‫מדינת ישראל‬ ‫‬ ‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות לבתי–ספר על–יסודיים‬ ‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תש"ע‪2010 ,‬‬ ‫סמל השאלון‪896201 :‬‬ ‫לשאלה ‪12‬‬ ‫נספח‪:‬‬ ‫משרד החינוך‬ ‫‬ ‫‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‬ ‫שתי יחידות לימוד‬ ‫הוראות לנבחן‬ ‫א‪ .‬משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה שני פרקים‪:‬‬ ‫‬ ‫פרק ראשון‪:‬‬ ‫מערכות רב–תחומיות‬ ‫‬ ‫פרק שני‪:‬‬ ‫דילמה‬ ‫‬ ‫עליך לענות על ארבע מבין השאלות שבפרק הראשון ועל שאלת החובה שבפרק השני‪.‬‬ ‫לכל שאלה — ‪ 20‬נקודות‪ ,‬ובסך הכול — ‪ 100‬נקודות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫חומר עזר מותר לשימוש‪ :‬כל חומר עזר‪ ,‬ובלבד שאינו מועבר בין הנבחנים ו‪/‬או כל אדם‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫בטרם תתחיל לענות על השאלות‪ ,‬קרא אותן בעיון ּווַדֵא שההנחיות בדף זה מובנות לך‬ ‫היטב‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫אם לדעתך חסר נתון בשאלה או בסרטוט‪ ,‬הוסף אותו לפי שיקול דעתך‪ .‬ציין בתשובתך‬ ‫את הנתון שהוספת‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫ענה על השאלות על–פי הסדר הנראה לך‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫בתשובה לשאלה חישובית‪ ,‬עליך להציג את שלבי הפתרון באופן מפורט ולהסבירם‬ ‫בקצרה‪ .‬קבלת מרב הנקודות מותנית במילוי דרישה זו‪.‬‬ ‫בשאלון זה ‪ 23‬עמודים ועמוד אחד של נספח‪.‬‬ ‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר‪,‬‬ ‫אך מכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫‪-2-‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫השאלות‬ ‫ענה על ארבע מבין השאלות ‪( 11—1‬לכל שאלה — ‪ 20‬נקודות)‪.‬‬ ‫פרק ראשון‪ :‬מערכות רב–תחומיות‬ ‫שאלה ‪1‬‬ ‫מנוע ‪ DC‬מופעל באמצעות המערכת החשמלית המתוארת באיור א' לשאלה זו‪ .‬מתח המנוע הוא‬ ‫‪ . 12 V‬מיתוג המנוע נעשה באמצעות מתח של ‪. 5 V‬‬ ‫‪V = 12 V‬‬ ‫מנוע‬ ‫‪DC‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪5V‬‬ ‫‪RB‬‬ ‫איור א' לשאלה ‪1‬‬ ‫א‪ .‬הסבר את פעולת המיתוג של הטרנזיסטור ואת תפקידו של הנגד ‪. RB‬‬ ‫ב‪ .‬המערכת החשמלית המתוארת באיור מיועדת להפעלת המנוע כפונקציה של עוצמת ההארה‪.‬‬ ‫העתק את איור א' למחברתך והוסף למערכת חיישן אור מסוג ‪( LDR‬חיישן שהתנגדותו‬ ‫קטנה והולכת ככל שעוצמת ההארה עליו גדלה) ורכיבים נוספים‪ ,‬כך שהמערכת תפעיל את‬ ‫המנוע כאשר עוצמת ההארה תעלה על ערך שייקבע מראש‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪3‬‬ ‫‪-3-‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫מציעים להחליף את המערכת האלקטרונית שבסעיף ב' בחיישן אור המחובר לממשק מחשב‪.‬‬ ‫היכן תחבר את המוצא הלוגי של ממשק המחשב למעגל ההפעלה של המנוע? נמק את‬ ‫תשובתך‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כתוב אלגוריתם או תכנית מחשב עבור ממשק המחשב המתואר בסעיף ג'‪ .‬התכנית תקבל‬ ‫כקלט מהמשתמש שני ערכים של עוצמת הארה‪ ,‬שיוזנו למשתנים ‪ Highset‬ו–‪Highset) Lowset‬‬ ‫תמיד גדול מ–‪ . (Lowset‬התכנית תקבל כקלט מהחיישן את הערך הנמדד של עוצמת ההארה‬ ‫ותכניס אותו למשתנה ‪ . Light‬התכנית תפעיל‪/‬תכבה את המנוע באמצעות הצבת הערך ‪ 0‬או‬ ‫‪ 1‬בהתאמה למשתנה ‪ , Motor‬על–פי הכללים האלה‪:‬‬ ‫כאשר המנוע פועל ועוצמת ההארה יורדת מתחת ל–‪ — Lowset‬המנוע ייכבה‪.‬‬ ‫כאשר המנוע כבוי ועוצמת ההארה עולה מעל ‪ — Highset‬המנוע יתחיל לפעול‪.‬‬ ‫ה‪ .‬באיור ב' בעמוד הבא נתון גרף איכותי של עוצמת ההארה כפונקציה של הזמן‪ .‬באיור ג'‬ ‫נתון גרף איכותי של התנגדות חיישן האור כפונקציה של הזמן‪ .‬באיור ד' נתון גרף איכותי‬ ‫של מצב המנוע כפונקציה של הזמן‪ .‬העתק למחברתך את הגרפים שבאיורים ב'‪ ,‬ג' ו–ד'‪ ,‬זה‬ ‫מתחת לזה‪ .‬השלם ביד חופשית את הגרפים‪ .