‫רשות הטבע והגנים‬ ‫‪www.parks.org.il‬‬ ‫מחוז צפון‬ ‫רשות הטבע והגנים‬ ‫פארק הכרמל‬ ‫יערנות בכרמל‬ ‫ממשק צומח מעוצה‬ ‫חלוקת עץ לפרטיים ‪2009‬‬ ‫עריכה‪ :‬נתן אלבז ודותן רותם‬ ‫כתיבה‪ :‬אליענה רטנר‪ ,‬עופר מרגלית‪ ,‬שי לוי‬ ‫יולי ‪2010‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫מבוא ‪..........................................................................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בחירת אזור העבודה ‪.............................................................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חלוקת עץ לתושבי השמורה הביוספרית כרמל‪..............................‬‬ ‫‪7‬‬ ‫עבודת הקבלן‪ ,‬פיקוח וקריטריונים לעבודה‪..................................‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪.......................................................................‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ספרות‪...............................................................................‬‬ ‫‪22‬‬ ‫נספחים‪:‬‬ ‫נספח מס' ‪ :1‬מודעת פרסום חלוקת עץ לתושבים ‪.........................‬‬ ‫‪23‬‬ ‫נספח מס' ‪ :2‬רישיון להובלת עץ‪............................................‬‬ ‫‪24‬‬ ‫נספח מס' ‪ :3‬הצעות לטיפול יערני בגן לאומי הר כרמל‬ ‫‪25‬‬ ‫נספח מס' ‪ :4‬דוגמא לטבלת דו"ח מעקב כריתות‪. ........................‬‬ ‫‪28‬‬ ‫נספח מס' ‪ :5‬דוגמא לטבלת מיון בקשות ‪. . ..................................‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מבוא‬ ‫זה מספר שנים שמתקיימות בפארק הכרמל פעולות ממשק לטיפול בצומח המעוצה ‪ -‬בעיקר‬ ‫האמור לגבי עצי יער וחורש‪ .‬הפעולות מונחות על ידי עובדי רשות הטבע והגנים‪ ,‬על בסיס‬ ‫המלצות ד"ר שוש אשכנזי‪ ,‬בתכנית הממשק הצומח המעוצה של הכרמל ‪.2004 -‬‬ ‫רכס הכרמל ממוקם בצפון מערב ישראל וככזה הוא מקיים צמחיה ים תיכונית מעוצה‪ .‬מאז‬ ‫קום המדינה‪ ,‬עקב הפסקת החלת חוקים שמנעו כניסת עדרי עיזים לשמורות טבע ושטחים‬ ‫פתוחים אחרים והגברת הפיקוח על כריתות עצים וכן נטיעת עצים והגנה על שטחים‬ ‫כשמורות טבע וגנים לאומיים‪ ,‬חל גידול משמעותי בכיסוי הצומח המעוצה של שטחי החורש‬ ‫הים תיכוני בישראל ככלל ובכרמל בפרט‪ .‬בדיעבד‪ ,‬גידול זה בא ללא ויסות מתאים או תכנית‬ ‫פעולה ארוכת טווח‪ ,‬וחלה הצטברות של חומר מעוצה יבש בתת היער‪ .‬את מרבית חלקו‬ ‫הצפוני של הכרמל פקדו מאז שנות השבעים שריפות בעוצמות שונות שהגדולה שבהן הייתה‬ ‫בשנת ‪ – 1989‬שריפה שכילתה ‪ 4500‬דונם‪ .‬מעבר לכך ישנן שריפות גדולות‪ ,‬מעל ‪1000‬‬ ‫דונם‪ ,‬אחת לשנתיים שלוש‪ .‬לשריפות אלו השפעה הרסנית על עולם החי והצומח‬ ‫וההתאוששות מהשריפה נמשכת עשרות שנים‪ .‬תופעה נוספת‪ ,‬בעת הצטופפות עצי החורש‪,‬‬ ‫היא היעלמותם או הידלדלותם של מיני צומח וחי שהתנאים המתהווים תחת חופת העצים‪,‬‬ ‫אינם מתאימים לדרישותיהם האקולוגיות‪.‬‬ ‫הבנת תהליכי הסוקצסיה‪ ,‬קצבם‪ ,‬השפעתם על מגוון המינים ואירועי השריפה ביחד עם‬ ‫התפרצות מחלות בעצי אורן ואלון‪ ,‬הובילו לכתיבת תורת ממשק לצומח המעוצה בכרמל‪.‬‬ ‫הספר נכתב על‪-‬ידי דר' שושנה אשכנזי ובו‪ ,‬לאחר סקירה של התופעות השונות שהוזכרו‬ ‫לעיל‪ ,‬מפורטות פעולות הממשק שיש לבצע בחורש וביער בכרמל על מנת להפחית את סכנת‬ ‫והתפשטות השריפות מחד‪ ,‬ומאידך מכוון לאפיון והגנה על אורן ירושלים הטבעי ושמירה על‬ ‫מגוון בתי גידול בכרמל‪.‬‬ ‫מתוך מידע זה‪ ,‬נגזרו מטרות העבודה בכרמל‪ .‬הוכנה תוכנית עבודה למשך חמש שנים )איור‬ ‫‪ ,(1‬בה מוגדרים אזורי יער וחורש לדילול וכן צירי תנועה ואזורים סביב ישובים ומתקני נופש‪,‬‬ ‫המוגדרים אזורי חיץ‪ ,‬שתפקידם להגן על עוברי הדרך ולהקל את המעבר בה‪ ,‬לכוחות כיבוי‬ ‫והצלה וכן להגן על תושבי הישובים ומתקני הנופש מפני שריפות ומפגעים אחרים‪ .‬תוצרים‬ ‫נוספים של התהליך הם מחקר גנטי מקיף של אורן ירושלים הטבעי ומידת הזיהום הגנטי של‬ ‫אותם עומדים טבעיים‪ ,‬על‪-‬ידי אורני ירושלים נטועים‪ .‬מידע זה יחזק את הכלי הממשקי הנתון‬ ‫בידינו ויכוון טוב יותר את מאמצי הדילול והשימור של העומדים הטבעיים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫התהליך המוביל לממשק הננקט כיום בכרמל‪ ,‬העבודות גרידא‪ ,‬והמשמעויות הנובעות מכך‬ ‫הם דוגמא לתהליך אינטגרטיבי שבבסיסו תובנות אקולוגיות‪ .‬על בסיסן נגזרו המטרות‪ .‬כאשר‬ ‫הביצוע בפועל‪ ,‬הוא שילוב של שיתופי פעולה עם גורמים שונים‪ :‬לימוד טכניקות יערניות‬ ‫ושיפורן עם קק"ל‪ .‬תושבי הכרמל הם אלו שמבצעים בפועל את הממשק ובכך מגשימים פן‬ ‫בשיתוף הקהילה כפי שמתבקש בשמורה הביוספרית בה הם חיים‪ .‬מחקרים שונים הנוגעים‬ ‫לשיטות הממשק ולהשפעתן נערכים על‪-‬ידי חוקרים מהאקדמיה ותהליך הניטור מתגבש‬ ‫בימים אלו גם הוא בליווי אקדמי‪ .‬בתוך הרט"ג‪ ,‬למעשה‪ ,‬מעורבים בתהליך כל הגורמים‪:‬‬ ‫אכיפה‪ ,‬תכנון‪ ,‬מדע‪ ,‬חינוך הסברה וקליטת מבקרים‪ ,‬אגפי הכספים והמשק‪ .‬כל אחד בתחום‬ ‫הנוגע לו מתוך ראיה אינטגרטיבית משלימה‪.‬‬ ‫על מנת שפעולות הממשק ישיגו את יעדן הגדרנו מטרות שנגזרו מתוך עבודתה של שוש‬ ‫אשכנזי וכן מתוך עבודתם של יפתח סיני ונפתלי גדליהו בדבר ממשק החניונים בכרמל ‪-‬‬ ‫‪ .2002‬דרכי הפעולה נגזרו מתוך פעולות ממשק יערניות של קק"ל‪ ,‬אך אלו שונו בהתאם‬ ‫לרצוננו לשמור את השטח עם פגיעה מינימאלית בזמן העבודות ולאחריהן‪.‬‬ ‫מטרות על של ממשק הצומח המעוצה בכרמל‪:‬‬ ‫‪ ‬שמירה על אורן ירושלים הטבעי‪.‬‬ ‫‪ ‬הגדלת מגוון המינים מתוך שינוי ‪ /‬שיפור של בית הגידול הצפוף והאחיד‪ ,‬שנוצר בתת‬ ‫היער והחורש‪.‬‬ ‫‪ ‬מניעת שריפות וצמצום השפעתן על השטח הטבעי‪.‬‬ ‫‪ ‬השבחת מרעה‪.‬‬ ‫‪ ‬שינוי ושיפור חוויית המבקר ובטיחותו‪.‬‬ ‫לממשק היבטים נוספים בעלי השפעות כלכליות כגון כיסוי עלויות אחזקה ותפעול הפעולות‬ ‫עצמן‪ ,‬הגברת היכולת לתחזוקת דרכים ומניעת שריפות‪.