המשגיחים2012 , מני יעיש 12 13 שם מאמר כוח עליון וכוח תחתון על המשגיחים — סרטו של של מני יעיש הרב מרדכי ורדי המשגיחים2012 , חניה בדם2009 , אליקו2008 , מני יעיש תמונת הפתיחה של הסרט המשגיחים מתארת טקס דתי של קידוש בליל שבת .אחריה מגיעה סצנה אלימה של התכתשות עם חבורות רחוב .אותה היד עצמה ,ברגע אחד מחזיקה ברטט את גביע היין ,וברגע אחר הולמת עד זוב דם בפרצופם של המשביתים את מנוחת השבת .האלימות איננה אלימות מסומנת אלא מאוד פלסטית ,פיזית ומוחשית .כך ,בדרך קולנועית ,מציג הבמאי את התמה של הסרט — קנאות דתית. האקספוזיציה מעמידה את העדינות של התפילה והיד המלטפת את פתילי הציצית בצד הברוטאליות של האגרופים והחבטות .כבר בבחירת שם הסרט המשגיחים מקופלת התופעה של האנשים הבאים לסדר את העולם על פי חוקי התורה ,בשם הדת ובכוח הזרוע. עושה רושם שזהו סרט אישי .מני יעיש מצליח להביא את נקודת המבט של הדמויות ,התמונה שהוא מצייר היא תמונה מורכבת והוא לא עושה לגיבורים שלו ויתורים ,וגם אינו מקל על הצופה בהזדהות עם הדמויות. הסרט נוגע בחוויה דתית שיש בה את הראשוניות של החוזר בתשובה יחד עם 14 הרב מרדכי ורדי כוח עליון וכוח תחתון -על המשגיחים ,סרטו של מני יעיש החספוס המטריד של הקנאות הדתית המתלווה אל התלהבות ראשונית זו .באמצעות מהגלגול הקודם ,שלפני החזרה בתשובה .האמונה וחוקי הדת משתלבים בתוכם יפה הסיפור השכונתי הקטן נוגע הסרט בשאלות יסוד של החברה הישראלית ,שהקוד יחד עם התרבות הגברית הכוחנית ,משחקי השש–בש והצחוקים של יושבי קרנות .אתה הגנטי שלה כולל חיבור בין דת למדינה .מבחינה זו מדינת ישראל מאז הקמתה עסוקה יכול להיות צדיק וגם לעשן מריחואנה ,אתה יכול לדבר גסויות וגם להתענג על פרק בשאלות של זהות ,והדבר בולט בניסוח המפותל של מגילת העצמאות .אבל שאלת תהילים ,גם לשמור שבת וגם להשתעשע בסכין קפיצית אחרי חילופי מהלומות .במשחק הזהות הלאומית והדתית איננה רק שאלה אידיאולוגית ,אלא גם מקור למתח בין הקט–רגל השכונתי צפים חומרי התרבות של החבורה והרגלי הצפייה שלהם בשידורי מגזרים וקבוצות בחברה הישראלית .מסתבר שאמונה דתית אינה תמיד מקור לאחדות הספורט .יחד עם זאת הבמאי מושך עליהם חוט של חסד וחן של תמימות ,שמאפיינים והרמוניה ,פעמים רבות המעשים הקשים והאכזריים ביותר נעשים מתוך מוטיבציה צעירים המגששים את דרכם ללא זהות ברורה בעולם של אובדן הביתיות. דתית .כאשר האדם פועל בשם כוח עליון הוא עלול לאבד את היכולת לראות את האדם שמולו. המשגיחים של מני יעיש עוסק בחבורת צעירים מזרחיים שמזוהים עם חסידי ברסלב ,אבל באופן יותר רחב הוא מטפל בתופעת החוזרים בתשובה .את החוזרים ייחודו של הסרט הוא בכך שהוא מביא באופן אמין את נקודת המבט של הפונדמנטליסט הדתי .הבמאי בוחר להתמקד בגיבורים שנמצאים בשולי החברה ולהתבונן בהם מבפנים בלי שיפוטיות ובלי התנשאות .