‫הפעלת תוכנית "המחצית השלישית – סמסטר קיץ" – בחינות בגרות‬ ‫הפרויקט מבוצע ע"י ויצ"ו העולמית אגף החינוך ע"פ מכרז מס' ‪75/12.08‬‬ ‫עבור המינהל הפדגוגי – האגף לחינוך על יסודי‬ ‫משרד החינוך‬ ‫‪.‬‬ ‫לשון‬ ‫שאלון ‪011107‬‬ ‫תוכנית לימודים‬ ‫וערכה למורה‬ ‫תוכנית "המחצית השלישית – סמסטר קיץ" – בחינות בגרות‬ ‫‪www.bagrut3.org.il‬‬ ‫כתבה‪ :‬אביגיל סער‬ ‫‪U‬‬ ‫הקדמה‬ ‫התכנית המוצעת להלן נבנתה לתלמידים הניגשים לתכנית "המחצית השלישית" והיא מתפרסת על פני ‪ 5‬שבועות‪ ,‬חמישה ימי לימוד בכל שבוע בני ‪4‬‬ ‫‪U‬‬ ‫שעות אקדמאיות בכל יום‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הלמידה תתמקד בשני התחומים העיקריים של הבחינה‪ :‬התחום הדקדוקי ותחום ההבנה וההבעה‪.‬‬ ‫הלמידה בשלושת השבועות הראשונים תשלב בין לימודי החומר הלשוני‪ -‬דקדוקי לבין למידת מיומנויות בהבנה והבעה‪ .‬חשוב כי בכל שיעור יהיה טקסט‬ ‫‪U‬‬ ‫והתלמידים יתנסו בקריאה ובכתיבה ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫השבוע הרביעי יוקדש להטמעה רוחבית של כל החומר‪.‬‬ ‫השבוע החמישי ייבנה על פי רציונאל הבחינה‪ :‬במרכזו של כל יום יעמוד טקסט שסביבו יתרגלו התלמידים בחינה שלמה‪.‬‬ ‫בכל יום חמישי תתקיים בתחילת היום בחינה על החומר הנלמד ‪ .1‬הבחינה תשלב בין החומר הדקדוקי‪ -‬לשוני לבין הבנה והבעה ותימשך בין שיעור לשניים‪.‬‬ ‫‪P0F‬‬ ‫‪P‬‬ ‫הבחינה תתקיים בתחילת היום‪ ,‬ולאחריה ימשיכו הלימודים כרגיל‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ההמלצה היא ללמד בשלושת השבועות הראשונים את מרבית החומר‪ ,‬ובשבועיים האחרונים‪ -‬לאחר פרסום המיקוד‪ -‬להקדיש את השיעורים‬ ‫להשלמות ולתרגול‪.‬‬ ‫‪ 1‬שימו לב לשינויים בחלק מן השבועות‪.‬‬ ‫מבנה הבחינה‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫פרק א'‪ -‬הבנה והבעה‬ ‫משקל פרק זה בבחינה הוא ‪ 50 :‬נק' ‪ .‬לכן יש להקדיש לו חלק ניכר מתהליך הלמידה בתכנית‪ .‬חלק זה יילמד באופן ספיראלי‪ ,‬בהדרגה ובשיטת‬ ‫ה"אימון"‪ :‬יש להקדיש בכל יום זמן לתרגול בקריאה ובכתיבה‪.‬‬ ‫מיומנויות נדרשות‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הבנה והבעה‬ ‫•‬ ‫שאלות בממדי הבנה שונים‪ :‬איתור פרטים ואחזורם‪ ,‬פרשנות והסק‪ ,‬שאלות הערכה וביקורת ‪.‬‬ ‫•‬ ‫שאלות בתחום אוצר מילים‪.‬‬ ‫•‬ ‫קישוריות ולכידות‪ :‬קשָּ רים לוגיים‪ ,‬אזכורים‪.‬‬ ‫•‬ ‫זיהוי מטרת‪/‬ות כותב הטקסט‬ ‫•‬ ‫זיהוי כוונת‪/‬ות הכותב‬ ‫•‬ ‫שימוש באמצעים רטוריים בטקסט‪.‬‬ ‫•‬ ‫בטקסט טיעון‪ :‬זיהוי טענת‪-‬העל של הכותב‪/‬ת ‪.‬‬ ‫•‬ ‫ארגון המידע בטקסט השלם או בחלקיו )כלל‪-‬פרט‪ ,‬דוגמות‪ ,‬טיעון וביסוס‪ ,‬רצפים לוגים‪( 2‬‬ ‫•‬ ‫הבנת השאלה ‪ -‬השאלה כטקסט‪:‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪P1F‬‬ ‫א‪ .‬זיהוי רכיבי המבנה של השאלה‪ :‬היגד‪ ,‬מילות שאלה הוראה והשלמותיהן‪ ,‬ומילות תוכן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כתיבת תשובה מיטבית‪.‬‬ ‫‪ 2‬רצפים לוגיים‪ :‬רצף כרונולוגי‪ ,‬הוספה והבהרה‪ ,‬סיבה ותוצאה‪ ,‬בעיה ופתרונה‪ ,‬השוואה‪/‬ניגוד‪/‬עימות‬ ‫הבעה‪:‬‬ ‫•‬ ‫כתיבת סיכום רגיל או בורר‪.‬‬ ‫•‬ ‫מטלת כתיבה בזיקה לטקסט‪.‬‬ ‫•‬ ‫כתיבת טבלת השוואה‬ ‫•‬ ‫המללת טבלה‬ ‫•‬ ‫כתיבה טיעונית מצומצמת )בשאלת הערכה וביוקרת(‬ ‫‪U‬‬ ‫פרק ב'‪ :‬אוצר המילים והמשמעים ;שם המספר )‪ 26‬נקודות(‬ ‫בפרק זה יופיעו שאלות הקשורות למשמעות‪ /‬פירושי מילים וצירופים‪ ,‬ניתוח ערכים מילונים והשוואה ביניהם ‪ ,‬שאלות מתחום הסמנטיקה )יחסי מילים כגון‪:‬‬ ‫נרדפות וניגודיות‪ ,‬הומונימיה‪ ,‬פוליסמיה‪ ,‬רובדי לשון‪ ,‬משלבים‪ ,‬שדה סמנטי וכו‪.(.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫בתחום הכרת סוגי המילונים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬הכרת ערך מילוני ופרטיו‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניתוח והשוואה של ערכים מילוניים )אבן שושן‪ -‬המהדורה החדשה ‪ ,2003‬מילון רב מילים‪ -‬שוויקה‪ ,‬מילון ההווה‪ -‬בהט ומישור(‪.‬‬ ‫‪ .3‬פירושי מילים בהקשר‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫יחסי מילים‪ :‬נרדפות‪ ,‬ניגודיות‪ ,‬מטאפורה‪ ,‬קונוטציה‪ ,‬הומונימיה‪ ,‬פוליסמיה‪ ,‬צירופים כבולים )פתגמים וניבים(‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫פרק ג'‪ -‬תחביר ומערכת הצורות )‪ 24‬נקודות(‬ ‫בפרק זה יש בחירה בין השאלות‪ -‬יש לענות על ‪ 4‬שאלות מתוך ‪ - 8‬מתחום התחביר או מתחום מערכת הצורות או משניהם‪.‬‬ ‫תחביר‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬הבחנה בין סוגי המשפטים ]פשוט )גם שמני‪ -‬ללא זיהוי חלקי המשפט השמני(‪ ,‬כולל‪ ,‬מחובר ומורכב[‪ ,‬לדעת לזהות את עיקרי המשפט‪ :‬נושא ‪,‬‬ ‫נשוא‪ ,‬משלים פועל ומשלים שם )לוואי(‪ ,‬לדעת לזהות את סוגי המשפטים ואת סוגי הקשרים הלוגיים ביניהם )קשר של סיבה ותוצאה ‪ ,‬של ניגוד‬ ‫וכו‪ ,(.‬לדעת לתחם איברים ופסוקיות ולזהות האם הפסוקית משלימה פועל או משלימה שם‪.‬‬ ‫‪ .2‬המרות )שחבור(‪ :‬שינוי סדר מילים‪ ,‬דיבור ישיר‪/‬עקיף‪ ,‬מכותרת למשפט פועלי וההפך‪.‬‬ ‫‪ .3‬התאם – למשל בין נושא לנשוא )התלמידים יקבלו שיבוש שעליהם לתקן(‬ ‫‪ .4‬סמיכויות‪ :‬זיהוי סמיכות‪ ,‬הבחנה בין סמיכות לבין שם ותוארו‪ ,‬סמיכות דבוקה‪ ,‬סמיכות פרודה‪ ,‬סמיכות כפולה )ילקוט התלמיד‪ ,‬הילקוט של התלמיד‬ ‫ו‪ :‬ילקוטו של התלמיד(‪.‬‬ ‫נושאים מסוימים )מילות קישור‪ ,‬סוגי משפטים‪ ,‬סדר מילים במשפט‪ ,‬השלמות פועל‪/‬שם( מומלץ לתרגל בתוך הטקסט הנלמד באותו יום כדי ליצור‬ ‫הטמעה טובה יותר של הנושא‪.‬‬ ‫תורת הצורות‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬גזרת השלמים‪ ,‬מרובעים‪ ,‬חפ"נ וחפי"צ‬ ‫‪ .2‬ניתוח ונטייה של פעלים‬ ‫‪ .3‬צורה נוספת מאותו שורש‪ ,‬אך בבניין ‪/‬משקל אחר‬ ‫‪ .4‬משמעויות הבניינים )פעיל‪ /‬סביל‪ ,‬הדדיות‪ ,‬גרימה וכו‪(.‬‬ ‫‪ .5‬הגייה נכונה של הפועל או השם )דיוקי הגייה(‬ ‫‪ .6‬דרכי תצורת השם‪ ,‬כולל משמעויות של משקלים וצורנים וכמובן‪ :‬ניתוח ומיון שמות לפי דרכי תצורה‪.‬‬ ‫‪ .7‬הכרת שמות הפעולה‪.‬‬ ‫‪ .8‬שימושי הבינוני‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫שבוע ראשון‪:‬‬ ‫ב‬ ‫הבנת הנקרא והבעה‪:‬‬ ‫קריאה וכתיבה של טקסטים לעולם אינן‬ ‫נעשות בחלל ריק‪ .‬בין המרכיבים החוץ‬ ‫טקסטואליים החיוניים להבנת הטקסט‬ ‫מצויים הכותרת‪ ,‬המוען‪ ,‬הנמען‪ ,‬הבמה ‪,‬‬ ‫הזמן‪ ,‬המטרה והתבנית‪ .‬מיקוד השיעור‪:‬‬ ‫ג‬ ‫האמצעים הרטוריים‪:‬‬ ‫הבנת הנקרא והבעה;‬ ‫רכיבי המבנה של טקסט יש לאמן את‬ ‫התלמידים להכיר את‬ ‫מידעי‪.‬‬ ‫האמצעים הלשוניים‬ ‫מבנה הפסקה‪-‬‬ ‫מפתח בהם משתמש הכותב‬ ‫משפטי‬ ‫על מנת להעצים את‬ ‫ומשפטים תומכים ‪.‬‬ ‫המסר‪ ,‬להתקרב אל‬ ‫קישוריות ולכידות‪-‬‬ ‫הקורא‪ ,‬לשכנע אותו‪,‬‬ ‫האמצעים ליצירת‬ ‫לגרום לו להזדהות‬ ‫קישוריות בטקסט ‪:‬‬ ‫ועוד‪ .‬היעזרו ביחידת‬ ‫מילות הקישור‪ .‬חשוב‬ ‫הלימוד המצורפת‪-‬‬ ‫לחזור על מילות‬ ‫הקישור ותפקידן הלוגי‪" .‬אמצעים רטוריים"‪.‬‬ ‫המאזכרים‪ :‬אלו הן‬ ‫החזרות‬ ‫בטקסט לשון‪ -‬תחביר‬ ‫היוצרות את לכידותו‬ ‫במטרה לאפשר לקורא משפט איחוי‪ :‬ללמד‬ ‫לעקוב אחר הרצף הלוגי את מבנה המשפט‪,‬‬ ‫בטקסט‪ .‬אפשר ללמד שימושיו ודרכי‬ ‫את שני סוגי האזכורים הניתוח שלו‪ .‬חשוב‬ ‫חזרות ביותר!!! זהו השלב בו‬ ‫העיקריים‪:‬‬ ‫מילוניות )חזרה על מילה חוזרים למילות‬ ‫זהה‪ ,‬נרדפות‪ ,‬וכו( הקישור בהן עסקנו‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫תחביר‬ ‫‪UP2F‬‬ ‫‪7/7 – 3/7‬‬ ‫א‬ ‫‪U‬‬ ‫תכנית הלימודים‬ ‫‪3‬‬ ‫הפקת מידע מפרטי תעודת‬ ‫הזהות של הטקסט‬ ‫הפקת מידע מהשאלות הנלוות‬ ‫לטקסט‪.‬‬ ‫אימון בקריאה מיומנת‪ :‬קריאה‪-‬‬ ‫סריקה תוך שימוש במדגש‬ ‫)"מרקר"(‪ -‬סימון של משפטים‬ ‫חשובים‪ ,‬מילות מפתח‪ ,‬מקדמי‬ ‫ארגון ומילים מקשרות‪ .‬התלמיד‬ ‫ילמד לכתוב בצידי הפסקה ‪,‬‬ ‫בלשונו את עיקרי הדברים‪ :‬מהו‬ ‫נושא הפסקה ומה נאמר עליו‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫הבנת הנקרא והבעה;‬ ‫בוחן מסכם על החומר הנלמד‬ ‫‪U‬‬ ‫השאלה כטקסט‪:‬‬ ‫זיהוי רכיבי המבנה של‬ ‫השאלה‪ :‬היגד‪ ,‬מילות שאלה‬ ‫הוראה וכיו"ב‪ .‬הכרת‬ ‫שאלות מסוגים שונים‪,‬‬ ‫בממדים שונים ואופן כתיבת‬ ‫התשובה המיטבית‪ .‬היעזרו‬ ‫בחומר המצורף‪":‬השאלה‬ ‫כטקסט"‪.‬‬ ‫תרגול על טקסט‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ 3‬התכנית נכתבה לפני פרסום המיקוד והיא מופיעה כאן במלואה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לשון‪ -‬תחביר‬ ‫משפט מורכב‪ -‬ללמד את‬ ‫המבנה‪ ,‬אופן התחימה וסוגי‬ ‫פסוקית‬ ‫הפסוקיות‪:‬‬ ‫שם ופסוקית‬ ‫משלימת‬ ‫משלימת פועל‪.‬‬ ‫הכרת מילות השעבוד‪ :‬ש‪,‬‬ ‫אשר‬ ‫וכיו"ב‪,‬כי‪,‬אם‪/‬לו‪/‬אילו‪/‬לולא‪/‬‬ ‫משך זמן הבוחן‪ :‬שיעור אחד‪.‬‬ ‫המשך הלמידה‪:‬‬ ‫המרות‪ :‬דיבור ישיר‪/‬עקיף‪ ,‬פעיל סביל‬ ‫תקינות‪ :‬התאמה בין הנשוא הפועלי לבין‬ ‫הנושא‪ ,‬למשל‪ :‬משפחות רבות‬ ‫משקיעות‪/‬משקיעים בחינוך ילדיהם‪.‬‬ ‫התאמה בין שם עצם לשם תואר במין‬ ‫ובמספר‪ :‬הפרחים הצבעוניות‪ /‬הצבעוניים‬ ‫פרחו באביב‪.‬‬ ‫שינוי סדר מילים‪ :‬משמעות המשפט‬ ‫משתנה על פי מקומן של המילים‪ :‬אפילו‪,‬‬ ‫אף‪ ,‬גם‪ ,‬רק‪ .‬מילים אלו באות לרבות‪,‬‬ ‫לצמצם או להדגיש ‪ ,‬הן מופיעות לפני‬ ‫המילה שאליה הן מתייחסות‪:‬‬ ‫רק המזכירה הגיעה לסיור‪ :‬המשמעות היא‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫שהמזכירה הגיעה לסיור והאחרים לא הגיעו‪.‬‬ ‫המזכירה הגיעה רק לסיור ‪ :‬המשמעות היא‬ ‫שהמזכירה הגיעה רק לסיור ולפעילויות אחרות היא‬ ‫לא הגיעה‪ .‬דוגמה נוספת‪:‬‬ ‫השר יבקר אפילו בארץ במהלך הקיץ‪.‬‬ ‫תחילה‪ -‬מהו תחביר‪ ,‬במה עוסקים‬ ‫בתחביר‪) .‬הדגימו צירופי מילים לעומת‬ ‫מילה בודדת(‪.‬‬ ‫חלקי הדיבר‪ :‬כל חלקי הדיבר‪ .‬שימו לב‬ ‫להבחנה בין שם פעולה לפועל‪.‬‬ ‫מהו משפט? משפט הוא קבוצת מילים‬ ‫המביעות רעיון‪.‬‬ ‫רשמו על הלוח משפט פשוט‪ -‬ודונו‬ ‫במסר‪/‬רעיון שהוא מעביר )היום ירד גשם‬ ‫סוחף( השוו לצירופי מילים כגון‪ :‬גשם‬ ‫סוחף‪ ,‬יום גשום שאינם מעבירים מסר או‬ ‫התרחשות אלא מציינים מושג‪ ,‬צירוף‬ ‫מילים‪ .‬בהמשך‪ :‬נשוא ונושא )במשפט‬ ‫הפועלי (‪ ,‬תרגול ע"פ סדר הפעולות הבא‪:‬‬ ‫א‪ .‬קריאת המשפט והבנתו‪ .‬ב‪ .‬חיפוש‬ ‫פועל מפורש‪ -‬נשוא‪ .‬ג‪ .‬מי ‪ +‬הפועל=‬ ‫הנושא לחדד עם התלמידים את ההבנה‬ ‫‪4‬‬ ‫כי אלו הם "עמודי המשפט"‬ ‫‪U‬‬ ‫דקדוקיות‪:‬‬ ‫וחזרות‬ ‫כינויי גוף‪ ,‬כינויי מושא‬ ‫וקניין וה"א הידיעה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לשון‪ .‬תחביר‬ ‫‪ .1‬משלים שם )לוואי(‬ ‫ומשלים פועל )ללא‬ ‫מושא‬ ‫בין‬ ‫הבחנה‬ ‫לתיאור(‪.‬‬ ‫תרגול‪ -‬כמו ביום‬ ‫הקודם‪ -‬נשוא ונושא‬ ‫ולאחר מכן‪ -‬בודקים‬ ‫למה מתקשרת כל מילה‬ ‫מאלו שנשארו‪ -‬לפועל או‬ ‫לשם? )משלים שם או‬ ‫משלים פועל?(‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫בהבנה והבעה‪ .‬בין‬ ‫המילים ובין‬ ‫המשפטים קיימים‬ ‫קשרים לוגיים‬ ‫שהילדים צריכים‬ ‫להכיר ולהפנים‪.‬‬ ‫תרגול‪ :‬משפט איחוי‪-‬‬ ‫ניתוח ‪ +‬ציון הקשר‬ ‫הלוגי הקיים במשפט‪.‬‬ ‫תרגול משותף‪ :‬פשוט‪,‬‬ ‫ומחובר‪.‬‬ ‫מילות שאלה ‪/‬ה"א הזיקה‬ ‫)שאפשר להחליפה‬ ‫ב"ש"(‪.‬‬ ‫תרגול משפטים מורכבים‪,‬‬ ‫להסב את תשומת הלב של‬ ‫התלמידים לקשרים הלוגיים‬ ‫הקיימים במשפטים‪.‬‬ ‫אם נשאר זמן‪ -‬לתרגל בין כל‬ ‫סוגי המשפטים‪.‬‬ ‫אפילו השר יבקר בארץ במהלך הקיץ‪.‬‬ ‫צירופי מילים‪ :‬סמיכות‪ ,‬שם ותוארו וצירוף‬ ‫כבול‬ ‫שימו לב‪ :‬בשלב זה למדו את התלמידים את‬ ‫הנושא ואת ההבחנה בין הצירופים‪.‬‬ ‫העמקה בחלק זה תתבצע בהתאם לפרסום‬ ‫במיקוד‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪P3F‬‬ ‫‪ 4‬אפשרות נוספת‪ :‬תחביר לרוחב – זיהוי הנשוא במשפט פועלי בלבד ומיד פריסה סוגי משפטים לפי מספר הנשואים – פשוט ולא פשוט‪ ,‬אח"כ הבחנה בין מורכב ואיחוי לפי מילות הקישור‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫שבוע שני‪10/7-15/7 :‬‬ ‫‪U‬‬ ‫א‬ ‫ולשון הנדרשים בסיכום‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪0TP‬‬ ‫לאחר למידת עיקרון הסיכום‬ ‫הכולל‪ ,‬לתרגל את הסיכום‬ ‫הבורר‪ :‬התלמיד נדרש לכתוב‬ ‫סיכום על פי רכיבי תוכן‬ ‫הנדרשים ממנו בשאלה‪ .‬רכיבי‬ ‫תוכן אלו יקבעו גם את מבנה‬ ‫גוף הסיכום‪.‬‬ ‫‪P0T‬‬ ‫לשון‪ -‬תחביר‬ ‫משפט ללא פועל )שמני(‪ :‬זיהוי‬ ‫‪ 5‬המשפט ברמת נושא ונשוא‬ ‫‪P‬‬ ‫‪U‬‬ ‫אין לימודים‪ -‬מבחן‬ ‫מועד ב( באנגלית‬ ‫‪U‬‬ ‫ג‬ ‫‪U‬‬ ‫הבנת הנקרא והבעה;‬ ‫‪U‬‬ ‫הסיכום‪ -‬מיומנויות נדרשות‪:‬‬ ‫הבחנה בין עיקר לטפל‪,‬‬ ‫הכללה‪ ,‬כתיבה על פי מבנה‬ ‫‪P4F‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ב‬ ‫הבנת הנקרא והבעה;‬ ‫‪U‬‬ ‫שימו‬ ‫לב – בשבוע זה לא יתקיימו לימודים בימי שני וחמישי בשל מועדי ב' ‪.