‬‬ ‫מסמך זה מפרט את תהליך החשיבה‪ ,‬ניתוח ההצלחות והנושאים הטעונים שיפור‪ ,‬בפרויקט‬ ‫חלוקת עץ‪ ,‬להסקה‪ ,‬לתושבים בכרמל‪ ,‬שנערך באזור חורבת רקית בשנת ‪ .2009‬יפורטו‬ ‫הסיבות לבחירת שטח העבודה‪ .‬כמו כן יפורטו התהליכים אל מול התושבים‪ :‬אופן קבלת‬ ‫האישור‪ ,‬הזכאות לעץ‪ ,‬סיכום המשאבים הוצאות מול הכנסות ונושאים נוספים‪ .‬הפרק לאחר‬ ‫מכן עוסק בתנאי המכרז ועבודת הקבלן המבצע ומפרט את שיטות העבודה בשטח‪ .‬פרק‬ ‫הסיכום יפרט את המסקנות שנגזרו מהעבודה מול התושבים ומול הקבלן וכן תובנות פנימיות‬ ‫של הארגון‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫איור מס' ‪ :1‬מפת תוכנית חמש שנתית לדילול יערות אורן ירושלים טבעיים‬ ‫‪4‬‬ ‫בחירת אזור העבודה‬ ‫אזור חורבת רקית רבתי‪ ,‬מאופיין באתרי נופש פעיל‪ ,‬עתיקות‪ ,‬מלון ספא ומסלולי טיול למגוון‬ ‫משתמשי שטח‪ .‬להלן פירוט האתרים ומתכונת הפעילות בהם ולאחר מכן תיאור השטח‬ ‫מבחינת הרכב ומורכבות הצומח‪.‬‬ ‫חורבת רקית‬ ‫רקית היא חורבה ששרידיה מכסים גבעה קטנה ונמוכה במרגלות המערביים של הר שוקף‪.‬‬ ‫החורש במדרון הצפוני של הגבעה מסתיר חלק משרידי החורבה‪ .‬באתר שרידים רבים כגון‪:‬‬ ‫מערת קבורה‪ ,‬בית בד‪ ,‬בור מים‪ ,‬שרידי שוקת‪ ,‬טרסות חקלאיות לרוב‪ .‬השרידים מיוחסים‬ ‫לתקופה הביזנטית אך האתר היה מיושב כבר בתקופה הרומית‪ .‬סקר שנערך באתר על ידי‬ ‫שמעון דר מאוניברסיטת בר אילן בשנת ‪ ,1993‬העלה כי במקום שרידים של בית אחוזה גדול‬ ‫שסביבו מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית‪.‬‬ ‫חניון רקית‬ ‫חניון רקית הוא חניון נופש פעיל‪ .‬בחניון שולחנות ומבנה שירותים‪ .‬אופי הצומח מורכב ברובו‬ ‫מעצי חורש רחבי עלים המעורבים בעצי אורן ירושלים‪ .‬החניון מהווה צומת שבילים מסומנים‬ ‫)כולל שביל ישראל(‪ .‬השבילים‪ :‬מהר שוקף לחניון האגם )אדום(‪ ,‬מחניון רקית דרך שלוחת‬ ‫כרמיה לפתחת נחל אורן )ירוק(‪ ,‬שביל זה הינו חלק משביל ישראל‪.‬‬ ‫מלון יערות הכרמל‬ ‫אתר ספא בריאות נופש בעל יכולת תפוסה של כ ‪ 400‬אורחים‪ .‬מיקומו הייחודי‪ ,‬בלב פארק‬ ‫הכרמל‪ ,‬מאפשר פעילות בחיק הטבע תוך שימוש במסלולי הטיול בסביבה‪ .‬לאחרונה בוצעו‬ ‫ממשקים משותפים של המלון ורט"ג שעיקרם מניעת שריפות‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬דוללה הצמחייה‬ ‫המעוצה‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬במשך שלוש שנים‪ .‬הוצבה מצלמה לאיתור שריפות על גג המלון ותצפיתן‬ ‫מטעם המלון מקיים סיורי תצפית מגג המלון‪ .‬המלון תמך במימון חלקי למשרת תצפיתן של‬ ‫רט"ג באוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫איור מס' ‪ :2‬מפת אזור חרבת רקית ומלון יערות הכרמל‬ ‫אזור זה נכלל בתוכנית העבודה ‪ 5‬שנתית )איור ‪ .(1‬עיקר העבודה בוצעה באזור רקית )איור‬ ‫‪ .(2‬השטח התאפיין בצפיפות של צומח והתייבשות אורנים‪ ,‬העלולים לקרוס ולהוות סכנה‬ ‫למטיילים ונופשים‪ .‬בנוסף צפיפות זו מהווה סכנת שריפות שעיקרה איום על מלון יערות‬ ‫הכרמל‪ ,‬חרבת וחניון רקית ועל עומד אורן ירושלים טבעי באזור זה‪ .‬לכן התבצעה עבודה‬ ‫אינטנסיבית ליצירת אזורי חיץ שמטרתם לצמצם התפשטות והתחלת שריפות באזור‪ .‬על‬ ‫מנת לכסות שטחי צומח נרחבים‪ ,‬בוצעו העבודות ע"י קבלן עם יכולת לכרות כמות עצים‬ ‫גדולה בפרק זמן קצר‪ ,‬להלן "קבלן גדול"‪.‬‬ ‫המלצות הממשק לחניון רקית‬ ‫)מתוך‪ :‬ממשק חניונים בפארק הכרמל בדגש על טיפול בצומח מעוצה‪ ,‬יפתח סיני ונפתלי‬ ‫גדליהו‪.(2002 ,‬‬ ‫אפיון צומח‪ :‬אורנים מתים‪ ,‬רחבי עלים כמו‪ :‬אלון מצוי )דומיננטי(‪ ,‬אלת מסטיק‪ ,‬עוזרר קוצני‪,‬‬ ‫קטלב מצוי‪ ,‬אלה א"י‪.‬‬ ‫קוד ‪ :2‬טיפול סלקטיבי באורנים מתים‪ ,‬פוטנציאל הרחבה בכניסה‪ ,‬עדיפות לטיפול בשביל‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬דילול יער אורנים בוגר ברמת נגיעות במצוקוקוס דרגות ‪.3-5‬‬ ‫גושים‪ 11518 :‬וחלקים מגושים‪17138 ,17137 ,11730 :‬‬ ‫שטח‪ .159.5 :‬דונם שנה ראשונה ‪ 173.4‬דונם‪ .‬שנה שנייה‪ 30-50%.‬דילול‪.‬‬ ‫שנה ראשונה‪ :‬משקל עץ לפי חישוב ל ‪ 30%‬דילול כ‪ 134 -‬טון‪.‬‬ ‫שנה שנייה‪ :‬משקל עץ לפי חישוב ל ‪ 30%‬דילול כ‪ 145 -‬טון‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫חלוקת עץ לתושבי השמורה הביוספרית הר הכרמל‬ ‫אחד הנושאים עליהם מושתת רעיון השמורות הביוספריות‪ ,‬הוא יכולתם של תושבי השמורה‬ ‫לנצל את משאבי הטבע ללא פגיעה לטווח ארוך‪ ,‬קרי ממשק או ניצול בר קיימא‪ .‬התהליך‬ ‫אותו אנו מובילים בכרמל מבוסס על עיקרון זה‪ .‬פעולות הממשק‪ ,‬הנגזרות מהמטרות שלעיל‪,‬‬ ‫הן בעיקר כריתת עצים מחטניים מסוג אורן ואספקת בולי עץ לחימום בתי התושבים ו‪/‬או‬ ‫להפעלת תנורי בישול מבוססי עץ )גזם – ענפים דקים ללא ערך מסחרי(‪ .‬לתהליך זה‬ ‫השפעות שונות על שני הכפרים הדרוזים הגדולים בכרמל המהווים את צרכני העץ העיקריים‪.‬‬ ‫צריכת העץ עלתה בשנים האחרונות עקב עלית מחירי הסולר וחזרת התושבים לשיטות‬ ‫הפקת אנרגיה מסורתיות‪ .‬עבודת הממשק מאפשרת יצירת מקומות עבודה לתושבים‬ ‫המקומיים‪ .‬אספקת כמויות עץ גדולות ובמחירים נמוכים‪ ,‬מווסתים את מחירי העץ בכפרים‬ ‫ולפיכך אנו עדים להקטנת הפגיעה ביער ובחורש כתוצאה מכריתות לא חוקיות‪.‬‬ ‫בפרק זה יפורטו דרכי הפעולה והקריטריונים שגובשו והופעלו על מנת להבטיח מחד חלוקת‬ ‫עץ שוויונית ומאידך שמירה על בטיחות התושבים‪ .‬דרכי הפעולה גובשו לאור ניסיון משנים‬ ‫עברו‪ ,‬בהם הגיעו התושבים לשטחי העבודה וכרתו בעצמם את העצים‪ ,‬דבר שהביא לפגיעות‬ ‫פיזיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נוצרה פגיעה רבה בשטח עקב ריבוי מוקדי עבודה של אנשים לא מקצועיים‬ ‫ופיזור גזם רב‪ .‬העומס הבירוקראטי‪ ,‬ושעות הפיקוח הרבות של צוות פארק הכרמל‪ ,‬שדרש‬ ‫תגבור מרחבי ומחוזי‪ .