‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרון‪-‬כרמל(‬ ‫דבר העורכת‬ ‫ברצוני להודות לאנשים הבאים ‪ ,‬על עבודתם המסורה והמקצועית‪ ,‬שאפשרה הכנת דו"ח זה‪:‬‬ ‫בועז חממי‪ -‬אחזקת מערך של ‪ 18‬תחנות הניטור האוויר‬ ‫משה גמליאל‪ -‬אחזקת מערכות המחשוב והבקרה והסיוע בביצוע בקרת נתונים‬ ‫מערך ניטור אוויר‬ ‫אריה גיגי יוגב ‪ -‬אחזקת הציוד המטאורולוגי והתקשורת‬ ‫ניר בן הרוש‪ -‬סיוע בתחזוקת תחנות ניטור האוויר‬ ‫בנוסף‪ ,‬ברצוני להודות לד"ר אריאל מצגר מהיחידה למניעת מפגעים ורישוי סביבתי בחברת החשמל עבור‬ ‫נתוני ייצור וצריכה בתחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫לינס אוזן‬ ‫מנהלת אגף אוויר‬ ‫דו"ח שנת ‪2010‬‬ ‫אגף אוויר‬ ‫ספטמבר ‪2011‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תקציר ממצאי נתוני ניטור אוויר לשנת ‪2010‬‬ ‫•‬ ‫בשנת ‪ ,2010‬הוצבה תחנת נטטר בית אליעזר במקומה החדש בתןף שכונת בית אליעזר בחדרה‪.‬‬ ‫•‬ ‫בשנת‪ 2010‬נמדדו בסה"כ ‪ 514‬ארועי זיהום אוויר‪ ,‬כאשר ‪ 41%‬מארועי זיהום האוויר מקורם‬ ‫מתחנת הכוח אורות רבין ו‪ 59%-‬מקורם מזיהום מקומי‪.‬‬ ‫•‬ ‫ארועי זיהום האוויר של גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן שמקורם מתחנת הכוח אורות רבין‬ ‫נמדדו בעיקר בעונת הקיץ בשעות היום בתחנות הניטור המוצבות מזרחית עד דרום מזרחית לתחנת‬ ‫הכוח‪.‬‬ ‫•‬ ‫בשנת ‪ 2010‬לא נמדדו עליות מסף התקנים הסביבתיים לגופרית דו חמצנית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נמדדו‬ ‫מספר עליות מסף התקן הסטטיסטי המקומי לתחמוצות חנקן עקב זיהום מקומי של תחבורה‪.‬‬ ‫נמדדו שתי עליות מסף התקן הסטטיסטי לתחמוצות חנקן עקב פעילות תחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬ ‫•‬ ‫על פי ממצאי בדיקות בארובה וערכי מדידה סביבתיים‪ ,‬ניתן לומר כי תחמוצות החנקן הם המזהם‬ ‫הדומיננטי מארובות תחנת הכוח אורות רבין‪ .‬מזהם זה הינו הגורם הישיר לתופעת הפס החום‪,‬‬ ‫זיהום אורכי בצבע חום צהצהב המופיע בשמי האזור כתלות בריכוז זיהום האוויר הנפלט אך בעיקר‬ ‫כתלות בתנאים המטאורולוגיים‬ ‫•‬ ‫במשך ‪ 296‬שעות במהלך שנת ‪ 2009‬נמדדו ארועי זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין‬ ‫•‬ ‫בשנת ‪ 2010‬נרשמו מספר חריגות של חלקיקים עקב סופות אבק טבעיות‪.‬‬ ‫•‬ ‫בשנת ‪ 2010‬נמדד חריגה אחת מסף התקן לאוזון בתחנת הניטור כרם מהר"ל‪.‬‬ ‫•‬ ‫בשנת ‪ 2010‬ערכי פליטת זיהום אוויר מארובות תחנת הכוח חגית ירדו עקב המעבר לשימוש בגז‬ ‫כדלק ראשי‪.‬‬ ‫•‬ ‫בשנת ‪ 2010‬התגלה מקור תופעה לילית של מטרד ריח וזיהום אוויר קשה של שריפות באזור פרדס‬ ‫חנה ‪ ,‬חדרה ויישובי מוא"ז מנשה‪ ,‬כאשר מקורו ממפחמות הפועלות מזרחית למואז מנשה‬ ‫‪1‬‬ ‫תוכן‬ ‫‪ 3‬תחנות ניטור האוויר‬ ‫‪ 8‬תקני איכות אוויר‬ ‫‪ 9‬נתוני איכות האוויר לשנת ‪2010‬‬ ‫‪ 10‬גופרית דו חמצנית‬ ‫‪11‬‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪ 12‬ארועי זיהום אוויר לשנת ‪2010‬‬ ‫‪ 17‬אוזון‬ ‫‪ 18‬חלקיקים‬ ‫‪ 20‬מדידות איכות אוויר בישוב קציר‬ ‫‪ 26‬שריפת יערות הכרמל‬ ‫‪ 20‬מטרד זיהום האוויר מהמפחמות‬ ‫‪ 32‬תחנת הכוח אורות רבין‬ ‫‪ 39‬מטרד אבק הפחם בשכונת חפציבה בחדרה‬ ‫‪ 42‬מעקב תצפיות הפס החום מארובות תחנת הכוח אורות רבין‬ ‫‪ 49‬תחנת הכוח חגית‬ ‫‪ 53‬תחנת הכוח קיסריה‬ ‫‪2‬‬ ‫תחנות ניטור אוויר‬ ‫מתוקף צו האיגוד )להלן( ‪,‬בשנת ‪ 1979‬החל הקמת מערך ניטור האוויר הראשון מסוגו בישראל‪ ,‬מערך ניטור‬ ‫האוויר של איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה בחדרה‪ ,‬המכונה כיום איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרון‪ -‬כרמל(‪ .‬בראשית דרכו‪ ,‬מערך הניטור מנה ‪ 12‬תחנות ניטור אוויר‪ .‬כיום מערך הניטור מונה ‪ 18‬תחנות‬ ‫ניטור אוויר הפרוסות על שטח של ‪ 18‬רשויות‪ .‬המערך כולל ‪ 16‬תחנות ניטור נייחות ושתי תחנות ניטור‬ ‫ניידות‪ .‬בכל תחנות הניטור מודדים גופרית דו‪-‬חמצנית‪ ,‬תחמוצות חנקן‪ ,‬ופרמטרים מטאורולוגיים‪ .‬אוזון‬ ‫נמדד בתחנות המעפיל וכרם מהר"ל‪ .‬חלקיקים נמדדים בתחנות הניטור פרדס חנה‪ ,‬ברקאי ובניידת ניטור‬ ‫האוויר‪ .‬נתוני תחנות ניטור האוויר מתקבלים בזמן אמת‪ ,‬במחשב המרכזי בחדר הבקרה של איגוד‪ .‬נתוני זמן‬ ‫אמת גולמיים וכן נתוני ארכיון ניתנים באתר האיגוד שכתובתו‪www.igudhadera.co.il :‬‬ ‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫תחנת הניטור בית אליעזר החדשה‬ ‫צו איגוד ערים לאיכות הסביבה )תחנת הכוח חדרה(‪1979 ,‬‬ ‫"תפקידי האיגוד וסמכויותיו‪ ,‬הם לפעול ככל הדרוש לשמירה על איכות הסביבה ולמניעת מפגעים סביבתיים‬ ‫בתחום האיגוד‪ ,‬כתוצאה מהקמתה והפעלתה של תחנת הכוח‪ .‬בין שאר תפקידי האיגוד‪ ,‬לנקוט באמצעים‬ ‫למניעת זיהום האוויר‪ ,‬המים‪ ,‬הים‪ ,‬החוף והקרקע ולפעול למניעת רעש ומפגעים לאדם‪ ,‬לחי‪ ,‬לצומח‪ ,‬לערכי‬ ‫הטבע‪ ,‬לנוף‪ ,‬למשאבים טבעיים‪ ,‬לרכוש ולכלכלה‪ .‬לצורך כך‪ ,‬על האיגוד לפקח על פליטת מזהמים מאתר‬ ‫תחנת הכוח ע"י הפעלת אמצעי מעקב ומדידה‪ ,‬לרבות הקמת תחנות ניטור אוויר‪ .‬על האיגוד לפקח על‬ ‫הפיתוח‪ ,‬הבניה‪ ,‬התפעול‪ ,‬האחזקה ותהליכי הייצור של תחנת הכוח‪ ,‬ובכלל זה פיקוח על תהליכי האחסון‪,‬‬ ‫ההובלה‪ ,‬הפריקה והטעינה של חומרי דלק ואפר פחם‪ ,‬אל תחנת הכוח וממנה‪ .‬מתוך כך‪ ,‬בסמכות האיגוד‪,‬‬ ‫לתת הוראות והנחיות למפעילי תחנת הכוח בדבר נקיטת אמצעים לשם מניעה‪ ,‬הפסקה או צמצום של פליטת‬ ‫מזהמים מאתר תחנת הכוח‪".‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תחנות ניטור אוויר‬ ‫מפת תחנות ניטור האוויר בתחום האיגוד‬ ‫‪4‬‬ ‫פעילות תחנות ניטור האוויר לשנת ‪2010‬‬ ‫מס' תחנה‬ ‫שם תחנה‬ ‫שנת הפעלת התחנה‬ ‫שנת ‪2010‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בית אליעזר‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ברקאי‬ ‫נתניה‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫פעילה במיקום החדש החל‬ ‫מ‪25.04.2010-‬‬ ‫פעילה במיקום החדש החל‬ ‫מ‪13.07.2010-‬‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫אליקים‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫פרדס חנה‬ ‫אליכין‬ ‫מנשה‬ ‫גבעת עדה‬ ‫גן שמואל‬ ‫המעפיל‬ ‫מגל‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫ד‪ .‬אל‪-‬כרמל‬ ‫עמיקם‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ניידת אום אל פאחם‬ ‫ניידת האיגוד‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ניידת האיגוד‬ ‫‪2010‬‬ ‫פעילה בכפר קרע‬ ‫קיבוץ עין השופט‬ ‫‪01.01.10-26.06.10‬‬ ‫‪18.10.10-31.12.10‬‬ ‫יישוב קציר‬ ‫‪27.06.10-17.10.10‬‬ ‫מכ"מ אקוסטי אלקטרומגנטי ‪LAP- 3000‬‬ ‫סמוך לתחנת הניטור מנשה‪ ,‬פועל מכ"מ אקוסטי אלקטרומגנטי יחידי מסוגו בארץ‪ .‬המכ"מ‪ ,‬בבעלות חברת‬ ‫החשמל לישראל‪ ,‬הוא טכנולוגיית חישה מרחוק לנתונים מטאורולוגיים הכוללים כיוון רוח‪ ,‬מהירות רוח‬ ‫וטמפרטורה וירטואלית‪ .‬הנתונים מחושבים עבור טווח הגבהים ‪ 100-1000‬מטר מעל פני הקרקע‪ .‬נתוני‬ ‫המכ"מ נמסרים כל חצי שעה ומאפשרים ניתוח מצב היציבות האטמוספרי‪ ,‬גובה שכבת הערוב‪ ,‬וכיוון‬ ‫ומהירות הרוח ברום‪ .‬נתונים אלו מאפשרים הערכה טובה יותר של מידת פיזור זיהום האוויר באזור‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מיקום תחנות הניטור האוויר לשנת ‪2010‬‬ ‫מס'‬ ‫תחנה‬ ‫שם התחנה‬ ‫מיקום התחנה‬ ‫נ"צ מזרח‪/‬צפון‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪*2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪*18‬‬ ‫בית אליעזר‬ ‫חדרה‬ ‫חדרה‬ ‫ברקאי‬ ‫נתניה‬ ‫אליקים‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫פרדס חנה‬ ‫אליכין‬ ‫מנשה‬ ‫גבעת עדה‬ ‫גן שמואל‬ ‫המעפיל‬ ‫מגל‬ ‫כ‪.‬מהר"ל‬ ‫ד‪.