא לאף אדם‪.‬‬ ‫דרכים להבטחת אי תלותה של הרשות השופטת‪:‬‬ ‫א‪ .‬כללים המבטיחים את עצמאות הרשות השופטת‪:‬‬ ‫‪ .1‬ריסון הרשות המחוקקת בנושא ביטול פסקי דין‪:‬‬ ‫הכנסת לא יכולה לבטל פסק דין שכבר התקבל בבית המשפט‪ ,‬גם אם הפרשנות של השופטים לא‬ ‫מקובלת על המחוקקים‪ .‬הכנסת יכולה לשנות חוק מסוים‪ ,‬אך השינוי יהיה תקף רק לפסקי דין שיינתנו‬ ‫אחרי השינוי ולא לפניו‪.‬‬ ‫‪ .2‬סוב יודיצה‪:‬‬ ‫עקרון האוסר פרסום ועיסוק בפומבי בנושא הנדון בבית המשפט‪ .‬כך נמנעת התערבות‪ ,‬השפעה ולחץ‬ ‫מצד התקשורת ורשויות השלטון על בית המשפט בנושאים הנמצאים בדיון שעוד לא הסתיים‪ .‬כלל זה‬ ‫מתנגש במובן מסוים על הזכות לחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת‪ ,‬לכן הכנסת קבעה שכלי‬ ‫התקשורת יכולים לפרסם מידע עובדתי‪ ,‬ללא נקיטת עמדה וכאשר אין חשש שמידע זה ישפיע על‬ ‫התהליך המשפטי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תנאי העסקתם של שופטים‪:‬‬ ‫כדי להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת נקבע חוק אי תלות תנאי העסקתם של שופטים‪:‬‬ ‫‪ .1‬שכר השופטים‪ :‬נקבע על ידי ועדת הכנסת‪ .‬שכרם גבוה יחסית‪ ,‬מכיוון שאסור להם לעסוק בעבודה‬ ‫נוספת‪ ,‬ככל תפקיד ציבורי ופוליטי‪ ,‬וכדי לצמצם את הפיתוי להיענות לשוחד‪.‬‬ ‫‪ .2‬תקופת כהונתם‪ :‬כהונת השופטים נמשכת ומובטחת עד גיל פרישתם – ‪ .71‬רק במקרים יוצאים‬ ‫מהכלל‪ ,‬כמו מחלה או מעילה בתפקיד‪ ,‬מבטלים מינוי של שופט‪ .‬רק בית דין משמעתי לשופטים יכול‬ ‫לבטל כהונה של שופט‪ ,‬ובו חברים שופטים בלבד‪.‬‬ ‫‪ .3‬מקום כהונתם‪ :‬אסור להעביר שופט בניגוד לרצונו ממקום כהונתו הקבוע לבית משפט במקום‬ ‫אחר‪ ,‬אלא אם כן נשיא בית המשפט העליון או בית הדין המשמעתי מסכימים לכך‪ .‬כך נמנעת הפעלת‬ ‫לחץ על שופטים באיום על שינוי מקום כהונתם‪.‬‬ ‫‪ .4‬חסינות השופטים‪ :‬כמו לחברי כנסת‪ ,‬גם לשופטים יש חסינות‪ .‬הם מוגנים מפני תביעות בשל‬ ‫הוצאת דיבה‪ ,‬ולא פותחים נגדם בחקירה פלילית אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬ ‫‪137‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫בית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) תפקידים וסמכויות‪:‬‬ ‫תפקיד בג"ץ לדון במקרים בהם יש חשד לפגישה של רשות שלטונית בזכויות של פרטים‬ ‫במדינה‪ .‬בג"ץ לא פועל ביוזמתו‪ ,‬אלא רק לאחר שפנו אליו‪ .‬פנייה זו מתבצעת באמצעות עתירה‬ ‫בכתב‪ .‬הפונה נקרא עותר והרשות שכלפיה מופנית העתירה נקראת משיבה‪ .‬שופט בית המשפט‬ ‫העליון מקבל את העתירה בלשכתו‪ ,‬ובמקרים דחופים גם בביתו‪ ,‬בשעות שמחוץ לשעות‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫אם שופט בבג"ץ חושב שהעתירה היא לא בתחום סמכותו‪ ,‬והוא מעוניין לפסול אותה על הסף‬ ‫ולא לדון בה כלל‪ ,‬הוא מעביר אותה לדיון בהרכב של שלושה שופטים‪ .‬רק שלושה שופטים יכולים‬ ‫לדחות עתירה על הסף‪ .‬במקרה כזה אין אפשרות לערעור‪.