‬הטיפול בגזם‪) ,‬איסוף‪ ,‬ריסוק ופינוי( היווה הוצאה כספית גדולה שאינה‬ ‫כלכלית ולכן נבחנו חלופות להוצאת העץ וחלוקתו לתושבי השמורה הביוספרית‪ .‬לאור האמור‬ ‫לעיל‪ ,‬נערכו עבודות הכריתה עם קבלן עץ‪ .‬שיטות העבודה אל מול הקבלן והסוגיות השונות‬ ‫הנובעות מכך יפורטו בפרק הבא‪.‬‬ ‫לטובת פרויקט זה הוגדרו מטרות ספציפיות הנוגעות לממשק עצמו וכן להישגים נדרשים מול‬ ‫תושבי השמורה הביוספרית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫דילול יער וחורש מאזור חורבת וחניון רקית לשיפור בריאות היער‪ ,‬הגדלת מגוון‬ ‫מיני העשבוניים ומניעת שריפות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫"הצפת" הישובים בעץ ומניעת פגיעה בחורש וביער‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בניית יחסי אמון עם תושבי הכפרים הדרוזים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יישום עקרונות השמורה הביוספרית‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫שיטות קריטריונים והיערכות לעבודה‬ ‫יישום עקרון‪ ,‬שיתוף הציבור‪ ,‬במקרה זה ברמה הממשקית‪ ,‬בשמורה הביוספרית‪ ,‬הוא מורכב‬ ‫ומצריך גיבוש קריטריונים העולים בקנה אחד עם חוקי המדינה ועם מנהל תקין מחד ועם‬ ‫התחשבות בצרכי התושבים מאידך‪ .‬לצורך יצירת האיזון הראוי גובשו קריטריונים ונהלים‬ ‫פנימיים המקלים את העבודה הבירוקרטית בתוך הרט"ג וחלקם הרלוונטי גם מוצגים‬ ‫לתושבים למניעת תחושות קיפוח וחוסר שוויון‪.‬‬ ‫עקרונות ותנאים להגשת בקשה לעץ לתושבים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תושב השמורה הביוספרית בכרמל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ללא תיק משפטי פתוח )ברט"ג ובקק"ל(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ראש משפחה נשוי ‪ -‬לצורך חלוקה שווה בין התושבים‪ ,‬אושרה חלוקת ‪ 5‬קוב עץ לכל‬ ‫משפחה‪) .‬הדבר אושר משפטית ומנהלתית ברט"ג(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפרטים האישיים בטופס חייבים להיות מלאים וברורים‪ .‬נדרשת עמידה בלוחות‬ ‫הזמנים )קבלת העץ נעשתה בשעה היעודה בלבד ובהצגת ת‪.‬ז(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עמידה בכל התנאים כנדרש‪.‬‬ ‫שלבים בתהליך חלוקת העץ לתושבים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫פורסמה מודעה בדבר חלוקת עץ לפרטיים בעיתון המקומי )ראה נספח מס' ‪.(1‬‬ ‫‪‬‬ ‫התושב מילא טפסי בקשה במשרדי פארק הכרמל )הבקשה נקלטה והוחתמה(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תהליך המיון והאישור כלל עדכון הטפסים והעברת השמות לאישור רט"ג )לבחינת‬ ‫תיקים פלילים פתוחים וכפילויות(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאחר מיון ואישור הטופס על ידי הנהלת הפרויקט‪ ,‬על פי תנאי הזכאות ובהתאם‬ ‫לסדר הגשת הבקשה‪ ,‬קיבל התושב הזמנה להגיע ולקבל עץ בתאריך ובשעה‬ ‫שנקבעו עבורו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נקבעה נקודת המתנה מוצלת‪ ,‬ננקטו אמצעי בטיחות‪ ,‬הוצב שילוט הכוונה ונקבעו‬ ‫אזורי העמסה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבלת העץ במשרדי הפארק‪ .‬התושב זומן להגיע לנקודת החלוקה עם רכב מוביל‬ ‫)טרקטור ועגלה(‪ .‬לאחר הצגת ת‪.‬ז ותשלום האגרה‪ ,‬הונפק לו אישור הובלה‪ .‬התושב‬ ‫הוחתם על הסרת אחריות על כל נזק‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫במסגרת העבודה הוגדרו תפקידים והוקצו משאבים לעובדים‪ ,‬שנוספו לצורך הטיפול בפניות‬ ‫התושבים ובחלוקת העץ‪ .‬עובד אחד עבד ישירות עם התושבים ופניותיהם ואילו העובד‬ ‫האחר הועסק בפיקוח על עבודות הקבלן ופעולותיו יפורטו בהמשך‪.‬‬ ‫תפקידי אחראי חלוקת העץ‪:‬‬ ‫‪ .1‬עריכה ממוחשבת בטבלת "חלוקת עץ לפרטים" וסינון רשימות המועמדים לקבלת‬ ‫העץ‪.‬‬ ‫‪ .2‬קליטת העץ מהקבלן בשטח‪ ,‬וביצוע מעקב כמויות קליטה מול יציאה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הזמנה טלפונית וקביעת תורים להגעת התושבים לנקודת החלוקה‪.‬‬ ‫‪ .4‬קבלת התושבים‪ ,‬זיהוי עפ"י ת‪.‬ז‪ .‬רישום‪ ,‬גביית תשלום ותדרוך העמסה ובטיחות‬ ‫במקום‪.‬‬ ‫‪ .5‬פיקוח על העמסת העץ ‪ -‬מדידת העגלות וביצוע ביקורת על כמות העץ וגודל הבולים‪.‬‬ ‫‪ .6‬מסירת תעודות הובלה למובילי העץ מנקודת החלוקה לבתי התושבים‪.‬‬ ‫‪ .7‬ריכוז תלונות ולקחים שעלו במהלך העבודה‪.‬‬ ‫איור מס' ‪ :3‬תושב השמורה הביוספרית מעמיס בולי עץ בנקודת החלוקה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫סוגיות שעלו במהלך חלוקת העץ‬ ‫מרבית התושבים הביעו שביעות רצון רבה מהפרויקט‪ ,‬והודו רבות לרט"ג על הפרויקט‬ ‫במתכונתו הנוכחית‪ .‬יחד עם זאת עלו מספר סוגיות שיש לתת עליהן את הדעת‪:‬‬ ‫תלונות שנתקבלו מתושבים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלוקה אי שוויונית בין המשפחות‪ ,‬בקשה מצד התושבים לעדיפות למשפחות מעוטות‬ ‫יכולת‪ .‬לאחר בחינה של הנושא החלטנו לפעול בדרך המקורית‪) ,‬עפ"י סדר‬ ‫ההרשמה( מפני שאין דרך מדויקת ומוסכמת על התושבים לסדר חלוקה עפ"י‬ ‫קריטריונים כלכליים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בעיות בהעמסה העצמית – תלונות מצד התושבים על קושי פיזי וסכנת פציעה‬ ‫בהעמסת העץ בצורה עצמאית‪ .‬הפתרון שנמצא היה המלצה בעת הזמנת הלקוח‬ ‫להבאת עובד העמסה‪ ,‬או לחליפין טרקטור ‪ +‬מנוף להעמסת העץ‪.‬‬ ‫סוגיות תוך רט"גיות לשיפור‪:‬‬ ‫‪ .1‬עומס וצפיפות בעבודה במשרדי הפארק – חסימת הכניסה למשרדים‪ ,‬הגעת עובדים‬ ‫וגורמים לא רלוונטיים לפרויקט חלוקת העץ לאזור‪ ,‬בעיה בפריקת העץ במשרד‬ ‫)חוסר מקום(‪ .‬כפתרון נדרש מקום יעודי מוגדר לחלוקה‪ ,‬או לחלופין חלוקת העץ‬ ‫באזור כריתת העצים בשטח‪.‬‬ ‫‪ .2‬בעיות בהעמסה – חוסר אחידות בגודל עגלות המובילים וכתוצאה מכך חוסר שוויון‬ ‫בכמות העץ המועמסת‪ ,‬כתוצאה מכך נוצרו ויכוחים עם התושבים לגבי כמות וגודל‬ ‫העץ אשר מגיע ללקוח‪ .