‬אל‪-‬כרמל‬ ‫עמיקם‬ ‫כפר קרע‬ ‫עין השופט‬ ‫קציר‬ ‫קרקע שטח פתוח‬ ‫גג העיריה‬ ‫מבנה איגוד‬ ‫קרקע שטח פתוח‬ ‫גג ביה"ס‬ ‫גג מזכירות המושב‬ ‫בתוך מוזיאון‬ ‫גג מקלט ציבורי‬ ‫על גבעה במושב‬ ‫קרקע שטח פתוח‬ ‫גג בנין המועצה‬ ‫אזור בריכות דגים‬ ‫אזור בריכות דגים‬ ‫גג חדר האוכל‬ ‫על גבעה במושב‬ ‫חצר תחנת שאיבה‬ ‫גג בריכת המים‬ ‫גן המדע‪ -‬כפר קרע‬ ‫שטח חקלאי‬ ‫שטח פתוח‬ ‫‪704.5/194.5‬‬ ‫‪704.8/192.3‬‬ ‫‪706/192‬‬ ‫‪709.0/202.4‬‬ ‫‪694.8/187.2‬‬ ‫‪726.5/206.5‬‬ ‫‪719.9/195.9‬‬ ‫‪708.1/196.8‬‬ ‫‪701.7/192.6‬‬ ‫‪708.6/193.0‬‬ ‫‪713.8/200.6‬‬ ‫‪705.3/196.6‬‬ ‫‪697.7/198.1‬‬ ‫‪699.2/203.4‬‬ ‫‪728.4/199.1‬‬ ‫‪731.9/206.9‬‬ ‫‪719.1/202.2‬‬ ‫‪713.2/204.5‬‬ ‫‪723.3/209.3‬‬ ‫‪709.3/210.3‬‬ ‫גובה מעל מרחק ‪ /‬וכיוון‬ ‫פני הים לתחנת הכוח‬ ‫אורות רבין‬ ‫)מטר(‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 6.4/309°‬ק"מ‬ ‫‪39‬‬ ‫‪ 4.6/322°‬ק"מ‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 4/318°‬ק"מ‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ 12.8/267°‬ק"מ‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ 13.8/10°‬ק"מ‬ ‫‪235‬‬ ‫‪ 24.8/223°‬ק"מ‬ ‫‪172‬‬ ‫‪ 13.4/209°‬ק"מ‬ ‫‪65‬‬ ‫‪ 7.3/273°‬ק"מ‬ ‫‪49‬‬ ‫‪ 7.5/336°‬ק"מ‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ 3.4/270°‬ק"מ‬ ‫‪87‬‬ ‫‪ 12.4/242°‬ק"מ‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 7.8/294°‬ק"מ‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ 13.6/317°‬ק"מ‬ ‫‪90‬‬ ‫‪ 16.6/303°‬ק"מ‬ ‫‪125‬‬ ‫‪ 21.8/206°‬ק"מ‬ ‫‪445‬‬ ‫‪ 29.2/216°‬ק"מ‬ ‫‪125‬‬ ‫‪ 16.8/230°‬ק"מ‬ ‫‪120‬‬ ‫‪ 15.7/209°‬ק"מ‬ ‫‪265‬‬ ‫‪ 21.6/232°‬ק"מ‬ ‫‪240‬‬ ‫‪ 20.3/266°‬ק"מ‬ ‫* מיקום העברת התחנה במהלך שנת ‪2010‬‬ ‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫תחנת ניטור פרדס חנה‬ ‫‪6‬‬ ‫מרחק וכיוון‬ ‫לתחנת הכוח‬ ‫חגית‬ ‫‪ 2.5/220°‬ק"מ‬ ‫‪ 5.9/121°‬ק"מ‬ ‫‪ 7.5/202°‬ק"מ‬ ‫‪ 4.2/54°‬ק"מ‬ ‫תקני איכות האוויר לשנת ‪2010‬‬ ‫תקן איכות אוויר נקבע לפי סוג הזיהום‪ ,‬ריכוז המזהם וזמן החשיפה לזיהום‪.‬‬ ‫תקן ארצי‪ -‬תקן התקף בכל הארץ‪.‬‬ ‫תקן מקומי‪ -‬לאכיפת זיהום שמקורו מתחנות כוח פחמיות ‪ .‬התקן תקף בתחום שיפוט איגודי הערים‪.‬‬ ‫תקנות למניעת מפגעים )איכות אויר(‪ ,‬התשנ"ב –‪1992‬‬ ‫מזהם‬ ‫אוזון‬ ‫סימול‬ ‫‪O3‬‬ ‫ריכוז‬ ‫‪ 117‬חל"ב‬ ‫פרק זמן‬ ‫מדידה‬ ‫חצי שעה‬ ‫סוג תקן‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫מס' פעמים‬ ‫בשנה שניתן‬ ‫לעבור את‬ ‫התקן באתר‬ ‫‪0‬‬ ‫אוזון‬ ‫‪O3‬‬ ‫‪ 82‬חל"ב‬ ‫‪ 8‬שעות‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 382‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 300‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫מוחלט מקומי‬ ‫‪0‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 191‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫סטטיסטי ארצי‬ ‫‪44‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 150‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫סטטיסטי מקומי‬ ‫‪175‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 107‬חל"ב‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 23‬חל"ב‬ ‫‪ 1‬שנה‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫פחמן חד חמצני‬ ‫‪CO‬‬ ‫‪ 52,493‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫פחמן חד חמצני‬ ‫‪CO‬‬ ‫‪ 9,624‬חל"ב‬ ‫‪ 8‬שעות‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪ 500‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪ 250‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫סטטיסטי מקומי‬ ‫‪175‬‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪ 298‬חל"ב‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫חלקיקים נשימים‬ ‫עדינים‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫‪ 65‬מק"ג‪/‬מ"ק‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫תקן יעד‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫נתוני ניטור אוויר לשנת ‪2010‬‬ ‫כיצד ניתן לזהות את מקור זיהום האוויר הנמדד בתחנות ניטור האוויר?‬ ‫גזי הפליטה‪ -‬זיהום אוויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבין מאופיין בעליית‬ ‫ריכוז גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן יחד‪ .‬זיהום אוויר שמקורו מתעשייה‬ ‫מקומית מאופיין בעיקר בעליית ריכוז גופרית דו חמצנית כתלות בסוג הדלק‬ ‫הנשרף‪ .‬זיהום אוויר שמקורו מתחבורה מאופיין בעליית ריכוז תחמוצות חנקן‪.‬‬ ‫כיוון הרוח‪ -‬מיקום תחנות ניטור האוויר נקבע לצורך מדידת זיהום האוויר‬ ‫הנפלט מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬במידה וקיים מקור זיהום מקומי כגון מפעל‪,‬‬ ‫תחנת הניטור ממוקמת כך שכיוון מקור הזיהום המקומי יהיה מנוגד לכיוון תחנת‬ ‫הכוח אורות רבין‪.‬‬ ‫פיזור מרחבי‪ -‬זיהום אוויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבין נפלט בגובה‬ ‫אפקטיבי של מאות מטרים‪ ,‬לכן הזיהום מתפשט על פני שטח גדול ונמדד במספר‬ ‫תחנות ניטור במקביל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬זיהום אוויר מקומי נמדד רק בתחנת הניטור‬ ‫הסמוכה למקור הזיהום‪.‬‬ ‫פיזור טמפורלי‪ -‬זיהום אויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬נפלט בגובה של‬ ‫מאות מטרים מעל פני הקרקע‪ ,‬נמדד בעיקר בעונת הקיץ בשעות הצהריים‪ .‬בשעות‬ ‫אלו חלים מצבי יציבות אטמוספריים המונעים פיזור יעיל של זיהום הנפלט ברום‪.‬‬ ‫זיהום אוויר מקומי‪ ,‬נפלט בגובה של עשרות מטרים ושיאו בעת קיום תנאים‬ ‫מטאורולוגיים החלים בעיקר בעונת החורף בשעות הבוקר והערב ‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫גופרית דו חמצנית ‪SO2‬‬ ‫דלקים שונים מכילים כמויות שונות של גופרית‪ .‬שריפת הדלק גורמת לפליטת הגופרית לאטמוספרה בצורת‬ ‫תחמוצות‪ ,‬ובעיקר כגופרית דו חמצנית‪ .‬הגופרית מגיבה עם החמצן שבאוויר ויוצרת את תחמוצות הגופרית – גז‬ ‫בעל ריח חריף ואופייני‪ .‬גופרית דו חמצנית בריכוזים שונים גורמת לכאבי ראש‪ ,‬הפרעות בראיה‪ ,‬שיעול‪ ,‬ולפגיעה‬ ‫בדרכי הנשימה בקרב אכלוסיה רגישה וכן לפגיעה ביבולים חקלאיים‪.‬‬ ‫סיכום מדידות גופרית דו חמצנית לשנת ‪2010‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫ריכוז חצי שעתי‬ ‫מרבי‪) 2‬חל"ב(‬ ‫ריכוז חצי שעתי מרבי‬ ‫רץ‪) 1‬חל"ב(‬ ‫תאריך‬ ‫שעה‬ ‫בית אליעזר‬ ‫‪136‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪30/09/10‬‬ ‫‪13:10‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪78‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪04/06/10‬‬ ‫‪10:45‬‬ ‫ברקאי‬ ‫‪93‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪20/06/10‬‬ ‫‪15:10‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪24/11/10‬‬ ‫‪10:25‬‬ ‫אליקים‬ ‫‪68‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪15/10/10‬‬ ‫‪14:30‬‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫‪40‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪03/04/10‬‬ ‫‪10:25‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪138‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪07/09/10‬‬ ‫‪11:20‬‬ ‫אליכין‬ ‫‪75‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪11/10/10‬‬ ‫‪11:45‬‬ ‫מנשה‬ ‫‪129‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪13/07/10‬‬ ‫‪10:40‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫גבעת עדה‬ ‫‪110‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪16/06/10‬‬ ‫‪14:25‬‬ ‫גן שמואל‬ ‫‪126‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪20/05/10‬‬ ‫‪08:50‬‬ ‫המעפיל‬ ‫‪86‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪16/09/10‬‬ ‫‪13:25‬‬ ‫מגל‬ ‫‪103‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪16/10/10‬‬ ‫‪16:10‬‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫‪29‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪16/02/10‬‬ ‫‪10:10‬‬ ‫ד‪.‬אל כרמל‬ ‫‪73‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪18/04/10‬‬ ‫‪08:15‬‬ ‫עמיקם‬ ‫‪99‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪20/06/10‬‬ ‫‪12:55‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫‪63‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪16/06/10‬‬ ‫‪11:50‬‬ ‫עין השופט‬ ‫‪67‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪07/06/10‬‬ ‫‪09:50‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫תקן ארצי מוחלט‬ ‫תקן ארצי‬ ‫סטטיסטי‬ ‫תקן מקומי מוחלט‬ ‫תקן מקומי‬ ‫סטטיסטי‬ ‫‪382‬‬ ‫מקור זיהום‬ ‫האוויר‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫ממוצע יממתי זמינות‬ ‫נתונים‬ ‫)חל"ב(‬ ‫‪16‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪300‬‬ ‫)מותר לעבור ‪ 44‬פעם בשנה באתר מדידה(‬ ‫‪150‬‬ ‫)מותר לעבור ‪ 175‬פעם בשנה באתר מדידה(‬ ‫‪1‬ממוצע חצי שעתי רץ‪ -‬באופן רצוף‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות מחושב ריכוז זיהום האוויר הממוצע עבור ‪ 30‬הדקות האחרונות שעברו‪.