‬‬ ‫בג"ץ כמגן חשוב על הדמוקרטיה ונותן סעד לאזרחים מול המדינה‪:‬‬ ‫תפקידו של בג"ץ לתת סעד (עזרה) לפונים אליו‪ ,‬קבוצות מיעוט‪ ,‬אדם או מוסד במדינה‪ .‬אם בית‬ ‫המשפט חושב שהרשות פעלה לא בצדק‪ ,‬חרגה מסמכותה‪ ,‬נהגה בשרירותיות‪ ,‬הפלתה לטובה‬ ‫או לרעה‪ ,‬או פעלה בחוסר תום לב‪ ,‬תפקידו לדרוש ממנה לשנות את המצב‪ .‬סמכותו של בג"ץ‬ ‫היא יותר מהגשת סעד‪ :‬הוא מגן על זכויות אדם אזרח וקבוצה‪ ,‬גם אם הן לא מעוגנות בחוק‪,‬‬ ‫ומחייב את השלטון לפעול ברוחן‪ .‬מכיוון שאין חוקה וחוקי יסוד המגנים על זכויות האדם בישראל‪,‬‬ ‫בג"ץ יצר בפסיקותיו מין מגילת זכויות אדם ואזרח המורכבת מפסיקות שונות‪ .‬אין לה תוקף של‬ ‫חוק‪ ,‬והיא נעשית בעיקר על ידי שופטים בעלי גישה אקטיביסטית‪ .‬פסיקה זו תרמה להכרה‬ ‫בחובה להגן על זכויות האדם והאזרח שאין מוגנות בחוקה‪.‬‬ ‫בג"ץ עוסק בעיקר במשפט חוקתי‪ ,‬ורואה את עצמו הממונה העליון על שמירת עקרונות היסוד‬ ‫של מדינת ישראל‪ ,‬כמו מדינה יהודית ודמוקרטית ושלטון החוק‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר פונים בעתירה לבית‬ ‫המשפט העליון‪ ,‬הוא נוהג להעביר ביקורת על רשויות השלטון במדינת ישראל‪ .‬לכן הוא חשוב‬ ‫מאד כמגן על הדמוקרטיה בכלל ועל זכויות האדם בפרט בישראל‪.‬‬ ‫הויכוח על סמכויותיו של בית המשפט העליון בישראל‬ ‫נקיטת בית המשפט העליון‪ ,‬בהובלת השופט אהרון ברק‪ ,‬בגישה אקטיביסטית יותר‪ ,‬הרחיבה‬ ‫את סמכויותיו של בית המשפט העליון‪ ,‬בעיקר בשני תחומים‪ :‬ביקורת שיפוטית על חקיקת‬ ‫הכנסת‪ ,‬כלומר היכולת של בג"ץ לבטל חוקים שהכנסת העבירה‪ ,‬וביקורת שיפוטית על פעולות‬ ‫הממשלה‪ .‬ישנו וויכוח על היקף הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על רשויות השלטון‬ ‫האחרות והתערבותו בפעולותיהן‪ .‬רוב השופטים מקבלים את השינויים שהשופט ברק הוביל‪,‬‬ ‫ואת הביקורת השיפוטית על פעולות הרשות המחוקקת והמבצעת‪ ,‬אך יש גם מתנגדים למצב זה‪.‬‬ ‫מבקרים אלה טוענים שהרשות השופטת לוקחת לעצמה סמכויות שאין לה‪ ,‬בניגוד לחוק‪ ,‬בלי‬ ‫שקיבלה את הגיבוי של הרשות המחוקקת‪ ,‬ובניגוד להתנהגות בתי המשפט בעשרות השנים‬ ‫שקדמו לתקופה האקטיביסטית הנוכחית‪ .‬בכך הרשות השופטת מערערת את האיזון בין שלושת‬ ‫הרשויות‪ ,‬ומגבירה את כוחה על חשבון שתי הרשויות האחרות‪ ,‬כפי שלא נעשה באף מדינה‬ ‫דמוקרטית אחרת‪ .‬עוצמתה של הרשות השופטת בישראל היא גם מקור גאווה וגם מקור‬ ‫לביקורת רבה‪.‬‬ ‫‪138‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הרשות השופטת – תרשים מסכם‬ ‫כללים המבטיחים את אי תלותה של הרשות השופטת‬ ‫סוב יודיצה‬ ‫ריסון הרשות המחוקקת‬ ‫איסור פרסום על‬ ‫נושאים בזמן שהם‬ ‫נדונים בבית משפט‬ ‫כדי למנוע לחץ‪.‬‬ ‫מותר לפרסם‬ ‫עובדות אך לא דעות‬ ‫העלולות להשפיע על‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫הכנסת לא יכולה‬ ‫לבטל פסק דין שניתן‬ ‫כי אינה מסכימה אם‬ ‫הפרשנות לחוק‪ .