‬פתרון אפשרי הוא העמסה באחריות הרשות לעגלה מטעמנו‬ ‫)במכרז נפרד(‪ ,‬אשר הנהג יעמיס את העץ בשטח ישר לבתי התושבים לאחר קבלת‬ ‫אישור תשלום מהמשרד‪ .‬יתרון נוסף בשיטה הנ"ל היא הוזלת עלות ההובלה‬ ‫לתושבים )המחיר שנקבל במכרז צפוי להיות נמוך משמעותית ממחירי ההובלה‬ ‫הניתנים ללקוחות עצמאית(‪.‬‬ ‫‪ .3‬פערים בין כמות העץ שסופקה מהקבלן לכמות העץ שחולקה בפועל לתושבים‪.‬‬ ‫הסיבה שמצאנו לכך היא סידור העץ בעגלות התושבים לעומת קבלת העץ מהקבלן‬ ‫במכולה גדולה )‪ 32‬קוב( ובתפזורת‪ .‬גם לכך‪ ,‬הפתרון המוצע להובלת העץ‬ ‫באחריותנו מהשטח תמנע רישום כפול )חסכון בכוח אדם( ותהיה מדויקת יותר‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫סיכום כספים ומספרים‬ ‫מס בקשות שהתקבלו‬ ‫קיבלו בפועל‬ ‫‪460‬‬ ‫‪163‬‬ ‫נפסלו עקב רישום נפסלו‬ ‫רווקים‬ ‫פלילי‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ויתרו‬ ‫זכותם‬ ‫‪41‬‬ ‫הוצאות‬ ‫הכנסות‬ ‫העסקת עובדים יומיים בפיקוח ‪₪ 25,600‬‬ ‫אגרות ששילמו התושבים ‪₪ 81,500‬‬ ‫עבודת משרד ‪₪ 15,000‬‬ ‫תכנון ופיקוח על ‪₪ 30,000‬‬ ‫‪11‬‬ ‫על‬ ‫עבודת הקבלן‪ ,‬פיקוח וקריטריונים לעבודה‬ ‫בפרק זה יוצגו שיטות העבודה אותן אנו דורשים מהקבלן המבצע‪ ,‬בפועל‪ ,‬בעת עיבוד‬ ‫העצים‪ .‬אנו רואים בסביבה הטבעית בכרמל שטח ערכי וייחודי‪ ,‬לפיכך מופעלות בשטח‬ ‫שיטות עבודה המכוונות לפגיעה מזערית בצומח שאינו מיועד לכריתה וכן בפני הקרקע‬ ‫עליהם נגררים העצים לאתרי התארגנות )ראה פירוט בהמשך(‪ .‬דרכי ביצוע הממשק‬ ‫משתנות על בסיס הניסיון שנצבר בשנים האחרונות והביאו למודל פעולה ייחודי לכרמל‪.‬‬ ‫שיטות העבודה בפרויקט זה התבססו על ניסיון בעבודות הממשק שנצברו בפארק הכרמל‪,‬‬ ‫מלימוד של שיטות העבודה הנהוגות בקק"ל ומניסיון אישי של כותבי המסמך‪ .‬מתוך אלו‬ ‫הופקו לקחים ותובנות שיושמו לעבודה בפרויקט זה‪.‬‬ ‫תנאי המכרז‬ ‫מאחר ומדובר בהקיפי עבודה גדולים‪ ,‬ובסכומי כסף העולים על ‪ 50‬אל"ש‪ ,‬יש לפעול על פי‬ ‫נוהל מכרזים‪ .‬במקרה זה מוצגת העבודה בסיור קבלנים והם מגישים את הצעותיהם על‬ ‫בסיס קריטריונים ודרישות המוצגות להם בסיור ומפורטות בחוזה העבודה‪.‬‬ ‫העבודות התבצעו באזור חורבת רקית )ראה איור מס' ‪ .(2‬נוסח המכרז המקורי הושאל‬ ‫מקק"ל והותאם לשיטות העבודה הנהוגות בכרמל‪ .‬המכרז נבדק ע"י אילנה דקל‪ ,‬רכזת‬ ‫מכרזים ברשות ואושר ע"י אלמוג חכמון‪ ,‬היועץ המשפטי‪.‬‬ ‫הסעיפים החשובים במכרז דנו בסוגיות הקשורות באופן העבודות ומזעור הפגיעה בשטחים‬ ‫מהם נכרתו העצים )המכרז המלא מצורף בנספח ‪.(3‬‬ ‫התמורה ‪ -‬הקבלן שזכה במכרז ביצע כריתת עצים לפרטיים ובתמורה לכמות שסיפק‪ ,‬לקח‬ ‫כמות עץ לשימושו‪ .‬הקבלן שילם אגרות קק"ל )רישיון כריתה ונטילת עץ( עבור העץ שנכרת‪.‬‬ ‫הקבלן המבצע‬ ‫ההצעה שזכתה במכרז חלוקת עץ לפרטיים בשנת ‪ 2008‬היא הצעתו של עטאללה ניקולא‪,‬‬ ‫שסיפק כמות של ‪ 1072‬קוב לפרטים בתמורה ל ‪ 1428‬קוב לעצמו‪.‬‬ ‫עטאללה ניקולא נמצא ברשימת הקבלנים הגדולים בישראל‪ ,‬מבצע עבודות גיזום וכריתת‬ ‫עצים עבור קק"ל‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬רשות הניקוז ועוד‪ .‬העבודה ברקית החלה בחודש ינואר‬ ‫‪ 2008‬והסתיימה בחודש יוני ‪ .2009‬העבודה התבצעה ע"י שני צוותים על כליהם‪.‬‬ ‫כלים וציוד‬ ‫‪ 2‬טרקטורים חקלאיים ‪ 100 4*4‬כ"ס אשר גררו עצים משטח כריתה לאתר ההתארגנות‬ ‫באמצעות כננת‪ ,‬כבל ‪ 40‬מ'‪ ,‬שרשראות קשירה‪ ,‬מעמיסים אופנים‪ -‬תפקידם העמסת עצים‬ ‫בעזרת חובק‪ ,‬ועירום גזם‪ .‬מסורי שרשרת מנועים לכריתת עץ ופריסתו‪ .‬משאיות לשינוע עץ‬ ‫‪12‬‬ ‫פרוס בעזרת אמבטיות ופלטפורמות לבולים‪ .‬מרסקת עץ הנגררת אחרי שופל‪ /‬מעמיס אופני‬ ‫המרסקת רסקה את הגזם לשבבים לרמה של רסק יער )קבלן משנה(‪.‬‬ ‫פיקוח מטעם הרט"ג‬ ‫הפיקוח על עבודת הקבלן התבצע ע"י עובדים יומיים אשר הוכשרו לתפקיד ע"י נתן אלבז‬ ‫מנהל ממשק צומח מעוצה בכרמל ותוקצבו ע"י המשק הסגור של הממשק‪.‬‬ ‫תפקיד המפקח כלל‪:‬‬ ‫‪ .1‬סימון עצים לכריתה ע"פ עקרונות הדילול הקבלן הונחה לעבוד ע"פ מסמך עקרונות‬ ‫דילול יער וחורש )אלבז ולוי‪.(2007 ,‬‬ ‫‪ .2‬התווית פסי גרירה‪ .‬ומניעת חריגה ממסלול הנסיעה‪.‬‬ ‫‪ .3‬קביעת כיוון הפלת העץ הנכרת‪.‬‬ ‫‪ .4‬צמצום פגיעת צוואר גזע העץ בקרקע תוצאה מהגרירה‪.‬‬ ‫‪ .5‬שמירה על ערכי טבע ואזורים איכותיים‪.‬‬ ‫‪ .6‬הנחית הקבלן לטיפול בעצים שנפגעו )גיזום ענפים שבורים‪ ,‬העתקת עצים(‪.‬‬ ‫‪ .7‬תיעוד ורישום כמויות‪ ,‬ניהול יומן מעקב יומי והנפקת תעודות משלוח )ראה נספח ‪.(4‬‬ ‫קיום קשר רציף עם נקודת החלוקה )דיווח על כמויות עץ זמינות לחלוקה(‪.‬‬ ‫‪ .8‬איתור אתרי התארגנות‪.‬‬ ‫סימון העצים המיועדים לכריתה נעשה על בסיס קריטריונים שגובשו הן מניסיון העבר‪ ,‬הן‬ ‫משיחות והנחיות קק"ל והן ממסמכים שונים שנכתבו בנושא‪ .‬הקריטריונים מפורטים‬ ‫להלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬דילול עצים יבשים ומסוכנים לעוברי דרך‪ ,‬נופשים או מתקנים‪.‬‬ ‫‪ .2‬דילול על פי בריאות‪ .‬מידת נגיעות העץ במצוקוקוס ומידת התייבשותו עקב כך)דרגה‬ ‫‪ 6‬ו‪ – 5 -‬על פי דירוג קק"ל – אשכנזי ‪.(2002‬‬ ‫‪ .3‬מרחק בין העצים – מיועד להגדיל את השטח הפתוח הנוצר עקב הדילול ויכול‬ ‫להגדיל את התנאים להגדלת מגוון המינים‪ .‬המרחק בפועל נקבע על בסיס הנחיות‬ ‫קק"ל‪.‬‬ ‫‪ .4‬שמירת עצים קשישים ומיוחדים והתחשבות ברחבי עלים )הרמת הנוף(‪.‬‬ ‫‪ .5‬טופוגרפיה‪ ,‬מפנים ונוף – קריטריונים המשפיעים הן על מהלך העבודה ובעיקר‬ ‫מתייחסים להשפעתם הפיזית ומתוך כך הנופית והאקולוגית על אופי השטח הנותר‬ ‫לאחר העבודה‪.‬‬ ‫‪ .6‬יצירת פסיפס בשטח במישורים שונים‪ :‬יער אורנים רב גילי‪ ,‬יער וחורש מגוון מבחינת‬ ‫הרכב המינים המעוצים ולבסוף יצירת צפיפויות שונות היוצרות גיוון גדול של בתי‬ ‫גידול‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫איור מס' ‪ :4‬אזור דילול רקית‬ ‫אופן העבודה‬ ‫טרם ביצוע העבודה בשטח‪ ,‬נערך סיור לקביעת אתרי ההתארגנות‪ .