‬‬ ‫‪2‬ממוצע חצי שעתי‪ -‬חישוב ריכוז זיהום האוויר בכל חצי שעה עגולה בלבד כפי המחושב בתקנים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫תחמוצות חנקן ‪NOx‬‬ ‫קבוצת תרכובות גזיות של חנקן וחמצן ביחסים שונים‪ ,‬בינם חנקן דו חמצני‪ ,‬גז חסר ריח‪ ,‬רעיל ומסיס‪ ,‬בעל צבע‬ ‫חום אדמדם‪ ,‬הפוגע בדרכי הנשימה בעיקר באוכלוסיה חלשה‪ .‬מרבית תחמוצות חנקן הנמדדים בסביבה מקורם‬ ‫מתהליך בעירה )כגון בתא הבעירה של מנועי רכב(‪ ,‬כאשר החנקן האטמוספרי מתחמצן עם הדלק‪ .‬כמות‬ ‫תחמוצות החנקן תלויה בתנאי הבעירה כגון תנאי הטמפרטורה‪ ,‬הלחץ וכמות החמצן‪.‬‬ ‫סיכום מדידות תחמוצות חנקן לשנת ‪2010‬‬ ‫ריכוז חצי‬ ‫ריכוז חצי‬ ‫שעתי מרבי‬ ‫שעתי‬ ‫תחנת ניטור אוויר‬ ‫מרבי‪) 2‬חל"ב( רץ‪) 1‬חל"ב(‬ ‫בית אליעזר‬ ‫‪322‬‬ ‫‪280‬‬ ‫תאריך‬ ‫שעה‬ ‫מקור זיהום ממוצע יממתי‬ ‫מרבי )חל"ב(‬ ‫האוויר‬ ‫זמינות‬ ‫נתונים‬ ‫‪30/11/10‬‬ ‫‪07:45‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪83‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪278‬‬ ‫‪314‬‬ ‫‪30/11/10‬‬ ‫‪17:45‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪81‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫ברקאי‬ ‫‪359‬‬ ‫‪367‬‬ ‫‪01/12/10‬‬ ‫‪07:10‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪94‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪220‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪11/01/10‬‬ ‫‪08:30‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪52‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫אליקים‬ ‫‪138‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪04/03/10‬‬ ‫‪06:10‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪26‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫‪421‬‬ ‫‪421‬‬ ‫‪09/05/10‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪25‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪249‬‬ ‫‪263‬‬ ‫‪02/09/10‬‬ ‫‪13:05‬‬ ‫אליכין‬ ‫‪188‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪28/06/10‬‬ ‫‪14:30‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫מנשה‬ ‫‪262‬‬ ‫‪287‬‬ ‫‪13/07/10‬‬ ‫‪10:40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫גבעת עדה‬ ‫‪200‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪16/06/10‬‬ ‫‪14:25‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫גן שמואל‬ ‫‪216‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪04/10/10‬‬ ‫‪10:30‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫המעפיל‬ ‫‪170‬‬ ‫‪187‬‬ ‫‪28/06/10‬‬ ‫‪13:10‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫מגל‬ ‫‪228‬‬ ‫‪255‬‬ ‫‪18/08/10‬‬ ‫‪14:45‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫‪46‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫‪178‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪04/03/10‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪19‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫ד‪.‬אל כרמל‬ ‫‪173‬‬ ‫‪202‬‬ ‫‪18/04/10‬‬ ‫‪08:15‬‬ ‫עמיקם‬ ‫‪207‬‬ ‫‪235‬‬ ‫‪20/06/10‬‬ ‫‪12:55‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫‪16‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫‪197‬‬ ‫‪212‬‬ ‫‪31/01/10‬‬ ‫‪08:05‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪29‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫עין השופט‬ ‫‪114‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪07/06/10‬‬ ‫‪09:50‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫‪25‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪500‬‬ ‫תקן ארצי מוחלט‬ ‫‪250‬‬ ‫תקן מקומי סטטיסטי‬ ‫‪298‬‬ ‫)מותר לעבור ‪ 175‬פעם בשנה‬ ‫באתר מדידה(‬ ‫‪1‬ממוצע חצי שעתי רץ‪ -‬באופן רצוף‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות מחושב ריכוז זיהום האוויר הממוצע עבור ‪ 30‬הדקות האחרונות שעברו‪.‬‬ ‫‪2‬ממוצע חצי שעתי‪ -‬חישוב ריכוז זיהום האוויר בכל חצי שעה עגולה בלבד כפי המחושב בתקנים‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ארועי זיהום אוויר בשנת ‪2010‬‬ ‫כדי לעקוב אחר מגמות זיהום האוויר באזור‪ ,‬הגדיר האיגוד "ארוע" זיהום אוויר‪ .‬ארוע זיהום אוויר נמדד כאשר‬ ‫נרשמים במשך ‪ 30‬דקות רצופות לפחות ‪ 70‬חל"ב גופרית דו‪-‬חמצנית ו‪ 125 -‬חל"ב תחמוצות חנקן‪ .‬ערכים אלו‬ ‫מהווים כרבע מהתקן החצי שעתי המקומי המוחלט‪ .‬הבחנה בין ארוע רציף אחד למשנהו באותו יום‪ ,‬היא‬ ‫"הפסקה" של מדידות זיהום אוויר למשך שלוש שעות רצופות לפחות‪ .‬יתכן ארוע זיהום אוויר אחד‪ ,‬שבו ימדדו ‪5‬‬ ‫חצאי שעות‪ .‬בארוע מעין זה‪ ,‬ערך הארוע שיקבע יהיה הערך החצי שעתי המרבי שנמדד מבין אותן ‪ 5‬חצאי שעות‪.‬‬ ‫ארוע זיהום אוויר משמש כסמן ואינו בהכרח מעיד על עליה מסף תקן כלשהו‪.‬‬ ‫הגדרת תקני איכות אוויר וארוע זיהום אוויר‬ ‫ממוצע חצי שעתי‬ ‫גופרית דו חמצנית )חל"ב(‬ ‫תחמוצות חנקן )חל"ב(‬ ‫תקן ארצי מוחלט‬ ‫תקן מקומי מוחלט‬ ‫תקן ארצי סטטיסטי‬ ‫תקן מקומי סטטיסטי‬ ‫ארוע‬ ‫‪382‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪500‬‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫‪250‬‬ ‫‪125‬‬ ‫תחנת ניטור אוויר דלית אל כרמל‬ ‫‪11‬‬ ‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫בגרף להלן ניתן להבחין בתנודות במספר ארועי זיהום האוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬תנודות אלו‬ ‫הינן כתלות ביצור החשמל )כמות הפחם הנשרף(‪ ,‬הרכב הדלקים )סוג הפחם(‪ ,‬ותנאי פיזור זיהום האוויר‬ ‫)מטאורולוגיה(‪.‬‬ ‫שנה‬ ‫סה"כ ארועים‬ ‫מספר ארועים מתחנת הכוח‬ ‫אורות רבין‬ ‫מספר ארועים‬ ‫ממקור אחר‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪514‬‬ ‫‪213‬‬ ‫‪301‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪510‬‬ ‫‪259‬‬ ‫‪251‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪625‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪361‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪596‬‬ ‫‪206‬‬ ‫‪390‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪620‬‬ ‫‪198‬‬ ‫‪422‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪418‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪733‬‬ ‫‪308‬‬ ‫‪425‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪566‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪432‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪865‬‬ ‫‪352‬‬ ‫‪513‬‬ ‫‪12‬‬ ‫זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין נמדד בעיקר בתחנות ניטור פרדס חנה ‪ ,‬בית אליעזר וגן שמואל‪ .‬פיזור‬ ‫זיהום האוויר מארובות תחנת הכוח אורות רבין מושפע מהתנאים המטאורולוגיים ברום‪ ,‬קרי‪ ,‬גובה שכבת הגבול‬ ‫האטמוספרית‪ ,‬מהירות וכיוון הרוח‪ ,‬טמפרטורה ומצב היציבות האטמוספרית‪ .‬בתחנות הניטור ברקאי ונתניה‬ ‫נמדד בעיקר זיהום אוויר מקומי מתחבורה‪ .‬בתחנת הניטור מגל נמדד זיהום אוויר עקב פעילות גנראטור מקומי‪.‬‬ ‫תחנה‬ ‫סה"כ ארועים‬ ‫מספר ארועים‬ ‫מתחנת הכח אורות רבין‬ ‫מספר ארועים‬ ‫ממקור אחר‬ ‫בית אליעזר‬ ‫חדרה‬ ‫ברקאי‬ ‫נתניה‬ ‫אליקים‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫פרדס חנה‬ ‫אליכין‬ ‫מנשה‬ ‫גבעת עדה‬ ‫גן שמואל‬ ‫המעפיל‬ ‫מגל‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫ד‪.‬אל כרמל‬ ‫עמיקם‬ ‫כפר קרע‬ ‫*עין השופט‬ ‫‪110‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫*פרט לתקופה בין התאריכים ‪ 27.06.10-17.10.10‬בהם הניידת הייתה מוצבת בקציר‪.