‫מדיניות הצבעה‬ ‫בעת הפעלת ‪ proxy‬באסיפות הכלליות‬ ‫ספטמבר ‪2012‬‬ ‫הקדמה‬ ‫מסמ מדיניות זה מפורס לאור החשיבות המיוחדת הקיימת כיו לתפקיד ולמעורבות של בעלי המניות‬ ‫ובעיקר בעלי המניות המוסדיי‪ ,‬המהווי‪ ,‬בדר כלל‪ ,‬את הרוב של בעלי מניות שאינ נמני על בעלי השליטה‪.‬‬ ‫בכל הקשור למנגנוני תגמול והיקפ הכספי‪ ,‬בעלי השליטה בחברות הציבוריות נוטי לתמו בתנאי העסקה ג‬ ‫א ה מוערכי על ידינו כבלתי סבירי‪ ,‬תנאי העסקה מעודדי לעתי לקיחת סיכוני לא מבוקרי ולעתי א‬ ‫מובילי לביצוע השקעות כושלות‪ .‬נושאי אלו מחייבי תשומת לב מירבית ופיקוח של בעלי המניות על המתנהל‬ ‫בחברות‪.‬‬ ‫תיקו ‪ 16‬אשר נכנס לתוק בנובמבר ‪ ,2011‬שינה סדרי עול בשוק ההו והביא לפתיחת נושאי שעד אז היו בגדר‬ ‫טאבו והסכמה היסטורית שבי המשקיעי לבעלי השליטה בנושאי שעיקר הסכמי תגמול ותשלו בגי‬ ‫שירותי שוני‪ .‬התיקו הביא לשינוי מבני התגמול‪ ,‬בנוס להפחתה האבסולוטית בהיק‪ ,‬חל שינוי במבני חבילות‬ ‫התגמול בדר של קשירת המוטיבציה של בעל השליטה נושא המשרה במוטיבציה של בעלי המניות‪ .‬נכו להיו‬ ‫כמעט כל חבילות התגמול אשר אושרו באסיפות כוללות אלמנטי של גידור התשלו המקסימלי‪ ,‬יעדי ביצוע‬ ‫רלוונטיי‪ ,‬והתחשבות בגור ההפסד‪ .‬השינוי שהושג בעקבות התיקו מוכיח את יכלת של בעלי המניות מקרב‬ ‫המיעוט לחולל שינוי ולבטא את רצונ באסיפה הכללית אשר תהפו בשני הקרובות לזירה משמעותית במערכות‬ ‫היחסי שבי האורגני השוני בחברה‪.‬‬ ‫בנייר עמדה זה אנו מבקשי לפרט את עקרונות תפיסת עולמנו לגבי הנושאי המהותיי הקשורי לניהול תקי‬ ‫של חברות‪ ,‬אשר מה נגזרות הערכות אופרטיביות המנותבות למערכת המלצות ‪ .Proxy‬סקרנו את הפרקטיקה‬ ‫הנהוגה בשווקי הו אחרי בעול המערבי‪ ,‬כדוגמת ארה"ב‪ ,‬קנדה‪ ,‬אירופה ואוסטרליה‪ ,‬שווקי אשר נית‬ ‫להתייחס אליה כאל מוקדי השוואה בהיבטי מבניי ותפיסתיי‪.‬‬ ‫ע זאת אנו מודעי למאפייני הייחודיי של שוק ההו בישראל לרבות הבדלי מבנה ‪ ,‬היק‪ ,‬התפתחות‪ ,‬שיעורי‬ ‫שליטה וכדומה‪ .‬יתר על כ‪ ,‬אנו מודעי להתפתחות הרגולטורית המואצת בעת האחרונה בתחומי הממשל‬ ‫התאגידי שהינה רוח גבית לפעילות ולכח ההשפעה של בעלי המניות ביחס לחברות‪.‬‬ ‫בסעיפי הבאי ריכזנו תמצית של נושאי המרכיבי את גישת הממשל התאגידי שלנו‪ ,‬במסגרת של דגשי‬ ‫וקריטריוני בקבלת החלטות ‪ .Proxy‬לתפיסתנו‪ ,‬מסגרת עקרונית זו אמורה להסדיר ולהג על זכויותיה של בעלי‬ ‫המניות ועל יכולת לממש זכויות אלה‪.‬‬ ‫מסגרת זו נבחנת ותיבח מעת לעת בהתייחס להתפתחויות בהתנהלות החברות הציבוריות ובהתא לשינויי‬ ‫רגולטוריי שחלק אמורי להתבצע בחודשי הקרובי )חק הריכוזיות‪ ,‬חק שכר בכירי(‪ ,‬ומלווה בהפעלת‬ ‫שיקול דעת עצמאי בגישה עניינית של כל מקרה לגופו‪.‬‬ ‫‪ .1‬מינוי והרכב הדירקטוריו‬ ‫חוק החברות קובע שני תפקידי מפתח עיקריי של הדירקטוריו ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫התווית מדיניות וקביעת דרכה של החברה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫פיקוח על תפקידי המנכ"ל ופעולותיו‪.‬‬ ‫בבואנו לבחו את מינויי של אלו אשר ימלאו את תפקידי הדירקטורי נתייחס למספר אספקטי‪ ,‬כמפורט‬ ‫להל ‪.‬‬ ‫‪ .1.1‬תפקיד הדירקטוריו‬ ‫‪ .1.1.1‬הדירקטוריו הוא הגו האחראי להתנהלות עסקיה של החברה‪ .‬החלטות הדירקטוריו אמורות‬ ‫לעצב את ערכי החברה ואת הסטנדרטי הניהוליי על פיה היא תפעל‪.‬‬ ‫‪ .1.1.2‬במרבית המקרי‪ ,‬בי חברי הדירקטוריו נמני בעלי מניות או נציגיה‪ .‬הדירקטוריו מתמנה‬ ‫על ידי בעלי המניות ובהתא לכ תפקידיו המרכזיי הינ לפקח על הפעילות העסקית של‬ ‫החברה ולוודא כי כל הפעולות תעשינה לטובת החברה עבור כלל בעלי המניות‪.‬‬ ‫‪ .1.1.3‬בנוס לעקרו הכללי בדבר התווית מדיניות החברה ופקוח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי‪ ,‬קובע‬ ‫החוק שורה של תפקידי הנתוני לסמכותו הבלעדית של הדירקטוריו ואינ ניתני להאצלה‬ ‫למנכ"ל‪ .‬בי היתר על הדירקטוריו מוטלת הסמכות לקבוע יעדי אסטרטגיי ארוכי טווח‬ ‫ולקבוע דרכי להשגת ערוצי מימו ‪.‬‬ ‫‪ .1.2‬הרכב הדירקטוריו‬ ‫‪ .1.2.1‬כפועל יוצא של משבר השערוריות החשבונאיות בארה"ב החמירו הבורסות בארה"ב )‪,NYSE‬‬ ‫‪ AMEX‬ו' ‪ (Nasdaq‬את הדרישות לעצמאות הדירקטוריו ‪ .‬בי היתר‪ ,‬על ידי קביעת נורמות‬ ‫לעצמאות הדירקטור ולדרישת רוב של דירקטורי עצמאיי בדירקטוריו ‪.‬‬ ‫‪ .1.2.2‬ג הקוד המשולב שאומ( באנגליה )‪ (Revised Combined Code 2003‬נדרש לעניי זה וממלי(‬ ‫כי בחברות גדולות‪ ,‬כשליש מהדירקטורי יהיו דירקטורי עצמאיי שאינ נושאי משרה‪,‬‬ ‫ובחברות קטנות ההמלצה הינה כי ימונו שני דירקטורי חיצוניי שאינ נושאי משרה‪.‬‬ ‫‪ .1.2.3‬זו היא ג הנחיית הארגוני ‪ OECD‬וה' ‪International Corporate Governance ) ICGN‬‬ ‫‪ (Network‬הממליצי כי לפחות ‪ 50%‬מחברי הדירקטוריו )לא כולל יו"ר(‪ ,‬יהיו דירקטורי‬ ‫עצמאיי שאינ נושאי משרה‪ .‬זאת למעט בחברות קטנות‪ ,‬לה ראוי שיהיו לפחות שני‬ ‫דירקטורי עצמאיי שאינ נושאי משרה‪ .‬באוסטרליה‪ ,‬הנחיות בורסת ‪ ASX‬לענייני ממשל‬ ‫‪4‬‬ ‫תאגידי‪ ,‬קובעות כי לדירקטורי החיצוניי יהיה רוב בכל חברה ציבורית‪ ,‬כולל יו"ר דירקטוריו‬ ‫חיצוני‪.‬‬ ‫‪ .1.2.4‬בישראל‪ ,‬חוק החברות מחייב מינוי שני דירקטורי חיצוניי בכל חברה ציבורית‪ ,‬ללא קשר‬ ‫לגודל הדירקטוריו ‪.‬‬ ‫‪ .1.2.5‬הדח"צ מוגדר כאד שאי לו זיקה לחברה ו‪/‬או לבעל השליטה‪ ,‬נעדר ניגודי ענייני ואינו מכה‬ ‫בכהונה צולבת‪ .‬תיקו ‪ 8‬לחוק החברות הוסי את הקטגוריה של "דירקטור בלתי תלוי" העונה‬ ‫על תנאי הכשירות של דח"צ ושאינו מכה בחברה מעל ‪ 9‬שני רצופות‪ .‬החברה תקבע בתקנונה‬ ‫את מספר הדירקטורי הבלתי תלויי‪ .‬תזכיר לתיקו חוק החברות )תיקו ‪ 10‬ממאי ‪ (2008‬מציע‬ ‫לקבוע כי בחברה ע מוטת שליטה )כמשמעותה בחוק ני"ע(‪ ,‬שליש מהדירקטורי יהיו בלתי‬ ‫תלויי‪ .‬בחברה שבה אי בעל שליטה‪ ,‬התזכיר מציע לקבוע נורמה של ‪ 50%‬דירקטורי בלתי‬ ‫תלויי‪.‬‬ ‫הצעת החוק לקידו התחרות ולצמצו הריכוזיות‪ ,‬התשע"ב–‪ 2012‬קובעת כללי מיוחדי‬ ‫לדח"צי בחברות בשכבה השנייה של פירמידה כשלבעל השליטה פחות משליש מהזכויות‬ ‫ההוניות בחברה וכ בחברות בשכבה השלישית‪:‬‬ ‫בשני סוגי חברות אלה‪ ,‬הדח"צי יתמנו בידי רוב מקרב המיעוט‪ .‬כלומר‪ ,‬בעלי מניות המיעוט‬ ‫יוכלו למנות דח"צי מטעמ ולא רק להחליט א לאשר את מינוי הדח"צי שבעל השליטה‬ ‫בחר‪ .‬בנוס לכ‪ ,‬לפי הצעת החוק‪ ,‬בחברות בשכבה השנייה הדח"צי יהוו שליש מחברי‬ ‫הדירקטוריו ובחברות בשכבה השלישית ה יהוו רוב פחות אחד‪.‬‬ ‫‪ .1.2.6‬אנו ממליצי לתמו במינוי דירקטורי בהתבסס על התניה מינימלית של מספר הדירקטורי‬ ‫הבלתי תלויי אשר בדירקטוריו ‪ ,‬בהתחשב במבנה הבעלות בחברה‪ .‬אנו נמלי( להגדיל את‬ ‫מספר הדירקטורי הבלתי תלויי‪ ,‬בעדיפות למינוי דח"צי‪.‬‬ ‫‪ .1.2.7‬אנו נמלי( לקבוע מספר מרבי של דירקטורי שהינ קרובי משפחתו של בעל השליטה שלא יעלה‬ ‫על שלושה כולל בעל השליטה עצמו‪.‬‬ ‫‪ .1.2.8‬באשר לגודל הדירקטוריו ‪ ,‬החוק אינו קובע מספר מזערי או מרבי של דירקטורי בדירקטוריו ‪.‬‬ ‫עמדתנו הינה כי גודלו המכסימלי של דירקטוריו יעיל ראוי שיעמוד בטווח של ‪ 9 – 13‬חברי‪,‬‬ ‫בהתא לגודלה ולאופי פעילותה של החברה‪.‬‬ ‫‪ .1.2.9‬באשר לרמת כשירות של חברי הדירקטוריו ‪ ,‬המלצות החברה תתבסס על הוראות חוק‬ ‫החברות בנושא‪ ,‬כמוזכר בסעי ‪ 1.4‬למסמ זה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .1.3‬ועדת ביקורת של הדירקטוריו‬ ‫‪ .1.3.1‬חשיבותה של סוגיית הביקורת בחברות ציבוריות מקבלת משנה תוק בימי של משברי‬ ‫כלכליי ומשברי אמו בי המשקיעי לחברות ולנציגיה‪ .‬חשיבות זו מקבלת ביטוי בחוק‬ ‫החברות‪ ,‬שמחייב כל חברה ציבורית למנות ועדת ביקורת ומגדיר כאחד מתפקידיה‪" :‬לעמוד על‬ ‫ליקויי בניהול העסקי של החברה‪ ...‬ולהציע לדירקטוריו דרכי לתיקונ" )סעי ‪ 117‬לחוק‬ ‫החברות(‪ .‬תפקיד נוס הינו להיות גו אקטיבי בניהול ופיקוח על תהליכי עסקות בעלי עניי ‪.‬‬ ‫‪ .1.3.2‬לעניי עצמאותה של ועדת הביקורת החוק קובע את המגבלות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1.3.2.1‬מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה‪ ,‬כל הדירקטורי החיצוניי יהיו‬ ‫חברי בה ורוב הדירקטורי בה יהיו דירקטורי בלתי תלויי‪.‬‬ ‫‪ .1.3.2.2‬יושב ראש הדירקטוריו וכל דירקטור שמועסק ע"י החברה או נות לה שירותי דר‬ ‫קבע או מועסק על ידי בעל השליטה וכ דירקטור שעיקר פרנסתו על בעל השליטה לא‬ ‫יהיו חברי בוועדת ביקורת‪.