‬השטח חולק לאזורי‬ ‫כריתה הותוו פסי גרירה‪ .‬כל המערך המתוכנן הועלה על אורטופוטו ששימש את הפקחים עד‬ ‫לתום העבודות‪ .‬להלן יפורטו ההגדרות כפי שהופיעו במכרז ואופן הפעולה כפי שננקטה‬ ‫בשטח‪.‬‬ ‫"אתר התארגנות" – שטח שהוגדר טרם תחילת העבודה‪ .‬אליו יגררו העצים ובו תתבצע‬ ‫העבודה )כמוגדר לעיל(‪ .‬שטח זה ישמש גם כחניה ואתר לטיפול בכלי העבודה וכלים‬ ‫מכאניים‪) .‬מתוך המכרז‪.(2008 ,‬‬ ‫שטח אתר ההתארגנות היה דונם אחד‪ .‬מיקום האתר נקבע ע"י הפקח מתוך התחשבות‬ ‫בצומח‪ .‬לדוגמא אזור שמתאפיין בצפיפות גדולה של זרעי אורנים או אזור שנפגע בעבר(‪.‬‬ ‫השטח נקבע בסמיכות לצומת דרכים‪ ,‬ומבחינה טופוגרפית בסמיכות לפס גרירה מרכזי‪) .‬איור‬ ‫מס' ‪ ,(4‬האתר חולק לשלושה מתחמי עבודה‪ :‬מתחם איסוף גזם‪ ,‬מתחם פריסת עץ‪ ,‬מתחם‬ ‫אחסנת בולים‪.‬‬ ‫"סימון העצים" ‪ -‬סומנו עצים שמיועדים לכריתה ע"י המפקח‪ ,‬גובה הסימון כ‪ 1.5 -‬מ' מפני‬ ‫הקרקע וסימון נוסף בצוואר השורש‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫"פס גרירה"‪ -‬תוואי ‪ -‬בו מתאפשרת כניסת כלים וגרירה של העצים לאתרי ההתארגנות‪.‬‬ ‫הפגיעה העיקרית בשטח נובעת מפעולת גלגלי הטרקטור‪ ,‬עקב התחפרותו בקרקע וגרירת‬ ‫צוואר הגזע שמתחפר בקרקע‪ ,‬בעיקר באזורים טופוגרפיים משופעים‪ .‬עץ שנופל על שטח‬ ‫פנים רחב אינו פוגע באופן משמעותי בצמחיה ובקרקע‪ .‬כאשר הקרקע לחה‪ ,‬פגיעה תהיה‬ ‫רבה יותר בקרקע‪ ,‬בעיקר בקרקעות חרסיתיות )קותיאל‪ ,1998 ,‬לוי ‪ ,(2003‬יצירת פסיפס‬ ‫צומח מהווה בתי גידול מגוונים יותר המגדילים את מגוון הצומח והחי‪.‬‬ ‫מיקום פסי הגרירה נקבע ע"פ עקרונות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫דרך קיימת‬ ‫‪‬‬ ‫שמירה על קו גובה טופוגרפי למניעת סחף קרקע‬ ‫‪‬‬ ‫צמחייה ברמת ערכיות נמוכה )שטח שמאופיין בצפיפות זריעים‪ ,‬שטח עם צמחית‬ ‫מעזבות(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התחשבות באתרים ארכיאולוגיים‪ ,‬ערכי תרבות וערכי טבע נוספים‪.‬‬ ‫פסי הגרירה עוצבו בשיטת "שלד דג" )ראה איור ‪ (5‬על מנת למנוע ככל האפשר סיבוב רחב‬ ‫של הטרקטור‪ ,‬לצמצם את רוחב פס הגרירה ולהגן על צומח‪ .‬עצים שמיועדים לכריתה‬ ‫וממוקמים בצידי פס הגרירה מוצאים מהשטח אחרונים‪ ,‬במטרה להגן על הצמחייה הסובבת‪.‬‬ ‫איור מס' ‪ :5‬שיטת פסי גרירה בדגם שלד דג‬ ‫‪15‬‬ ‫איור מס' ‪ :6‬פס גרירה‬ ‫כריתת העצים‬ ‫כיוון הפלת העץ נקבע ככל האפשר ע"פ כיוון פס הגרירה‪) .‬ראה איור ‪ .(5‬המצב האידיאלי‬ ‫הוא הפלה של העץ שצוואר הגזע מכוון ישירות לכיוון הגרירה‪ ,‬כך שניתן לחברו אל כננת‬ ‫הטרקטור ללא צורך בסיבוב של העץ ומניעת פגיעה מיותרת בשטח ובצומח‪ .‬גרירת העץ‬ ‫בעזרת הכננת מתבצעת ע"י הרמת הכננת לגובה מקסימלי והצמדת הבול אליה‪) .‬קשירת‬ ‫השרשרת בצוואר הגזע לפיזור משקל העץ על שטח גדול יותר במטרה לצמצם את הפגיעה‬ ‫בקרקע ובצומח ‪ -‬ראה איור ‪(6‬‬ ‫כאשר מופל עץ ארוך על צמחיה איכותית רצוי לבצע חיתוך אמצע על מנת למנוע פגיעה‬ ‫בצמחיה ולאפשר גרירה ללא התחפרות של הטרקטור היוצרת שחיקה של הקרקע‪.‬‬ ‫במידה והעץ נכרת בניגוד לפס הגרירה )כלומר כשהצמרת פונה לכיוון הטרקטור(‪ ,‬רצוי‬ ‫לקשור את הצמרת לכננת ולמשוך אותה עד למקום שבו ניתן לסובב את העץ על פס הגרירה‬ ‫לכיוון הנכון‪ .‬יש לקחת בחשבון שבשיטה זו נשברים ענפים רבים שפוגעים בצומח סביב‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫איור מס ‪ :7‬כננת לגרירת גזעי עץ‬ ‫טיפול בגזם ורסק יער‬ ‫על מנת למנוע הצטברות גזם )ענפים צדדיים שאין להם שימוש מסחרי(‪ ,‬היכול לגרום‬ ‫לשריפות בעתיד‪ ,‬מרוסק הגזם בשטח העבודה ומועבר לצרכנים שונים‪.‬‬ ‫בפרויקט זה נעשה שימוש במרסקת תעשייתית – חקלאית‪ :‬הריסוק העשה על‪-‬ידי סכינים‬ ‫ולמרסקת מסננת לבחירת גודל שבבי העץ המרוסקים‪ .‬למרסקת מנוע עצמאי )כלומר אינה‬ ‫תלויה בכלי עבודה נוסף להפעלתה(‪ ,‬היא נגררת ע"י משאית או שופל‪ ,‬מוזנת ע"י שופל‪,‬‬ ‫כושר עבודה גבוה בקוטר עץ עד ‪ 20‬ס"מ‪.‬‬ ‫איור מס ‪ :8‬מכונת ריסוק )משמאל( ורסק יער‬ ‫במהלך העבודות ולאחריהן התגבשו מספר המלצות שלדעתנו יש ליישמן בפרויקטים הבאים‪:‬‬ ‫‪17‬‬ ‫כללי‬ ‫‪‬‬ ‫מומלץ להתחיל את העבודה לאחר יצירת הזרעים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מומלץ לא לעבוד בשבתות ובחגים עקב ריבוי מטיילים ונופשים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מומלץ לעבוד בשעות מקובלות‪ ,‬אין לעבוד בחשיכה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לעבוד ע"פ נהלי בטיחות וגהות‬ ‫‪‬‬ ‫להימנע מעבודה על קרקע רטובה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שטח התארגנות מרוחק ככל האפשר מחניונים ומסלולי הליכה מסומנים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיקום נקודות ההתארגנות וחסימת פסי הגרירה לכניסת כלי רכב עתידית‪.‬‬ ‫סוגיות בעבודה מול הקבלן‬ ‫‪ .1‬תקלות בכלי עבודה וציוד מיושן ‪ -‬עקב שימוש של הקבלן בכלי עבודה ישנים היו‬ ‫תקלות רבות שהביאו להפסקת עבודה ולחריגה מלוח הזמנים ‪.‬‬ ‫תקלות בטרקטורים ‪-‬‬ ‫עקב מודל מיושן של הטרקטורים וכ"ס קטן אירעו בהם‬ ‫תקלות חוזרות שגרמו להפסקות ועיכובים עבודה‪.‬‬ ‫כבלי גרירה לא מתאימים ‪ -‬תקלות בכבלים לגרירה גרמו לקיצור של הכבל מהאורך‬ ‫)‪ 40‬מ'( שנקבע במכרז‪ .‬תקלות אלו הגבילו את המרחק מפס הגרירה שבו ניתן‬ ‫לדלל עצים‪.‬‬ ‫חובק שאינו מתאים לגודל העץ שנקבע במכרז‪ -‬באחד מהשופלים הותקן חובק‬ ‫בעל רווח גדול‪ ,‬דבר שהגביל את העמסת העצים לאורך של יותר מ ‪ 1‬ס"מ ולכן‬ ‫פרסו העצים לאורך רב יותר מ ‪ 1‬מ' בניגוד לקבוע ע"פ המכרז‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפסקות ברצף העבודה ‪ -‬הקבלן יזם הפוגות ברצף העבודה למען עבודות משנה‬ ‫והתחייבויות קודמות שלו שהובילו לעיכוב בלוח הזמנים המקורי‪.