‬‬ ‫פירוט המדידות בקציר ניתן בדו"ח‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין נפלט בגובה של מאות מטרים מעל פני הקרקע ומושפע מהתנאים‬ ‫המטאורולוגיים ברום‪ .‬זיהום אוויר מקומי‪ -‬תעשיה ותחבורה‪ ,‬נפלט בגובה של עד עשרות מטרים מעל פני הקרקע‬ ‫ומושפע מהתנאים המטאורולוגיים בגובה הקרקע‪ .‬באיורים המוצגים ניתן לראות כי זיהום אוויר מתחנת הכוח‬ ‫אורות רבין נמדד בעיקר בעונת הקיץ וזיהום אוויר מקומי נמדד בעיקר בעונת החורף‪ .‬בעונת הקיץ שוררים מצבים‬ ‫סינופטיים המלווים באינברסיית מונעת פיזור יעיל של זיהום האוויר הנפלט ברום‪ .‬בעונת החורף אינברסיית‬ ‫הקרקע חזקה ומתמשכת )לעומת עונת הקיץ( ומונעת פיזור יעיל של זיהום אוויר הנפלט בגובה הקרקע‪ .‬ניתן‬ ‫להתרשם ממידת השפעת התנאים המטאורולוגיים על אופן פיזור זיהום האוויר כתלות בגובה פליטת מקור‬ ‫הזיהום ‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מהאיור לעיל ניתן לראות כי מרבית ארועי זיהום האוויר שמקורם מתחנת הכוח אורות רבין נמדדים בשעות‬ ‫הבוקר המאוחרות עד שעות הערב המוקדמות‪ .‬בשעות אלו‪ ,‬קרינת השמש חזקה ורוחות מערביות ברום גורמים‬ ‫לאי יציבות אטמוספרית המסיעה את המזהמים הנפלטים ברום לעבר הקרקע‪ .‬שאר ארועי זיהום האוויר‬ ‫מתרחשים בשעות הבוקר המוקדמות‪ ,‬שעות הערב המוקדמות והלילה‪ .‬אנברסיית הקרקע‪ ,‬הנוצרת בכל ימות‬ ‫השנה‪ ,‬לאחר זמן השקיעה וכשעתיים לאחר זמן הזריחה ‪ ,‬מונעת מזיהום האוויר הנפלט בגובה הקרקע להתפזר‬ ‫כלפי מעלה‪ .‬ניתן להתרשם ממידת השפעת התנאים המטאורולוגיים על אופן פיזור זיהום האוויר כתלות בגובה‬ ‫פליטת מקור הזיהום ‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫אוזון ‪O3‬‬ ‫האוזון "הטוב" נוצר באטמוספירה בשכבת הסטרטוספירה‪ ,‬פועל כמסנן קרינת ‪ UV‬שמשית‪ .‬האוזון "הרע" נוצר‬ ‫בשכבת הטרופוספירה )שכבת האטמוספירה התחתונה( הינו מזהם שניוני‪ ,‬תוצר של ראקציה בין מזהמי אוויר‬ ‫הנפלטים לאטמוספירה בנוכחות קרינה שמשית‪ .‬תהליך יצירת האוזון הוא איטי‪ ,‬לכן שיאי האוזון נרשמים לאחר‬ ‫מספר שעות במרחק רב ממקור זיהום האוויר‪ .‬אוזון פוגע בעיקר במערכת הנשימה ויוצר קורוזיה למגוון חומרים‪.‬‬ ‫אוזון נמדד בתחנות הניטור מעפיל וכרם מהר"ל בלבד‪.‬‬ ‫ריכוז אוזון לשנת ‪2010‬‬ ‫תחנת ניטור אוויר‬ ‫ממוצע שמונה‬ ‫שעתי מרבי‬ ‫)חל"ב(‬ ‫מס' עליות‬ ‫מסף התקן‬ ‫ממוצע חצי‬ ‫שעתי מרבי‬ ‫)חל"ב(‬ ‫מס' עליות‬ ‫מסף התקן‬ ‫זמינות נתונים‬ ‫המעפיל‬ ‫‪73‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫‪86‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫תקן‬ ‫‪82‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪16‬‬ ‫חלקיקים‬ ‫החלקיקים הם הצורה הנראית ביותר של זיהום אוויר‪ .‬גודל החלקיק משפיע על משך שהותו באוויר ועל מידת‬ ‫קליטתו במערכת הנשימה‪ .‬ככל שהחלקיקים קטנים יותר‪ ,‬הם חודרים עמוק יותר למערכת הנשימה ופוגעים בה‪.‬‬ ‫סכנה נוספת הטמונה בהם היא בחומרים כימיים מזיקים הספוחים אליהם‪ .‬להלן התפלגות חלקיקים ביחס‬ ‫לקוטר אירודינמי ‪:‬‬ ‫•‬ ‫אבק שוקע‪ :‬מעל ‪ 45‬מיקרון‬ ‫•‬ ‫אבק כללי מרחף )‪ 45 : (TSP‬מקרון ומטה‬ ‫•‬ ‫חלקיקים נשימים ) ‪ 10 : (PM10‬מקרון ומטה‬ ‫•‬ ‫חלקיקים נשימים עדינים )‪ 2.5 : (PM2.5‬מקרון ומטה‬ ‫חלקיקים נשימים וחלקיקים נשימים עדינים נמדדו לסירוגין בתחנות הניטור ברקאי‪ ,‬פרדס חנה ובניידת ניטור‬ ‫האוויר‪ .‬פירוט ניתן בטבלאות להלן‪ .‬מרבית העליות מסף התקן המומלץ הן בעקבות סופות אבק טבעיות‪.‬‬ ‫ממוצע יממתי מרבי‬ ‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬ ‫תאריך‬ ‫מס' עליות מסף התקן‬ ‫זמינות‬ ‫נתונים‬ ‫תחנת ניטור אוויר‬ ‫ברקאי‬ ‫‪224‬‬ ‫‪31/01/10‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪105‬‬ ‫‪15/03/10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫תקן יעד‬ ‫‪65‬‬ ‫‪17‬‬ ‫בתחנת הניטור בפרדס חנה נמדדו חלקיקים נשימים עדינים בין השנים ‪ 2007-2010‬ברציפות‪ .‬סיכום ערכי המדידה‬ ‫המרביים ניתן בגרף לעיל‪ ,‬ממחיש את תופעת השקע השרבי המגיח בעיקר בעונות המעבר ‪ ,‬מלווה בסופות אבק‬ ‫טבעיות‪ .‬פליטת חלקיקים מארובות תחנת הכוח עקב צריכת חשמל מוגברת ‪,‬המתרחשת בעיקר בעונת הקיץ‪ ,‬לא‬ ‫באה ליד ביטוי במדידות הסביבתיות בפרדס חנה‪ ,‬למרות היות פרדס חנה תחנת הניטור עם מירב ארועי זיהום‬ ‫האוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬ ‫תצפית על תחנת הכוח אורות רבין מכיוון פארק נחל חדרה ביום סופת אבק‬ ‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫‪18‬‬ ‫מדידות איכות אוויר ביישוב קציר‬ ‫תצפית על מחצבת ורד מכיוון ניידת ניטור האוויר בקציר‬ ‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫לבקשת ראש מועצת קציר‪-‬חריש‪ ,‬מר נסים דהן‪ ,‬הציב איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל( ניידת‬ ‫ניטור אוויר לבדיקת רמות זיהום האוויר מכיוון מחצבת ורד‪ .‬הניידת הוצבה בחצר בית הממוקם צפון מזרחית‬ ‫למחצבה‪ ,‬עם גזרה פתוחה לכיוון המחצבה‪ .‬זיהום אוויר ממחצבה הינו בעיקר זיהום חלקיקי‪ .‬ריכוז הזיהום הינו‬ ‫כתלות בפעילות המחצבה ובתנאים המטאורולוגיים – טמפרטורה ולחות יחסית )מידת היובש( מהירות הרוח‬ ‫)סחיפת והרחפת החלקיקים( וכיוון הרוח )לאזורים מיושבים(‪ .‬נקבעה תקופת המדידה לעונת הקיץ‪ ,‬למשך‬ ‫ארבעה חודשים‪ ,‬מתאריך ‪ 27.06.10‬עד לתאריך ‪ .17.10.10‬ניידת ניטור האוויר כוללת תורן מטאורולוגי למדידת‬ ‫כיוון ומהירות רוח‪ ,‬מכשיר מדידת תחמוצות חנקן )‪ ,(NOx‬מכשיר מדידת גופרית דו חמצנית )‪ ,( SO2‬מכשיר‬ ‫מדידת אבק )‪ (PM10, PM2.5‬ומכשיר מדידת פחמן חד חמצני )‪ .(CO‬כל מכשירי ניטור הגזים מאושרים ע"י ה‪EPA -‬‬ ‫‪ ,‬ומכשירי מדידה מטאורולוגיים מאושרים ע"י השרות המטאורולוגי‪ .‬מדי ערב בוצע כיול אוטומטי למכשירי‬ ‫ניטור הגזים‪ .‬טיפול תחזוקתי לתחנה בוצע בהתאם לנתוני הכיול ולנוהלי תחזוקת תחנות ניטור המקובלים בארץ‪.‬‬ ‫נתוני הניטור הרציף )ממוצע ‪ 5‬דקות( פורסמו בזמן אמת באמצעות אתר האיגוד שכתובתו‪:‬‬ ‫‪.www.igudhadera.co.il‬‬ ‫‪19‬‬ ‫תצ"א של אזור המדידה המראה את מיקום ניידת המדידה ביחס למחצבת ורד‬ ‫מקור‪google earth :‬‬ ‫ממצאים ותוצאות הניטור‬ ‫מהירות הרוח‪ -‬בתקופה המדודה עוצמת הרוח הממוצעת נעה בין ‪ 5.3-0.5‬מטר לשניה‪ .‬מהירות הרוח המרבית‬ ‫נמדדה בעת רוחות מערביות עד צפון מערביות‪ .‬ככל שהרוח חזקה יותר‪ ,‬הסעת החלקיקים משטח המחצבה אל‬ ‫הסביבה הינה גדולה יותר‪.‬‬ ‫כיוון הרוח‪ -‬שכיחות הרוח מכיוון המחצבה לכיוון הישוב קציר )רוחות מערביות עד דרום מערביות( הינה כ‪45%-‬‬ ‫מסה"כ תקופת המדודה‪ ,‬עם שכיחות של ‪ 58%‬בשעות היום ו‪ 38%-‬בשעות הלילה ‪.‬‬ ‫תחמוצות חנקן‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים )איור להלן(‪.‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים )איור להלן(‪.‬‬ ‫פחמן חד חמצני‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים‪.‬‬ ‫ארועי זיהום אוויר‪ -‬נמדד ארוע בודד בתאריך ‪ 09.10.10‬עקב זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬נמדדו ערכים‬ ‫מתחת לסף התקנים‪.‬‬ ‫חלקיקים ‪ -‬מדידת חלקיקים נשימים עדינים )‪ (PM2.5‬בוצעה בין התאריכים ‪ .27.06.10-31.08.10‬נמדדו ערכים‬ ‫נמוכים מסף תקן היעד‪ .‬מדידת חלקיקים נשימים )‪ (PM10‬בוצעה בין התאריכים ‪ .01.09.10-17.10.10‬נמדדו‬ ‫ערכים נמוכים מסף התקן‪ .‬פירוט נתונים ניתן בהמשך‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫השוואת מדידות חלקיקים בין תחנות ניטור אוויר‬ ‫בין התאריכים ‪ 27.06.10-31.08.10‬נמדד בניידת קציר חלקיקים נשימים עדינים )מקוטר אווירודינמי של ‪2.5‬‬ ‫מיקרומטר ומטה( באמצעות מכשיר ניטור מסוג ‪ TEOM‬אשר משמש למדידת חלקיקים נשימים עדינים גם‬ ‫בתחנות ניטור אוויר ברקאי ופרדס חנה )מפה להלן(‪ .‬השוואת נתוני מדידות חלקיקים נשימים עדינים בין תחנות‬ ‫ניטור אלו מראה ערכים זהים בין תחנות הניטור ‪ .‬פירוט הנתונים בטבלאות ובגרפים להלן‪.