‬‬ ‫‪ .1.3.2.3‬בעל השליטה או קרובו לא יהיו חברי בוועדת הביקורת‪.‬‬ ‫‪ .1.3.2.4‬יושב ראש הועדה יהיה דירקטור חיצוני‪.‬‬ ‫‪ .1.3.2.5‬הקוורו לדיו בוועדת הביקורת יהיה רוב של הדירקטורי החיצוניי מבי‬ ‫המשתתפי בישיבה‪.‬‬ ‫חלק מהמגבלות המציינות לעיל נוספו לחוק בתיקו ‪ 16‬על רקע דו"ח הועדה לבחינת קוד ממשל‬ ‫תאגידי בישראל )"ועדת גוש "‪ ,‬דצמבר ‪ (2006‬אשר בי היתר התייחס לנושא עצמאותה של ועדת‬ ‫הביקורת‪ 1.3.4 .‬המלצות החברה בנושא זה נתמכות על דרישות החוק והמלצות "ועדת גוש "‪.‬‬ ‫‪ .1.4‬כשירות הדירקטור‬ ‫‪ .1.4.1‬לאור התפקיד המרכזי של הדירקטוריו אנו רואי חשיבות רבה למידת כשירות והכשרת של‬ ‫חברי הדירקטוריו ‪ ,‬ניסיונ המקצועי הרלוונטי ורמת זמינות בתקופת המינוי‪.‬‬ ‫‪ .1.4.2‬נית להצביע על שורה של אירועי קריסה של חברות כתוצאה מניהול ובקרה כושלי‪ .‬קריסת‬ ‫שווקי ההו בעול והמוסדות הפיננסיי בארה"ב בשנת ‪ , 2008‬וכ משבר החובות שפוקד את‬ ‫הבנקי אירופה ומאיי על יציבותה‪ ,‬מצביעי על תפקוד כושל של המנהלי ופיקוח בעייתי של‬ ‫הדירקטוריוני‪ ,‬ליקויי אשר עלות לבעלי המניות הינה במקרי רבי קריטית‪.‬‬ ‫‪ .1.4.3‬חוק החברות קובע כי יש למנות כדירקטורי חיצוניי‪ ,‬לפחות דירקטור אחד בעל מומחיות‬ ‫חשבונאית ופיננסית ודירקטור נוס בעל כשירות מקצועית‪ .‬התנאי לכשירויות אלה קבועי‬ ‫בתקנות‪ .‬בנוס יכהנו בדירקטוריו בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית נוספי במספר מזערי‬ ‫אותו קבע הדירקטוריו ‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ .1.4.4‬תיקו ‪ 8‬לחוק )אוגוסט ‪ (2008‬הוסי וקבע כי על דירקטור בחברה ציבורית להיות בעל כישורי‬ ‫דרושי ויכולת להקדיש את הזמ הראוי לביצוע התפקיד‪ ,‬בשי לב בי היתר‪ ,‬לצרכיה‬ ‫המיוחדי של החברה ולגודלה‪ .‬תיקו זה דורש את הצהרת הדירקטור כי הינו עומד בדרישות‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫‪ .1.4.5‬עקב החשיבות המקצועית של הנושאי הללו‪ ,‬אנו נבח את קיומ של תנאי אלה בקבלת‬ ‫החלטות ‪.Proxy‬‬ ‫‪ .1.5‬עצמאות הדירקטור‬ ‫‪ .1.5.1‬על מנת להבטיח העדר ניגודי ענייני ושיקולי מוטעי‪ ,‬על בעלי המניות להבטיח כי‬ ‫הדירקטורי המתמני על יד יהיו מסוגלי להפעיל שיקול דעת עצמאי‪ ,‬לראות לנגד עיניה‬ ‫רק את טובת החברה‪ .‬במסגרת הדרישה לפעול "לטובת החברה" נית לכלול ג את האינטרסי‬ ‫של בעלי המניות‪ ,‬הנושי והעובדי ולבחו בזהירות את מדיניות החברה ואת ביצועיה‪.‬‬ ‫‪ .1.5.2‬בבחינת הרגולציה בשווקי שוני בעול לעניי מבחני עצמאות הדירקטוריו ‪ ,‬נית לאתר מספר‬ ‫גורמי מפתח עיקריי‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫עצמאות הדירקטור אינה מתקיימת כאשר קיי קשר כלשהו ע ההנהלה – קשרי אישיי‪,‬‬ ‫קשרי ייעו(‪ ,‬קשרי מסחריי‪ ,‬או א קשרי צדקה )בכללי בורסת ‪.(Nasdaq‬‬ ‫‪−‬‬ ‫ברוב המקרי‪ ,‬דירקטור לא ייחשב עצמאי א הוא בעל אינטרס כספי או בעל שיעור אחזקה‬ ‫מהותי בחברה‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫תקופת כהונה רציפה של מספר שני פוגעת במידת עצמאותו של הדירקטור‪ .‬לאחר תיקו‬ ‫‪ ,16‬חוק החברות מגביל את תקופת כהונתו של דח"צ ל'‪ 3‬תקופות כהונה בנות ‪ 3‬שני כל‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫‪ .1.5.3‬בישראל כאמור חוק החברות מחייב מינוי שני דירקטורי חיצוניי בכל חברה ציבורית‪ ,‬ללא‬ ‫קשר לגודל הדירקטוריו ‪ .‬הדח"צ מוגדר כאד שאי לו זיקה לחברה ו‪/‬או לבעל השליטה‪ ,‬נעדר‬ ‫ניגודי ענייני וכהונה צולבת‪.‬‬ ‫‪ .1.5.4‬תיקו ‪ 8‬לחוק החברות הוסי הגדרה של "דירקטור בלתי תלוי" כדירקטור שעונה על תנאי‬ ‫הכשירות של דח"צ ושאינו מכה בחברה מעל ‪ 9‬שני רצופות‪ .‬החברה תקבע בתקנונה את מספר‬ ‫הדירקטורי הבלתי תלויי‪.‬‬ ‫‪ .1.5.5‬בהמש להמלצות הועדה לבחינת קוד ממשל תאגידי בישראל )ועדת גוש (‪ ,‬התוספת הראשונה‬ ‫לחוק החברות "הוראות ממשל תאגידי מומלצות" מציעה כי בחברה ציבורית נושאי משרה‬ ‫הכפופי למנכ"ל לא יכהנו כדירקטורי‪.‬‬ ‫‪ .1.5.6‬אנו נמלי( לתמו בהגדלת מספר הדירקטורי הבלתי תלויי‪ .‬כמו כ אנו נמלי( להתנגד למינוי‬ ‫מנכ"ל ונושאי משרה הכפופי לו כדירקטורי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .1.6‬הפרדה בי תפקידי יו"ר ומנכ"ל‬ ‫‪ .1.6.1‬הפרדה זו דרושה על מנת ליצור פיקוח נאות של הדירקטוריו על פעולות המנכ"ל וההנהלה‪ .‬לא‬ ‫יתכ כי בראש הגו המפקח על המנכ"ל ישב המנכ"ל עצמו‪ .‬הטיעו הנגדי מתבסס על חיסכו‬ ‫כספי הטמו במינוי הכפול‪ ,‬וב"שקט תעשייתי" שלעתי מאפיי הנהלת חברה בעלת מינוי כפול‪.‬‬ ‫אנו סבורי כי הפרדת תפקידי יו"ר ומנכ"ל הינה הכרחית לצור חיזוק הפיקוח על ההנהלה‬ ‫הבכירה ולקידו תקשורת בריאה בי חברי הדירקטוריו ‪ .‬על מנת להדגיש את ההפרדה בי‬ ‫היו"ר למנכ"ל‪ ,‬קובע חוק החברות כי לצור הפרדה זו ייראו בני משפחה כאד אחד לעניי זה‪,‬‬ ‫וכי החלטה שכזו מחייבת אישור של בעלי המניות‪.‬‬ ‫‪ .1.6.2‬בחברות אירופאיות )במיוחד באנגליה( וקנדיות נהוגה הפרדה כאמור‪ ,‬ובשיעורי נמוכי למדי‬ ‫בשוק האמריקאי‪ .‬הקוד המשולב האנגלי קורא להפרדה ברורה בי התפקידי וממלי( כי כיו"ר‬ ‫הדירקטוריו יכה דירקטור עצמאי‪ .‬על פי נתוני סקרי עסקיי נראה כי ג חברות בארה"ב‬ ‫מאמצות בהדרגה את מודל ההפרדה‪ ,‬כתגובה לכשלי ניהוליי ושערוריות חשבונאיות‪.‬‬ ‫בישראל חוק החברות מאפשר )כפשרה וזאת בניגוד לעמדת ועדת ברק שהכינה את החוק(‬ ‫להסמי את יו"ר הדירקטוריו למלא את תפקיד המנכ"ל לתקופה של עד ‪ 3‬שני )ע אפשרות‬ ‫למינוי מחדש לתקופות נוספות של ‪ 3‬שני כל אחת(‪ ,‬ובלבד שהמינוי יאושר באסיפה הכללית‬ ‫ברוב קולות המונה לפחות שני שליש מבעלי המניות שאינ נמני על בעל השליטה או שס‬ ‫קולות בעלי המניות המתנגדי לאישור לא עולה על ‪ 1%‬מכלל זכויות ההצבעה בחברה‪ .‬בפועל‬ ‫העביר המחוקק את ההחלטה בנושא זה אל בעלי המניות‪.‬‬ ‫לאחר תיקו ‪ 16‬לחוק החברות‪ ,‬הדרישה לקבלת אישור מיוחד לכהונה במקביל של יו"ר‬ ‫דירקטוריו כמנכ"ל החברה‪ ,‬הורחבה ג לכהונת יו"ר ומנכ"ל שהינ קרובי משפחה‪ .‬דרישת‬ ‫הרוב התומ משני שלישי מקולות בעלי המניות שאינ בעלי שליטה שונתה לשני שלישי‬ ‫מקולות בעלי המניות שאינ בעלי עניי אישי בהצבעה‪.‬‬ ‫‪ .1.6.3‬כמו כ ‪ ,‬נאסר על מינוי כפו למנכ"ל לתפקיד יו"ר הדירקטוריו וכ על מינויו של יו"ר‬ ‫הדירקטוריו כבעל תפקיד בחברה או בתאגיד בשליטתה )למעט כהונה כדירקטור בחברה הבת(‪.‬‬ ‫אנו במסגרת מדיניות הצבעות ‪ ,Proxy‬אימצנו גישה התומכת בהפרדת תפקידי יו"ר דירקטוריו‬ ‫ומנכ"ל‪.‬‬ ‫‪ .1.7‬מש כהונת דירקטור‬ ‫‪ .1.7.1‬שאלת ההשפעה של אור הכהונה על מידת עצמאותו של הדירקטור אינה חד משמעית‪ .‬מחד‪,‬‬ ‫הגבלת תקופת כהונתו או הגבלה של מספר הקדנציות עשויה לגרו לדירקטור לחוסר מוטיבציה‬ ‫בביצוע שינויי מהותיי לקראת תו כהונתו או לזהירות יתר וחוסר נכונות ללקיחת סיכוני‬ ‫מחושבי‪ ,‬אשר לעתי מחויבי במציאות העסקית של החברה‪ .‬מנגד‪ ,‬קיי החשש כי מינוי‬ ‫‪8‬‬ ‫לתקופה ארוכה עשוי לגרו לדירקטור להיות "מקורב מדי" לחברה ולבעלי השליטה‪ ,‬באופ‬ ‫שיפגע ביכולת הבקרה שלו‪.‬‬ ‫‪ .1.7.2‬לאחר תיקו ‪ 16‬לחוק החברות נקבע כי תקופת כהונתו של דירקטור חיצוני‪ ,‬לא תעלה על ‪ 9‬שני‬ ‫רצופות )שלושה מינויי לתקופה של שלוש שני כל אחד(‪ ,‬בעוד כהונת יתר הדירקטורי אינה‬ ‫מוגבלת בזמ ‪ .‬באשר לדירקטור בלתי תלוי‪ ,‬תיקו ‪ 8‬לחוק קובע מגבלת כהונה מירבית של תשע‬ ‫שני‪ ,‬כתנאי לכשירותו ככזה‪.‬‬ ‫‪ .1.7.3‬המלצותינו בנושא זה תתבססנה על הקבוע בחוק החברות‪.‬‬ ‫‪ .1.8‬דירקטוריו מדורג‬ ‫‪ .8.1.1‬בדירקטוריו מדורג חברי הדירקטוריו מחולקי למספר קבוצות )בדר כלל‪ ,‬שלוש קבוצות(‪.‬‬ ‫בכל שנה מתמנה אחת מהקבוצות לתקופת כהונה של מספר שני כמספר הקבוצות‪ .‬באופ זה‬ ‫רק חלק מחברי הדירקטוריו עשויי להתחל באסיפה כללית אחת‪.‬‬ ‫‪ .8.1.2‬במנגנו זה יש כדי להקשות על השתלטות עוינת על החברה‪ .‬בשל חוסר היכולת להחלפת רוב‬ ‫הדירקטורי בתקופת זמ סבירה‪ ,‬פוחתת האטרקטיביות של השתלטות שלא בהסכמה‪ ,‬אלא‬ ‫א בכוחו של המשתלט לשנות ברוב המצוי בידו את תקנו החברה‪.‬‬ ‫‪ .8.1.3‬במסגרת מדיניות הצבעות ‪ ,Proxy‬אנו נמלי( להתנגד למנגנו של דירקטוריו מדורג‪ .‬להערכתנו‪,‬‬ ‫המנגנו מנוגד לאינטרס של כלל בעלי המניות היות והוא מונע את זכות הבסיסית למינוי‬ ‫דירקטורי‪ ,‬בתדירות סבירה‪ ,‬בעודו מג על הדירקטורי ובעלי השליטה המקוריי‪.