‬‬ ‫חזרה ותרגול בעזרת‬ ‫טקסט‪ :‬עבודה על כל‬ ‫המרכיבים שנלמד ו עד כה‪:‬‬ ‫ת‪.‬ז‪ ,.‬קישוריות‪ ,‬סימון‬ ‫משפטים חשובים‪/‬מקדמי‬ ‫ארגון‪ ,‬ניתוח שאלות ומענה‬ ‫עליהן‪ ,‬אמצעים רטוריים‪,‬‬ ‫כתיבת סיכום‪.‬‬ ‫לשון‪ -‬הפועל‪:‬‬ ‫מאפייני הפועל )זמן‪ ,‬גוף‪,‬‬ ‫שורש‪ ,‬מוספיות‪ ,‬בניין(‬ ‫הכרת שבעת הבניינים‪-‬‬ ‫התעכבות על כל בניין לצורך‬ ‫זיהוי המאפיינים המיוחדים‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ 5‬התלמידים לא מתבקשים לנתח משפט שמני בבחינה אלא רק לזהות כי זה משפט‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫הבנת הנקרא‬ ‫והבעה;‬ ‫אין לימודים – מבחן מועד ב'‬ ‫במתמטיקה‪ .‬שימו לב! המבחן‬ ‫המסכם יתקיים ביום ראשון בבוקר‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫היצג גראפי‪:‬‬ ‫התלמידים ילמדו‬ ‫שלבים בקריאת‬ ‫גרף‪ :‬כותרת‪ ,‬נושא‬ ‫המשתנים‪ ,‬מקרא ‪,‬‬ ‫שינויים וכיו"ב‪.‬‬ ‫המללת היצגים‬ ‫גרפיים )לדוגמה‪:‬‬ ‫טבלה(‪ :‬פתיחה‬ ‫)ת‪.‬ז‪+.‬רעיון מרכזי(‪,‬‬ ‫גוף )עובדות מתוך‬ ‫ההיצג( וסיום‬ ‫)מסקנה העולה‬ ‫מנתוני ההיצג‬ ‫‪U‬‬ ‫תרגול‪ :‬זיהוי והמרות מפועלי‬ ‫לשמני וההפך )המרת כותרת‬ ‫למשפט פועלי(‪.‬‬ ‫חזרה וחיזוק בתחביר‬ ‫ובשחבור )=המרות(‪ :‬משפטים‬ ‫מכל הסוגים‪ ,‬הקשר הלוגי‪-‬‬ ‫בכל סוגי המשפטים‪ :‬פשוט‪,‬‬ ‫מחובר ומורכב‪.‬‬ ‫לו‪ .‬דרכים לזיהוי הבניין‬ ‫תרגול מציאת שורש ‪ ,‬בניין‪,‬‬ ‫זמן וגוף‪.‬‬ ‫משמעויות הבניינים‪.‬‬ ‫הגזרות‪-‬גזרת המרובעים‪.‬‬ ‫הגרפי(‪.‬‬ ‫לשון‪ -‬הפועל‪:‬‬ ‫הגזרות‪ :‬חפ"נ‬ ‫וחפי"צ‪ +‬תרגול‬ ‫למידת שמות‬ ‫הפעולה ‪ ,‬צורות‬ ‫הבינוני ושימושיו‪. ,‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫שבוע שלישי‪22/7 -17/7 :‬‬ ‫א‬ ‫מבחן מסכם על החומר‬ ‫הנלמד עד כה‪/‬‬ ‫שימו לב! לומדים ביום שישי‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫הבנה והבעה‪ -‬כתיבת‬ ‫טיעון‪ :‬התלמידים ילמדו‬ ‫להביע דעה‪/‬עמדה ‪ ,‬לנמק‬ ‫ולבסס אותה בעזרת‬ ‫דוגמאות )מהטקסט או‬ ‫מהחיים(‪ .‬רצוי להתאמן‬ ‫על כך בהקשר ‪ :‬של‬ ‫טקסט שנלמד‪ ,‬טקסט‬ ‫חדש‪ ,‬אירוע אקטואלי‬ ‫וכיו"ב‪.‬‬ ‫הבנת הנקרא והבעה;‬ ‫הבנת הנקרא והבעה;‬ ‫הבנת הנקרא והבעה;‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הכרת דרכי התצורה‬ ‫הנוספות‪– :‬בסיס וצורן‪,‬‬ ‫הלחם בסיסים‪ ,‬שאילה‬ ‫מלעז‪ .‬תרגול לזיהוי כל‬ ‫אחת מארבע הדרכים‬ ‫בדרך השלילה‪ :‬כאשר‬ ‫מבחן מסכם‬ ‫מבחן מסכם על כל‬ ‫החומר שנלמד עד כה‪.‬‬ ‫המבחן יתקיים במשך‬ ‫שני השיעורים‬ ‫הראשונים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫עבודה עם הכיתה על‬ ‫טקסט שלם‪ ,‬כולל טקסט‬ ‫עם היצג גרפי‪ ,‬המורה‬ ‫לאחר המבחן‪:‬‬ ‫יקרא בשיתוף עם‬ ‫התלמידים את הטקסט‪,‬‬ ‫לשון‪ -‬השם‪ :‬להציג את‬ ‫יתמקד לפני כן בת‪.‬ז‪,.‬‬ ‫הנושא ולהתחיל בדרך‬ ‫באיתור המילים‪/‬המשפטים‬ ‫החשובים‪ ,‬מקדמי ארגון‪,‬‬ ‫העיקרית‬ ‫התצורה‬ ‫מילות קישור‪ ,‬המורה יקרא‬ ‫בעברית‪ :‬שורש ‪+‬משקל‬ ‫עם התלמידים את השאלות‬ ‫להראות את זה תחילה‬ ‫ויאמן אותם בפיצוח‬ ‫השאלות‪ .‬המיקוד‪ :‬פיצוח‬ ‫בשמות הקשורים‬ ‫שאלות וכתיבת תשובה‬ ‫מיטבית‪ .‬במקומות בהם‬ ‫לפועל‪ :‬שמות פעולה‬ ‫השאלה היא בדרך של רב‪-‬‬ ‫לשון‪ :‬הפועל והש‬ ‫וצורות בינוני ואחר כך‬ ‫כלםהחומר ברירה )"אמריקאי"(‪ -‬חשוב‬ ‫ותרגול‬ ‫השלמה‬ ‫להתאמן בהבנת השאלה‬ ‫במשקלים רווחים כגון‪ :‬בתורת הצורות – הפועל‬ ‫ובמיפוי התשובות‬ ‫והשם‪.‬‬ ‫קטל‪ ,‬קטלת וכיו"ב‪.‬‬ ‫האפשריות‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ו'‬ ‫אוצר המילים והמשמעים‬ ‫המילון‪ :‬הכרת המילון‪,‬‬ ‫הכרת המילונים הנכללים‬ ‫בבחינה‪ :‬אבן שושן‪ ,‬רב‬ ‫מילים‪ ,‬מילון ההווה‪.‬‬ ‫דרך הצגת הערך במילון‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫עבודה על טקסט‪ -‬דגש על‬ ‫לעבוד על טקסט‬ ‫כתיבה‪:‬‬ ‫מכל כה‪ .‬מיומנויות‬ ‫עד‬ ‫שנלמדו‬ ‫ההיבטים‬ ‫המללת טבלה‪ ,‬כתיבה‬ ‫טיעונית )התלמיד יתרגל‬ ‫כתיבת תשובה לשאלה‬ ‫הדורשת הערכה וביקורת לאחר המבחן‪ -‬חיזוק‬ ‫אוצר המילים‬ ‫לפי שיקול דעת‬ ‫)מה דעתך על‪ ...‬נמק(‪.‬‬ ‫והמשמעים‬ ‫המורה‪ -‬בחלק של‬ ‫הבנה והבעה או בחלק‬ ‫ דרכי ההגדרה‬‫אוצר המילים‬ ‫הדקדוקי‪.‬‬ ‫המילונית‪.‬‬ ‫והמשמעים‬ ‫ יחסים בין מילים‪-‬‬‫ניגודיות‪ ,‬נרדפות‪,‬‬ ‫השלמות וחיזוקים‬ ‫לשוני‪,‬‬ ‫היכללות‪ ,‬משלב‬ ‫לקראת הבחינה מחר –‬ ‫סמנטי‬ ‫קונוטציה‪ ,‬שדה‬ ‫כולל שם המספר‪.‬‬ ‫יחסים בין משמעים‪-‬‬ ‫פוליסמיה‪ ,‬הומונימיה‪.‬‬ ‫ הומוגרפיה‪ ,‬הומופונים‬‫)אם יידרש במיקוד(‪.‬‬ ‫תרגול מתוך החוברת‪.‬‬ ‫שם המספר ומילות‬ ‫היחס‪ -‬הקנייה ‪ +‬תרגול‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫אבן שושן‪ -‬להקדיש לכך‬ ‫זמן באופן יסודי‪.‬‬ ‫דרך הצגת הערך במילון רב‬ ‫מילים ובמילון ההווה‪.‬‬ ‫תרגול מן החוברת‪ .‬חשוב‬ ‫קודם לאמן אותם בהפקת‬ ‫מידע מן הערך‪ ,‬ובהבנת‬ ‫הגישות השונות בין‬ ‫המילונים‪.‬‬ ‫תרגול באמצעות החוברת‬ ‫ובעזרת טקסט‪.‬‬ ‫הבסיס אינו פועל למשל‬ ‫שדרן מול תקליטן‪.‬‬ ‫הכרת המשמעויות של‬ ‫הצורנים הסופיים‪.‬‬ ‫הבחנה בין צורן גזירה‬ ‫לצורן נטייה) רצוי‬ ‫לעשות זאת בהקשר כמו‬ ‫גורלי – ש"ת לעומת‬ ‫גורלי – בנטייה(‪.‬‬ ‫תרגול מן החוברת‪.‬‬ ‫שבוע רביעי‪ :‬הטמעה רוחבית‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫‪28/4 -24/4‬‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫סדנת הבנה והבעה‪.‬‬ ‫מרתון תחביר‪:‬‬ ‫ניתוח המבחן‪:‬‬ ‫מרתון אוצר המילים‬ ‫ביום זה יעבדו התלמידים עם המורה‬ ‫את‬ ‫יחזיר‬ ‫המורה‬ ‫המבחנים מיום חמישי תרגול תרגילי תחביר והמשמעים ‪+‬שם‬ ‫היחס‪ .‬על טקסט נוסח בגרות ‪ :‬קריאה‬ ‫המספר ומילות‬ ‫לכיתה ויתרגל איתם והמרות נוסח בגרות‪.‬‬ ‫מיומנת‪ :‬הפקת מידע מפרטי ת‪.‬ז‪ .‬של‬ ‫להביא‬ ‫מומלץ‬ ‫על‬ ‫הדעת‬ ‫יחד שוב את כל חלקיו‪ ,‬חשוב לתת את‬ ‫תרגולים מתוך הקשר‪ .‬הטקסט‪ ,‬כתיבה לצד כל פסקה את‬ ‫הקישוריות‬ ‫תוך הדגשת נקודות כל נושא‬ ‫עיקרי הדברים‪/‬הרעיונות המרכזיים ‪,‬‬ ‫סוגי‬ ‫בכל‬ ‫הלוגית‬ ‫הפקת מידע מן השאלות והבנתן‬ ‫התורפה שעלו בבחינה‪.‬‬ ‫התלמיד‬ ‫המשפטים‪,‬‬ ‫בצורה מיטבית‪ ,‬כתיבת תשובה‬ ‫מרתון הפועל והשם‪ :‬ילמד לזהות את סוגי‬ ‫לשאלה‪,‬אמצעים רטוריים‪ -‬זיהוי‬ ‫תרגול בתחום תורת הקשרים הללו‪.‬‬ ‫האמצעים והסבר מטרתם‪ .‬כתיבת‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ה‬ ‫מבחן טרום‪ -‬מתכונת‬ ‫המבחן ייערך במשך ‪3‬‬ ‫שיעורים ולאחריו יישאר‬ ‫המורה עם תלמידים‬ ‫מתקשים על פי הודעה‬ ‫מראש‪ .‬אין לשחרר‬ ‫תלמידים מתקשים‬ ‫הביתה בתום המבחן‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הצורות נוסח בחינות‬ ‫בגרות‪ ,‬להוסיף בשלב זה‬ ‫את דיוקי ההגייה של‬ ‫ִהגיע‬ ‫הפועל )מָ כִּ יר‪,‬‬ ‫השם‬ ‫ושל‬ ‫וכיו"ב(‬ ‫)מ ְספָּ ָרה‪ ,‬הַ כְ חָ ָדה וכו‪(.‬‬ ‫ִ‬ ‫תחומים נוספים‪:‬‬ ‫תקינות‪ ,‬המרות ‪ ,‬סדר‬ ‫מילים‪ ,‬סמיכות ‪.‬‬ ‫סיכום‪ .‬המורה יעבור בין התלמידים‬ ‫וידריך אותם במהלך העבודה‪.‬‬ ‫שבוע חמישי‪ :‬מרתון מתכונת ‪ +4/7 – 31/7‬יום א' ‪7/8/11‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ד–‬ ‫ג‬ ‫ה ‪ +‬א'‬ ‫מרתון בחינות בגרות לקראת בחינת המתכונת ‪:‬‬ ‫למטרת‬ ‫שנלמדו‬ ‫ם‬ ‫נושאי‬ ‫על‬ ‫יחזור‬ ‫המורה‬ ‫החזרה‬ ‫בכל יום תיפתר בחינה אחת במלואה‪ ,‬במהלך‬ ‫ביום ד' ‪ -3/8‬בחינת מתכונת‪.‬‬ ‫הטמעה‪ ,‬ויקנה אסטרטגיות בכל תחום‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הדגשים חשובים‪:‬‬ ‫ביום חמישי ‪ + 4/8/11‬ראשון ‪ – 7/8/11‬מרתון‬ ‫בתורת הצורות‪ :‬הבחנה בין פועל לשם‪ ,‬איך מבחינים בין פועל לבין שם פעולה? משמעויות תרגולים של מבחני בגרות ‪.‬‬ ‫השמות )המשמעויות הן‪ :‬שם פעולה של בניין‪ ,....‬צורת בינוני ומשמעויות שכיחות כגון‪ -‬בעל‬ ‫עיסוק‪ ,‬מחלות וכיו"ב(‪ ,‬אסטרטגיות לזיהוי השורש והבניין ועוד‪.‬‬ ‫ביום שני‪ -8/8/11 -‬בחינת הבגרות‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הקשָּ רים הלוגיים‪ ,‬הבחנה בין ַקשָּ רים של משפט פשוט‪ ,‬של איחוי ושל‬ ‫בתחביר‪ :‬חזרה על כל ַ‬ ‫מורכב‪ .‬התלמידים יידעו את המשמעות של כל מילת קישור‪/‬שיעבוד )קשר של סיבה ותוצאה‪ ,‬בהצלחה!!!‬ ‫קשר של זמן‪ ,‬של תנאי וכן הלאה(‪.‬‬ ‫זיהוי סוג המשפט בעזרת המילים המקשרות ‪ ,‬זיהוי החלקים התחביריים הבסיסיים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫באוצר המילים והמשמעים‪ :‬התלמידים יתרגלו "שאלות אמת" מבחינות הבגרות וילמדו את‬ ‫עקרונות הפיצוח שלהן‪ .‬למשל‪ :‬בהשוואה בין מילונים עליהם ללמוד לנסח קריטריונים )תבחינים(‬ ‫להשוואה‪ -‬למדו אותם מה זה אומר "קריטריון"‪ -‬פרטים דקדוקיים למשל זה קריטריון‪/‬תבחין ‪,‬‬ ‫אבל "מין" או "חלקי דיבר" – אינם קריטריונים אלא חלק מהקריטריון "פרטים דקדוקיים"‪.‬‬ ‫דבר נוסף‪ :‬בשאלות כגון‪ -‬מדוע פרט מסוים מופיע במילון א‪ .‬שושן ונעדר מרב מילים או להפך‪-‬‬ ‫התשובה לרוב טמונה בגישה של שני המילונים‪ :‬אבן שושן הוא מילון דיאכרוני‪/‬היסטורי המשקף‬ ‫את משמעויותיה וצורותיה של המילה לאורך כל רובדי הלשון‪ ,‬ולעומתו מילון רב מילים של‬ ‫שוויקה הוא מילון סינכרוני שמטרתו לשקף את העברית בת ימינו‪ ,‬והוא מציג את המשמעויות‬ ‫והצורות של המילים הרווחות כיום‪ .‬התלמידים יבינו את שתי הגישות וילמדו "לשיר" אותן‪.‬‬ ‫בהבנה והבעה‪ :‬זה השלב בו אפשר "למפות" עם התלמידים את סוגי השאלות‪ .‬בכל פעם‬ ‫שתיתקלו בשאלה בהבנה‪ -‬עצרו איתם לרגע ושאלו‪ :‬מה מבקשים כאן? שנאתר את התשובה‬ ‫בטקסט? שנבין אותה מתוך הטקסט? שנשווה? שנכתוב את דעתנו? אמנו אותם להשתמש‬ ‫באסטרטגיות שונות לכל שאלה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הצעות‪ ,‬המלצות והסברים לשיעורים במקצוע‪-‬‬ ‫לשון‪ ,‬הבנה והבעה‪ -‬תכנית המחצית השלישית‪-‬‬ ‫תשע"א ‪2011‬‬ ‫הצעה להוראת התלמיד‪ - :‬כיצד ניגשים לטקסט?‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬קרא תחילה את פרטי תעודת הזהות של הטקסט‪ :‬כותרת‪ ,‬כותב‪ ,‬תאריך‪ ,‬במת‪ -‬הפרסום‪,‬‬ ‫איורים ‪ ,‬הפנייה בעזרת כוכבית להערה וכו‪.‬‬ ‫‪ .2‬קרא את הטקסט פעם אחת והשתמש במדגש )=מרקר( ועט‪ :‬סמן מילים ומשפטים‬ ‫חשובים וכתוב לצד הפסקה בקצרה‪ - :‬את עיקרי התוכן של הפסקה )כלומר‪ -‬על מה היא‬ ‫מדברת( ‪ ,‬ורצוי גם את רכיב המבנה שלה )למשל‪ :‬דוגמה ל‪ ...‬הצגת הבעיה‪ ,‬פתרונות‬ ‫לבעיה‪ ,‬יתרון ‪/‬חיסרון וכו' (‪ .‬הרישום בצד יעזור מאוד אח"כ באיתור מידע לתשובות‬ ‫ובסיכום‪.‬‬ ‫‪ .3‬רגע לפני שעונים על השאלות‪ -‬שאל את עצמך‪ :‬מהו המבנה הלוגי של הטקסט? ישנן‬ ‫מספר אפשרויות רווחות‪:‬‬ ‫רצף כרונולוגי )של זמן( ‪ ,‬תופעה וגורמים ‪/‬סיבה ותוצאה‪ ,‬הכללה ופירוט‪ ,‬בעיה ופיתרון‪,‬‬ ‫השוואה והיבטים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫כתיבת תשובה‬ ‫השאלות במבחן עוסקות בשלושה מימדים‪:‬‬ ‫‪ .1‬איתור מידע ‪ -‬יש לאתר את המידע בטקסט ולאחזר אותו‪ -‬כלומר‪ -‬לכתוב אותו מחדש‪,‬‬ ‫לבנות אותו מחדש משום שלעיתים עליכם לצרף מס' שורות‪/‬מוקדי מידע מן הטקסט‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .2‬פרשנות והיסק‪ -‬שאלות של הסקת מסקנות שאינן כתובות באופן מפורש בטקסט למשל‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מהי כוונת הכותב? מהי מטרתו ? או ‪ :‬פירוש של מילים וביטויים בטקסט‪.‬‬ ‫‪ .3‬הערכה וביקורת ‪ -‬חשוב כי תגדיר ותבהיר היטב את דעתך ותנמק אותה ב‪ 2-3‬נימוקים‪.‬‬ ‫להלן דוגמה לתשובה לשאלה בממד זה‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מבנה כללי של הטיעון‪:‬‬ ‫הצגת הדעה‪ -‬אני חושב‪ /‬סבור כי‬ ‫נימוקים ‪ -‬על אף שיש הטוענים כי‪)................‬אם אתה מתנגד לטענה שהוצגה(‪ /‬משום‬ ‫ש‪ ......................‬וגם‪ ,...........................‬נוסף על כך ‪...............................................‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫למשל‪ :‬הורים רבים טוענים כי יש לקצר את החופש הגדול משום שאורכו הרב גורם לילדים‬ ‫לשעמום ולבילוי זמן רב מידי מול מסכי המחשב‪ ,‬הטלוויזיה או לבילוי זמן רב מחוץ לבית ‪.‬‬ ‫האם אתה מסכים עימם? כתוב את דעתך ונמק אותה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪U‬‬ ‫כתיבת התשובה לשאלת הטיעון‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫אינני מסכים עם טענת ההורים כי יש לקצר את החופש הגדול‪ .‬על אף טענתם כי החופשה‬ ‫ארוכה מידי וגורמת לילדים לשעמום ולבטלה מול המחשב ‪,‬אין הדבר נכון לגבי כולם‪ .‬ילדים‬ ‫רבים מבלים בחופש הגדול במפגשים עם חברים‪ ,‬במשחקים ובפעילויות נוספות מלבד המחשב‪.‬‬ ‫פעילויות אלו חשובות ונחוצות לכל ילד ולרוב אין להן די זמן במהלך שנת הלימודים‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬ ‫החופש הגדול נועד למנוחה ולמילוי מצברים לאחר שנת לימודים עמוסה במטלות‪ ,‬אירועים ‪,‬‬ ‫שיעורי בית ומבחנים‪ .