‬‬ ‫‪ .3‬אי סדירות באספקת כמויות עץ שוטפות לפרטיים – בתחילת העבודה התגלה‬ ‫פער בין התחייבות הקבלן לאספקת עץ שוטפת עבור פרטיים לבין הצורך שלו‬ ‫בתזרים מזומנים זאת על מנת שיוכל לקיים את הוצאותיו השוטפות‪.‬‬ ‫‪ .4‬עודפי גזם‪ -‬לעיתים נוצר עודף של גזם רב שהגיע למקום החלוקה זאת עקב‬ ‫התמקדות בחיתוך עצים לבולים‪.‬‬ ‫‪ .5‬פחת בהעמסת האמבטיה – העמסה על ידי השופל ללא סידור ידני הפחיתה את‬ ‫כמות העץ שסופק לפרטיים עקב יצירה של מרווחים רבים באמבטיה‪ .‬כשסיפק עץ‬ ‫לעצמו פרס הקבלן את העץ לחתיכות קטנות )‪ 30-40‬ס"מ( כך שהאמבטיה הייתה‬ ‫קרובה יותר לנפחה האמיתית‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ .6‬חוסר מקצועיות – לעיתים העסיק הקבלן עובדים שאינם מיומנים בניגוד לכתוב‬ ‫במכרז‪ ,‬לדוגמא לנהג הטרקטור המושך את בולי העץ תפקיד חשוב בשמירה על‬ ‫החורש ועל ערכים נוספים‪ .‬העסקת עובד לא מיומן פגעה בערכים אלו‬ ‫‪ .7‬ניהול יומן עבודה ותפוקה – נוצר צורך בהחתמת הקבלן ביומן עבודה על תפוקת עץ‬ ‫מדי יום‪ ,‬זאת על מנת למנוע חילוקי דעות וכפילויות‪.‬‬ ‫‪ .8‬בעיות התנהגות והתנהלות של הקבלן ‪ -‬במהלך העבודות נתקלנו בבעיות‬ ‫התנהגות של הקבלן בהן‪ ,‬אי קבלת מרות‪ ,‬פגיעה בערכי טבע‪ ,‬התפרצויות‪ ,‬איומים‬ ‫ועוד‪ .‬בעיות התנהגות אלו נפתרו לאחר שעבודת הקבלן הופסקה ע"י נתן אלבז פקח‬ ‫הפארק ולאחר שקיבל מכתב אזהרה ושיחת הבהרה עם אלמוג חכמון יועץ משפטי‪.‬‬ ‫‪ .9‬תשלום אגרות‪ -‬האגרות נגבו מהקבלן בהתאם להתקדמות בשטח – רצוי לשלם על‬ ‫האגרות מראש‪.‬‬ ‫המלצות לשיפור אופן העבודה מול קבלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬בשלב המכרז‪ -‬סעיף בהסכם על שימוש בטרקטורים ממודל ‪ 2000‬לדוגמא‪ ,‬וכוח סוס‬ ‫נדרש ‪ 90‬ומעלה‪ .‬חובק או כלי העמסה מתאים לגודל הבולים‪ -‬ע"פ המסוכם במכרז‬ ‫)לא הופיע במכרז הקודם(‪.‬‬ ‫‪ .2‬בקרה יומית – בדיקת כלי העבודה‪ -‬כשירות‪ ,‬ואחזקה שוטפת‪ ,‬אורך הכבל לפי‬ ‫החוזה‪.‬‬ ‫‪ .3‬בחינת מיומנותו המקצועית של הקבלן וצוותו‪ -.‬הפלת עצים וגרירה‪.‬‬ ‫‪ .4‬קביעת לוח זמנים לסיום העבודה ועמידה בו‪.‬‬ ‫‪ .5‬קביעת קנסות מוגדרים על כל עיכוב באספקת העץ שנגרמת באחריות הקבלן‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫סיכום ומסקנות ‪:‬‬ ‫תובנות כלכליות‬ ‫תובנה מרכזית הקשורה להתנהלות והכנות הקבלן היא בניית תרשים או טבלה בה מפורטות‬ ‫כל העבודות ועלותן כולל תחשיבים שלא נלקחו בחשבון כמו הובלת עצים בתוך הפארק בין‬ ‫נקודות העבודה לנקודות החלוקה לתושבים‪ .‬תופעה של חוסר הכנה על‪-‬ידי הקבלן גורמת לו‬ ‫במוקדם או במאוחר להפסיד כסף ואז איכות הביצוע יורדת ולפעמים הפרויקט נתקע‬ ‫בשלבים הסופיים‪ ,‬שברוב המקרים מלכתחילה אינם רווחיים‪ ,‬כמו איסוף הרסק ופינויו עקב‬ ‫כדאיות כלכלית‪.‬‬ ‫יש לבחון את הצעות המחיר אל מול תחשיב כלכלי שתערוך הרט"ג‪ .‬יתכן ובמקרים מסוימים‬ ‫יש לקבל את הצעות המכרז במחירי הביניים בכדי להותיר מספיק גמישות כלכלית לקבלן‬ ‫העץ מאחר ושוק האנרגיה לחימום‪ ,‬שאינו יציב ונתון לשינויים מידיים של היצע וביקוש גם‬ ‫בזמן העבודות עצמן‪.‬‬ ‫במכרז הבא יש לעבוד על‪-‬פי כמות עץ ולא לפי שטח‪ .‬יתכן ובשטח שהוצע למכרז מתכלה‬ ‫כמות העץ הרלוונטי לכריתה‪ .‬בכדי לעמוד בתנאי המכרז‪ ,‬הכולל גם התחייבות לכמות עץ‪,‬‬ ‫ייווצר צורך לחרוג משטח המכרז המקורי‪ .‬עבודה על‪-‬פי כמות עץ מותירה בידינו גמישות‬ ‫בהיבט של שטח העבודה‪.‬‬ ‫בפרויקט חלוקת עץ לתושבים הרט"ג תשתתף בתשלום אגרת העץ המשולמת למשרד‬ ‫החקלאות‪.‬‬ ‫תובנות ממשקיות‬ ‫אופי העבודה בשטח טבעי מחייב הצמדות לצירים הנמתחים לאורך קווי גובה‪ .‬הדבר מונע‬ ‫סחף לאחר סיום העבודות ומחייב עבודה צמודה לקבלן במהלך העבודות ראה סעיף תובנות‬ ‫ארגוניות‪.‬‬ ‫תובנות ארגוניות‬ ‫בפרויקט זה סומנו העצים המיועדים לכריתה‪ ,‬לפני תחילתו‪ .‬הדבר גרם לבלבול אצל הקבלן‬ ‫מאחר ואנחנו דרשנו עבודה על צירים מסודרים ובפועל היה קשה ליישם זאת כאשר העצים‬ ‫כבר סומנו‪ .‬במקום אחר בפרויקט סומנו העצים במהלך העבודה כך שניתן היה להתוות את‬ ‫ציר ההתקדמות באופן מושכל ולפיכך לפגוע פחות בערכי טבע‪ .‬כעיקרון ניתן לשלב את‬ ‫עבודת הפיקוח על פעולות הקבלן ואת עבודות הסימון‪ .‬ניצול זמנו של הפקח נכון יותר‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫במכרזים הבאים יוכיח הקבלן כי כלי העבודה שלו קרי טרקטורים לסוגיהם הם משנת ייצור‬ ‫‪ 2000‬ומעלה‪ .‬על הכלים להיות מתאימים לעבודות המבוקשות מהקבלן‪ .‬הדבר ימזער‬ ‫תופעה של תקלות חוזרות ונשנות לכלי העבודה ועיקובים בעבודה‪.‬‬ ‫תובנות סוציאליות והשלכתן על ניהול של מרחב ביוספרי‬ ‫פרויקט חלוקת העץ לתושבי השמורה הביוספרית כרמל מהווה עבורנו מודל להתנהלות‬ ‫ממשקית מול תושבים מקומיים הנסמכים על משאב טבעי מקומי )עצי יער וחורש( לצורכי‬ ‫הסקה וחימום בתיהם בחורף ושימוש בגזם עץ להסקת תנורים לאפיה מסורתית ובישול‪.‬‬ ‫הדרישה לעץ משתנה במהלך השנים במגמה מקבילה לזו של מחירי הדלק למינהו להסקה‪.‬‬ ‫ככל שמחירי הדלק עולים הדרישה לעץ גדלה‪ .‬תהליכים ממשקיים וצרכי האוכלוסייה עולים‪,‬‬ ‫במקרה זה בקנה אחד‪ ,‬ומאפשרים לנו לספק את צרכי האוכלוסייה‪ .‬תהליך זה מפחית‬ ‫במידת מה את הכריתה הלא חוקית המכוונת לנטילת עץ להסקה )יש גם כריתה לעומתית‬ ‫בגין סיבות שלא יפורטו כאן(‪ .‬זיהוי צרכי האוכלוסייה המקומית אל מול צרכי הממשק בראיה‬ ‫אקולוגית‪ ,‬בטיחותית ומניעתית הביאו למפנה מסיים ביחס האוכלוסייה הדרוזית המקומית‬ ‫לרט"ג‪ .‬נראה כי קו זה של זיהוי צרכים משותפים ולהבא גם שימת דגש על שיתוף מוגבר של‬ ‫התושבים בקבלת ההחלטות יובילו לביסוסו של פן זה בניהול של השמורה הביוספרית‬ ‫בכרמל‪.‬‬ ‫מסקנות‬ ‫המסקנות המרכזיות העולות מפרויקט זה מתחלקות לפרטים טכניים שיקלו את העבודה מול‬ ‫הפקחים ואנשי רט"ג בשטח‪ .‬ולמסקנות הנוגעות לפן הרעיוני של פרויקט זה‪.