‬העבר קו מקווקוו דוגמת זה המופיע באיורים‬ ‫בכל נקודת זמן שבה חל שינוי במצב המנוע‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪4‬‬ ‫‪-4-‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫עוצמת‬ ‫הארה‬ ‫‪Highset‬‬ ‫‪Lowset‬‬ ‫‪t‬‬ ‫איור ב' לשאלה ‪1‬‬ ‫התנגדות‬ ‫חיישן האור‬ ‫‪t‬‬ ‫איור ג' לשאלה ‪1‬‬ ‫מצב מנוע‬ ‫פועל‬ ‫כבוי‬ ‫‪t‬‬ ‫איור ד' לשאלה ‪1‬‬ ‫המשך בעמוד ‪5‬‬ ‫‪-5-‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫שאלה ‪2‬‬ ‫באיור א' לשאלה זו נתון מעגל חשמלי הכולל מגבר שרת אידיאלי‪.‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪80 kΩ‬‬ ‫‪30 V‬‬ ‫‪R1‬‬ ‫–‬ ‫‪Vout‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪20 kΩ‬‬ ‫‪–30 V‬‬ ‫‪Vin‬‬ ‫איור א' לשאלה ‪2‬‬ ‫א‪ .‬זהה את סוג המגבר וחשב את ההגבר שלו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את מתח המוצא ‪ Vout‬עבור מתח הכניסה ‪. Vin = –2 V‬‬ ‫מחברים במוצא המגבר מגבר נוסף‪ ,‬כמתואר באיור ב' לשאלה זו‪.‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪R4‬‬ ‫‪80 kΩ‬‬ ‫‪6 kΩ‬‬ ‫‪30 V‬‬ ‫‪30 V‬‬ ‫–‬ ‫‪Vout‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪R3‬‬ ‫–‬ ‫‪3 kΩ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪R1‬‬ ‫‪20 kΩ‬‬ ‫‪–30 V‬‬ ‫‪–30 V‬‬ ‫‪3 kΩ‬‬ ‫‪R5‬‬ ‫‪Vs‬‬ ‫איור ב' לשאלה ‪2‬‬ ‫המשך בעמוד ‪6‬‬ ‫‪-6-‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫זהה את סוג המגבר הנוסף וחשב את ההגבר שלו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חשב את ההגבר הכולל של המעגל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬חשב את מתח המוצא ‪ Vout‬של המעגל המופיע באיור ב' עבור‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪Vs = –2 V‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪Vs = 4 V‬‬ ‫שאלה ‪3‬‬ ‫נתונים ארבעה חיישנים למדידה של מהירות הזרימה של נוזל‪ .‬החיישנים מודדים את המהירות‬ ‫וממירים את ערך המהירות למתח חשמלי‪ .‬באיורים א'—ד' נתונים אופייני החיישנים‪.‬‬ ‫חיישן‬ ‫‪12‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ m‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ sec ‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ m‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ sec ‬‬ ‫]‪VA [V‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪6‬‬ ‫איור ג'‬ ‫‪12‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ m‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ sec ‬‬ ‫איור א'‬ ‫חיישן‬ ‫‪10‬‬ ‫‪A‬‬ ‫חיישן‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חיישן‬ ‫‪D‬‬ ‫]‪VD [V‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ m‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ sec ‬‬ ‫איורים א'—ד' לשאלה ‪3‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫איור ב'‬ ‫]‪VC [V‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪B‬‬ ‫]‪VB [V‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫איור ד'‬ ‫המשך בעמוד ‪7‬‬ ‫‪-7-‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫נגדיר שני מצבי זרימה‪ :‬זרימה איטית‪( v ≤ 6 m ,‬מצב "‪ "0‬לוגי) וזרימה מהירה‪,‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫"‪ "1‬לוגי)‪.‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫‪( v > 6‬מצב‬ ‫א‪ .‬תכנן וסרטט מעגל התרעה אלקטרוני‪ ,‬הכולל את חיישן ‪ . C‬המעגל מפיק במוצאו מתח‬ ‫בהתאם למהירות הזרימה הנמדדת‪ .‬הפעולה נעשית לפי התנאים האלה‪:‬‬ ‫כאשר הזרימה איטית‪ ,‬מתח המוצא יהיה ‪. 0 V‬‬ ‫כאשר הזרימה מהירה‪ ,‬מתח המוצא יהיה ‪. 5 V‬‬ ‫ארבעת החיישנים מותקנים במערכת בקרה המבקרת את הזרימה של מי הים אל מפעל להתפלת‬ ‫מים‪ .‬החיישנים מותקנים בארבע נקודות שונות‪ ,‬בסדר המתואר באיור ה' לשאלה‪.