‬היא‬ ‫יכולה לשנות את‬ ‫החוק אך זה ישפיע‬ ‫רק על פסקי הדין‬ ‫הבאים‬ ‫תנאי העסקת שופטים‬ ‫חסינות שופטים‬ ‫שכר גבוה‬ ‫כהונה מובטחת עד גיל הפרישה‬ ‫אין מעבירים שופט ממקום הכהונה‬ ‫ללא הסכמתו‬ ‫‪139‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫הרשות השופטת – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו את החשיבות בכך שהרשות השופטת תהיה עצמאית ולא תלויה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ציינו והציגו שני כללים המבטיחים את עצמאותה של הרשות השופטת‪.‬‬ ‫‪ .3‬ציינו שלוש דרכים שבהן מבטיח החוק את אי תלותו האישית של השופט בישראל‪.‬‬ ‫‪ .4‬הציגו את כלל הסוב יודיצה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הציגו את תפקידו של בג"ץ‪.‬‬ ‫‪ .6‬הציגו את הויכוח על סמכויותיו של בג"ץ‪.‬‬ ‫‪140‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫שאלת טיעון‬ ‫כיצד נענה על שאלת טיעון?‬ ‫שאלת טיעון שואלת אתכם לדעתכם‪ ,‬ומתחלקת לשני חלקים‪.‬‬ ‫‪ .1‬בחלק הראשון חשוב להביע את דעתכם באופן ברור‪ .‬אין לכתוב "אני מתלבט"‪" ,‬לכל צד יש‬ ‫יתרונות וחסרונות" זה רק יסבך אתכם בניסיון להוכיח את התשובה שלכם‪ .‬אני ממליצה לכתוב‬ ‫בעד או נגד הטענה שבשאלה באופן מוחלט ולא להסתבך‪ 4( .‬נקודות)‬ ‫‪ .2‬בחלק השני תידרשו להביא שני טיעונים התומכים בדעתכם‪.‬‬ ‫חשוב! כל טיעון שאין בו מושגים הקשורים למה שלמדתם באזרחות לא יחשב לכם כחלק‬ ‫מהתשובה‪ .‬על הטיעון להכיל מושגים מאזרחות‪ ,‬ועל המושגים לתמוך ולחזק את דעתכם‪.‬‬ ‫המושגים לא יכולים לחזור על עצמם‪ 7( .‬נקודות‪ 4 ,‬לטיעון הראשון ‪ 3‬לשני)‬ ‫דוגמה לטיעון טוב‪ :‬משאל עם חשוב כי הוא מממש את חופש הביטוי והכרעת הרוב‪.‬‬ ‫דוגמה לטיעון לא טוב‪ :‬משאל העם חשוב כי הוא נותן לממשלה מידע מדוייק על דעת העם‬ ‫בסוגיה מסויימת‪( .‬ציטוט מהסיכום לבגרות)‬ ‫טיעון מוצלח יקשר את התשובה למושג מהחומר בצורה חדשה‪ ,‬ולא יחזור על חומר שכבר‬ ‫למדתם‪.‬‬ ‫שאלת טיעון היא שאלה מורכבת ולא פשוטה למענה‪ ,‬ולכן הקדישו זמן לתכנון התשובה‬ ‫ותרגול תשובות לשאלות מסוג זה‪ .‬כמו כן שאלו את עצמכם האם כדאי בכלל לבחור בשאלות‬ ‫אלה‪ .‬לא חובה לענות על שאלה זו במועד קיץ תשע"ג‪ ,‬היא מופיעה בפרק ד‪ ,‬בו עליכם לבחור‬ ‫שתי שאלות מתוך ארבע‪ ,‬ורק אחת מהן היא שאלת טיעון‪.‬‬ ‫‪141‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫דוגמה לשאלת טיעון ותשובה‪:‬‬ ‫שאלה‪ :‬משרד הפנים בישראל שוקל להקים מאגר ביומטרי‪ :‬מאגר של טביעות אצבעות ונתונים‬ ‫ביולוגיים וגנטיים של כל אזרחי ישראל‪ .‬הדבר אמור לסייע בתפיסת עבריינים ולהקשות על גניבת‬ ‫זהות‪ ,‬מצד שני יש בכך פגיעה מאד גדולה בפרטיות והגדלת העוצמה של המדינה‪ .‬הביעו את‬ ‫דעתכם בנושא הקמת מאגר ביומטרי בישראל‪ ,‬והציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם‬ ‫ומתבססים על מונחים שלמדתם באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים וידע מלימודי‬ ‫האזרחות‪.