המספרים המרוכבים

‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫החוג להוראת המדעים‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫תוכן הענינים‬
‫)‪ (1‬היכרות ראשונה עם המספרים המרוכבים‬
‫ע‪1 .‬‬
‫דרכי החישוב במספרים מרוכבים‪ .‬הצורך בניסוח מפורט של תכונותיהם‪.‬‬
‫)‪ (2‬בניית מערכת המספרים המרוכבים‬
‫ע‪3 .‬‬
‫המספרים המרוכבים כנקודות במישור‪ ,‬הוכחת תכונותיהם היסודיות‪.‬‬
‫שימושים ראשונים בהצגה הגיאומטרית‪.‬‬
‫)‪ (3‬שורשים‪ e ,‬בחזקת מספר מרוכב‬
‫ע‪7 .‬‬
‫חישוב שורשים‪ ,‬שורשי יחידה‪ ez .‬ותכונותיו‪ ,‬סכום תנודות סינוסיות‪.‬‬
‫)‪ (4‬המשפט היסודי של האלגברה‬
‫ע‪9 .‬‬
‫פתירת משוואה ריבועית‪ .‬המשפט היסודי של האלגברה והוכחתו‪ ,‬כולל‬
‫שיקולים שהובילו למציאת ההוכחה‪.‬‬
‫פתרונות לתרגילים‬
‫ע‪12 .‬‬
‫© פסגות‪ ,‬תשנ"ז תשס"ז‬
‫מותר להעתיק ולצלם לשימוש עצמי‪ ,‬ומורים ובתי ספר רשאים להדפיס במהדורה לא מסחרית‬
‫לשימוש תלמידיהם‪ .‬במסגרת זאת מותר להעתיק חלקים של הקובץ ובלבד שיצוין שם המחבר‬
‫ותצורף הפניה אל הקובץ השלם‪ ,‬ומותר להוסיף הערות ותוספות ובלבד שיפורש מי כתב אותן‪.‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫)‪ (1‬היכרות ראשונה עם המספרים המרוכבים‬
‫מבוא‬
‫מערכת המספרים המרוכבים עשויה להיראות מוזרה בעיני מי שאינו מכיר אותה‪ ,‬אך יש לה שימושים רבים‬
‫הן במתמטיקה והן במדעים הפיזיקליים‪ .‬באורח שנחשב במשך דורות לאורח‪-‬פלא‪ ,‬מפשט השימוש במספרים‬
‫מרוכבים את הטיפול בהרבה נושאים‪.‬‬
‫בסעיף הנוכחי ובסעיף שאחריו נציג מערכת המספרים המרוכבים בשלושה שלבים‪ .‬בשלב הראשון נציע נוסח‬
‫מקוצר של כללי החישוב במספרים מרוכבים ונצרף לו דוגמאות אחדות‪ .‬בשלב הביניים‪ ,‬שיהיה שלב קצר‪,‬‬
‫נצביע על הבדל חשוב אחד שבין תכונות המספרים המרוכבים ובין תכונות המספרים הממשיים‪ .‬בשלב‬
‫האחרון‪ ,‬שיהיה עיקרו של הסעיף הבא‪ ,‬נענה לשאלה מניין לנו שקיימת מערכת עצמים מתמטיים בעלת‬
‫התכונות שייחסנו למערכת המספרים המרוכבים‪ ,‬ומניין לנו שהתכונה המוזרה שנכללה בנוסח המקוצר של‬
‫כללי החישוב‪ ,‬אינה מובילה אל סתירות פנימיות‪.‬‬
‫והרי תקציר דרכי החישוב במספרים מרוכבים‪:‬‬
‫כל מספר מרוכב ניתן לכתיבה בצורה ‪ ,x+yi‬כאשר ‪ x‬ו‪ y -‬הם מספרים ממשיים כלשהם )מספרים רגילים(‪,‬‬
‫ואילו ‪ i‬הוא איבר מיוחד‪ .‬החישוב במספרים מרוכבים נעשה כאילו גם ‪ i‬הוא מספר ממשי רגיל‪ ,‬אך ‪ i2‬שווה ל‪-‬‬
‫‪. -1‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ 2+3i‬הוא מספר מרוכב‪.‬‬
‫גם מספר ממשי כגון ‪ 17.5‬נחשב למספר מרוכב כי הוא שווה ל‪ . 17.5+0.i -‬ומצד שני‪ ,‬מספר מרוכב כגון ‪5i‬‬
‫)השווה ל‪ (0+5i -‬נקרא מספר דמיוני‪-‬טהור‪.‬‬
‫ערכו של הביטוי )‪ (3+4i) . (5+2i)+(6-7i‬מחושב כך‪:‬‬
‫= )‪(3+4i) . (5+2i)+(6-7i) = (3.5+3.2i+4i.5+4i.2i)+(6-7i‬‬
‫= ‪= 15 + 6i + 20i + 8i2 + 6 -7i‬‬
‫=)‪= ( 15 + 8i2 + 6) + (6i + 20i - 7i‬‬
‫‪= ( 15 - 8 + 6) + ( 6 + 20 - 7) . i = 13 + 19i‬‬
‫תרגיל ‪) .1‬מומלץ לפתור תרגיל זה בדרך המפורטת שלעיל ולא בדרך המקוצרת שלהלן‪(.‬‬
‫= )‪. (4+3i) (2+5i‬א‬
‫= )‪. (-3+2i) . (6-4i‬ב‬
‫= ‪. (1+i) . (2-i) + (5-3i) . 2i‬ג‬
‫‪.‬‬
‫הדוגמה הבאה מציגה דרך מקוצרת לחישוב במספרים מרוכבים‪.‬‬
‫המבוקש‪:‬‬
‫בשלב א נכין מסגרות בשביל החלק הממשי ובשביל החלק הכופל את ‪:i‬‬
‫( = )‪(2+3i) . (5+4i)+(-1+7i) . (2-5i‬‬
‫(‪)+‬‬
‫‪)i‬‬
‫)‪(2-3i) . (5+4i)+(-1+7i) . (2+5i‬‬
‫בשלב ב נחשב את‬
‫המכפלות הנותנות‬
‫מספר ממשי ‪:‬‬
‫בשלב ג נחשב את‬
‫המכפלות הנותנות‬
‫מספר דמיוני ‪:‬‬
‫‪)i‬‬
‫( ‪(2+3i) . (5+4i)+(-1+7i) . (2-5i) = (10 - 12 - 2 +35 ) +‬‬
‫‪(2+3i) . (5+4i)+(-1+7i) . (2-5i) = (10 - 12 - 2 +35 ) + ( 8 + 15 + 5 + 14)i‬‬
‫בשלב ד נבדוק את מספר המחוברים בכל חלק כדי לוודא שלא שכחנו שום מכפלה‪) .‬כדאי לחשוב על מספרי‬
‫המחוברים כבר בשלב א‪ ,‬כדי להקצות להם מקום מתאים‪(.‬‬
‫ובשלב ה נחבר‪:‬‬
‫‪(2+3i) . (5+4i)+(-1+7i) . (2-5i) = (10 - 12 - 2 +35 ) + ( 8 + 15 + 5 + 14)i = 11 + 42i‬‬
‫)בפועל נכתוב רק את מה שמופיע כאן כשלב ה‪(.‬‬
‫‪1‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫תרגיל ‪ .2‬חשב‪:‬‬
‫= )‪. (6-2i)(4+3i)+(3+i)(1-2i‬א‬
‫= )‪. (2+3i)(4+5i)(6+7i‬ב‬
‫= ‪. (4+3i)2‬ג‬
‫תרגיל ‪ .3‬כתוב עשרה איברים נוספים לסידרה ההנדסית ‪. 1, i, -1, ....‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תרגיל ‪ .4‬א‪ .‬בדוק את נכונות השוויון ‪.  1 + 1 i  = i‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪ 2‬‬
‫ב‪ .‬כתוב עשרה איברים נוספים לסידרה ההנדסית ‪) . 1 , 1 + 1 i , i ,.‬חשיבה חוסכת חישובים !(‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫תרגיל ‪.5‬‬
‫שלושת המספרים הראשונים של הסידרה של תרגיל ‪4‬ב מיוצגים בציור‬
‫שמשמאל על‪-‬ידי נקודות בדרך הבאה‪ :‬מספר מרוכב הנכתב בצורה ‪x+yi‬‬
‫עם ‪ x‬ו‪ y -‬ממשיים מיוצג על‪-‬ידי הנקודה )‪.(x,y‬‬
‫) ‪ i=0+1.i ,1=1+0.i‬ו‪.( 1/ 2 ≈ 0.7 -‬‬
‫ייצג בדרך דומה את שאר המספרים שבסידרה!‬
‫)‪(0,1‬‬
‫)‪(0.7,0.7‬‬
‫)‪(0,1‬‬
‫הערה‪ :‬התוצאה המתקבלת תשתלב בהמשך במשהו כללי‪.‬‬
‫מרוכבים צמודים וחילוק‬
‫‪(5+3i)(5-3i) = 52-(3i)2 = 25-9i2 = 25+9‬‬
‫לדוגמת הכפל הבאה חשיבות מיוחדת‪.‬‬
‫וכן לכל ‪ x‬ו‪ y -‬ממשיים‪,‬‬
‫‪(x+yi)(x-yi) .= x2+y2‬‬
‫הגדרה‪ :‬המספרים המרוכבים ‪ x+yi‬ו‪) x-yi -‬עם ‪ x‬ו‪ y -‬ממשיים( נקראים צמודים‪.‬‬
‫חשיבות המושג "מרוכבים צמודים" נובעת מזה שהכפלת מספר מרוכב במספר הצמוד לו נותנת מספר ממשי‪.‬‬
‫התועלת שבכך תודגם בתרגיל החילוק הבא‪:‬‬