יחד עם זאת התמונה שהוא מצייר מעלה שאלות חברתיות ותיאולוגיות. בתשובה מאסכולת ברסלב הוא מאפיין על ידי תערובת של סממנים דתיים המולבשים לגבי גיבור הסרט והחבורה שסביבו ,הדת והקדושה טוענים את החיים שלהם על חבורת רחוב נאיבית אך גם אגרסיבית ,עם שילובים שיוצרים מיקס צבעוני של במשמעות ,ויותר מכך בתחושה חזקה של חשיבות עצמית .הם מלאים בתחושה של אדיקות ,וולגאריות ,תמימות ,אלימות ,פגיעות ,נחרצות ובלבול .את הסיפור הוא שליחות לתיקון עולם ובמקרה הפרטי שלנו ,לתיקון השכונה בבת–ים .הבמאי מקפיד ממקם בשכונה בבת–ים .זהו לוקיישן המאופיין בהזנחה אסתטית ,בשיכונים ארוכים על הפרטים הקטנים :על הלבוש ,על השפה ,על הג'סטות ועל הניואנסים ,ובזה הוא ולא מטופחים .זוהי סביבה של אנשים מזרחיים עם זיקה למסורת ,שבתוכם מתפתחת מעצים את הניגודים ואת הסתירות הפנימיות בעולמם של החוזרים בתשובה מהסוג חבורה של חוזרים בתשובה קנאים אקטיביסטים. הזה .מצד אחד הם מצטטים פסוקים ותפילות ומצד שני מנבלים את הפה בקללות הקולנוע ככלל מעלה שאלות על הפער בין חוץ לפנים ,ובמקרה שלפנינו — וביטויים בוטים .אבי ,הגיבור קונה סמים וטומן אותם בכיס בין הציציות המשתלשלות. את השאלה מה מסתתר מאחורי החזות הדתית ,הכיפה והזקן .לגבי החוזר בתשובה, אלא שאין מדובר בחבורת עבריינים ,הם כולם עובדים לפרנסתם ,אלא שהחוקים השאלה הנשאלת“ :מה נשתנה?” האם שינוי אורח החיים ,לימוד תורה וקיום מצוות שלהם אינם חוקי המדינה כי אם חוק האמונה וחוקי הרחוב .השפה המדוברת היא שפת אכן מביאים גם לשינוי פנימי? הכוח והאלימות .כמו שאומר אחד הבחורים “יש כוח עליון ויש כוח תחתון”. בהשוואה לסרט אחר שעוסק בחוזרים בתשובה ,אושפיזין ,ניתן לזהות ששני בשפה הקולנועית הבמאי נוקט בעמדה ריאליסטית וכמו מתעד את העולם. הסרטים שואלים שאלה על הפער בין חוץ ופנים ,ובשניהם יש רצון לקלף את המעטה פעמיים במהלך הסרט הוא מרשה לעצמו לחרוג מהריאליסטי ולשלוח קריצה החיצוני ולבדוק מה באמת מסתתר מאחורי החזות הדתית .שולי רנד התסריטאי של רפלקטיבית המזכירה לצופה שהוא בסך הכול צופה בקולנוע .בפעם אחת הוא מצטט אושפיזין מספר על עברו של הגיבור באמצעות שני חברים שהגיחו מן העבר העברייני סרטי פעולה ,כאשר מופיעה לראשונה המכונית של הערבים ,הוא מפצל את המסך שלו .הם מנסים לחשוף את העבריין הפושע החבוי מאחורי גלימת החסיד — אך ללא לשלושה חלקים ,באפקט סרקסטי המזכיר תיאור של כנופיית משימה .בפעם השנייה הצלחה .ברגע האמת ,שבו נדלקת בתוכו תבערת הכעס ,הגיבור מצליח להימלט אל הוא מציג אילוסטרציה מחויכת לסיפור מאת רבי נחמן מפיו של הרב. היער ולשפוך את ליבו בתפילה. התערובת הזו של פראות דתית יכולה להתקיים בין השאר בגלל חסותו של הרב בהמשגיחים אין צורך להשקיע מאמץ גדול כדי לחשוף את הרקע של הדמויות. (גילי שושן — ליהוק מבריק) .הרב יכול להכיל את החבורה בלי שיפוטיות ואפילו המעטה הדתי הוא שקוף וניתן לראות דרכו בקלות את השכבה הקודמת ,שאריות להתאים את עצמו אליהם .הוא מרגיש את האנרגיות שלהם ,מכיר מבפנים את השפה 15 16 הרב מרדכי ורדי כוח עליון וכוח תחתון -על המשגיחים ,סרטו של מני יעיש ומוכיח שהוא יכול להשתולל יחד אתם ,וניכר שהוא גם נהנה מזה .