‬‬ ‫‪ .2‬קריטריוני בנושא מינוי והרכב הדירקטוריו‬ ‫א‪.‬‬ ‫בחינת תנאי הכשירות של המועמד המוצע בהתא לקבוע בתיקו ‪ 8‬לחוק‪ ,‬לרבות הצהרה בדבר קיו‬ ‫הכישורי הדרושי והיכולת להקדיש את הזמ הראוי לש ביצוע התפקיד‪ ,‬בשי לב לצרכיה‬ ‫המיוחדי של החברה ולגודלה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בעת הארכת מינוי‪ ,‬תיבח מעורבות העבר של הדירקטור‪ .‬נדרשת השתתפות בשיעור מינימלי של ‪75%‬‬ ‫בישיבות הדירקטוריו ובישיבות הועדות לה מונה לתקופה של לפחות שנתיי שקדמה למועד המינוי‬ ‫ככל שהדירקטור כיה בחברה בתקופה זו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הגבלת מספר הדירקטוריוני בה מכה הדירקטור המוצע ל ' ‪ , 10‬בשי לב לגודל ולאופי פעילות‬ ‫של החברות ולעיסוקיו האחרי של הדירקטור‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫אנו ממליצי להתנגד למינוי המנכ"ל‪ ,‬או מי הכפו אליו‪ ,‬או מי מבני משפחתו‪ ,‬כיו"ר הדירקטוריו ‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫אנו ממליצי להתנגד ל מנכ"ל החברה ומינויי נושאי משרה או מנהלי אחרי הכפופי למנכ"ל‪,‬‬ ‫כחברי דירקטוריו בחברה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫דרישה למינוי של לפחות ‪ 30%‬דירקטורי בלתי תלויי )כהגדרת בתיקו ‪ 8‬לחוק החברות( מתו‬ ‫כלל הדירקטורי בדירקטוריו ‪ ,‬בחברות ע מוטת שליטה‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫דרישה למינוי של לפחות ‪ 50%‬דירקטורי בלתי תלויי )כהגדרת בתיקו ‪ 8‬לחוק החברות( מתו‬ ‫כלל הדירקטורי בדירקטוריו ‪ ,‬בחברות ללא מוטת שליטה‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫דירקטור בלתי תלוי המכה כיו"ר דירקטוריו ‪ ,‬לא ייספר במניי הדירקטורי הבלתי תלויי‪ ,‬לעניי‬ ‫סעיפי ו' ו' ז'‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫דרישה לרוב של דירקטורי חיצוניי ודירקטורי בלתי תלויי‪ ,‬בועדת הביקורת‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫דרישה כי גודלו המכסימלי של הדירקטוריו יעמוד בטווח ‪ 9 – 13‬חברי למעט בנקי‪ ,‬בשי לב‬ ‫לגודלה ולאופי פעילותה של החברה‪.‬‬ ‫יא‪.‬‬ ‫דירקטורי לא יכהנו בתפקידי נוספי‪ ,‬לרבות כיועצי בחברה ובחברות הקבוצה‪ ,‬העלולי לגרו‬ ‫לה להימצא בניגוד ענייני‪.‬‬ ‫יב‪.‬‬ ‫אנו ממליצי להתנגד למינוי דירקטורי בשיטה של "דירקטוריו מדורג"‪.‬‬ ‫יג‪.‬‬ ‫כהונת דירקטור תיבח אחת לשנה באסיפה הכללית השנתית‪.‬‬ ‫יד‪.‬‬ ‫כהונת דירקטור חיצוני תיבח בתו שלוש השני הראשונות כתנאי לבחירה מחודשת‪.‬‬ ‫טו‪.‬‬ ‫פיטורי של דירקטור חיצוני ייבחנו בהתא לקבוע בחוק החברות‪.‬‬ ‫בעקבות תיקו ‪ 16‬לחוק החברות‪ ,‬יתאפשר מינוי של דירקטור חיצוני לכהונה שלישית ובסה"כ כהונה של‬ ‫תשע שני‪.‬‬ ‫דרישת הרוב הנדרש מקרב הציבור למינויו של דירקטור חיצוני הועלתה מדרישת שליש מקרב הציבור לרוב‬ ‫מקרב הציבור‪ ,‬כ שבמניי קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות רוב מכלל קולות בעלי המניות‬ ‫שאינ בעלי עניי אישי באישור העסקה המשתתפי באסיפה‪ ,‬או שס המתנגדי לא יעלה על ‪ 2%‬מכלל‬ ‫זכויות ההצבעה‪.‬‬ ‫כמו כ ‪ ,‬בעקבות התיקו ‪ ,‬מינויו מחדש של דירקטור חיצוני )לכהונה שניה ושלישית( יתאפשר לבקשת בעל‬ ‫מניות אחד או יותר‪ ,‬שלו ‪ 1%‬לפחות מזכויות ההצבעה בחברה באישור של רוב קולות ובהתקיי שבמניי‬ ‫הקולות לא הובאו קולות בעלי שליטה בחברה או בעלי עניי אישי באישור )למעט עניי אישי שאינו כתוצאה‬ ‫מקשר ע בעל השליטה( וכ בלבד שס התומכי מקרב בעלי המניות כאמור עולה על ‪ 2%‬מכלל זכויות‬ ‫בחברה‪ .‬אנו נמלי( לעודד שימוש בזכות זו‪.‬‬ ‫בנוס‪ ,‬הורחב המונח "זיקה" למינוי דירקטור חיצוני‪.‬‬ ‫הצעת החוק לקידו התחרות ולצמצו הריכוזיות‪ ,‬התשע"ב–‪ 2012‬קובעת כללי מיוחדי לדח"צי‬ ‫בחברות בשכבה השנייה של פירמידה כשלבעל השליטה פחות משליש מהזכויות ההוניות בחברה וכ בחברות‬ ‫בשכבה השלישית‪ :‬בשני סוגי חברות אלה‪ ,‬הדח"צי יתמנו בידי רוב מקרב המיעוט )בהתא למנגנו שבפרט‬ ‫‪ 7‬לתוספת הראשונה לחוק החברות(‪ .‬כלומר‪ ,‬בעלי מניות המיעוט יוכלו למנות דח"צי מטעמ ולא רק‬ ‫‪10‬‬ ‫להחליט א לאשר את מינוי הדח"צי שבעל השליטה בחר‪ .‬בנוס לכ‪ ,‬לפי הצעת החוק‪ ,‬בחברות בשכבה‬ ‫השנייה הדח"צי יהוו שליש מחברי הדירקטוריו ובחברות בשכבה השלישית ה יהוו רוב פחות אחד‪ .‬כמו‬ ‫כ ‪ ,‬רוב חברי הדירקטוריו של חברות בשכבה השלישית יהיו בלתי תלויי‪.‬‬ ‫‪ .3‬מדיניות תגמול בכירי‬ ‫תיקו ‪ 16‬מחייב את כלל החברות הציבוריות להביא את ההסכמי הכוללי מרכיב של תשלו לבעל‬ ‫השליטה בגי מת שירותי או תגמול לאישור בעלי המניות באסיפה הכללית ברב מיוחד‪ .‬בנוס‪ ,‬הצעת חוק‬ ‫החברות )תיקו מס' ‪) (20‬תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות ובחברות איגרות חוב(‪ ,‬התשע"ב'‪2012‬‬ ‫מגדירה כללי לאישור תגמול לנושאי משרה בכירה שאינ מקרב בעל השליטה באסיפה הכללית ברב‬ ‫מיוחד‪.‬‬ ‫למדיניות התגמול של נושאי משרה בכירי בחברה עשויה להיות השפעה לא מבוטלת על מידת מחויבות‬ ‫לחברה ולהצלחתה‪ ,‬על נכונות לחשו את החברה לסיכוני כלשה וכ על האופ שבו יבחרו להתוות‬ ‫את מדיניות החברה ויישומה בפועל‪.‬‬ ‫חוסר איזו בי הענקת "פרס" עבור עמידה ביעדי קצרי טווח הנובעי לעתי מלקיחת סיכוני לא סבירי‪,‬‬ ‫לבי "קנס" )או יותר נכו "חוסר קנס"( על ביצועי כושלי‪ ,‬הינו להערכתנו אחד מהגורמי שהביאו למשבר‬ ‫הנוכחי‪ .‬אנו סבורי כי נושא זה מחייב כיו תשומת לב מרבית מצד בעלי המניות‪.‬‬ ‫מאחר שמדובר במשאבי מאמצעיה העצמאיי של החברה‪ ,‬על תמהיל חבילת התגמול להתחשב ביכולותיה‬ ‫של החברה‪ ,‬מצבה הכספי והתחייבויותיה‪ .‬אופ התגמול אמור להוות כלי מרכזי בתמרו( נושאי משרה‬ ‫לטובת קידו והשגת יעדי החברה‪.‬‬ ‫‪ .3.1‬כללי החלטה בנושא תגמול בעלי שליטה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫יש להקפיד במיוחד בתגמול של בעלי שליטה שכ התגמול שלה עלול לשמש דר לתיעול ער‬ ‫מהחברה לכיס‪ .‬בעלי השליטה בישראל מחזיקי במניות רבות המהוות תמרי( בסיסי עבור על‬ ‫מנת שירצו בטובת החברה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫חבילות שכר בישראל נבנות בשני האחרונות בדומה לנהוג בקרב חברות אמריקאיות‪ ,‬במתכונת‬ ‫הכוללת מספר מרכיבי‪ ,‬לרבות שכר בסיס או דמי יעו(‪ ,‬מענק כספי ו‪/‬או מענק מבוסס הו ‪,‬‬ ‫הפרשות סוציאליות‪ ,‬החזקת רכב והוצאות שונות‪ .‬בחברות אחזקה מועברי דמי ניהול המחושבי‬ ‫לרוב כאחוז מהרווחי ומביאי בחשבו את מרכיבי השכר השוני‪ .‬אנו נבח את המרכיבי‬ ‫השוני לפרטיה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫התקשרות חברה ציבורית ע "בעל השליטה" בה )מי שבידו הכוח לכוו את פעילות התאגיד; מי‬ ‫שמחזיק ב'‪ 25%‬או יותר מזכויות ההצבעה( או ע קרובו‪ ,‬א הוא ג נושא משרה בה – באשר לתנאי‬ ‫כהונתו והעסקתו‪ ,‬וא הוא עובד החברה ואינו נושא משרה בה – באשר להעסקתו בחברה – טעוני‬ ‫אישורי אלה ובסדר הבא‪ (1) :‬ועדת הביקורת‪ (2) ,‬הדירקטוריו ‪ (3) ,‬האסיפה הכללית‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫במניי קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות מחצית מכלל קולות בעלי המניות שאינ בעלי עניי‬ ‫אישי באישור העסקה המשתתפי באסיפה‪ ,‬או שס המתנגדי לא יעלה על ‪ 2%‬מכלל זכויות ההצבעה‪.‬‬ ‫בהקשר זה של תגמול בעלי שליטה אנו סבורי כי קיימת חובה לנקוט משנה זהירות והקפדה יתרה‬ ‫באישור ההתקשרות‪ ,‬שכ זו דר להוציא רווחי חברה מבלי לשת את ציבור בעלי המניות‪.‬‬ ‫באשר לבכירי שאינ דירקטורי‪ ,‬אי דרישה בחוק להביא את תגמול לאישור האסיפה הכללית‪ .‬יחד‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ע זאת החוק מחייב גילוי שכר של חמשת מקבלי השכר הגבוה בחברה‪ .‬גילוי זה מופיע בדוח התקופתי‬ ‫של החברה המובא לדיו בפני האסיפה הכללית של בעלי המניות‪ .‬בשלב זה יכולי בעלי המניות להעלות‬ ‫השגות והערות לגבי התגמול‪.‬‬ ‫אנו כנציגי המשקיעי‪ ,‬מצפי מהחברות שיימנעו מתשלו מוגז שאינו מבוסס יעדי‪ ,‬ושיפעלו לביסוס‬ ‫ה‪.‬‬ ‫מדיניות השכר על השאת ערכה של החברה בטווח הבינוני והארו‪ .‬כ ‪ ,‬אנו מצפי מהחברות לחשו‬ ‫באופ שקו וקל להבנה‪ ,‬את עקרונותיה של מדיניות התגמול‪ ,‬תו נימוק באשר לשלבי בקבלת החלטה‪,‬‬ ‫כולל חשיפת עבודת ייעו( חיצונית לחברות הקבוצה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫הערכתנו בנושאי תגמול נקבעת בהתייחס למספר פרמטרי‪ ,‬כמותיי ואיכותיי‪ .