‫‪7 − 9i 7 − 9i 3 − 4i − 15 − 55i‬‬
‫=‬
‫⋅‬
‫=‬
‫‪= − 0.6 − 2.2i‬‬
‫‪3 + 4i 3 + 4i 3 − 4i‬‬
‫‪25‬‬
‫תרגיל ‪ .6‬חלק‪:‬‬
‫= )‪. (9+20i) / (2+3i‬א‬
‫= ) ‪. (40-30i) / ( 7 + 3 i‬ב‬
‫= )‪. 1 / (1+i‬ג‬
‫תרגיל ‪ .7‬פתור את המשוואות הבאות )הנעלם הוא מספר מרוכב המסומן ‪( z‬‬
‫‪. (5+2i) . z + (-1+3i) = 25-2i‬א‬
‫)‪. (8-5i) . z + (9+7i) = (2+3i) . z + (7+23i‬ב‬
‫הצורך בפירוט נוסף של תכונות המספרים המרוכבים‬
‫נפתח בתכונה שלילית‪ :‬במערכת המרוכבים אין יחס סדר )‪ (a>b‬המקיים את התכונות הרגילות של הסדר‬
‫שבמערכת המספרים הממשיים‪ .‬הבה נראה שהנחת קיומו של סדר כזה מובילה לסתירה‪.‬‬
‫אם ‪ i>0‬אז‪ ,‬לפי חוקי הסדר הרגילים‪,‬‬
‫‪3>2 ⇒ 3i>2i ⇒ 3i2>2i2 ⇒ -3>-2‬‬
‫אם ‪ i<0‬אז ‪ -i>o‬ומכאן בדרך דומה‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3>2 ⇒ −3i>-2i ⇒ 3i >2i ⇒ -3>-2‬‬
‫ואילו אם ‪ i=0‬אז ‪ i2 =0‬כלומר‪. -1=0 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫מסקנה ראשונה‪ :‬תכונות המספרים המרוכבים צריכות להיות מנוסחות בפירוט שימנע את המחשבה שהן‬
‫כוללות גם את תכונות הסדר של המספרים הממשיים‪.‬‬
‫מסקנה שניה‪ :‬יש להוכיח שהתכונות הקשורות בארבע פעולות החשבון ובשוויון‪ ,‬אינן מובילות לסתירה‪.‬‬
‫ניישם מסקנות אלה בכך שנבנה את תורת המספרים המרוכבים כענף של תורת המספרים הממשיים ושל‬
‫גיאומטרית המישור‪ .‬זה יהיה נושאו העיקרי של הסעיף הבא‪.‬‬
‫הערה‪ :‬הסעיף הבא יכלול גם כמה מסקנות על דרכי החישוב במספרים מרוכבים‪ .‬ריכוז מסקנות אלה יופיע‬
‫בסוף הסעיף‪.‬‬
‫)‪ (2‬בניית מערכת המספרים המרוכבים‬
‫הערה מקדימה‪ :‬בתחילת התהליך תהיה למושג "מספר מרוכב" משמעות שונה מזו שהיתה לו בסעיף הקודם‪,‬‬
‫ורק בהמשך יעלה הקשר עם המשמעות הקודמת‪ .‬מכיוון שהסעיף הנוכחי מיועד לתת בסיס מתימטי להנחות‬
‫שבראש הסעיף הקודם )וממילא גם לשאר הדברים האמורים שם(‪ ,‬אין הסעיף הנוכחי יכול להסתמך על‬
‫האמור שם‪ .‬אפילו הטענה שכל מספר מרוכב ‪ z‬ניתן לכתיבה בצורה ‪ x+yi‬עם ‪ x‬ו‪ y -‬ממשיים‪ ,‬לא תיחשב כאן‬
‫לטענה תקפה אלא אחרי שנוכיח אותה‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬נקבע במישור שני ישרים‪ ,‬ישר אופקי וישר ניצב לו )ציר ‪ x‬וציר ‪ .(y‬את נקודת פגישתם נסמן במספר ‪0‬‬
‫ובמרחק כלשהו מימינה נסמן נקודה ‪ .1‬באופן זה תותאם כל נקודה שעל הישר האופקי למספר ממשי אחד‪,‬‬
‫והישר כולו יקרא "הישר הממשי" )בנוסף לשם הישן "ציר ‪ .("x‬על הישר הניצב נקבע נקודה שתסומן ‪ .i‬נקודה‬
‫זאת תהיה מעל נקודת ה‪ 0 -‬ומרחקן יהיה שווה למרחק שמ‪ 0 -‬אל ‪ .1‬כל‬
‫נקודה ‪ z‬שבמישור‪ ,‬כולל ‪ i‬ונקודות הישר הממשי‪ ,‬תקרא "מספר מרוכב"‪.‬‬
‫‪z‬‬
‫‪y‬‬
‫לכל מספר מרוכב יתאימו אפוא ארבעה מספרים ממשיים‪ .‬קואורדינטת ‪,x‬‬
‫‪uur‬‬
‫‪uur‬‬
‫קואורדינטת ‪ ,y‬המרחק ‪ r‬מ‪ 0 -‬והזווית ‪ θ‬שמהקרן ‪ 01‬אל הקרן ‪. 0z‬‬
‫‪r‬‬
‫‪i‬‬
‫ובפרט‪ ,‬למספר ממשי חיובי יתאים ‪ ,θ=0o‬למספר ממשי שלילי יתאים‬
‫‪ θ=180o‬ול‪ i -‬יתאים ‪ .θ=90ο‬ל‪ 0 -‬אפשר לתת כל ‪ θ‬שהוא‪ ,‬ול‪ θ -‬זה לא‬
‫‪θ‬‬
‫תהיה כל חשיבות‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1 x‬‬
‫‪.‬‬
‫הקשרים שבין ארבעה מספרים אלה הם‪x = r cos θ :‬‬
‫‪. y = r .sin θ‬‬
‫את פעולת החיבור במספרים מרוכבים נגדיר בעזרת ה‪-x -‬ים וה‪-y -‬ים‪ ,‬ואילו את פעולת הכפל נגדיר בעזרת‬
‫ה‪-r -‬ים וה‪-θ -‬ים‪ .‬מכיוון שהתכונה החדשה ‪ i2=-1‬היא תכונה כִּ פלית‪ ,‬נפתח בהגדרת הכפל‪.‬‬
‫כפל מרוכבים וחוקיו‬
‫הגדרה‪ :‬אם ‪ z1‬ו‪ z2 -‬הם בעלי ‪ r2 ,θ1,r1‬ו‪ θ2 -‬בהתאמה‪ ,‬אז מכפלתם ‪ z1.z2‬תהיה המספר המרוכב בעל ‪ r=r1.r2‬ו‪-‬‬
‫‪. θ=θ1+θ2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אם ‪ z1‬היא בעלת ‪ r =3‬ו‪ θ=30 -‬ו‪ z2 -‬היא בעלת ‪ r =2‬ו‪ θ=40 -‬אז ‪ z1 z2‬תהיה הנקודה בעלת ‪ r =6‬ו‪-‬‬
‫‪.θ=70ο‬‬
‫כפל ממשיים לפי הגדרה זאת‪ ,‬שווה לכפל הרגיל שלהם‪ ,‬כי אם ‪ z1‬ו‪ z2 -‬הם ממשיים חיוביים אז הזווית ‪ θ‬של‬
‫מכפלתם היא ‪ 0o+0o=0o‬לכן גם המכפלה היא ממשי‪-‬חיובי‪ .‬אם אחד מהם חיובי ואחד שלילי אז ‪ θ‬של‬
‫מכפלתם היא ‪ 180 o + 0 o =180 o‬לכן המכפלה שלילית‪ ,‬ואם שניהם שליליים אז למכפלה‬
‫‪ θ=180o+180ο=360 o‬וזה שקול ל‪ ,θ=0o -‬לכן המכפלה חיובית ‪) .‬לא קשה לראות שגם הערכים המוחלטים‬
‫"יוצאים בסדר"‪(.‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מההגדרה נובע ש‪) i =-1 -‬כי ‪ 1 1=1‬ו‪(90 +90 =180 -‬‬
‫כן נובע מההגדרה שמכפלת ממשי ב‪ i -‬היא בעלת ‪ θ‬השווה ל‪ 90 o -‬או ל‪ 270 o -‬כלומר‪ ,‬היא על ציר ‪.y‬‬
‫‪3‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫הערה‪ :‬לציר ‪ y‬יהיה אפוא מעמד כפול‪ .‬כשנדבר על קואורדינטות של נקודה הוא יהיה ציר‪-‬מספרים‪-‬ממשיים‬
‫כמו ציר ‪ ,x‬אך כשנדבר עליו כעל חלק ממישור המספרים המרוכבים תהיינה נקודותיו מספרים דמיוניים‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬מספרים מהצורה ‪) yi‬כאשר ‪ y‬הוא הקואורדינטה הממשית המתאימה(‪.‬‬
‫מחוקי החילוף לכפל ולחיבור ממשיים נובע שחוק החילוף מתמלא בשביל כפל מרוכבים‪ ,‬כי בסימונים‬
‫המתאימים‪,‬‬
‫‪ r1.r2=r2.r1‬ו‪.θ1+θ2=θ2+θ1 -‬‬
‫ההוכחה המקבילה בשביל חוק הקיבוץ מסתיימת במלים "ו‪." θ1+(θ2+θ3)=(θ1+θ2)+θ3 -‬‬
‫משני חוקים אלה נובע שבהנתן ביטוי המורכב ממספרים מרוכבים וממסגרות וסימני‪-‬כפל הקושרים אותם‪,‬‬
‫ניתן להשמיט את המסגרות‪-‬הקושרות ולשנות את סדר הגורמים בלי שישתנה ערך הביטוי‪.‬‬
‫במקום לנסח הוכחה כללית לכך נסתפק בדוגמה‪ .‬נוכיח שלכל ‪ c ,b ,a‬ו‪ d -‬מרוכבים‪,‬‬