‬לכן אני סבור כי אין לקצרו אלא להשאירו כפי שהוא כיום‪ ,‬וממליץ לכל‬ ‫ההורים למצוא את הדרך לכוון את ילדיהם לפעילויות מגוונות בתחומים שונים על מנת להפיק‬ ‫תועלת והנאה מן החופשה‪.‬‬ ‫מהם הרכיבים הנבדקים בתשובה מסוג זה או בתשובה רחבה אחרת?‬ ‫‪ .1‬תוכן‪ :‬בדוק האם ענית על כל מה נדרשת בשאלה?‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .2‬מבנה‪ :‬האם ענית במבנה מתאים? בכתיבת טיעון‪ -‬ראה מבנה לעיל‪ ,‬בכתיבת תשובה‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫אחרת לשאלה‪ -‬השתמשו במילות קישור המתאימות למבנה אליו נדרשתם בשאלה ותמיד‬ ‫הציגו משפט פותח‪ .‬בדוגמה שלהלן הודגשו רכיבי המבנה‪ -‬פתיחה ומילת קישור‬ ‫מתאימה‪:‬‬ ‫שאלה‪ :‬ע"פ המאמר‪ ,‬מהו ההבדל בין ישראל לבין מדינות מערב אירופה בנושא צריכת‬ ‫תשובה‪ :‬ההבדל בין ישראל ומדינות מערב אירופה בעניין צריכת הפירות‬ ‫פירות?‬ ‫הוא שבארץ יש שפע של פירות מכל הסוגים והמינים ומחירם זול יחסית ‪,‬לכן הצרכנים‬ ‫הישראלים מרבים לקנות פירות‪ ,‬ואילו בשוויץ מבחר הפירות מצומצם יותר ומחירם‬ ‫גבוה‪ ,‬דבר הגורם להמעטה בקנייתם בקרב הצרכנים האירופאים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .3‬לשון‪ :‬חשוב לשים לב לכתוב במשלב לשוני ) משלב בינוני‪ -‬גבוה( המתאים לשפה כתובה‪,‬‬ ‫וכן לשימוש בסימני פיסוק – הפיסוק צריך להיות הגיוני‪ ,‬שימו לב במיוחד לנקודה בסוף‬ ‫משפט ופסיק בין פרטים ובין משפטים מורכבים ‪/‬מאוחים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מטלת כתיבת השוואה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪UP0F‬‬ ‫ההשוואה היא אחד העקרונות המארגנים הנפוצים בכתיבה עיונית‪.‬‬ ‫טקסט שההשוואה היא העיקרון המארגן שלו מתבסס על מציאת הדמיון ועל מציאת ההבדל שבין‬ ‫העניינים המושווים‪.‬‬ ‫כאשר עורכים השוואה‪ ,‬יש לשים לב לעניינים האלה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫קודם כול‪ ,‬יש לבדוק שהעניינים שאנחנו עומדים להשוות ביניהם הם מאותו תחום‪.‬‬ ‫אין טעם להשוות בין עניינים שאינם מאותו תחום‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬אפשר להשוות בין שני מיני פרפרים או בין שני סוגי מברשות שיניים‪ ,‬אך אין טעם‬ ‫להשוות בין פרפר לבין מברשת שיניים‪.‬‬ ‫‪ 1‬מעובד על פי תקליטור "דברים לעניין" בהוצאת משרד החינוך‪ -‬האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‪ ,‬הוצאת‬ ‫מעלות ירושלים ‪.2003‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שנית‪ ,‬יש לקבוע תבחינים )=קריטריונים( להשוואה‪ ,‬ולהקפיד שתמיד נשווה בין‬ ‫‪‬‬ ‫העניינים מאותו תבחין‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כאשר משווים בין מיני פרפרים‪ ,‬יש לקבוע תבחינים להשוואה‪ :‬צבע הפרפר‪ ,‬אורך‬ ‫הכנפיים וכו'‪.‬‬ ‫שימו לב‪ :‬אפשר להשוות בין שני דברים רק מאותו תבחין‪ .‬נשווה בין צבע של פרפר אחד‬ ‫לצבע של פרפר אחר או בין אורך כנפיו של פרפר אחד לאורך כנפיו של פרפר אחר‪ ,‬אבל לא‬ ‫נשווה בין צבע של פרפר אחד לבין אורך כנפיו של פרפר אחר‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מילות קישור המתאימות לכתיבת משפט השואה‪:‬‬ ‫ואילו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כמו‪ ,‬כפי ש‪ ,‬כשם ש‪....‬כך גם‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫השוואה באמצעות טבלה‬ ‫הטבלה היא דרך נוחה מאוד לארגון ההשוואה לפני כתיבת טקסט‪ ,‬והיא גם יכולה לסייע לסכם‬ ‫טקסט שיש בו השוואה‪.‬‬ ‫בטבלת השוואה יהיו לפחות שלוש עמודות‪ :‬בעמודה הראשונה נכתוב את התבחינים להשוואה‪,‬‬ ‫ובשתי העמודות האחרות את האופייני לכל אחד משני העניינים המושווים על פי התבחינים ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫דוגמה לטבלה‪ :‬הבדלים בין משחק כדורגל למשחק כדורסל‬ ‫תבחינים‬ ‫משחק כדורגל‬ ‫משחק כדורסל‬ ‫כללי המשחק‬ ‫שימוש ברגלים ללא מגע יד‪.‬‬ ‫שימוש רק בידיים‪.‬‬ ‫מטרת המשחק‬ ‫להכניס את הכדור לשער של‬ ‫הקבוצה היריבה‬ ‫לקלוע כדור לסל בקבוצה‬ ‫היריבה‪.‬‬ ‫מקום המשחק‬ ‫מגרש דשא‬ ‫אולם ספורט או מגרש אבן‬ ‫כאשר מכינים טבלה יש להקפיד לנסח את התבחינים כמו כותרת ‪,‬כלומר בהכללה ובתמציתיות‪.‬‬ ‫רצוי להשתמש בשמות פעולה או שמות עצם‪.‬‬ ‫כתיבת פסקת השוואה‬ ‫את הטקסט עצמו אפשר לכתוב בשתי דרכים‪:‬‬ ‫האחת ‪ -‬לפי התבחינים ‪ ,‬במבנה הדומה לזה של משחק "פינג‪-‬פונג"‪:‬‬ ‫"מודיעים" מהו התבחין הראשון‪ ,‬ומשווים בין העניינים מהתבחין הזה‪ .‬אחר כך "מודיעים" על‬ ‫התבחין השני‪ ,‬ושוב ‪ -‬משווים בין העניינים מהתבחין השני‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫השנייה ‪ -‬לפי העניינים המושווים‪ ,‬במבנה של "בלוק מול בלוק"‪:‬‬ ‫כותבים את כל מה שקשור לעניין הראשון‪ ,‬ואחר כך כותבים את כל מה שקשור לעניין השני ‪.‬‬ ‫בכתיבת העניין השני יש להדגיש את הדמיון ואת ההבדל בינו לבין העניין הראשון‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קיימים שלושה מרכיבים יסודיים בפסקת השוואה‪:‬‬ ‫‪ .1‬פתיחה‪ :‬הצגת הפריטים המושווים וייחוסם לקבוצה מסוימת )הכללה(‪.‬‬ ‫‪ .2‬גוף הפסקה‪ :‬הצגת הדומה והשונה‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיכום‪ :‬החלטה או הכרעה בין שני ה מושווים או הסקת מסקנות מתוך ההשוואה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הצעה לכתיבת פסקת השוואה‬ ‫‪ .1‬הפתיחה‬ ‫‪U‬‬ ‫בפתיחת הפסקה מומלץ לפרוש לפני הקורא את מטרת הכתיבה )אפשר לקרוא לכך 'הבהרת‬ ‫כוונות'(‬ ‫ראוי שבפתיחת הפסקה יופיעו‪:‬‬ ‫‪ .1‬שני הנושאים להשוואה שינוסחו במשפט מכליל‪.‬‬ ‫‪ .2‬מטרת ההשוואה‪ :‬לשם מה משווים?‬ ‫רצוי למקד את הקורא בפתיחה במטרת ההשוואה ובפריטים המושווים ולמקם אותם‬ ‫בהקשר המתאים )משפט מכליל(‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫למרות הקרבה המשפחתית בינינו‪ ,‬אני שונה מאחי בכמה דברים בולטים‪ :‬במראה‪ ,‬בדיבור‬ ‫ובלבוש‪.‬‬ ‫אני ואחי‬ ‫המושווים‪:‬‬ ‫קרבת משפחה‬ ‫היבט מכליל‪:‬‬ ‫)אני עומד לספר לכם על עצמי ועל אחי‪(.‬‬ ‫מטרה )סמויה(‪:‬‬ ‫מראה‪ ,‬דיבור‪ ,‬לבוש‬ ‫קריטריונים עיקריים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .2‬גוף הפסקה‪:‬‬ ‫גוף הפסקה יכלול בדרך כלל שלושה עד ארבעה משפטים‪ .‬המטרה כאן היא לבחור מתוך‬ ‫ההשוואה המפורטת שבוצעה את הקריטריונים שבהם מעוניינים להתמקד בפסקה ולהחליט‬ ‫באיזה מבנה יוצג המידע‪ .‬חשוב להשתמש באמצעי קישור מתאימים )מילים משפת ההשוואה(‬ ‫על מנת לסייע לקורא להיעזר במבנה שבו משתמשים‪.‬‬ ‫במהלך כתיבת גוף הפסקה על התלמיד לשמור על לכידות‪ :‬על כל משפט להתייחס לנושא‬ ‫ההשוואה‪ .‬החיבור שבין משפט למשפט יעשה באמצעות שימוש במילות קישור הלקוחות‬ ‫משפת ההשוואה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .3‬סיכום – הסקת מסקנות‬ ‫משפט הסיכום של פסקת ההשוואה אמור לקשור יחד את שני המושווים או לבחור ביניהם‬ ‫באמצעות ממצאי ההשוואה‪.‬‬ ‫כאן התלמיד נדרש לפרט את המסקנה העיקרית העולה מתוך ההשוואה‪ .‬אם מטרת ההשוואה‬ ‫הייתה לבחור או להחליט בין שני דברים‪ ,‬אז על התלמיד לרשום כאן את ההחלטה ולנמק אותה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אם מטרת ההשוואה הייתה העמקת ההבנה‪ ,‬אז על התלמיד לרשום את הממצאים העיקריים‬ ‫שהעלה מתוך ההשוואה כתובנות או מסקנות‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫דוגמה לפסקת השוואה ‪:‬‬ ‫השוואה בין משחק הכדורגל למשחק הכדורסל‪ -‬ע"פ התבחינים שלעיל‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הטבלה " הבדלים בין משחק כדורגל למשחק כדורסל" משווה בין שני המשחקים משלושה‬ ‫היבטים‪ .‬במשחק כדורגל כללי המשחק מחייבים שימוש ברגליים ללא מגע יד‪ ,‬מקום המשחק‬ ‫הוא מגרש דשא ומטרת המשחק היא להכניס את הכדור לשער של הקבוצה היריבה‪ .‬לעומת זאת‬ ‫במשחק הכדורסל כללי המשחק מחייבים שימוש רק בידיים‪ ,‬מקום המשחק הוא אולם ספורט או‬ ‫מגרש אבן‪.‬‬ ‫מן הנתונים הללו עולה כי על אף שמדובר במשחקי כדור‪ -‬השוני בכללי המשחק‪ ,‬במטרתו‬ ‫ובמקום בו משחקים הוא רב‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫תרגול בהשוואה‬ ‫הטבלה שלפניכם מציגה את משך הזמן של יחידת מניה ‪ 2‬חת בשיחות מקומיות בטלפון ‪:3‬‬ ‫‪P1F‬‬ ‫‪P2F‬‬ ‫‪P‬‬ ‫ימים‬ ‫שעות‬ ‫משך זמן ליחידת‬ ‫מניה אחת‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫‪18:0 - 8:00‬‬ ‫‪ 5‬דקות‬ ‫‪22:00 - 18:00‬‬ ‫‪ 8‬דקות‬ ‫‪ 8:00 - 22:00‬למחרת‬ ‫‪ 30‬דקות‬ ‫‪13:00 - 8:00‬‬ ‫‪ 5‬דקות‬ ‫‪ 8:00 - 13:00‬למחרת‬ ‫‪ 30‬דקות‬ ‫‪ 8:00 - 8:00‬למחרת‬ ‫‪ 30‬דקות‬ ‫‪P‬‬ ‫‪5B‬‬ ‫‪6B‬‬ ‫ו' וערבי חג‬ ‫שבת וחג‬ ‫שאלות‬ ‫א‪ .‬כתבו את המידע לגבי ימים א'‪-‬ה' ולגבי ימי ו' וערבי חג ב‪ -5-4‬משפטי השוואה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫כתבו את המידע בפסקת השוואה רצופה ולכידה‪.‬‬ ‫בחרו באחד מן הנושאים שלפניכם או הציעו נושא משלכם‪ ,‬וכתבו עליו פסקה במבנה של השוואה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לימוד בקבוצה כדרך להתכונן למבחנים לעומת לימוד לבד‪.‬‬ ‫‪ 2‬בחברת "בזק" מחירן של שיחות הטלפון נקבע לפי מספר יחידות המניה בשיחה‪ .‬על כן‪ ,‬ככל שמשך הזמן של יחידת‬ ‫המניה ארוך יותר‪ ,‬השיחה זולה יותר‪ ,‬וההפך‪.‬‬ ‫‪ 3‬על פי פרסום בספר הטלפונים )לשנת ‪.(1999/1998‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪‬‬ ‫כתיבה באמצעות מחשב לעומת כתיבה בעט או בעיפרון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חישוב באמצעות מחשבון לעומת חישוב בראש‪.‬‬ ‫הנחיות לכתיבה‬ ‫‪ .1‬קבעו מה הם התבחינים שאתם מתכוונים לכתוב עליהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬קבעו את המבנה‪" :‬פינג‪-‬פונג" או "בלוק מול בלוק"‪.‬‬ ‫‪ .3‬כתבו את הטקסט‪ .‬היעזרו בתבנית שלפניכם‪:‬‬ ‫‪4B‬‬ ‫כותרת‬ ‫‪3B‬‬ ‫כותרת‬ ‫הודעה על השוואה )‪+‬ציון מטרת‬ ‫ההשוואה(‬ ‫הודעה על השוואה )‪+‬ציון מטרת‬ ‫ההשוואה(‬ ‫"פינג‪-‬פונג"‬ ‫"בלוק מול בלוק"‬ ‫משפט מכליל ‪ /‬מסקנה‬ ‫משפט מכליל ‪ /‬מסקנה‬ ‫‪U‬‬ ‫פעילות בנושא ההשוואה‪ -‬קרא את הטקסט שלפניך‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לינה בטיול שנתי‬ ‫לתלמידי כיתה ט' ניתנה האפשרות להחליט השנה על אופן הלינה בטיול השנתי‪ .‬האפשרויות היו לינה‬ ‫באוהלים תחת כיפת השמים או לינה בבית מלון‪.‬‬ ‫בניגוד למה שציפו מאתנו המורים‪ ,‬בחרנו ללון באוהלים‪ .‬המורים התפלאו וביקשו לדעת כיצד‪ .‬לצורך‬ ‫‪ .4‬קרא את הטקסט שלפניך‪ ,‬וענה על סעיפים א' ‪ -‬ג' שלאחריו‪.‬‬ ‫ההוכחה השווינו בין שתי אפשרויות הלינה‪ ,‬והתוצאה הייתה שחלק מן המורים השתכנעו‪.‬‬ ‫אומנם הלינה במלון מסודרת ונקייה יותר מהלינה באוהלים הממוקמים על העפר‪ ,‬אך הלינה באוהלים‬ ‫אינה מחייבת שמירה על סדר וניקיון כפי שנדרש בחדרי המלון‪.‬‬ ‫בעוד שלינה בחדרים מחייבת כניסה לחדרים בשעות מסוימות וכיבוי אורות מסודר לפי נוהלי המלון‪ ,‬הרי‬ ‫המתחייב‬ ‫אורות‬ ‫ללא כיבוי‬ ‫המאוחרות‬ ‫צורותהלילה‬ ‫שתיבשעות‬ ‫לאוהל גם‬ ‫שהייה מחוץ‬ ‫מאפשרת‬ ‫הלינה‬ ‫עפ"י‬ ‫תבחינים‬ ‫שלושה‬ ‫לינה‪ .‬ציין‬ ‫משווים בין‬ ‫שלפניך‬ ‫באוהליםבטקסט‬ ‫‪.1‬‬ ‫מחוקי המלון‪ .‬הטקסט‪ ,‬והשלם את הטבלה‪.‬‬ ‫כפי שאמרנו לעיל‪ ,‬המורים השתכנעו ואנו נלון באוהלים בפארק לאורו של הירח‪.‬‬ ‫)מתוך שילה‪ ,‬ג' לקרוא ולהבין‪:‬טענות ושיקולים‪ ,‬עמ' ‪(.30‬‬ ‫‪7‬‬ ‫התבחינים‬ ‫לינה באוהל‬ ‫לינה במלון‬ ‫‪ .2‬כתוב פסקת השוואה אשר תכיל את כל הנתונים שהעלית בטבלה‪.‬‬ ‫מידע נוסף בנושא‪ :‬המללת טבלה‬ ‫‪U‬‬ ‫)מאת ‪ :‬דליה זילברמן‪ ,‬מדריכת מפמ"ר‪,‬דבורה הרפז‪ ,‬מנהלת הוראת הידע לשון והבעה‬ ‫ברשת אורט(‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫מטרות הפעילות‬ ‫הקניית מיומנויות לקריאת טבלה‪ ,‬להבנתה ולהמללת הנתונים שבה‬ ‫‪.1‬‬ ‫העשרת יכולת ההבעה של התלמידים בהמללת הנתונים הן בתבניות לשוניות‪/‬רכיבים‬ ‫‪.2‬‬ ‫לשוניים רלוונטים להשוואה ולהסקת מסקנות והן באוצר המילים‪.‬‬ ‫יתרונות השימוש בטבלה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפשר לערוך בו זמנית השוואה בין מספר רב של נושאים על פי מספר‬ ‫בלתי מוגבל של מאפיינים ‪/‬תבחינים )קריטריונים(‪ -‬ריכוז רב של נתונים‪ /‬מידע‬ ‫בתבנית מצומצמת‬ ‫‪‬‬ ‫אפשר "לראות" את הדברים בצורה ברורה ביותר; הכול מרוכז בתבנית אחת‪.‬‬ ‫חסרונות הטבלה‪:‬‬ ‫הדברים בטבלה מובאים בצמצום רב‪ ,‬ולכן אי אפשר לקבל באמצעות הטבלה דוגמאות‪ ,‬הסברים‬ ‫ופירוט‪.‬‬ ‫מטרות השימוש בטבלה‬ ‫‪‬‬ ‫הטבלה מרכזת מידע‪ /‬נתונים )טבלה מסוג זה מכילה נתונים מספריים‬ ‫ומילוליים(‬ ‫‪‬‬ ‫הטבלה מאפשרת השוואה בין נתונים‬ ‫‪‬‬ ‫הטבלה מאפשרת הסקת מסקנות‪ /‬הפקת לקחים‪/‬קבלת החלטות מתוך‬ ‫הנתונים שבה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫סוגי הטבלאות‬ ‫ניתן להבחין בטבלאות מסוגים שונים‪ .