‬‬ ‫חיישן ‪D‬‬ ‫חיישן ‪B‬‬ ‫חיישן ‪C‬‬ ‫חיישן ‪A‬‬ ‫כיוון זרימת המים‬ ‫איור ה' לשאלה ‪3‬‬ ‫זרימה בלתי מאוזנת קיימת כאשר מצב הזרימה (איטית או מהירה) בחיישן שונה ממצב הזרימה‬ ‫של שני החיישנים משני צדיו‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר חיישנים ‪ A‬ו–‪ C‬יצביעו על זרימה איטית ("‪ "0‬לוגי)‪,‬‬ ‫ואילו חיישן ‪ B‬יצביע על זרימה מהירה ("‪ "1‬לוגי)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במדידה כלשהי התקבלו מהחיישנים הקריאות האלה‪:‬‬ ‫‪VA = 24 V , VB = 30 V , VC = 35 V , VD = 30 V‬‬ ‫האם המערכת תתריע על זרימה בלתי מאוזנת במצב הנתון? נמק את תשובתך‪.‬‬ ‫נתונה מערכת התרעה המאתרת באמצעות ארבעת החיישנים שבאיור ה' מצב שבו קיימת זרימה‬ ‫בלתי מאוזנת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫רשום טבלת אמת של מערכת ההתרעה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בצע מינימיזציה לפונקציה המתקבלת מטבלת האמת (פשט אותה ככל האפשר)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ממש את מערכת ההתרעה באמצעות מספר קטן ככל האפשר של שערים‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪8‬‬ ‫‪-8-‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫שאלה ‪4‬‬ ‫בחניון מכוניות יש ארבע קומות‪ ,‬ובכל קומה חמישה מקומות חנייה (המסומנים בספרות ‪ I‬עד ‪.)V‬‬ ‫בכל מקום חנייה מוצב חיישן מגע שמעביר למערכת המעקב אות בינארי אשר מציין את מצב‬ ‫תפוסת החנייה במקום‪.‬‬ ‫המידע מהחיישנים מגיע אל הדקי כניסה של ְמ ָתאֵם‪ ,‬כך שבכל פעם מגיע מידע רק מקומה‬ ‫מסוימת‪.‬‬ ‫מספר הקומה המדּווחת נקבע באמצעות שתי סיביות בקרה‪ S1 ,‬ו–‪ , S2‬כמתואר בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫מספר הקומה‬ ‫‪S1‬‬ ‫‪S2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫המידע מחמשת החיישנים של הקומה המסוימת מגיע אל הסיביות ‪ D7–D3‬של מערך הסיביות‬ ‫‪ . D7–D0‬המידע לסיבית ‪ D7‬מגיע במהופך‪.‬‬ ‫‪D0‬‬ ‫‪D1‬‬ ‫‪D2‬‬ ‫‪D3‬‬ ‫חיישן‬ ‫‪I‬‬ ‫‪D4‬‬ ‫חיישן‬ ‫‪II‬‬ ‫‪D5‬‬ ‫חיישן‬ ‫‪III‬‬ ‫‪D6‬‬ ‫חיישן‬ ‫‪D7‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫חיישן‬ ‫‪V‬‬ ‫הערך ‪ 0‬משמעותו מקום חנייה פנוי; הערך ‪ 1‬משמעותו מקום חנייה תפוס‪.‬‬ ‫מצב תפוסת החנייה בחניון מוצג באמצעות מטריצה המתוארת בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫מספר‬ ‫הקומה‬ ‫חנייה‬ ‫‪I‬‬ ‫חנייה‬ ‫‪II‬‬ ‫חנייה‬ ‫‪III‬‬ ‫חנייה‬ ‫‪IV‬‬ ‫חנייה‬ ‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מקום חנייה תפוס ייוצג בטבלה על–ידי הערך ‪ , 1‬ומקום חנייה פנוי ייוצג בטבלה על–ידי הערך ‪.0‬‬ ‫המשך בעמוד ‪9‬‬ ‫‪-9-‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫הנח כי בתחילה כל מקומות החנייה פנויים‪.‬‬ ‫כתוב תכנית אשר במשך ‪ 1,000‬מחזורים תציג את מצב התפוסה של מקומות החנייה בחניון‬ ‫בהתאם לערכי סיביות הבקרה‪ .‬הנח כי בכל מחזור נתונים ערכי סיביות הבקרה וערך סיביות‬ ‫המערך ‪ . D7–D0‬שים לב להדק הכניסה המהופך בסיבית ‪. D7‬‬ ‫הנחיה‪ :‬ניתן להשתמש בפקודת הזזה בינארית ימינה‪ . B >> x ,‬פקודה זו מזיזה את הסיביות של‬ ‫‪( B‬ערך בינארי) ‪ x‬הזזות ימינה‪ ,‬ומכניסה משמאל אפסים‪ .‬למשל‪ ,‬עבור הערך הבינארי ‪, 1101 1001‬‬ ‫הזזה של ‪ 3‬סיביות ימינה תיראה כך‪. 11011001 >> 3 = 00011011 :‬‬ ‫המשך בעמוד ‪10‬‬ ‫‪- 10 -‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫שאלה ‪5‬‬ ‫בקבוצת כדורסל יש ‪ 9‬שחקנים שמספריהם ‪ 1‬עד ‪. 9‬‬ ‫להלן תיאור של כמה אירועים אפשריים במשחק כדורסל‪:‬‬ ‫—‬ ‫זריקה לסל העשויה להקנות לשחקן ולקבוצתו ‪ 3‬נקודות או ‪ 2‬נקודות או נקודה אחת‬ ‫(מספר הנקודות תלוי במקום שממנו נזרק הכדור לסל)‪ .‬אם הזריקה מסתיימת בקליעה לסל‬ ‫(הכדור נכנס לסל)‪ ,‬השחקן וקבוצתו מקבלים את הנקודות‪ .‬אם הזריקה מסתיימת בהחטאה‬ ‫(הכדור לא נכנס לסל)‪ ,‬השחקן וקבוצתו אינם מקבלים את הנקודות‪.