‫)‪(a.b).(c.d) = (a.c).(b.d‬‬
‫חילוף‬
‫קיבוץ‬
‫קיבוץ‬
‫חילוף‬
‫קיבוץ )‪(a+b‬נחשב איבר אחד‬
‫)‪(a.b) . (c.d) = ((a.b) . c).d = (a.(b.c)) .d = (a .(c.b)).d = ((a.c).b) .d = (a.c).(b.d‬‬
‫שני חוקים בסיסים אחרים על דבר הכפל הם‪ :‬א‪ .‬לכל ‪ .z .1=z ,z‬ב‪ .‬לכל ‪ 0 ≠ z1‬קיים ‪ z2‬אשר ‪.z1.z2=1‬‬
‫הוכחת א עולה מזה ש‪ 1 -‬הוא בעל ‪ r=1‬ו‪. θ=0 -‬‬
‫‪.‬‬
‫הוכחת ב‪ :‬אם ‪ z1‬הוא בעל ‪ r1‬ו‪ θ1 -‬אז המספר המרוכב ‪ z2‬בעל ‪ 1/r1‬ו‪ -θ1 -‬ממלא את השוויון ‪. z1 z2=1‬‬
‫‪ z2‬זה נקרא ההפוך של ‪ z1‬והוא מסומן ‪ 1/z1‬או ‪.z1-1‬‬
‫חיבור מרוכבים וחוקיו‬
‫נעבור אל החיבור ונגדיר‪ :‬אם ‪ z1‬ו‪ z2 -‬הם בעלי הקואורדינטות ‪ x2 ,y1 ,x1‬ו‪ y2 -‬בהתאמה‪ ,‬אז סכומם ‪z1+z2‬‬
‫יהיה המספר המרוכב בעל הקואורדינטות ‪ x=x1+x2‬ו‪. y=y1+y2 -‬‬
‫קל לראות שחוקי החילוף והקיבוץ מתמלאים על‪-‬ידי חיבור זה‪ ,‬שלכל ‪ ,z+0=z ,z‬שלכל ‪ z1‬קיים ‪ z2‬אשר‬
‫‪ z2) z1+z2=0‬זה נקרא הנגדי של ‪ z1‬והוא מסומן ‪ ,(-z1‬ושחיבור מרוכבים שהם ממשיים )כלומר‪ ,‬בעלי‬
‫קואורדינטת‪ y -‬שווה ל‪ (0 -‬הוא החיבור הרגיל של ממשיים‪.‬‬
‫אפשר לראות שאם ‪ z3= z1+z2‬אז הקטע ‪ 0z3‬הוא האלכסון במקבילית בעלת הצלעות ‪ 0z1‬ו‪.0z2 -‬‬
‫מהגדרת הכפל נבע שאם ‪ y‬הוא מספר ממשי אז ‪ y .i‬הוא מספר מרוכב הנמצא על ציר‪ .y -‬מזה וממה שאמרנו‬
‫זה עתה על סכום מרוכבים ואלכסון במקבילית‪ ,‬נובע שאם ‪ z‬היא בעלת הקואורדינטות ‪ x‬ו‪ y -‬אז ‪. z=x+yi‬‬
‫‪z1+z2‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪yi‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫חוק הפילוג‬
‫החוק הבסיסי האחרון שיש להוכיח את התמלאותו במערכת שהגדרנו‪ ,‬הוא חוק הפילוג‪ ,‬המקשר את החיבור‬
‫והכפל ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪z (z1+z2) = z z1+z z2‬‬
‫ובשלב ראשון נוכיח אותו בשביל המקרה שבו הזווית ‪ θ‬של ‪ z‬היא ‪ ,0‬כלומר‪ ,‬מספר ממשי חיובי = ‪. z = r‬‬
‫יהיו ‪ , z2 , z1‬סכומם ‪ z1+z2‬והמכפלה )‪ r(z1+z2‬כבציור‬
‫א‪.‬‬
‫המכפלה )‪ r(z1+z2‬נמצאת על הקרן מ‪ 0 -‬אל ‪ z1+z2‬כי‬
‫לכופל ‪ r‬זווית‪-‬כיוון ‪ 0‬לכן ל‪ r(z1+z2) -‬ול‪ z1+z2 -‬אותה‬
‫זווית‪-‬כיוון‪ .‬מרחקה של )‪ r(z1+z2‬מ‪ 0 -‬הוא פי ‪r‬‬
‫‪4‬‬
‫)‪r(z1+z2‬‬
‫‪z1+z2‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪z1‬‬
‫ציור א‬
‫‪0‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫מהמרחק של ‪.z1+z2‬‬
‫נעביר דרך הנקודה )‪ r(z1+z2‬מקבילים לצלעות‬
‫המקבילית שבציור א‪ ,‬ומהפרופורציות ינבע‬
‫שמקבילים אלה פוגשים את המשכי הצלעות בנקודות‬
‫‪ rz1‬ו‪ rz2-‬כבציור ב ‪ .‬זה אומר ש‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪r (z1+z2) = r .z1+r .z2‬‬
‫)‪r(z1+z2‬‬
‫‪r z2‬‬
‫‪z1+z2‬‬
‫‪r z1‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪z1‬‬
‫ציור ב‬
‫‪0‬‬
‫נעבור למקרה שבו זווית הכיוון של ‪ z‬היא ‪ θ‬שאינה ‪) 0‬והמרחק מ‪ 0 -‬הוא ‪ ,r‬כמקודם(‪ .‬כעת ייעשה הכפל ב‪z -‬‬
‫על‪-‬ידי הכפלת המרחק מ‪ 0 -‬פי ‪) r‬כמקודם( וסיבוב ב‪ . θ -‬המקבילית המסובבת נשארת מקבילית‪ ,‬לכן‬
‫)‪) . zz1+zz2= z (z1+z2‬ראה ציור ג (‬
‫)‪z(z1+z2‬‬
‫‪θ‬‬
‫)‪r(z1+z2‬‬
‫‪r z2‬‬
‫‪z1+z2‬‬
‫‪r z1‬‬
‫‪z z1‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪z z2‬‬
‫‪z1‬‬
‫ציור ג‬
‫‪0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪1‬‬
‫תכונות החיסור והחילוק מתקבלות מתכונות החיבור והכפל ומההגדרות )‪ a-b=a+(-b‬ו‪= a ⋅ -‬‬
‫‪b‬‬
‫‪b‬‬
‫‪.‬‬
‫החיבור והכפל "הישנים"‬
‫שתי הדוגמאות הבאות‪ ,‬האחת דוגמת חיבור והאחרת דוגמת כפל‪ ,‬מראות שדרכי החיבור והכפל שבהן‬
‫השתמשנו בסעיף הקודם הן מסקנה ממה שהגדרנו והוכחנו בסעיף הנוכחי‪.‬‬
‫מחוק הפילוג‬
‫מחוקי הקיבוץ והחילוף‬
‫‪(2+3i)+(4+5i) = (2+4) + (3i+5i) = (2+4) + (3+5)i‬‬
‫הגדרת הכפל‪ ,‬לזויות ‪ 1800 , 00‬ו‪900 -‬‬
‫פעמיים פילוג‬
‫חילוף כפל‬
‫פילוג‬
‫)‪(2+3i) (4+5i) = (2+3i).4+(2+3i) .5i = 4.(2+3i)+5i.(2+3i) = 4.2+4.3i+5i.2+5i.3i = 8+12i+10i+(-15‬‬
‫החלפת המספרים הממשיים שבדוגמאות אלה באותיות‪ ,‬תתן הוכחה כללית‪.‬‬
‫שאלת חוסר הסתירה‬
‫האם הבניה שבנינו מראה שתכונות המספרים המרוכבים אינן גוררות סתירות? אם נדייק נצטרך לומר‬
‫שהראינו זאת רק בתנאי שאין סתירות פנימיות בתורת המספרים הממשיים ובגיאומטרית המישור‪.‬‬
‫ומניין שאין שם סתירות? אמונתנו בזאת מסתמכת על שני דברים‪ .‬א‪ .‬למרות דורות רבים של פעילות‬
‫מתמטית שעסקה בתורות הנ"ל לא נמצאו בהן סתירות‪ .‬ב‪ .‬העובדה שהמסקנות מתורות אלה ‪ ,‬כולל מסקנות‬
‫מתורת המספרים המרוכבים‪ ,‬נמצאו מועילות מאד במדעי הטבע‪.‬‬
‫התוצרים המעשיים של הסעיף הנוכחי ומונחים מקובלים‬
‫מטרתו העיקרית של הסעיף הנוכחי היתה להראות שהוספת המספר ‪ i‬למערכת המספרים הממשיים אינה‬
‫גוררת סתירות אלא יוצרת מערכת מספרים מורחבת שתכונותיה דומות לתכונות של מערכת המספרים‬
‫‪5‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫הממשיים‪ .‬מטרה זאת היא מטרה עיונית‪ .‬למטרות מעשיות יכולנו להסתפק ב‪"-‬סמוך עלי‪ ,‬זה בסדר!"‪ .‬עם‬
‫זאת כולל הסעיף גם תוצאות מעשיות שלא הופיעו בסעיף שלפניו‪.‬‬
‫א‪ .‬קואורדינטות מלבניות וקואורדינטות קוטביות‬
‫כל מספר מרוכב ‪ z = x+yi‬ניתן להכתב גם בצורה )‪. z = r (cos θ + i sin θ‬‬
‫‪ x‬ו‪ y -‬נקראים הקואורדינטות המלבניות של ‪ ,z‬ובמקביל נקראים ‪ r‬ו‪ θ -‬הקואורדינטות הקוטביות של ‪.z‬‬
‫הקשרים שביניהם‪ ,‬ושמות מקובלים בשבילם‪ ,‬מפורטים בציור ובנוסחאות שלהלן‪:‬‬
‫‪x = r . cos θ‬‬
‫‪y = r . sin θ‬‬
‫‪z‬‬
‫)‪y = Im(z‬‬
‫|‪= |z‬‬