‬זאת בהתאם למטרות הטבלה‪:‬‬ ‫טבלה המרכזת נתונים‪/‬מידע על נושא אחד בלבד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫טבלה המרכזת נתונים‪/‬מידע על יותר מנושא אחד ומשווה ביניהם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ .3‬טבלה המרכזת נתונים‪/‬מידע על יותר מנושא אחד ומשווה ביניהם בעזרת‬ ‫מספר תבחינים‪.‬‬ ‫מהו מבנה הטבלה?‬ ‫♦‬ ‫הטבלה מורכבת משורות ומעמודות‪:‬‬ ‫עמודה ‪2‬‬ ‫עמודה ‪1‬‬ ‫שורה ‪1‬‬ ‫שורה ‪2‬‬ ‫‪ .1‬טבלה שמטרתה ריכוז מידע‪/‬נתונים הקשורים בנושא אחד‬ ‫‪U‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫♦‬ ‫שם השחקן‬ ‫אחוזי‬ ‫קליעה‬ ‫ניר‬ ‫‪83‬‬ ‫ניב‬ ‫‪95‬‬ ‫אורי‬ ‫‪78‬‬ ‫כיצד קוראים טבלה ואף מבינים אותה?‬ ‫טבלה מסוג זה מכילה שני חלקים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫♦‬ ‫♦‬ ‫שורת הכותרת‪:‬‬ ‫השורה הראשונה שבה מצוינים נושאי הטבלה אשר לגביהם יופיעו נתונים‪.‬‬ ‫לדוגמה בטבלה שלעיל‪ " :‬שם השחקן"‪" ,‬אחוזי קליעה"‬ ‫שורת הכותרת מכילה ביטויים מכלילים‪:‬‬ ‫לדוגמה בטבלה שלעיל‪" :‬ניר"‪" ,‬ניב" ו"אורי" מוצגים באמצעות הביטוי‬ ‫המכליל‪ :‬שם השחקן‪.‬‬ ‫"‪ "95,78 ,83‬מוצגים באמצעות הביטוי המכליל‪:‬‬ ‫אחוזי קליעה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫יתר השורות‪ -‬בהן יופיעו כל הנתונים הקשורים בנושאים המצוינים בשורת‬ ‫הכותרת ‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫כיצד מסכמים טבלת ריכוז מידע ‪ /‬נתונים?‬ ‫כמו בכל תשובה גם בעת המללת טבלה יש לתת את הדעת לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫פתיחה‪ ,‬גוף וסיום‬ ‫‪ I‬פתיחה‪ :‬הצגת נתונים כללים על הטבלה‬ ‫ניתן לבחור באחת מן האפשרויות שלהלן‪:‬‬ ‫הטבלה עוסקת בנושא……‬ ‫•‬ ‫או‪:‬‬ ‫הטבלה מרכזת‪ /‬מציגה נתונים בנושאים הבאים ‪:‬‬ ‫♦‬ ‫הנחייה‪ :‬נושא הטבלה הוא בעצם השם‪/‬הכותרת שנותן כותב הטבלה‪ ,‬המוען‪ ,‬לטבלה‪.‬‬ ‫אם כותב הטבלה אינו מציין את נושא הטבלה‪ ,‬על הנמען‪ ,‬הקורא‪ ,‬ליצור‬ ‫בעצמו את הנושא‪ .‬זאת ייעשה ע"י יצירת משפט שבו ייכללו הנתונים‬ ‫שבשורת הכותרת על פי הכתוב בכל אחת מן העמודות‪:‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬נושא הטבלה שלהלן הוא‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫אחוזי קליעה לסל של שלושה שחקנים‪.‬‬ ‫שם השחקן‬ ‫אחוזי‬ ‫קליעה‬ ‫ניר‬ ‫‪83‬‬ ‫ניב‬ ‫‪95‬‬ ‫אורי‬ ‫‪78‬‬ ‫‪" II‬גוף"‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫“גוף” יכול להיעשות בשני שלבים‪:‬‬ ‫‪ .1‬המללת נתונים בלבד‪:‬‬ ‫דיווח על הנתונים שבטבלה כפי שהם ‪ :‬מתוך נתוני הטבלה ניתן ללמוד כי‪ /‬את‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הדברים הבאים‪ :‬כאן יירשמו הנתונים הכתובים בשורה השנייה של הטבלה‪ ,‬בשורה‬ ‫השלישית וכו'‪.‬‬ ‫או‪:‬‬ ‫דיווח על נתוני הטבלה על פי ערכם )ציון הערך ה"גבוה"‪" /‬הנמוך" מבין‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הנתונים( לצורך השוואה ביניהם מבלי להסיק מסקנות ‪ -‬הבאת הדברים ככתבם‪:‬‬ ‫כאן ייעשה שימוש במשפט מאוחה )בעל איברים( בקשר של ניגוד‪:‬‬ ‫איבר א' ‪ ,‬לעומת זאת‪ /‬ואילו איבר ב' ‪.‬‬ ‫באיבר א' ייכתבו הנתונים שבשורה בעלת הנתונים הנמוכים בערכם‪/‬‬ ‫הגבוהים בערכם‪.‬‬ ‫באיבר ב' ייכתבו הנתונים שבשורה שבה הנתונים גבוהים‪/‬נמוכים בערכם‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫איבר א'‬ ‫‪10‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬אחוז הקליעה של ניר הוא ‪,83%‬‬ ‫איבר ב‬ ‫ואילו ‪/‬לעומת זאת אחוז הקליעה של ניב הוא ‪.95%‬‬ ‫‪ .2‬הסקת מסקנות מתוך נתוני הטבלה ‪ :‬מה ניתן ללמוד מן הנתונים שבטבלה?‬ ‫ניתן לבחור באחת משתי האפשרויות‪:‬‬ ‫מתוך נתוני הטבלה ניתן ללמוד‪ /‬להבין כי הנתון בשורה הראשונה הוא הגבוה‪ /‬הנמוך ביותר‪.‬‬ ‫♦‬ ‫או‪:‬‬ ‫מכאן ניתן להסיק‪ /‬להבין כי‪ /...‬מכאן ברור ש‪ /‬זאת אומרת כי הנתון בשורה הראשונה הוא‬ ‫♦‬ ‫הגבוה‪ /‬הנמוך ביותר‪.‬‬ ‫‪ III‬סיכום‪ /‬הסקת מסקנות‪ /‬הפקת לקחים)אין חובה לכלול חלק זה בסיכום(‪.‬‬ ‫בחלק זה של הסיכום יש מקום גם ל‪:‬‬ ‫להבעת דעה אישית‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מן הנתונים‪/‬לאור הנתונים ‪/‬בהסתמך על הנתונים הללו ניתן להבין‪ /‬מסיק‪ /‬חשוב ש‪/‬צריך…‪..‬‬ ‫ב‪ .‬להבעת המלצה‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לאור הנתונים הללו כדאי‪ /‬מומלץ‪ /‬רצוי ‪/‬ניתן‪/‬ברור כי יש לפעול בדרך‬ ‫הבאה‪:‬‬ ‫טבלה המרכזת נתונים‪/‬מידע על יותר מנושא אחד‪.‬‬ ‫טבלה המרכזת נתונים‪/‬מידע על יותר מנושא אחד‬ ‫ומשווה ביניהם בעזרת מספר תבחינים‬ ‫‪.I‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫מגמות לימוד‬ ‫מין‬ ‫אלקטרוניקה‬ ‫‪1B‬‬ ‫‪2B‬‬ ‫‪U‬‬ ‫עיצוב שיער‬ ‫בנים‬ ‫‪30‬‬ ‫בנות‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪13‬‬ ‫איך קוראים טבלה מסוג זה ‪ ,‬וכיצד ניתן להבין אותה?‬ ‫טבלה מסוג זה מטרתה להשוות מספר נושאים )בנים ובנות( על פי מספר תבחינים )קריטריונים(‬ ‫)מגמת אלקטרוניקה ומגמת עיצוב שיער(‪.‬‬ ‫♦‬ ‫כדי שנוכל להשוות את הנושאים באמצעות טבלה‪ ,‬יש לוודא‪ ,‬שאכן יש קשר‬ ‫בין הנושאים המושווים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫♦‬ ‫התבחינים )הקריטריונים( הם הנקודות שלפיהן משווים בין הנושאים‪.‬‬ ‫♦‬ ‫הטבלה בנויה משורות ומעמודות‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫באחד מהם נרשום את התבחינים‪ ,‬ובאחר ‪ -‬את הנושאים המושווים‪.‬‬ ‫בטבלה מסוג זה אמור להופיע במשבצת הימנית העליונה שבכותרת סימון‬ ‫♦‬ ‫מפריד בין התבחינים ובין הנושאים המושווים‪.‬‬ ‫לדוגמה בטבלה שלעיל‪:‬‬ ‫מין )נושא(‬ ‫מגמות לימוד )תבחין(‬ ‫אם משבצת זו איננה מופיעה‪ ,‬מן הראוי‪ ,‬שהקורא יוסיף אותה‪.‬‬ ‫כיצד ממלילים ‪ /‬מסכמים טבלת השוואה ???‬ ‫את שני סוגי הטבלאות שבסעיף זה מסכמים באותה דרך‪.‬‬ ‫כמו בכל תשובה גם בהמללת טבלה זו חייבים להיות החלקים הבאים‪:‬‬ ‫פתיחה‪ ,‬גוף וסיום‪.‬‬ ‫הפתיחה היא הצגת העניין‪ .‬היא אמורה לכלול נתונים כלליים אודות הטבלה‪ .‬הקורא‪ /‬הנמען‬ ‫יקבל באמצעות הפתיחה רקע כללי‪/‬פרטים כלליים על הטבלה‪ :‬מהו נושא הטבלה‪ ,‬מהם הנושאים‬ ‫המושווים‪ ,‬מהם התבחינים שעל פיהם נבדקו הנושאים‪.‬‬ ‫להלן הצעות לפתיחה‪:‬‬ ‫ניתן לבחור באחת מן האפשרויות‪:‬‬ ‫♦‬ ‫הטבלה שלפנינו עוסקת בנושא…‪..‬על פי התבחינים ‪ 4‬הבאים‪:‬‬ ‫‪P3F‬‬ ‫‪P‬‬ ‫או‬ ‫♦‬ ‫נושא הטבלה הוא השוואה בין…לבין‪ /‬הטבלה משווה‬ ‫בין…‪.‬לבין……‪..‬על פי התבחינים הבאים ‪.…………:5‬‬ ‫‪P4F‬‬ ‫‪P‬‬ ‫"גוף"‬ ‫הצעה א' )הצגת הנתונים שבטבלה ללא השוואה ביניהם(‬ ‫♦‬ ‫♦‬ ‫הבאים ‪:6‬‬ ‫על פי הכתוב בשורה השניה ניתן להבין כי‬ ‫כמו כן אפשר להסיק מתוך השורה השלישית כי‬ ‫בנוסף לאמור כאן מוכיחה השורה הרביעית ‪.............‬וכך הלאה‬ ‫מתוך‪/‬על פי השורה השנייה אפשר ללמוד כי‪-‬‬ ‫מתוך השורה השנייה ניתן ללמוד את הדברים‬ ‫‪P5F‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪ 4‬שימוש בביטוי מכליל‬ ‫‪ 5‬שימוש בביטוי מכליל‬ ‫‪ 6‬זוהי תבנית מנייה הבנויה כמשפט כולל )פעמים בעל תמורה מפרטת(‪ .‬זה המקום לבדוק עם‬ ‫התלמידים באילו נסיבות עדיף להשתמש בתבנית מנייה ‪ ,‬ובאילו נסיבות מומלץ להשתמש‬ ‫במשפט מורכב העל פסוקית מושא‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הצעה ב' )הצגת הנתונים תוך השוואה ביניהם (‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .‬נושא ‪ 2‬הוא‬ ‫נושא ‪ 1‬הוא‬ ‫או‪:‬‬ ‫‪ ,‬ולעומתו נושא ‪ 2‬הוא‪,‬‬ ‫נושא ‪ 1‬הוא‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לעומתם נושא ‪ 3‬מצטיין ב‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪UP7F‬‬ ‫‪UP6F‬‬ ‫‪P‬‬ ‫או ‪ :‬בעוד ש ‪9‬נושא ‪ 1‬הוא ‪ ,‬נושא ‪ 2‬הוא‬ ‫‪P8F‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ 30 :‬בנים )עמודה ראשונה( לומדים במגמת אלקטרוניקה)תבחין(‪ ,‬ואילו‬ ‫מספר הבנות הוא רק ‪) 20‬עמודה שנייה(‪/‬ואילו במגמה זו לומדים ‪20‬‬ ‫בנות בלבד‪.‬‬ ‫בדברים הבאים‪:‬‬ ‫הבדל זה בא לידי ביטוי בכך ש‪:‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫אם נשווה בין הבנים )עמודה ‪ (1‬לבין הבנות )עמודה ‪ (2‬נמצא כי יש‪ ,‬על פי‬ ‫הטבלה‪ ,‬הבדלים באחוזי‪/‬מספר הלומדים בכל מגמה‪ .‬הבדל זה בא לידי ביטוי‬ ‫בכך ש…‪..‬‬ ‫סיום ‪ /‬מסקנה‪:‬‬ ‫ניתן לבחור באחת מן ההצעות‪:‬‬ ‫מתוך נתונים אלה עולה כי‬ ‫או‪ :‬מן האמור כאן אפשר להסיק כי‬ ‫או‪ :‬המסקנה העולה‪/‬הנובעת ‪ 10‬מתוך הנתונים הללו‬ ‫היא ‪ ,‬מסקנה זו תשמש בסיס להחלטה‪/‬ות הבאות‪:‬‬ ‫‪P9F‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ 7‬שימוש במשפטים פשוטים בלבד‪ .‬מומלץ לדון עם התלמידים בהבדל בשימוש‬ ‫במשפטים פשוטים בלבד לעומת השימוש במשפט מאוחה כדוגמת ההצעה הבאה‪.‬‬ ‫‪ 8‬שימוש במשפט מאוחה בקשר של ניגוד שבו האברים יכולים להיות חסרים‪.‬‬ ‫‪ 9‬שימוש במשפט מורכב בעל תבנית השוואה‬ ‫‪ 10‬שימוש בה' הזיקה ולא במילת שעבוד אחרת מסייעת להעלות את המשלב הלשוני‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪U‬‬ ‫אמצעים לשוניים ‪/‬אמצעים רטוריים‬ ‫למורה‪:‬‬ ‫האמצעים הרטוריים הם אותם אמצעים סגנוניים‪ -‬לשוניים בהם משתמש הכותב כדי להפוך את‬ ‫כתיבתו למעניינת‪ ,‬עשירה‪ ,‬מושכת‪ ,‬מרתקת ומשפיעה יותר‪ .‬אמצעים רטוריים מושכים את‬ ‫תשומת הלב ומנסים לשכנע באמיתות דברי הכותב‪ .‬אמצעים רטוריים יופיעו בדרך כלל בטקסטים‬ ‫מסוג "טיעון"‪ :‬טיעון‪ ,‬ביקורת‪ ,‬פרסומת‪ ,‬תעמולה וכו‪.‬‬ ‫אין זה נכון ללמד את התלמידים "רשימת מכולת " של האמצעים הרטוריים ‪ ,‬משום שכך הם לא‬ ‫יבינו אותם באמת‪ ,‬האמצעים הרטוריים צריכים להיות מומחשים להם‪ ,‬ולהילמד באופן שבו הם‬ ‫יובנו באמת ולא כ"מו ָנחולוגייה" ריקה מתוכן‪.‬‬ ‫הצעה לפתיחת שיעור בנושא‪:‬‬ ‫לשוחח על קטע "סטנד‪ -‬אפ" שהם מכירים או להביא קטע כזה מוקלט )וידאו‪ ,‬די‪-‬וי‪-‬די(‪ ,‬ולבקש‬ ‫מן התלמידים לרשום בסופו את הדרכים בהן השתמש הבדרן על מנת להצחיק‪ .‬שאלו אותם את‬ ‫השאלה הבאה‪ :‬אם הוא היה עומד ומקריא את הטקסט מדף בקולו הרגיל האם הייתם צוחקים?‬ ‫התשובה וודאי תהייה שלא‪ ,‬מה אם כן יוצר את הצחוק? רשמו על הלוח את הדברים שייאמרו‬ ‫כמו‪ :‬שינוי טון הדיבור‪ ,‬חיקויים‪ ,‬העוויות‪ ,‬תחפושות‪ ,‬שימוש בשפת גוף וכו'‪ .‬בשלב זה קל יותר‬ ‫להציג את נושא השיעור ולהסביר שלכלל האמצעים הללו של השחקן קוראים אמצעים רטוריים‬ ‫)כותרת על הלוח(‪ .‬רטוריקה= אמנות הדיבור‪ ,‬הדרך שבה משתמש הדובר על מנת להשפיע על‬ ‫שומעיו )הגדרה מתחת לכותרת(‪.‬‬ ‫כעת אפשר לשאול את התלמידים‪ :‬מה יעשה עיתונאי‪ ,‬שרוצה להביע דעה‪ ,‬לשכנע את הקוראים‬ ‫במשהו‪ ,‬להשפיע עליהם‪ -‬הרי לא שומעים אותו‪ ,‬לא רואים אותו‪ ,‬יש לו רק את המילים‪ ,‬איך הוא‬ ‫בכל זאת יכול לעשות זאת במאמר? לאחר רישום על הלוח של הצעות התלמידים אפשר להמשיך‬ ‫בפעילות המוצעת להלן‪ ,‬שתעלה בעזרת טקסט פשוט אמצעים נוספים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ספרים זה הכי‪ -‬אחי! )מאת אביגיל סער(‬ ‫"אני שונא לקרוא" אומר כמעט כל ילד שני שאני מכירה‪ .‬איך זה אצלך? אם לא קראת שום ספר לאחרונה דע לך‬ ‫שאתה מפסיד חוויה השונה לחלוטין מכל סרט או משחק מחשב ‪ .‬תלמיד אחד טען באוזני כי הוא שונא לקרוא‬ ‫משום שבכיתות נמוכות יותר המורה לספרות הכריחה אותו לקרוא ספר מסוים ואף להכין עליו עבודה ‪ .‬כשהחל‬ ‫לקרוא את הספר לעבודה הוא גילה שהספר ממש "מרתק"‪ .‬את העבודה הוא הכין רק על מנת לצאת ידי חובה‪.‬‬ ‫מטלות מסוג זה גרמו לו‪ ,‬לטענתו‪ ,‬לשנוא קריאת ספרים ‪.‬‬ ‫ישנן עוד סיבות שונות ומשונות לאי‪ -‬קריאת ספרים בקרב ילדים ובני נוער‪ -‬וחבל‪ .‬כדאי לך להתגבר על מחסומים‪,‬‬ ‫להתאמץ ולקרוא ספרים‪ .‬אם תקרא בקביעות השפה שלך תהייה עשירה ‪ ,‬גבוהה וססגונית יותר )מה שנקרא ‪:‬‬ ‫"שוָ וה" יותר(‪ .‬הצעה אישית שלי אליך‪ :‬בעניין בחירת ספר‪ -‬סמוך רק על עצמך ולא על כל מה ש"מאכילים" אותך‬ ‫בפרסומות או על גבי חלונות הראווה של חנויות הספרים‪ .‬אם אין לך כוח לקרוא ספר שלם בכל שבוע אז קרא‬ ‫דברים אחרים כמו‪ :‬עיתונים‪ ,‬שבועונים‪ ,‬מאמרים קצרים ‪ ,‬אפילו "קומיקס"– לא חשוב מה העיקר קרא! קרא!‬ ‫קרא!‬ ‫‪14‬‬ ‫כעת ענה על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬כיצד פונה המוען )= הכותב( אל הנמען? )קהל היעד( הבא דוגמאות !‬ ‫‪.2‬‬ ‫מדוע לדעתך פנה המוען לנמען דווקא בדרך זו?‬ ‫‪ .3‬קרא את הכותרת‪ .‬מה תוכל לומר על סגנונה? איזה אמצעי רטורי בולט כאן?‬ ‫‪ .3‬הכותב סימן מספר מילים במירכאות בדוק כל מילה ע"פ ההקשר שלה בטקסט ‪ ,‬וכתוב‬ ‫מדוע הוא השתמש באמצעי פיסוק זה?