‬‬ ‫מיקום תחנות הניטור ביחס למחצבת ורד‬ ‫מקור‪google earth :‬‬ ‫‪21‬‬ ‫השוואת נתוני מדידת חלקיקים נשימים עדינים )מק"ג‪/‬מ"ק( בין תחנות ניטור אוויר‬ ‫בין ‪28.06.10-31.07.10‬‬ ‫מדד‬ ‫ממוצע יממתי מרבי‬ ‫ממוצע יממתי‬ ‫זמינות )‪(%‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪29‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫ברקאי‬ ‫‪30‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ניידת‬ ‫קציר‬ ‫‪30‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫השוואת נתוני מדידת חלקיקים נשימים עדינים )מק"ג‪/‬מ"ק( בין תחנות ניטור אוויר‬ ‫בין ‪01.08.10-31.08.10‬‬ ‫מדד‬ ‫ממוצע יממתי מרבי‬ ‫ממוצע יממתי‬ ‫זמינות )‪(%‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪40‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫ברקאי‬ ‫‪32‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ניידת‬ ‫קציר‬ ‫‪31‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫לאור תוצאות מדידת חלקיקים נשימים עדינים לעל‪ ,‬הוחלט להגדיל את טווח ריכוז מדידת לחלקיקים נשימים‬ ‫)מקוטר אווירודינמי של ‪ 10‬מיקרומטר ומטר( ע"י החלפת ראש המדידה מכשיר ניטור מסוג ‪ .TEOM‬המדידה‬ ‫בוצעה בין התאריכים ‪ 01.09.10-17.10.10‬אנליזה של שושנת זיהום האוויר‪ .‬שושנת זיהום אוויר מצביעה על כיווני‬ ‫הרוח מהם הוסעו החלקיקים שנמדדו‪ .‬סקלת שושנת הזיהום מצביעה על חתך ריכוז זיהום האוויר חלקיקי עבור‬ ‫כל כיוון רוח שנמדד‪ .‬שושנת הזיהום מראה כי מרבת החלקיקים שנמדדו מגיעים מהגזרה המערבית עד צפון‬ ‫מערבית לקציר‪ .‬גזרת ההשפעה של מחצבת ורד על הישוב קציר הינה מערבית עד דרום מערבית‪.‬‬ ‫איור ‪ .7‬שושנת זיהום אויר של חלקיקים בין התאריכים ‪01.09.10-17.10.10‬‬ ‫כיוון רוח‪/‬‬ ‫ריכוז חלקיקים‬ ‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬ ‫‪N‬‬ ‫‪NE‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪SE‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪SW‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪NW‬‬ ‫שכיחות )‪(%‬‬ ‫‪10 .. 20‬‬ ‫‪2.88‬‬ ‫‪1.05‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪1.89‬‬ ‫‪.91‬‬ ‫‪4.08‬‬ ‫‪2.22‬‬ ‫‪14.78‬‬ ‫‪20 .. 30‬‬ ‫‪2.57‬‬ ‫‪1.00‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪1.48‬‬ ‫‪2.41‬‬ ‫‪2.74‬‬ ‫‪8.51‬‬ ‫‪7.49‬‬ ‫‪26.55‬‬ ‫‪30 .. 40‬‬ ‫‪.93‬‬ ‫‪.74‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪.92‬‬ ‫‪2.04‬‬ ‫‪1.71‬‬ ‫‪4.68‬‬ ‫‪6.61‬‬ ‫‪17.89‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪40 .. 50‬‬ ‫‪.79‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪.57‬‬ ‫‪.77‬‬ ‫‪2.93‬‬ ‫‪4.44‬‬ ‫‪10.57‬‬ ‫< ‪50‬‬ ‫‪1.93‬‬ ‫‪1.79‬‬ ‫‪1.31‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪1.27‬‬ ‫‪1.23‬‬ ‫‪4.39‬‬ ‫‪6.71‬‬ ‫‪20.03‬‬ ‫שכיחות )‪(%‬‬ ‫‪9.09‬‬ ‫‪5.19‬‬ ‫‪2.42‬‬ ‫‪5.51‬‬ ‫‪8.18‬‬ ‫‪7.36‬‬ ‫‪24.59‬‬ ‫‪27.47‬‬ ‫‪89.81‬‬ ‫שריפת יערות הכרמל‬ ‫מראה השריפה מהאיגוד בחדרה‪ ,‬בתאריך ‪ 02.12.2010‬בשעה ‪ , 14:00‬כאשר גודל האסון הצפוי טרם נודע‬ ‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫בצהרי יום חמישי ה‪ 02.12.2010-‬רבים צפו מקרוב‪ ,‬חסרי אונים‪ ,‬על התקדמות העצומה של השריפה היערות‬ ‫הכרמל‪ .‬השריפה נמשכה מספר ימים‪ ,‬פרצה במוקד אחד והתפשטה במהירות למספר מוקדים בו זמנית עקב תנאי‬ ‫הרוח והיובש ששררו באותה עת‪ .‬מעקב אחר נתוני ניטור אוויר מתחנת הניטור בדאלית אל כרמל ‪ ,‬אשר כוללת‬ ‫מדדי תחמוצות חנקן )תוצר פליטה של בעירה(‪ ,‬לא נרשמו ממצאים של השריפה‪ ,‬עקב מיקום התחנה ביחס לכיוון‬ ‫התפשטות האש )מפה להלן(‪ .‬עפ"י ממצאי קק"ל וכיבוי אש‪ ,‬נוצרו מספר חזיתות אש‪ ,‬באופן שהקשה את‬ ‫ההשתלטות אחר התפשטות ועוצמת האש‪ .‬בשריפה עלו באש כ‪ 45,000 -‬דונם של חורש וכ‪ 5,000,000-‬עצים‪.‬‬ ‫מלאכת שיקום היער מתבצעת ע"י קק"ל וכוללת כריתה יזומה של עצים מפויחים‪ ,‬זריעת שתילים חדשים ‪ ,‬מעקב‬ ‫אחר התחדשות מהגזע של עצים שנשרפו וכן צמיחת עצים חדשים עקב זריעה טבעית‪ .‬אסון הכרמל הסתיים‬ ‫באבדות ברכוש של יישובי האזור וכן באבדות בנפש‪ ,‬של מעל ‪ 40‬הרוגים‪ ,‬מצוערי שירות בתי הסוהר‪ ,‬שרותי כיבוי‬ ‫אש והמשטרה‪ ,‬כולם בדרכם למשימות הצלת חיים‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫תצ"א של אזור השריפה ביערות הכרמל )מסומן באדום( וסימול מיקום יישובים סמוכים ותחנת ניטור דלית אל‬ ‫כרמל‬ ‫מקור‪google earth :‬‬ ‫תמונת לווין של שריפת יערות הכרמל מאתר ‪YNET‬‬ ‫‪26‬‬ ‫צילום ‪AP‬‬ ‫מטרד זיהום האוויר מהמפחמות‬ ‫מפחמה הינה שיטה לייצור פחמים מערמות גזם באמצעות פירוליזה )פירוק כימי ע"י חום(‪ .‬ייצור הפחמים‬ ‫מתבצע ברחבי העולם בשיטות שונות‪ .‬בישראל ייצור הפחמים מתבצע במגזר הערבי )בשטחי ‪ A, B‬ו‪( C-‬‬ ‫באמצעות מפחמות עתיקות‪ .‬תהליך ייצור הפחם במפחמות העתיקות תועד ומתואר להלן‪:‬‬ ‫שלב ‪ -1‬פורסים את גזעי העצים )בעיקר עצי הדר שנכרתו מפרדסים חקלאיים בישראל( לייבוש כתנאי הנדרש‬ ‫לייצור פחמים איכותיים )‪ 80%‬מתכולת העץ הם מים(‪.‬‬ ‫גזעי עץ מיובאים משדות חקלאיים לתהליך ייצור המפחמות צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫שלב ‪ -2‬חותכים את גזעי העץ לגדלים אחידים‪ ,‬ומסדרים את הגזעים החתוכים לערימה מסודרת סביב ציר‬ ‫מרכזי היוצר מעין פיר‪ .‬כל ערימה מכילה את אותו סוג עץ‪ .‬באתר אחד של מפחמות קיימות ופעילות מספר‬ ‫ערימות בו זמנית‪.‬‬ ‫צילום ‪:‬לינס אוזן‬ ‫ערימת שורשי עצים מוכנה‬ ‫‪27‬‬ ‫שלב ‪ -3‬מכסים את הערימה עם שכבת קש ושכבה של אדמה לכיסוי הרמטי‪ .‬הערימה מוצתת באמצעות הזנת‬ ‫פחמים חמים לתוך חלל הפיר או באמצעות הדלקת עמודת השקים שהוזנו בתוך הפיר‪ .‬לאחר תהליך ההדלקה‬ ‫הנמשך מספר דקות‪ ,‬העליון של הפיר כך שהבעירה תתפשט באיטיות ליצירת הפחם‪ .‬תהליך ייצור הפחם נע‬ ‫ברוטאציה‪ ,‬כאשר ערימה מובערת‪ ,‬בונים ערימה נוספת וחוזר חלילה‪ .‬לכל ערימה קצב בעירה משלה‪ .‬התהליך‬ ‫דורש עבודה סביב השעון ‪ .‬חוסר תשומת לב של רגע עלול לכלות עשרות טונות של גזעי עץ תוך מספר דקות‪.‬‬ ‫עשן יוצא מפיר ערימת עצים מכוסה‪,‬בעת תהליך ההדלקה צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫שלב ‪ -4‬לאחר כיממה‪ ,‬מתחיל תהליך של חירור מבוקר של ערימת העצים‪ ,‬הדורש פיקוח צמוד‪ 24 ,‬שעות ביממה‪.‬‬ ‫החירור נועד לשליטה על תהליך הבעירה כך שהערימה תבער באופן אחיד ובקצב הנדרש‪ .‬מספר החורים תלוי‬ ‫בתנאי הסביבה וסוג העץ‪ .‬לעיתים מאיצים את תהליך הבעירה באמצעות חורים‪ ,‬ולעיתים מאיטים באמצעות‬ ‫הוספת עצים או הרטבה עם מים‪ .‬קצב מהיר מדי עלול ליצור פחמים שאינם שרופים דיו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חדירת‬ ‫חמצן בלתי מבוקרת עלולה לגרום לשריפת יתר של הפחמים ובכך לאיבוד החומר )התוצר(‪ .‬חירור ערימת העצים‬ ‫גורם לעשן לבן סמיך )אדי מים( וריח‪ .‬השלב המזהם ביותר הוא חירור מאסיבי של תחתית הערימה‪ .‬הזמן הנדרש‬ ‫לתהליך ייצור הפחמים הינו כתלות בתנאים המטאורולוגיים )עוצמת הרוח‪ ,‬גשם(‪ ,‬גודל הערימה וסוג העץ‪ .‬באופן‬ ‫ממוצע‪ ,‬תוך ‪ 15-22‬יום‪ ,‬ערימה של ‪ 15‬טון עצי הדר )הזן העיקרי המשווק במגזר הערבי( תהפוך לפחם‪.‬‬ ‫חירור המפחמה להחדרת חמצן להאצת התהליך צילום‪ :‬יוסי כהן‬ ‫‪28‬‬ ‫שלב ‪ -5‬גודל ערימת הפחם מוכנה הינה כמחצית מגודלה של ערימת גזמי העצים המקורית‪ .‬נדרשים תנאים‬ ‫אנארוביים להפסקת תהליך הבעירה‪ .‬על כן‪ ,‬נדרש "לחנוק" את הערימה לשבוע ימים‪ ,‬עד לירידת הטמפרטורה‬ ‫בתוך הערימה ‪ ,‬במידה שתאפשר את פתיחת הערימה לאיסוף הפחמים‪ .‬את הערימה מהדקים באמצעות יריעת‬ ‫ניילון לסגירה הרמטית‪ .‬ישנם בעלי מפחמות המאיצים את תהליך הקירור על ידי פתיחת הערימה והתזת מים על‬ ‫הפחמים‪ .‬התזה זו גורמת לזיהום קשה של של עשן שחור וריח‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫ערימת פחם מהודקת לקירור‬ ‫שלב ‪ -6‬לאחר שבוע ימים בהם ערימת הפחמים התקררה‪ ,‬פותחים את הערימה ואוספים את הפחמים בשקים‬ ‫לשיווק ‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬את השקים משנעים לנקודת חלוקה נוספת לשם העברתם לשקים קטנים יותר לשיווק‬ ‫מסחרי לצרכנים‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬רובי גלעד‬ ‫איסוף הפחמים לשקים‬ ‫‪29‬‬ ‫מטרד המפחמות גורם לסבל רב של כל תושבי יישובי מועצה אזורית מנשה‪ ,‬חדרה ופרדס חנה‪-‬כרכור‪ ,‬יהודים‬ ‫וערבים כאחר‪ .‬מדובר על מפגע בריאותי חמור הכולל מגוון רחב של מזהמי אוויר ובינם‪ -‬תרכובות אורגניות‬ ‫נדיפות‪ ,‬פחממנים‪ ,‬תחמוצות חנקן וחלקיקים‪ .‬המטרד פוגע באיכות חיי התושבים הנאלצים לחיות עם חלונות‬ ‫מוגפים והשהות מחוץ לבית מוגבלת בהתאם לשעות הזיהום‪.