‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫בפני‬ ‫כב' השופט בנימין יזרעאלי‬ ‫‪ .1‬א ' ב'‬ ‫‪.2‬ט' ב' )קטין(‬ ‫‪.3‬ר' ב' )קטין(‬ ‫תובעים‬ ‫נגד‬ ‫י ' ב'‬ ‫נתבעים‬ ‫פסק דין‬ ‫‪1‬‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫עניינו של פסק דין זה בשתי תביעות שנדונו בפניי בעניינם של הצדדים‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬תביעה למזונות אישה ולמזונות ילדים שהגישה התובעת ‪) 1‬להלן‪" :‬התובעת‪/‬‬ ‫האם"( בשמה ובשם ילדיה כנגד הנתבע )להלן‪" :‬הנתבע ‪/‬האב"( )תמ"ש ‪.(43429-12-11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫השנייה‪ ,‬תביעה רכושית שהגישה התובעת כנגד הנתבעים ‪ 1‬ו ‪ ,2-‬שהינם הורי הנתבע‪) ,‬להלן‪:‬‬ ‫"הורי הנתבע"( וכן כנגד הנתבע )המופיע כנתבע ‪ 3‬בתביעה זו(‪ .‬במסגרת תביעה זו עתרה‬ ‫התובעת לקבלת רבע מהמקרקעין שבבעלות הורי הנתבע‪ ,‬עליהם נבנה בית הצדדים‪,‬‬ ‫ולקבלת מחצית משווי הבית וההשבחות שביצעו הצדדים בביתם של הורי הנתבע )תמ"ש‬ ‫‪.(6824-01-12‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫במסגרת תביעה זו עתרה התובעת גם לאיזון כלל הזכויות של בני הזוג‪ ,‬אולם היות שהנתבע‬ ‫הקדים והגיש תביעה בנושא זה לבית הדין הרבני‪ ,‬נקבע כי הסמכות לדון ולהכריע בעניין‬ ‫נתונה לבית הדין הרבני‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫לשם הסדר ונוחות הקריאה‪ ,‬יוצג תחילה הרקע העובדתי המשותף לתביעות שבנידון‪,‬‬ ‫ולאחר מכן תובא ההתייחסות וההכרעה לגבי כל אחת משתי התביעות באופן נפרד‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪16‬‬ ‫רקע עובדתי‪:‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫התובעת והנתבע )להלן‪" :‬הצדדים‪ /‬בני הזוג"( נישאו זה לזו כדמו"י ביום ‪.19.3.1992‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫מנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים‪:‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ 1‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫א‪ .‬א'‪ ,‬ילידת ‪ 11.6.93‬כיום כבת ‪,20‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‪ .‬ט'‪ ,‬ילידת ‪ -19.2.96‬כיום כבת ‪,18‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ג‪ .‬ר'‪ ,‬יליד ‪ - 21.5.2000‬כיום כבן ‪.14‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בתחילת נישואיהם רכשו הצדדים דירה בת ארבעה חדרים ב **********‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬עברו‬ ‫להתגורר בדירה שכורה בת ‪ 6‬חדרים ואת דירתם ב******* העמידו לשכירות‪ .‬לאור הצעת‬ ‫הורי הנתבע כי יגורו בצמוד אליהם‪ ,‬מכרו הצדדים את דירתם ב******** ובנו את ביתם‬ ‫בקרקע השייכת להורי הנתבע )להלן‪" :‬הבית"( בצמידות לבית הורי הנתבע‪ .‬במהלך שנת‬ ‫‪ 2010‬עברו הצדדים וילדיהם להתגורר בבית שנבנה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הבית כולל קומת קרקע וכן קומה נוספת )להלן‪" :‬קומה א'"( המכילה ארבעה חדרים‪ ,‬פינת‬ ‫טלוויזיה מקלחת ושירותים כפולים‪ ,‬אך טרם נבנו מדרגות המחברות בין הקומות‪ ,‬והיא‬ ‫איננה משמשת למגורים מאחר שטרם שולם היטל להשבחת הקרקע ולא ניתן היתר בנייה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫במהלך הדיונים‪ ,‬לאור המתיחות והמחלוקות בין הצדדים‪ ,‬הוסכם כי התובעת תעזוב את‬ ‫הבית ותעבור להתגורר בדירה שכורה בחודש ינואר ‪ ,2013‬על מנת שהצדדים יוכלו לסדר את‬ ‫הגט‪.‬התובעת קיבלה מהנתבעים סך של ‪ ₪ 300,000‬על חשבון הפיצוי שייקבע כי מגיע לה‪.‬‬ ‫הצדדים התגרשו זה מזו ביום ‪.13.2.13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫נעבור עתה לדון בכל אחת מהתביעות המפורטות לעיל ונתחיל דווקא בתביעה הרכושית‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫טענות הצדדים‪:‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫הצדדים חלוקים בשאלת הבעלות בזכויות בקרקע עליה נבנה הבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנה מחלוקת‬ ‫באשר לאופי הפיצוי לו זכאית התובעת ולגובהו‪.‬‬ ‫טענות התובעת‪:‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫לטענת התובעת‪ ,‬מאז נישואיה לנתבע ביקשו הוריו שבני הזוג יבנו את ביתם על הקרקע‬ ‫הסמוכה לביתם‪ ,‬על מנת שיהיו קרובים אליהם ויוכלו לדאוג להם בעת זקנתם‪ .‬בתוך כך‬ ‫התחייבו הורי הנתבע להעביר על שמם של הצדדים מחצית מן הקרקע‪ ,‬עליה ייבנה הבית‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫התובעת טוענת כי עוד לפני שלב תכנון הבית הבטיחו הורי הנתבע לערוך הסכם להעברת‬ ‫הקרקע לצדדים‪ ,‬ובפגישה עמם אף סימנו את הנקודה ממנה יתחילו הצדדים לבנות את‬ ‫ביתם‪ .‬לאור הבטחה זו החלו הצדדים לקדם את הליכי תכנון ובניית הבית‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪ 2‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫במהלך תכנון הבנייה עלה צורך בהכשרת חריגות בנייה בבית הורי הנתבע‪ ,‬וההוצאות‬ ‫שהוצאו לשם כך שולמו על‪-‬ידי אמה של התובעת כמימון ראשוני‪ .‬לטענת התובעת‪ ,‬הורי‬ ‫הנתבע לא מימנו שום שלב במהלך הבנייה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫עוד נטען כי כאשר הציגו בני הזוג בפני הורי הנתבע את תכניות האדריכל לבניית הבית‬ ‫התחרטו ההורים‪ ,‬וביקשו כי הבית יבנה באופן מופרד מביתם‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר שהוסבר להם‬ ‫כי הדבר נעשה על מנת לחסוך בעלויות הכספיות של בנייה נפרדת על הקרקע חזרו והסכימו‬ ‫הורי הנתבע לבניית הבית והתחייבו להעביר את הקרקע על שם בני הזוג‪ .‬התובעת מציינת‬ ‫כי בשלב זה נפגשה אמה עם הורי הנתבע שהתחייבו כי יחתמו על הסכם להעברת הקרקע על‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שם בני הזוג‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫לטענת התובעת‪ ,‬בזמן הבנייה קיימו הצדדים שיחות רבות בעניין העברת הבעלות על‬ ‫הקרקע ואף נעשו פניות לעורכי דין‪ ,‬אך הורי הנתבע לא פעלו כמוסכם ו"גררו רגליים"‬ ‫בטיפול בנושא‪ ,‬בכל פעם באמתלה אחרת‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫לאחר סיום הבנייה‪ ,‬ולאחר שבני הזוג וילדיהם התגוררו במשך שנה וחצי בבית‪ ,‬הציגו הורי‬ ‫הנתבע בפני התובעת טיוטת הסכם לפיה הקרקע תועבר לנתבע בלבד‪ ,‬ובמקרה של גירושי‬ ‫בני הזוג תוחזר לתובעת מחצית מעלות הבנייה‪ .‬לטענת התובעת‪ ,‬הנתבע לא הסכים לכך‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬התובעת טוענת כי הורי הנתבע הבטיחו והתחייבו לתת לבני הזוג במתנה את‬ ‫הקרקע עליה נבנה הבית‪ .‬לאחר שהתובעת שינתה את מצבה לרעה חזרו בהם הורי הנתבע‬ ‫מהתחייבותם‪ .‬על כן ‪ -‬לטענת התובעת ‪ -‬זכאית היא להירשם כבעלים משותפים עם‬ ‫הנתבעים על חלקתם בשיעור של ‪ 1/4‬מהמקרקעין‪ .‬אולם‪ ,‬היות ולאור הנסיבות מגורים‬ ‫משותפים לא היו אפשריים עותרת התובעת לקבלת מחצית משווי ההתעשרות שהתעשרו‬ ‫הורי הנתבע בזכותה‪ :‬מחצית משווי הבית ושווי המקרקעין עליו הבית עומד‪ ,‬וכן מחצית‬ ‫מהרווח שנוצר להורי הנתבע מכך שהוכשרו חריגות הבנייה בביתם‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫טענות הנתבעים‪:‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫לטענת הנתבעים הסכמת הורי הנתבע הייתה כי בני הזוג יוכלו להתגורר בבית אשר בנו ללא‬ ‫תשלום שכר דירה‪ ,‬תוך ידיעה כי מדובר בקרקע השייכת להורי הנתבע בלבד‪ .‬לטענתם‪,‬‬ ‫מעולם לא הובטח לתובעת כי הקרקע תועבר על שם בני הזוג‪ ,‬לא הייתה מסוימות ולא‬ ‫גמירות דעת לעשות כן‪ ,‬ומדוברבטענות סרק שמעלה התובעת מבלי שתמכה אותן בראיות‬ ‫אובייקטיביות ממשיות‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫נטען כי רק לאחר שהושלמה קומה א' בבית והיה צורך בהכשרתה באמצעות תשלום היטלי‬ ‫בנייה‪ ,‬שאותם הסכימה אמה של התובעת לשלם אך רק בכפוף לכך שהקרקע תועבר על שם‬ ‫הצדדים ‪ -‬פנו הצדדים לעו"ד‪ .‬טיוטת ההסכם היחידה שנוסחה קבעה בבירור כי הקרקע‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ 3‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫תועבר לנתבע בלבד‪ ,‬ולתובעת לא יהיו זכויות בקרקע אלא תהא זכאית לפיצוי על חלקה‬ ‫בכספי הבנייה בלבד‪ .‬זו הייתה כוונתם של הורי הנתבע ומעולם לא התכוונו לנהוג אחרת‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫לטענת הנתבעים טיוטת ההסכם לא נחתמה רק עקב התנהגות התובעת ורצונה בגירושין‬ ‫ולא עקב סירובו של הנתבע‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬לטענת הנתבעים מעולם לא הובטח לתובעת כי הזכויות בקרקע יועברו לבני הזוג‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫הנתבעים מסכימים כי יש להשיב לתובעת את הסכום שהושקע בבנייה‪ ,‬בניכוי ההוצאות‬ ‫והעלויות שנגרמו להורי הנתבע‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫הנתבעים מוסיפים וטוענים כי הסכום שצוין בחוות הדעת של השמאי בגין עלות השיפורים‬ ‫וההשקעות בבית ההורים אינו משקף נכונה את העלויות‪.‬בנוסף טוענים הנתבעים כי עוד‬ ‫קודם הבנייה השביחו הורי הנתבע את שטחם‪ .