‫‪r = x2 + y2‬‬
‫‪tan θ = y/x‬‬
‫‪r‬‬
‫)‪θ = arg(z‬‬
‫)‪x = Re(z‬‬
‫ובמלים‪ x :‬נקרא החלק הממשי של ‪ y , z‬נקרא החלק הדמיוני של ‪ r , z‬נקרא הערך המוחלט של ‪z‬‬
‫ו‪ θ -‬נקרא האַרגוּמֵ נט של ‪ z‬או הזוית של ‪. z‬‬
‫ב‪ .‬סינוס וקוסינוס של סכום זויות‬
‫אם )‪ z1=A.(cos α +i . sin α‬ו‪z2=B (cos β + i sin β) -‬‬
‫אז ))‪z1.z2 = AB.(cos(α+β) + i . sin(α+β‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫עם ‪ α ,B ,A‬ו‪ β -‬ממשיים‬
‫בעזרת ב אפשר לקבל הוכחה קצרה לזוג‪-‬משפטים שבעבר הוכחנו אותם בדרך ארוכה ומתוחכמת‪.‬‬
‫מצד אחד‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫)‪(cos α +i sin α) (cos β + i sin β) = cos(α+β) + i sin(α+β‬‬
‫ומצד שני‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫)‪(cos α +i sin α).(cos β + i sin β) = (cos α cos β - sin α sin β) + i (cos α sin β + sin α cos β‬‬
‫ומכיוון שלמספרים מרוכבים שווים יש אותה קואורדינטת‪ x -‬ואותה קואורדינטת‪ y -‬נקבל ש‪-‬‬
‫‪cos(α+β) = cos α .cos β - sin α.sin β‬‬
‫‪sin(α+β) = cos α.sin β + sin α.cos β‬‬
‫ו‪-‬‬
‫ג‪ .‬הצמוד ומשמעותו הגיאומטרית‬
‫בסעיף הראשון של פרקנו‪ ,‬שבו בצעו כל החישובים בעזרת קואורדינטות מלבניות בלבד‪ ,‬בוצע החילוק תוך‬
‫שימוש במושג המספרים המרוכבים הצמודים‪ .‬נכניס סימון‪ :‬הצמוד של ‪ z‬מסומן ‪. z‬‬
‫לדוגמא‪. 3+4i = 3-4i ,‬‬
‫תרגיל ‪.1‬א‪ .‬העתק את הציור שמשמאל‪ ,‬ובשביל כל אחד מארבעת‬
‫המספרים המרוכבים המיוצגים שם על‪-‬ידי נקודה מודגשת סמן את‬
‫הנקודה המתאימה למספר הצמוד‪ .‬חבר את הנקודות שקבלת בקטעים‬
‫המתאימים לקטעים שבציור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקואורדינטות המלבניות של קבוצת מספרים מרוכבים‬
‫מסויימת ממלאות את המשוואה ‪) ax+by=c‬לכן מרוכבים אלה הם על‬
‫קו ישר(‪ .‬איזו משוואה ממלאות הקואורדינטות המלבניות של‬
‫הצמודים של המספרים המרוכבים האלה?‬
‫תרגיל ‪.2‬א‪ .‬הוכח ש‪arg(z) = -arg(z) -‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬הוכח ש‪) z ⋅ z = z -‬מכאן נובע שאם ‪ |z|=1‬אז‬
‫‪z‬‬
‫תרגיל ‪.3‬א‪ .‬הוכח שבשביל כל שני מספרים מרוכבים ‪ z1‬ו‪ z1 + z2 = z1 + z2 , z2 -‬ו‪z1 ⋅ z2 = z1 ⋅ z2 -‬‬
‫ב‪ .‬מספר ממשי הוא מספר מרוכב הצמוד לעצמו‪ .‬הסבר !‬
‫‪2‬‬
‫ג‪ .‬הוכח שאם ‪ b ,a‬ו‪ c -‬ממשיים‪ ,‬ואם ‪ az 2 +bz+c=0‬אז גם ‪. az +bz+c=0‬‬
‫= ‪.(z‬‬
‫‪6‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫)‪ (3‬שורשים‪ e ,‬בחזקת מספר מרוכב‬
‫שורשים‬
‫יש מקרים רבים שבהם עדיפה ההגדרה הגיאומטרית של הכפל על דרך‪-‬החישוב האלגברית‪ .‬נדגים זאת על ידי‬
‫‪3‬‬
‫הצגת שתי דרכים לחישוב ‪ , 3 123 + 456i‬כלומר‪ ,‬לפתירת המשוואה ‪.z = 123+456i‬‬
‫בדרך האלגברית נמצא תחילה ש‪(x+yi)3 = (x3-3xy2)+(3x2y-y3)i -‬‬
‫זה מעביר את בעייתנו אל בעיית פתירתה של מערכת המשוואות )במספרים ממשיים(‬
‫‪x3-3xy2 = 123‬‬
‫‪3x2y-y3 = 456‬‬
‫וזו אינה בעיה קלה‪.‬‬
‫בדרך המבוססת על הגישה הגיאומטרית נשתמש בזה שאם ‪ r‬ו‪ θ-‬הן הקואורדינטות הקוטביות )ערך‪-‬מוחלט‬
‫וזוית( של ‪ z‬אז ‪ r3‬ו‪ 3θ -‬הן הקואורדינטות הקוטביות של ‪ . z 3‬נחשב אפוא תחילה את הקואורדינטות‬
‫הקוטביות של ‪) z3‬כלומר‪ ,‬של ‪ (123+456i‬ובעזרתן נמצא את הקואורדינטות הקוטביות של ‪. z‬‬
‫‪1232 + 4562 = 472.298‬‬
‫הערך המוחלט של ‪ 123+456i‬הוא‬
‫‪o‬‬
‫‪arctan 456/123 = 74.9045‬‬
‫והזוית שלו היא‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫)אפשר לכתוב זאת כך‪( 123+456i = 472.298 (cos 74.9045 +i sin 74.9045 ) :‬‬
‫מכאן שהערך המוחלט של ‪) z‬מרחקו מ‪ (0 -‬הוא ‪r = 3 472.298 = 7.78763‬‬
‫‪θ = 74.9045o/3 = 24.9682o‬‬
‫וזויתו היא‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪θ = 24.9683 +120 = 144.9682‬‬
‫או‬
‫‪θ = 24.9683o +240o = 264.9682o‬‬
‫או‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫)הגדלת ‪ θ‬ב‪ 120 -‬מגדילה את ‪ 3θ‬ב‪ 360 -‬לכן אינה משנה את משמעו הגיאומטרי‪(.‬‬
‫מכאן שלושת הפתרונות‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪z1 = 7.78763 (cos 24.9682 +I sin 24.9682 ) = 7.05982+3.28727i‬‬
‫‪z2 = 7.78763 (cos 144.9682o +i sin 144.9682o) = -6.37677+4.47034i‬‬
‫‪(cos 264.9682o +i sin 264.9682o) = -0.683048-7.75762i‬ב‪z3 = 7.78763‬‬
‫תרגיל ‪ .1‬מצא את שני הפתרונות של המשוואה ‪ z2 = 16+30i‬ואת שני הפתרונות של ‪. z2 = 16-30i‬‬
‫תרגיל ‪ .2‬חשב את חמשת הפתרונות של המשוואה ‪. z5 = 1‬‬
‫תרגיל ‪ .3‬בציור שמשמאל מודגשים שבעת הפתרונות של המשוואה‬
‫‪. z7 = 1‬‬
‫א‪ .‬הסבר מדוע הם נראים כך‪.‬‬
‫ב‪ .‬נסח טענה כללית על קבוצת פתרונותיה של משוואה ‪ zn = 1‬עם ‪n‬‬
‫טבעי‪.‬‬
‫)הם נקראים "שורשי יחידה ‪-n‬יים"‪(.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫הוא אחד מששת שורשי‪-‬היחידה השישיים‪,‬‬
‫‪+‬‬
‫ג‪ .‬הראה ש‪i -‬‬
‫‪2 2‬‬
‫כתוב את האחרים בצורה דומה וצרף ציור‪) .‬מספרים אלה‪ ,‬או‬
‫מכפלותיהם במספר טבעי‪ ,‬מופיעים בצורה זו או אחרת כמעט בכל‬
‫בחינת‪-‬בגרות‪(.‬‬
‫‪i‬‬
‫‪1‬‬
‫הערה‪ :‬בתחום הממשיים יש למשוואה שצורתה ‪ xn=a‬לכל היותר שני פתרונות‪ ,‬וכשיש שני פתרונות האחד‬
‫חיובי והאחר שלילי‪ ,‬והחיובי שבהם מסומן ‪ . n a‬בתחום המרוכבים‪ ,‬אם ‪ a-o‬אז למשוואה ‪ zn=a‬יש ‪n‬‬
‫פתרונות שונים )הפזורים במרחקים שווים על מעגל אחד שמרכזו ב‪ ,(0 -‬ואין שם תכונת "חיוביות"‬
‫המאפשרת דרך כללית להצבעה על אחד מהם‪ .‬בתחום המרוכבים לוקה הסימן ‪ n a‬ברב‪-‬משמעות‪ ,‬ואין‬