‬ ‫"אני שונא לקרוא"___________________________________________‬ ‫"שווה"___________________________________________________‬ ‫"מרתק"‪" ,‬מדהים"____________________________________________‬ ‫"מאכילים"________________________________________________‬ ‫‪" .4‬ישנן עוד סיבות שונות ומשונות לאי קריאת ספרים"‬ ‫מהו לפי דעתך האמצעי‪ -‬הסגנוני לשוני שבו השתמש הכותב במשפט זה?‬ ‫‪ " .5‬את העבודה הוא הכין רק על מנת לצאת ידי חובתו‪".‬‬ ‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬ ‫‪ .6‬אם תקרא בקביעות השפה שלך תהייה עשירה ‪ ,‬גבוהה וססגונית יותר‬ ‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬ ‫‪ .7‬בסיום דבריו כתב המוען‪ :‬קרא! קרא! קרא! מה מיוחד בדרך פנייה זו? שים לב גם לצורת‬ ‫הפועל וגם לסימן הפיסוק‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מחוון למורה‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬כיצד פונה המוען )= הכותב( אל הנמען? )קהל היעד( – הבא דוגמאות !‬ ‫הוא פונה בגוף שני )נוכח( )"איך זה אצלך?"כדאי לך להתגבר על מחסומים" ועוד(‬ ‫ב‪ .‬מדוע לדעתך פנה המוען לנמען דווקא בדרך זו?‬ ‫זוהי דרך רטורית שכיחה להתקרב אל הנמען על מנת לשכנע אותו בצדקת הדברים ‪.‬‬ ‫‪ .2‬קרא את הכותרת‪ .‬מה תוכל לומר על סגנונה? איזה אמצעי רטורי בולט כאן?‬ ‫הכותרת משתמשת בביטוי השגור בשפת הדיבור ‪ :‬יש כאן משחק מילים ‪ :‬הכי ואחי‪ ,‬וכן‬ ‫"שבירה" של ביטוי הסלנג המקורי )"קרבי זה הכי אחי"(‪) .‬לתלמידים ברמה גבוהה אפשר‬ ‫להסביר גם שבנוסף יש כאן שימוש במילה המעצימה "הכי"‪ -‬ללא מילה אחרת שמצטרפת‬ ‫אליה כפי שנדרש באופן התקני‪ -‬הכי גדול‪ ,‬הכי נחמד וכו‪ -.‬וזהו גם אמצעי רטורי שיוצר‬ ‫ייחוד בדרך ההבעה (‪.‬‬ ‫‪ .3‬הכותב סימן מספר מילים במירכאות בדוק כל מילה ע"פ ההקשר שלה בטקסט ‪ ,‬וכתוב‬ ‫מדוע הוא השתמש באמצעי פיסוק זה?‬ ‫"אני שונא לקרוא" ‪ -‬דיבור ישיר‬ ‫"שווה"‪ -‬שינוי המשלב הלשוני‪ ,‬שימוש בסלנג‪ :‬הטקסט כתוב במשלב לשוני בינוני‬ ‫האופייני לטקסטים טיעוניים‪ ,‬שיבוץ סלנג יוצר חוסר איזון בולט אשר מטרתו היא‬ ‫התקרבות אל הנמען )שהוא ילד‪/‬בן נוער( ‪.‬‬ ‫"מרתק"‪ -‬לשון סגי נהור‪,‬לשון "ההפך" אירונייה‪ ,‬ההפך ממה שכתוב‪ -‬המטרה היא הבעת‬ ‫לגלוג ‪/‬לעג קל על מנת לשכנע בצדקת הדברים‪.‬‬ ‫"מאכילים" ‪ -‬שימוש בסלנג‪ -‬כנ"ל‬ ‫‪" .3‬ישנן עוד סיבות שונות ומשונות לאי קריאת ספרים"‬ ‫מהו לפי דעתך האמצעי‪ -‬הסגנוני לשוני שבו השתמש הכותב במשפט זה?‬ ‫לשון נופל על לשון‪ -‬שימוש במילים הדומות בצלילן או בשורשן‪ ,‬אך שונות בהוראתן או‬ ‫במשמעותן‪ .‬המטרה היא בעיקר שעשועי לשון על מנת למשוך תשומת לב ‪.‬‬ ‫‪ " .4‬את העבודה הוא הכין רק על מנת לצאת ידי חובתו‪".‬‬ ‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬ ‫שיבוץ מטבעות לשון‪ -‬דבר המעשיר את הכתוב ומעלה את המשלב הלשוני שלו‪.‬‬ ‫‪" .5‬אם תקרא בקביעות השפה שלך תהייה עשירה ‪ ,‬גבוהה וססגונית יותר"‬ ‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬ ‫שימוש רב בשמות תואר‪ -‬על מנת להעשיר ולהעצים את המבע‪ ,‬שימוש רב בשמות תואר‬ ‫לתיאור השפה שתהייה לקורא ‪-‬הספרים מדגישה את עמדתו של הכותב ואת המסר שלו‪.‬‬ ‫בסיום דבריו כתב המוען‪ :‬קרא! קרא! קרא! מה מיוחד בדרך פנייה זו? שים לב גם לצורת הפועל‬ ‫וגם לסימן הפיסוק‪.‬‬ ‫שימוש בלשון ציווי )קרא( ובסימני קריאה‪ -‬הכותב רוצה להמריץ את הקורא לבצע את‬ ‫הפעולה‪ .‬בנוסף‪ -‬יש כאן חזרה על המילה "קרא"‪ ,‬חזרות באות על מנת להדגיש את המסר‬ ‫ואת עמדת הכותב‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫אמצעים רטוריים‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫–‬ ‫אמצעים סגנוניים‪-‬לשוניים ה"מקשטים" את הטקסט‪ .‬אמצעים אלו‬ ‫מסייעים לכותב להשפיע על הקורא ולשכנעו באמיתות דבריו‪.‬‬ ‫האמצעים הרטוריים הבולטים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬שאלה רטורית – שאלה הנשאלת לא כדי לקבל תשובה‪ ,‬כי התשובה עליה כבר ידועה‪ .‬מטרתה‬ ‫לקבוע קביעה מודגשת‪.‬דוגמה‪" :‬מי לא מכיר את השיר החדש של שרית חדד?"‬ ‫בשאלה יש קביעה מודגשת לעובדה כי השיר החדש מוכר לכולם‪.‬‬ ‫‪ .2‬דימויים‬ ‫–‬ ‫תיאור ע"י השוואה לדבר מוחשי יותר‪ .‬בכל דימוי יש מכנה משותף בין המתאר‬ ‫לבין המתואר‪ .‬דוגמה ‪" :‬הוא הולך כצב"‪.‬‬ ‫במשפט הנ"ל יש השוואה בין ההולך לבין הצב‪ .‬המשותף לשניהם הוא האיטיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬מילים נרדפות – מילים שונות הדומות במשמעותן‪ .‬דוגמה ‪ :‬צווחה – צרחה – צעקה‬ ‫‪ .4‬חזרה על מילים – חזרה על אותה מילה מספר פעמים כדי להדגישה‪ ,‬לשׂבר את האוזן ולשכנע‪.‬‬ ‫המילה החוזרת רומזת לעמדתו ‪,‬לדעתו ולמטרתו של הכותב‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ :‬אני עוזר לך ‪ ,‬אני דואג לך ‪ ,‬אני מקווה בשבילך…‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .5‬חזרה על אותו מבנה תחבירי – דומה לאמצעי הקודם ונועד להשיג אותה מטרה‪ ,‬אך בחזרה‬ ‫על מבנה של משפט‪.‬‬ ‫דוגמה‪" :‬אלה הבעיות שלנו‪ ,‬אלה הצרות שלנו‪ ,‬אלו החיים שלנו"‪.‬‬ ‫‪ .6‬האנשה‬ ‫–‬ ‫ייחוס תכונות ומידות של בני אדם לבעלי חיים או לעצמים דוממים‪ .‬כותבי‬ ‫מאמרים משתמשים בכך כדי להרשים את הקורא‪.‬‬ ‫דוגמה ‪" :‬לאחרונה שומעים כתליה של הכנסת ביטויים מעליבים‪"..‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .7‬ניבים – ניב הוא צירוף מילים שמשמעותו הכללית שונה ממשמעות המילים המרכיבות אותו‪.‬‬ ‫דוגמה ‪" :‬טמן ראשו בחול"‬ ‫* יש להבחין בין ניב לפתגם ‪ .‬בניגוד לניב הפתגם מתפרש כפשוטו והוא כולל מוסר השכל‪ .‬ממרת‬ ‫חיים וכדומה‪ .‬דוגמה ‪" :‬לא הביישן למד ‪ ,‬לא הקפדן מלמד"‪.‬‬ ‫‪ .8‬מטבעות לשון – שתי מילים או יותר שנוהגים לומר אותן תמיד יחד‪.‬‬ ‫דוגמה ‪:‬‬ ‫צו‪ -‬השעה ‪ ,‬לאור הדברים ‪ ,‬לשים קץ ל…‬ ‫‪ .9‬הגזמה – תיאור תופעה או אירוע על דרך ההגזמה במטרה לשכנע‪.‬‬ ‫דוגמה ‪" :‬מליוני אוהדים הגיעו להיכל נוקיה שבת"א‪".‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .10‬אירוניה‬ ‫–‬ ‫‪U‬‬ ‫כתיבת משפט תמים לכאורה אשר למעשה‪ ,‬מכיל בתוכו לגלוג קל ונסתר‪ .‬דברי‬ ‫האירוניה מביעים בכוונה את ההפך ממה שהכותב חושב ‪ ,‬ורק מי שיודע את האמת יכול להבחין‬ ‫בכוונתם‪ .‬דוגמה ‪ :‬אם שבתה אינה עוזרת לה בעבודות הבית‪:‬‬ ‫"אני מאוד מרוצה מהעזרה שלך בזמן האחרון"‪.‬‬ ‫‪ .11‬שימוש במבעים מן המקורות – שילוב פסוק או חלק מפסוק )מן המקרא או מדברי חז"ל(‬ ‫בכתיבה כדי להעשיר את לשון הכתוב ולהרשים את הקורא‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ :‬שילוב הפסוק "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" )בראשית ח‪(21 ,‬‬ ‫בכתבה בנושא עבריינות נוער‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ .12‬דו‪-‬משמעות ‪ -‬יש מילים בעלות שתי משמעויות או יותר‪ .‬בפרסומות‪ ,‬למשל‪ ,‬עושים שימוש רב‬ ‫בדו‪-‬משמעות של מילים‪ ,‬ומשאירים אותה לא פתורה )כלומר‪ ,‬שתי המשמעויות אפשריות(‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬אני נהג מדליק ‪ /‬אורות בגשם‪.‬‬ ‫‪ .13‬מילים טעונות ‪ -‬יש מילים אשר נלווים אליהן רגש או קונוטציה‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬השבר הגדול‪ ,‬תנאים חמורים‪.‬‬ ‫מילים אלה יוצרות אופי ביקורתי ושלילי בטקסט‪ .‬מילים שנוסף למשמעותן הישירה הן נושאות‬ ‫עִ מן מטען רגשי מסוים‪ ,‬והן מקובלות כחיוביות או כשליליות‪ .‬מאפיין כתיבת ביקורת וכתיבת‬ ‫שכנוע‪ .‬לרוב נבחרו על‪-‬ידי הכותב כדי לבטא את תחושתו ואת רגשותיו כלפי הנושא המבוקר וכדי‬ ‫להשפיע גם על רגשותיו של הקורא‪ .‬למשל ההבדל בין ‪ :‬שירותי בריאות לא מספקים ‪ /‬שירותי‬ ‫בריאות גרועים ביותר; צפיפות רבה ‪ /‬צפיפות איומה‪.‬‬ ‫או‪ :‬פרצוף – פנים; עשוי – עלול – יכול;‬ ‫‪ .14‬לשון ציורית ‪ -‬מטאפורה‬ ‫ציורי הלשון עשויים להופיע כדימויים‪ ,‬כלומר כהשוואה בין שני דברים הלקוחים מתחומים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬המחשבות חלפו כציפורים נודדות; דבריו היו חדים כמו סכין‪.‬‬ ‫כהשאלה )מֶ טַ פו ָֹרה(‪ .‬המטפורה היא אחד מציורי הלשון הנפוצים‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫לפעמים מופיעים ציורי הלשון‬ ‫דוגמות‪ :‬אני טובע בעבודה‪ ,‬חידה קשה לפיצוח‪ ,‬הר של עבודות‪.‬‬ ‫במטפורה יש עירוב של שני תחומים סמנטיים שונים‪ :‬טובע בעבודה – ים ועבודה‪ ,‬חידה קשה‬ ‫לפיצוח – חידה ואגוזים וכן הלאה‪.‬‬ ‫‪ .15‬סלנג ולשון גבוהה ‪ -‬למילה או ביטוי יש בדרך כלל משלב לשוני ‪ :‬נמוך‪ ,‬בינוני ‪ /‬רשמי או גבוה‪.‬‬ ‫הכותב יכול להשתמש במילות סלנג )אחלה‪ ,‬מדליק( ולשלב אותן בטקסט שאינו כתוב במשלב‬ ‫נמוך‪ ,‬זאת על מנת לתת הרגשה של חברמניות‪ ,‬הכרה של רוּח הנוער‪ ,‬קרבה וכדומה‪.‬‬ ‫לעתים המצב הפוך – הכותב עשוי לשלב מילים לועזיות או ביטויים ממשלב גבוה מאוד כדי ליצור‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫תחושה של טקסט אקדמי‪/‬פורמאלי )או לצורך לגלוג(‪.‬‬ ‫‪ .16‬פנייה לנמען ‪ -‬בשיחה בין‪-‬אישית אנו פונים אל מי שאנו מדברים‪ .‬טקסטים שרוצים "לגעת"‬ ‫בקורא – לדבר איתו‪ ,‬למשוך אותו‪ ,‬לשכנע אותו )כמו טקסט שכנוע‪ ,‬שירה‪ ,‬מכתב אישי(‪ .‬פונים אל‬ ‫הנמען‪ :‬את‪/‬ה‪ ,‬אתם‪ ,‬אנחנו‪ ,‬שלנו‪ ,‬ודאי שמעת‪ ,‬התשובה שלך‪ ,‬להזמינכם וכדומה‪.‬‬ ‫דוגמות‪ :‬לידיעתכם‪ ,‬יצא לאור ספר חדש‪ .‬קנו עכשיו את הספר החדש‪.‬‬ ‫‪ .17‬פיסוק "רגשני" ‪ -‬ריבוי של סימני פיסוק מביע רגשות‪ .‬סימני קריאה רבים )!( מביעים‬ ‫השתוממות או התפעלות‪ .‬בעיות והיסוסים באים לידי ביטוי בסימני שאלה )?(‪ ,‬ותמיהה מבוטאת‬ ‫בעזרת שני הסימנים גם יחד )?!(‪ .‬קיטוע‪ ,‬מחשבה או רגש שלא הובעו במילים‪ ,‬מובעים בעזרת‬ ‫שלוש נקודות )‪ .(...‬גם מירכאות‪ ,‬סוגריים וקווים מפרידים עשויים להביע את עמדת הכותב‪.‬‬ ‫בטקסטים של שכנוע‪ ,‬פרסומת‪ ,‬ביקורת או בטקסטים אחרים טעונים ברגש עשויים להשתמש‬ ‫בסימני פיסוק שונים להבעת רגשות ועמדות‪.‬‬ ‫‪ .18‬שימוש במילים טעונות‪ -‬מילים המעוררות רגש בעלות מטען שלילי‪/‬חיובי‪ ,‬בעלות קונוטציה‬ ‫שלילית‪ .‬באמצעות מילים אלו מצליח הכותב להעביר עמדות‪ ,‬דעות ותחושות‪ .‬למשל‪ :‬כאשר‬ ‫משתמשים בכינוי "כלב‪/‬כלבה לבן אדם – המשמעות המילונית היא של בעל חיים‪/‬חיית בית ‪ ,‬אך‬ ‫זוהי מילה המעוררת קונוטציה שלילית של כינוי גנאי וזלזול‪ .‬לעומת זאת כשמכנים אדם‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫"מלאך" – הקונוטציה חיובית‪.‬‬ ‫‪ .19‬יצירת אמינות באמצעות עובדות‪ /‬נתונים מדעיים ‪/‬מומחים‪ -‬אמצעים אלו באים לשכנע את‬ ‫הקורא בדרך לוגית הנשענת על עובדות במטרה ליצור אמינות‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫תרגיל‪ :‬אילו אמצעים רטוריים )טור ימני( משמשים בתפקידים המופיעים בטור‬ ‫השמאלי?‬ ‫‪U‬‬ ‫אמצעים רטוריים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫תפקידי האמצעים הרטוריים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬שאלה רטורית‪.‬‬ ‫‪ .1‬עירוב הנמען‪ ,‬יצירת קרבה‪.‬‬ ‫‪ .2‬דימויים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הבלטת המסר על ידי הדגשה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מילים נרדפות‪.‬‬ ‫‪ .3‬אירוניה‪ ,‬לשם לגלוג‪ ,‬העברת בקורת‪.‬‬ ‫‪ .4‬חזרה על מילים‪.‬‬ ‫‪ .4‬האשמה וגינוי מול שבח והלל‪.‬‬ ‫‪ .5‬חזרה על אותו מבנה תחבירי‪.‬‬ ‫‪ .5‬הזהרה ואיום מול הבטחות‪.‬‬ ‫‪ .6‬האנשה‪.‬‬ ‫‪ .6‬המרצה לפעולה‪.‬‬ ‫‪ .7‬ניבים‪.‬‬ ‫‪ .7‬קלילות‪.‬‬ ‫‪ .8‬מטבעות לשון‪.‬‬ ‫‪ .8‬נחרצות‪.‬‬ ‫‪ .9‬הגזמה‪.‬‬ ‫‪ .9‬איפוק ומתינות‪.‬‬ ‫‪ .10‬אירוניה‪.‬‬ ‫‪ .10‬דרמטיזציה – מתח‪ ,‬הפתעה‪.‬‬ ‫‪ .11‬שימוש בציטוט מהמקורות‪.‬‬ ‫‪ .12‬דו משמעות‪.‬‬ ‫‪ .13‬מילים טעונות‪.‬‬ ‫‪ .14‬מטאפורה‪.‬‬ ‫‪ .15‬סלנג ולשון גבוהה‪.‬‬ ‫‪ .16‬פנייה לנמען‪.‬‬ ‫‪ .17‬פיסוק רגשני‪.‬‬ ‫בדף הבא יופיע מאמר ובו תרגול האמצעים הרטוריים‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫אין עישון בלי אש ‪ /‬ענת מידן‬ ‫‪1‬‬ ‫השבוע פורסמו ממצאי מחקר שערך ד"ר איתן כרם ‪ ,‬מומחה לרפואת ריאות ילדים בבית‬ ‫החולים שערי צדק ‪ ,‬ולפיו ‪ 14‬אחוזים מתלמידי חטיבות הביניים מעשנים בקביעות‪ .‬כמה בני‬ ‫נוער שקראו את הממצאים הללו פרצו בצחוק רועם‪" .‬רק ‪ 14‬אחוזים?" הם שאלו בציניות ‪,‬‬ ‫והם כנראה יודעים למה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫באחד מבתי הספר התיכוניים במרכז הארץ הודיעו המורים להורים בתחילת שנת‬ ‫הלימודים‪ ,‬כי ביה"ס הרים ידיים בנושא העישון‪ .‬אי לכך הגו שם רעיון מקורי‪ :‬ייחדו‬ ‫למעשנים פינת עישון מאחורי עץ עב גזע‪ .