‬לטענת הורי הנתבע‪ ,‬גם מעט השיפוצים‬ ‫שנעשו בביתם שלהם במהלך בניית הבית של בני הזוג‪ ,‬שולמו על‪-‬ידם ממקורות שלהם‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫עוד טוענים הנתבעים כי בעקבות בניית הבית נגרם להם נזק כבד‪ ,‬מאחר שכיום הם נדרשים‬ ‫לשלם סך של כ‪ ₪ 450,000-‬לצורך הכשרת חריגות הבנייה שביצעו בני הזוג בעת בניית‬ ‫הבית‪ ,‬או לחילופין לשלם את עלות הריסת קומה א'‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫השתלשלות ההליך‪:‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫בדיון שנערך ביום ‪ ,17.6.12‬ולאור הסכמת הצדדים‪ ,‬מונהשמאי על מנת שיעריך את שווי‬ ‫בית המגורים של הצדדים – עם וללא הקרקע עליה הוא בנוי – וכן את שווי עלות בניית‬ ‫הבית ועלות ההשקעות והשיפורים שנעשו בדירת הורי הנתבע ככל שהיו‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫בדיון שהתקיים ביום ‪ 11.12.12‬הושגה הסכמה לפיה הצדדים יתגרשו בבית הדין הרבני‪ ,‬וכי‬ ‫הנתבעים יפקידו בנאמנות בידי בא כוחם סך של ‪ ₪ 150,000‬אשר יועבר במלואו עם סידור‬ ‫הגט‪ ,‬וכן יעבירו לידי התובעת סך של ‪ ₪ 150,000‬נוספים בתוך שלושה חודשים‪ .‬הוסכם כי‬ ‫הסכום הנ"ל )סה"כ ‪ (₪ 300,000‬הינו על חשבון התביעה הרכושית שהגישה התובעת‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫ביום ‪ 1.1.13‬מונה רואה חשבון לשם מתן חוות דעת בעניין ההוצאות שהוציאו הצדדים‬ ‫לצורך בניית הבית ושיפוץ בית הורי הנתבע‪ .‬בהתאם להסכמת הצדדים נקבע כי הנתבעים‬ ‫יישאו בעלות שכר הטרחה בשלב הראשון‪ ,‬ובסיום ההליך יכריע בית המשפט לעניין זה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫יצוין עוד כי במהלך הדיונים שהתקיימו‪ ,‬נעשה ניסיון להוביל את הצדדים לפתרון‬ ‫המחלוקות בצורה מוסכמת ומהירה ולשביעות רצונם‪ .‬בית המשפט אף הציע הצעות שונות‪,‬‬ ‫אך אלו נדחו על‪-‬ידי הצדדים‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הצדדים הופנו לגישור אצל שני מגשרים שונים אך למרבה הצער הגישור לא צלח‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 4‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫הראיות‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫לתמיכה בתביעתה הגישה התובעת תצהירים מטעמה ומטעם הוריה‪ .‬תצהיר נוסף הוגש‬ ‫מטעם הגב' בירנבוים אך ב"כ התובעים ויתרה על תצהיר זה )ר' עמ' ‪,58‬ש' ‪ 7‬לפרוטוקול(‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬זימנה התובעת לחקירה את עו"ד ****‪ ,‬אשר ערך את טיוטת ההסכם ואת מר ***‬ ‫****‪ ,‬שמאי מקרקעין שייעץ לצדדים בנוגע לבנייה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הגישה התובעת את המוצגים הבאים‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪-‬‬ ‫טיוטת הסכם )סומן ת‪(1/‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תרשים הבית ששורטט על ידי בני הזוג )סומן ת‪.(2/‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תמונות הבית‪ ,‬הקרקע והגדר )סומן ת‪ ,3/‬ת‪ ,4/‬ת‪ ,5/‬ת‪ 7/‬ו‪-‬ת‪.(8/‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פרוטוקול‪ ,‬גזר דין וכתב אישום שניתן נגד הנתבעים בבית המשפט לעניינים מקומיים‬ ‫בכפר סבא )סומן ת‪.(6/‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הנתבעים הגישו תצהירים מטעמם וכן את תצהירה של הגב' ***** ****‪ ,‬אחות הנתבע‪.‬‬ ‫תצהיר הנתבעת ‪ ,2‬אמו של הנתבע‪ ,‬נמשך מהתיק מאחר והיא לא התייצבה לדיון ההוכחות‬ ‫שנקבע מפאת מצבה הבריאותי‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הציגו הנתבעים טבלת הוצאות שלטענתם נערכה על‪-‬ידי אמה של התובעת )סומן‬ ‫נת‪.(1/‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫סיכומי הצדדים‪:‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫התובעת טוענת כי במסגרת ההוכחות‪ ,‬ומעדויות התובעת והוריה‪ ,‬הוכח כי הורי הנתבע‬ ‫הבטיחו באופן חד משמעי כי הקרקע תועבר לבעלות בני הזוג‪ .‬לטענתה‪ ,‬אין לקבל את‬ ‫עדויות הנתבע והוריו מאחר והן אינן אמינות‪ ,‬מתחמקות ומלאות סתירות‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫לטענתה‪ ,‬לאור פסיקת בית המשפט יש לאכוף את זכותה בקרקע למרות היעדר מסמך כתוב‬ ‫מפאת ההגינות והצדק ומאחר ומדובר ביחסי משפחה‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬לטענת התובעת הוכחה טענתה כי הורי הנתבע לא הוציאו מכיסם כספים לשם‬ ‫בניית הבית וכן התברר כי המסמך שלכאורה מהווה אישור השתתפות בהוצאות אינו אלא‬ ‫מסמך המפרט תשלום חובות עבר של הורי הנתבע לעירייה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫על כן‪ ,‬ומכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬טוענת התובעת כי על הנתבעים לשפות אותה‬ ‫במחצית הסכום שבני הזוג העשירו אותם‪ .‬סכום זה שווה למחצית משווי הבית והקרקע‪,‬‬ ‫כפי שהוערכו על‪-‬ידי השמאי שמונה על‪-‬ידי בית המשפט‪ ,‬ולמחצית משווי ההשבחות‬ ‫שהשביחובני הזוג את ביתם של הורי הנתבע‪ .‬סה"כ נתבע סכום של ‪.₪ 1,790,000‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ 5‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪.34‬‬ ‫לטענתהתובעת‪ ,‬אין מקום להעדיף פיצוי על פי הוצאות הבנייה‪ ,‬אלא יש לחשבו על פי‬ ‫התעשרות הנתבעים‪ ,‬הוא הרווח בו זכו שלא כדין‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫לטענת הנתבעים בסיכומיהם הוכח בבירור כי הורי הנתבע לא הבטיחו לתובעת זכויות‬ ‫בקרקע עצמה‪ .‬לכל היותר‪ ,‬ניתן ללמוד כי הצדדים שרטטו את גבולות הבנייה‪ ,‬אך אין בכך‬ ‫כדי ללמד על מתן הקרקע המסומנת כמתנה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬התובעת לא הציגה כל מסמך‬ ‫המלמד על עסקה לפיה יועברו הזכויות לתובעת‪ ,‬אלא רק לנתבע בלבד‪ .‬התובעת לא הוכיחה‬ ‫קיום של גמירות דעת או מסוימות מצד הורי הנתבע‪ .‬אף לא הוכח כי להורי הנתבע היה‬ ‫רצון ברור וחד משמעי להעביר את זכויותיהם בקרקע לבני הזוג‪ .‬על כן‪ ,‬אין מקום להחיל‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫את פסיקת בית המשפט המייתרת את דרישת הכתב מפני ההגינות‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫הנתבעים טוענים כי יש להשיב לתובעת את השווי הכספי של חלקה בהשקעה‪ ,‬דהיינו סך של‬ ‫‪ ₪ 332,500‬בלבד‪ ,‬וזאת עבור מחצית משווי הבנייה של הבית החדש לא כולל קומה א'‪,‬‬ ‫לאחר הפחתה של עלות בניית המחסן אשר שייך להורי הנתבע )סך של ‪ .(₪ 50,000‬עוד‬ ‫טוענים הנתבעים כי הערכת השמאי בנוגע לעלות השיפורים וההשקעות של בית הורי‬ ‫הנתבע‪ ,‬בסך ‪ ,₪ 550,000‬איננה רלבנטית‪ ,‬שכן בשיפוץ הנוכחי לא הייתה תוספת שטח לבית‬ ‫הורי הנתבע‪ ,‬והשיפוצים שהיו לבית הורי הנתבע מומנו על‪-‬ידם‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫הנתבעים בסיכומיהם מתייחסים לחוות הדעת של רו"ח פרישקולניק וטוענים כי ככל שבית‬ ‫המשפט ימצא לנכון לפסוק לפי עלויות הבנייה בפועל‪ ,‬ראוי לפסוק לתובעת סך של ‪242,323‬‬ ‫‪ ₪‬בלבד‪ .‬עוד נטען כי יש לחייב את התובעת לשאת בעלות חוות הדעת‪ ,‬מאחר והוסכם כי‬ ‫בשלב ראשון בלבד ישאו הנתבעים בעלות חוות הדעת )פרוטוקול מיום ‪ .(11.12.13‬מאחר‬ ‫והוכח בחוות הדעת כי טענות אמה של התובעת בדבר הוצאות בסך של ‪₪ 1,300,000‬‬ ‫הופרכו‪ ,‬והוצאותיה לא עלו על סך של ‪ ,₪ 30,000‬יש לפסוק כי התובעת תישא בעלות חוות‬ ‫הדעת‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫בסיכומי התשובה דחתה התובעת את טענת הנתבעים וביקשה להדגיש כי במקרה דנן‬ ‫מדובר על הבטחות שניתנו בתוך המשפחה‪ ,‬ומאחר ובני הזוג שילמו מכיסם באופן מלא את‬ ‫הבנייה‪ ,‬יש להחיל את הפסיקה אשר ריככה את דרישת הכתב עם השנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬דחתה‬ ‫התובעת את טענת הנתבעים כי יש לפסוק לה מחצית מעלויות הבנייה‪ ,‬ושבה וטענה כי יש‬ ‫לפסוק לה מחצית מהבית והקרקע‪ ,‬כולל השבחות בבית הורי הנתבע‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫דיון והכרעה‪:‬‬ ‫‪.39‬‬ ‫‪29‬‬ ‫השאלות העיקריות העומדת להכרעה הינן–האם הוכח ע"י התובעת כי ניתנה התחייבות‬ ‫ליתן במתנה את הזכויות בקרקע‪ ,‬וכן האם נסיבות המקרה הנדון מצדיקות ויתור על‬ ‫דרישת הכתב מפאת עקרון תום הלב וההגינות?‬ ‫‪ 6‬מתוך ‪25‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫המסגרת הנורמטיבית‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.40‬‬ ‫בחוק המקרקעין נקבע כי עסקה במקרקעין טעונה רישום‪ ,‬ועסקה שלא נגמרה ברישום הינה‬ ‫בגדר התחייבות לעשות עסקה )ס' ‪ 7‬לחוק המקרקעין תשכ"ט‪ ,1969-‬להלן‪" :‬חוק‬ ‫המקרקעין"(‪ .‬ס' ‪ 8‬לחוק המקרקעין קובע כי לשם התחייבות שכזו נדרש מסמך בכתב‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫בנוסף לחוק המקרקעין רלבנטיות בעניינו גם הוראות חוק המתנה תשכ"ח‪ ,1968-‬ובפרט‬ ‫הוראת ס' ‪)5‬א( לפיה התחייבות ליתן מתנה טעונה מסמך בכתב‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫במקרה שבפנינו נדונה שאלת התחייבות הורי הנתבע להעביר את הקרקע עליה נבנה הבית‬ ‫על שמם של בני הזוג‪ .‬על התחייבות מסוג זה חלות הן הוראות חוק המקרקעין והן הוראות‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫חוק המתנה‪ ,‬ולמעשה ישנה דרישת כתב כפולה )ר' ע"א ‪ 1915/91‬יעקובי נ' יעקובי פ"ד‬ ‫מט)‪.