‫להשתמש בו אלא כאשר מובהר לאיזו מ‪ n -‬המשמעויות אנו מתכוונים‪ ,‬או כאשר אין חשיבות לשאלה זאת‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫‪ e‬בחזקת מעריך מרוכב‬
‫הסכם‪-‬סימון‪ :‬כדי לחסוך את הצורך לחזור ולפרט הערות כגון "‪ z‬הוא מספר מרוכב" או "‪ x‬הוא מספר‬
‫ממשי" נצהיר במפורש על נוהג שכבר נהגנו בו‪ :‬בספרנו זה‪ ,‬בכל דיון העוסק גם במספרים מרוכבים יהיו‬
‫המשתנים ‪ z2 ,z1 ,z‬וכולי מיועדים למספרים מרוכבים; ובהנתן ‪ z‬יסומנו הקואורדינטות המלבניות‬
‫והקוטביות שלו ב‪ r ,y ,x -‬ו‪) θ -‬ויהיו‪ ,‬כמובן‪ ,‬מספרים ממשיים(‪ ,‬ובדומה לזאת יסמנו ‪ r1 ,y1 ,x1‬ו‪ θ1 -‬את‬
‫הקואורדינטות המתאימות של ‪ , z1‬וכולי‪.‬‬
‫הגדרה‪ ez = ex (cos y +i sin y) :‬כאשר הזוית נמדדת ברדינים‪.‬‬
‫תוצאה מיידית‪eiθ = cos θ+i sin θ :‬‬
‫לאור זה נכתבת ההצגה הקוטבית של מספר מרוכב בצורה ‪. z = reiθ‬‬
‫דוגמה‪ :‬בתחילת הפרק חישבנו ומצאנו ש‪123+456i = 472.298 (cos 74.9045o+i sin 74.9045o) -‬‬
‫‪i 1.30733‬‬
‫‪123+456i = 472.298 e‬‬
‫חישוב יראה ש‪ 74.9045o -‬שוה ‪ 1.30733‬רדינים‪ ,‬לכן‬
‫דיון בהגדרה‪.‬‬
‫הגדרתנו מחייבת שני דברים‪ .‬ראשית צריכים אנו להראות שהיא "חיה בשלום" עם ההגדרה הישנה של חזקה‬
‫במעריך ממשי‪ ,‬כלומר‪ ,‬בכל מקום שבו שתיהן בתוקף‪ ,‬נותנות שתיהן אותו ערך‪ .‬שנית‪ ,‬כדי להראות‬
‫שהגדרתנו שומרת על כללי הטעם הטוב ולא מהוה מקור לטעויות עלינו להראות שהפונקציה המרוכבת ‪ez‬‬
‫שהגדרנו זה עתה ממלאת את התכונות הבסיסיות של הפונקציה הממשית הישנה ‪.ex‬‬
‫ובכן‪ , ex+0i = ex (cos 0 +i sin 0) = ex (1+i0) = ex ,‬כלומר‪ ,‬בשביל מעריך ממשי מתלכדת ההגדרה הישנה‬
‫עם ההגדרה החדשה‪ .‬בפרט נובע מכאן שגם על‪-‬פי ההגדרה החדשה‪. e1 = e ,‬‬
‫‪z z‬‬
‫‪z z‬‬
‫ובעזרת האמור לעיל על סינוס וקוסינוס של סכום זויות נוכיח שלכל ‪ z1‬ו‪ z2 -‬מרוכבים‪e 1+ 2 = e 1e 2 ,‬‬
‫‪z z‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪x x‬‬
‫= )‪e 1+ 2 = e 1+ 2(cos(y1+y2) + i sin(y1+y2)) = e 1e 2 (cos y1 +i sin y1) (cos y2 +i sin y2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪z z‬‬
‫‪= e 1 (cos y1 +i sin y1) e 2 (cos y2 +i sin y2) = e 1e 2‬‬
‫תוצאות‬
‫‪,e‬‬
‫מתכונת החיבור של המעריכים נובע )כמו אצל המעריכים הממשיים( ש‪= e /e -‬‬
‫‪z z z‬‬
‫‪z z z‬‬
‫ש‪ e 1+ 2+ 3 = e 1e 2e 3 -‬ושלכל ‪ n‬טבעי‪ enz = (ez)n ,‬ובפרט‪.einθ = (eiθ)n ,‬‬
‫השוויון האחרון נכתב בכתיב הישן בצורה ‪ cos nθ + i sin nθ = (cos θ + i sin θ)n‬ונקרא משפט דה‪-‬מואַבר‪.‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪z1‬‬
‫תרגיל ‪ .5‬השתמש במשפט דה‪-‬מואבר לקבלת נוסחאות לקוסינוס וסינוס של ‪. 2θ‬‬
‫תרגיל ‪ .6‬א )כלל חמשת המספרים החשובים(‪ .‬השלם ‪eiπ+1=.....‬‬
‫ב‪ .‬אילו משפטים ישנים יתקבלו‪-‬מחדש מן השוויון ‪? ei(θ+π) = eiθeiπ‬‬
‫ג‪ .‬אילו משפטים ישנים יתקבלו‪-‬מחדש מן השוויון )‪? ei(θ−π/2) = eiθei(−π/2‬‬
‫תרגיל ‪ .7‬א‪ .‬כתוב את ‪ 2+3i‬בצורה ‪ r eiθ‬וחשב את ‪.(2+3i)8‬‬
‫המלצות‪ :‬לצורך החישוב השאר את ‪ r‬כתוב כשורש של מספר שלם‪.‬‬
‫את ‪ θ‬כדאי לכתוב ככפולה של ‪.π‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪+‬‬
‫ב‪ .‬כתוב את ‪i‬‬
‫‪2 2‬‬
‫הערה‪ :‬שים לב לקשר שבין תרגיל ‪7‬ב ותרגיל ‪3‬ג‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3 ‬‬
‫‪.  +‬‬
‫‪i ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בצורה ‪ reiθ‬וחשב את‬
‫‪8‬‬
‫‪z1- z2‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫תוצאה נוספת‪ :‬סכום תנודות סינוסיות‬
‫גודל המשתנה עם הזמן ‪ t‬ומתואר על‪-‬ידי נוסחה שצורתה‬
‫)‪ A cos(ωt+α‬מופיע בפיזיקה במקומות רבים וזוכה לשמות‬
‫רבים‪ :‬גל טהור‪ ,‬תנועה הרמונית פשוטה‪ ,‬תנודה סינוסית ועוד‪.‬‬
‫)‪x= 2 cos(3t-1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪t‬‬
‫)למה "תנודה סינוסית" ולא "תנודה קוסינוסית"? שני השמות‬
‫מתאימים‪ ,‬כי במקום )‪ cos(ωt+α‬אפשר לכתוב )'‪ sin(ωt+ α‬עם‬
‫‪ . α'=α+π/2‬בעבר העדיפו את השימוש בסינוס ואילו היום מעדיפים להשתמש בקוסינוס‪ ,‬אך הכינוי "תנודה‬
‫סינוסית" נשאר ללא שינוי‪(.‬‬
‫בכוונתנו להראות שאם לשתי תנודות סינוסיות יש אותו ‪ ω‬גם סכומן הוא תנודה סינוסית בעלת אותו ‪.ω‬‬
‫במלים אחרות‪ ,‬לכל ‪ ω‬ולכל רביעית ערכים מסוימים בשביל ‪ B ,α ,Α‬ו‪ β-‬ניתן למצוא ‪ C‬ו‪ γ-‬כך שבשביל כל‬
‫)‪A cos(ωt+α) + B cos(ωt+β) = C cos(ωt+γ‬‬
‫ערך של ‪ t‬יתמלא השוויון‬
‫)אפשר להוכיח זאת גם בדרך טריגונומטרית רגילה‪ ,‬אבל הדרך "המרוכבת" שנציע כאן יותר קצרה‪(.‬‬
‫ובכן‪ ,‬ל‪ Acos(ωt+α) -‬נוסיף חלק "דמיוני" )‪ iAsin(ωt+α‬ונקבל )‪ Aei (ωt+α‬ובמקביל נוסיף ל‪-‬‬
‫)‪ Bcos(ωt+β‬מרכיב דמיוני )‪ iBsin(ωt+β‬ונקבל )‪. Bei (ωt+β‬‬
‫‪Aei(ωt+α) + Bei(ωt+β) = Aeiαeiωt + Beiβeiωt = (Aeiα+ Beiβ)eiωt‬‬
‫נחבר‪:‬‬
‫‪iβ‬‬
‫‪iα‬‬
‫כעת ניקח את הערכים הנידונים של ‪ B ,α ,Α‬ו‪ β-‬נעביר את הערכים של ‪ Ae‬ו‪ Be -‬לקואורדינטות‬
‫מלבניות‪ ,‬נחבר ונחזור לקואורדינטות קוטביות‪ ,‬וכך נקבל ‪ C‬ו‪ γ -‬אשר ‪Aeiα+ Beiβ = Ceiγ‬‬
‫ומכאן‬
‫)‪Aei(ωt+α) +Bei(ωt+β) = Ceiγeiωt = Ceu(ωt+γ‬‬
‫כעת נפריד את החלקים הממשיים והחלקים הדמיוניים אלה מאלה ונקבל‬
‫)‪A cos(ωt+α) + B cos(ωt+β) = C cos(ωt+γ‬‬
‫)‪A sin(ωt+α) + B sin(ωt+β) = C sin(ωt+γ‬‬
‫שימו לב‪ :‬בנוסף לנוסחה לקוסינוס קיבלנו גם נוסחה מקבילה לסינוס‪ ,‬ואותם ‪ C‬ו‪ γ-‬מתאימים לשתי הנוסחאות‪.‬‬
‫תרגיל ‪.8‬‬
‫‪7cos(t+0.5) + 4cos(t -1.2) - 8cos(t+0.7) + cos(t) = ........................‬‬