‬‬ ‫לצורך טיפול במטרד גוייס המנהל האזרחי‪ ,‬בעל סמכות האכיפה בנושא והמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אשר מימן‬ ‫וביצע מדידות סביבתיות להערכת רמת זיהום האוויר אליהם חשופים תשובי האזור‪ .‬הוקם פורום ובו האיגוד‬ ‫משמש כנציג התושבים ‪ .‬המסגרת הפעילות‪ ,‬הוציא האיגוד דוחות להערכת מרחב ההשפעה של המטרד וכן סיורי‬ ‫שטח להיקף הפעילות של המפחמות‪ .‬האיגוד תיאם מול המשרד להגנה"ס את מיקום ומועדי הבדיקות‬ ‫הסביבתיות ביישובים האזרחיים וליווה את הבדיקות בעת ביצועם בשטח‪ .‬האיגוד ממשיך לבצע מעקב ודיווח‬ ‫אחר תלונות התושבים ומצב המפחמות בשטח ישראל‪ ,‬ליידוע כל הגורמים המוסמכים על היקף המטרד ועוצמתו‬ ‫ולעדכון התושבים אחר הפעילות המתבצעת בנושא‪.‬‬ ‫תיעוד הסעה של זיהום האוויר מהמפחמות לתוך אחד מישוב מוא"ז מנשה‬ ‫‪30‬‬ ‫צולם ע"י תושב המקום‬ ‫תחנת הכוח אורות רבין‬ ‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫תחנת הכוח אורות רבין‬ ‫בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה קיימות שש יחידות ייצור חשמל המוסקות בפחם‪ .‬ארבעת היחידות הראשונות‬ ‫)הדרומית והאמצעית( הוקמו בין השנים ‪ ,1984-1981‬ושתי יחידות נוספות )הארובה הצפונית( הוקמו בין השנים‬ ‫‪.1996-1995‬‬ ‫נתוני יחידות הייצור בתחנת הכוח אורות רבין‬ ‫מיקום ארובה‬ ‫גובה הארובה‬ ‫)מטר(‬ ‫‪250‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪300‬‬ ‫מספר יחידות יצור חשמל‬ ‫פר ארובה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הספק מרבי ליחידת יצור חשמל‬ ‫)מגוואט(‬ ‫‪360‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪570‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪ 3‬ארובות‬ ‫‪ 6‬יחידות יצור‬ ‫‪ 2580‬הספק מותקן‬ ‫דרומית‬ ‫מרכזית‬ ‫צפונית‬ ‫איגוד ערים חדרה משמש כמפקח ראשי על תחנת הכוח‪ .‬הגדרת התפקיד ואופן הפיקוח ניתנים במסגרת הוראות‬ ‫תוכנית מתאר ארצית למניעת מפגעים סביבתיים עקב הפעלת תחנת הכוח "אתר השרון" )שינוי מס' ‪– (2‬‬ ‫תמ"א ‪/ 10‬א‪) 9/1/‬להלן "התמ"א"(‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫נתוני ייצור וצריכה בתחנת הכוח אורות רבין‬ ‫ייצור החשמל בתחנת הכוח אורות רבין נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות הודות לסיום קו הולכת הגז‬ ‫והרחבת תחנות טרובינות גז )כגון חגית( לייצור חשמל על בסיס גז‪ .‬במקביל‪ ,‬בתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬תכולת‬ ‫הגופרית בפחם הנצרך יורדת עם השנים בעקבות שימוש בסל פחמים משופר )‪ 0.43%‬בממוצע שנתי ו‪0.69%-‬‬ ‫תכולה מרבית( כמוגדר בהוראות התמ"א‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אחוז האפר בפחם נמצא במגמת עליה‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ניטור רציף בארובות תחנת הכוח אורות רבין‬ ‫זיהום האוויר הנפלט מארובות תחנת הכוח אורות רבין מורכב משלושה מזהמים עיקריים‪ -‬חנקן חד חמצני‪,‬‬ ‫גופרית דו חמצנית וחלקיקים‪ .‬ריכוז החנקן החד חמצני הנפלט הינו כתלות בפחם הנשרף ובתנאי הבעירה‪ .‬ריכוז‬ ‫הגופרית הדו חמצנית הוא כתלות בתכולת הגופרית בפחם הנשרף‪ .‬ריכוז החלקיקים הנפלטים הוא כתלות‬ ‫בתכולת האפר בפחם הנשרף וביעילות אמצעי ההפחתה )משקעים אלקטרוסטטיים(‪ .‬נתוני פליטה מארובות‬ ‫תחנת הכוח אורות רבין מתקבלים בזמן אמת‪ ,‬כל שש דקות‪ ,‬במרכז הבקרה באיגוד‪ .‬הנתונים כוללים‪ -‬ריכוז‬ ‫גופרית דו חמצנית וריכוז חנקן חד חמצני‪ ,‬מהירות פליטה‪ ,‬טמפרטורת פליטה ואחוז האטימות )מדד לפליטת‬ ‫חלקיקים(‪ .‬בנוסף מתקבל הספק יחידות ייצור החשמל‪ .‬בהתאם להנחיות התמ"א‪ ,‬אחת לחצי שנה מבצעת חברת‬ ‫החשמל מדידות בארובה בנוכחות נציג האיגוד‪ .‬אחת לשנה מבצע המשרד להגנת הסביבה בדיקות פתע בארובות‪.‬‬ ‫על פי הוראות התמ"א פליטת חלקיקים מוגברת בכמות או בקצב יותר גדולים מאשר בהפעלה רצופה ותקינה‪ ,‬לא‬ ‫כולל התנעה או הפסקה‪ ,‬מוגבל ל‪ 3%-‬מזמן התפעול של היחידה בתקופה של ‪ 12‬חודשים רצופים‪ .‬מהאיורים להלן‬ ‫ניתן לראות כי סה"כ חריגות מארובות תחנת הכוח אורות רבין לא עברו את סף התקן )‪ 3%‬מהזמן בשנה(‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫חריגות בפליטת חלקיקים נובעות מסיבות שונות כגון תקלות במערך ייצור החשמל‪ ,‬תקלה באמצעי הפחתת‬ ‫חלקיקים )המשקעים האלקטרוסטטיים( ותכולת אפר גבוהה בפחם‪ .‬פליטת חלקיקים מוגברת עקב הפסקה או‬ ‫הנעת יחידת ייצור חשמל אינה מוגדרת כתקלה ומותרת לפי ההוראות הסביבתיות עקב הצורך להפסיק את פעולת‬ ‫המשקעים האלקטרוסטטיים ‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫בדיקות לבקרת פליטות זיהום אוויר תחנת הכוח אורות רבין‬ ‫חברת החשמל מבצעת בדיקות בארובות תחנת הכוח אורות רבין כמוגדר בתמ"א‪ .‬הבדיקות נערכות בהתאם‬ ‫לתקן הישראלי ולנוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה של המשרד להגנת הסביבה‪ .‬בדיקות אלו מתבצעות אחת‬ ‫לחצי שנה בנוכחות נציג האיגוד‪ .‬באיורים להלן ניתן סיכום תוצאות בדיקות הארובה לשנת ‪ 2009‬בהשוואה לתקני‬ ‫פליטה עתידיים )במסגרת חוק אוויר נקי( ‪:‬‬ ‫•‬ ‫גופרית דו חמצנית‪ 1,380 -‬מ"ג‪/‬מק"ת עבור יחידות ייצור קיימות ללא אמצעי הפחתה‬ ‫•‬ ‫חלקיקים‪ 50 -‬מ"ג‪/‬מק"ת‬ ‫•‬ ‫תחמוצות חנקן‪ 650 -‬מ"ג‪/‬מ"ק לאחר התקנת אמצעי הפחתה ראשוניים‬ ‫ממצאי המדידות מראים כי בשנת ‪ 2009‬תחנת הכוח אורות רבין עמדה בתקני הסף לחלקיקים וגופרית דו‬ ‫חמצנית‪ .‬תחמוצות החנקן הם ערכי הפליטה הגבוהים ביותר‪ .‬בניגוד לפליטות גופרית דו חמצנית‪ ,‬זיהום אוויר של‬ ‫תחמוצות חנקן אינו מוגבל באמצעות המב"ס )ראו הסבר בהמשך(‪ .‬להפחתת פליטות תחמוצות חנקן מארובות‬ ‫תחנת הכוח נדרש להתקין טכנולוגיה להפחתת פליטות זיהום האוויר ולשינוי במערך הבעירה ביחידות ייצור‬ ‫החשמל )אמצעים ראשוניים(‪ .‬שינויים אלו יוטמעו בתחנות הכוח הפחמיות בארץ בעשור בקרוב במסגרת תקני‬ ‫הפליטה )חוק אוויר נקי(‪.‬‬ ‫‪35‬‬ 36 ‫אפר פחם‬ ‫בתחנת הכוח שורפים כ‪ 18,000-‬טון פחם ליום‪ .‬תוצרי הלוואי של שריפת הפחם הם אפר פחם תחתי )‪ (10%‬ואפר‬ ‫פחם מרחף )‪ .(90%‬האפר התחתי נושר לתחתית הדוד ומשוקע במים‪ .‬האפר המרחף נשאב עם גזי הפליטה אל‬ ‫המשקעים האלקטרוסטטיים ‪ ,‬לקליטת חלקיקי האפר בטרם צאתם מהארובה‪ .‬אפר פחם שלא נתפס במשקעים‬ ‫האלקטוסטטיים‪ ,‬נפלט יחד עם המזהמים הגזיים אל האטמוספרה‪ .‬כמות החלקיקים הנפלטת אל האטמוספרה‬ ‫נמדדת כאחוז אטימות ‪ -‬מדד לעכירות גזי הפליטה‪ .‬אפר פחם מרחף מאוחסן בממגורות סגורות‪ .‬עודפי האפר‬ ‫מאוחסנים בערימות פתוחות בתוך אתר התחנה תוך הקפדה על הרטבה ראויה‪ .‬יצוא עודפי האפר לצורכי תעשייה‬ ‫ולשימושים אחרים מנוהל ע"י מנהלת אפר הפחם בפיקוח הדרג המקצועי הארצי‪ .‬הדרג המקצועי הארצי ‪,‬‬ ‫בראשות משרד הפנים‪ ,‬הינו גוף מקצועי ובו חברים נציגי ממשרדי ממשלה שונים ובינם המשרד להגנת הסביבה‬ ‫ומשרד הבריאות וכן האיגוד ‪.‬‬ ‫נתוני יצוא אפר הפחם מתחנת הכוח אורות רבין כוללים את סה"כ אפר הפחם המאוחסן בתחנה משנה קודמת‪,‬‬ ‫על כן הפער בין נתוני יצור האפר לבין נתוני יצוא האפר‪ .‬בשנת ‪ ,2010‬החלה הקמת מתקן הסולקנים בשטח מתחם‬ ‫אחסון הפתוח של אפר הפחם‪ ,‬לצורך כך פונו ערמות אפר משנים קודמות כך שכמות האפר שפונתה היתה גדולה‬ ‫יותר מכמות האפר שנוצרה בשנת ‪.2010‬‬ ‫‪37‬‬ ‫מטרד אבק פחם בשכונת חפציבה חדרה‬ ‫מפת ‪ google-earth‬עם סימול למיקום אתר אחסון הפחם ושכונת חפציבה‬ ‫שכונת חפציבה‪ ,‬השוכנת במרחק של כ‪ 800-‬מטר דרום מערבית לתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬סובלת ממפגע של אבק‬ ‫פחם‪ .‬פעילות האיגוד בנושא החלה בתחילת שנות ה‪ 2000-‬וכלל סדרה של מפגשים עם תחנת הכוח ודיווחים‬ ‫שוטפים לדרג המקצועי הארצי אשר נציגים בו‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬המשרד להגנה"ס ומשרד הבריאות‪ .‬לאורך השנים‪,‬‬ ‫האיגוד הביא נציגי מפתח ממשרד הפנים‪ ,‬חברת החשמל והמשרד להגנה"ס לסיור בתוך שכונת חפציבה בכדי‬ ‫לאמוד מקרוב את גודל המטרד‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 2002-2003‬נערך מחקר משותף של האיגוד ושל חח"י הכלל סידרה של בדיקות אבק שוקע וחלקיקים‬ ‫נשימים‪ ,‬בארבע נקודות דגימה‪ -‬על גדר תחנת הכוח‪ ,‬בשכונת חפציבה‪ ,‬סמוך לכביש החוף ותחנת רקע‪ .‬ממצאי‬ ‫הבדיקות הראו כי אבק הפחם אכן נמדד בשכונת חפציבה‪ ,‬אך מאחר‪ ,‬ולא ניתן לבצע אנליזה המאפשרת הפרדת‬ ‫מקטע אבק הפחם מאבק הטבעי‪ ,‬לא היה ניתן לכמת את גודל המטרד‪ .