‬למנהל ולמורי ביה"ס לא נותר אלא לפקח על‬ ‫המעשנים שיקפידו לעשן במקום המיועד לכך ‪ ,‬ושלא יזהמו את האוויר הקולקטיבי‪ .‬בבתי"ס‬ ‫אחרים‪ ,‬בהם נמנעים מלמסד פינה כזו‪ ,‬מיסוד הנותן לגיטימציה בית ספרית לעישון‪ ,‬מעשנים‬ ‫התלמידים בלי מורא כשהמורים כאילו לא רואים‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫האם בית ספר שמכריז על הרמת ידיים בכל הקשור לעישון סיגריות‪ ,‬יכריז מחר על הרמת‬ ‫ידיו כשיגלה כי תלמידיו מעשנים סמים? האם נזקי העישון אינם מחייבים את המורים לנסות‬ ‫לעשות משהו למניעת עישון בתקווה לפחות לצמצם את הנזק?‬ ‫המורים שנתנו יד למסע הפרסום שהכתיר אותם כ "מורים לחיים"‪ ,‬לא יכולים‬ ‫להתנער ממחויבות לנסות לעשות משהו בנושא בריאות תלמידיהם‪ .‬בתוקף הכרזתו על כישלונו‬ ‫החינוכי בעניין הסיגריות‪ ,‬ביה"ס נותן לעישון לגיטימציה‪ .‬במקום להילחם בתופעה‪ ,‬הוא מצטרף‬ ‫אליה‪ :‬או‪.‬קיי‪ .‬אומרים אותם מורים בפה מלא‪ ,‬מותר לעשן‪ ,‬אבל רק במקום מוגדר‪ .‬או‪ :‬או‪.‬קיי‪.‬‬ ‫מותר לעשן ‪ ,‬אבל בתנאי שהמורים לא יראו‪.‬‬ ‫השאלות ;‬ ‫‪.1‬‬ ‫א‪ .‬מהי העמדה העולה מן הכותרת? נמק את דבריך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מהו האמצעי הלשוני‪/‬רטורי המסייע לכותבת להבהיר את עמדתה ?‬ ‫‪.2‬‬ ‫א‪ .‬מהו תפקיד המירכאות בשורה השלישית שבפסקה ‪?1‬‬ ‫ב‪ .‬בשורה ‪ 1‬מציינת הכותבת ‪:‬ד"ר איתן כרם "מומחה לרפואת ריאות ילדים בבית החולים‬ ‫שערי צדק "‪ .‬מהו האמצעי הרטורי בו היא עושה שימוש כאן? מהי תרומתו?‬ ‫ג‪ .‬מהו "הרעיון המקורי" עליו מדובר בפסקה ‪? 2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הסבר את האירוניה המוצגת בפסקה ‪. 2‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫בפסקה ‪ 3‬מובעת עמדתה של הכותבת לגבי הרמת הידיים של בתי"ס‪ .‬מהי עמדתה?‬ ‫‪.5‬‬ ‫מהו האמצעי הרטורי הבולט בפסקה ‪ ?3‬מה מטרתו ?‬ ‫‪.6‬‬ ‫בחר בתשובה הנכונה‪ -‬בפסקה ‪ 4‬הכותבת‪:‬‬ ‫א‪ .‬מציגה מסקנות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מסכמת את הנאמר קודם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מוסיפה מידע על הנאמר קודם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מנוגדת לפסקות שלפניה‪.‬‬ ‫‪ .8‬מהו האמצעי הרטורי המופיע במשפטים האחרונים בפסקה ‪? 4‬‬ ‫‪ .9‬ציין לפחות ‪ 2‬מטבעות לשון או ניבים מתוך הטקסט‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫הסיכום‬ ‫‪U‬‬ ‫הסיכום הוא עיבוד של הטקסט המקורי ומי שיקרא רק את הסיכום יוכל להבין את הרעיונות‬ ‫המרכזיים של הטקסט‪ .‬בתהליך הסיכום על הכותב לעבור מספר שלבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬השמטה‪ -‬החלטה על עניינים מסוימים שכותב הסיכום מוותר עליהם‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ב‪ .‬הכללה‪ -‬ארגון מידע בצורה רחבה יותר תחת כותרת תוכן או כותרת מבנה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ג‪ .‬הבנייה‪ -‬איתור מבנה העומק של הטקסט ‪ .‬למשל‪ :‬גורמים ותוצאות‪ ,‬השוואה בין שני‬ ‫משתנים ‪ ,‬יתרונות וחסרונות וכיו"ב‪.‬‬ ‫במבחן הדרישה היא לסיכום כולל או בורר‪ :‬סיכום כולל מכיל את כל פרטי הטקסט וסיכום בורר‬ ‫כולל רק חלק מפרטי הטקסט על פי דרישות השאלה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מה עושים? שלבים לכתיבת הסיכום‪:‬‬ ‫‪ .1‬תוכן‪ :‬קוראים היטב את השאלה‪ .‬אם הסיכום בורר‪ -‬מסמנים את מילות ההוראה‪ ,‬אם‬ ‫הסיכום כולל‪ -‬יש למצוא את הרעיונות המרכזיים של הטקסט‪ .‬סימון ‪/‬כתיבה בדף‬ ‫טיוטה של כל הרעיונות הרלוונטיים לסיכום לכל אחד מרכיבי התוכן של השאלה‪ .‬שים‬ ‫לב! אין להוסיף פרטים שלא נדרשו במשימה‪ .‬חלק חשוב מבדיקת הסיכום הוא – האם‬ ‫הושמטו פרטים מיותרים?‬ ‫‪ .2‬כתיבה‪ :‬את הסיכום יש לכתוב בשפה מכלילה )ללא דוגמאות‪ ,‬ללא פירוט אלא רק‬ ‫בהכללה(‪ ,‬לא להכניס דעה אישית‪ -‬אלא להביא את הרכיבים הנדרשים מן הטקסט תוך‬ ‫ציון ביטויי ריחוק כגון‪ :‬לדברי הכותב‪ ,‬הכותב מציין‪/‬טוען ‪ ,‬עוד הוא מוסיף‪ ,‬מן הטקסט‬ ‫עולה וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ .3‬מבנה‪ :‬יש לכתוב את הסיכום במבנה המתאים לסיכום‪ -‬להלן מבנה בסיסי‬ ‫‪11‬‬ ‫‪P10F‬‬ ‫‪P‬‬ ‫בו‬ ‫מודגשים רכיבי המבנה‪:‬‬ ‫המאמר‪) ,‬שם המאמר ( _______ ‪ ,‬שנכתב על ידי___)שם הכותב(___________‬ ‫שפורסם ב‪[ ............‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪P1F‬‬ ‫‪P‬‬ ‫]או‪:‬‬ ‫עוסק ב )כאן יש לכתוב בהכללה את הרעיון המרכזי של הטקסט( ‪.‬‬ ‫הכותב טוען ‪ /‬מסביר‪ /‬מציין‪/‬מציג את‬ ‫)בחר פועל מתאים‪ -‬וכתוב את גוף הסיכום ע"פ רכיבי התוכן‬ ‫להם נדרשת( ___________‪ .‬לדבריו‪) ,‬המשך רכיבי התוכן הנדרשים במטלה(‬ ‫עוד הוא מוסיף כי____)רק אם יש צורך בפרטים נוספים(________________‬ ‫לסיום‪ ,‬מן המאמר ניתן להבין כי ‪...........‬או‪ :‬מן המאמר עולה כי‪........‬‬ ‫הדברים(‪.‬‬ ‫‪ 11‬זוהי הצעה למבנה בסיסי בלבד‪ ,‬המבנה הרצוי ייבנה בהתאמה לרכיבי התוכן הנדרשים במטלה‪.‬‬ ‫‪ 12‬אין צורך לכתוב יותר מ‪ 2-‬פרטי ת‪.‬ז‪ .‬של הטקסט‪ .‬אחד מהם יהיה הכותרת‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫)משפט סיום לסיכום‬ ‫כתיבת סיכום מאת‪ :‬דבורה הרפז‬ ‫‪0B‬‬ ‫‪U‬‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫הפתיחה תכלול ‪ 2‬משפטים מכלילים‪:‬‬ ‫‪ .1‬משפט ‪ - 1‬ציון כותרת הטקסט והמוען‪,‬‬ ‫‪ .2‬משפט ‪ - 2‬מטרת כותב הטקסט‪:‬‬ ‫תוכלו להשתמש בניסוחים הבאים‪ :‬נושא הטקסט "…" שנכתב ע"י ‪........‬עוסק בנושא‪................‬‬ ‫מטרת כותב הטקסט הייתה )להשוות‪ ,‬להסביר‪ ,‬לתאר‪ ,‬להוכיח‪ ,‬לשכנע‪ ,‬להציג‪ ,‬וכו'( לצורך השגת מטרתו של‬ ‫הכותב הוא )מתאר‪ ,‬מסביר‪ ,‬משכנע‪ ,‬מציג את ( באופן הבא‪:‬‬ ‫"‪ :‬התייחסו למטלה שניתנה‪.‬‬ ‫"גוף‬ ‫‪U‬‬ ‫• "גוף" הסיכום יתחלק לחלקים על פי המטלה‪.‬‬ ‫‪ ‬חפשו את החלק בטקסט העוסק בכל חלק מהמטלה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ ‬כתבו במילים שלכם‪/‬ן את הנאמר בטקסט לגבי אותו חלק‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הציגו את הדברים ממבט ראייתו של כותב הטקסט‪ :‬כותב הטקסט טוען ש‪,‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לדעת כותב הטקסט‪ ,‬לטענת כותב הטקסט‪ ,‬וכו'‬ ‫‪‬‬ ‫אם כותב הטקסט מביא דוגמות‪ ,‬אל תתארו אותן אלא כתבו‪ :‬לצורך חיזוק טענתו‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מציג כותב הטקסט ‪ X‬דוגמות בנושאים ‪ ,......... ,.......:‬ו‪............‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם כותב הטקסט מציג מחקר כתבו‪ :‬לצורך חיזוק טענתו‪/‬דבריו מתאר כותב‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הטקסט מחקר בנושא‪.................:‬המחקר מוכיח כי‪................‬‬ ‫סיום‪ -‬בדקו ‪,‬האם יש צורך בהוספת משפט סיום‪ .‬אם כן הציגו את מסקנת‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫כותב הטקסט‪ ,‬את הפתרון שלו‪ ,‬את ההצעה שלו וכו'‬ ‫‪22‬‬ ‫טיפול בהיצגים גראפיים‬ ‫‪U‬‬ ‫ההיצגים הגראפיים עשויים להיות‪ :‬גרפים )"עוגה"‪ ,‬עמודות‪ ,‬קווים( או טבלה‪ .‬מטרתם למסור‬ ‫לקורא נתונים עובדתיים‪.‬‬ ‫שלבי קריאת ההיצגים הגראפיים‬ ‫‪ .1‬קריאת הכותרת‪ -‬לרוב היא מעידה בלשון עניינית ועובדתית על נושא ההיצג‪.‬‬ ‫‪ .2‬הבנת הנתונים‪ -‬התבוננו היטב בהיצג ונסו להבין את הנתונים העולים ממנו‪ ,‬בדקו האם‬ ‫יש הבדלים בין הנתונים?‬ ‫המללת היצג גראפי‬ ‫משימה זו מבקשת להעלות בכתב בפסקה רצופה את המידע המופיע בהיצג‪ :‬נתונים‪/‬עובדות‬ ‫ומסקנה או מסקנות‪.‬‬ ‫מבנה הפסקה‪:‬‬ ‫משפט פתיחה‪ :‬פרטי ההיצג ‪ +‬הרעיון המרכזי שלו‪.‬‬ ‫גוף‪ :‬פרטים מן ההיצג‪ ,‬ואם נדרשת השוואה‪ -‬יש להשתמש במילות השוואה כגון‪ :‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫ואילו‪.‬‬ ‫משפט סיום‪ :‬הצגת מסקנה‪/‬מסקנות העולה מן ההיצג‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫דוגמה‪ :‬המטלה מתייחסת למאמר‪" :‬האושר בלחיצת כפתור" ‪ , 13‬המציג גרף‪" :‬מדד האושר של‬ ‫הגברים ושל הנשים בין השנים ‪ ."72-94‬המשימה מתייחסת לשנים ‪ 83-93‬בהן ניתן לראות בבירור‬ ‫כי מדד האושר בקרב גברים היה גבוה משמעותית‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪P12F‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪P‬‬ ‫הפסקה‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הגרף "מדד האושר של הגברים והנשים בין השנים ‪ "72-94‬משווה בין מידת האושר שנמצאה‬ ‫בקרב גברים לעומת נשים בשנים אלו‪ .‬מן הגרף ניתן ללמוד כי בין השנים ‪ 83-93‬חלה אצל הגברים‬ ‫עלייה משמעותית במידת האושר‪ ,‬ואילו בקרב הנשים המשיכה מגמת הירידה‪ .‬מתוך הנתונים‬ ‫עולה הנתונים עולה כי קיים פער במידת האושר בין גברים לנשים בעשור זה וכי תחושת האושר‬ ‫של הגברים הייתה גבוהה יותר מזו של הנשים‪.‬‬ ‫‪ 13‬עיתון "הארץ" ‪9/5/2006‬‬ ‫‪23‬‬ ‫תרגול טקסט בלתי רציף‪ -‬דיאגרמה‬ ‫‪U‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪UP13F‬‬ ‫עמדות של מתבגרים כלפי תופעת העישון‬ ‫באחוזים‬ ‫נגד עישון‬ ‫הנושא אינו מעסיק‬ ‫אותי‬ ‫בעד עישון‬ ‫מספר בעלי העמדה‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫דיאגרמה‪ -‬טקסט מידעי ויזואלי‬ ‫דיאגרמה היא סוג של טקסט מידעי‪ -‬טקסט לא מילולי‪.‬‬ ‫כמו כל טקסט מידעי‪ ,‬מציגה הדיאגרמה נתונים הקשורים לנושא הדיאגרמה‪.‬‬ ‫בניגוד לטקסט מידעי הדיאגרמה מציגה את הנתונים בצורה ויזואלית‪.‬‬ ‫על הקורא להבין את הנתונים המוצגים בדיאגרמה ולהסיק מסקנות העולות מנתונים אלה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מושגים‬ ‫‪ (1‬כותרת הדיאגרמה‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ (2‬ציר ה‪) X-‬הציר האופקי(‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫= כותרת העמודות בדיאגרמה )שבסיסן על ציר זה(‪.‬‬ ‫‪ (3‬כותרת‪/‬שם עמודה‪ :‬מתחת לכל עמודה בסמוך לציר ה‪ X-‬מצויה כותרת –שם העמודה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ (4‬ציר ה‪) Y-‬הציר האנכי( ‪ :‬מייצג את הנתון המספרי המתאר את גודלה המספרי של כל‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫אחת מהתופעות )כותרות העמודות( ומיוצג גם באמצעות גובה העמודה בגרף‪.‬‬ ‫הסבר‪:‬‬ ‫בדיאגרמה קיימים המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫א‪ .‬כותרת‪ -‬הנושא שעליו מוצגים הנתונים בדיאגרמה‪" :‬עמדות של מתבגרים כלפי‬ ‫תופעת העישון באחוזים"‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ב‪ .‬ציר ה‪ X-‬כולל משתנים בלתי תלויים )כותרות‪/‬שמות העמודות(‪:‬‬ ‫"בעד עישון"‪" ,‬הנושא אינו מעסיק אותי"‪" ,‬נגד עישון"‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ג‪ .‬ציר ה‪ Y-‬כולל ערכים מספריים )הנתונים המתארים את גודלה המספרי של כל תופעה‬ ‫ומיוצגים גם בגובה העמודה( )‪.(0-50‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ד‪ .‬כותרת ציר ה‪ :Y-‬בקצה הציר או בצדו תימצא כותרת )במילים( המסבירה מה מציינים‬ ‫הערכים המספריים שעל הציר‪" :‬מספר בעלי העמדה"‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ 14‬בהכנת המסמך שותפים‪ :‬נעמי ציזיק‪ ,‬רן סופר‪ ,‬דליה זילברמן‪ ,‬עופרה ביצור‪ ,‬דבורה הרפז‪ ,‬יפה כפיר‪ ,‬איתן קארין‪ ,‬רייטר‬ ‫חנית וזהוראי רונית‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫קריאת המידע שבדיאגרמה והבנתו‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬קראו את כותרת ה"טקסט" )הדיאגרמה(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שאלו שאלות‪/‬הפיקו מידע מן הכותרת‪.‬‬ ‫‪ .2‬הבנת הנתונים על ציר ה‪:X-‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫א‪ .‬קראו את הכתוב מתחת לציר‪ .‬הכתוב מתחת לציר הוא "כותרת‪/‬שם העמודה"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שבצו את הנתונים הכתובים מתחת לכל עמודה ואת כותרת הדיאגרמה במשפט‬ ‫הבא‪:‬‬ ‫הדיאגרמה עוסקת בנושא‪ ,....................................:‬והיא מציגה נתונים‬ ‫על‪-‬פי חלוקה לתת הקבוצות הבאות‪):‬התייחסו לכותרת של כל עמודה(‪.... :‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הבנת הנתונים על ציר ה‪Y -‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הערכים המספריים הכתובים משמאלו של ציר זה מלמדים על גודל התופעה המיוצגת באמצעות‬ ‫העמודות שעל ציר ה‪.X-‬‬ ‫הבנת הקשר בין ערכי המשתנים בכיוון ציר ה‪ Y-‬לבין ערכי המשתנים בכיוון ציר ה‪.X-‬‬ ‫השלימו את המשפט הבא בהתאם לנתוני הדיאגרמה‪:‬‬ ‫העמודה ראשונה )כאן כתבו את כותרת העמודה( ‪...........‬מציינת ‪..............‬פריטים )על פי ציר‬ ‫ה‪ .(Y-‬העמודה שנייה ‪........................‬מציינת‪.................