(608 ,529 (3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫התובעת מבקשת להסתמך על הלכת בית המשפט כפי שנפסקה בע"א ‪ 986/93‬קלמר נ' גיא‪,‬‬ ‫פ"ד נ)‪) 185 (1‬להלן‪" :‬הלכת קלמר"(‪ ,‬לפיה ניתן להתגבר על דרישת הכתב הקבועה בחוק‬ ‫המקרקעין וניתן להשלים פרטים שהוסכמו בעל‪-‬פה בהתייחס למסמך החסר פרטים‬ ‫מהותיים‪ ,‬וזאת כאשר זועקת "זעקת ההגינות" והוכח חוסר תום לב‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫מאז נפסקה הלכת קלמר על‪-‬ידי כב' הנשיא ברק נסמכו עליה פסקי דין בפרשות שונות‪.‬‬ ‫בחלק מן המקרים שנדונו נתקבלה ההלכה ונשתרשה‪ ,‬ובחלקם נקבע כי נסיבות המקרה‬ ‫אינן כאלה המקיימות את החריג המצדיק את יישומה של ההלכה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬בע"א ‪ 8234/09‬לילי שם טוב נ' כדורי פרץ )פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ (21.3.11‬נקבע‬ ‫כי בנסיבות אותו המקרה‪ ,‬ומאחר שהמוכרת נהגה בחוסר תום לב משמעותי והקונה נהג‬ ‫בבית מנהג בעלים יש להעמיד את העסקה בחזקתה על אף שלא מתקיימת דרישת הכתב‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫גם בתמ"ש )י‪-‬ם( ‪ 21760/07‬ד‪.‬י‪ .‬נ' י‪.‬י‪) .‬פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ (30.8.10‬נקבע כי ניתן להחיל‬ ‫את החריג שנקבע בהלכת קלמר ‪ -‬לפיו יש לתת לעקרון תום הלב לגבור על דרישת הכתב ‪-‬‬ ‫גם על התחייבות ליתן מתנה‪ .‬באותן נסיבות הוכח כי ההורים התחייבו לתת את הבית לבני‬ ‫הזוג‪ :‬הזוג השלים את בניית הבית‪ ,‬נהג בבית מנהג בעלים למעלה מ‪ 18-‬שנה ושילם את‬ ‫חלקו היחסי בדמי החכירה למנהל‪ .‬בנוסף‪ ,‬באותו מקרה ראה ביהמ"ש בהסכם שכירות של‬ ‫הבית לצדדי ג'‪ ,‬ובו הופיע שם בני הזוג כמשכירי הבית‪ ,‬כמשלים את דרישת הכתב‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫כאמור‪ ,‬אל מול הפסיקה שאיששה את הלכת קלמר ועשתה בה שימוש‪ ,‬קיימת פסיקה לפיה‬ ‫אין על בית המשפט להסתמך על הלכת קלמר אלא במקרים מיוחדים וחריגים בלבד )ר'‬ ‫‪ 2143/00‬לוין נ' שולר פ"ד נז)‪) 201 ,193 (3‬ניתן ביום ‪ ;(24.3.03‬ע"א ‪ 8144/00‬עלריג נכסים‬ ‫)‪ (1987‬בע"מ נ' ברנדר פ"ד נז)‪) 158 (1‬ניתן ביום ‪.(20.11.02‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 7‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪.48‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫בע"א ‪ 7388/97‬משה שמיר ז"ל נ' דולב שמיר )פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ ,(11.2.99‬פירט‬ ‫ביהמ"ש אימתי ביהמ"ש יטה לפסוק על פי הלכת קלמר ואימתי לא‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫"אכן‪ ,‬בפסיקה הייתה נכונות‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬ליתן תוקף‬ ‫להתחייבויות להקנות זכות במקרקעין גם כאשר אלה לא הועלו עלי‬ ‫כתב‪ .‬על‪-‬פי גישה זו‪ ,‬ניתן ב"מקרים מיוחדים ויוצאי דופן"‪ ,‬אשר‬ ‫"‪...‬עולה מהם 'זעקת ההגינות' המצדיקה סטייה מעקרון הכתב"‪,‬‬ ‫לעשות שימוש ב"‪...‬עקרון תום הלב כדי להתגבר על עקרון הכתב" )דברי‬ ‫הנשיא ברק בע"א ‪ 986/93‬קלמר נ' גיא ]‪ ,[3‬בעמ' ‪ .(197‬המדובר בעיקר‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫במקרים של הסתמכות של הצד המבקש קיום‪ ,‬או של אשם מצדו של‬ ‫הצד המבקש להתנער מן ההסדר שלא קיבל ביטוי כתוב )שם(‪ .‬לגבי‬ ‫אלה‪ ,‬אין בפנינו תשתית עובדתית המאפשרת להחיל את החריג האמור‪.‬‬ ‫מן הממצאים העובדתיים שבפנינו‪ ,‬לא עולה תמונה ברורה הן לעניין‬ ‫הסתמכותה של המשיבה‪ ,‬והן לעניין אשמם של המערערים‪ .‬בנסיבות‬ ‫אלה‪ ,‬איני סבור כי גם על‪-‬פי שיטה זו‪ ,‬אשר אין צורך לנקוט לגביה‬ ‫עמדה במקרה שבפנינו‪ ,‬יש מקום לקבוע כי בענייננו גובר עקרון תום‪-‬‬ ‫הלב על דרישת הכתב שבחוק המקרקעין‪) ".‬ההדגשות הוספו‪ ,‬ב‪.‬י‪ ,.‬שם‪,‬‬ ‫עמ' ‪.(608‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ברע"א ‪ 1681/10‬חיים עיני נ' טלי סידי )פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ (5.7.10‬דחה בית המשפט‬ ‫העליון בקשת רשות ערעור וחזר על התנאים הנדרשים כדי שביהמ"ש יקבע כי יש ליישם את‬ ‫הלכת קלמר‪ .‬כך‪ ,‬נפסק כי כאשר לא הוכח באופן ברור וחד משמעי חוסר תום לב מצד נותן‬ ‫המתנה‪ ,‬ובהיעדר מסמך בכתב המעיד על התחייבות לתת מתנה‪ ,‬לא הורם הנטל להתגבר על‬ ‫טענת בעלות המבוססת על רישום‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫וכדברי כב' השופט רובינשטיין‪:‬‬ ‫‪23‬‬ ‫"אל נשכח‪ ,‬כי קביעתו הבסיסית של המחוקק בסעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‬ ‫בדבר דרישת הכתב )"התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך‬ ‫בכתב"( בעינה עומדת‪ ,‬וגם אם חל בה ריכוך‪ ,‬ואף אם נניח כי הריכוך‬ ‫יחול גם על סעיף ‪)5‬א( לחוק המתנה )"התחייבות לתת מתנה בעתיד‬ ‫טעונה מסמך בכתב"(‪ ,‬עדיין תלוי הדבר בנסיבות כל מקרה‪ .‬כדי‬ ‫שתתקיים "דרישת כתב מרוככת" יש צורך במסכת ראיות "תחליפית"‬ ‫משמעותית ומוצקת )ראו ראבילו‪) ".(350 ,‬הדגשה הוספה‪ ,‬ב‪.‬י‪ ,.‬שם ס' ‪.(5‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ 8‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪.50‬‬ ‫לצורך המחשה‪ ,‬בעקבות פסיקה זו של בית המשפט העליון‪ ,‬פסק בית המשפט לענייני‬ ‫משפחה בתמ"ש )ראשל"צ( ‪ 8374-12-09‬צ‪ .‬נ' צ‪) .‬פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ (16.6.13‬כי אין‬ ‫להחיל את הלכת קלמר בנסיבות אותו מקרה ספציפי‪ .‬שם‪ ,‬קבעה כב' השופטת בן שחר כי‬ ‫לא הוכח כי הבעל ויתר על זכויותיו בדירה המשותפת מאחר שהאישה לא הציגה מסמך‬ ‫בכתב אלא הסתמכה על דברים שנאמרו לה בעל‪-‬פה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫לאור כללי הפסיקה כפי שפורטו לעיל‪ ,‬יש לבחון את נסיבות המקרה שבפנינו על מנת‬ ‫להכריע האם יש מקום להחיל את הלכת קלמר‪ ,‬והאם לאור עיקרון ההגינות ותום הלב יש‬ ‫מקום לוותר על דרישת הכתב הנדרשת לפי חוק המקרקעין וחוק המתנה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מן הכלל אל הפרט‪:‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫לאור שלל העדויות שהובאו בפניי בתיק זה‪ ,‬הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה דנן לא‬ ‫מתקיימות נסיבות חריגות ומיוחדות בגינן יש לסטות מעקרון דרישת הכתב לשם ההגינות‪.‬‬ ‫סבורני כי התובעת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה כי הורי הנתבע התכוונו והתחייבו‬ ‫להעניק לבני הזוג את הקרקע עליה נבנה הבית במתנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא הוצגה תשתית עובדתית‬ ‫משמעותית ומוצקת‪ ,‬כפי שנדרש בפסיקה‪ ,‬שתצדיק את החלת החריג שנקבע בהלכת קלמר‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫אפרט להלן טעמיי בהרחבה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫במקרה בו עסקינן התובעת לא הצליחה להוכיח תשתית ראייתית ברורה וחד משמעית‬ ‫ממנה ניתן ללמוד על כוונתם של הורי הנתבע להעניק את הקרקע במתנה לבני הזוג‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫אמנם‪ ,‬התובעת והוריה בעדותם טענו כי ניתנה התחייבות שכזו בעל פה )ר' עדות התובעת‬ ‫בעמ' ‪ ,20‬שורות ‪ ,27-31‬עמ' ‪ 21‬שורות ‪ ,1-2‬עדות אמה של התובעת בעמ' ‪ 40-42‬לפרוטוקול‪,‬‬ ‫ועדות אביה בעמ' ‪ ,51‬ש' ‪ 16-21‬לפרוטוקול(‪ ,‬אך גרסתם בעניין זה לא הייתה משכנעת‬ ‫בעיניי‪ .‬למותר לציין כי התובעת וכן הוריה הינם בעלי אינטרס ברור בתביעה וגם מטעם זה‬ ‫יש לשקול את עדותם בהתאם‪ ,‬הוא הדין אמנם גם לגבי עדויות הנתבעים‪ ,‬אלא שהנטל רובץ‬ ‫כמובן לפתחה של התובעת‪ .‬יתרה מזו ‪ ,‬עדותה של התובעת וכן עדויות הוריה בעניין זה לא‬ ‫היו משכנעות די הצורך ונראה כי מדובר בגרסה שנתגבשה לאחר מעשה ולצורך ההליך‬ ‫המשפטי תוך פירוש העובדות בדיעבד באופן שיתאים לגרסת התובעת ולאינטרס שלה‬ ‫בתביעה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫יצוין כי גם לפי גרסת התובעת אין זה ברור האם דובר על מתן רשות להתגורר בבית שבנו‬ ‫בני הזוג על הקרקע של ההורים או האם דובר על מתן זכויות קנייניות בקרקע עצמה‪ .‬כך‪,‬‬ ‫העידה התובעת‪:‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫"ת‪ .‬דובר שיתנו לנו במתנה את הבית‪ ,‬סימנו את הקרקע היכן תתחיל‬ ‫הבנייה‪ .‬הוריו חזרו מהם מהבטחתם שראו את תוכניות הבנייה ויצאנו‬ ‫‪ 9‬מתוך ‪25‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪.57‬‬ ‫איתם פיזית החוצה‪ .‬הם אמרו שלא לזה התכוונו‪ .‬זה היה עם תחילת‬ ‫הבנייה‪ ..‬הסימון בקרקע היה אחרי שקיבלנו תוכניות‪ ,‬בפגישה‬ ‫הראשונה הובטחה הקרקע‪ .‬אחרי זה שבאנו עם התוכניות ההורים שלו‬ ‫חזרו בהם ואז סימנו את השטח‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ש‪ .‬בפגישה הראשונה הובטחה חצי מהקרקע?‬ ‫‪5‬‬ ‫ת‪ .‬כן‪".‬‬ ‫‪6‬‬ ‫)ר' עדות התובעת בעמ' ‪ ,20‬שורות ‪ ,27-31‬עמ' ‪ 21‬שורות ‪.