הרב מתווך להם והשונה ,אבל הקהילה של בני עדות המזרח יכולה למצוא את זה אצלה בבית .בבתי את תורת ברסלב לשפת הרחוב ,ומיישם את התפיסה האופיינית לחסידות ברסלב, הכנסת של ההורים הם יוכלו למצוא רגישות והכלה ויהדות רכה ופתוחה לקבל את שרק מי שמוכן להשתגע יוכל להנהיג את המשוגעים .הרב שובר את ההיררכיה ואת האחר והשונה .השמחה והיכולת להתענג על החיים כמות שהם ,בלי להסתבך ,היו יראת הכבוד ,וגם מעלה לדרגת קדושה את הבערות ואת אי הידיעה .כאשר הם שרים קיימים מאז ומעולם בקהילה המזרחית .השאלה הראויה להישאל היא :מדוע אין הם באקסטזה “אני לא יודע כלום” יש בזה רובד של צניעות ונמיכות הרוח ,אבל גם רובד חוזרים אל השורשים הטבעיים ,אל המקום שבו שמחת החיים איננה זקוקה להסברים נסתר של שחרור מהחובה ללמוד ולדעת ומהצורך לתת דין וחשבון .מבחינת הרב זוהי וחיזוקים? רבי נחמן הרי הרבה לדבר על השמחה רק משום שהיה צריך להילחם גם הזמנה להתמסרות טוטלית בלי שום ביקורת ,כי הרי ממילא “אני לא יודע כלום”. בדיכאון שאיים להשתלט עליו .הוא הטיף לפשטות מתוחכמת משום שהפילוסופיה לקינוח הרב מאלתר גרסה ברוטאלית לסיפור של רבי נחמן על היהודי שהתגבר על לא נתנה לו מנוח ,והנה נולדה לו חבורה של רוקדים עליזים ובמקום פשטות קיבל השודד .הוא מדגים בחדווה כיצד יש לנגוח בפרצופו של הרשע ,האגרסיביות המבודחת פופולריות .הבחור המזרחי מתחיל לגדל פאות ארוכות כמנהג חסידי אשכנז ,ועוטה של הרבי שולחת קריצה אל שפת האלימות של צאן מרעיו. מעיל שחור שהובא הישר מאופנת ליטא .שיא הגיחוך הוא כאשר אבי מנסה לצטט מה הם מחפשים אצל הרב? לא ידע ,גם לא לימוד תורה במובן של העמקה והשכלה. דברי תורה מתובלים באידיש בפני מירי ,שאיננה מבינה מה הוא רוצה ממנה .אבי הרב יודע שהעמסת אינפורמציה דתית או שפה למדנית רק ירחיקו את החבורה ,על מסתובב עם ציציות תכלת משתלשלות למרות שהפוסקים המזרחיים מחייבים להסתיר כן הוא מספק להם סטנד–אפ מתובל בדברי תורה .סוג של שעשוע שמזמין אינטימיות, את הפתילים מתחת לבגדים .גם האלכוהול ,ה”משקה” החסידי מקבל הסבה לערק ומדגים קשר אישי של מדריך חברתי .הרב מדבר אתם על ה”ביחד” על “בצוותא” על שנמזג סביב משחקי שש–בש. החיבור ועל הזיווג .השימוש שלו במילה “זיווג” מאוד מתוחכם ורומז לאנרגיה ארוטית שמתקיימת מתחת לפני השטח ומזמינה התפרצות אקסטטית בריקוד פראי. חבורת הקנאים היו כנראה ממשיכים לשלוט ביד רמה על תושבי השכונה אלמלא ההתפתחות הרומנטית של מנהיג החבורה גיבור הסרט אבי (רועי אסף) .מה שהרב לא בקשר שלהם עם הרב ניכר הצימאון של הצעירים לאהבה ולדמות אב החסרה מצליח לעשות ,בריסון ועידון החבורה ,עושה האהבה או אולי ההורמונים .היחסים בין להם .הוא מצדו ,בחיבוק דב ,פועל עליהם פעולה כפולה ,הוא גם שובר את הדיסטנס, אבי לבין מירי מתחילים בהערה בוטה וגסת רוח שבה אבי מעיר לה על הלבוש (לא את יראת הכבוד ,ובו בזמן גם מהדק ומקבע את ההיררכיה .הרב מרבה לפזר חיבוקים קר לך?! תשמרי על הגוף שלך!) .