‬אנו סבורי כי‬ ‫מבנה השכר חייב להיות בהיק כספי ובפרופורציה שיאפשרו שמירה על מוטיבציה גבוהה‪ ,‬זהות‬ ‫אינטרסי של נושא המשרה והחברה‪ ,‬ושימור הקשר לביצועי החברה ולהערכת הביצועי האישיי‬ ‫של נושאי המשרה‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫אנו בוחני את שוויה הכלכלי של חבילת השכר כולה‪ ,‬על כל מרכיביה‪ ,‬תו התייחסות לתוצאותיה‬ ‫העסקיות של החברה ולביצועי המניה‪ ,‬וככל שחבילת התגמול מבוססת על יעדי‪ ,‬תו בחינת יעדי‬ ‫אלה‪ .‬כמו כ אנו עורכי השוואת נתוני לקבוצת התייחסות )שהיא בדר כלל קבוצת החברות בעלות‬ ‫מאפייני דומי לפעילות החברה ושוויה( ומחווי דעתנו באשר לפער א קיי‪ ,‬ביחס לקבוצת‬ ‫ההתייחסות‪ .‬בנוס‪,‬אנו נדרג את קבוצת ההשוואה בשני מימדי‪ ,‬האחד הוא גובה חבילת התגמול‬ ‫והשני הוא רמת הביצועי בהתא למדדי כלכליי שייבחרו‪ ,‬אנו נבח את הפער בי מיקומה היחסי‬ ‫של החברה ביחס לקבוצת ההשוואה לבי מיקומה ביחס לביצועי חברות המדג בטווח של לפחות ‪3‬‬ ‫שני‪ .‬כמו כ ייבח השינוי בחבילת השכר בטווח של ‪ 3‬שני לפחות ביחס לביצועי מניות החברה‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫אנו סבורי כי הסכ העסקה ע נושא משרה ראוי שיבוא לבחינה ולאישור בעלי המניות טר מועד‬ ‫תחילת העסקתו ולא בדיעבד‪ .‬כמו כ ‪ ,‬ראוי להביא את הסכ ההעסקה לאישור של בעלי המניות‬ ‫מדי תקופה‪ ,‬ובהתא לרלוונטיות של יעדי תוכנית ההסכ‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫נוסחת התגמול צריכה להיקבע מראש‪ ,‬לא להשתנות בדיעבד ולא להשאיר שיקול דעת ביישו‬ ‫התגמול לדירקטוריו ‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫חבילת התגמול צריכה להיות פשוטה‪ .‬חבילות מסובכות ומרובות רכיבי ה מרש לתוצאות בלתי‬ ‫צפויות‪.‬‬ ‫יא‪.‬‬ ‫יש להיזהר ע תשלומי דחויי )כמו הטבות לאחר פרישה(‪ ,‬שעשויי להסוות את גובה התגמול‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מעבר לשכר בסיס סביר‪ ,‬התגמול צרי להיות צמוד ביצועי רצוי באופ לינארי‪ ,‬בלי מדרגות ובלי‬ ‫יב‪.‬‬ ‫תוספות חד פעמיות‪.‬‬ ‫אי מקו להגדלת התגמול לקראת פרישה )לרבות תשלו בגי התחייבות לא להתחרות בחברה‬ ‫יג‪.‬‬ ‫לאחר הפרישה(‪.‬‬ ‫יש להתנגד לתגמול גבוה יותר מזה שנית בחברות דומות בגודל בענ‪ .‬ההשוואה צריכה לקחת‬ ‫יד‪.‬‬ ‫בחשבו ה גובה התגמול וה את הקשר שלו לביצועי‪ .‬אול‪ ,‬בעוד חריגה מהמקובל בענ היא‬ ‫טע להתנגד לתגמול‪ ,‬קביעת תגמול לפי המקובל בענ אינה מבטיחה תמיכה בתגמול‪ :‬ייתכ‬ ‫שרמת התגמול בענ גבוהה מדי‪ ,‬או שהקשר בי תגמול לביצועי המקובל בענ רופ מדי‪.‬‬ ‫הצעת תיקו מס' ‪ 20‬לחוק החברות לכשתאושר‪ ,‬תית בידי בעלי מניות המיעוט זכות וטו על שכר‬ ‫טו‪.‬‬ ‫מנכ"ל שאינו בעל שליטה )בכפו לכוח ועדת התגמול והדירקטוריו להתגבר על התנגדות בעלי‬ ‫מניות המיעוט במקרי מיוחדי(‪ .‬א הצעה זו תאושר‪ ,‬יהיה על בעלי מניות המיעוט לשקול אי‬ ‫לתגמל מנהלי שכירי‪ .‬כא ניגוד הענייני בי בעל השליטה לבי בעלי מניות המיעוט פחות בולט‬ ‫מאשר בתגמול בעל השליטה או קרובו‪ ,‬אבל עדיי יש ניגוד ענייני‪ :‬בעל השליטה עשוי לתגמל‬ ‫בנדיבות יתר את המנכ"ל כדי שהמנכ"ל יסייע לבעל השליטה לתעל ער לעצמו מהחברה בדרכי‬ ‫שונות‪ .‬א הצעת החוק תתקבל‪ ,‬אפשר יהיה להשתמש בשני קריטריוני כדי להחליט עד כמה‬ ‫נית לסמו על שיקול דעתו של בעל השליטה בקביעת התגמול של המנכ"ל שאינו קרובו‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫הקריטריו האחד הוא שיעור הזכויות ההוניות של בעל השליטה בחברה )כשה מחושבות לפי‬ ‫מכפלת שיעור אחזקותיו בשרשור באמצעות חברה או חברות אחרות(‪ .‬ככל ששיעור הזכויות‬ ‫ההוניות של בעל השליטה גבוה יותר‪ ,‬כ גדלה הזדהותו ע טובת החברה ועמה צריכה לגדול‬ ‫הנכונות של בעלי מניות המיעוט לאשר את התגמול של המנכ"ל שאינו קרובו‪ .‬אי טע לבחו‬ ‫לעומק את חבילת התגמול של מנכ"ל שאינו קשור קשר משפחתי לבעל השליטה‪ ,‬למשל‪ ,‬א‬ ‫בעל השליטה מחזיק )בשרשור( ב'‪ 60%‬מהזכויות ההוניות בחברה‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫הקריטריו השני הוא עדויות לתיעול ער מהחברה לבעל השליטה‪ .‬מקרי ברורי כאלה‪ ,‬א‬ ‫ישנ‪ ,‬יחלישו את האמו של בעלי מניות האמו בשיקול הדעת של בעל השליטה בקביעת‬ ‫התגמול של המנכ"ל‪.‬‬ ‫טז‪ .‬לאחר חקיקת תיקו מס' ‪ 20‬לחוק החברות‪ ,‬יהיה צור לעדכ את מדיניות ההצבעה בנושא שכר‪ .‬עוד‬ ‫לא ידוע כיצד ייראה החוק שיתקבל‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ 3.2‬תגמול הוני‬ ‫•‬ ‫באשר לתגמול מבוסס הו ‪ ,‬אנו סבורי כי נית באמצעותו לצמצ ניגודי ענייני אפשריי בי נושאי‬ ‫משרה לבי בעלי המניות‪ ,‬ובכ להניע את נושאי המשרה לטובת החברה ולטובת שיקולי מדיניות ארוכי‬ ‫טווח תו נטילת סיכוני מבוקרת‪ .‬טיעו זה נחלש כאשר נושא המשרה נמנה על בעלי השליטה בחברה‬ ‫וכ נחלשת להערכתנו ההצדקה העניינית לתגמול הוני עבור בעלי שליטה‪.‬‬ ‫•‬ ‫להערכתנו‪ ,‬מרכיב הכרחי בהענקת תגמול הוני‪ ,‬הינו כי תנאי התכנית יהוו תמרי( ראוי להשאת ער‬ ‫החברה לטווח הארו‪ .‬במסגרת מדיניות ההצבעה אנו נבח את הרציונל שבבסיס ההענקה ואת נימוקי‬ ‫החברה לגביה‪ .‬אנו נתייחס לשאלה הא תכנית התגמול נבנתה חל תוכניות אחרות‪ ,‬ונבח את תנאי‬ ‫התכנית לרבות‪ :‬היק הדילול הצפוי‪ ,‬שוויה הכלכלי‪ ,‬מחירי המימוש ותקופת ההקניה‪.‬‬ ‫לעניי מחיר המימוש של אופציות המוענקות לנושאי משרה ולדירקטורי‪ ,‬אנו סבורי כי ראוי שמחיר‬ ‫המימוש יהיה תלוי ביצועי ו‪/‬או יעדי ושייקבע ביחס לנקודת ייחוס רלוונטית‪ .‬בכל מקרה אנו סבורי‬ ‫כי לא ראוי שמחיר המימוש ישק" הנחה ביחס למחיר המניה בסמו למועד ההענקה‪.‬‬ ‫•‬ ‫תמחור מחדש של אופציות ' בשוק מניות גואה‪ ,‬עולה שוויי של חבילות אופציות לנושאי משרה‪,‬‬ ‫האטרקטיביות למימוש עולה‪ ,‬וקיימת ציפייה כי נושאי המשרה יהפכו לבעלי מניות או יגדילו את‬ ‫אחזקת בחברה‪ .‬מהל זה אמור להעלות את המוטיבציה של נושאי המשרה בכל הקשור בהגדלת ער‬ ‫החברה‪ .‬לחלופי ‪ ,‬במצב של שוק יורד‪ ,‬נפגע ערכה של חבילת האופציות ולעתי עד כדי שווי אפסי‪ .‬במצב‬ ‫כזה חלק מהחברות מבקשות לבצע שינוי בתנאי האופציות שהוענקו‪ .‬השינוי הנפו( הוא תיקו למחיר‬ ‫המימוש של האופציות )הפחתה(‪ ,‬מתו רציונל שמתבסס על הצור לשמר אנשי מפתח החיוניי לתפעול‬ ‫השוט ולהשגת יעדי החברה‪.‬‬ ‫אנו סבורי כי בתקופה בה מתרחשת פגיעה מהותית בער השקעת של בעלי המניות מ הציבור‪ ,‬אי‬ ‫זה מ הראוי לאפשר את הפחתת מחיר המימוש עבור דירקטורי ונושאי משרה בכירי‪ ,‬והפיכת של‬ ‫אלה לבעלי מניות במחירי עדיפי‪.‬‬ ‫בשינוי תנאי תכניות אופציות לעובדי חברה שאינ נושאי משרה בכירה או דירקטורי‪ ,‬עקב ירידה חדה‬ ‫במחיר המניה‪ ,‬אנו נבח כל מקרה לגופו תו התייחסות לנושאי הבאי‪:‬‬ ‫•‬ ‫אנו נבח את תקופת הזמ שחלפה ממועד הענקת האופציות‪ ,‬תקופת הזמ שנותרה עד למועד‬ ‫הפקיעה‪ ,‬וכ את מועדי ההבשלה והפקיעה לאחר השינוי‪.‬‬ ‫•‬ ‫אנו נתייחס להיק הדילול לאחר השינוי‪ ,‬ולעלות השינוי לחברה‪.‬‬ ‫•‬ ‫תקופת הזמ שחלפה מתחילת הירידה במחיר המניה ועד מועד התמחור מחדש‪ ,‬ראוי שתעלה על‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫•‬ ‫אנו מצפי כי במידה והתמחור מחדש כולל שינוי של מחיר המימוש של האופציות‪ ,‬מחיר‬ ‫המימוש החדש יהיה שווה או גבוה משיא מחיר המניה בשנה שקדמה למועד התמחור מחדש‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ .4‬קריטריוני נוספי בנושא תגמול בכירי‬ ‫‪ .4.1‬שכר ותשלומי שוני‬ ‫‪ .4.1.1‬אנו ממליצי להתנגד להסכ התקשרות ע נושא משרה בכירה‪ ,‬לתקופה העולה על שלוש שני‪.‬‬ ‫‪ .4.1.2‬אנו ממליצי להתנגד לאישור בדיעבד של תכניות שכר‪ .‬כללי התגמול כול‪ ,‬לרבות כללי בדבר‬ ‫מת מענקי‪ ,‬ייקבעו מראש בלבד ולא יינת תגמול אלא א הנוסחה והתנאי לחישובו נקבעו‬ ‫מראש‪.‬‬ ‫‪ .4.1.3‬מענקי חתימה ומצנחי זהב יחושבו כחלק ממרכיב תשלו במזומ ‪ ,‬בעלות הכוללת של תכנית‬ ‫התגמול‪.‬‬ ‫‪ .4.1.4‬תקופת הודעה מוקדמת לנושאי משרה שהינ בעלי שליטה‪ ,‬לא תעלה על מספר חודשי‬ ‫ובמסגרתה ה יעניקו לחברה שירותי בפועל‪.‬‬ ‫‪ .4.1.5‬אנו ממליצי להתנגד להגדלת הפיצויי בסמו למועד הפרישה וכ לתשלו עבור אי'תחרות‬ ‫לאחר פרישה‬ ‫‪ .4.2‬תגמול לטווח בינוני‬ ‫‪ .4.2.1‬מענק כספי ראוי שיינת בהתא לעמידה ביעדי‪ ,‬כפי שיוגדרו מראש‪ .