(1-2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫התובעת לא הוכיחה באופן משכנע וחד משמעי כי הובטחו לבני הזוג זכויות בקרקע‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬התובעת והוריה חזרו וטענו כי הורי הנתבע סימנו בקרקע את המיקום בו יבנה הבית‬ ‫של בני הזוג‪ ,‬וניסו ללמוד מעובדה זו כי הייתה כוונה להקנות זכויות לבני הזוג בקרקע‬ ‫עצמה‪ .‬אלא שאין זה פירוש הכרחי‪ ,‬ואף לא מתקבל‪ ,‬לאותה עובדה שכן התרשמותי הינה כי‬ ‫סימון הקרקע היה אך ורק כדי ללמד על המיקום בו יבנה הבית‪ ,‬ולא ניתן ללמוד מעובדה זו‬ ‫כשלעצמה על כוונה להקנות לבני הזוג זכויות בקרקע‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫הלכה היא כי בבחינת הנסיבות כאשר נטענת טענה להתחייבות ליתן מתנה‪ ,‬יש לתת משקל‬ ‫מכריע להצהרת הרצון של המתחייב על פני כוונתו של הצד השני )ר' ע"א ‪ 6296/05‬כהן נ'‬ ‫עיזבון המנוחה כתון ז"ל )פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ב‪) (5.8.07-‬להלן‪" :‬פרשת כתון"(‪ ,‬עוד נקבע‬ ‫בפסק הדין‪:‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫"‪...‬אלא שבחוזה מתנה יש להכיר בציפיותיו של מקבל המתנה‬ ‫כלגיטימיות רק כאשר הנסיבות והתנהגות הצדדים מצביעות בצורה‬ ‫ברורה וחד משמעית על כוונתו של המעניק להתקשר בחוזה" )ע"א‬ ‫‪ 3601/96‬בראשי נ' בראשי‪ ,‬פ"ד נ"ב )‪ ;(598 ,582 (2‬ראו גם א' ברק‬ ‫פרשנות במשפט‪ -‬פרשנות החוזה )תשס"א(‪ ,‬עמ' ‪) ." .(49-47‬ההדגשות‬ ‫הוספו‪ ,‬ב‪.‬י‪ ,.‬פרשת כתון‪ ,‬עמ' ‪(10‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫בעדותם‪ ,‬הכחישו אבי הנתבע והנתבע בעצמו את הטענה שניתנה התחייבות ליתן את‬ ‫הקרקע במתנה‪ ,‬וטענו כי כל שהובטח היה הזכות לבנות את הבית על הקרקע‪ .‬כך‪ ,‬אביו של‬ ‫הנתבע סיפר לביהמ"ש כי הסכים שהנתבע יבנה‪ ,‬אך לא הסכים לתת לו קרקע )ר' עמ' ‪ ,59‬ש'‬ ‫‪ .(14‬בנוסף‪ ,‬הוא הסכים שבני הזוג יבנו דירה על הקרקע שלו מבלי לשלם שכירות‪ ,‬לדבריו‬ ‫"זו דירה שלהם‪ .‬הם לא צריכים לשלם שכ"ד" )ר' עמ' ‪ ,63‬ש' ‪.(1-2‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪.59‬‬ ‫מהעדויות שנשמעו עלתה תמונה לפיה בתקופה שקדמה לבניית הבית וכן במהלך בנייתו היו‬ ‫דיבורים שונים בין הצדדים‪ ,‬אך ככל הנראה לא היה ברור לאף אחד מהצדדים מהות‬ ‫הזכויות שיינתנו לבני הזוג‪ ,‬בוודאי לא בצורה משפטית ומחייבת‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם אם היו‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ 10‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫דיבורים שונים וכוונות שונות‪ ,‬הרי שברור כי לא נחתם מסמך מחייב ולא ניתן ביטוי‬ ‫לגמירות דעת כלשהי של הצדדים בעניין מהות הזכויות שיינתנו לבני הזוג‪ .‬כיום‪ ,‬ובדיעבד‪,‬‬ ‫מנסה כל צד לתאר את העובדות ולתת להם את הנופך שיתאימו לגרסתו ולרצונותיו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫מעדותו של אבי הנתבע התרשמתי כי כוונתו הסובייקטיבית הייתה להעניק במתנה לבני‬ ‫הזוג את הזכות לבנות ולהתגורר בבית שבנו על הקרקע שבבעלותו‪ ,‬וזו בלבד‪ .‬התובעת‬ ‫טוענת כי הסתמכה על ההתחייבות לקבל את הקרקע במתנה‪ ,‬אולם אין זה מוצדק להגן על‬ ‫אינטרס ההסתמכות שלה‪ ,‬ככל שהיה כזה‪ ,‬מאחר והמצג האובייקטיבי של אביו של הנתבע‬ ‫לא היה ברור וחד משמעיבכל הנוגע לקבלת הזכויות בקרקע )ר' פרשת כתון‪ ,‬עמ' ‪.(10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫גם מהעדויות של העדים החיצוניים לא הוכחה כוונה ברורה וחד משמעית של הורי הנתבע‬ ‫להעניק את הזכויות בקרקע לבני הזוג‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫עוה"ד קורץ בעדותו העיד כי בטיוטת ההסכם שערך לא ניתנה התייחסות להעברת הבעלות‬ ‫לתובעת אלא לנתבע בלבד )ר' עמ' ‪ ,56‬ש' ‪ .(15-18‬מעדות זו ניתן ללמוד כי אף כאשר דובר על‬ ‫מתן הזכות בקרקע במתנה‪ ,‬שקלו הורי הנתבע להעניקה לבנם בלבד‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫גם מעדותו של השמאי משה פרחי התרשמתי כי לא דובר על מתן זכויות בקרקע לבני הזוג‪.‬‬ ‫בעדותו העיד השמאי על הפגישה שערך עם בני הזוג והצהיר כי למיטב זכרונו "הכוונה‬ ‫הייתה שהבית הזה יהיה שייך לזוג הצעיר וההמלצה שלי הייתה שיבנה כבית אחד וברור‬ ‫שבמצב כזה זה רשום על שם ההורים של הנתבע‪) ".‬ר' עמ' ‪ ,18‬ש' ‪ .(12-15‬לדבריו הפנה את‬ ‫הצדדים לעו"ד על מנת שזה יטפל בפן המשפטי בשאלה "אם זה יירשם על שם הזוג הצעיר‬ ‫וכיצד ומתי זה יירשם" )שם(‪ .‬לא ניתן ללמוד מעדותו של השמאי פרחי דבר לעניין טיב‬ ‫הזכויות שהיה בכוונת הורי הנתבע להעניק לבני הזוג‪ .‬ניכר היה מעדותו כי נוכח העובדה‬ ‫שמדובר בסוגיה משפטית הרי שהוא לא התערב בעניין והפנה את הצדדים לעורך דין‪.‬‬ ‫ממילא‪ ,‬איני סבור כי עדותו הינה משמעותית ובוודאי שאין בה כדי לסייע לתובעת‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪.63‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬מהעדויות שנשמעו עלתה תמונה לפיה הורי הנתבע לא התכוונו להעניק לבני הזוג‬ ‫את הזכויות בקרקע ואף לא הציגו מצג ברור ממנו ניתן ללמוד אחרת‪ .‬על כן‪ ,‬אינני מקבל‬ ‫את טענת התובעת כי מדובר בהתחייבות לתת מתנה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪.64‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬התובעת לא תמכה את טענותיה בתשתית עובדתית המאפשרת להחיל את‬ ‫החריג שנקבע בהלכת קלמר‪ .‬להפך‪ ,‬נראה לאור הנסיבות והתנהגות הצדדים כי אין מדובר‬ ‫במקרה מיוחד המצדיק את העדפת עקרון תום הלב על פני דרישת הכתב‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בני הזוג בנו את ביתם על קרקע הורי הנתבע‪ ,‬ובשנת ‪ 2010‬עברו להתגורר בבית‪.‬‬ ‫בסך הכל התגוררו בו למשך כשנתיים‪ ,‬כאשר כבר בחודש ינואר ‪ 2012‬הגישה התובעת את‬ ‫התביעה הרכושית ובינואר ‪ 2013‬עברה התובעת להתגורר בדירה בשכירות‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ 11‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪.66‬‬ ‫במהלך הבנייה ולאחריה המשיכו הורי הנתבע לפעול כבעלי הקרקע‪ .‬במהלך הבנייה חתמו‬ ‫הורי הנתבע על המסמכים הנדרשים לשם קבלת אישורי בנייה‪ ,‬וכאשר נעשו חריגות בנייה‬ ‫הורי הנתבע והנתבע בעצמו הם אלו שנתבעו בבית המשפט לעניינים מקומיים כבעלי‬ ‫הקרקע‪ ,‬ולא התובעת‪ ,‬ונפסק כי הם יישאו בקנס‪ .‬בגיליון גביית העדות בתביעה הנ"ל ציין‬ ‫הנתבע‪" :‬ההורים שלי הם בעלי הנכס‪ ,‬בן צור חיים ושרה ואני ואשתי מתגוררים בנכס"‪.‬‬ ‫הנתבע לא טען כי הקרקע בבעלות בני הזוג‪ ,‬אלא רק כי הם מתגוררים בבית‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪.67‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬במהלך הבנייה ואף לאחר מכן המשיכו הורי הנתבע ושילמו את הוצאות החשמל‪,‬‬ ‫המים והארנונה עבור הקרקע כולה )מלבד תשלום של ‪ ₪ 2,000‬ששולם ע"י התובעת(‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.68‬‬ ‫אמנם בני הזוג שילמו את היטלי הבנייה עבור בניית הבית‪ ,‬אך סבורני כי תשלום זה נעשה‬ ‫במסגרת ההסכמה כי בני הזוג יבנו את הבית‪ ,‬יישאו בעלויות הכרוכות בכך ויהיו רשאים‬ ‫להתגורר בו‪ ,‬ועל כן הם צריכים לשאת בעלויות אלו‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.69‬‬ ‫תמיכה נוספת לכך שהורי הנתבע לא התכוונו להעביר את הזכויות בקרקע במתנה לבני‬ ‫הזוגיש לראות בטיוטת ההסכם )ת‪ (1/‬שנוסחה בסופו של דבר על‪-‬ידי עוה"ד קורץ‪.‬‬ ‫ההתייחסות בטיוטה זו אודות הזכויות בקרקע הינה כי הורי הנתבע יעבירו את הזכויות‬ ‫בקרקע לנתבע בלבד‪ ,‬וכי במקרה של גירושי בני הזוג יהיו ההורים ערבים לכך שהנתבע‬ ‫יחזיר לתובעת מחצית מעלויות בניית הבית כערכם ביום הגירושין‪ .‬למעשה‪ ,‬התובעת לא‬ ‫הציגה בפני בית המשפט מסמך כלשהו המלמד על רצון הורי הנתבע להעניק לה את הזכויות‬ ‫בקרקע‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪.70‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬מן הממצאים שהוצגו בפניי לא הוכח בבירור כי התובעת הסתמכה על קבלת‬ ‫הזכויות בקרקע‪ .‬אפילו בעדותה שלה אמרה כי "דובר שייתנו לנו במתנה את הבית‪ ,‬סימנו‬ ‫את הקרקע היכן תתחיל הבנייה של הבית" )ר' עמ' ‪ ,20‬ש' ‪ .(27-28‬התובעת טוענת כי טרם‬ ‫החלו בבנייה ואף במהלכה פנתה מספר פעמים להורי הנתבע על מנת להסדיר בהסכם את‬ ‫הזכויות שניתנו לבני הזוג ולטענתה הורי הנתבע "גררו רגליים" ועיכבו עניין זה‪ .‬גרסה זו‬ ‫הינה תמוהה ובעייתית שכן אין ספק כי התובעת‪ ,‬ובפרט אמה אשר הייתה מעורבת בהליך‬ ‫הבנייה‪ ,‬היו אמורות לדעת כי ראוי להסדיר את הזכויות בכתב כך שלא תתעורר שאלה‬ ‫בעניין זה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מן העדויות עלה כי הדרישהלהעברת הבעלות בזכויותבקרקע לשני בני הזוג‬ ‫הועלתהלראשונה בצורה ברורה מצד התובעת רק לאחר שנדרש תשלום עבור היתר בנייה‬ ‫לקומה השנייה‪ .‬בשלב זה‪ ,‬ולאור התנאי שהציגה אם התובעת‪ ,‬עלה הצורך לערוך הסכם‬ ‫להעברת הזכות בקרקע‪ .