‬התקן הסביבתי של אבק הפחם‪ ,‬כפי‬ ‫המופיע בתמ"א ‪ ,10‬הינו ‪ 2‬טון‪ /‬לק"מ לחודש‪ .‬תקן‪ ,‬שכאמור לא ניתן לאמוד אותו ועל כן האכיפה לפיו היא בלתי‬ ‫אפשרית‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לצורך הפחתת המטרד‪ ,‬דרש האיגוד כי תחנת הכוח תתקין אמצעי הרטבה במערך אחסון הפחם‪ .‬האיגוד‬ ‫עמד בקשר עם תושבי שכונת חפציבה וביצע מעקב אחר תלונות התושבים הכלל סיור בבתי התושבים וסיורי פתע‬ ‫בתחנת הכוח‪ .‬ממצאי סיורים אלו תועדו בדוחות אשר הופצו לתושבים‪ ,‬למשרד להגנה"ס‪ ,‬לדרג המקצועי הארצי‪,‬‬ ‫וכן לתחנת הכוח למעקב אתר יעילות מערך ההרטבה ונוהל ההרטבה‪ .‬מעקב ותיעוד האיגוד אחר תלונות הוביל‬ ‫את חברת החשמל לבצע מקצה שיפורים במערך ההטבה‪ .‬מקצה השיפורים כלל נוהל הרטבה מוסדר‪ ,‬אחוז לחות‬ ‫‪38‬‬ ‫גבוהה בפחם אשר כמות החלקיקים הדקים בו גדולה‪ ,‬התקנת משפך טלסקופי בעמדת הפחם הדרום מזרחית‬ ‫)נקודת הפריקה הקרובה ביותר לשכונת חפציבה(‪ ,‬הוספת מיכליות מים להרטבת דרכי הנסיעה של הציוד המכאני‬ ‫הנע באתר הפחם‪ ,‬הוספת מד רוח אשר מתריע כאשר משטר הרוחות הינו לכיוון שכונת חפציבה‪ .‬כאשר עוצמת‬ ‫הרוח עוברת סף עוצמת הרו העלול לגרום להרחפת אבק‪ ,‬תחנת הכוח מבצעת הרטבה נוספת‪ .‬במקרה של רוחות‬ ‫חזקות‪ ,‬תחנת הכוח אף תפסיק את פריקת הפחם‪.‬‬ ‫עם השנים‪ ,‬מערך ההרטבה שופר‪ ,‬אך מספר התלונות לא פחת‪ .‬בנובמבר ‪ ,2009‬תיעד האיגוד ארוע אבק פחם חריג‬ ‫אשר זיהם את חצרות בתי תושבי חפציבה )תמונה להלן( ואף חדר לתוך הבתים‪ .‬האיגוד הפיץ דו"ח מפורט בנושא‬ ‫לכל גופי האכיפה וכן לתושבים‪ .‬בעקבות הדו"ח‪ ,‬ארגן האיגוד מפגש תושבים‪ ,‬ראשון מסוגו‪ ,‬בין חברת החשמל‬ ‫לבין תושבי שכונת חפציבה לדון במטרד‪ .‬התושבים סיכמו על הקמת ועד שכונתי שיאגד את תלונות התושבים‬ ‫וייצג את השכונה‪ .‬ממצאי דו"ח זה‪ ,‬הוצגו בוועדה המחוזית לתכנון ובניה עת הדיונים על הרחבת אזור המגורים‬ ‫בסביבת שכונת חפציבה הקיימת‪ ,‬להקמת שכונת הפרפרים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬חוות דעת האיגוד על תסקיר השפעה‬ ‫על הסביבה של שכונת הפרפרים אומצה ע"י המשרד להגנה"ס‪ ,‬והליך אישור הקמת שכונת הפרפרים נעצר עד‬ ‫להפסקת מטרד אבק הפחם‪ ,‬נקבע לוח זמנים לדיווח על התקדמות ‪ .‬אחריות טיפול במטרד ניתנה על המשרד‬ ‫להגנה"ס‪ ,‬בעל סמכות האכיפה‪.‬‬ ‫במקביל קידם האיגוד במסגרת הדרג המקצועי הארצי‪ ,‬ביצוע של שני מחקרים‪ -‬סקר ספרות לבדיקת ההשפעות‬ ‫הבריאותיות של אבק הפחם‪ .‬מחקר אשר יפוקח ויאושר ע"י משרד הבריאות‪ ,‬וכן מחקר להערה איכותית‬ ‫וכמותית של מטרד אבק הפחם בשכונת חפציבה‪ ,‬כאשר החלטה על המחקר נתנה לועדת משנה אשר בראשה‬ ‫המשרד להגנה"ס‪ .‬ועדת המשנה הוקמה עקב דרישת לעדכן את התקן הסביבתי של אבק הפחם ‪ ,‬כפי המופיע‬ ‫בתמ"א ‪ ,10‬כך שיהיה בר אכיפה‪ .‬בועדה המחוזית לתכנון ובניה‪ ,‬הציג האיגוד את עמדתו בה לוח הזמנים לוח‬ ‫הזמנים לביצוע אכיפה לצמצום המטרד במקור‪ ,‬בתחנת הכוח‪ ,‬באמצעות עדכון רישיון העסק של תחנת הכוח‪.‬‬ ‫האיגוד נתן את הרקע המקצועי והיה שותף פעיל בעדכון רישיון העסק של תחנת הכוח לאבק הפחם‪ ,‬וביקש כי‬ ‫יורחב גם לנושא אפר הפחם‪.‬‬ ‫גם היום‪ ,‬האיגוד משמש היועץ המקצועי לעניין פעילות סביבתית באתר אורות רבין‪ ,‬בין את בסיורי פתע התחנה‪,‬‬ ‫מעקב אחר תלונות ציבור‪ ,‬פיקוח על בדיקות בארובה‪ ,‬מעקב אחר מדידות ניטור הרציף מארובות תחנת הכוח‬ ‫ומתחנות הניטור הסביבתיות‬ ‫שאריות אבק פחם בחצר בית בשכונת חפציבה בתאריך ‪18.11.09‬‬ ‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫‪39‬‬ ‫מערכת בקרה לסירוגין )מב"ס(‬ ‫מערכת בקרה לסירוגין )מב"ס( פועלת משנת ‪ 1996‬לצמצום פליטת זיהום האוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬ ‫במסגרת המב"ס מריץ השרות המטאורולוגי את מודל תחזית המאפשר להעריך את מידת הזיהום של גופרית דו‬ ‫חמצנית מתחנת הכוח אורות רבין הצפוי ביום המחרת בהתאם לתנאים המטאורולוגיים‪ .‬מדי ערב מועברת לנציג‬ ‫האיגוד תחזית זיהום האוויר של המב"ס ליום המחרת‪ .‬האיגוד מעביר את תחזית המב"ס אל תחנת הכוח אשר‬ ‫נערכת לשריפת פחם דל – דל גופרית שיצמצם בפועל את זיהום האוויר ביום המחרת ‪.‬‬ ‫בעקבות אכיפת פליטות זיהום האוויר באמצעות מערכת המב"ס‪ ,‬בתחנת הכוח אורות רבין שורפים פחם דל‬ ‫גופרית בכל ימות השנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬השימוש בסל הפחמים המשופר‪ ,‬אינו מחייב שריפת פחם עם תכולת הגופרית‬ ‫הנמוכה ביותר דווקא בעונת הקיץ‪ ,‬העונה בה יעילות פיזור האוויר הנמוכה ביותר‪ .‬לאור זאת‪ ,‬המב"ס עדיין‬ ‫משמש אמצעי לדרישת שריפת פחם עם תכולת הגופרית הנמוכה ביותר בימים בהם צפוי זיהום אוויר גבוה‪.‬‬ ‫לחישוב מידת יעילות המב"ס‪ ,‬הושוו המלצות המב"ס לנתוני מדידות גופרית דו חמצנית שמקורן מתחנת הכוח‬ ‫אורות רבין כפי שנמדד באמצעות מערך תחנות ניטור האוויר‪ .‬הערכות המב"ס לשנת ‪:2010‬‬ ‫ ‪ 1‬יום של הערכת חסר של המב"ס‪ -‬הוא יום בו נמדד ריכוז זיהום אוויר מעל ‪ 150‬חל"ב בתחנות‬ ‫ניטור האוויר כאשר ליום זה לא ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬ ‫ ‪ 11‬יום של הערכת יתר של המב"ס‪ -‬ימים בהם נמדד ריכוז זיהום אוויר מתחת ‪ 130‬חל"ב בתחנות‬ ‫ניטור האוויר כאשר ליום זה ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬ ‫ ‪ 1‬יום של תחזית טובה של המב"ס‪ -‬הוא יום בו נמדד ריכוז זיהום אוויר מעל ‪ 130‬חל"ב ומתחת ‪150‬‬ ‫חל"ב בתחנות ניטור האוויר כאשר ליום זה ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬ ‫ ‪ 352‬יום של תחזית מצב נתון‪ -‬ימים בהם נמדד ריכוז זיהום אוויר מתחת ‪ 150‬חל"ב בתחנות ניטור‬ ‫האוויר כאשר ליום זה לא ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מעקב תצפיות הפס החום‬ ‫מארובות תחנת הכוח אורות רבין‬ ‫צילום הפס בחום נע מזרחה מעל שמורת הטבע )דרומית לחדרה( בתאריך ‪.15.04.11‬‬ ‫ניתן לראות את ארובות תחנת הכוח אורות רבין ברקע‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬ד"ר מיכל בן גל‬ ‫בשנות ה‪ 80-‬וה‪ 90-‬ביצע האיגוד מספר מחקרים אקדמאיים לאמוד את מידת זיהום האוויר של תופעת "הפס‬ ‫החום" ‪ -‬ענן חום אורכי המשתרך לאורך עשרות קילומטרים‪ .‬הצבע החום של התימרה מקורו מתחמוצות‬ ‫חנקן‪,‬שהן תוצר לוואי של תהליך בעירה ‪,‬כפי המתרחש גם במנועי רכב‪ .‬המחקרים כללו‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬טיסות בתוך‬ ‫תימרת זיהום האוויר למדידת ריכוז זיהום האוויר‪ .‬מחקרים נוספים שבוצעו ע"י אוניברסיטת ירושלים )אילן לוי‬ ‫‪ , 2007‬אילן לוי ‪ (2009‬דנו בתופעה נוספת במכונה‪ -‬רסירקולציה של האוויר ‪,‬תופעה המתארת מצב בו זיהום‬ ‫אוויר נע מערבה לתוך הים עם הרוחות המזרחיות של בריזת היבשה‪ ,‬ולמחרת בבוקר‪ ,‬עת רוחות מערביות )בריזת‬ ‫הים(‪ ,‬מוסע זיהום זה‪ ,‬הכולל זיהום תחבורתי המכיל תחמוצות חנקן ‪ ,‬חזרה ליבשה‪ ,‬תופעה הנראת כפס חום‬ ‫לאורך קו החוף‪ .‬לעיתים‪ ,‬ניתן לצפות בשני פסים חומים‪ ,‬האחד עקב פליטת זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות‬ ‫רבין והשני עקב זיהום אוויר מתחבורה שהוסע מעורכי התחבורה הראשיים בתהליך הרסיקולציה חזרה‪ ,‬אל קו‬ ‫החוף‪ .‬מחקר האקדמאי האחרון בוצע ע"י אמיר זלצברג מאוניברסיטת ירושלים‪ ,‬בשנת ‪ 2006‬באמצעות ציוד‬ ‫מתקדם לחישה מרחוק למעקב אחר תימרת זיהום האוויר של תחנתה כוח )דו"ח השנתי של מערך הניטור לשנת‬ ‫‪ .(2006‬לאורך השנים‪ ,‬הממצאים הצביעו כי הקשר בין תופעת הפס החום לבין ריכוז פליטות זיהום האוויר‬ ‫מתחנת הכוח הינו זניח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התנאים המטאורולוגיים הינם גורם דומיננטי המעודדים את יצירת תופעת‬ ‫הפס החום‪ .‬כאשר הטרופוספירה )שכבת האמוספרה התחתונה( היא יציבה‪ ,‬תימרת הזיהום מתרכזת ברום‬ ‫ומוסעת למרחקים ארוכים‪ ,‬לעומת‪ ,‬כאשר תנאים לא יציבים‪ ,‬אשר ערבוליות האוויר )תרמלים( גורמת להסעת‬ ‫‪41‬‬ ‫זיהום האוויר בתנועות סיבוביות‪ ,‬מעלה ומטה‪ ,‬הזיהום אינו מרוכז בשכבה אחת‪ ,‬כך שהוא הזיהום אינו ניתן‬ ‫להבחנה ויזואלית ‪ ,‬אך בעצם הוא מגיע לקרקע במרחקים יותר קצרים ועל כן גם בריכוזים יותר גבוהים‪.‬‬ ‫לאחר סיום המחקר בשנת ‪ ,2006‬ביקש האיגוד להמשיך המעקב אחר תצפיות הפס החום‪ .