זה די שקוף שהכעס של אבי על מירי מגיע בראש ונשיקות ,וכמו אבא קרוב ומחזיר אותם לאיזו ילדותיות עטופת חום ואהבה. ובראשונה מהכעס על עצמו על האפקט החזק שעושה עליו היופי הנשי .את רגשות בסרט ממוקמת החבורה בתחום האינטרפרטציה העממית של תורת רבי נחמן האשמה שלו על כך שעיניו נמשכות לאן שאסור הוא מטיל עליה .כאן שם הבמאי את מברסלב .מדף ספרי העיון מכיל ספרונים פופולריים מסוגת המחזירים בתשובה, האצבע על נקודה מאוד אמיתית בפסיכולוגיה של הפנאטים :פעמים רבות העצבנות התורה של רבי נחמן מתורגמת לסטיקרים ומופצת בכבישים באמצעות מגאפונים הדתית על רקע שמירת הצניעות היא תנועה רפלקטיבית של רגשי אשמה .במקרה ניידים המנגנים מוזיקה מקפיצה .השימוש בתערובת של פסוקים ,מוזיקה ,אקסטזה שלנו אבי גם כועס וגם נמשך אל הנערה ושני הרגשות מזינים זה את זה .מכל מקום, וגראס מעוררת את השאלה על הדת כאופיום להמונים. בסיפור העלילה מירי מוותרת במהירות .האיומים של משמרת הצניעות אפקטיביים, וכאן המקום לבחון את שאלת האותנטיות הדתית ,מה קורה במפגש בין רבי נחמן והיא ממהרת להתכסות בחולצה ארוכת שרוולים .זה סולל את הדרך לרגשות יותר ליהודים יוצאי מרוקו וטורקיה .בכמה מקומות בסרט מורגש הדיסונאנס התרבותי, לגיטימיים מצד אבי ,ובדרכו הגמלונית הוא מגשש את דרכו אל אינטימיות שאינה המנטאלי ,ההתחברות המוזרה של בני עדות המזרח עם הרבי מאוקראינה .בעצם מוכרת לו .אלא שכדי לרכוש את לבה של מירי אבי נאלץ להתרכך ,להשפיל את עצמו, הם עוזבים מסורת ארוכת שנים של יהדות מזרחית שורשית ,ומחפשים את עצמם להכיר בחולשותיו ,לוותר על הגבריות הכוחנית .כאן הוא מתחיל להתבלבל .נוצר בחסותו של הרבי המיוסר מברסלב .אמנם רבי נחמן דיבר על הצורך להכיל את הזולת משולש :המאמין ,האישה והיושב במרומים .אבי (אברהם) אינו יודע אל מי מסורה 17 18 כוח עליון וכוח תחתון -על המשגיחים ,סרטו של מני יעיש אהבתו הגדולה האם לבורא עולם או למירי ,האישה שמסעירה את רוחו. הרב מרדכי ורדי הסרט אמנם הסתיים בטוב .הגיבור מצא אהבה והצליח לעצור על שפת התהום זוהי שאלה עתיקה ,שראשיתה בגן העדן מימי האדם הראשון ,האם האישה לפני הסתבכות פלילית ,שהייתה עלולה להרוס לו את החיים .אבל מה עם נקודת מקרבת את האדם לאלוהים או מרחיקה אותו .משום כך נוצרו במסורת היהודית שני העיוורון? כל גיבור דרמטי צריך להכיל נקודת עיוורון ,שטח מת בשדה הראייה הקיומי מודלים ,האישה הטובה (“מצא אישה מצא טוב”) והאישה הרעה (“מוצא אני מר ממוות שלו .גם בתנ”ך כל דמות מקבלת נקודת עיוורון ,אברהם אינו רואה את הגר ,יצחק אינו את האישה אשר היא מצודים וחרמים”) .לעולם קיים הפחד של הגבר מן הפאם פטאל, רואה את עשו ויעקב ,דוד אינו רואה את אוריה וכן הלאה .דמות בלי נקודת עיוורון האישה שתביא אותו אל אובדנו .החרדה מפני הסירוס. היא דמות חסרה .בסרט המשגיחים נקודת העיוורון של הגיבור היא הקנאות המונעת במצוקתו פונה אבי לבורא עולם ומבקש תשובה“ .