‬גם אז ‪ -‬הורי הנתבע ככל הנראה שקלו להעביר את הזכויות בקרקע‬ ‫לבעלות בנם בלבד‪ ,‬ולא לבעלותה של התובעת‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ 12‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪.71‬‬ ‫איני סבור כי ניתן לומר שהורי הנתבע התנהגו בחוסר תום לב‪ ,‬וסבורני כי אין להאשימם על‬ ‫"התנערות" מהתחייבות אשר כפי שהתרשמתי ‪ -‬לא ניתנה באופן ברור וחד משמעי מעולם‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.72‬‬ ‫בכל הקשור להסתמכות התובעת לטעמי יש לקבל את הציפייה הלגיטימית שנוצרה‬ ‫לתובעת‪ ,‬אך רק בנוגע לקבלת פירות השקעתה בבית ולא בנוגע לקבלת זכויות בקרקע‪,‬‬ ‫שכאמור‪ ,‬לא הובטחה לה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.73‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬נסיבות המקרה אינן מצדיקות חריגה מעקרון הכתב הנדרש בחוק המקרקעין‬ ‫ובחוק המתנה‪ ,‬בהיעדר תשתית ראייתית ברורה וחד משמעית ובהיעדר מסמך בכתב‬ ‫להתחייבות לתת מתנה‪ .‬על כן‪ ,‬התובעת אין מקום לקבוע כי התובעת זכאית לקבל חלק‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מהזכויות במקרקעין אשר בבעלות הורי הנתבע‪ ,‬ותביעתה בעניין זה נדחית‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פיצוי התובעת‪:‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪.74‬‬ ‫כאמור‪ ,‬אין חולק כי הורי הנתבע נתנו לבני הזוג רשות לבנות את ביתם על הקרקע‬ ‫שבבעלותם‪ .‬אולם‪ ,‬הצדדים חלוקים בעניין אופיו של הפיצוי המגיע לתובעת עבור‬ ‫השקעותיה בבנייה על קרקע הורי הנתבע‪ ,‬וכן נחלקים הם בדעותיהם בעניין אופן חישוב‬ ‫הסכום וגובהו‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪.75‬‬ ‫טענות הצדדים הובאו באריכות לעיל‪ .‬בקצרה‪ ,‬אציין כי מחד‪ ,‬התובעת טוענת כי יש לשלם‬ ‫לה מחצית משווי הבית שנבנה‪ ,‬בערכו היום‪ ,‬וכן מחצית משווי הקרקע‪ .‬בנוסף‪ ,‬לטענתה‪ ,‬יש‬ ‫לשלם לה מחצית משווי השבחת ביתם של הורי הנתבע‪ .‬מאידך‪ ,‬הנתבעים טוענים כי יש‬ ‫להשיב לתובעת רק את חלקה בהשקעה בבניית הבית‪ ,‬בין אם על פי הערכת השמאי ובין אם‬ ‫על פי חוו"ד רו"ח אשר בחן את ההוצאות שהוציאו בפועל‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪.76‬‬ ‫ראוי לציין כי במהלך הדיונים שבפניי הוקדש זמן רב לבחינת גובה ההוצאות שהוצאו לשם‬ ‫בניית הבית‪ .‬לשם כך מונה שמאי שהעריך את העלויות‪ ,‬ואף מונה רו"ח אשר בחן את‬ ‫ההוצאות בפועל‪ .‬נתונים אלו נאספו על מנת לסייע לצדדים לגבש הסכמה כוללת ולייתר את‬ ‫הצורך במתן פסק הדין‪ .‬עוד יצוין כי שני הצדדים לא ביקשו לזמן את השמאי פיש ואת‬ ‫רואה החשבוןפרישקולניק‪ ,‬מתוך שכך חזקה כי האמור בחוות הדעת מוסכם עליהם‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪.77‬‬ ‫לאחר ששקלתי את טענות הצדדים‪ ,‬ולאור החקיקה והפסיקה בנושא‪ ,‬סבורני כי יש להעניק‬ ‫לתובעת פיצוי בגובה מחצית מהסכום בו התעשרו הורי הנתבע בזכות הבנייה בשטחם‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪.78‬‬ ‫ס' ‪ 1‬לחוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט‪ 1979-‬מורה כי אדם שהתעשר שלא על פי זכות‬ ‫שבדין חייב להשיב את הזכייה למזכה‪ ,‬ובמידה והשבה בעין אינה אפשרית ‪ -‬עליו להשיב‬ ‫למזכה את שוויה של הזכייה‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪.79‬‬ ‫במקרה בו עסקינן שניים הם המזכים ושניים הם הזוכים‪ .‬התובעת והנתבע זיכו את הורי‬ ‫הנתבע בכך שהשביחו את הקרקע שבבעלותם‪ ,‬ולאור הוראת חוק המקרקעין ‪ -‬לפיה כל‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ 13‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫הבנוי על המקרקעין שייך לבעלי המקרקעין‪ -‬הורי הנתבע זכו גם בבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש להידרש‬ ‫לטענות הצדדים בנוגע להשבחת ביתם של הורי הנתבע ‪ -‬האם גם בכך התעשרו הורי הנתבע‬ ‫ואם כן‪ ,‬באיזו מידה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מקרה דומה בנסיבותיו למקרה שבנדון‪ ,‬הובא בפני בית המשפט העליון )ר' ע"א ‪3071/91‬‬ ‫עלי ג'ברין נ' אסעד ג'ברין פ"ד מז)‪ ;361 (3‬להלן‪" :‬להלן‪ :‬פרשת ג'ברין"(‪ .‬באותו מקרה‪ ,‬בני‬ ‫זוג בנו בית על חלקת אביו של הבעל‪ .‬האישה עתרה לקבלת חלקה בהתעשרות אביו של‬ ‫הבעל‪ .‬ביהמ"ש העליון קיבל את טענת האישה וקבע‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫"אמת הדבר‪ ,‬האב הוא הבעלים )הקנייני( של הבית‪ .‬עם‬ ‫‪8‬‬ ‫זאת‪ ,‬הבית נבנה מכספי הבעל והאישה וממאמציהם‪,‬‬ ‫והאב התעשר על חשבונם של הבעל ושל האישה‪.‬‬ ‫הבעלות )כדין( של האב בבית אינה מונעת את זכותה של‬ ‫האישה ‪ -‬כדי חלקה שלה בהתעשרות ‪ -‬כלפיו מכוח דיני‬ ‫ההתעשרות שלא כדין‪".‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪.81‬‬ ‫בפרשת ג'ברין דן כב' השופט ברק בסוגים השונים של הסדרי ההשבה בין הבעלים לבין‬ ‫המטיב‪ .‬לשיטת כב' השופט ברק‪ ,‬בהיעדר חוזה יש לפעול על פי הוראות חוק עשיית עושר‬ ‫ולא במשפט‪ ,‬ולקבוע כי השבת הזכייה תיעשה בעין או – במידה וזו לא אפשרית או לא‬ ‫סבירה – על בעל המקרקעין לשלם את שווי הזכייה )שם‪ ,‬עמ' ‪.(364‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪.82‬‬ ‫אם כן‪ ,‬גם בנסיבות המקרה דנן על הורי הנתבע להשיב לתובעת מחצית משווי הזכייה בה‬ ‫התעשרו‪ .‬הצדדים הסכימוכי ההשבה תיעשה בסכום כספי ולא בהשבה בעין‪ .‬על כן‪ ,‬יש‬ ‫לברר מה שווי ההתעשרות‪ ,‬אשר למחציתו זכאית התובעת‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪.83‬‬ ‫ס' ‪ 1‬לחוק עשיית עושר ולא במשפט קובע כי הזוכה "חייב להחזיר למזכה את הזכייה"‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪.84‬‬ ‫פרופ' דניאל פרידמן בספרו דיני עשיית עושר ולא במשפט )כרך א'‪ ,‬תשנ"ח( בעמ' ‪,94-96‬‬ ‫מציג כיצד נבחן שווי הזכייה‪:‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪.85‬‬ ‫המבחן העיקרי לבחינת שווי הזכייה הינו מבחן "גידול ערך הרכוש"‪ .‬לפי מבחן זה על מנת‬ ‫לחשב את שווי ההתעשרות יש לבחון את שווי הרכוש לאחר מעשי המזכה‪ ,‬ולהפחית ממנו‬ ‫את שווי הרכוש טרם נעשתה פעולת הזיכוי‪ .‬סכום זה מהווה את שווי הזכייה בפועל‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪.86‬‬ ‫מבחן נוסף הינו מבחן השווי שניתן על‪-‬ידי המזכה‪ .‬מבחן זה לוקח בחשבון את הסכום‬ ‫שהשקיע המזכה‪ ,‬ללא חשיבות להתעשרות שנותרה בידי הזוכה‪ .‬על כן‪ ,‬לכאורה ניתן‬ ‫לראותו כמבחן הבוחן את הנזק שנגרם למזכה‪ ,‬ולא את ההתעשרות שזכה בה הזוכה‪.‬‬ ‫במבחן זה נעשה שימוש במקרים בהם טרם התממש גידול בערך הרכוש של הזוכה‪ ,‬ויש‬ ‫צורך להעריך את התעשרותו בדרך אחרת‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪.80‬‬ ‫‪ 14‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪.87‬‬ ‫כב' השופט ברק בפסק הדין בעניין ג'ברין הציג את שתי החלופות המוצגות לעיל‪ .‬לדבריו‪:‬‬ ‫"האב עשוי להתחייב בהשבת הוצאות )הריאליות( של ההשבחה‪.‬‬ ‫אפשרות אחרת הינה כי האב יתחייב בעליית ערך המקרקעין בגין‬ ‫ההשבחה‪ .‬סוגיה זו של ערך ההשבחה לא נדונה כלל‪ ,‬לא בערכאה‬ ‫הראשונה ולא לפנינו‪".‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.88‬‬ ‫ביהמ"ש לא קבע מסמרות בעניין והחזיר את הסוגיה לבירור בביהמ"ש המחוזי‪ .‬פסק הדין‬ ‫של בית המשפט המחוזי לא פורסם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.89‬‬ ‫במקרה שבנדון ראוי לדעתי לקבוע כי שווי הזכייה בכל הנוגע לקומת הקרקע בבית‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ולהשבחות בבית הורי הנתבע‪ ,‬יקבע לפי מבחן "גידול הרכוש"‪ ,‬מאחר שהשקעות בני הזוג‬ ‫בקומת הקרקע בבית‪ ,‬וכן בביתם של הורי הנתבע הביאו לגידול בערך הרכוש באופן ממשי‬ ‫אשר ניתן להערכה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.90‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בכל הנוגע לקומה השנייה שבנייתה לא הושלמה ושעל מנת להכשירה נדרשים‬ ‫תשלומים נוספים‪ ,‬ראוי לקבוע כי שווי הזכייה יעשה לפי שווי עלות הבנייה‪ ,‬מאחר שטרם‬ ‫התממש הגידול ברכוש במקרה זה‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪.91‬‬ ‫להלן נדון בשווי הזכייה בגין הבית ובגין השיפוצים שנעשו בבית הורי הנתבע ובקרקע‪ ,‬לאור‬ ‫טענות הצדדים והעדויות שהובאו בפניי‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הבית‪:‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪.92‬‬ ‫בחוות הדעת של השמאי פיש‪ ,‬שמונה על ידי בית המשפט‪ ,‬העריך השמאי את שווי הבית‪,‬‬ ‫ללא קומה א'וללא ערך הקרקע בסך של ‪ .₪ 820,000‬כאמור‪ ,‬הצדדים לא ביקשו לחקור את‬ ‫השמאי ואף לא שלחו לו שאלות הבהרה‪ ,‬על כן מוחזקים הם כמסכימים להערכה זו‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪.93‬‬ ‫סך זה הינו סך "שווי הזכייה" שזכו בו הורי הנתבע כתוצאה מבניית הבית על ידי בני הזוג‬ ‫על המקרקעין שבבעלותם‪ ,‬והתובעת זכאית למחצית מסך זה‪ ,‬דהיינו לסך של ‪.₪ 410,000‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪.94‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬על הורי הנתבע להשיב לתובעת מחצית מעלות הוצאות הבנייה של קומה א'‪ .‬לפי‬ ‫חוות דעת השמאי סך הוצאות הבנייה עומד על ‪) ₪ 390,000‬ההפרש בין עלות בניית הבית‬ ‫עם בנייה בקומה א'‪ 1,140,000 -‬לבין עלות בניית הבית ללא קומה א'‪ .(750,000 -‬מחצית‬ ‫מסכום זה הוא ‪.