‬‬ ‫תשובות אפשריות‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫טענה‪ :‬אני בעד הקמה של מאגר ביומטרי במדינת ישראל‪.‬‬ ‫טיעון ‪ :1‬הקמת המאגר תאפשר למדינת ישראל להגביר את האכיפה של החוקים‪ ,‬ובכך תחזק‬ ‫את עיקרון שלטון החוק‪ ,‬שהוא עיקרון דמוקרטי האומר שכולם צריכים להיות מחוייבים לחוק‬ ‫במידה שווה‪.‬‬ ‫טיעון ‪ :2‬הקמת המאגר תקשה על אנשים להשתמש בזהות של אנשים אחרים כשהם‬ ‫משתמשים ברשת האינטרנט‪ ,‬וכך להפיץ שקרים עליהם תוך התחזות‪ ,‬ובכך תגן על הזכות לשם‬ ‫טוב‪ ,‬שהיא נגזרת של הזכות לכבוד‪ .‬הזכות לשם טוב מגינה מפני הכפשת שמך והוצאת דיבה‬ ‫תוך כדי פרסום מידע שקרי עליך‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫טענה‪ :‬אני נגד הקמה של מאגר ביומטרי במדינת ישראל‪.‬‬ ‫טיעון ‪ :1‬הקמת מאגר ביומטרי תאפשר למדינה לפלוש לפרטיות של אזרחים בצורה מאד קלה‬ ‫ומהירה‪ ,‬וכך תפגע בזכות לפרטיות‪ ,‬שמשמעותה שלכל אדם מגיע מרחב פרטי בחייו שאיש לא‬ ‫יחדור אליו ללא רשותו‪.‬‬ ‫טיעון ‪ :2‬הקמת המאגר תחזק את ממשלת ישראל מול האזרחים ותקשה עליהם להגביל אותה‬ ‫על פי עיקרון הגבלת השלטון‪ ,‬האומר שיש להגביל את כוחו של השלטון בדמוקרטיה כדי‬ ‫להבטיח שלא יהיו שחיתות‪ ,‬ניצול לרעה של הכוח ופגיעה מיותרת בזכויות ובדמוקרטיה‪ .‬הקמת‬ ‫המאגר תקשה על האזרחים ועל גופים אחרים בשלטון להגביל את כוחה של הממשלה‪.‬‬ ‫‪142‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫שאלות טיעון לתרגול‪:‬‬ ‫‪ .1‬מתקיים ויכוח בנושא חוק השבות‪ .‬יש הטוענים שהוא חוק מבחין ויש הטוענים שהוא חוק‬ ‫מפלה‪ .‬הביעו את דעתכם בנושא‪ ,‬והציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מונחים‬ ‫שלמדתם באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים וידע מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫‪ .2‬מתקיים ויכוח במדינת ישראל בנוגע לפליטים המגיעים אליה בשנים האחרונות ממדינות‬ ‫מסויימות באפריקה‪ .‬יש הטוענים כי עלינו לקלוט פליטים אלה ולסייע להם להשתלב בחברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬ויש הטוענים כי עלינו לגרש אותם מהמדינה‪ .‬הביעו את דעתכם בנושא והציגו שני‬ ‫נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מונחים שלמדתם באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים וידע מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫‪ .3‬יש ויכוח במדינת ישראל אודות הסמלים הרשמיים שלה‪ :‬הדגל‪ ,‬סמל המדינה וההמנון‪ .‬יש‬ ‫הטוענים כי צריך לשנות את הסמלים כך שכל אזרחי ישראל יוכלו להתחבר אליהם‪ ,‬ולא רק‬ ‫האזרחים היהודים‪ .‬מנגד יש הטוענים כי יש להשאיר את הסמלים כפי שהם היום‪ ,‬על תוכנם‬ ‫היהודי‪ .‬הביעו את דעתכם בנושא‪ ,‬והציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מונחים‬ ‫שלמדתם באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים וידע מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫‪ .4‬בישראל מעולם לא נערך משאל עם‪ ,‬אך חוקקו בה חוקים המחייבים את הממשלה לערוך‬ ‫משאל עם בטרם תעביר שטחים למדינה אחרת במסגרת הסכם שלום‪ .