‬פריטים‪ .‬העמודה‬ ‫שלישית‪.......................‬מציינת‪..................‬פריטים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫מספר המתבגרים באחוזים שהם "בעד העישון" הוא‪..................‬‬ ‫מספר המתבגרים באחוזים ש‪........................‬הוא ‪.25‬‬ ‫מספר המתבגרים באחוזים שהם‪....................‬הוא‪....................‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .4‬הסקת מסקנות‪:‬‬ ‫מתוך הנתונים המיוצגים באמצעות דיאגרמה ניתן להסיק מסקנות בנושא הדיאגרמה לגבי ‪2‬‬ ‫נושאים‪ (1 :‬ערכים נמוכים‪/‬גבוהים ‪ (2‬מגמות בהבדלים בין קטגוריות שונות‪.‬‬ ‫שלב א‪ -‬בדיקת נתונים‪:‬‬ ‫‪ (1‬מהי כותרת העמודה המייצגת את הערכים "הנמוכים" ביותר?‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ (2‬מהי כותרת העמודה המייצגת את הערכים "הגבוהים" ביותר?‬ ‫‪ (3‬מהו אחוז התומכים בעישון בקרב אוכלוסיית המשיבים?‬ ‫שלב ב‪ -‬ניסוח המסקנה‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪P14F‬‬ ‫השלימו את החסר‪:‬‬ ‫מהדיאגרמה העוסקת בנושא‪.........................‬ניתן ללמוד שמספר ה‪)..................‬כתבו כאן‬ ‫את כותרת העמודה המתאימה( הוא הנמוך ביותר‪ .‬לעומת זאת מספר ה‪) ................‬כתבו‬ ‫כאן את שם העמודה המתאימה( הוא הגבוה ביותר‪ .‬בניגוד לכל הנתונים הללו‪...........‬‬ ‫מכאן ניתן ללמוד כי‪.........................‬‬ ‫כדי לנסח מסקנה מן הנתונים המוצגים בדיאגרמה יש להשתמש במילות קישור להשוואה ולניגוד‪ :‬לעומת זו‪ ,‬כמו גם‪,‬‬ ‫בניגוד ל‪/‬לכך‪ ,‬בהשוואה ל‪ ,‬ואילו וכו' ובביטויים לשונים להסקת מסקנות‪ :‬מכאן ניתן להסיק‪ ,‬לכן המסקנה היא‪ ,‬מכאן‬ ‫עולה כי‪ ..........‬וכו'‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪U‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪UP15F‬‬ ‫פרק זה מבוסס על שני ענפים של חקר הלשון‪ :‬לקסיקולוגיה )תיעוד אוצר המילים במילון(‬ ‫וסמנטיקה )העקרונות המשותפים לקבוצות של מילים‪ -‬בעיקר עקרונות של יחסי משמעות וגלגולי‬ ‫משמעות(‪.‬‬ ‫בלימוד פרק זה יינתן מקום לשני הכיוונים‪ -‬הן למילה היחידה ולהשתלשלות משמעיה ויחסיה עם‬ ‫מילים אחרות‪ ,‬והן לתופעות סמנטיות והדגמתן על ידי קבוצות מילים‪ .‬המטרה העיקרית בלימוד‬ ‫הפרק הזה הוא עיסוק של ממש במילים ובצירופים עבריים‪ .‬השיקול בבחירת המילים והצירופים‬ ‫יהיה מתוך מגמה להרחיב את אוצר המילים‪ ,‬לחדד את ההבחנה בהבדלי המשמעות בין מילים‬ ‫ולהביא לדיוק בשימוש בהן‪.‬‬ ‫הלימוד בפרק זה ייעשה מתוך מודעות הן להקשר הטקסטואלי שהמילים הנדונות מופיעות בו‬ ‫ולתפקידן הרטורי‪ ,‬והן לקשר החברתי תרבותי שבתוכו נערך ומשתנה אוצר המילים והמשמעים‬ ‫)לדוגמה‪ :‬מעמדן של לשון הדיבור והעגה והשפעתו על השאלה מה לכלול במילון ומה לא ; בידולי‬ ‫משמעות הנוצרים בהבחנות חדשות ; השפעת הלעז על שינויי משמעות‪ ,‬הבידול המשלבי ועוד(‪.‬‬ ‫יחידת לימוד בנושא – המילון‬ ‫‪U‬‬ ‫שלב א'‪ -‬הכירות עם המילון‬ ‫שיעור זה יערוך הכירות כללית עם המילון דרך דיון‪ ,‬רצוי כי התלמידים יביאו מילון לכיתה‪ -‬לא‬ ‫משנה של מי‪ ,‬הגיוון חשוב כאן‪.‬‬ ‫שאלה המופנית לכיתה‪ :‬מהו מילון? לשם מה אנו משתמשים במילון? אילו סוגי מילונים אתם‬ ‫מכירים )מילון חד לשוני‪ ,‬דו לשוני‪ ,‬מילון ממוחשב‪ ,‬מילון סלנג‪ ,‬לקסיקון ועוד(‪.‬‬ ‫למורה‪ :‬במרכזו של המילון עומדת המילה‪ :‬רצף אותיות בעל משמעות‪ .‬במילון נמצאת צורת‬ ‫היסוד של המילה ‪ -‬ערך מילוני‪) .‬אפשר לתת את המילים הבאות ברשימה ולשאול איזו מילה‬ ‫תופיע במילון‪ :‬שולחני‪ ,‬שולחנות‪ -‬הבית‪ ,‬שולחן‪ ,‬שולחנו‪ ,‬ומתוך תשובות הילדים להדגיש כי‬ ‫במילון המילים מסודרים ע"פ ערכים ‪ ,‬לכן יש לחפש כל מילה בצורת היסוד שלה‪.‬‬ ‫לתלמידים ‪ :‬מהי צורת יסוד? – זוהי הצורה ללא צורני הנטייה‪ :‬בשם העצם‪ -‬זוהי צורת היחיד‬ ‫ובפועל ישנן מספר אפשרויות ‪ ,‬כדאי לתת לתלמידים להעלות אפשרויות להצגת הפועל במילון‬ ‫)שורש‪ ,‬צורת יחיד‪ -‬עבר‪ ,‬צורת ההווה(‪.‬‬ ‫‪ 16‬המבוא מבוסס על החוברת "עברית‪ -‬תכנית הלימודים לביה"ס העל‪-‬יסודי"‪ ,‬משרד החינוך תשס"ג‬ ‫‪26‬‬ ‫לכיתה‪ :‬אילו ערכים יופיעו במילון?‬ ‫‪ .1‬מילים כגון שמות עצם‪ ,‬שמות תואר‪ ,‬פעלים‪ ,‬תואר הפועל‪.‬‬ ‫‪ .2‬צירופי מילים כמו‪ :‬צירופי סמיכות‪ ,‬צירופים כבולים ) כמו‪" :‬כפתור ופרח"(‪ ,‬צירופים‬ ‫פועליים )כמו‪" :‬השכיל ללמוד" ( ועוד‪.‬‬ ‫בשיעורים שלנו נתמקד במילון החד לשוני ולצורך כך נכיר שני מושגים חשובים שמשתמשים‬ ‫בהם בעולם הבלשנות )חקר הלשון(‪ :‬דיאכרוני וסינכרוני‪.‬‬ ‫דיאכרוני= מושג שמקורו ביוונית ומשמעותו‪ -‬עריכה של מידע לפי ההתפתחות ההיסטורית‪ ,‬לפי‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫השתלשלות ההיסטוריה‪ .‬מילון דיאכרוני הוא מילון הנותן ייצוג לכל תקופות הלשון‪ -‬מן המקרא‬ ‫ועד ימינו‪.‬‬ ‫סינכרוני =גם מושג שאול מיוונית‪ :‬דבר המתרחש בעת ובעונה אחת‪ ,‬החל באותו זמן‪ .‬חקר‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הלשון הסינכרוני מתייחס לחקר כל תופעות הלשון בזמן מסוים‪ .‬מילון סינכרוני הוא מילון‬ ‫המשקף את שימושי השפה בימינו‪.‬‬ ‫במהלך השיעורים נחשף הן למילון דיאכרוני והן לסינכרוני‪ ,‬כל מילון מייצג בעצם‬ ‫תפיסה שונה של הצגת מילות השפה‪.‬‬ ‫שלב ב'‪ -‬הכרת המילונים אותם נלמד‬ ‫‪17‬‬ ‫‪P16F‬‬ ‫למורה‪ :‬מומלץ להקדיש ‪ 1-3‬שיעורים למילון אבן שושן‪ ,‬דרך מילון זה יילמדו עקרונות המילון‪,‬‬ ‫דרכי הגדרת ערך‪" ,‬שפת" המילון ועוד‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מילון אבן שושן‬ ‫לכיתה‪ :‬כעת נבדוק מהו המידע שאפשר להפיק מן המילון לגבי ערך נתון‪.‬‬ ‫לפניך הערך תפילה‪:‬‬ ‫ְתּ ִפלָּה ‪ ,‬תפילה נ' ] מן פלל‪ ,‬התפלל [ ‪ .1‬בקשה מאלוהים‪ ,‬תחינה‪ ,‬דברי תחנונים‪:‬‬ ‫"על כן מצא עבדך את ליבו להתפלל אליך את התפילה הזאת" )שמואל ב' ז' כז(‪" .‬חנני‬ ‫ושמע תפילתי" )תהילים ד‪ /‬ב'(‪ .‬וכשאתה מתפלל אל תעש תפילתך קבע" )אבות ב יג(‪.‬‬ ‫"תפילת השחר" )ברכות ד א(‪ .‬סידור תפילות לכל ימות השנה‪ ,‬תפילת שבת‪.‬‬ ‫ת‬ ‫‪.2‬‬ ‫טוטפת של התפילין שמניחים על הראש או על הזרוע ‪" :‬תפילה של יד אינה‬ ‫ב‬ ‫מעכבת של הראש" )מנחות ד א(‪ . 3 .‬סידור‪ ,‬אוסף תפילות‪ :‬תפילות ומחזורים‪.‬‬ ‫]תּפִ לַּת‪ְ ,‬תּפִ לּות [‬ ‫ְ‬ ‫כעת רשמו כל מידע העולה מן הערך הזה )כדאי לנהל דיון בנושא‪ -‬רשמו על הלוח כל מידע רלוונטי‬ ‫שאמרו התלמידים‪ :‬יש שורש‪ ,‬יש ציטוטים‪ ,‬יש אותיות קטנות מעל המספרים וכיו"ב‪ ,‬הוסיפו גם‬ ‫‪ 17‬הדוגמאות מובאות מתוך "לשון לשאלון א'" מאת אורנה ענתבי‬ ‫‪27‬‬ ‫מידע שהתלמידים לא העלו(‪ .‬בשלב הזה נערוך סדר במידע‪ -‬נבדוק לאיזה היבט מתאים כל‬ ‫מידע ‪:18‬אטימולוגיה‪ ,‬מובאות‪ ,‬רובד השפה‪ ,‬פרטים דקדוקיים‪.‬‬ ‫‪P17F‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪U‬‬ ‫דרכי ההגדרה המילונית‬ ‫‪U‬‬ ‫)של כלל המילונים(‬ ‫לתלמידים‪ :‬כעת נבדוק כיצד מגדיר המילון את המילים‪:‬‬ ‫קרא את הגדרה מס' ‪ 1‬לערך תפילה ‪ ,‬כיצד מגדיר המילון מילה זו? )למורה‪ :‬המילון מגדיר את‬ ‫המילה באמצעות מילים נרדפות‪ -‬בקשה‪ ,‬תחינה‪ ,‬דברי תחנונים(‪.‬‬ ‫קרא את אחת ההגדרות לערך כותרת‪ :‬קישוט בראש עמוד בבניין ‪ .‬כיצד מגדיר המילון מילה זו?‬ ‫)המילון מגדיר את המילה בדרך של הגדרה קלאסית‪ -‬הכללה )קישוט( והבחנה )הקישוט הוא‬ ‫בראש עמוד בבניין‪ -‬זהו הסבר ספציפי יותר(‪.‬‬ ‫קרא את ההגדרה למילה פורמאליות‪" :‬רשמיות"‪ .‬כיצד מגדיר המילון מילה זו? )ע"י תרגום(‬ ‫קרא את ההגדרה למילה מואר‪" :‬שאינו חשוך"‪ .‬כיצד מגדיר המילון מילה זו? )בעזרת ניגודיות(‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לסיכום‪ :‬דרכי ההגדרה המילונית הן מגוונות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגדרה קלאסית הבנויה מהכללה ומהבחנה )הכללה= תיאור כללי של הערך המילוני‪,‬‬ ‫הבחנה= הסבר המבליט את ייחודו של הערך המילוני(‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגדרה באמצעות נרדפות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגדרה באמצעות ניגודיות‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגדרה באמצעות תרגום‪.‬‬ ‫לעיתים יתלווה להגדרה איור הממחיש את הערך‪.‬‬ ‫בשלב זה יש לתרגל בעזרת מספר ערכים מהמילון‪ -‬גם פועל וגם שם‪ .‬יש תרגולים מצוינים ברוב‬ ‫ספרי הלימוד‪.‬‬ ‫סיכום ביניים למורה‬ ‫מילון אבן שושן הינו מילון המציג מילים וצירופי מילים השימושיים בימינו בכתיבה ובדיבור‪.‬‬ ‫לצד זה‪ ,‬הוא משמר את העברית מתקופותיה הקודמות‪ :‬מלשון המקרא‪ ,‬דרך לשון המשנה‬ ‫והתלמודים‪ ,‬לשון ימי הביניים ועוד‪ .‬הגישה המוצגת במילון היא גישה דיאכרונית‪ ,‬כלומר גישה‬ ‫היסטורית‪ :‬המילון מציג את הגדרות הערך המילוני על גלגוליו של הערך מן התקופה הקדומה‬ ‫ביותר ועד לשימושו בעברית בת זמננו‪ .‬אבן שושן מביא מובאות )ציטוטים( מן המקורות ‪ ,‬מציין‬ ‫את האטימולוגיה של הערך ‪ ,‬את רובד השפה שלו וכן פרטים דקדוקיים כגון‪ :‬כתיב ‪ ,‬חלק דיבר‪,‬‬ ‫מין‪ ,‬שורש ונטיות‪ .‬את הפועל מציג אבן שושן בעזרת השורש‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מילון רב מילים‪ /‬יעקוב שוויקה‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ 18‬בסיום יחידה זו יובא פירוט למורה לגבי כל היבט‬ ‫‪28‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫למורה‪ :‬מילון רב מילים של שוויקה הינו מילון המציג גישה סינכרונית‪ :‬המילון מכיל מילים‬ ‫וצירופים של העברית בת זמננו‪ ,‬וגישתו מתבססת על כך שעל המילון לשקף את שימושי השפה בת‬ ‫זמננו‪ -‬העברית החדשה הכתובה והדבורה‪ .‬עם זאת המילון מתייחס במידה מסוימת למקורותיה‬ ‫הקלאסיים של המילה )מקרא‪ ,‬לשון חז"ל‪ ,‬ספרות ימה"ב וכו‪ .(.‬לא נמצא במילון התייחסות‬ ‫אטימולוגית למקורותיה של העברית כגון אכדית‪ ,‬פיניקית‪ ,‬אוגריתית‪ ,‬אם כי נמצא מידע‬ ‫אטימולוגי למילים לועזיות ולביטויים שמקורם במקרא או בלשון חז"ל‪ .‬המילון אינו מרבה‬ ‫בצירוף מובאות ומעדיף להביא דוגמאות לשימושים הרווחים בלשון ימינו‪.‬‬ ‫שימו לב לסדר העמדת ההגדרות‪ :‬מן השכיח אל הנדיר‪ ,‬ההגדרות בערך מוצגות על פי שכיחותן‬ ‫בשפה‪ ,‬ומשום כך אין ההגדרות מציגות התפתחות היסטורית כלשהי כמו אבן שושן‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מה עושים עם התלמידים?‬ ‫אפשר להביא ערך נחמד ממילון "רב מילים" ולבקש מן התלמידים לנתח אותו על פי‬ ‫הקריטריונים שנלמדו דרך מילון אבן שושן‪ .‬אח"כ להביא אותו ערך ממילון אבן שושן ולהשוות‪:‬‬ ‫אבן שושן בהיותו מילון בעל גישה מסורתית‪ -‬היסטורית )דיאכרונית(‪ -‬יביא מידע אטימולוגיות‪,‬‬ ‫העמדת הערך מן הקדום לחדש‪ ,‬מובאות מן המקורות‪ ,‬יציג בשיטתיות את הרובד הלשוני של כל‬ ‫הגדרה ‪ ,‬יביא עושר של ניבים וביטויים ועוד‪ .‬לעומתו רב מילים ידגיש את השימוש בן זמננו‪:‬‬ ‫הפירוש יתחיל מן השכיח והמקובל בימנו עד לקדום‪ ,‬הדוגמאות יהיו לרוב מן השימוש בזמנו‪,‬‬ ‫ופחות מן המקורות‪ .‬הצגת הרובד הלשוני אינה שיטתית‪ ,‬לעיתים הוא יציין את המשלב )מליצי‪,‬‬ ‫ספרותי‪ ,‬סלנג(‪ .‬שימו לב גם לדרך הצגת המידע הדקדוקי‪ .‬ערכו עימם טבלה בדומה לטבלה‬ ‫שלהלן‪:‬‬ ‫הקריטריון‬ ‫מילון אבן שושן‬ ‫מילון רב מילים ‪-‬שוויקה‬ ‫הצגת שם העצם‬ ‫צורת יחיד‬ ‫צורת יחיד‬ ‫הצגת הפועל‬ ‫שורש‬ ‫צורת יחיד עבר‬ ‫סדר הצגת ההגדרות‬ ‫מן הקדום ללשון ימינו‪.‬‬ ‫מלשון ימינו‪ -‬מן השימוש‬ ‫השכיח לשימוש הקדום יותר‪.‬‬ ‫מובאות‬ ‫מרבה להביא מובאות מן ממעט להביא מובאות מן‬ ‫המקורות‪ ,‬מביא דוגמאות‬ ‫המקורות‬ ‫לשימושים בני זמננו‪.‬‬ ‫מידע אטימולוגי‬ ‫מביא מידע מלא ושיטתי אין מידע מלא ושיטתי‪.‬‬ ‫בתחילת הערך‪.‬‬ ‫רובד השפה‬ ‫מציין את רובד השפה‬ ‫לא מצוין רובד השפה‬ ‫משלב הלשון‬ ‫מצוין לפעמים בסוגריים‬ ‫מצוין לפעמים בסוגריים‬ ‫לפעמים‪:‬ביולוגיה‪ ,‬מצוין‬ ‫פיסיקה‬ ‫תחומי חיים‬ ‫מצוין‬ ‫פיסיקה‬ ‫ניבים‪ ,‬ביטויים ופתגמים‬ ‫מופיעים כערכי משנה לערך מופיעים בסוף הצגת משמעויות‬ ‫הערך‬ ‫היסודי בסוף הערך‬ ‫‪29‬‬ ‫לפעמים‪:‬ביולוגיה‪,‬‬ ‫בנוסף כל מילון מציג בדרכו את הפרטים הדקדוקיים‪ ,‬מין‪ ,‬שורש ונטיות‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מילון ההווה ‪/‬שושנה בהט ומרדכי מישור‬ ‫המילון מכיל אוצר מילים מלשון ימינו מכל התחומים ומכל רמות הלשון‪ .‬במילון לא נמצא מילים‬ ‫נדירות‪ ,‬מילים שיצאו מכלל שימוש בלשון וכן מילים המצויות רק במקורות קדומים‪ .‬ההגדרות‬ ‫במילון מופרדות זו מזו בעזרת פסיקים ולא בעזרת מספרים‪ ,‬לא מצורפים לערכים מובאות ולא‬ ‫הערות אטימולוגיות‪ .‬לעיתים תובא דוגמה כאשר לא ברור השימוש במילה‪ .‬בנוסף‪ -‬המילון אינו‬ ‫מציין את רובד השפה של הערך‪.‬‬ ‫החידוש של מילון זה הוא דרך הצגת הפועל‪ :‬הפועל מוצג בצורת ההווה‪.