‬היעדי צרי שיהיו‬ ‫מותאמי למאפייני החברה ותחו פעילותה‪ .‬שיעור המענק מהיעד רצוי שיהא לינארי ולא‬ ‫מדורג‪.‬‬ ‫‪ .4.2.2‬בהינת קביעת יעד של רווחיות‪ ,‬אנו סבורי כי ראוי שהמענק יהיה מוצמד לרווח הנקי של‬ ‫החברה בניכוי חלק המיעוט וכ רצוי שינטרל שערוכי בהתייחס למאפייני החברה ופעילותה‪.‬‬ ‫‪ .4.2.3‬מענק כספי ראוי שיוגבל בער אבסולוטי מכסימלי‪.‬‬ ‫‪ .4.2.4‬מענק כספי ראוי שלא יכלול ביצועי חד'פעמיי שאינ בתחו פעילות החברה או שנבעו‬ ‫מהשפעה חיצונית לחברה ולא יינת בקשר להשלמת עסקת רכישה‪.‬‬ ‫‪ .4.2.5‬תכנית המענק ראוי שתהיה רב שנתית‪ ,‬כ שתכלול קיזוז של ביצועי עודפי ע תת'ביצוע‬ ‫במהל שנות התכנית‪ .‬חלק מהמענק צרי שייפרס קדימה כ שתתבצע דחיה לשני הבאות‪,‬‬ ‫והתשלו בעתיד יבוצע בהינת עמידה ביעדי‪.‬‬ ‫‪ .4.2.6‬אנו ממליצי להתנגד למענק פרישה שאינו מותנה יעדי ושאינו מוסדר בהסכ ההתקשרות‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .4.3‬תגמול לטווח ארו )תגמול הוני(‬ ‫‪ .4.3.1‬תוכנית אופציות ראוי שתכלול מדדי ביצוע ‪ /‬התייחסות ליעדי‪ ,‬בהתא לפעילות החברה‪.‬‬ ‫‪ .4.3.2‬אנו ממליצי להתנגד למענק הוני המגל הטבה מידית‬ ‫‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫המלצת התנגדות למחיר מימוש המשק הנחה ביחס למחיר המניה בסמו למועד ההענקה‪.‬‬ ‫לעניי זה ייבח מחיר המניה הממוצע במהל תקופה מייצגת טר מועד ההענקה‪ .‬הנושא‬ ‫יישקל תו התחשבות בתנודתיות המניה בתקופה זו‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫המלצת התנגדות למענק הוני הנית למימוש באופ מיידי‪.‬‬ ‫‪ .4.3.3‬הגבלת היק הדילול המכסימלי האפשרי המצטבר‪ ,‬בגי כלל ההענקות שבוצעו בחברה‪ .‬בחברות‬ ‫הנכללות במדד ת"א ‪ 100‬יוגבל היק הדילול לכ' ‪ 10%‬ובחברות הנכללות במדד היתר יוגבל היק‬ ‫הדילול לכ' ‪ .15%‬בתכניות המיועדות לכלל העובדי ובתכניות של חברות מו"פ )כהגדרת בכללי‬ ‫הבורסה לני"ע( יישקל דילול גבוה יותר‪ .‬במצבי שוק משתני‪ ,‬חישוב אחוז הדילול יבוצע‬ ‫בהתחשב בפער בי דילול תיאורטי לדילול מעשי‪.‬‬ ‫‪ .4.3.4‬תקופת הבשלה )‪ (vesting‬ראוי שלא תפחת מ' ‪ 3‬שני )או מימוש חלקי על פני השני(‪.‬‬ ‫‪ .4.3.5‬תקופת המימוש ראוי שלא תפחת משנה אחרי כל מועד הבשלה‪.‬‬ ‫‪ .4.3.6‬יחס הדילול בי בכירי לבי יתר העובדי ייבח במבח הסבירות‪.‬‬ ‫‪ .4.3.7‬אנו ממליצי להתנגד לתוכנית אופציות הכוללת מנגנו ‪) evergreen‬מנגנו התחדשות‬ ‫אוטומטית(‪.‬‬ ‫‪ .4.3.8‬מענקי פאנטו‪/‬מניות חסומות יחושבו לעניי מגבלות אלה כתגמול הוני‪.‬‬ ‫‪ .4.3.9‬אנו ממליצי להתנגד להענקת שיקול דעת בלעדי בדבר שינוי תנאי האופציות‪ ,‬לדירקטורי‪,‬‬ ‫לרבות תמחור מחדש‪.‬‬ ‫‪ .4.3.10‬אנו ממליצי להתנגד להענקת אופציות‪/‬מניות במתכונת של "גלולת רעל"‪.‬‬ ‫‪ .4.3.11‬אנו ממליצי להתנגד למנגנו אוטומטי המאפשר האצה מידית של תנאי מענק הוני למעט‬ ‫במקרי של החלפת שליטה‪ .‬במקרי אלה נשקול תמיכה בהאצה חלקית של תנאי מענק הוני‪,‬‬ ‫ובלבד שלא מדובר בבעל שליטה‪.‬‬ ‫‪ .4.3.12‬הענקת אופציות בחברה קשורה תיבח בהתא למידת המעורבות של נושא המשרה בעסקיה של‬ ‫החברה הקשורה‪.‬‬ ‫‪ .4.3.13‬אנו ממליצי להתנגד לתמחור מחדש של אופציות עבור דירקטורי ונושאי משרה בכירי‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ .4.4‬שכר דירקטורי ודח"צי‬ ‫‪ .4.4.1‬אנו ממליצי להתנגד לתמחור מחדש של אופציות עבור דירקטורי ונושאי משרה בכירי‪.‬‬ ‫‪ .4.4.2‬באר( מבני השליטה הינ מוטי בעלי שליטה המרכזי ביד אחוז ניכר מהו החברה ולכ‬ ‫תפקיד הדח"צי הינו בי היתר להוות משקל כנגד בעלי השליטה‪ .‬משכ קיימת חשיבות להיק‬ ‫ואופי התגמול הנית לה‪.‬‬ ‫‪ .4.4.3‬אנו ממליצי לתמו במת שכר לדירקטורי רגילי ולדירקטורי חיצוניי‪ ,‬במסגרת הסכו‬ ‫הקבוע כמופיע בתקנות החברות לעניי שכר דירקטורי חיצוניי בחברות‪.‬‬ ‫‪ .4.4.4‬הענקת שכר הגבוה מהקבוע בתקנות‪ ,‬עבור דירקטור רגיל‪ ,‬תיבח בהתא לתרומתו לקידו‬ ‫ענייני החברה ובהתייחס לעקרונות כלליי של תגמול נושאי משרה‪ .‬הענקה זו תאושר בהתא‬ ‫להלי אישור עסקה חריגה ע בעל עניי‬ ‫‪ .4.4.5‬המלצתנו תכלול התנגדות עקרונית להענקת מענקי מבוססי מניות עבור דירקטור חיצוני‬ ‫‪ .4.5‬הסכמי ניהול‬ ‫‪ .4.5.1‬הסכמי ניהול ייבחנו בהתא להיק המשרה‪ ,‬היק כספי ביחס לפרמטרי תפעוליי בחברת‬ ‫הניהול‪ ,‬יעו( לחברות קשורות‪ ,‬השוואה לחברות דומות ולמקובל בשוק‪ .‬באישור הסכמי הניהול‬ ‫תיבח האפשרות של תשלו ישיר‪ .‬כ תיבח העלות הישירה של החברה המעניקה שירותי ניהול‬ ‫ותמחור השירותי יתבצע גב אל גב כנגד תמחור זה‪ .‬פירוק דקדקני של עלויות השירותי יועבר‬ ‫בדיווח לבעלי המניות ויהיה קריטריו ס לבחינתנו את ההתקשרות המוצעת‪.‬‬ ‫‪ .4.5.2‬מאז תיקו מס' ‪ 16‬לחוק החברות משנת ‪ 2011‬קובע סעי ‪ (4)270‬לחוק החברות כי כללי ההכרעה‬ ‫המיוחדי הקבועי בחוק בנוגע לאישור התקשרות של חברה ציבורית ע בעל השליטה בקשר‬ ‫לתנאי כהונה והעסקה‪ ,‬יחולו ג לגבי עסקה של החברה הציבורית ע חברה בשליטת בעל‬ ‫השליטה הנותנת שירותי ניהול או ייעו( לחברה הציבורית‪.‬‬ ‫‪ .5‬מיזוגי‪ ,‬רכישות והעברת פעילויות‬ ‫‪ .5.1‬מיזוגי ורכישות היו מאז ומתמיד אמצעי אסטרטגי להשגת צמיחה כלכלית ויתרונות תחרותיי‪,‬‬ ‫ומנגד‪ ,‬מיקוד עסקי והתייעלות‪ .‬במקרי רבי התהלי מתרחש תו כדי שינויי מרחיקי לכת‬ ‫בתרבות הארגונית של החברות‪ ,‬העשויי לפגוע בזכויותיה של בעלי המניות ובער מניותיה‪.‬‬ ‫‪ .5.2‬חוק ני"ע קובע חובת דיווח לציבור על עסקאות מהותיות ובכ ניתנת אינפורמציה חשובה לבעלי‬ ‫המניות אשר יוכלו לדו בנושא באסיפת בעלי המניות‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ .5.3‬מקו שהמיזוג נעשה ע חברה שלבעל השליטה יש בה אינטרס‪ ,‬קובע החוק כי עסקה חריגה של חברה‬ ‫ציבורית ע בעל השליטה בה‪ ,‬או עסקה חריגה של חברה ציבורית ע אד אחר שלבעל השליטה יש‬ ‫בה עניי אישי‪ ,‬לרבות הצעה פרטית שלבעל השליטה יש בה עניי אישי‪ ,‬מחייבי אישור בסדר הבא‪:‬‬ ‫א‪ .‬ועדת ביקורת‬ ‫ב‪ .‬דירקטוריו‬ ‫ג‪ .‬אסיפה כללית‬ ‫באסיפה הכללית נדרש כי במניי קולות הרוב יכללו לפחות שליש מכלל בעלי המניות שאינ בעלי עניי‬ ‫אישי באישור העסקה המשתתפי בהצבעה‪.‬‬ ‫‪ .5.4‬כל מקרה כזה יבח על ידינו לגופו‪ ,‬תו שימת דגש על מאפייני העסקה הייחודיי‪ .‬אנו בוחני את‬ ‫האספקטי הסיבתיי והכלכליי של העסקאות‪ ,‬מזווית ראייה ארוכת טווח‪ ,‬בהנחה בסיסית כי‬ ‫טובת החברה לטווח הארו זהה ע טובת של בעלי המניות‪.‬‬ ‫‪ .5.5‬אנו ג מתייחסי למבנה העסקה ולפוטנציאל הדילול בא קיי ולסבירותו‪.‬‬ ‫‪ .5.6‬אנו בוחני את רמת השקיפות הניתנת בעסקאות מהותיות‪ ,‬ובייחוד שקיפות בכל הקשור למחיר‬ ‫העסקה‪ ,‬הערכות שווי חיצוניות‪ ,‬מסמכי נאותות‪ ,‬מסמכי פרופורמה וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫‪ .5.7‬אנו נותני דעתנו לתשלומי והוצאות שכר הכרוכי בעסקה ובהעברת השליטה‪.‬‬ ‫‪ .6‬עסקאות ע בעלי עניי‬ ‫‪.6.1‬‬ ‫ככלל‪ ,‬עסקאות ע בעלי עניי אינ רצויות שכ יש עדויות רבות לכ שה משמשות לתיעול ער‬ ‫מהחברה אל בעל העניי ‪ .‬כיוו שקשה להבטיח תמחור הוג של עסקאות ע בעלי עניי ‪ ,‬עסקאות ע‬ ‫צדדי שלישיי לרוב תהיינה רצויות יותר‪ .‬לפיכ‪ ,‬אנו נתמו בעסקה ע בעל עניי רק במקרי‬ ‫חריגי‪ ,‬כשהנהלת החברה הראתה שאי חלופה ראויה לעסקה ושתנאי העסקה מיטיבי ע החברה‪.‬‬ ‫‪.6.2‬‬ ‫תיקו מס' ‪ 16‬לחוק החברות משנת ‪ 2011‬העלה את דרישת הרוב מקרב הציבור הנדרש לאישור‬ ‫עסקאות בעלי שליטה באסיפה הכללית‪ .‬כיו נדרש כי במניי קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו‬ ‫לפחות רוב מכלל קולות בעלי המניות שאינ בעלי עניי אישי באישור העסקה המשתתפי באסיפה‪,‬‬ ‫או שקולות המתנגדי לא יעלו על ‪ 2%‬מכלל הקולות‪ .‬כמו כ ‪ ,‬החוק קובע כי אישור עסקאות ע בעלי‬ ‫שליטה יהיה לתקופה שלא תעלה על ‪ 3‬שני‪.‬‬ ‫‪.6.3‬‬ ‫במסגרת מדיניות ‪ proxy‬אנו נבח עסקאות ע בעלי עניי בקפדנות במתכונת של "כל מקרה לגופו"‪.‬‬ ‫אנו נבח ה את השאלה א יש הצדקה לעסקה ע בעל השליטה בכלל )במקו עסקה ע צד שלישי או‬ ‫הימנעות מעסקה כלשהי( וה את השאלה א תנאי העסקה מקדמי את עניינ של בעלי מניות‬ ‫המיעוט )ולא רק אינ פוגעי בה(‪.‬‬ ‫‪.6.4‬‬ ‫הבחינה שלנו תתמקד בנאותות ההלי בו הוחלט לעשות עסקה ע בעל השליטה וגובשו תנאי העסקה‪.