‬‬ ‫בפן הטכני אנו חושבים כי על המכרז להיות יותר מפורט כפי שהוצג לעיל על מנת לכסות‬ ‫לקונות שהתעוררו במהלך העבודה ויצרו נקודות חיכוך מול הקבלן ומול התושבים‪ .‬כדוגמא‬ ‫נפרט את תחשיב הובלת העץ בין אתר הכריתה לאתר החלוקה שהופרדו מטעמי נגישות‬ ‫ונוחות החלוקה לתושבים‪ .‬הדבר הביא למעמסה תקציבית לא מבוטלת על הקבלן‪.‬‬ ‫תשלום אגרת משרד החקלאות תחולק בין הרט"ג לקבלן על פי קריטריון שיקבע במטרה‬ ‫להקל על הקבלן‪.‬‬ ‫תור הממתינים לעץ היה גדול מלכתחילה לכמויות העץ שיכולנו לספק בפרויקט זה‪ .‬הדבר‬ ‫גרם להתמרמרות מסוימת אצל אלו שאיחרו את מועד ההרשמה‪ ,‬או שהגיעו להירשם אך‬ ‫מוקמו נמוך ברשימה‪ .‬יש להיערך למצב זה בשני פנים‪ .‬הגדלת המכרז לאור רשימת‬ ‫המבקשים‪ .‬או צמצום הרשימה מלכתחילה על מנת לתאם ציפיות בין האוכלוסייה לרט"ג‪.‬‬ ‫הפרויקט הפחית את הלחץ בשנה הנוכחית‪ .‬כלומר במכרז בשנה הקרובה לא יתקבלו בקשות‬ ‫חדשות אלא נמשיך ברשימה הקיימת‪ .‬הדבר יוצר ביטחון בקרב התושבים בדבר יכולתם‬ ‫‪21‬‬ ‫לקבל עץ‪ .‬יש הפחתה של חוסר הודאות ועליה באמינות הרט"ג בקרב התושבים‪ .‬מומלץ‬ ‫להמשיך בפרויקט לאור ההצלחה הקהילתית והממשקית‪.‬‬ ‫ספרות‬ ‫‪ ‬אשכנזי ש‪ ,2004 .‬ממשק הצומח המעוצה של הכרמל בדגש על ממשק יערות אורן ירושלים‪,‬‬ ‫בהוצאת הקרן הקיימת לישראל ורשות הטבע והגנים ובמימון "קרן הכרמל"‬ ‫‪ ‬אלבז ולוי‪ 2007 ,‬עקרונות הדילול בכרמל‪ ,‬רט"ג פנימי‪.‬‬ ‫‪ ‬דקל א‪ ,2008 .‬מכרז לכריתות לחלוקת עץ לפרטיים‪ ,‬רט"ג פנימי‪.‬‬ ‫‪ ‬לוי ש‪ ,2003 ,.‬השפעת דריכת מטיילים על הקרקע והצמחייה בחניוני אורנים בכרמל‪ ,‬עבודת‬ ‫גמר לקבלת התואר "מוסמך אוניברסיטה" החוג לניהול משאבי טבע וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫‪ ‬סיני י וגדליהו נ‪ 2002 .‬ממשק חניונים בפארק הכרמל בדגש על טיפול בצומח מעוצה‪ ,‬רט"ג‬ ‫פנימי‪.‬‬ ‫‪ ‬קותיאל‪,‬פ‪ ,.‬גלילי א‪ ,.‬אפשטיין ש‪ ,1998 ,.‬ההשפעה של פעילות מבקרים על כיסוי הצומח‬ ‫בשבילים‪ ,‬אקולוגיה וסביבה‪.227-232 :4 ,‬‬ ‫‪ ‬רותם ד‪ .‬ואלבז נ‪ ,2007 .‬תכנית עבודה חמש שנתית לכרמל‪ ,‬רט"ג פנימי‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח מס' ‪ :1‬מודעה מעיתון מקומי‪ -‬חלוקת עץ לתושבים‬ ‫פרויקט חלוקת עץ לתושבים‬ ‫תושב יקר‪ ,‬במהלך חודש פברואר ‪ 2009‬יחל פרוייקט חלוקת עץ של ‪ 5‬קוב למשפחה‪ ,‬במסגרת‬ ‫הפרוייקט יחולק עץ לכ ‪ 200-‬תושבים‪.‬‬ ‫החלוקה תתבצע על פי סדר ההרשמה וקבלת הטפסים מן התושבים‪.‬‬ ‫תושבים אשר להם עבירות קודמות שטרם הוסדרו הוסרו מן הרשימה!‪.‬‬ ‫לגבי מועד החלוקה המדויק לכל תושב תגיע הודעה טלפונית‪.‬‬ ‫עם קבלת ההודעה יש להיערך עם רכב להובלת העץ ולהגיע עימו למשרדי פארק הכרמל‪.‬‬ ‫בנוסף ישנה חובת תשלום אגרה בסך ‪ ₪ 500‬ביום הובלת העץ‪.‬‬ ‫תושב שיאחר לזמן שנקבע עימו יאלץ לעבור לסוף הרשימה!‪.‬‬ ‫משרדי פארק הכרמל –‬ ‫טל‪04-8228983:‬‬ ‫פקס‪04-8322287 :‬‬ ‫שעות קבלת קהל‪:‬‬ ‫ימים‪ :‬א' – ו'‪16:00 – 08:00 ,‬‬ ‫‪23‬‬ ‫נספח מס ‪ :2‬רישיון להובלת עץ‬ ‫מספר רישיון ‪0574 / 1075 :‬‬ ‫רישיון להובלת עץ‬ ‫טופס ו' ‪ -‬זמני‬ ‫הובלת עץ לצורכי הסקה לתושבים מקומיים ‪.2009‬‬ ‫שם המעביר‪______________________ :‬‬ ‫אמצעי ההובלה‪____________________ :‬‬ ‫שם קונה התוצרת‪__________________ :‬‬ ‫תאריך ההעברה‪___________________ :‬‬ ‫שעת יציאה‪____________ :‬‬ ‫שעת סיום‪____________ :‬‬ ‫יש להציג רישיון זה‪ ,‬על פי דרישה‪ ,‬לכל פקח‪ ,‬שוטר או פקיד יערות‪.‬‬ ‫תאריך‪___________ :‬‬ ‫חתימת המקבל‪_____________ :‬‬ ‫מורשה חתימה טופס ו'‪______________ :‬‬ ‫רישיון להובלת ‪ 5‬קוב עץ אורן ירושלים‪.‬‬ ‫משרדי פארק הכרמל –‬ ‫טל‪04-8228983:‬‬ ‫פקס‪04-8322287 :‬‬ ‫שעות קבלת קהל‪:‬‬ ‫ימים‪ :‬א' – ו'‪16:00 – 08:00 ,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫נספח מס' ‪ :3‬הזמנה להציע הצעות לטיפול יערני בגן לאומי הר כרמל‬ ‫הזמנה להציע הצעות לטיפול יערני בגן לאומי הר כרמל‬ ‫‪.1‬‬ ‫כללי‬ ‫‪1.1‬‬ ‫הח"מ‪ ,‬רשות הטבע והגנים הלאומיים )להלן‪"-‬הרשות או המזמינה"(‪ ,‬מזמינה בזאת‬ ‫הצעות לטיפול יערני בגן לאומי הר כרמל‪ ,‬בהתאם ובכפוף למסמכי המכרז‪.‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫הטיפול היערני כולל ביצוע העבודות הבאות‪ :‬כריתת עצי אורן מסומנים‪ ,‬גיזום‪ ,‬פריסת‬ ‫העץ הכרות‪ ,‬סניטציה‪ ,‬סילוק זרעים‪ ,‬העמסת העץ הפרוס‪ ,‬הכנת בולי עץ לכפריים‪,‬‬ ‫הובלתם למשרדי הגן ‪,‬פינוי עצים מן היער‪ ,‬טיפול בגזם ובפסולת – ריסוק ופינוי רסק‬ ‫והכל בהתאם לתנאי המכרז ולפי הוראות המזמינה‪ ,‬כפי שינתנו למציע )להלן‪:‬‬ ‫"העבודות או הטיפול היערני"(‪.‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫תמורת הטיפול היערני יהא המציע רשאי ליטול את תוצרת היער )כולה או חלקה ע"פ‬ ‫הרשום במסמכי המכרז(‪ ,‬בהתאם להוראות המזמינה‪ .‬בהצעתו יקח המציע בחשבון‬ ‫את התמורה שעליו לשלם למזמינה או לקבל מהמזמינה בתמורה לביצוע העבודות‬ ‫ונטילת תוצרת היער‪ ,‬בהתאם להוראות המזמינה‪.‬‬ ‫מפרט טכני לעבודות טיפול יערני‬ ‫המציע מתחייב לבצע את העבודה‪ ,‬כאמור במסמכי המכרז ובהסכם‪ ,‬בכפוף להנחיות המקצועיות‬ ‫המפורטות להלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬סניטציה ) פינוי עצים יבשים‪ ,‬שרופים‪ ,‬שבורים וחולים‪ ,‬עומדים או שוכבים על הקרקע(‬ ‫וסילוק זרעים‪.‬‬ ‫מהות העבודה‪:‬‬ ‫כריתה והוצאה משטח היער של עצים יבשים וחולים )אורן ירושלים טבעי‬ ‫נגוע בדרגות קשות בכנימת מוצקוקוס – ‪ 50%‬מהנוף העץ(‪.‬‬ ‫אופן העבודה‪:‬‬ ‫‪ .1‬יש לכרות את כל העצים היבשים והחולים שיסומנו על ידי פקח האחראי‬ ‫מראש‪ ,‬או שהמדריך המפקח על העבודה יצביע עליהם במהלך‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכריתה תתבצע בעזרת משורים מכניים או משורים ידניים‪.‬‬ ‫‪ .3‬גובה הגדם של העצים הנכרתים יהיה שווה לשליש מקוטר הגזע ולא‬ ‫יעלה על גובה של ‪ 20‬ס"מ מעל פני האדמה‪.