₪ 195,000‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪.95‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬בהתבסס על הראיות שהובאו בפניי ועל חוות דעתו של השמאי‪ ,‬אני פוסק כי על‬ ‫הנתבעים להשיב לתובעת סך של ‪ ₪ 605,000‬על חלקה בהתעשרות הורי הנתבע כתוצאה‬ ‫מבנייה הבית‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 15‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪1‬‬ ‫השיפוצים שנעשו בבית הורי הנתבע ובקרקע‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.96‬‬ ‫התובעת טענה כי היא זכאית לשווי ההשבחות כפי שהוערכו על‪-‬ידי השמאי בגין השיפוצים‬ ‫בבית הורי הנתבע בסך של ‪.₪ 550,000‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.97‬‬ ‫לטענת הנתבעים‪ ,‬השמאי טעה ברכיב זה מאחר ובשיפוץ הנוכחי לא הייתה כל תוספת שטח‬ ‫לבית ההורים‪ .‬השיפוץ בבית ההורים נעשה לפני הבנייה של בני הזוג‪ .‬עוד נטען כי שיפוצים‬ ‫שנעשו בבית ההורים במסגרת בניית הבית על‪-‬ידי בני הזוג שולמו גם הם על‪-‬ידי הורי‬ ‫הנתבע‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.98‬‬ ‫הנתבעים לא ביקשו את חקירת השמאי‪ ,‬ואף לא פנו אליו בשאלות הבהרה בנוגע‬ ‫לטענותיהם באשר לתוספת השטח שחושבה בטעות‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא צירפו כל ראיה לתמיכה‬ ‫בטענות אלו‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬רואה החשבון בחוות דעתו ציין כי המסמך עליו ביקשו הנתבעים‬ ‫להסתמך איננו אלא אישור על תשלום חובות עבר של הורי הנתבע‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪.99‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אביו של הנתבע טען כי השיפוצים בביתו במהלך הבנייה של בני הזוג נעשו על‪-‬ידי‬ ‫קבלן שהיה חייב כספים לאביו של הנתבע במסגרת העסק שבבעלותו )קיוסק( אך טענה זו‬ ‫לא הוכחה‪ ,‬כאשר ניתן היה להוכיחהבין באמצעות זימון הקבלן אשר היה בעל חוב בקיוסק‬ ‫ובין באמצעות הצגת קבלות או מסמכים אחרים‪ .‬בהיעדר תמיכה ראייתית לטענה זו של‬ ‫הנתבעים היא נדחית‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪.100‬‬ ‫השמאי העריך את שווי ההשבחות שנעשו על‪-‬ידי בני הזוג בסך של ‪.₪ 550,000‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪.101‬‬ ‫על כן‪ ,‬התובעת זכאית להשבת מחצית מהסך הנ"ל‪ ,‬דהיינו ‪ -‬סך של ‪ ,₪ 275,000‬בגין‬ ‫השבחות הקרקע ובית הורי הנתבע‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫המחסן‬ ‫‪21‬‬ ‫‪.102‬‬ ‫לטענת הנתבעים כאשר השמאי העריך את הבית הוא כלל בהערכתו חדר שיועד להיות‬ ‫המחסן של הורי הנתבע‪ ,‬כתחליף למחסן שהרסו התובעים בעת שבנו את הבית החדש‪ .‬על‬ ‫כן‪ ,‬טענו כי יש להפחית משווי ההתעשרות סך של ‪.₪ 50,000‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪.103‬‬ ‫התובעת לא הכחישה כי הצדדים הרסו מחסן שהיה בנוי ללא היתר בשטח הורי הנתבע‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬לא הובאה כל ראיה לכך שהחדר שיועד להיות המחסן של הורי הנתבע שווה ערך ל‬ ‫‪.₪ 50,000‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪.104‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬ותוך התחשבות בכך שבני הזוג הרסו את המחסן הישן מאחר ולא ניתנו לו‬ ‫היתרי בנייה‪ ,‬וגם הריסת המחסן הייתה כרוכה בעלות כספית‪ ,‬ומכיוון שהחדר שיועד‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ 16‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫למחסן החדש עולה בערכו על המחסן הישן‪ ,‬אני פוסק על דרך האומדנא כי יש להפחית‬ ‫משווי ההתעשרות סך של ‪ .₪ 30,000‬סכום זה‪ ,‬המתחלק בשניים עומד על סך של ‪.₪ 15,000‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיכום ביניים‬ ‫‪.105‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לאור כל האמור לעיל‪ ,‬הנתבעים ‪ 1‬ו‪ 2-‬מחויבים בתשלום לתובעת סך של ‪ .₪ 865,000‬מסך‬ ‫זה יש להפחית סכום של ‪ ₪ 300,000‬אשר שולמו לתובעת זה מכבר‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫סבורני כי תוצאה זו אף הוגנת וצודקת ויש בה גם כדי להגן על אינטרס ההסתמכות‬ ‫‪7‬‬ ‫המסוים שהיה לתובעת‪ ,‬לפחות בצורה סובייקטיבית‪ ,‬כי תגור בבית למשך שנים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.106‬‬ ‫טרם סיום אתייחס לטענת הנתבעים בסיכומיהם בעניין חיוב התובעת בעלות חוות הדעת‬ ‫של רואה החשבון‪ .‬ביום ‪ 11.12.12‬הוסכם כי "בשלב ראשון יישאו הנתבעים בעלות חוות‬ ‫הדעת ובסיום ההליך יכריע ביהמ"ש לעניין תשלום עלות זאת"‪ .‬על אף טענת הנתבעים‪,‬‬ ‫יצוין כי בהסכמת הצדדים לא הותנה התשלום בתוצאות חוות הדעת‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪.107‬‬ ‫חוות הדעת של רואה החשבון נדרשה מאחר והובעה תקווה כי באמצעות ניסיון נוסף לבירור‬ ‫העובדות השנויות במחלוקת ניתן יהיה להגיע להסכמות‪ .‬אולם‪ ,‬גם בירור זה לא סייע בידי‬ ‫הצדדים להגיע להסכמות‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.108‬‬ ‫לאור תוצאת פסק הדין‪ ,‬לפיה התביעה התקבלה באופן חלקי בלבד‪ ,‬אני קובע כי הצדדים‬ ‫יישאו באופן שווה בעלות חוות הדעת של רואה החשבון‪ .‬על כן‪ ,‬יש להפחית מהסך האמור‬ ‫מחצית עלות חוות הדעת בסך ‪.₪ 8,667‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪19‬‬ ‫‪.109‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אני מורה כי על הנתבעים ‪ 1-2‬לשלם לידי התובעת סך של ‪ ,₪ 556,333‬בתוספת‬ ‫הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום עזיבת התובעת את הבית‪ ,‬ביום ‪.1.1.13‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪.110‬‬ ‫יובהר כי החיוב האמור מוטל על הורי הנתבע בלבד‪ ,‬ולא על הנתבע‪ .‬ביחסים שבין התובעת‬ ‫לנתבע‪ ,‬ובאיזון הנכסים ביניהם‪ ,‬הבית לא נכלל מאחר שהוא אינו בבעלותם‪ .‬על כן‪ ,‬אין‬ ‫הנתבע חייב בהשבת כספים לתובעת‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫תביעה למזונות אישה וילדים‪:‬‬ ‫‪26‬‬ ‫טענות התובעת‪:‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪.111‬‬ ‫לטענת התובעת‪ ,‬יש לפסוק לה מזונות אישה עד למועד סידור הגט ביום ‪ .13.2.13‬בנוסף‪ ,‬יש‬ ‫לפסוק מזונות ילדים כפי צרכיהם ולאור יכולתו הגבוהה של הנתבע‪.‬‬ ‫‪ 17‬מתוך ‪25‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪.112‬‬ ‫התובעת טוענת כי הנתבע הינו עובד בכיר ברהיטי הכוח בע"מ‪ ,‬ומשתכר סך של כ‪₪ 15,000-‬‬ ‫נטו בחודש וכן מקבל רכב מהעבודה והטבות נוספות‪.‬לטענת התובעת‪ ,‬עקב הגשת התביעה‬ ‫הפחית הנתבע מהכנסתו באופן מכוון‪ .‬עוד נטען כי בנוסף עובד הנתבע בקיוסק של הוריו‬ ‫ומכך משתכר בסך של ‪ ₪ 800 - 500‬במזומן לשבוע‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.113‬‬ ‫התובעת מצהירה כי כיום‪ ,‬במסגרת עבודתה כשיננית‪ ,‬היא משתכרת סך של ‪ ₪ 4,400‬לחודש‬ ‫)ר' ס' ‪ 20‬לתצהיר התובעת(‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪.114‬‬ ‫בפירוט צרכי הילדים כוללת התובעת ‪ -‬בין היתר ‪ -‬כלכלה ומזון‪ ,‬ביגוד והנעלה‪ ,‬הוצאות‬ ‫חינוך לרבות שכר לימוד ושיעורים פרטיים‪ ,‬הוצאות פנאי וחופשה שנתית‪ ,‬הוצאות עבור‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תנועת נוער‪ ,‬הוצאות עבור חיית מחמד‪ ,‬הוצאות רפואיות חריגות כגון טיפול פסיכולוגי‬ ‫והוצאות מדור‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪.115‬‬ ‫לטענת התובעת יש לחייב את הנתבע במזונות אישה בסך ‪ ₪ 5,545‬לחודש )לאחר קיזוז‬ ‫מעשה ידיה(‪ ,‬במזונות הקטינה בסך ‪ ₪ 4,579‬לחודש‪ ,‬ובמזונות הקטין בסך ‪ ₪ 4,640‬לחודש‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬על הנתבע לשאת בתשלום דמי שכירות בסך ‪ ₪ 5,400‬לחודש לכל הפחות‪ ,‬וזאת עד‬ ‫למועד הגירושין‪ .‬ממועד הגירושין ואילך על הנתבע לשאת בסך של ‪ 50%‬מדמי השכירות‬ ‫עבור שלושת הילדים שכן הילדה הבגירה עדיין תלמידה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.116‬‬ ‫התובעת טוענת כי מאז הגשת תביעת המזונות הנתבע לא ערך קניות כנדרש‪ ,‬ולא שילם את‬ ‫הוצאות בית הספר‪ ,‬חוגים‪ ,‬פסיכולוגית והוצאות נוספות‪ .‬על מנת לקיים את ילדיהם ברמת‬ ‫החיים לה הורגלו נטלה התובעת הלוואות מהוריה‪ .‬נטען כי הנתבע הפסיק להפקיד את‬ ‫משכורתו בחשבון המשותף‪ ,‬וכי בתאריך ‪ 9.1.12‬הפקיד הנתבע בפעם האחרונה חלק קטן‬ ‫ממשכורתו בחשבון‪ .‬בנוסף‪ ,‬טענה התובעת כי הנתבע הפסיק להעביר לטובת כלכלת הבית‬ ‫את הכנסתו מהקיוסק של הוריו‪ .‬על כן‪ ,‬מבקשת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום מזונות‬ ‫מיום הגשת התביעה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫טענות הנתבע‪:‬‬ ‫‪.117‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הנתבע טוען כי הוא עובד כסוכן מכירות בחברת "רהיטי הכוח" בע"מ וכי נכון ליום הגשת‬ ‫התביעה השתכר סכום של כ‪ ₪ 15,000-‬ברוטו )כ‪ ₪ 10,000-‬נטו(‪ .‬לטענתו‪ ,‬גם כיום הכנסתו‬ ‫עומדת על סך זה אך ישנם חודשים שבהם הוא משתכר סכומים נמוכים יותר‪ .‬הנתבע‬ ‫מכחיש את טענות התובעת לפיהן קיצץ בעבודתו במכוון על מנת להפחית מהכנסתו‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫עוד טוען הנתבע כי הטענות בדבר הכנסתו מעבודה בקיוסק של הוריו מופרכות‪ .