‬‬ ‫אנו נרצה לדעת מה הצור בעסקה; הא נבחנו ברצינות חלופות אחרות בשוק; הא תנאי העסקה‬ ‫‪18‬‬ ‫גובשו במשא ומת אמיתי בי ועדה בלתי תלויה של הדירקטוריו לבי בעל השליטה; מה היה הבסיס‬ ‫עליו הסתמכה הוועדה כשהסכימה למתווה הסופי של העסקה והא הדיווח על האסיפה הכללית בה‬ ‫תובא העסקה להצבעה מפרטת בשקיפות מלאה את כל הדרוש לבעלי מניות המיעוט כדי להחליט א‬ ‫העסקה כדאית עבור‪.‬‬ ‫‪.6.5‬‬ ‫על הפירוט לכלול‪ ,‬בי היתר‪ ,‬תיאור מדוקדק של השתלשלות המשא והמת ע הוועדה הבלתי תלויה‪,‬‬ ‫תיאור של כל הצעדי שנעשו לבחינת חלופות אחרות בשוק וכ כל דוח או הערכת שווי בעל פה או‬ ‫בכתב שניתנו לבעל השליטה‪ ,‬לחברה או לוועדה הבלתי תלויה בקשר לעסקה‪.‬‬ ‫‪.6.6‬‬ ‫מדיניותנו זו מתבקשת לאור הכוח שנת תיקו מס' ‪ 16‬לחוק החברות בידי בעלי מניות המיעוט ולאור‬ ‫התפתחות הפסיקה מאז‪ .‬בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל'אביב'יפו בעניי כהנא נ' מכתשי אג‬ ‫תעשיות משנת ‪ 2011‬נדונה עסקת מיזוג בי חברה'א לבי חברה'בת ונקבע‪ ,‬שכדי להבטיח את הגינות‬ ‫העסקה‪ ,‬על תנאי העסקה להיקבע במשא ומת בפועל ולא למראית עי בי בעל השליטה לבי ועדה‬ ‫בלתי תלויה של הדירקטוריו שתהא מוסמכת להחליט נגד ביצוע העסקה‪ ,‬שייעדרו ממנה נציגי בעל‬ ‫השליטה ושיתאפשר לה להשתמש במומחי וביועצי שאינ תלויי בבעל השליטה‪ .‬בית המשפט‬ ‫הדגיש את חשיבות השקיפות בנוגע לתהלי קבלת ההחלטות ואת סינו ההצעות אשר יובאו בסופו של‬ ‫דבר לאישורה של האסיפה הכללית‪.‬‬ ‫‪.6.7‬‬ ‫דרישה דומה קיימת בפסיקה האמריקאית ביחס לכל עסקה או החלטה מהותית שלבעל השליטה עניי‬ ‫בה‪ ,‬ולא רק בעסקת מיזוג‪ .‬פסיקה זו אינה מסתפקת בקיומו של משא ומת ‪ ,‬אלא בוחנת בקפידה מי‬ ‫כיה בוועדה הבלתי תלויה‪ ,‬כיצד בחרה הוועדה את יועציה‪ ,‬כיצד ניהלו הוועדה ויועציה את המשא‬ ‫והמת ומה השיגו בו עבור בעלי מניות המיעוט‪.‬‬ ‫‪.6.8‬‬ ‫כל הפרטי ששופכי אור על כדאיות העסקה לחברה צריכי להיות גלויי בפני בעלי המניות‬ ‫שמתבקשי לאשר את העסקה‪ .‬פרטי אלה כוללי‪ ,‬בי היתר‪ ,‬כיצד העסקה נולדה‪ ,‬כיצד גובשו‬ ‫תנאיה ואילו בדיקות או דוחות נערכו בקשר אליה‪ .‬לפי תקנה ‪ 3‬לתקנות ניירות ער )עסקה בי חברה‬ ‫לבי בעל שליטה בה(‪ ,‬התשס"א–‪ ,2001‬ההודעה על כינוס האסיפה הכללית שבה תובא העסקה לאישור‬ ‫צריכה לכלול דוח עסקה ובו כל פרט שעשוי להיות חשוב למשקיע סביר או לבעל מניות סביר לצור‬ ‫הצבעתו‪ ,‬לרבות שורה של נתוני המפורטי בתקנה‪ .‬אחד מה הוא הדר שבה נקבעה התמורה‪.‬‬ ‫לדעתנו‪ ,‬על פרט זה לכלול את השתלשלות המשא והמת בי בעל השליטה לבי הוועדה הבלתי תלויה‪,‬‬ ‫לרבות השינויי שנעשו במתווה העסקה במהלכו‪ ,‬את כל הצעדי שננקטו כדי לבחו חלופות אחרות‬ ‫לעסקה בשוק ואת הדר בה נהגה החברה בחלופות שהוצעו על ידי צדדי שלישיי‪ .‬נמלי( להתנגד‬ ‫לעסקה בהיעדר פירוט כזה‪.‬‬ ‫‪.6.9‬‬ ‫פירוט דומה נדרש ג בארצות הברית‪ .‬ש דורשות תקנות ניירות הער הפדראליות כי‪ ,‬בשורה של‬ ‫עסקות הטעונות אישור האסיפה הכללית )ג כאלה שאינ ע בעל שליטה(‪ ,‬הזימו לאסיפה הכללית‬ ‫יפרט את השתלשלות המשא והמת וכ את המגעי ואת העסקות שנעשו בי הצדדי טר גיבוש‬ ‫העסקה שעומדת לאישור באסיפה הכללית‪ .‬רשימת העסקות הטעונות פירוט כאמור כוללת מיזוג‪,‬‬ ‫רכישת ניירות ער של צד שלישי‪ ,‬רכישת עסק פעיל או נכסי של עסק פעיל‪ ,‬מכירת כל נכסי החברה‬ ‫או כמעט כל נכסיה ופירוק‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪.6.10‬‬ ‫בסוגי מסוימי של עסקאות לא נסתפק בגילוי הצעדי שננקטו כדי לבחו חלופות אחרות לעסקה‬ ‫בשוק‪ ,‬אלא נעמוד כ שיינקטו צעדי כאלה‪ .‬הצעת החוק הממשלתית לקידו התחרות ולצמצו‬ ‫הריכוזיות‪ ,‬התשע"ב–‪ 2012‬מציעה בי היתר להוסי לתוספת לחוק החברות )אשר כוללת הוראות‬ ‫מומלצות שנית לעג בתקנו החברה( הוראה בעניי קיו הלי תחרותי בעסקאות ע בעל השליטה‪.‬‬ ‫לפי הוראה זו‪ ,‬כאשר נערכת עסקה ע בעל השליטה שעניינה מכירת נכס‪ ,‬קבלת שירותי תפעוליי‪,‬‬ ‫רכישת מוצר מד או קבלת הלוואה‪ ,‬התקשרות ע בעל השליטה לא תיעשה אלא לאחר שהתקיי‬ ‫הלי תחרותי בפיקוחה של ועדת הביקורת או מי שהיא קבעה לעניי זה‪ ,‬ולפי אמות מידה שקבעה‪ .‬אנו‬ ‫רואי בקיומו של הלי תחרותי כזה כלי חשוב להבטחת טובתה של החברה ועל כ ‪ ,‬ג בהיעדר הוראה‬ ‫כזו בתקנו החברה‪ ,‬נתנגד לעסקה ממי העסקאות האמורות שלא קד לה הלי תחרותי כאמור אשר‬ ‫נער כראוי‪.‬‬ ‫‪.6.11‬‬ ‫תקנות החברות )הקלות בעסקאות ע בעלי עני (‪ ,‬התש"ס–‪ 2000‬מאפשרות לחברה להימנע מלהעמיד‬ ‫עסקה חריגה ע בעל שליטה לאישור האספה הכללית בכמה מקרי‪ ,‬הכוללי בי היתר הארכת עסקה‬ ‫קיימת וכ עסקה בהתא לאישור מסגרת‪ .‬אול‪ ,‬תקנה ‪1‬ג מאפשרת לבעל מניה אחד או יותר המחזיק‬ ‫אחוז אחד לפחות מההו המונפק או מזכויות ההצבעה להתנגד להקלה‪ .‬אנו נמלי( לבעלי המניות‬ ‫לעשות שימוש בכלי חשוב זה באמצעות מעקב וניטור של העסקאות אשר אושרו ע"י החברה בהתא‬ ‫לתקנות ההקלות‪.‬‬ ‫‪ .7‬מבנה הו‬ ‫למבנה ההו של חברה ציבורית חשיבות רבה לבעלי המניות‪ .‬לכ ג השלכה על מדיניות חלוקת דיבידנדי‪,‬‬ ‫הזדמנויות צמיחה באמצעות מיזוגי ורכישות‪ ,‬יכולת מימו של פרויקטי ופעילויות חדשות‪ ,‬תגמול הוני של‬ ‫נושאי משרה‪ ,‬פיצול ואיחוד הו וכיוצ"ב‪ .‬החלטות בנושאי אלה מתקבלות ע"י דירקטוריו החברה וההנהלה‬ ‫הבכירה ובחלק מה נדרש ג אישורה של אסיפת בעלי המניות‪ .‬לשאלת מימו השקעות החברה לסוגיה ‪ ,‬יש‬ ‫חשיבות מכרעת עבור בעלי המניות‪ ,‬בעיקר כאשר מדובר בהנפקת הו מניות חדש‪ ,‬הנפקת מניות בכורה או‬ ‫גיוס חוב‪.‬‬ ‫‪ .7.1‬הגדלת הו מניות רשו‬ ‫בקבלת החלטה בדבר הגדלת הו המניות הרשו של החברה נדרש אישור של בעלי המניות באסיפה‬ ‫כללית‪ ,‬ברוב רגיל‪ ,‬אלא א תקנו החברה קובע רוב אחר )בחברות שלא תיקנו את התקנו לאחר כניסתו‬ ‫לתוק של חוק החברות ב' ‪ ,1.2.2000‬הרוב הדרוש הוא ‪ 75%‬מהמשתתפי בהצבעה(‪.‬‬ ‫חברה ציבורית מבצעת תהלי זה מעת לעת ומשתמשת בהו המניות לצור גיוס הו חדש‪ ,‬הגדלת תכניות‬ ‫תגמול מבוססות הו וניצול הזדמנויות בתחו המיזוגי והרכישות‪ .‬אנו סבורי כי מדובר בהלי‬ ‫המהווה חלק בלתי נפרד מניהול עסקיה השוטפי של החברה‪ .‬הדרישה לאישור של בעלי המניות‬ ‫תורמת ליכולת לפקח על הקצאות עתידיות‪.‬‬ ‫נציי כי לעתי משמש תהלי הגדלת הו המניות לצור הנפקת מנגנו גלולת רעל )התייחסות בפרק ‪8‬‬ ‫לנייר עמדה זה(‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ .7.2‬הקצאות ‪ /‬הנפקות הו‬ ‫החלטה בדבר הקצאת מניות אופציות ואג"ח להמרה מסורה לדירקטוריו ‪ .‬אנו נבח ביתר קפידה‬ ‫הקצאות הו לא שוויוניות שהינ בעלות פוטנציאל לפגיעה בזכויותיה של בעלי המניות‪ ,‬תו שימת לב‬ ‫מודגשת לנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫תנאי ההצעה ביחס לשווי הכלכלי ההוג‬ ‫‪−‬‬ ‫נחיצות ההקצאה והרציונל שלה עבור החברה ובעלי המניות‬ ‫‪−‬‬ ‫בחינה אלטרנטיבית של ההקצאה ותנאיה‬ ‫‪−‬‬ ‫דילול מכסימלי של בעלי המניות הקיימי‬ ‫‪ .7.3‬שינויי בהו המניות המונפק‬ ‫לש החלטה בדבר שינויי בהו המניות המונפק‪ ,‬איחוד הו ופיצול הו ‪ ,‬דרוש אישור בעלי המניות‪ .‬אנו‬ ‫נתמקד בשאלת פישוט המסחר בבורסה והגדלת הסחירות בניירות הער‪ ,‬תו התייחסות לתנאי השינוי‬ ‫ועלותו לבעלי המניות‪.‬‬ ‫חלוקת דיבידנד‪ ,‬שיקולי עקרוניי‪:‬‬ ‫‪ .7.4‬חלוקת דיבידנד וכ החזר השקעה מגדילה באופ מיידי את תשואת הכוללת של בעלי המניות‬ ‫מהשקעת בנייר הער‪ .‬חברות בעלות מדיניות דיבידנד ברורה והמיושמת עקבית הינ חברות הזוכות‬ ‫לתמחור יתר מצד משקיעיה ‪.‬‬ ‫‪ .7.5‬יחד ע זאת‪ ,‬לעתי החלטת חלוקה מתבססת על שיקולי שאינ עולי בקנה אחד ע טובת החברה‬ ‫בטווח הבינוני'ארו‪ ,‬שיקולי של צרכי הו בקבוצה ו‪/‬או בקרב בעלי השליטה‪.‬‬ ‫‪ .7.6‬חוק החברות מאפשר חלוקת דיבידנד ג כאשר לחברה הפסד מצטבר‪ ,‬א בשנתיי האחרונות שקדמו‪,‬‬ ‫היה לה רווח‪ .‬נית לחלק דיבידנד באישור בית'משפט במקרי בה יתרת העודפי נמוכה מס החלוקה‬ ‫או א שלילית‪ ,‬בתנאי שביהמ"ש השתכנע שהחלוקה לא תפגע ביכולת הפירעו של החברה בעתיד‪ .‬לאור‬ ‫זאת‪ ,‬קבענו מספר כללי לגבי אמידת היק הדיבידנד שנית לחלק לצור יישו הול לדעתנו של מבח‬ ‫יכולת הפירעו ‪:‬‬ ‫‪ .7.7‬סכו הדיבידנד המקסימלי שנית לחלק )ללא אישור מיוחד של בית משפט( הוא הסכו העומד במבח‬ ‫הרווח לפי סעי ‪ 302‬בחוק החברות‪.‬‬ ‫‪ .7.8‬על בסיס הטרמינולוגיה של תקני ‪ ,IFRS‬מבח הרווח מיוש כחלק בעלי המניות של החברה המחלקת‬ ‫)ללא חלק המיעוט( ברווח‪/‬הפסד לפני רווח כולל אחר ' היתרה המצטברת )יתרת עודפי( או הסכו‬ ‫שנצבר בשנתיי האחרונות‪ ,‬לפי הגבוה שבה )והכל כמוב לאחר ניכוי דיבידנדי שכבר חולקו(‪.