‬‬ ‫במהלך משחק כדורסל מתנהלת עבור כל אחד מהשחקנים טבלת סטטיסטיקה שמשתניה הם‬ ‫אלה‪:‬‬ ‫—‬ ‫סך כול הנקודות‬ ‫—‬ ‫מספר הזריקות לסל המזכות בנקודה אחת‬ ‫—‬ ‫מספר הקליעות לסל המזכות בנקודה אחת‬ ‫—‬ ‫מספר הזריקות לסל המזכות ב–‪ 2‬נקודות‬ ‫—‬ ‫מספר הקליעות לסל המזכות ב–‪ 2‬נקודות‬ ‫—‬ ‫מספר הזריקות לסל המזכות ב–‪ 3‬נקודות‬ ‫—‬ ‫מספר הקליעות לסל המזכות ב–‪ 3‬נקודות‬ ‫עליך לכתוב תכנית לניהול המשתנים הסטטיסטיים של משחק כדורסל‪.‬‬ ‫הנתונים מוזנים לתכנית במהלך המשחק בצורה של מספר תלת–ספרתי‪ ,‬כאשר שלוש הספרות הן‬ ‫אלה‪:‬‬ ‫—‬ ‫ספרת המאות — מספר סידורי של השחקן‬ ‫—‬ ‫ספרת העשרות — המשתנה הסטטיסטי לפי המפתח הזה‪:‬‬ ‫‪ — 1‬זריקה לסל המזכה בנקודה אחת‬ ‫‪ — 2‬זריקה לסל המזכה בשתי נקודות‬ ‫‪ — 3‬זריקה לסל המזכה בשלוש נקודות‬ ‫ספרת האחדות — ‪ — 0‬החטאה‪ — 1 ,‬קליעה‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪11‬‬ ‫‪- 11 -‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫להלן שתי דוגמאות‪:‬‬ ‫שחקן מס' ‪ 5‬קלע סל המזכה ב–‪ 2‬נקודות‪ :‬יוזן המספר ‪. 521‬‬ ‫שחקן מס' ‪ 7‬החטיא סל המזכה ב–‪ 3‬נקודות‪ :‬יוזן המספר ‪. 730‬‬ ‫הקלט מסתיים בקבלת הערך ‪. –1‬‬ ‫א‪ .‬ממש את מבנה הנתונים של טבלת הסטטיסטיקה של השחקנים‪ .‬הסבר כיצד מבנה הנתונים‬ ‫שבחרת עונה על הדרישות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כתוב תכנית המבצעת את המשימות האלה‪:‬‬ ‫‬ ‫‪.1‬‬ ‫בכל פעם שמתקבל נתון סטטיסטי‪ ,‬מתעדכנת טבלת הסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫מחשבת את אחוזי הקליעה של כל שחקן בכל אחד מסוגי הזריקות לסל (לפי מספר‬ ‫הנקודות)‪.‬‬ ‫אחוז הקליעה הוא היחס בין מספר הקליעות למספר הזריקות לסל‪ .‬למשל‪ ,‬במקרה של‬ ‫קליעות מתוך ‪ 16‬זריקות‪ ,‬התוצאה היא‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪12‬‬ ‫× ‪100‬‬ ‫‪= 75%‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בתום המשחק‪ ,‬התכנית מדפיסה את אחוז הקליעות לכל שחקן בזריקה של ‪ 2‬נקודות‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪12‬‬ ‫‪- 12 -‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫שאלה ‪6‬‬ ‫עליך לתכנן מערכת רובוטית המשתמשת בפס גלאים למיון שלושה מטבעות בעלי קטרים שונים‪:‬‬ ‫‪ 1‬ש"ח — ‪ 18‬מ"מ‪ 2 ,‬ש"ח — ‪ 22‬מ"מ ו–‪ 5‬ש"ח — ‪ 24‬מ"מ; עובי המטבעות אחיד‪ .‬המערכת מיועדת‬ ‫לספירת מטבעות המונחים על–גבי מסוע (רצועה נעה)‪ ,‬כמתואר באיור א'‪.‬‬ ‫פס גלאים‬ ‫‪5‬‬ ‫מסוע‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מטבעות‬ ‫איור א' לשאלה ‪6‬‬ ‫פס הגלאים מותקן במקביל למסוע ודוגם את המטבעות מהצד בפרקי זמן קצרים וקבועים‪ ,‬כך‬ ‫שהמסוע נע קדימה ‪ 2‬מ"מ בין דגימה לדגימה‪ .‬האורך הפעיל של פס הגלאים הוא ‪ 30‬מ"מ‪ .‬בפס‬ ‫נמצאים ‪ 150‬גלאים‪ ,‬ורזולוציית המדידה היא ‪ 0.2‬מ"מ‪ .‬הגלאים פועלים בשיטה הבינארית‪:‬‬ ‫‪ 0‬מייצג "אור עובר" ו–‪ 1‬מייצג "אור לא עובר"‪ .‬המטבעות מונחים על–גבי המסוע‪ ,‬כך שמטבע‬ ‫אחד לא מסתיר מטבע אחר‪ ,‬והמרחק ביניהם הוא לפחות ‪ 0.3‬מ"מ‪ .‬באיור ב' לשאלה מוצגת‬ ‫דוגמה לתמונה המתקבלת בזיכרון המחשב באחת הדגימות‪.‬‬ ‫כיוון תנועת המסוע‬ ‫‪30‬‬ ‫‪24‬‬ ‫מטבע של‬ ‫מטבע יוצא‬ ‫‪ 5‬ש"ח‬ ‫מאזור המדידה‬ ‫באזור המדידה‬ ‫מטבע נכנס‬ ‫לאזור המדידה‬ ‫איור ב' לשאלה ‪6‬‬ ‫המשך בעמוד ‪13‬‬ ‫‪- 13 -‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫א‪ .‬מטבע של ‪ 5‬ש"ח מופיע באזור המדידה של פס הגלאים‪ .‬נתון שהדגימה הראשונה היא‬ ‫כמתואר באיור ג' לשאלה זו‪ .‬העתק למחברתך את הטבלה שלהלן‪ ,‬וכתוב בה עבור כל דגימה‬ ‫מהו האורך הנדגם במטבע הזה על–ידי פס הגלאים‪.‬‬ ‫כיוון תנועת המסוע‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 2‬מ"מ‬ ‫איור ג' לשאלה ‪6‬‬ ‫מספר‬ ‫הדגימה‬ ‫האורך‬ ‫‪2‬‬ ‫הנדגם (מ"מ)‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 18 17 16 15 14 13 12 11 10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ב‪ .‬המדידה הראשונה של מטבע המופיע באזור המדידה של הגלאים עשויה לתת ערכי מדידה‬ ‫שונים‪ .