‫תרגיל ‪.9‬‬
‫)‪10cos(2t) + 3(cos(2t))'t = .........cos(2t+........‬‬
‫)‪ (4‬המשפט היסודי של האלגברה‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫ְ‬
‫משפט זה טוען שלכל משוואה‬
‫פולינומ ָילית ‪ anz +an-1z -1+...+a1z+a0=0‬ממעלה ראשונה ומעלה במקדמים‬
‫מרוכבים )שחלקם או כולם יכולים להיות ממשיים( יש לפחות פתרון מרוכב אחד‪.‬‬
‫למשפט זה הוכחות רבות ושונות‪ .‬הראשונה שבהן היא‪ ,‬למיטב ידיעתי‪ ,‬ההוכחה שהוצעה על‪-‬ידי גאוס בעבודת‬
‫הדוקטור שלו בשנת ‪ .1800‬ההוכחה של גאוס וגם שאר ההוכחות המוכרות לי‪ ,‬פרט להוכחה שתובא כאן‪,‬‬
‫דורשות משפטים קודמים רבים‪ .‬גם כאן נקדים הקדמות‪ ,‬אך רק הקדמה ב והקדמה ג‪ ,‬שהן קצרות למדי‪ ,‬הן‬
‫חלק חיוני של הוכחת המשפט הנידון‪ .‬הקדמות א ו‪-‬ד הן "מוסיקת‪-‬רקע" בלבד‪.‬‬
‫הקדמה א‪ :‬דוגמה של פתירת משוואה ריבועית‬
‫אם תעבור על הוכחתה המקובלת של הנוסחה לפתרון משוואה ריבועית ‪ ax +bx+c=0‬בתחום המספרים‬
‫הממשיים‪ ,‬תמצא שכל האמור שם‪ ,‬פרט להגבלה הנוגעת לדיסקרימיננטה שלילית‪ ,‬הוא בתוקף גם למשוואה‬
‫ריבועית בתחום המרוכבים‪ .‬ההגבלה הנוגעת לדיקרימיננטה שלילית בטלה‪ ,‬כי בתחום המרוכבים אפשר‬
‫למצוא שורש ריבועי לכל מספר‪.‬‬
‫בדוגמה הנוכחית לא נשתמש בנוסחה אלא באחת הדרכים שבהן אפשר להוכיחה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪z2 + (-6-4i)z + (-11+42i) = 0‬‬
‫ובכן‪ ,‬נתבונן במשוואה‬
‫‪2‬‬
‫נעביר את ‪ -11+42i‬לאגף ימין‪ ,‬נכתוב את המקדם ‪ -6-4i‬בצורה )‪ 2(-3-2i‬ונחבר לכל אגף )‪(-3-2i‬‬
‫‪9‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫‪⇔ z2 +2(-3-2i)z +(-3-2i)2 = -(-11+42i) + (-3-2i)2‬‬
‫⇔‬
‫‪( z+(-3-2i) )2‬‬
‫=‬
‫‪16-30i‬‬
‫‪2‬‬
‫⇔‬
‫) )‪( z+(-3-2i‬‬
‫‪= (5-3i)2‬‬
‫⇔‬
‫‪ z+(-3-2i) = -5+3i‬או ‪z+(-3-2i) = 5-3i‬‬
‫⇔‬
‫‪ z = -2+5i‬או ‪z = 8-i‬‬
‫נפרק לגורמים משמאל ונחשב מימין‪:‬‬
‫בעזרת הוצאת שורש נקבל‪:‬‬
‫על‪-‬פי תרגיל ‪ 1‬שלהלן‬
‫ועל‪-‬ידי חיסור‪:‬‬
‫תרגיל ‪ .1‬הוכח שגם בשביל ‪ a‬ו‪ b -‬מרוכבים‪ a=-b ) ,‬או ‪.a2 = b2 ⇔ (a=b‬‬
‫תרגיל ‪ .2‬פתור את משוואתנו שלעיל בעזרת הנוסחה המקובלת‪.‬‬
‫‪. z2 + (-4+4i)z + (-3-4i) = 0‬‬
‫תרגיל ‪ .3‬פתור )בדרך העדיפה בעיניך( את המשוואה‬
‫תרגיל ‪ .4‬הוכח בעזרת נוסחת הפתרון המקובלת שאם ‪ x ,q ,p‬ו‪ y -‬הם מספרים ממשיים‪ ,‬ואם ‪ x+yi‬פתרון של‬
‫‪ z2+pz+q=0‬אז גם ‪ x-yi‬הוא פתרון‪) .‬הטענה עצמה כבר הופיעה כתרגיל בסעיף ‪(2‬‬
‫הקדמה ב‬
‫בהוכחת המשפט היסודי של האלגברה נוכל להניח שהמקדם של ‪ ,z‬שהיא החזקה הגבוהה ביותר של ‪z‬‬
‫המופיעה בפולינום‪ ,‬הוא ‪ .an=1‬אם ‪ an‬אינו ‪ 1‬נוכל לחלק את שני אגפי המשוואה ב‪. an -‬‬
‫‪n‬‬
‫הקדמה ג‬
‫אם ‪ z‬יוצא מהנקודה ‪ ,2‬נע על מעגל שמרכזו ב‪ 0-‬ורדיוסו ‪ 2‬ומקיף‬
‫אותו פעם אחת‪ ,‬אז ‪ z3‬נע על מעגל שרדיוסו ‪ (23=) 8‬ומקיף את נקודת‬
‫ה‪ 0-‬שלוש פעמים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫נימוק‪:‬‬
‫‪z‬‬
‫‪3‬‬
‫‪. .‬‬
‫בהתאם להגדרת הכפל של מרוכבים אם ‪ |z|=2‬אז ‪ |z |=2 2 2=8‬לכן‬
‫‪z‬‬
‫כאשר ‪ z‬נע במרחק ‪ 2‬מנקודת ה‪ ,0-‬נע ‪ z3‬במרחק ‪ 8‬משם‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0 2 4 6‬‬
‫בהתאם לאותה הגדרה תהיה הזוית של ‪ z3‬גדולה תמיד פי ‪ 3‬מהזוית‬
‫של ‪.z‬‬
‫כאשר ‪ arg(z)=10o‬יהיה ‪,arg(z3)=10o+10o+10o=30o‬‬
‫כאשר ‪ arg(z)=20o‬יהיה ‪,arg(z3)=20o+20o+20o=60o‬‬
‫כאשר ‪ arg(z)=90o‬יהיה ‪,arg(z3) =270o‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫כאשר יהיה ‪ arg(z)=120o‬יהיה ‪ arg(z )= 360o‬כלומר‪ z ,‬ישלים‬
‫הקפה אחת מסביב ל‪,0-‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫וכאשר ישלים ‪ z‬הקפה שלמה יהיה ‪ ,arg(z)=360‬ואז יהיה ‪ arg(z )= 3 360‬ובזאת ישלים ‪ z‬הקפה שלישית‪.‬‬
‫הקדמה ד‪ :‬על משוואה פולינומילית ממעלה אי‪-‬זוגית במקדמים ממשיים‪.‬‬
‫)הקדמה זאת מופיעה כאן משום שהסתיעתי בה למציאת ההוכחה למשפט היסודי של האלגברה(‬
‫לאור הקדמה ב נטפל גם כאן במשוואה שהמקדם העליון שלה הוא ‪ ,1‬ונוכיח שאם )‪ p(x‬הוא פולינום‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ x +an-1x -1+...+a1x+a0‬עם ‪-ai‬ים שכולם מספרים ממשיים ועם ‪ n‬אי‪-‬זוגי‪ ,‬אז למשוואה ‪ p(x)=0‬יש לפחות‬
‫פתרון ממשי אחד‪.‬‬
‫טענה זאת נבדלת מהמשפט היסודי של האלגברה בזה שהיא מוגבלת למעלה אי‪-‬זוגית ולמקדמים ממשיים‬
‫בלבד‪ ,‬אך היא אומרת גם משהו שאינו נכלל במשפט היסודי של האלגברה‪ .‬המשפט היסודי של האלגברה אינו‬
‫אומר שבתנאים שבהם מדברת הטענה הנוכחית‪ ,‬לפחות אחד מן הפתרונות הוא מספר ממשי‪.‬‬
‫תקציר ההוכחה‪:‬‬
‫א‪ .‬בשביל |‪ |x‬גדול מאד‪ ,‬גדול ערכו היחסי של ‪ x‬מערכיהם של שאר איברי )‪ ,p(x‬ומכיוון ש‪ n -‬אי‪-‬זוגי‪x ,‬‬
‫חיובי בשביל ‪ x‬חיובי ושלילי בשביל שלילי‪ .‬לכן אפשר לבחור ‪ r‬חיובי שהוא‬
‫)‪p(r‬‬
‫גדול במידה מספקת כדי להבטיח ש‪ p(r) -‬יהיה חיובי ו‪ p(-r) -‬יהיה שלילי‪.‬‬
‫)פירוט הדרך למציאת ‪ r‬יופיע להלן בהוכחת המשפט היסודי(‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגרף של )‪ y=p(x‬הוא קו רציף‪ ,‬ומכיוון שהוא מחבר נקודה שמתחת‬
‫‪-r‬‬
‫‪r‬‬
‫לציר‪ x -‬ונקודה שמעל לציר‪ ,‬הוא חותך את הציר‪ .‬בנקודת החיתוך יהיה‬
‫ציור א )‪p(-r‬‬
‫‪.p(x)=0‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪10‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫נחזור וננסח את החלק השני של ההוכחה הנוכחית באופן שיסייע לראות בהמשך כיצד ִהגענו ממנה אל הוכחת‬
‫המשפט היסודי‪.‬‬