‬האם צריך לערוך משאלי‬ ‫עם כחלק מהדמוקרטיה בישראל? הביעו את דעתכם בנושא‪ ,‬והציגו שני נימוקים התומכים‬ ‫בעמדתכם ומתבססים על מונחים שלמדתם באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים וידע מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫‪143‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .5‬במסגרת ההתנתקות‪ ,‬פינוי האוכלוסיה היהודית ברצועת עזה‪ ,‬בתקופת שלטונו של אריאל‬ ‫שרון‪ ,‬היו חיילים שסירבו לציית לפקודת הפינוי ונענשו על כך‪ .‬האם הפקודה לפנות אוכלוסיה‬ ‫יהודית מבתיהם ברצועת עזה היא פקודה בלתי חוקית בעליל? הביעו את דעתכם בנושא‪ ,‬והציגו‬ ‫שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מונחים שלמדתם באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫‪ .6‬יש קולות הקוראים להעלות את אחוז החסימה במדינת ישראל מ ‪ 2%‬ל ‪ 5%‬ואף יותר‪ .‬הביעו‬ ‫את דעתכם בנושא‪ ,‬והציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מונחים שלמדתם‬ ‫באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫‪ .7‬יש בישראל אנשים המעוניינים להמיר את שיטת הבחירות הפרלמנטרית‪ ,‬הנהוגה במדינה‬ ‫היום‪ ,‬בשיטת בחירות נשיאותית‪ ,‬כדוגמת זו הנהוגה בארה"ב‪ .‬הביעו את דעתכם בנושא‪ ,‬והציגו‬ ‫שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מונחים שלמדתם באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫‪ .8‬מדינת ישראל מאפשרת לאזרחים מעטים החייבים בשירות צבאי לקבל פטור משירות מטעמי‬ ‫מצפון ופציפיזם – תפיסה מוסרית המתנגדת לכל אלימות ונשיאת נשק‪ .‬הפטור ניתן בדרך כלל‬ ‫לאחר מאבק רב ואף ישיבה בכלא של המתגייסים הטריים‪ .‬יש ויכוח במדינה האם יש לאפשר‬ ‫פטור מסיבה זו או לא‪ .‬הביעו את דעתכם בנושא‪ ,‬והציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים‬ ‫על מונחים שלמדתם באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫‪ .9‬במדינת ישראל כיום אין אפשרות להינשא בנישואים אזרחיים‪ .‬כל עדה דתית מחויבת להינשא‬ ‫על ידי איש דת מהקהילה שלה‪ .‬ישנן מספר אוכלוסיות במדינה המקדמות חקיקה שתאפשר‬ ‫נישואים אזרחיים בישראל‪ ,‬ומספר קבוצות שמתנגדות לכך בתוקף‪ .‬הביעו את דעתכם בנושא‪,‬‬ ‫והציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מונחים שלמדתם באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים וידע מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫‪144‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫‪ .11‬ביהדות הדתית יש שלושה זרמים עיקריים‪ :‬אורתודוקסים‪ ,‬קונסרבטיבים ורפורמים‪ .‬מאז קום‬ ‫המדינה ישראל משתפת פעולה ותומכת באופן רשמי רק ביהדות האורתודוקסית בתקציבים‪,‬‬ ‫אפשרות לעסוק בגיור‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬להתמנות לרבנות הראשית ולשאר המוסדות הדתיים‬ ‫הרשמיים של המדינה‪ .