‬כתוב מהו תחום ערכי המדידה העשויים להופיע במדידה הראשונה‪ .‬נמק את‬ ‫תשובתך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הנח שבאזור הגלאים מופיע מטבע אחד בלבד‪ .‬כתוב תכנית בשפה עילית או אלגוריתם‬ ‫מילולי שמקבלים כקלט את נתוני פס הגלאים ומאתרים את סוג המטבע‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪14‬‬ ‫‪- 14 -‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫שאלה ‪7‬‬ ‫מערכת לבקרת טמפרטורה מבקרת את הטמפרטורה בתוך אקווריום‪.‬‬ ‫א‪ .‬סרטט דיאגרמת מלבנים המתארת את מערכת הבקרה הזו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המערכת האלקטרונית המתוארת באיור א' משמשת לביצוע בקרת הטמפרטורה באקווריום‪.‬‬ ‫‪ R2‬הוא נגד משתנה שבאמצעותו נקבעת הטמפרטורה הרצויה‪.‬‬ ‫‪ R4‬הוא נגד תלוי טמפרטורה מסוג ‪. NTC‬‬ ‫מתח המוצא מהמערכת מוזן לגוף חימום דרך מגבר הספק כאשר ‪. Vcc = 5 V‬‬ ‫הסבר מדוע הנגד ‪ R4‬חייב להיות מסוג ‪. NTC‬‬ ‫‪Vcc‬‬ ‫‪R1‬‬ ‫‪Vcc‬‬ ‫‪Vout‬‬ ‫‪R3‬‬ ‫–‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪R4‬‬ ‫איור א' לשאלה ‪7‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מהו סוג הבקרה (בקרה פרופורציונלית או בקרת ‪ ) ON/OFF‬שמאפשרת המערכת‬ ‫האלקטרונית המתוארת באיור א'?‬ ‫ד‪ .‬נתון שהטמפרטורה הרצויה באקווריום היא ‪ . T = 25 °C‬סרטט גרף איכותי של מתח המוצא‬ ‫כפונקציה של טמפרטורת האקווריום בתחום ‪. 30 °C – 20 °C‬‬ ‫‪R‬‬ ‫שאלה ‪8‬‬ ‫באיור א' מוצג תרשים סכמתי של אות אק"ג של‬ ‫פעימת לב אחת‪:‬‬ ‫איור א' לשאלה ‪8‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫המשך בעמוד ‪15‬‬ ‫‪- 15 -‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫א‪ .‬התבונן באיור והסבר מה מייצג גל ‪ , P‬מה מייצגת מערכת ‪ QRS‬ומה מייצג גל ‪. T‬‬ ‫ב‪ .‬באיור ב' נתון אות אק"ג תקין של כמה פעימות‪ ,‬ובאיורים ג'—ו' נתונים אותות אק"ג‬ ‫המעידים על הפרעות בפעולת הלב‪ .‬כל משבצת בציר הזמן מייצגת פרק זמן של‬ ‫‪ . 0.2 sec‬ציין עבור כל אחד מהאיורים ג'—ו' מהי החריגה באות אק"ג ועל מה היא מעידה?‬ ‫בתשובתך התייחס לשלבי פעימת הלב ולהולכה החשמלית בזמן פעימה‪.‬‬ ‫איור ב' לשאלה ‪8‬‬ ‫איור ג' לשאלה ‪8‬‬ ‫איור ד' לשאלה ‪8‬‬ ‫איור ה' לשאלה ‪8‬‬ ‫איור ו' לשאלה ‪8‬‬ ‫המשך בעמוד ‪16‬‬ ‫‪- 16 -‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫ניתן לאתר באות אק"ג את שיאי האות ‪ R‬באמצעות סף‪ :‬ניתן להניח שכל שיאי ה–‪ R‬הם‬ ‫בעלי עוצמה גבוהה מהסף‪ ,‬ואין שיא אחר באות בעוצמה גבוהה מהסף‪ .‬החיישן מפיק‬ ‫במוצאו תחום מתח של ‪ 5 V – 0 V‬המחובר למחשב באמצעות ממיר ‪ A/D‬בעל ‪ 8‬סיביות‪.‬‬ ‫באיור ז' מוצג אות אק"ג בעל סף של ‪ 2.3 V‬ורק שיאי ה–‪ R‬הם מעל לסף‪.‬‬ ‫]‪V [Volt‬‬ ‫סף לאיתור שיאי‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪16000 18000‬‬ ‫]‪time [ms‬‬ ‫‪12000 14000‬‬ ‫‪10000‬‬ ‫‪8000‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫איור ז' לשאלה ‪8‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מה כושר האבחנה (הרזולוציה) של הממיר ‪? A/D‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫מהו הערך העשרוני עבור ערך הסף ‪? 2.3 V‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫כמה פעימות לב נמדדות בחיישן בשנייה אחת? בסס את תשובתך על איור ז'‪.‬‬ ‫‬ ‫המשך בעמוד ‪17‬‬ ‫‪- 17 -‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫שאלה ‪9‬‬ ‫א‪ .‬ככל שהעורקים רחוקים מהלב‪ ,‬קטֵן לחץ הדם בהם‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לחץ הדם באדם שבעורקיו הצטברו משקעים על דופנות כלי הדם‪ ,‬שונה מלחץ הדם באדם‬ ‫בריא‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫אדם בריא נמצא בתחנת חלל בתנאים של "חוסר משקל"‪ .