‬בין השנים ‪2007-2010‬‬ ‫נאספו ‪ 165‬תצפיות‪ ,‬בעיקר מתושבי נאמנים ובראשם ד"ר מיכל בן גל ממכמורת‪ .‬נתוני התצפיות הושוו עם‬ ‫אינדקס יומי של מצב הסינפטי )באדיבות פרופ' פנחס אלפרט מאוניברסיטת ת"א ובעזרתה של ד"ר איזבלה‬ ‫אוסטינסקי מהשרות המטאורולוגי( וכן ממצאי נטור רציף של פליטות זיהום האוויר מארובות תחנת הכוח אורות‬ ‫רבין )נתונים המתקבלים במערך הבקרה של האיגוד(‪ .‬סיכום הנתונים באיורים להלן‬ ‫התצפיות חולקו לפי עונות השנה בהתאם לשכיחות של ‪ 19‬מצבים סינופטיים‪ .‬המצבים הסינופטיים‬ ‫סווגו בהתאם למתודולוגיה אשר פותחה באוניברסיטת ת"א )איזבלה אוסטינסקי ‪ ,(2006‬המקובלת‬ ‫בתחום המחקר הסינופטי ברחבי העולם‪ .‬עפ"י שיטה זו‪ ,‬החלוקה לפי עונות השנה היא כדלקמן‪:‬‬ ‫עונה‬ ‫מיצוע חודשי‬ ‫אינדקס סינופטי‬ ‫קיץ‬ ‫סתיו‬ ‫חורף‬ ‫אביב‬ ‫יוני‪ -‬ספטמבר‬ ‫ספטמבר‪ -‬דצמבר‬ ‫דצמבר‪ -‬מרץ‬ ‫אפריל‪ -‬מאי‬ ‫‪) ,4,5,6‬אפיקים פרסיים(‬ ‫‪) 1,2,3‬אפיקי ים סוף(‬ ‫‪) 11,12,13,14,15,16,17‬שקעים שרביים(‬ ‫‪) 18,19‬שקעים שרביים(‬ ‫‪42‬‬ ‫על בסיס ‪ 165‬התצפיות‪ ,‬ניתן לומר כי תופעת הפס החום נצפתה בעיקר בעונת האביב וכוללת את שולי‬ ‫עונת החורף והקיץ‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫חלוקה לפי שעות היום מצביעה על שעות‬ ‫הבוקר ושעות הערב‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בשעות של הנסיעה‬ ‫בדרכים‪ .‬שעת התצפית הינה אינדקציה לשעת הדיווח‪ ,‬כאשר לרוב‪ ,‬תופעת הפס החום נמשכת לאורך כל‬ ‫שעות היממה ולעיתים למשך מספר ימים‪ ,‬כתלות במצב הסינופטי ובתנאים המזו‪-‬מטאורולוגיים‬ ‫)תנאים אקלימיים מקומיים(‪.‬‬ ‫תיעוד הפס החום‬ ‫‪44‬‬ ‫חלוקה לפי מצב הסינופטי מצביעה על ארבע משפחות של מצבים סינופטיים עיקריים‪ -‬שקע שרבי‪,‬‬ ‫אפיק ים סוף‪ ,‬אפיק פרסי ורמה‪ .‬לכל מצב סינופטי תופעות אקלימיות יחודיות‪ ,‬ובעיקר רמה‪ ,‬אשר‬ ‫מלווה בהתמוככות האוויר )תנועת אוויר כלפי מטה(‪ ,‬מצב שאינו מאפשר יצירת עננים‪ ,‬ועל כן השמים‬ ‫בהירים‪ .‬מאחר ותופעת הפס החום הינה תופעה הניתנת לזיהוי ויזואלי‪ ,‬ללא אמצעי חישה‪ ,‬הרי שבימים‬ ‫בהירים‪ ,‬כאשר השמים כחולים‪ ,‬נצפות הפס החום בולטת‪ .‬מידת היציבות האטמוספרית הגורמת לשכוב‬ ‫האוויר משתנה בין המצבים הסינופטיים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כתלות בעוצמת הקרינה הסולרית‪ ,‬עוצמת הרוח‬ ‫הסינופטית ועוצמת בריזת הים‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫מרבית התצפיות ארעו כאשר ריכוז היומי הממוצע של פליטת תחמוצות חנקן משלושת ארובות תחנת‬ ‫הכוח היה בין ‪ 1000-900‬מ"ג‪/‬מק"ת‪ .‬דווקא בריכוזים הגבוהים יותר )‪ (1150-1000‬נרשמו פחות תצפיות‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫בהשוואה בין ריכוז פליטת זיהום אוויר של תחמוצות חנקן מארובות תחנת הכוח חדרה‪ ,‬לבין מספר‬ ‫תצפיות הפס החום‪ ,‬לא נמצאה קורלציה‪ ,‬מאחר ובתנאים מטאורולוגיים מסויימים‪ ,‬לא נוצר הפס‬ ‫החום‪ ,‬ובתנאים אחרים‪ ,‬הפס החום שנוצר מאוד בולט )כגון בעת שמים בהירים‪ -‬אינקדס סינופטי מס'‬ ‫‪ .(8‬המשמעות של כך היא שתופעת הפס החום אינה בהכרח מדד לפליטות גבוהות יותר של זיהום אוויר‬ ‫מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬ניתן אף לומר‪ ,‬כי כאשר אין רואים את הפס החום‪ ,‬אין הדבר מעיד על זיהום‬ ‫אוויר נמוך יותר‪ .‬האיגוד בדק ומצא‪ ,‬שדווקא כאשר אין רואים את הפס החום‪ ,‬תימרת הזיהום נופלת‬ ‫ברדיוס קרוב יותר ונרשמים יותר ארועי זיהום אוויר בתחנות ניטור האוויר‪ ,‬בעיקר בעת נוכחות‬ ‫אינברסית רום‪ .‬ואילו‪ ,‬כאשר מופיע הפס החום‪ ,‬ריכוז זיהום האוויר הנמדד בתחנות הניטור האוויר הוא‬ ‫לרוב נמוך‪ ,‬מאחר והזיהום מרוכז ברום ומוסע למרחק רב‪ ,‬נמהל עם האוויר האטמוספרי‪ ,‬עד אשר הוא‬ ‫נופל לגובה הקרקע ‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי קיימת אפשרות כי חלק מהתצפיות אינן בעצם כתוצאה מפליטות‬ ‫זיהום האוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬אלא כתופעה של רסירקולציה של זיהום האוויר באזור קו‬ ‫החוף‪ ,‬תופעה זהה לפס החום אך נצפת בגובה נמוך יותר‪ ,‬לאורך כביש החוף‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫תחנת כוח חגית‬ ‫תחנת הכוח חגית ממוקמת בין רכס הכרמל מצפון‪ ,‬לבין רמות מנשה מדרום בתחום המוניציפאלי של המועצה‬ ‫אזורית חוף כרמל‪ .‬באתר חגית קיימות ‪ 2‬יחידות ייצור במחזור משולב )מחז"מ( תלת צירי בהספק חשמלי כולל‬ ‫של ‪ 680‬מגוואט‪ ,‬ויחידת מחז"מ חד צירי בהספק חשמלי של כ‪ 350-‬מגוואט‪ ,‬סה"כ ‪ 1030‬מגוואט‪ .‬טכנולוגיית‬ ‫מחזור משולב מאפשרת הגדלת היעילות התרמית מ‪ 35%-‬ל‪ .54%-‬מהמשמעות היא‪ ,‬הפקת יותר חשמל באותה‬ ‫כמות דלק‪ .‬כיום אתר חגית מתבסס על גז כדלק ראשי וסולר כדלק משני‪ .‬במחצית השנייה של שנת ‪ 2009‬נחנך‬ ‫אתר חגית כאתר ייצור חשמל על בסיס גז טבעי‪ ,‬קרי הפעלת יחידות ייצור הינה בגז כדלק ראשי ובסולר כדלק‬ ‫משני‪ .‬המצבים בהם תותר לתחה"כ חגית להפעיל את יחידות ייצור בסולר‪ ,‬המוגדרים בצו הרוחבי לתחנות הכוח‪,‬‬ ‫וכפופים לאישור המשרד להגנה"ס‪ .‬בשנת ‪ 2010‬נחנכה יחידת ייצור חשמל נוספת עם יכולת ייצור של ‪250‬‬ ‫מגוואט‪.‬‬ ‫נתוני יחידות הייצור בתחנת הכוח פנים ארצית חגית‬ ‫סה"כ יחידות יצור‬ ‫)טורבינות גז וטורבינות קיטור(‬ ‫‪8‬‬ ‫מספר וגובה הארובות‬ ‫הספק )מגוואט(‬ ‫‪ 4‬ארובות בגובה ‪ 30‬מ'‬ ‫‪ 6‬ארובות בגובה ‪ 70‬מ'‬ ‫‪1270‬‬ ‫‪48‬‬ ‫האיגוד משמש מפקח ראשי על תחנת הכוח ומקבל את נתוני הניטור הרציף של פליטות זיהום האוויר‬ ‫ופרמטרים תפעוליים בזמן אמת‪ ,‬כל שש דקות‪ ,‬למחשב המערך באיגוד‪ .‬פיקוח על מידת השפעתה של תחנת הכוח‬ ‫חגית מבוצע באמצעות תחנות ניטור אוויר דאלית אל כרמל‪ ,‬כרם מהר"ל ואליקים‪ .‬נתוני איכות האוויר לשנת‬ ‫‪ 2010‬מעידים על רמת זיהום אוויר נמוכה באזור‪.‬‬ ‫בהתאם להוראות נוהל מעקב ופיקוח‪ ,‬מבצעת חברת החשמל בדיקות בארובות תחנת הכוח חגית‪ .‬חברת החשמל‬ ‫מבצעת את הבדיקות מדי חצי שנה בכל אחת מהארובות הגבוהות של יחידות ייצור החשמל‪ .‬סיכום תוצאות‬ ‫בדיקות הארובה לשנת ‪ 2009‬ניתן באיורים להלן‪ .‬בעת ביצוע הבדיקות בארובה‪ ,‬יחידות ייצור עבדו על בסיס גז‬ ‫פרט ליחידה ‪ 6‬שעבדה על בסיס סולר‪ ,‬ועל כן הפער בתוצאות המדידה‪ .‬השוואה תוצאות המדידה לתקני הסף‬ ‫לפליטת זיהום אוויר )להלן( ניתן לומר כי בשנת ‪ 2009‬תחנת הכוח חגית עמדה בתקנים‪.‬‬ ‫יחידות ייצור קיימות‬ ‫מ"ג‪/‬מק"ת‬ ‫סולר‬ ‫גז טבעי‬ ‫יחידת ייצור חדשה‬ ‫מ"ג‪/‬מק"ת‬ ‫סולר‬ ‫גז טבעי‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪50‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪120‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪15‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪120‬‬ ‫פחמן חד חמצני‬ ‫‪75‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪75‬‬ ‫חומר חלקיקי‬ ‫‪5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪49‬‬ 50 51 ‫תחנת הכוח קיסריה‬ ‫תחנת הכוח קיסריה ממוקמת בתחום המוניציפאלי של עיריית אור עקיבא‪ .‬תחנת הכוח כוללת שלוש טורבינות גז‬ ‫בהספק חשמלי כולל של ‪ 130‬מגוואט‪ .‬תחנת הכוח קיסריה מיועדת להפעלה במקרה תקלה או מקרה חירום‪ ,‬עד‬ ‫כ‪ 300-‬שעות בשנה בממוצע‪ ,‬במקדם יכולת שאינו עולה על ‪ .6%‬חל איסור הפעלת היחידות בשעות הלילה פרט‬ ‫להפעלה בשעת חירום ובשעת דחק‪ .‬היחידות מופעלות על בסיס סולר עם תכולת גופרית עד ‪.0.06%‬‬ ‫נתוני יחידות הייצור בתחנת הכוח קיסריה‬ ‫סה"כ יחידות יצור )טורבינות‬ ‫גז וטורבינות קיטור(‬ ‫מספר וגובה הארובות‬ ‫הספק )מגוואט(‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 4‬ארובות בגובה ‪ 8‬מ'‬ ‫‪ 2‬ארובות בגובה ‪ 12‬מ'‬ ‫‪130‬‬ ‫במסגרת נוהל מעקב ופיקוח טורבינות הגז בתחנת מיתוג קיסריה )‪ (1997‬הוסמכו מערכות המעקב והפיקוח לעניין‬ ‫ההשפעות הסביבתיות של תחנת הכוח חגית בתחום איכות אוויר‪ ,‬רעש ואיכות מים כאשר האיגוד משמש מפקח‬ ‫ראשי על תחנת הכוח ומבצע בדיקות רעש‪ .‬נתוני הספק החשמלי של תחנת הכוח מתקבלים בזמן אמת‪ ,‬כל ‪6‬‬ ‫דקות‪ ,‬במחשב המערך באיגוד‪ .‬נתוני תפעול חודשיים נמסרים לאיגוד מדי רבעון‪ .‬בשנת ‪ 2010‬לא ביצע האיגוד‬ ‫בדיקות רעש סביב התחנה עקב מיעוט הפעלת יחידות יצור החשמל‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫צילום‪ :‬משה גמליאל‬ ‫תחנת הכוח קיסריה‬ ‫‪53‬‬