‬ישנם אנשים הקוראים לשינוי מצב זה‪ ,‬ומתן תמיכה ממשלתית שווה לכל‬ ‫שלושת הזרמים‪ .‬הביעו את דעתכם בנושא‪ ,‬והציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על‬ ‫מונחים שלמדתם באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים וידע מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫‪ .11‬לפני כמה שנים הוסף תיקון לחוק האזרחות של ישראל‪ ,‬בסעיף התאזרחות‪ :‬כל המבקש‬ ‫לקבל אזרחות ישראלית שלא מגיעה לו מלידה או מכוח חוק השבות‪ ,‬חייב להישבע אמונים‬ ‫למדינת ישראל‪ .‬ללא שבועת הנאמנות לא תתקבל אזרחות‪ .‬יש אנשים הטוענים כי תיקון זה לחוק‬ ‫אינו דמוקרטי‪ .‬הביעו את דעתכם בנושא‪ ,‬והציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על‬ ‫מונחים שלמדתם באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים וידע מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫‪ .12‬כיום אין חוק במדינת ישראל האוסר על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת‪ ,‬אך יש סעיף‬ ‫בהסכם הסטטוס קוו‪ ,‬שנערך בין המפלגות הדתיות והחילוניות לפני קום המדינה‪ ,‬המבטיח‬ ‫שאופיה של השבת יישמר במרחב הציבורי‪ .‬יש ערים שבאמצעות תקנות עזר עירוניות נקטו יוזמה‬ ‫והפעילו תחבורה ציבורית בשבת‪ .‬האם צריכה להיות תחבורה ציבורית בשבת במדינת ישראל?‬ ‫הביעו את דעתכם בנושא‪ ,‬והציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מונחים שלמדתם‬ ‫באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים וידע מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫‪145‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬ ‫איך נצליח בבגרות באזרחות – טיפים ללמידה אפקטיבית‬ ‫לפני הבחינה‪:‬‬ ‫‪ ‬נוודא שיש לנו את כל החומר‬ ‫‪ ‬נכין תוכנית עבודה ובה רשום מתי נתכונן לכל נושא‪ .‬אם סטינו מהתוכנית – לא להתייאש אלא‬ ‫לתכנן מחדש‪ .‬תוכנית עבודה טובה היא בסיס לשינויים‪.‬‬ ‫‪ ‬נענה על כמה שיותר שאלות בגרות‪ ,‬נביא את השאלות שלא היו לנו ברורות למורה‪.‬‬ ‫‪ ‬לא לדחות הכול לרגע האחרון‪ ,‬כדי שלמורה יהיה זמן לעזור בשאלות שהתקשינו בהן‪.‬‬ ‫ביום הבחינה‪:‬‬ ‫‪ ‬ללכת לישון מוקדם!‬ ‫‪ ‬לאכול לפני הבחינה‪.‬‬ ‫‪ ‬להביא בקבוק מים לבחינה‪.‬‬ ‫בזמן הבחינה‪:‬‬ ‫‪ ‬לקרוא קודם את כל הבחינה ולתכנן כמה זמן נשקיע בכל חלק‪ .‬להשאיר זמן לבדיקה בסוף‪.‬‬ ‫‪ ‬להדגיש את ההוראות שאומרות על כמה שאלות יש לענות בכל פרק‪.‬‬ ‫‪ ‬לענות קודם על מה שאנחנו יודעים היטב‪.‬‬ ‫‪ ‬לפני שעונים על שאלה‪ ,‬להדגיש את מילות המטלה ואת מילות המספר שיש בה‪.‬‬ ‫‪ ‬לענות בדיוק על פי מילות המטלה שיש בשאלה‪.‬‬ ‫‪ ‬לא להגיש לפני שבודקים שוב שענינו על מספיק שאלות מכל פרק‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫סיגל‬ ‫‪146‬‬ ‫סיגל וייס – הכנה לבגרות באזרחות‬