‬האם "חוסר המשקל" יגרום‬ ‫לשינויים בלחץ הדם בעורקים שלו לעומת לחץ הדם בעורקים של אדם הנמצא תחת השפעת‬ ‫כוח הכבידה הרגיל של כדור הארץ? נמק את תשובתך‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סרטט גרף איכותי המתאר את לחץ הדם בעורקים כפונקציה של מרחקם מהלב עבור כל‬ ‫אחד מהמקרים הבאים‪ :‬אדם בריא‪ ,‬אדם שבדופנות כלי הדם שלו הצטברו משקעים‪ ,‬אדם‬ ‫בריא השוהה בתחנת חלל‪ .‬סרטט את שלושת הגרפים על אותה מערכת צירים‪ .‬סמן יחידות‬ ‫וערכים על הצירים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הלב מזרים את הדם בפעימות‪ ,‬ואולם בפועל זרימת הדם בעורקים היא רציפה‪ .‬הסבר מהו‬ ‫המנגנון היוצר את הזרימה הרציפה של הדם בעורקים‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪18‬‬ ‫‪- 18 -‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫שאלה ‪10‬‬ ‫טיל אוויר — אוויר נע אופקית אל עבר מטרה הנמצאת במישור מעופו‪ .‬נדרש תיקון בכיוון מעוף‬ ‫הטיל כמתואר באיור‪.‬‬ ‫איור לשאלה ‪10‬‬ ‫א‪ .‬הסבר כיצד מנגנון ההיגוי של הטיל גורם לשינוי בכיוון מעופו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רדיוס הפנייה בעת תמרון מושפע משלושה משתנים פיזיקליים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ציין את שלושת המשתנים הפיזיקליים המשפיעים על רדיוס הפנייה ואת יחידותיהם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫בחר בנפרד כל אחד משלושת המשתנים הפיזיקליים שציינת בתשובתך לסעיף ב'‪1‬‬ ‫וקבע פי כמה יגדל או יקטן רדיוס הפנייה של הטיל אם משתנה זה גדל פי שלושה ושני‬ ‫המשתנים האחרים נותרים ללא שינוי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫האם ניתן לבצע תמרון חד עד כדי כך שרדיוס הפנייה יהיה ‪ ? R = 0‬נמק את תשובתך‪.‬‬ ‫מערכת לבקרת כיוון מעופו של טיל מורכבת ממייצב כיוון בזנב הטיל וממערכת הנעה‬ ‫ובקרה‪ .‬בקרת הטיל היא בקרה רציפה בחוג סגור‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מהו הרכיב במערכת ההיגוי המשמש כ"אלמנט בקרה סופי" (שסתום בקרה)? נמק את‬ ‫תשובתך‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫מהו הרכיב במערכת לבקרת כיוון של טיל המשמש כ"חיישן"? נמק את תשובתך‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪19‬‬ ‫‪- 19 -‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫שאלה ‪11‬‬ ‫מנהרת רוח בעלת חתך בצורת ריבוע שאורך צלעו ‪ 0.3‬מטרים נדרשת לעבוד במהירויות זרימת‬ ‫אוויר בתחום ‪— 50 m‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫‪ . 120‬מהירות האוויר נמדדת בעזרת צינור פיטו שבקצהו מחובר‬ ‫מנומטר מים‪ ,‬כמתואר באיור א' לשאלה ‪.11‬‬ ‫נתונים‪:‬‬ ‫—‬ ‫צפיפות המים‪:‬‬ ‫—‬ ‫צפיפות האוויר‪:‬‬ ‫‪kg‬‬ ‫‪m3‬‬ ‫‪ρwater = 1, 000‬‬ ‫‪kg‬‬ ‫‪m3‬‬ ‫‪ρair = 1‬‬ ‫חריר לחץ‬ ‫סטטי‬ ‫→‬ ‫→‬ ‫→‬ ‫‪Δh‬‬ ‫→‬ ‫→‬ ‫→‬ ‫חריר לחץ‬ ‫כולל‬ ‫איור א' לשאלה ‪11‬‬ ‫א‪ .‬הסבר את עקרון המדידה של מהירות האוויר על–ידי מערכת זו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נתון מנומטר שבו הגובה ‪ ∆h‬המרבי הוא ‪ 0.8‬מטר‪ .‬האם מנומטר זה מתאים לביצוע מדידות‬ ‫מהירות במנהרת רוח זו בתחום העבודה של המנהרה? נמק את תשובתך באמצעות חישוב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‬ ‫לצורך מחשוב המדידה הוחלף המנומטר בשני גלאי לחץ זהים‪ ,‬כמתואר באיור ב' לשאלה ‪.11‬‬ ‫כל גלאי הינו בעל הגבר של‬ ‫‪1 V‬‬ ‫⋅‬ ‫‪50 kPa‬‬ ‫(כלומר‪ ,‬כל שינוי של ‪ 50 kPa‬בלחץ גורם לשינוי‬ ‫של ‪ 1 V‬בגלאי)‪ .‬מוצאי הגלאים חוברו לכניסות מגבר המגביר פי ‪ 25‬את הפרש האותות‬ ‫המתקבלים מהגלאים‪ .‬האות מהמגבר מוזן לממיר ‪ A/D‬בעל ‪ 8‬סיביות שמתאים לתחום‬ ‫המתח ‪ . 5 V – 0 V‬חשב את כושר האבחנה (רזולוציה) במדידת הלחץ במערכת זו‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪20‬‬ ‫‪- 20 -‬‬ ‫מגבר גלאים‬ ‫הפרש‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫חריר סטטי →‬ ‫→‬ ‫→‬ ‫‪A/D‬‬ ‫→‬ ‫→‬ ‫→‬ ‫חריר כולל‬ ‫איור ב' לשאלה ‪11‬‬ ‫ד‪ .‬נדרש להגיע למהירות של‬ ‫‪m‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫‪ , 140‬ללא שינוי הספיקה שהייתה במהירות‬ ‫‪m‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫‪ . 120‬תאר‬ ‫את השינוי שיש לבצע בחתך מנהרת הרוח כדי להגיע למהירות הרצויה‪ ,‬וחשב את שטח‬ ‫החתך לאחר השינוי‪.‬‬ ‫ה‪ .‬האם המערכת הממוחשבת מתאימה למדידה אמינה במהירות של‬ ‫‪m‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫‪ ? 140‬נמק את‬ ‫תשובתך‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪21‬‬ ‫‪- 21 -‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫פרק שני‪ :‬דילמה‬ ‫ענה על שאלה ‪ — 12‬שאלת חובה (‪ 20‬נקודות)‪.‬‬ ‫שאלה ‪12‬‬ ‫קרא את שני הקטעים שלהלן וענה על השאלות המופיעות לאחריהן‪.‬‬ ‫קטע קריאה א'‪:‬‬ ‫גורמים המשפיעים על מחירה של תרופה‬ ‫התהליך הנדרש מתחילת הפיתוח של תרופה (תרופת פטנט או תרופה אתית) ועד לשיווקה בשוק‬ ‫התרופות נמשך כיום כ–‪ 12 – 10‬שנים‪ .‬בתהליך שני שלבים עיקריים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מחקר ופיתוח של התרופה שעלותם כ–‪ 2 ⋅ 107‬ש"ח‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫בדיקת התרופה — כדי לבחון אם היא עונה על הצורך שלשמו פותחה ולוודא שאין לה‬ ‫תופעות לוואי מזיקות‪ .‬בדיקה זו נעשית בפיקוח ממשלתי (בארה"ב על–ידי ה–‪, FDA‬‬ ‫ובאירופה — על–ידי ה–‪ .)EDMA‬שלב זה של הבדיקה עלותו כ–‪ 2 ⋅ 108‬ש"ח‪.‬‬ ‫לעתים קרובות‪ ,‬חברות משקיעות במחקר ופיתוח אבל הן אינן מגיעות לתוצאה המקווה‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫רק ‪ 10%‬מהמחקרים מסתיימים בפיתוח תרופה שיכולה לעבור משלב ‪ 1‬לשלב ‪.2‬‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬רשויות המוסמכות לכך אינן מאשרות את ייצור התרופה ושיווקה‪ .‬למעשה‪ ,‬רק‬ ‫‪ 10%‬מהבדיקות מסתיימות באישור התרופה לייצור ולשיווק‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬שרק ‪ 1‬מתוך ‪ 100‬ניסיונות מסתיים באישור התרופה על–ידי הרשויות המוסמכות לכך‪.‬‬ ‫אם מביאים בחשבון גם את ההשקעה באותם ניסיונות כושלים‪ ,‬אזי ההשקעה שנדרשת מחברת‬ ‫התרופות כדי לפתח תרופה חדשה היא כ–‪ 4 ⋅109‬ש"ח‪.‬‬ ‫ראוי לציין כי קיימות גם תרופות המיועדות למחלות נדירות שבהן לוקים מספר קטן של אנשים‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬האם כדאי לחברת תרופות להתחיל להשקיע במחקר ובפיתוח תרופות כאלה?‬ ‫מחלות נדירות כאלה נקראות "מחלות יתומות" שכן מרבית חברות התרופות אינן מנסות לפתח‬ ‫תרופות נגד מחלות אלה‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪22‬‬ ‫‪- 22 -‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫קטע קריאה ב'‪:‬‬ ‫סל הבריאות‬ ‫"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" נחקק במדינת ישראל בשנת ‪ . 1995‬החוק מסדיר את חובת‬ ‫המדינה לאזרחיה ואת חובותיו של האזרח בקשר לנושא הבריאות‪ .‬החוק הגדיר מה סוג‬ ‫הטיפולים והתרופות שלהן זכאי כל אזרח בישראל‪ .‬ההתפתחות הטכנולוגית והמחקר מגלים מדי‬ ‫שנה תרופות חדשות ומפתחים מכשור רפואי חדש וסוגי טיפולים מתקדמים‪ .‬מכאן שיש צורך‬ ‫לעדכן את "סל הבריאות" (כלומר‪ ,‬את רשימת הטיפולים והתרופות שהאזרח זכאי להן)‪ .‬משיקולי‬ ‫בריאות נכון היה להכניס כל תרופה או טיפול חדשים לתוך "סל הבריאות"‪ ,‬אולם מקצת‬ ‫התרופות והטיפולים עלותם גבוהה‪ ,‬אין אפשרות לממן את כולם ויש לקבוע סדרי עדיפות בקשר‬ ‫לתרופות וטיפולים שייכללו ב"סל הבריאות"‪ .‬לצורך עדכון שוטף של "סל הבריאות" הוקמה‬ ‫ועדה ציבורית‪ :‬בוועדה חברים נציגי משרד הבריאות‪ ,‬קופות החולים‪ ,‬ההסתדרות הרפואית‪ ,‬נציג‬ ‫אגף התקציבים באוצר ונציגי ציבור‪ .‬חברי הוועדה דנים בשאלה אילו תרופות יש להכניס לסל‪.‬‬ ‫ניתן לחלק את התרופות לשלושה סוגים‪:‬‬ ‫תרופות מצילות חיים — אלו תרופות שמניעתן מחולה עלולה להביא למותו בתוך זמן קצר או‬ ‫ארוך‪.‬‬ ‫תרופות משפרות איכות חיים — אלו תרופות שמניעתן מחולה גורמת לחיי סבל אבל לא למוות‪.‬‬ ‫תרופות מניעה — תרופות הניתנות לחולים כדי למנוע את הידרדרות מצב בריאותם‪.