‬‬ ‫‪ .7.9‬סכו הדיבידנד המחולק בפועל צרי להיות קט מהסכו העומד במבח הרווח א בסכו העומד‬ ‫במבח הרווח נכללו שערוכי מהותיי‪ .‬לעניי זה‪ ,‬המונח "שיערו" מתייחס לכל התאמת ער של‬ ‫‪21‬‬ ‫נכסי או התחייבויות )ה כלפי מעלה וה כלפי מטה( אשר נכללה בסכו העומד במבח הרווח ואשר‬ ‫תזרי המזומני המשתמע ממנה אינו ודאי למעשה‪.‬‬ ‫‪ .7.10‬העיקרו הוא שככל שתזרי המזומני המשתמע מהשערו הוא פחות ודאי‪ ,‬סכו הדיבידנד המחולק‬ ‫בפועל צרי להיות קט יותר‪.‬‬ ‫‪ .7.11‬מידת הודאות של תזרי המזומני המשתמע משערו בסכו נתו תלויה ב‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫אור הזמ הצפוי עד למימוש הנכס או ההתחייבות ששוערכו;‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ההסתברות שעד למימוש הנכס או ההתחייבות ששוערכו יתרחש שינוי הפו בבסיס אשר לפיו‬ ‫נעשה השערו )שווי הוג ‪ ,‬שווי בר'השבה‪ ,‬שער מטבע‪ ,‬מדד‪ ,‬אינדקס וכו'(; ו'‬ ‫ג‪.‬‬ ‫העוצמה האפשרית של שינוי הפו בבסיס אשר לפיו נעשה השיערו‪ .‬לדוגמה‪ :‬העוצמה האפשרית‬ ‫של ירידה במדד המחירי לצרכ במחצית השנה הקרובה עשויה להיות קטנה מהעוצמה האפשרית‬ ‫של ירידה בשער הדולר באותה תקופה; או‪ :‬העוצמה האפשרית של עליה כללית במחירי הנדל"‬ ‫בשנה הקרובה עשויה להיות גדולה מהעוצמה האפשרית של עליה בשווי ההוג של מנית חברה‬ ‫ספציפית בתחו הנדל" באותה תקופה‪.‬‬ ‫‪ .7.12‬סכו הדיבידנד המחולק בפועל צרי להיות קט מהסכו המתקבל לאחר הפעלת השיקולי המצויני‬ ‫ב'‪ 7.8‬לעיל א בסכו האחרו נכללו רווחי של חברות מוחזקות אשר טר חולקו ואשר אי לגביה‬ ‫מחויבות או תוכנית ברורה לחלק תו זמ קצר )לכל היותר ‪ 3‬חודשי(‪.‬‬ ‫‪ .7.13‬העיקרו הוא שככל שחלוקת הרווחי האמורי תו זמ קצר על ידי החברות המוחזקות היא פחות‬ ‫ודאית‪ ,‬סכו הדיבידנד המחולק בפועל צרי להיות קט יותר‪.‬‬ ‫‪ .7.14‬סכו הדיבידנד המחולק בפועל צרי להיות קט מהסכו המתקבל לאחר הפעלת השיקולי המצויני‬ ‫ב'‪ 7.8‬וב ‪ 7.9‬לעיל א קיי חשש שהמזומני הנותרי בידי החברה המחלקת לאחר החלוקה לא יספיקו‬ ‫בהתחשב בתכוניותיה העסקיות לשנתיי הקרובות‪.‬‬ ‫‪ .7.15‬העיקרו הוא שככל שהתוכניות העסקיות אינ מגובשות מספיק או שה מתבססות על הנחות שאינ‬ ‫ריאליות מספיק או שה מתבססות על השגת מימו שזמינותו או עלויותיו אינ ברורות מספיק‪ ,‬סכו‬ ‫הדיבידנד המחולק בפועל צרי להיות קט יותר‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ .8‬גלולת רעל‬ ‫‪.8.1‬‬ ‫גלולת רעל היא ש כולל למגוו אמצעי שתכלית מניעת השתלטויות עוינות על חברות ציבוריות‪.‬‬ ‫מדובר בהסכ שיכנס לתוק כאשר בעל מניות מסוי רוכש מניות בחברה בהיק שמקנה לו יכולת‬ ‫שליטה כלשהי )בדר כלל ‪ .(20%'15%‬במרבית המקרי‪ ,‬ההסכ כולל הקצאת מניות ע"י‬ ‫הדירקטוריו לטובת בעלי המניות הקיימי‪ ,‬בהנחה משמעותית )יכולה להגיע לכ' ‪.(50%‬‬ ‫‪.8.2‬‬ ‫כטקטיקת הגנה‪ ,‬מנגנו גלולת הרעל הוכח בעול כיעיל‪ .‬בישראל‪ ,‬לאור מבנה השליטה‪ ,‬מנגנו זה טר‬ ‫הופעל‪ .‬נית להניח כי הוא הצליח להרחיק ניסיונות להשתלטות לא רצויה‪.‬‬ ‫‪.8.3‬‬ ‫מנגנו זה כמעט ואינו מקובל בחברות ציבוריות בישראל‪.‬‬ ‫‪.8.4‬‬ ‫מחקרי מראי כי בעלי המניות בחברה בדר כלל יוצאי מורווחי מניסיונות החלפת שליטה ו‪/‬או‬ ‫מאבקי שליטה בפועל‪ .‬במקרי רבי‪ ,‬החלפת שליטה בחברה תורמת להשאת ער החברה‪.‬‬ ‫‪.8.5‬‬ ‫אנו ממליצי לתמו בהחלפת שליטה וסבורי כי בכל מקרה של ניסיו החלפת שליטה בחברה‬ ‫ציבורית יש להתחשב ברצונ של כלל בעלי המניות וכ לתת לשוק לומר את דברו כפי שהדבר משתק‬ ‫במחיר המניה‪.‬‬ ‫‪ .9‬תהליכי הסדר ופירוק בגי אגרות חוב שכשלו‬ ‫‪ .9.1‬הסדרי חוב‬ ‫‪ .9.1.1‬בשנתיי האחרונות אנו עדי לגל של הסדרי חוב‪ ,‬בי היתר בשל שימוש במינו מוגבר של‬ ‫חברות ישראליות כדי לרכוש נכסי‪ .‬תהלי זה מלווה בירידה של שווי נכסי ובטוחות‪ ,‬ומותיר‬ ‫חברות מנפיקות רבות במצב של היעדר יכולת למחזור חוב‪/‬קבלת מימו חדש או לפרוע חוב‬ ‫קיי‪ .‬החוב המונפק סופג הפחתה משמעותית באיכותו‪ ,‬הרעה ביחסי הו ובאמות מידה פיננסיות‬ ‫ובעיקר פגיעה מהותית ביכולת ההחזר‪.‬‬ ‫‪ .9.1.2‬לאור האמור‪ ,‬חברות מנפיקות רבות מבקשות לבצע ארגו מחדש של חובותיה באופ שיאפשר‬ ‫לה מרווח זמ פיננסי‪ ,‬שעיקרו פריסת תשלומי למועדי עתידיי ו‪/‬או הכנסת שינויי נוספי‬ ‫בתנאי האג"ח‪ ,‬במטרה למנוע את פירוק החברה עקב הפרות מהותיות של ההתחייבויות כמפורט‬ ‫בשטרי הנאמנות‪.‬‬ ‫‪ .9.1.3‬כל הסדר חוב שמובא לאישור של מחזיקי התעודות‪ ,‬משמעותו הראשונית הינה ביצוע שינויי‬ ‫בתנאי שטר הנאמנות‪ .‬הרוב הדרוש באישור שינויי אלה נקבע בהתא לקבוע בשטר הנאמנות‪.‬‬ ‫במקו בו אושר הסדר חוב לפי סעי ‪ 350‬לחוק החברות )פשרה והסדר( יידרש אישור של בית‬ ‫משפט לאחר אישור באסיפות סוג‪.‬‬ ‫המלצתנו בנושא הסדרי חוב מתבססת על ניתוח כלכלי של ההסדר המוצע תו הבחנה ברורה בי‬ ‫אינטרס מחזיקי האג"ח ובי בעלי המניות‪ .‬בבחינת ההסדר נתייחס לנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪−‬‬ ‫תיבח כדאיותו הכלכלית של ההסדר ביחס לחלופות אפשריות‪ ,‬לרבות פירוק החברה‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫תיבדקנה האפשרויות לקבל הצעות מתחרות מבעלי שליטה חלופיי‪ .‬השליטה לא תישאר‬ ‫בידי בעל השליטה הקיי א יתברר כי מצב בעלי האג"ח יוטב על ידי הזרמת הו מבעל‬ ‫שליטה חלופי‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫א בעל השליטה נשאר במעמדו‪ ,‬יהא עליו להזרי לחברה ו‪/‬או לבעלי האג"ח ער שלא‬ ‫יפחת מער המניות שתישארנה בידיו בתוספת ער הוויתור על התביעות כלפיו‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫אומד סבירות יכולת עמידתה של החברה בהסדר המוצע‪ ,‬יכריע במידה רבה באשר לשווי‬ ‫התזרי החדש‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫הא מאפייני ההסדר משקפי את רמת הסיכו )ריבית‪ ,‬בטוחות(‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫תיבח דרישה להמרה חלקית למניות‪ ,‬כ שמחזיקי האג"ח יוכלו ליהנות משיפור במצב‬ ‫ועלייה במחיר המניה‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫תיבח מידת מעורבות של נושי נוספי ובכלל בנקי מלווי‪ ,‬וכ של בעלי שליטה ו‪/‬או‬ ‫משקיעי פוטנציאלי‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫לאור ריבוי ההסדרי המתגבשי במשק אסיפות מחזיקי האג"ח מכונסות ע"י החברות או‬ ‫ע"י הנאמני בלוחות זמני שאינ מאפשרי למחזיקי זמ סביר לביצוע שיקול דעת‬ ‫וקבלת החלטה נאותה‪ .‬היות והאסיפה מזומנת בצו בית משפט קיי חשש שאי כינוסה‬ ‫במועד יגרו נזק לחברה‪ .‬בפועל אנו רואי שההסדרי מתמשכי לאור זמ ושגור הזמ‬ ‫נועד בעיקר לייצר לח( אל מול המחזיקי‪ .‬אנו נמלי( למחזיקי להתנגד בכל אסיפת אג"ח‬ ‫אשר תותיר פרק זמ לקבלת החלטות הנמו מ ‪ 7‬ימי עסקי‪.‬‬ ‫‪ .9.2‬שינוי תנאי שטרי נאמנות‬ ‫‪ .9.2.1‬שטר נאמנות הינו הסכ שנחת בי חברה מנפיקה ובי מחזיקי אגרות חוב המיוצגי לעניי זה‬ ‫ע"י הנאמ ‪ .‬הפרת ההתחייבויות בשטר הנאמנות כמוה כהפרת חוזה משפטי לכל דבר‪.‬‬ ‫‪ .9.2.2‬שינויי בתנאי שטר הנאמנות נבחני בהתבסס על הערכת טיב ופוטנציאל ההשפעה שלה על‬ ‫מחזיקי האג"ח‪.‬‬ ‫‪ .9.2.3‬שינויי בתנאי שטר הנאמנות המלווי להסדר חוב ייבחנו בהתבסס על הערכת ההסדר עצמו כפי‬ ‫שמפורט בסעי ‪.10.1‬‬ ‫‪ .9.3‬מינוי‪/‬החלפת נאמ אג"ח‬ ‫‪9.3.1‬‬ ‫נושא נאמנות לתעודות התחייבות )אג"ח( מוסדר בפרק ה‪ 1‬לחוק ניירות ער‪ .‬פרק זה קובע בי‬ ‫היתר את חובת מינויו של הנאמ ‪ ,‬את חובותיו כלפי מחזיקי אגרות החוב וכ סייגי למינויו‪.‬‬ ‫בנוס לכ‪ ,‬חובותיו של הנאמ למחזיקי אג"ח קבועות ג בהסכ ובשטר הנאמנות על פיה‬ ‫הוא התמנה‪.‬‬ ‫‪9.3.2‬‬ ‫חוק ניירות ער אינו קובע קריטריוני ברורי ומפורטי לזהותו‪ ,‬למאפייניו וליכולותיו של‬ ‫הנאמ ‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪9.3.3‬‬ ‫עמדת הרשות לניירות ער‪ ,‬כפי שעולה ממסמ עקרונות שפורס על ידה בחודש מר( ‪,2006‬‬ ‫קובעת בי היתר‪ ,‬כי על הנאמ לפעול באמונה ובשקידה לטובת כלל מחזיקי תעודות ההתחייבות‬ ‫כפי שהיה פועל בנסיבות העניי אד סביר לו החזיק בכלל תעודות ההתחייבות מאותה סדרה‬ ‫עבור עצמו‪.