‬‬ ‫‪ .4‬ככלל‪ ,‬כל העצים הנכרתים יוצאו אל מחוץ ליער ויסולקו או ירוסקו במקביל‬ ‫ובצמוד לעבודת הסניטציה‪ .‬גם הגזם יוצא אל מחוץ ליער‪ ,‬יסולק או‬ ‫ירוסק‪ .‬בהתאם להחלטת פקח האחראי וע"פ דעתו בלבד‪ .‬גרירת העצים‬ ‫מתוך השטח תעשה לאורך קווי גרירה מוסכמים ועל פי הנחיות המדריך‬ ‫המפקח בשטח‪ ,‬תוך פגיעה מועטה ככל שאפשר בעצים הנותרים‬ ‫ציוד בטיחות‪:‬‬ ‫לפי מפרט הטכני נספח א' ‪ -‬בטיחות לעבודות ייעור‪.‬‬ ‫‪ .2‬כריתת עצים מסומנים‪.‬‬ ‫מהות העבודה‪ :‬כריתה והוצאה משטח היער של עצים מסומנים‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫אופן העבודה‪ .1 :‬יש לכרות את כל העצים שיסומנו על ידי היערן האחראי מראש‪ ,‬או‬ ‫שהמדריך המפקח על העבודה יצביע עליהם במהלך העבודה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכריתה תתבצע בעזרת משורים מכניים או משורים ידניים‪.‬‬ ‫‪ .3‬גובה הגדם של העצים הנכרתים יהיה שווה לשליש מקוטר הגזע ולא‬ ‫יעלה על גובה של ‪ 20‬ס"מ מעל פני האדמה‪.‬‬ ‫‪ .4‬ככלל‪ ,‬כל העצים הנכרתים יוצאו אל מחוץ ליער‪ .‬גם הגזם יוצא אל מחוץ‬ ‫ליער‪ ,‬יסולק או ירוסק‪ .‬בהתאם להחלטת פקח האחראי וע"פ דעתו בלבד‪.‬‬ ‫גרירת העצים מתוך השטח תעשה לאורך קווי גרירה מוסכמים ועל פי‬ ‫הנחיות המדריך המפקח בשטח‪ ,‬תוך פגיעה מועטה ככל שאפשר בעצים‬ ‫הנותרים‬ ‫ציוד בטיחות‪:‬‬ ‫לפי מפרט הטכני נספח א' ‪ -‬בטיחות לעבודות ייעור‪.‬‬ ‫‪.3‬הכנת בולי עץ לכפריים‬ ‫הקבלן מתחייב לספק ‪ 20‬מ"ק )רוחב המשטח‪ X‬אורך המשטח ‪ X‬גובה המשטח ‪(0.7 X‬‬ ‫ליום העבודה עץ כרות לכפריים‪.‬‬ ‫מקום חלוקת העץ לכפריים יקבע ע"י הרשות‪.‬‬ ‫כריתת עצים ‪ -‬לפי מפרט סניטציה‬ ‫חלוקה למקטעים באורך ‪ 1‬מטר‬ ‫טיפול בגזם – לפי מפרט טיפול בגזם‪.‬‬ ‫‪ .4‬טיפול בגזם‬ ‫מהות העבודה‪ :‬טיפול בגזם הינו סילוק ענפים משטח היער של עצי יער שנגזמו בפעולות‬ ‫דילול או כריתה‪.‬‬ ‫אופן העבודה‪ :‬הטיפול בגזם יהיה על ידי אחת או יותר מהפעולות להלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬פינוי אל מקומות ריכוז מחוץ לחלקה ו‪/‬או בתוך החלקה )לצורך ריסוק( ו‪/‬או‬ ‫‪ .2‬ריסוק בתוך החלקה או מחוצה לה ו‪/‬או;‬ ‫‪ .3‬פינוי רסק למקומות מורשים על פי דין אחת לשבועיים‪.‬‬ ‫‪----------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫הערה כללית‪ :‬בשטח העבודה יתקיים פיקוח על ידי הרשות או נציג‬ ‫מטעמה‪ .‬על מבצע העבודה להישמע להוראות המפקח והנחיותיו‪.‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ד'‬ ‫הצעה לביצוע טיפול יערני בגן לאומי הר כרמל‬ ‫פעולה‬ ‫סניטציה‪,‬‬ ‫הכנת‬ ‫בולי‬ ‫יחידת‬ ‫כמות‬ ‫הצעת הקבלן‬ ‫מידה‬ ‫כללית‬ ‫כמות עץ שתינתן להרשות לצורך חלוקה‬ ‫לביצוע‬ ‫לכפריים‪ ,‬מ"ק )מתוך הכמויות הכללית(‬ ‫‪2500‬‬ ‫עץ מ"ק‬ ‫לכפריים‪ ,‬טיפול בגזם‬ ‫תקופת המכרז ‪1.3.2009 -26.11.08‬‬ ‫‪27‬‬ ‫נספח מס' ‪ : 4‬דוגמא לטבלת מעקב כריתות חירבת רקית‬ ‫דו"ח מעקב כריתות חירבת רקית‬ ‫חלוקת עץ לפרטיים‬ ‫מס"ד‬ ‫תאריך‬ ‫שם הפקח‬ ‫מקרא‬ ‫תאריך__ינואר פברואר ‪____________2009‬‬ ‫לקבלן‬ ‫סוג העץ____אורן ירושלים‬ ‫לחלוקה‬ ‫שם הקבלן‪ :‬עטאללה ניקולה‬ ‫כמות טון‪ /‬קוב‬ ‫מס‪ .‬ת‪ .‬משלוח‬ ‫הערות‬ ‫יעד ההובלה‬ ‫טלפון ‪057 - 75368644‬‬ ‫מקבל המשלוח‬ ‫‪1‬‬ ‫‪26.01.09‬‬ ‫עופר‬ ‫‪2817‬‬ ‫‪32‬‬ ‫משרד‬ ‫עופר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪27.01.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2818‬‬ ‫‪32‬‬ ‫משרד‬ ‫עופר‬ ‫‪3‬‬ ‫‪27.01.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2819‬‬ ‫‪32‬‬ ‫משרד‬ ‫עופר‬ ‫‪4‬‬ ‫‪29.01.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2820‬‬ ‫‪32‬‬ ‫משרד‬ ‫עופר‬ ‫‪5‬‬ ‫‪29.01.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2821‬‬ ‫‪32‬‬ ‫משרד‬ ‫עופר‬ ‫‪6‬‬ ‫‪29.01.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2822‬‬ ‫‪32‬‬ ‫משרד‬ ‫עופר‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4.02.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2823‬‬ ‫‪32‬‬ ‫משרד‬ ‫שי‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4.02.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2824‬‬ ‫‪32‬‬ ‫משרד‬ ‫שי‬ ‫‪9‬‬ ‫‪5.02.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2825‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בית ג'אן‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9.02.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2827‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בית ג'אן‬ ‫רמאללה‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11.03.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2831‬‬ ‫‪5‬‬ ‫למשרד‬ ‫עופר‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11.03.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2831‬‬ ‫‪5‬‬ ‫למשרד‬ ‫עופר‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12.03.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2832‬‬ ‫‪6‬‬ ‫למשרד‬ ‫עופר‬ ‫‪14‬‬ ‫‪12.03.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2832‬‬ ‫‪6‬‬ ‫למשרד‬ ‫עופר‬ ‫‪15‬‬ ‫‪12.03.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2832‬‬ ‫‪6‬‬ ‫למשרד‬ ‫עופר‬ ‫‪16‬‬ ‫‪12.03.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2832‬‬ ‫‪6‬‬ ‫למשרד‬ ‫עופר‬ ‫‪17‬‬ ‫‪13.03.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2835‬‬ ‫‪34‬‬ ‫לרמאללה‬ ‫רמאללה‬ ‫‪18‬‬ ‫‪15.03.09‬‬ ‫אליענה‬ ‫‪2836‬‬ ‫‪6‬‬ ‫למשרד‬ ‫עופר‬ ‫הובלה לבית ג'אן‬ ‫בית ג'אן‬ ‫נספח מס' ‪ : 5‬דוגמא לטבלת מיון בקשות פרטיים לחלוקת עץ‬ ‫דו"ח מיון בקשות פרטיים לחלוקת עץ‬ ‫מס"ד‬ ‫ת‪.‬ז‬ ‫שם‬ ‫משפחה‬ ‫טלפון‬ ‫שם האב‬ ‫מקום מגורים‬ ‫מצב משפחתי‬ ‫‪29‬‬ ‫ר‪.‬פ‬ ‫ט‪ .‬תקין‬ ‫תשלום‬ ‫תאריך‬ ‫שעה‬