‬מדובר אך‬ ‫ורק בסיוע להוריו שלא נעשה תמורת תשלום‪ ,‬וכי רק מידי פעם לקח מקופת הקיוסק‪,‬‬ ‫בידיעת הוריו‪ ,‬סכומים שבין ‪ ₪ 100‬ל‪ ₪ 200-‬בחודש‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 18‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪.118‬‬ ‫לטענת הנתבע‪ ,‬מעיון בתלושי המשכורת שצורפה התובעת ניתן ללמוד על הכנסה של כ‪-‬‬ ‫‪ ₪ 7,000‬ושל כ‪ ,₪ 5,000-‬וככל הנראה התובעת משתכרת סך גבוה יותר מזה שציינה‪ ,‬אך‬ ‫התובעת לא צרפה תלושי שכר עדכניים‪ .‬הנתבע טוען כי לתובעת כושר השתכרות של למעלה‬ ‫מ‪ ₪ 10,000-‬לחודש נטו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.119‬‬ ‫לטענת הנתבע‪ ,‬הצדדים חיו ברמת חיים בינונית‪-‬נמוכה‪ .‬הורי הנתבע שילמו עבורם את‬ ‫הוצאות המים‪ ,‬הארנונה והחשמל‪ ,‬והוצאות נוספות עבור הילדים‪ ,‬וכעת הם חייבים להורי‬ ‫הנתבע סך של ‪ .₪ 70,000‬לטענתו‪ ,‬גם מטענת התובעת לפיה נטלו הצדדים הלוואות מאמה‬ ‫יש ללמוד כי רמת החיים בה חיו הצדדים אינה גבוהה וכי הם נעזרו בהוריהם‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.120‬‬ ‫הנתבע טוען כי הסכומים שנדרשו על‪-‬ידי התובעת מופרזים ומוגזמים ואינם נתמכים‬ ‫באסמכתאות‪ .‬הנתבע מציין בתצהירו סכומים נמוכים מאלה שציינה התובעת בתצהירה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪.121‬‬ ‫לעניין הוצאות המדור טוען הנתבע כי התובעת מתגוררת בדירה שבבעלות אמה‪ ,‬והיא איננה‬ ‫משלמת דמי שכירות עבור המגורים בה‪ .‬בנוסף‪ ,‬טוען הנתבע כי הבת הבגירה אור מתגוררת‬ ‫אצלו‪ ,‬ועל כן יש לדחות את טענת התובעת לפיה יש לחייבו בתשלום מדור גם עבורה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪.122‬‬ ‫הנתבע מכחיש את טענות התובעת בעניין אי תשלום ההוצאות עבור הבית ועבור הילדים‬ ‫וטוען כי גם לאחר פרוץ הסכסוך המשיך ושילם את הוצאות הילדים והבית כפי שהיה מאז‬ ‫ומעולם‪ .‬על כן‪ ,‬אין לחייבו בתשלום מזונות מיום הגשת התביעה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫השתלשלות ההליך‪:‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪.123‬‬ ‫במועד הגשת התביעה הצדדים התגוררו בבית אשר נבנה בסמוך להורי הנתבע‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪.124‬‬ ‫בדיון שהתקיים ביום ‪ 20.3.12‬הסכימו הצדדים שהנתבע ישלם סך של ‪" ₪ 15,000‬על כל‬ ‫התקופה הרלבנטית שקצבנו אותה עד חודש מאי" )ר' פרוטוקול הדיון(‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪.125‬‬ ‫מאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין גובה המזונות הזמניים ניתנה ביום ‪1.1.13‬‬ ‫החלטה למזונות זמניים לפיה על הנתבע לשלם סך של ‪ ₪ 1,500‬לכל קטין‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע כי‬ ‫במידה והאם תשכור דירה עבורה ועבור הקטינים ישלם הנתבע ‪ 40%‬מעלות שכר הדירה‪,‬‬ ‫בסך כולל שלא יעלה על ‪ ₪ 2,000‬עבור מדור והוצאות מדור‪ ,‬וזאת בכפוף להצגת חוזה‬ ‫שכירות‪ .‬כמו כן‪ ,‬על הנתבע לשאת במחצית הוצאות חינוך ובמחצית הוצאות רפואיות‬ ‫חריגות‪ .‬החיוב בתשלום המזונות הזמניים הינו מיום מתן ההחלטה‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪.126‬‬ ‫בחודש ינואר ‪ 2013‬עברה התובעת להתגורר עם ילדיה בדירה שכורה בעלות של ‪ ₪ 5,400‬על‬ ‫פי הסכם שכירות שהציגה‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪.127‬‬ ‫יש לציין כי נושא המשמורת נידון בפני בית הדין הרבני‪ ,‬אשר קבע לאחרונה כי המשמורת‬ ‫הזמנית תהיה לאם)החלטה מיום ‪.(7.1.14‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 19‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סיכומי הצדדים‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.128‬‬ ‫בסיכומי התובעת חזרה התובעת על טענותיה בדבר השתכרותה‪ ,‬השתכרות הנתבע וצרכי‬ ‫הילדים והדגישה את אשר לטענתה הוכח במהלך דיון ההוכחות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.129‬‬ ‫התובעת שבה וטענה כי יש לחייב את הנתבע במזונות החל מיום הגשת התביעה‪ ,‬מאחר‬ ‫שהוכח כי משכורתו של הנתבע לא נכנסה לחשבון המשותף כלל‪ ,‬וכי הנתבע הטעה את בית‬ ‫המשפט בנושא‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.130‬‬ ‫בעניין השתכרות הנתבע טענה התובעת כי הנתבע הודה בכך שלפני הגשת התביעה שכרו‬ ‫היה גבוה יותר‪ .‬הנתבע טען כי הסיבה לירידה בשכר נעוצה בכך שההליכים המשפטיים‬ ‫הובילו לירידה במוטיבציה‪ .‬על כן‪ ,‬כך טוענת התובעת‪ ,‬יש לראות את הכנסתו על פי‬ ‫פוטנציאל ההשתכרות שלו ולא על פי הכנסתו בפועל‪ .‬עוד נטען כי לאור כך שבתחילה‬ ‫הכחיש הנתבע את הכנסותיו מהקיוסק של הוריו ולאחר מכן הודה‪ ,‬אך רק בהכנסה של כ‪-‬‬ ‫‪ - ₪ 200‬יש להעדיף את עדותה של התובעת בעניין ולקבל כי מדובר בהכנסה נוספת לעניין‬ ‫חישוב המזונות‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.131‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬התובעת בסיכומיה עתרה לבית המשפט בבקשה לקבוע "דמי אירוח" לבת הבגירה‬ ‫עבור תקופת לימודיה בבית הספר להנדסאים ועד לתחילת שירותה הצבאי‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪.132‬‬ ‫הנתבע בסיכומיו טען כי יש לבטל את החיוב אשר נקבע בהחלטה למזונות הזמניים או‬ ‫להפחיתו‪ ,‬וחזר על טענותיו בעניין תוך ביסוסן על עדויות הצדדים‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪.133‬‬ ‫הנתבע הוסיף וטען כי התובעת אינה זכאית לקבל מזונות אישה מאחר שהיא יזמה את‬ ‫הגירושין וכי מעשי ידיה ניתנים לה תחת מזונותיה‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪.134‬‬ ‫לעניין מזונות הילדים טען הנתבע כי התובעת לא הביאה אסמכתאות לסכומים הנדרשים‬ ‫על‪-‬ידה למזונות הילדים‪ ,‬ולא הוכיחה כי היא משלמת דמי שכירות לאמה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪.135‬‬ ‫הנתבע ציין כי לאור גיל הילדים שני ההורים צריכים לשאת בנטל באופן שוויוני‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫לאור פסיקת בית המשפט ומאחר שהילדים מצויים באופן מעשי במשמורת משותפת יש‬ ‫לשקול כי שני ההורים יישאו באופן ישיר בכל הוצאותיהם בחלקים שווים‪ ,‬או למצער – יש‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫להפחית את סכום המזונות הזמניים בשיעור של ‪.25%‬‬ ‫‪27‬‬ ‫עוד נטען כי התובעת אינה זכאית לפסיקת "דמי אירוח" לבת אור מאחר שהיא מתגוררת‬ ‫עם הנתבע‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪.136‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 20‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫דיון והכרעה‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מזונות הקטינים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.137‬‬ ‫במקרה בו עסקינן מדובר בבני זוג יהודים ובהתאם להוראות החוק לתיקון דיני משפחה‬ ‫)מזונות(‪ ,‬תשי"ט – ‪) 1959‬להלן‪" :‬החוק למזונות"(‪ ,‬חובת האדם לתשלום מזונות ילדיו‬ ‫נקבעת לפי הדין האישי החל עליו‪ ,‬ובענייננו חל הדין העברי‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.138‬‬ ‫בפסיקה נקבע כי בעת פסיקת מזונות על בית המשפט להתחשב בצרכי הקטינים תוך בחינת‬ ‫גובה הכנסתו של האב ויכולתו הכלכלית‪ ,‬וכן השתכרות האם ויכולתה הכלכלית )ע"א‬ ‫‪ 5750/03‬אוחנה נ' אוחנה )פורסם בנבו‪ ;(8.6.05 ,‬ע"א ‪ 210/82‬גלבר נ' גלבר‪ ,‬פד"י לח)‪.(14 (2‬‬ ‫איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות מכוח עקרון השוויון אינו סותר את הדין‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫האישי ומתיישב עם תפיסת החוק למזונות )בע"מ ‪ ,2433/04‬צינובוי נ' צינובוי ]פורסם בנבו[‬ ‫‪12‬‬ ‫תק‪-‬על ‪.(2158 (2)2005‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מן הכלל אל הפרט ‪-‬‬ ‫‪.139‬‬ ‫‪14‬‬ ‫האב עובד בחברת "***** ****" בע"מ‪ .‬מעיון בתלושי השכר שצורפו‪ ,‬הן לתצהיר והן לכתב‬ ‫ההגנה‪ ,‬עולה כי לאחר הגשת התביעה ירדה הכנסתו של הנתבע‪ .‬כך‪ ,‬בשנת ‪ ,2011‬טרם‬ ‫הוגשה התביעה‪ ,‬השתכר הנתבע בממוצע סך של ‪ ₪ 18,828‬ברוטו לחודש )‪ ₪ 12,363‬נטו ללא‬ ‫ניכויי רשות(‪ .‬לעומת זאת בשנת ‪ 2012‬ירדה הכנסתו באופן ניכר והוא השתכר סך של ‪14,552‬‬ ‫‪ ₪‬ברוטו בממוצע לחודש‪ ,‬כלומר – ירידה של ‪ ₪ 4,275.83‬לחודש‪ .‬ניתן לראות ירידה דומה‬ ‫גם בסכום הכנסתו נטו‪ ,‬העומד על ‪ ₪ 10,026‬לחודש בממוצע‪ .‬בשנת ‪ 2013‬ישנה ירידה‬ ‫נוספת בהכנסה אך היא איננה משמעותית )פחות מ‪ ₪ 1,000 -‬לחודש(‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬ראיתי לנכון להעריך את הכנסתו של הנתבע בסך בו השתכר טרם הגשת‬ ‫התביעה‪ ,‬סך המלמד על פוטנציאל השתכרותו‪ ,‬העומד על סך של כ‪ ₪ 12,500 -‬נטו‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫לא הוכח כי האב קיבל משכורת עבור עבודתו בקיוסק של הוריו‪ .‬ממכתבו של רואה החשבון‬ ‫לאמו של הנתבע עולה כי שני אחיו של הנתבע הועסקו בשכר אך לא הנתבע‪ .‬מכאן‪ ,‬שאף אם‬ ‫יש בטענת התובעת והנתבע אכן לקח כספים מהקיוסק של הוריו‪ ,‬מקובלת עליי טענת‬ ‫הנתבע כי מדובר בכספים שניתנו לו על‪-‬ידי הוריו עבור הילדים כ"כסף קטן"‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא‬ ‫הוכח כי הסכומים שנתקבלו היו גבוהים כפי שנטען‪ .