‬‬ ‫בטבלה שלהלן דוגמה לכמה תרופות שהוועדה המליצה עליהן‪.‬‬ ‫מס'‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תיאור התרופה‬ ‫טיפול בסרטן‬ ‫מסוג א'‬ ‫טיפול בסרטן‬ ‫מסוג ב'‬ ‫גמילה מעישון‬ ‫טיפול במחלת עור‬ ‫טיפול במחלת‬ ‫הכשל החיסוני‬ ‫סוג‬ ‫היקף חולים‬ ‫צפוי בשנה‬ ‫עלות שנתית‬ ‫כוללת‬ ‫(במיליון‬ ‫ש"ח)‬ ‫מצילה חיים‬ ‫‪300‬‬ ‫‪34.0‬‬ ‫מצילה חיים‬ ‫‪350‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫מניעה‬ ‫שיפור איכות חיים‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪11,500‬‬ ‫‪0.96‬‬ ‫מצילה חיים‬ ‫‪170‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫עלות שנתית‬ ‫לחולה‬ ‫(בש"ח)‬ ‫טבלה לשאלה ‪12‬‬ ‫המשך בעמוד ‪23‬‬ ‫‪- 23 -‬‬ ‫מדעי ההנדסה ב'‪ ,‬קיץ תש"ע‬ ‫סמל ‪896201‬‬ ‫להלן דברים שנאמרו בישיבות הוועדה‪:‬‬ ‫דובר א'‪ :‬תרופה ‪ 1‬מיועדת לטיפול בסרטן בנשים‪ ,‬רובן בגילאים ‪ 30‬ומעלה‪ .‬מחיר התרופה גבוה‪,‬‬ ‫ואם לא נכניסה לסל הדבר יביא למותן‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬חשוב שחברות התרופות יידעו שכדאי להן‬ ‫לפתח תרופות גם ל"מחלות יתומות"‪ ,‬וגם אם עלותן רבה מאוד‪ ,‬המדינה תעמיד את המימון‬ ‫לרכישתן‪.‬‬ ‫דובר ב'‪ :‬תרופה ‪ 2‬מיועדת לטיפול בסרטן אצל גברים ונשים בגילאי ‪ 20‬ומעלה‪ .‬מחיר התרופה‬ ‫גבוה‪ ,‬ואם לא נכניסה לסל הדבר יביא למותם‪.‬‬ ‫נציג קופת חולים‪ :‬תרופה ‪ 3‬מיועדת לסייע בגמילה מעישון‪ .‬ראוי לציין כי ‪ 90%‬ממקרי סרטן‬ ‫הריאה נובעים מעישון‪ .‬לכן כל השקעה בטיפול מניעה תקטין את מספר החולים בסרטן הריאה‪.‬‬ ‫נציג ההסתדרות הרפואית‪ :‬תרופה ‪ 4‬מיועדת לחולים במחלת עור‪ .‬המחלה מופיעה בדרך–כלל‬ ‫אצל נשים וגברים בגילאי ‪ , 60–50‬והיא גורמת סבל גדול לחולים בה‪.‬‬ ‫נציג הציבור‪ :‬תרופה ‪ 5‬מיועדת לטיפול במחלת הכשל החיסוני‪ .‬זוהי מחלה מידבקת הנחשבת‬ ‫כיום למגפה עולמית‪ .‬חשוב להכלילה בסל כדי להקטין את מספר החולים העלולים להדביק‬ ‫אנשים בריאים‪.‬‬ ‫נציג האוצר‪ :‬אני מבין את הצורך לכלול את כל התרופות בסל‪ ,‬אבל תקציב המדינה מוגבל‪ .‬השנה‬ ‫התקציב המרבי המיועד לקבוצת התרופות שבטבלה הוא ‪ 46‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫ענה על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬בקטע הקריאה הראשון נתון כי עלות פיתוח תרופה חדשה הוא כ–‪ 4 ⋅ 109‬ש"ח‪ .‬חשב מתוך‬ ‫נתוני הקטע הראשון כיצד הגיע הכותב לנתון זה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את העלות השנתית לחולה לכל אחת מהתרופות‪ ,‬והשלם את העמודה השמאלית‬ ‫בטבלה שבנספח לשאלה זו‪.‬‬ ‫הדבק את מדבקת הנבחן שלך במקום המיועד לכך בנספח והדק אותו למחברתך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫נציג האוצר הודיע שהתקציב המרבי המיועד לקבוצת התרופות שבטבלה הוא‬ ‫‪ 46‬מיליון ש"ח‪ .‬תאר לעצמך שהנך חבר בוועדת התרופות‪ :‬אילו מבין ‪ 5‬התרופות שבטבלה‬ ‫היית ממליץ לכלול בסל ואילו לא‪ .‬הסבר את שיקוליך‪( .‬הנך רשאי להשתמש בנימוקים‬ ‫המצוינים בקטעי הקריאה ולהוסיף גם נימוקים משלך‪).‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‪.‬‬ ‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‪.‬‬ ‫נספח‪ :‬לשאלה ‪12‬‬ ‫מקום למדבקת נבחן‬ ‫לשאלון ‪ ,896201‬קיץ תש"ע‬ ‫שים לב‪ :‬הדבק את מדבקת הנבחן שלך במקום המיועד לכך בנספח והדק אותו למחברתך‪.‬‬ ‫מס'‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תיאור התרופה‬ ‫טיפול בסרטן‬ ‫מסוג א'‬ ‫טיפול בסרטן‬ ‫מסוג ב'‬ ‫גמילה מעישון‬ ‫טיפול במחלת עור‬ ‫טיפול במחלת‬ ‫הכשל החיסוני‬ ‫סוג‬ ‫היקף חולים‬ ‫צפוי בשנה‬ ‫עלות שנתית‬ ‫כוללת‬ ‫(במיליון‬ ‫ש"ח)‬ ‫מצילה חיים‬ ‫‪300‬‬ ‫‪34.0‬‬ ‫מצילה חיים‬ ‫‪350‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫מניעה‬ ‫שיפור איכות חיים‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪11,500‬‬ ‫‪0.96‬‬ ‫מצילה חיים‬ ‫‪170‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫עלות שנתית‬ ‫לחולה‬ ‫(בש"ח)‬