‫כשמדובר בפונקציות ממשיות אפשר )ונהוג( לשרטט את ציר התחום ואת ציר הטווח כשהם ניצבים זה לזה‪.‬‬
‫אצל פונקציות מרוכבות גם התחום וגם הטווח מיוצגים על‪-‬ידי מישורים ולא על‪-‬ידי ישרים‪ ,‬לכן אי‪-‬אפשר‬
‫לשרטטם בניצב‪ ,‬לכן משרטטים כל אחד מהם בנפרד‪ .‬נעשה זאת גם אצלנו‪ ,‬ונחבר בחיצים את נקודות התחום‬
‫ונקודות הטווח המתאימות‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪0‬‬
‫‪x‬‬
‫‪-r‬‬
‫ציר התחום‬
‫ציור ב‬
‫)‪p(r‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪p(-r) p(x‬‬
‫ציר הטווח‬
‫חלקה השני של הוכחתנו ינוסח כעת כך‪ :‬כאשר ‪ x‬נע ברציפות מ‪ -r -‬אל ‪ ,r‬נע )‪ p(x‬ברציפות מ‪ p(-r) -‬אל )‪, p(r‬‬
‫ובדרכו הוא עובר דרך הערך ‪ .0‬כלומר‪ ,‬קיים ‪ x‬אשר ‪. p(x)=0‬‬
‫הוכחת המשפט היסודי של האלגברה‬
‫את ההוכחה המוצעת כאן בניתי לאור המחשבה שניתן לצפות לקיומה של הוכחה )למשפט היסודי של‬
‫האלגברה( אשר ההוכחה שלעיל )בשביל הממשיים ובשביל מעלה אי‪-‬זוגית בלבד( תתקבל ממנה על‪-‬ידי‬
‫הצטמצמות למספרים הממשיים בלבד‪ .‬במהלך הצגת ההוכחה הנוכחית אתייחס גם למהלכי‪-‬החשיבה‬
‫שהובילוני מן ההוכחה שלעיל אל ההוכחה הבאה‪.‬‬
‫החלק הראשון של ההוכחה ההיא כלל "כליאת" ה‪) 0 -‬שבטווח( בין )‪ p(r‬ו‪ .p(-r) -‬בתחום המרוכב אין שתי‬
‫נקודות יכולות לכלוא את נקודת ה‪ 0 -‬ויש לכלוא את ה‪ 0 -‬על‪-‬ידי מסילה המקיפה אותו מכל צדדיו‪.‬‬
‫בהקדמה ג ראינו‪ ,‬בעצם‪ ,‬שאם ‪ z‬נע על מעגל ברדיוס ‪ r‬סביב ה‪ 0 -‬אז ‪ zn‬נע על מעגל ברדיוס ‪ rn‬סביב ‪ 0‬ומקיף‬
‫אותו ‪ n‬פעמים‪ .‬הבה נראה שבחירת ‪ r‬מספיק גדול מבטיחה שגם )‪ p(z‬ינוע במסלול המקיף את נקודת ה‪. 0 -‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫נתון ‪. p(z) = z +an-1z -1+...+a1z+a0‬‬
‫יהי ‪ a‬הגדול שבערכים המוחלטים של המקדמים‪ ,‬כולל ‪ ,1‬ויהי ‪.r = 3na‬‬
‫‪k‬‬
‫‪k‬‬
‫‪n‬‬
‫אם ‪ |z| = r‬אז )בעזרת תרגיל ‪5‬א שלהלן( לכל ‪ k‬הקטן מ‪|akz | ≤ ar ≤ ar /(3an) = rn/(3n) ,n -‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫לכן )בעזרת תרגיל ‪5‬ב(‬
‫‪. |p(z)-zn| = |an-1z -1+...+a1z+a0| ≤ r /3‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫מכאן שכאשר ‪ z‬נע על מעגל ברדיוס ‪ r‬ו‪ z -‬על מעגל ברדיוס ‪ , r‬מלווה )‪ p(z‬את ‪ z‬במרחק שאינו עולה על ‪r /3‬‬
‫לכן גם הוא מקיף את ‪ . 0‬כאשר ‪ z‬משלים הקפה אחת חוזר גם )‪ p(z‬לנקודת המוצא שלו ומשלים בזאת ‪n‬‬
‫הקפות שלמות‪.‬‬
‫הקו העבה שבציור שמשמאל הוא המסלול שעוברים‬
‫הערכים של )‪ p(z) = z3+(1+i)z2+(2-i‬כאשר ‪ z‬מקיף‬
‫מעגל ברדיוס ‪ r = 9‬סביב ‪ .0‬הקו המרוסק הדק הוא‬
‫המסלול של ערכיו של ‪) . z3‬רדיוסו של מעגל זה הוא‬
‫‪(. 93=729‬‬
‫בציור הקטן מופיע‪ ,‬בקנה מידה שונה‪,‬‬
‫מסלולו של ‪. z‬‬
‫)‪p(9‬‬
‫‪9‬‬
‫חלקה השני של ההוכחה ילך בעקבות החלק השני של ההוכחה "הממשית" שלעיל‪ .‬שם היזזנו את ‪ x‬ברציפות‬
‫מ‪ -r -‬אל ‪ .r‬כאן נכווץ את מעגל ה‪-z -‬ים שבתחום בצורה רציפה אל הנקודה ‪) r‬כבציור‬
‫שמימין(‪ .‬בעקבות זאת יתכווץ המסלול של )‪ p(z‬בצורה רציפה אל הנקודה )‪ ,p(r‬ובמהלך‬
‫‪9‬‬
‫התכווצות זאת יעבור המסלול ב‪ .0 -‬זה מבטיח ִהמצאותו של ‪ z‬אשר ‪ ,p(z)=0‬כפי שטוען‬
‫משפטנו‬
‫תרגיל ‪.5‬הוכח שלכל ‪ z1‬ו‪ z2 -‬מרוכבים‬
‫א‪|z1z2| = |z1| |z2| .‬‬
‫ב‪|z1+z2| ≤ |z1|+|z2| .‬‬
‫‪11‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫פתרונות‬
‫לסעיף ‪1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪(4+3i) (2+5i) = -7+26i‬‬
‫‪(-3+2i) (6-4i) = -10+24i‬‬
‫‪(1+i) (2-i) + (5-3i) 2i = 9+11i‬‬
‫‪(6-2i)(4+3i)+(3+i)(1-2i) = (24+6+3+2)+(18-8-6+1)i = 35+5i‬‬
‫= )‪(2+3i)(4+5i)(6+7i)=[(8-15)+(10+12)i](6+7i)=(-7+22i)(6+7i‬‬
‫‪= (-42-154)+(-49+132)i=-196+63i‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(4+3i) = 16+24i-9 =7+24i‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪1, i , -1, -i , 1, i , -1, -i , 1, i , -1, -i , 1,...‬‬
‫‪4‬ב ‪.‬‬
‫‪1, 1 + 1 i , i , − 1 + 1 i , -1, − 1 − 1 i , -i , 1 − 1 i , 1, 1 + 1 i , i , − 1 + 1 i , -1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(0,1‬‬
‫‪.5‬‬
‫)‪(0.7,0.7‬‬
‫)‪(0,1‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪. (9+20i) / (2+3i) = = 6 + i‬א‬
‫‪. (40-30i) / ( 7 + 3 i ) = 4 7 +3 3 -(4 3 +3 7 )I = 15.779-14.865i‬ב‬
‫‪. 1 / (1+i) = (1-i) / 2‬ג‬
‫ב ‪1+4i‬‬
‫א ‪4-3i‬‬
‫‪.7‬‬
‫לסעיף ‪2‬‬
‫‪.1‬א‪.‬‬
‫ב‪ax-by = c .‬‬
‫‪.3‬א‪ .‬יהיו ‪ z1 = a+bi‬ו‪ z2 = c+di -‬עם ‪ c ,b ,a‬ו‪ d -‬ממשיים‪.‬‬
‫נפרט כאן רק את ההוכחה של הטענה על מכפלת מספרים צמודים )ההוכחה על דבר הסכום יותר פשוטה(‪.‬‬
‫‪(a + bi) (c + di) = (ac - bd) + (ad + bc)i =(ac-bd)-(ad+bc)i‬‬
‫ובכן‪,‬‬
‫‪(c + di) (a + bi) =(a-bi) (c-di) = (ac-bd)+(-ad-bc)i= (ac-bd)-(ad+bc)i‬‬
‫ובמקביל לזה‬
‫ב‪ .‬יהי ‪ z = x+yi‬עם ‪ x‬ו‪ y -‬ממשיים‬
‫‪x+yi = x+yi ⇔ x+yi = x-yi ⇔ y=-y ⇔ y = 0‬‬
‫‪z=z ⇔ z=x‬‬
‫לכן‬
‫ג‪ .‬לפי ב‪ ,‬אם ‪ b ,a‬ו‪ c -‬ממשיים אז הם שווים לצמודים שלהם‪ .‬לפי זה ולפי א‪,‬‬
‫‪az 2 +bz+c = a ⋅ z ⋅ z+b ⋅ z+c = az 2 +bz+c = az 2 +bz+c = 0 = 0‬‬
‫‪12‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫הערה‪ :‬בתרגיל ‪ 4‬שבסעיף ‪ 4‬תתבקש להוכיח אותו דבר בעזרת נוסחת הפתרון של משוואה ריבועית )ההוכחה‬
‫מופיעה להלן בין הפתרונות לסעיף ‪ .(4‬להוכחה אשר כאן יתרון חשוב‪ ,‬בהיותה ניתנת להכללה לכל מעלה‬
‫שהיא‪.‬‬
‫לסעיף ‪3‬‬
‫‪ .1‬למשוואה ‪ z = 16+30i‬הפתרונות ‪ 5+3i‬ו‪, -5-3i -‬‬
‫‪2‬‬