‬לאור כל זאת‪ ,‬הטענה בדבר השתכרות‬ ‫נוספת של האב נדחית‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫הנתבע הצהיר כי הוא מתגורר בבית שנבנה על‪-‬ידי הצדדים‪ ,‬ועל כן אין לו הוצאות מדור‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 21‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫האם מועסקת כשיננית ומשתכרת בסך של בין ‪ ₪ 4,000‬ל‪ ₪ 5,000 -‬בחודש‪ ,‬כאשר בעדותה‬ ‫הצהירה כי משכורתה תלויה בכמות המטופלים בהם היא מטפלת בחודש‪ .‬בחודש אוגוסט‬ ‫‪ 2012‬הגיעה הכנסתה נטו לסך של ‪ ₪ 6,904‬לחודש )ר' נספח ט' לתצהיר(‪ .‬לדבריה‪ ,‬מאז‬ ‫שסיימה את לימודיה היא מנסה להגדיל את היקף העבודה ובתוך כך את גובה שכרה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.140‬‬ ‫טענת האב לפיה האם מקבלת מאמה הכנסה של ‪ ₪ 6,000‬בחודש לא הוכחה בפניי‪ ,‬ועל כן‬ ‫אינני מתחשב בכך לצורך חישוב הכנסות האם‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫לעניין הוצאות המדור של האם והקטינים‪ :‬לטענת האב‪ ,‬האם מתגוררת בדירה של אמה‬ ‫והיא איננה משלמת דמי שכירות עבור הדירה‪ .‬הסכם השכירות הוצג בפני בית המשפט‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫והאם בעדותה הצהירה כי היא משלמת את השכירות לאמה באמצעות העברה בנקאית )ר'‬ ‫עמ' ‪ ,35‬ש' ‪ .(13-14‬גם אמה של התובעת בחקירתה אישרה כי היא מקבלת תשלום בעבור‬ ‫שכירות הדירה )ר' עמ' ‪ ,50‬ש' ‪ .(11-15‬גרסתה של האם ואמה בעניין זה לא נסתרה ולפיכך‬ ‫היא מתקבלת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נראה כי דמי השכירות אשר משולמים לאמה של התובעת‪ ,‬על‬ ‫פי גרסתה‪ ,‬הינם גבוהים מהסביר בנסיבות העניין‪ ,‬כאשר מדובר בשני קטינים‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש‬ ‫לקבוע את השתתפותו של האב בגין מדור הקטינים בהתאם לדמי שכירות סבירים‬ ‫ומקובלים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.141‬‬ ‫רמת החיים של הצדדים בעת שחיו יחד הייתה בינונית בלבד‪ .‬המשפחה נעזרה בכספים‬ ‫שניתנו הן מהורי האם והן מהורי האב‪ ,‬ומרבית החופשות בארץ ובחו"ל שולמו על‪-‬ידי הורי‬ ‫התובעת )ר' עדותה של התובעת בעמ' ‪ .(3-25 38‬לא הובאה בפניי ראייה משמעותית‬ ‫המלמדת על הוצאות גבוהות מהן ניתן להסיק כי הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪.142‬‬ ‫צרכי הקטינים פורטו במסגרת התביעה והתצהירים והצדדים אף נחקרו בעניין זה‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪.143‬‬ ‫עיינתי בטענות הצדדים ובראיות שצורפו בעניין צרכי הקטינים‪ .‬לאור ההלכה כי בית‬ ‫המשפט רשאי לאמוד צרכים אלה )ראה בר"ע )ת"א(‪1895/02‬בן עמי נ' בן עמי ]פורסם‬ ‫בנבו[(‪,‬ולאחר ששקלתי את יכולתו הכלכלית של האב‪ ,‬יכולתה של האם וצרכי הקטינים‪ ,‬וכן‬ ‫בהתחשב בזמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים כפי שעלה מעדויות הצדדים‪,‬‬ ‫אני מורה כדלקמן‪:‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫א‪ .‬עלהאבלשלםלמזונותהקטיניםסךשל ‪₪ 1,500‬לחודשעבורכלקטין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫עלהאבלשלםדמימדורוהחזקתמדורבסך‬ ‫מעלותשכרהדירה‪,‬‬ ‫‪28‬‬ ‫בסךכוללשלאיעלהעל ‪ ,₪ 2,000‬וזאתבכפוףלהצגתחוזהשכירות‪ .‬עםהגיעהבתטללגיל‬ ‫‪ ,18‬יופחתסכוםהמדורלסךשל ‪ 30%‬מדמיהשכירות‪ ,‬ובלבדשלאיעלהעלסךשל ‪.₪ 1,500‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 22‬מתוך ‪25‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪27‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫ג‪ .‬הסך הנ"ל צמוד למדד הידוע היום‪ ,‬והוא יעודכן אחת לשלושה חודשים‪ ,‬ללא חיוב‬ ‫למפרע‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד‪ .‬בנוסף‪ ,‬יישא האב במחצית הוצאות חינוך‪ ,‬לרבות‪ :‬מחזור אחד של קייטנה עירונית‬ ‫‪3‬‬ ‫בקיץ‪ ,‬תנועת נוער‪ ,‬חוג אחד‪ ,‬וזאת לאחר הצגת קבלות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יישא האב במחצית‬ ‫מעלות שיעורי עזר‪ ,‬בכפוף להמלצת מורה מקצועית או יועצת חינוכית‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‪ .‬כמו כן יישא האב במחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן משולמות על ידי ביטוח‬ ‫בריאות ממלכתי לרבות טיפולי שיניים‪ ,‬משקפיים‪ ,‬טיפול פסיכולוגי וכד'‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ו‪ .‬חיוב המזונות בגין כל אחד מהקטינים הינו עד הגיעו לגיל ‪ 18‬ו‪/‬או עד סיום לימודיו‬ ‫התיכוניים לפי המאוחר‪ .‬בזמן השירות הצבאי הסדיר‪/‬השירות הלאומי של כל אחד‬ ‫מהקטינים ישולם עבורו ‪) 1/3‬שליש( מסכום המזונות ששולם עבורו ערב גיוסו‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ז‪ .‬החיוב האמור יחול מיום פסק‪-‬הדין ואילך והוא ישולם ב‪ 10-‬לכל חודש‪ ,‬עבור כל חודש‬ ‫מראש‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ח‪ .‬פיגורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד החיוב ועד התשלום בפועל‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ט‪ .‬קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האם בנוסף למזונות דלעיל‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.144‬‬ ‫אינני רואה מקום לחייב את האב עבור מזונות הקטינים מיום הגשת התביעה‪ .‬ראשית יצוין‬ ‫כי הצדדים הסכימו כי עבור התקופה שמהגשת התביעה ועד לחודש מאי ישולם לאם סך של‬ ‫‪) ₪ 15,000‬ר' פרוטוקול מיום ‪ .(20.3.12‬מהעדויות עלה כי בתקופה שבין חודש מאי ‪ 2012‬ועד‬ ‫לחודש ינואר ‪ ,2013‬עת נפסקו מזונות זמניים‪ ,‬הצדדים נותרו להתגורר יחד והצדדים נשאו‬ ‫בצרכי הקטינים באופן ישיר‪ ,‬וזאת עד למועד עזיבת התובעת את הבית בחודש ינואר ‪.2013‬‬ ‫נראה כי בתקופה זו שני הצדדים חדלו מלהפקיד את משכורותיהם לחשבון המשותף‪ ,‬כך‬ ‫לפחות עולה מדפי חשבון הבנק‪ ,‬ולפיכך יש להניח כי שני הצדדים מימנו ממקורותיהם את‬ ‫צרכי הילדים בתקופה זו‪ .‬טענת התובעת כי נטלה הלוואות לצורך חוב שנוצר בחשבון הבנק‬ ‫לא די שלא הוכחה‪ ,‬אלא שהינה נוגעת לענייני הרכוש שבין הצדדים‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪.145‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אני דוחה את טענת האם בדבר חיוב האב ב"דמי אירוח" עבור הבת הבגירה מאחר‬ ‫ואין הצדקה משפטית לעשות כן‪ ,‬מה גם שהתובעת לא רשאית לתבוע מזונות עבור בתה‬ ‫שהייתה בגירה ביום הגשת התביעה‪ ,‬ואכן לא צרפה אותה כתובעת לתביעתה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבת‬ ‫הבגירה התגוררה עם האב במהלך תקופת לימודיה ועל כן גם מטעם זה אין הצדקה‬ ‫לפסיקת "דמי אירוח"‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 23‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מזונות האישה‬ ‫‪.146‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ההלכה בעניין חיוב הבעל במזונות אשתו‪ ,‬נובעת מהדין האישי החל על הבעל‪ .‬במקרה דנן‪,‬‬ ‫חל המשפט העברי )ר' ס' ‪)2‬א( לחוק לתיקון דיני המשפחה )מזונות(‪ ,‬התשי"ט‪ .(1959-‬חובת‬ ‫הבעל קיימת ועומדת כל עוד בני הזוג קשורים בקשר הנישואין )ר' ע"א ‪ 87/49‬לוי נ' לוי‪,‬‬ ‫פד"י ה' ‪ .(935 ,94‬היקף המזונות נקבע על פי רמת החיים שהנהיגו הצדדים בביתם וכפי‬ ‫הנהוג בסביבתם הקרובה של הצדדים )כתובות‪ ,‬פרק ה‪ ,‬משנה ח‪-‬ט‪ ,-‬שו"ע‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ע'‪ ,‬סע' ג'‪ ,‬וכן ר' תמ"ש ‪ 17150/03‬מ‪.‬נ‪ .‬נ' מ‪.‬נ‪) .‬פורסם בנבו‪ ,‬ניתן יום ‪.(24.7.06‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪.147‬‬ ‫הצדדים טענו בקיצור נמרץ בנוגע לעניין זה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪.148‬‬ ‫לאחר עיון בטענות הצדדים‪ ,‬ובראיות שהובאו בפניי‪ ,‬סבורני כי אין מקום לפסוק עבור‬ ‫התובעת מזונות אישה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪.149‬‬ ‫מאחר והתובעת משתכרת סך הנע בין ‪ 4,000‬ל‪ ₪ 6,900 -‬אין מקום לפסוק עבורה מזונות‬ ‫אישה ודי בכך שניתנו לה מעשה ידיה תחת מזונותיה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪.150‬‬ ‫עוד יצוין‪,‬כי החל מחודש ינואר ‪ 2012‬לערך התובעת עזבה את חדר השינה המשותף ועברה‬ ‫ללון בחדר בנם המשותף והצדדים חדלו לקיים יחסי אישות )ר' עדותה של התובעת‬ ‫בפרוטוקול הדיון מיום ‪ ,17.6.12‬עמ' ‪ ,3‬ש' ‪ ,2-4‬וכן‪ :‬דיון בביה"ד הרבני מיום ‪ ,12.3.14‬עמ '‬ ‫‪ ,1‬ש' ‪ 5‬ועמ' ‪ ,3‬ש' ‪ .(69‬נראה כי כבר בתקופה זו היו פני הצדדים לגירושין ולא קיימו זוגיות‬ ‫כבני זוג נשואים‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪.151‬‬ ‫לאור התוצאות אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיקים‪.‬‬ ‫ניתן היום‪ ,‬כ"ז אדר תשע"ד‪ 27 ,‬פברואר ‪ ,2014‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 24‬מתוך ‪25‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה‬ ‫תמ"ש ‪ 43429-12-11‬ב‪ .‬ואח' נ' ב‪.‬‬ ‫תמ"ש ‪ 6824-01-12‬ב‪ .‬נ' ב‪.‬‬ ‫תיק חיצוני‪ :‬תיק עזר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 25‬מתוך ‪25‬‬