דבר אלי!” הוא צועק אל ממנו לראות בני אדם ,והיא המונעת ממנו את החמלה למי ששונה ממנו ואת הכבוד השמים“ ,אם זו לא האישה שלי תן לי סימן” .וכאן בוחר היוצר הקולנועי לשלוח לגיבור לו .ההתרה של הקונפליקט מאפשרת לאבי לזכות במירי אחרי שעברה טרנספורמציה שלנו סימן ממרומים .האם זה מתוך נאיביות או סרקזם או אולי מתוך רצון לזרום עם והפכה להיות מאוד דומה לו .התרה כזאת איננה דורשת מהגיבור התפקחות ,והוא הסיפור ברוח ברסלב? קשה לדעת .מכל מקום ,אבי מזמין את מירי לפרקטיקה מיסטית עדיין כאן מסתובב בינינו בעיוורונו ,בבת–ים ובבית שמש .האם זוהי השאלה שהסרט של “גורל תהילים” ,שעל פיה פותחים את ספר תהילים באופן אקראי ,ומקבלים מבקש להציג? האם זהו התמרור שהבמאי מציב לנגד עינינו? את הפסוק שנפתח כמסר ישיר מאלוהים .על פי הרמב”ם הדבר הזה אסור באיסור הסרט פותח בקידוש של כניסת השבת ומסיים בטקס ההבדלה ,שמסמן את יציאת תורה מטעם “לא תנחשו” .הוא רואה בזה ריטואל פגאני .אבל באמונתו הבוסרית של השבת .בקידוש נמצאים אבי ואביו והתמונה המשפחתית חסרה את דמות האישה, החוזר בתשובה ,שעולמו הדתי עמוס דמיונות ,מרכיבים פגאניים יכולים להשתלב ובתמונת הסיום מירי עומדת יחד אתם ומשלימה את החסר .כך בעדינות ובדימוי נקי יפה .ואכן הפסוק שבו נפתח ספר תהילים מספר לאבי שמירי היא היא האישה שנועדה מצייר הבמאי סימן של תקווה ומטיל על האישה את התפקיד להרגיע את האלימות של לו ממרומים .גם מירי אינה טומנת ידה בצלחת ומכינה לאבי את המלכודת שתדחוף הגברים ולהשכין בארץ שבת של שלום. אותו להצעת נישואין“ .אני רוצה לבוא אתך לבית הכנסת” .זה הרבה מעבר למה שהגיבור שלנו יכול להכיל .לא רק סיפוק לרעב הטבעי לאישה נחשקת אלא גם הצלחה בשליחות העליונה של קירוב רחוקים ליהדות. אם נתבונן בסרט מתוך נקודת מבט של חיפוש זהות על ידי הצעירים החוזרים בתשובה ,נוכל לראות שהחוזר בתשובה נמצא במצוקה של התמצאות אחרי שקיבל תמונת עולם חדשה .כאשר עשו לו היכרות אמתית עם המלך העליון–הנסתר ,שהעולם המקולקל איננו מציית לחוקיו .החוזר בתשובה מבקש לסדר את העולם מחדש באופן שיתאים לתפיסת המציאות החדשה שלו .הוא החייל המסור של המלך הסודי ,ועל כן הוא מוגן ,ועליו להוביל את המהפכה .הצורך שלו בתיקון העולם ,או במקרה שלנו בתיקון השכונה ,זהו צורך קיומי נואש .כך יוכל לאשר ולחזק את הזהות החדשה שלו. כאשר אבי רואה לנגד עיניו את מירי חוזרת בתשובה הוא רואה תמונת מראה שלו עצמו ,ובזה מתגבשת הזהות שלו כגבר וכמאמין .בשפת התיאוריה הקולנועית ניתן לומר שהמבט של אבי על מירי התחיל במציצנות ארוטית זועמת ,והסתיים בהפקת עונג נרקיסיסטית מאושרת. הרב מרדכי ורדי הינו רב היישוב “ראש צורים” בגוש עציון ,ראש מגמת תסריטאות בביה”ס לקולנוע “מעלה” ,בעל תואר שני בקולנוע מטעם אוניברסיטת תל אביב .במאי ותסריטאי ,מביים סרט דוקומנטרי בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע .חבר הנהלת ביה”ס הגבוה למוזיקה “מזמור” בגבעת ושינגטון ומלמד בו סדנה לכתיבה יוצרת .מרצה במכללת “הרצוג” באלון שבות. 19
© Copyright 2024