‫למשוואה ‪ z2 = 16-30i‬הפתרונות ‪ 5-3i‬ו‪. -5+3i -‬‬
‫‪5‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ .2‬לכל הפתרונות ‪ r =1‬לכן ‪ .r=1‬לכולם צריך ‪ 5θ‬להיות כפולה של ‪ ,360‬לכן ‪ θ‬צריך להיות כפולה של ‪. 72‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫פתרון אחד הוא אפוא ‪, z1 = cos(72 )+i sin(72 ) = 0.3090+0.9510i‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪z2 = cos(144 )+i sin(144 ) = -0.8090+0.5878i‬‬
‫השני הוא‬
‫השלישי הוא ‪ , -0.8090-5878i‬הרביעי הוא ‪ -0.3090+0.9510i‬והחמישי הוא ‪. 1‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ .3‬א‪ .‬לכולם מרחק ‪ r=1‬מראשית הצירים וזויותיהם הן כפולות של ‪.360 /7‬‬
‫ב‪ .‬אחד מהם הוא ‪ , 1‬כולם על מעגל היחידה‪ ,‬והם קדקודים של מצולע משוכלל בן ‪ n‬צלעות‪.‬‬
‫ג‪ .‬אפשר להראות זאת בדרך טריגונומטרית בעקבות ב‪ .‬למען הגיוון אראה זאת בדרך אחרת‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪z= +‬‬
‫‪i‬‬
‫נסמן‬
‫‪2 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3 1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪z =( +‬‬
‫‪i )( +‬‬
‫‪i) = − +‬‬
‫‪i‬‬
‫ונכפול‪:‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3 1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z = z z = (− +‬‬
‫‪i )( +‬‬
‫‪i) = − 1‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪60o‬‬
‫‪z3‬‬
‫‪1=z6‬‬
‫‪z = z z = -1 ( +‬‬
‫‪i) = − −‬‬
‫‪i‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3 2‬‬
‫‪z = z z = -1 (− +‬‬
‫‪i) = −‬‬
‫‪i‬‬
‫‪z5‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪z4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪z = z z = -1 (-1) = 1‬‬
‫קבלנו אפוא ש‪ z -‬הוא שורש ששי של ‪ .1‬ההוכחה שגם האחרים הם שורשים ששיים של ‪ 1‬היא‪:‬‬
‫‪n 6‬‬
‫‪6n‬‬
‫‪6 n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪(z ) = z = (z ) = 1 = 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪cos 2θ + i. sin 2θ = (cos θ + i. sin θ)2 = cos θ +2.cos θ . sin θ .i−sin θ‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫לכן ‪ cos 2θ = cos θ - sin θ‬ו‪. sin 2θ = 2 cos θ sin θ -‬‬
‫‪ .6‬א‪eiπ+1= 0 .‬‬
‫ב‪cos (θ+π)+i sin(θ+π) = ei(θ+π)= eiθ.eiπ = (cos θ+i sin θ) (-1) = -cos θ-i.sin θ .‬‬
‫לכן ‪ cos (θ+π)= -cos θ‬ו‪sin(θ+π) = -sin θ -‬‬
‫)‪i(θ−π/2) iθ.. i(−π/2‬‬
‫‪cos(θ−π/2)+i sin(θ−π/2)= e‬‬
‫‪=e e‬‬
‫ג‪=(cos θ+i sin θ)(-i) = sin θ -i cos θ .‬‬
‫לכן ‪ cos(θ−π/2) = sin θ‬ו‪sin(θ−π/2) = -cos θ -‬‬
‫‪2+3i = 13 ⋅ ei⋅0.3128π‬‬
‫‪ .7‬א‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4 i 2.5024π‬‬
‫‪(2+3i) = 13 e‬‬
‫לכן ‪= 28561 (cos 2.5024π +i sin 2.5024π) = -239+28560i‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪iπ/3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪i = 1. e‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪iπ‬‬
‫ומכאן בעזרת השוויון ‪e = -1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3 100‬‬
‫‪i π / 3 ⋅100‬‬
‫‪= e iπ ⋅33 ⋅ e iπ / 3 = (-1) 33 ( 1 + 3 i ) = − 1 − 3 i‬‬
‫‪i) = e‬‬
‫‪( +‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪13‬‬
‫עמוס ארליך‬
‫המספרים המרוכבים‬
‫‪ .8‬אפשר לפתור את הבעיה בעזרת המשפטים שהוכחנו‪ ,‬אך כאן אשתמש בדרך שבה הוכחו המשפטים‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬על‪-‬ידי הוספת חלק דמיוני )עם סינוסים( וקבלת ביטויים מעריכיים‪.‬‬
‫= )‪7 cos(t+0.5) + 4 cos(t -1.2) - 8 cos(t+0.7) + cos(t‬‬
‫= ] ‪= Re [ 7ei(t+.05)+4ei(t-1.2)-8ei(t+0.7)+eit‬‬
‫‪it‬‬
‫‪i 0.5‬‬
‫)‪i (-1.2‬‬
‫‪i 0.7‬‬
‫‪= Re [ e (7e +4e‬‬
‫= ]‪-8e +1‬‬
‫= ]]‪= Re [(cos t +i sin t)[(7cos 0.5+4cos(-1.2)-8cos 0.7+1)+i(7sin 0.5+4sin(-1.2)-8sin 0.7‬‬
‫= ])‪= Re [(cos t +i sin t) (2.4738 –i.5.5259‬‬
‫)‪= 2.4738 cos(t) +5.5259 sin(t‬‬
‫הערה‪ :‬מסלול פתירה אחר יוביל אל )‪ . 6.0544 cos(t-1.1499‬הפונקציות שוות‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫= )‪10 cos(2t) + 3 (cos(2t))'t = 10 cos(2t) + 6 sin(2t) =10 cos(2t) + 6 cos(2t+π/2‬‬
‫‪i 2t‬‬
‫)‪i (2t+π/2‬‬
‫‪i 2t‬‬
‫‪i π/2‬‬
‫‪i 2t‬‬
‫‪= Re [10 e +6e‬‬
‫‪] = Re [e (10+6 e‬‬
‫= ])‪)] = Re [e (10+6i‬‬
‫‪i 2t‬‬
‫‪i 0.5404‬‬
‫‪= Re [e‬‬
‫‪136 e‬‬
‫)‪] = 136 cos(2t+0.5404‬‬
‫לסעיף ‪4‬‬
‫‪ .1‬השיקול הבא תקף גם למרוכבים‬
‫‪2 2‬‬
‫)‪ a=b‬או ‪ a-b=0 ) ⇔ (a=-b‬או ‪a2 = b2 ⇔ a -b = 0 ⇔ (a+b)(a-b) = 0 ⇔ ( a+b=0‬‬
‫‪ .2‬בהשמטת חלק מהחישובים‬
‫‪z2 + (-6-4i)z + (-11+42i) = 0‬‬
‫) ‪− (−6 − 4i ) ± (−6 − 4i ) 2 − 4 ⋅ (−11 + 42i ) 6 + 4i ± (10 − 6i‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ z = -2+5i‬או ‪⇔ z = 8-i‬‬
‫‪ z=-4+3i‬או ‪. z=-i‬‬
‫= ‪⇔z‬‬
‫‪ .3‬הפתרון הוא‬
‫‪ .4‬אם הדיסקרימיננטה ‪ p2-4q‬היא חיובית או ‪ 0‬אז הפתרונות הם ממשיים‪ ,‬לכן צמודים לעצמם‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫גם הצמודים שלהם הם פתרונות; ואילו אם הדיסקרימיננטה שלילית אז שני הפתרונות צמודים אחד‬
‫למשנהו‪ ,‬ושוב‪ ,‬הצמוד של פיתרון הוא פיתרון‪.‬‬
‫‪ .5‬א נובע ישירות מהגדרת הכפל בין מרוכבים )ההגדרה הגיאומטרית(‪ .‬ב נובע מהמשמעות הגיאומטרית של‬
‫החיבור ומהמשפט האומר שסכום שתי צלעות במשולש גדול מהצלע השלישית )בתוספת דיון מיוחד במקרה‬
‫שבו ‪ z1‬ו‪ z2 -‬שווי כיוון(‪.‬‬
‫‪14‬‬