‬‬ ‫‪9.3.4‬‬ ‫בבואנו להמלי( בנושא אישור מינוי‪/‬החלפת נאמ לתעודות התחייבות‪ ,‬נתייחס לשלושה‬ ‫מאפייני עיקריי לגביה נפעיל את שיקול דעתנו המקצועי‪ ,‬כמפורט להל ‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫רמה מקצועית מוערכת – כשירות וניסיו מקצועי‪ ,‬גודל והרכב הצוות‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫יכולות פיננסיות – היק ההו העצמי והכיסוי הביטוחי של הנאמ ‪ ,‬ביחס להיק סדרות האג"ח‬ ‫אשר בנאמנות‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫מנגנוני בקרה וניהול סיכוני – מערכות מידע ובקרה תומכות‪ ,‬אנשי מקצוע ייעודי לעניי ניהול‬ ‫סיכוני‪ ,‬תהלי קבלת החלטות לעניי ביצוע פעולות לטובת מחזיקי אג"ח ולעניי כינוס אסיפות‪.‬‬ ‫‪ .9.4‬כתבי אופציה‬ ‫שינויי בתנאי כתבי אופציה ייבחנו על ידינו בשי לב למהות ולהשפעת על בעלי המניות ומחזיקי‬ ‫האופציות‪ .‬המלצתנו בנושאי אלה תתחשב בעובדה כי ייתכנו שינויי אשר יגלמו ניגוד ענייני מובנה בי‬ ‫האינטרס של מחזיקי האופציה לבי מחזיקי של ניירות ער אחרי של החברה‪.‬‬ ‫‪ .10‬ביטוח‪ ,‬שיפוי ופטור נושאי משרה‬ ‫לנוכח המציאות העסקית הנוכחית אנו סבורי כי יש לאפשר לחברה אמצעי להג על נושאי המשרה ולאפשר‬ ‫לה מרחב פעולה ראוי ללקיחת החלטות עסקיות הכרוכות בנטילת סיכוני מחושבי תו שה פועלי‬ ‫בתו לב ובזהירות‪ .‬אימו( ההוראות המסדירות נושאי אלו יעשה בהתא להוראות חוק החברות‪ .‬אנו נבח‬ ‫הא יש בהסדרי המוצעי משו הוראות חריגות‪.‬‬ ‫‪.10.1‬‬ ‫התקשרות בכיסוי ביטוח – אנו בדעה כי יש להעניק כיסוי ביטוחי לנושאי המשרה בחברה‪ ,‬מאחר‬ ‫ומדובר ברובד ראשוני במסגרתו החברה מבקשת לפזר את סיכוניה‪ .‬בהתקשרות שכזו‪ ,‬אנו נבח‬ ‫הא הפרמיה המשולמת ביחס לכיסוי הביטוחי הינה סבירה‪.‬‬ ‫‪.10.2‬‬ ‫מת שיפוי – מדובר למעשה ב"כיסוי ביטוחי פנימי" של החברה כלפי נושאי המשרה שלה בגי‬ ‫חבויות בה יידרשו מצדדי שלישיי‪ .‬אנו בדעה כי יש להגביל את סכו השיפוי ליכולתה הפיננסית‬ ‫של החברה במועד מת השיפוי‪ .‬פרקטיקה נהוגה הינה הגבלת סכו השיפוי המכסימלי עבור כל‬ ‫נושאי המשרה‪ ,‬במצטבר‪ ,‬לכ' ‪ 25%‬מהונה העצמי של החברה במועד השיפוי‪ .‬כ ‪ ,‬יש לוודא כי השיפוי‬ ‫יינת בגובה ההפרש בי סכו החבות הכספית לבי הסכו שהתקבל מכוח פוליסת ביטוח או הסכ‬ ‫שיפוי אחר באותו עניי ‪ .‬בנוס‪ ,‬אנו נתנגד להכללתו של סעי סל במסמכי השיפוי‪ .‬יחד ע זאת‬ ‫נדרש להפריד בי שיפוי עבור עסקאות שבמהל העסקי הרגיל של החברה‪ ,‬בה יינת שיפוי כאמור‬ ‫‪25‬‬ ‫לעיל‪ ,‬לבי עסקאות בעלי עניי בה לא יינת שיפוי כלל‪ .‬זאת במטרה להביא לצמצו משמעותי‬ ‫במספר עסקאות בעלי העניי ולהגדיל את מידת הזהירות הננקטת ע"י הדירקטורי בבוא לאשר‬ ‫עסקאות אלה‪.‬‬ ‫‪.10.3‬‬ ‫מת פטור – מאחר שמדובר במערכת יחסי בי החברה לנושא המשרה‪ ,‬הרי שמשמעות הפטור היא‬ ‫כי החברה לא תתבע את נושא המשרה א הפר את חובת הזהירות כלפיה‪ ,‬לא תראה בו אחראי‬ ‫לנזק ולא תפעל כנגדו‪ .‬אנו ממליצי לאשר פטור לנושאי משרה‪ .‬אנו מצפי מנושאי המשרה כי‬ ‫יפעלו לטובת החברה תו ניצול הזדמנויות ונטילת סיכוני סבירי‪ ,‬ללא חשש מתביעות‪ ,‬כל עוד‬ ‫ה פעלו בתו לב‪.‬‬ ‫‪.10.4‬‬ ‫החל מיו ‪ 31‬במר( ‪ ,2011‬עדכנו סעי זה במדיניות והחרגנו ממנה את מת הפטור מחובת הזהירות‬ ‫לדירקטורי ונושאי משרה בחברות ציבוריות כ שבהתא לכ נמלי( להתנגד להענקת כתבי פטור‬ ‫לדירקטורי ונושאי משרה‪ .‬לדעתנו‪ ,‬מת פטור מראש מחובת הזהירות באופ גור מהווה פגיעה‬ ‫בסטנדרט הרצוי באיכות הממשל התאגידי בחברות ציבוריות ובפרט שמת פטור כנ"ל מונע מראש‬ ‫מבעלי המניות להפעיל את זכות בכל הקשור לתביעה נגזרת של נושאי המשרה‪.‬‬ ‫‪ .11‬מינוי רואה&חשבו מבקר‬ ‫‪.11.1‬‬ ‫תפקידו של רואה החשבו הוא לבקר את הדוחות הכספיי של החברה ולחוות דעתו עליה‪ ,‬תו‬ ‫שמירה על הכללי החשבונאיי והתאמת למצב החברה‪ .‬המינוי וכ שכרו של רואה החשבו הינ‬ ‫בגדר סמכותה של האסיפה הכללית בלבד ומחויבותו היא לבעלי המניות‪.‬‬ ‫‪.11.2‬‬ ‫דרישה לאי תלות מהווה תנאי חיוני לתפקודו של רואה החשבו ‪ .‬ההוראות בדבר אי תלותו של רואה‬ ‫החשבו מעוגנות בשורה של הוראות חוק )תקנות רואה החשבו והחלטת הרשות לני"ע(‪ .‬בנוס‪,‬‬ ‫רשות ני"ע קובעת חובת גילוי השכר המשול לרואי חשבו ‪ ,‬תו פיצול למרכיבי השירות השוני‪.‬‬ ‫‪.11.3‬‬ ‫בעקבות שערוריות חשבונאיות בעול‪ ,‬הופנו חיצי ביקורת ג לאחריות של רואי החשבו ‪ .‬במסגרת‬ ‫הנחיות ה' ‪ SOX‬וכללי ה' ‪ SEC‬האמריקאי‪ ,‬נקבעו הסדרי שתכלית להפחית את תלות של‬ ‫רואי החשבו ‪ ,‬ובכלל‪ :‬גילוי בדבר שכר טרחה‪ ,‬הגבלת שירותי נלווי‪ ,‬קיו רוטציה בי שותפי‬ ‫הביקורת‪ ,‬קביעת שירותי שעל רואה החשבו להימנע מלתת לחברה‪ ,‬וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫‪.11.4‬‬ ‫הלקוחות העיקריי של עבודת רואה החשבו המבקר הינ בעלי הזכויות בחברה‪ ,‬במיוחד אלה‬ ‫מהציבור‪ ,‬מטרת העבודה של רואה החשבו המבקר הינה הבטחת איכות הדיווח הכספי‪ .‬לכ ‪,‬‬ ‫במסגרת רצוננו לחזק ולייצב את מעמד רואה החשבו המבקר ואת אי התלות שלו נבח סט של‬ ‫היבטי במטרה לאפשר לאסיפה הכללית להמלי( על מינוי רואה החשבו בצורה איכותית בדגש על‬ ‫אי תלות ומניעת ניגודי ענייני‪ .‬האסיפה הכללית תבח את מינויו של רואה החשבו תו התייחסות‬ ‫לנקודות הבאות‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מידת כשירותו ומקצועיותו של רואה החשבו ‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אי תלות ומידת עצמאותו כפי שתתבטא בקשריו ע החברה‪/‬בעלי מניותיה‪/‬נושאי משרה‬ ‫בכירי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫היק שכרה של פירמת רואה החשבו ‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫היחס שבי רכיבי השכר ששולמו למבקר בגי שירותי ביקורת ביחס לכלל התשלומי תו‬ ‫שימת לב למהות התשלומי הנוספי‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫מש כהונתו של משרד רואה החשבו כמבקר החברה‪.‬‬ ‫‪ .12‬שינויי בתקנו חברה‬ ‫השינויי המבוקשי בתקנו ייבחנו תו התייחסות לטיב ומהות וכ לאופ התאמת לנוסח ודרישות‬ ‫החוק‪ .‬ככלל‪ ,‬אנו נסקור את נוסח התקנו ונבח הא יש בשינויי המבוצעי לכדי חשש לפגיעה בבעלי מניות‬ ‫המיעוט‪ .‬להל מספר הסתייגויות מהותיות‪:‬‬ ‫‪ 12.1‬באופ כללי וגור‪ ,‬אנו מסתייגי מתיקוני שמהות הקטנת רוב נדרש באישור נושאי מהותיי‬ ‫באסיפות כלליות )לדוג'‪ :‬החלטות בדבר שינוי הו ‪ ,‬החלטות בדבר הליכי מהותיי כמיזוג‪ ,‬שינוי‬ ‫בתקנו (‪.‬‬ ‫‪ 12.2‬אנו נמלי( להתנגד לתיקו המאפשר לדירקטוריו שיקול דעת בלעדי בדבר חלוקת דיבידנד‪ .‬החלטה‬ ‫זו הינה בעלת חשיבות רבה לבעלי המניות וראוי שתובא לבחינת בעלי המניות ברוב מיוחד‪.‬‬ ‫‪ 12.3‬לעניי ביטוח‪ ,‬שיפוי ופטור נושאי משרה והסדרת החבויות בגינ ‪ ,‬אנו מתנגדי להכללה של סעי סל‬ ‫בתקנו ‪ .‬סעי סל מהווה פוטנציאל לפגיעה אפשרית בבעלי המניות וזאת באמצעות פוטנציאל‬ ‫להרחבה עתידית של תכולת הביטוח והשיפוי‪ ,‬מבלי להביאה לאישור האסיפה‪.‬‬ ‫‪ 12.4‬נוס לכ‪ ,‬במסגרת שינויי בתקנו הקשורי לנושאי אלה‪ ,‬אנו מסתייגי מנוסח חוק החברות‬ ‫בהתייחסו לשיפוי )סעי ‪ 260‬ב'‪1‬א'( היות והוא אינו קובע פרמטריי כמותיי להיקפו‪ ,‬וכ מתיר‬ ‫הסמכה בלעדית של הדירקטוריו בקביעת גובה השיפוי‪ .‬אנו סבורי כי ראוי להגביל את סכו‬ ‫השיפוי המותר‪ ,‬הקבוע בתקנו ובכתב השיפוי‪ ,‬בהתא ליכולתה הפיננסית של החברה במועד מת‬ ‫השיפוי‪.‬‬ ‫‪ 12.5‬נוס לכ‪ ,‬במסגרת שינויי בתקנו הקשורי לנושאי אלה‪ ,‬אנו מסתייגי מנוסח חוק החברות‬ ‫)סעי ‪ 260‬ב'‪1‬א'( המסדיר את סכו השיפוי‪ ,‬בעודו להערכתנו ערטילאי למדי‪ ,‬וכ היות והוא מתיר‬ ‫הסמכה בלעדית של הדירקטוריו בקביעת גובה השיפוי‪ .‬אנו סבורי כי ראוי להגביל את סכו‬ ‫השיפוי המותר‪ ,‬הקבוע בתקנו ובכתב השיפוי‪ ,‬בהתא ליכולתה הפיננסית של החברה במועד מת‬ ‫השיפוי‪.‬‬ ‫אנו נמלי( על אפשרות למינוי דירקטור על ידי הדירקטוריו וזאת כל עוד מינויו של הדירקטור יובא‬ ‫לאישור אסיפה הכללית מספר חודשי לאחר מכ ‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪ .13‬נושאי מנהלתיי‬ ‫במסגרת ניהול שוט של עסקי החברה הציבורית מתקבלות החלטות ניהוליות שוטפות‪ ,‬אשר לעתי מחייבות‬ ‫את אישור של כלל בעלי המניות‪ .‬אנו בוחני כל נושא כזה עניינית‪ ,‬תו שימת לב מודגשת להשלכות‬ ‫העסקיות של המהל המוצע על טובת החברה בטווח הבינוני'ארו‪ .‬להל מספר סעיפי מנהלתיי עיקריי‪:‬‬ ‫שינוי ש חברה‪ ,‬הקצאת כספי חברה לצדקה‪ ,‬וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫‪28‬‬