‬‬ ‫פעילות לתלמידים‪ :‬בדומה ל"רב מילים"‪ .‬בסופו של דבר עירכו עימם טבלה פשוטה ובלתי‬ ‫מאיימת בה הציגו את שלושת המילונים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫למורה‪ -‬פירוט ההיבטים‬ ‫אטימולוגיה ‪ -‬מקור המילה‪ ,‬הגזרון )למשל‪ -‬משפה שמית אחרת או שהמילה נגזרה משורש‬ ‫מסוים(‪ .‬אבן שושן כותב "הערה אטימולוגית" ובה יש מיידע על תולדותיה של המילה‪ ,‬ייחוסה‪-‬‬ ‫כלומר מאיזה שורש או מאיזו מילה היא נגזרה‪ ,‬האם היא שאולה או שקיימת לה מקבילה מלשון‬ ‫שמית אחרת‪.‬‬ ‫שימוש במוּבָ אות – מובאה היא ציטוט ממקור כלשהו אשר מובא בין מרכאות‪ .‬מטרת המובאה‬ ‫היא להבהיר את משמעות המילה ולהדגים את שימושה במשפט מהמקור‪ .‬מקורות לדוגמה‪:‬‬ ‫מקרא‪ ,‬ספרות חז"ל‪ ,‬ספרות ימי הביניים‪ ,‬ספרות ההשכלה‪ ,‬ספרות בת ימינו‪ ,‬לשון דיבור‪.‬‬ ‫רובדי השפה‪ -‬כשאומרים "רובדי השפה" מתכוונים לתקופות בהן נוצרה מילה מסוימת‪ ,‬או‬ ‫שהחלו להשתמש בה‪ .‬במילון אבן שושן רובד השפה מצוין באות קטנה מעל המספור של‬ ‫הפירושים‪ .‬האותיות מציינות את הרובד הלשוני של המילה‪ :‬ת= תלמוד‪ ,‬מדרש‪ ,‬לשון חז"ל ;‬ ‫ב= ימי הביניים ; ח= עברית חדשה ; ל= מילה שאולה מלועזית‪ ,‬ליד הערך יופיע בסוגריים‬ ‫מרובעים שם המקום ממנו הושאלה המילה‪ .‬אין שום אות= כאשר לא מסומנת שום אות‪ -‬רובד‬ ‫השפה של המילה הוא מקראי‪.‬‬ ‫ב‬ ‫דוגמה מן הערך "תפילה"‪ . 3 :‬סידור‪ ,‬אוסף תפילות‪ :‬תפילות ומחזורים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪TP‬‬ ‫‪P1T‬‬ ‫פרטים דקדוקיים‪-‬‬ ‫‪30‬‬ ‫א‪ .‬הערך מנוקד ומביא את הכתיב החסר של המילה )למשל‪ִ :‬ספּוּר (‪ ,‬לעיתים יובא גם‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הכתיב המלא ללא ניקוד )סיפור(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חלקי דיבר‪ :‬חלק הדיבר יצוין ליד הערך‪ -‬פ"ע )פועל עומד(‪ ,‬פ"י )פועל יוצא(‪ ,‬פעו"י )פועל‬ ‫עומד ויוצא(‪ ,‬שם עצם‪ -‬לא יצוין ליד שם עצם דבר מלבד מינו )ז'‪/‬נ' וכיו"ב(‪ ,‬ש"מ )שם‬ ‫מספר(‪ ,‬ש"פ )שם פרטי(‪ ,‬ת' )תואר(‪ ,‬תה"פ )תואר הפועל(‪ ,‬תו"ז )תואר וזכר(‪ ,‬תו"נ )תואר‬ ‫ונקבה(‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ג‪ .‬מין‪ :‬מצוין ליד הערך ‪ :‬ז' )זכר( נ' )נקבה(‪ ,‬זו"נ )זכר ונקבה )זכר ונקבה(‪ ,‬ז"ר )זכר ריבוי(‪,‬‬ ‫ז"ז )זכר זוגי(‪ ,‬נ"ר )נקבה ריבוי(‪ ,‬נ"ז )נקבה זוגי(‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ד‪ .‬שורש‪ :‬אם המילה נגזרה משורש הוא יופיע בתחילת הערך בסוגריים מרובעים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫] [‬ ‫ה‪ .‬נטיות‪ :‬בסוף ההגדרה של הערך יופיעו בסוגריים מרובעים הצורות הדקדוקיות העיקריות‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫של הערך כגון‪ :‬סמיכות‪ ,‬ריבוי‪ ,‬כינויים‪ ,‬זמנים‪.‬‬ ‫ערכי משנה ‪ -‬בסופה של הגדרת הערך מופיעים צירופי לשון‪ ,‬ניבים‪ ,‬ביטויים ופתגמים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫שלב ג' ‪ -‬סמנטיקה‬ ‫בחלק זה הדגש הוא על היחסים בין המילים‪ .‬ניתן להסביר מילה על פי היחס שלה למילים‬ ‫אחרות‪ ,‬יחס המתבטא בעזרת ניגודים‪ ,‬נרדפות‪ ,‬היכללות ושדה סמנטי‪.‬‬ ‫דגשים מיוחדים שיש להביא לידי ביטוי בכיתה‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגדרה מילונית באמצעות ניגודיות או נרדפות‪.‬‬ ‫‪ .2‬נרדפות או ניגודיות בהקשר‪ -‬כלומר רק בהקשרו של טקסט נתון‪.‬‬ ‫‪ .3‬סוגי ניגודיות‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫ניגוד מוחלט כגון‪ :‬יש‪/‬אין חי‪/‬מת יום‪/‬לילה‬ ‫•‬ ‫ניגוד יחסי )רצף( ניגוד מדורג כלומר‪ :‬שלילה של האחד אינה מחייבת בהכרח שלילה‬ ‫של האחר‪ :‬חם‪/‬קר שמן‪/‬רזה טיפש‪/‬חכם ‪ .‬כלומר‪ :‬אם אדם לא שמן הוא לא‬ ‫בהכרח רזה‪ ,‬ישנן דרגות ביניים כמו‪ :‬מלא‪ ,‬שמנמן וכיו"ב‪.‬‬ ‫•‬ ‫ניגוד הדדי‪ :‬שתי המילים משלימות זו את זו‪ ,‬מילה אחת מחייבת את קיומה של‬ ‫המילה השנייה‪ :‬נתן‪/‬קיבל ‪ ,‬הורה‪/‬ילד כלומר‪ :‬אם אדם הוא הורה סימן שיש לו‬ ‫ילד‪ ,‬אדם מוכר לצד שני‪ -‬לקונה וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ .4‬סוגי נרדפות‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫מלאה‪ -‬יש זהות מלאה מבחינת המשמעות‪ :‬פה‪/‬כאן‪ .‬יש מעט מאוד זוגות כאלו‬ ‫בעברית‪.‬‬ ‫•‬ ‫נרדפות חלקית‪ -‬אין זהות מלאה בין משמעות המילים )השוני הוא בקונוטציה‪,‬‬ ‫המשלב הלשוני השימוש ועוד(‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫מושגים נוספים‬ ‫‪U‬‬ ‫פוליסמיה‪ -‬רב‪-‬משמעי‪ ,‬למילה אחת יש מספר משמעויות‪ :‬בית הוא‪:‬מקום מגורים‪ ,‬כינוי‬ ‫למשפחה‪ ,‬מבנה המיועד למטרה מסוימת )בית כנסת ‪ ,‬בית ספר(‪ ,‬בית בשיר‪.‬‬ ‫לרוב ישנו חוט מקשר בין המשמעויות השונות‪ -‬מילה פוליסמית נוצרה בדרך של השאלת משמעות‬ ‫)מטאפורה(‪ ,‬ובין המשמעויות יש קשר כלשהו שנוצר מדמיון מטאפורי או מקשר סמנטי‪.‬‬ ‫במילונים ההגדרות לערך הפוליסמי יופיעו תחת ערך אחד והן ימוספרו )אבן שושן ‪ ,‬מילון רב‬ ‫מילים( או יופרדו בעזרת נקודה פסיק )ההווה(‬ ‫בשלב זה ניתן להביא דוגמאות ממילונים שונים‪ ,‬למשל את הערך אחות‪ -‬בת להורים ‪ ,‬מטפלת‬ ‫סיעודית ונזירה‪ .‬דרך הדוגמה אפשר לבדוק את היחס בין ההגדרות של המילה ואת הקשר‬ ‫הסמנטי בין המילים‪.‬‬ ‫הומונימיה‪ -‬ערכים הזהים בכתיבתם ובניקודם ‪ ,‬אך שונים במשמעויותיהם‪ .‬במילון יוצגו‬ ‫ערכים אלו כערכים נפרדים‪ -‬ההפרדה נעשית ע"י אותיות )אבן שושן( או בעזרת מספרים )רב‬ ‫מילים וההווה(‪.‬‬ ‫הומוגרפיה‪ -‬כתיב זהה‪ ,‬הגייה ומשמעות שונה‪ :‬נחל הירקון ‪/‬נחל הפסד‬ ‫הומפון‪ -‬צליל זהה לעומת כתיב ומשמעות שונים‪ :‬עבד‪/‬אבד‪ ,‬כר‪/‬קר ‪ ,‬קרא‪/‬קרע‪.‬‬ ‫המילון‪ -‬תקציר‬ ‫‪U‬‬ ‫סוגי מילונים‪ -‬שיעור פתיחה‬ ‫קיימים מספר סוגים של מילונים‪:‬‬ ‫* מילון דו‪-‬לשוני – מילון המתרגם משפה אחת לשפה אחרת‪ .‬כגון‪___________________ :‬‬ ‫* מילון חד‪-‬לשוני – מילון המגדיר מילים באותה השפה‪.‬‬ ‫אלו מילונים חד‪-‬לשוניים בעברית אתם מכירים? ______________________________‬ ‫* לקסיקון – מילונים לתחום מסוים‪ .‬קיימים לקסיקונים למונחים מקצועיים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬לקסיקון למונחי רפואה‪_________________________________ ,‬‬ ‫החיפוש במילון‬ ‫המילון מסודר לפי צורת היסוד של המילים‪.‬‬ ‫צורת היסוד של המילה היא הצורה הבסיסית שלה ללא תוספות‪ ,‬כגון‪ :‬ה"א הידיעה‪ ,‬ו'‬ ‫החיבור‪ ,‬כינויי שייכות‪ ,‬צורן הנקבה‪ ,‬צורן רבים ועוד‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫בשם – צורת היסוד היא השם ביחיד‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬בפועל – צורת היסוד היא צורת עבר נסתר )הוא אתמול(‪.‬‬ ‫ישנם מילונים המסדרים את הפועל באופן אחר – לפי השורש שלו )א‪ .‬שושן( או לפי צורת ההווה )מילון‬ ‫ההווה(‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫סוגי הגדרות של מילה במילון‬ ‫ניתן להגדיר מילה באמצעות שלוש דרכים עיקריות‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬הגדרה על דרך הנרדפות = באמצעות מילה נרדפת – מילה בעלת משמעות דומה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬הֲ מוּלָה = רעש‬ ‫ֲעלָטָ ה = חושך‬ ‫‪ .2‬הגדרה על דרך הניגודיות = באמצעות מילת שלילה ‪ +‬מילה ניגודית‪.‬‬ ‫)לא‪ ,‬ללא‪ ,‬בלי‪ ,‬אי‪ ,‬בלא‪ ,‬אינו(‬ ‫לדוגמה‪ֲ :‬עלָטָ ה = ללא אור‬ ‫‪.3‬‬ ‫הגדרה קלאסית‪ :‬על דרך של הכללה והבחנה =‬ ‫באמצעות משפט שיש בו הכללה – כלומר ע"י שימוש במילה מכלילה )שם הקבוצה של‬ ‫כל המילים המפרטים אותה( ובהמשך בתכונות מַ בְ ִחינוֹת )הבחנת המיוחד שבה מתוך הקבוצה(‪ ,‬תכונות‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ייחודיות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬שולחן‪ -‬רהיט המורכב ממשטח ישר וארבע רגליים ‪ ,‬משמש לאכילה‪ ,‬כתיבה ‪...........‬‬ ‫המילה רהיט היא ההכללה וכל השאר‪ -‬ההבחנה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מילון אבן שושן‬ ‫הגישה המוצגת במילון היא גישה דיאכרונית )התפתחות לאורך זמן(‪ ,‬כלומר הגדרות הערך‬ ‫המילוני מוצגות על פי גלגוליו של הערך מתקופות היסטוריות שונות‪ ,‬לכן יש התייחסות‬ ‫לאטימולוגיה של המילה ולשימושיה בתקופות ההיסטוריות השונות‬ ‫‪U‬‬ ‫לפניכם טבלה לניתוח ערך מילוני‪.‬‬ ‫מילון אבן שושן‬ ‫ההיבטים‪/‬קריטריונים‬ ‫כתיב‬ ‫כתיב חסר )מנוקד( ‪ /‬כתיב מלא )לא מנוקד(‬ ‫אטימולוגיה‬ ‫מציין בסוגריים מרובעים בתחילת הערך‪[ ] .‬‬ ‫האטימולוגיה מספקת מידע על מקור המילה‪ ,‬כלומר‬ ‫מאיזה שורש היא נגזרה או מהן המילים המקבילות‬ ‫בלשון אחרת )בעיקר מהלשונות אכדית‪,‬ארמית‪,‬‬ ‫אוגריתית וערבית(‪.‬‬ ‫רובד הלשון‬ ‫ללא סימון ‪ -‬מקרא‬ ‫ת ‪ -‬תלמוד‬ ‫ב ‪ -‬ימי הביניים‬ ‫ח ‪ -‬עברית חדשה‬ ‫מקור המובאות‬ ‫מציין בסוגריים עגולים ) ( לאחר המובאה עצמה )הציטוט(‪.‬‬ ‫אבן שושן מרבה במובאות מן המקורות‪ :‬מקרא‪,‬תלמוד‬ ‫ומהספרות העברית החדשה‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪U‬‬ ‫פרטים דקדוקיים‬ ‫מין דקדוקי‬ ‫נטיות‬ ‫נ' = נקבה‬ ‫מופיע בתחילת הערך‪ .‬ז' = זכר‬ ‫חלק דיבור)פועל‪,‬תואר(‬ ‫מציין נטיות בסוף הערך בסוגריים מרובעים‪[ ] .‬‬ ‫נטיות של שם‪ :‬השם ביחיד‪ ,‬נסמך יחיד‪ ,‬רבים‪ ,‬נסמך רבים‪.‬‬ ‫מציין פ' = פועל‪ ,‬ת' = תואר‪ ,‬שם – אינו מציין בצורה מפורשת‬ ‫שורש‬ ‫מופיע לעיתים כחלק מהאטימולוגיה‬ ‫מילון רב מילים ‪ /‬יעקוב שויקה‬ ‫הגישה המוצגת במילון היא הגישה הסינכרונית‪ ,‬ההגדרות בערך מוצגות על פי שכיחותן בשפה‪,‬‬ ‫כלומר על פי השימוש הנפוץ בשפה כיום ‪.‬לכן אין התייחסות להתפתחות ההיסטורית של המילה‬ ‫)אין אטימולוגיה ואין התייחסות לתקופות הלשון(‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫השוואה בין שני המילונים לפי תבחינים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ההיבטים‪/‬‬ ‫קריטריונים‬ ‫מילון אבן שושן‬ ‫מילון רב מילים‬ ‫כתיב‪ /‬הצגת הערך‬ ‫כתיב חסר )מנוקד( ‪/‬‬ ‫כתיב מלא )לא מנוקד(‬ ‫כתיב מלא )לא מנוקד( ולפעמים גם כתיב‬ ‫חסר )מנוקד(‬ ‫אטימולוגיה‬ ‫מציין בסוגריים מרובעים‬ ‫בתחילת הערך‪[ ] .‬‬ ‫האטימולוגיה מספקת מידע על‬ ‫מקור המילה‪,‬כלומר מאיזה שורש היא‬ ‫נגזרה או מהן המילים המקבילות‬ ‫בלשון אחרת )בעיקר מהלשונות‬ ‫אכדית‪,‬ארמית‪,‬אוגריתית וערבית(‪.‬‬ ‫ברוב המקרים אינו מציין‬ ‫רובד הלשון‬ ‫ללא סימון ‪ -‬מקרא‬ ‫ת ‪ -‬תלמוד‬ ‫ב ‪ -‬ימי הביניים‬ ‫ח ‪ -‬עברית חדשה‬ ‫אינו מציין‬ ‫מובאות ‪ /‬דוגמאות‬ ‫מציין בסוגריים עגולים ) (‬ ‫לאחר המובאה עצמה )הציטוט(‪.‬‬ ‫אבן שושן מרבה במובאות מן‬ ‫המקורות‪ :‬מקרא‪,‬תלמוד‬ ‫ומהספרות העברית החדשה‪.‬‬ ‫מרבה בדוגמאות מומצאות מעברית בת‬ ‫וממעט‬ ‫זמננו‪,‬‬ ‫במובאות מן המקורות‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪U‬‬ ‫פרטים דקדוקיים‬ ‫מין דקדוקי‬ ‫מופיע בתחילת הערך‪ .‬ז' = זכר‬ ‫נ' = נקבה‬ ‫מופיע בתחילת הערך‬ ‫נ' = נקבה‬ ‫ז' = זכר‬ ‫נטיות‬ ‫מציין נטיות בסוף הערך בסוגריים‬ ‫מרובעים‪ [ ] .‬נטיות של שם‪:‬‬ ‫השם ביחיד‪ ,‬נסמך יחיד‪ ,‬רבים‪,‬‬ ‫נסמך רבים‪.‬‬ ‫חלק דיבור)פועל‪,‬תואר(‬ ‫מציין פ' = פועל‬ ‫ת' = תואר‬ ‫שם – אינו מציין בצורה מפורשת‬ ‫מציין נטיות בסוף הערך‬ ‫בסוגריים מרובעים‪[ ] .‬‬ ‫נטיות של שם‪ :‬השם ביחיד‪,‬‬ ‫נסמך יחיד‪ ,‬רבים‪ ,‬נסמך רבים‪.‬‬ ‫)מ – משפחת מילים(‬ ‫מציין פ' = פועל‬ ‫ת' = תואר‬ ‫שם = מציין במפורש‬ ‫‪U‬‬ ‫שורש‬ ‫סדר ההגדרות‬ ‫מופיע לעיתים כחלק מהאטימולוגיה‬ ‫מופיע בסוגריים מרובעים] [ בסוף הערך‬ ‫מהעבר להווה )לפי ההיסטוריה של‬ ‫המילה(‬ ‫לפי שימושה של המילה‬ ‫במילון אבן שושן הפועל מוצג לפי השורש‪,‬ואילו במילון רב‪-‬מילים הפועל מוצג לפי עבר נסתר‪.‬‬ ‫השוואה באמצעות טבלה‪:‬‬ ‫תבחינים‬ ‫אבן שושן‬ ‫רב מילים‬ ‫אטימולוגיה‬ ‫רובד לשוני‬ ‫מקור הדוגמאות‬ ‫פרטים דקדוקיים‬ ‫מין‪,‬נטיות‪ ,‬חלק‬ ‫דיבור שורש‬ ‫היצג גרפי )כתיב(‬ ‫השוואה באמצעות המללה‪ :‬יש להקפיד על שימוש במילות השוואה‪.‬‬ ‫אטימולוגיה‪ :‬אבן שושן מציין‪ /‬אינו מציין )______(‪ ,‬ואילו רב מילים מציין‪ /‬אינו מציין‪.‬‬ ‫רובד לשוני‪ :‬אבן שושן מציין את הרבדים השונים )______(‪ ,‬לעומת זאת רב מילים אינו מציין‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫מקור הדוגמאות‪ :‬באבן שושן יש מובאות מהמקורות ו‪/‬או דוגמות מומצאות מעברית בת זמננו‪,‬‬ ‫ואילו ברב מילים )בדרך כלל( הדוגמות מומצאות מעברית בת זמננו‪.‬‬ ‫פרטים דקדוקיים‪:‬‬ ‫מין‪ :‬שני המילונים מציינים את המין ) זכר‪ /‬נקבה(‬ ‫נטיות‪ :‬באבן שושן יש נטיות של ________‪ ,‬ואילו ברב מילים יש נטיות של _________‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪35‬‬ ‫חלק דיבר‪ :‬אבן שושן מציין )___( ‪ /‬אינו מציין‪ ,‬ואילו רב מילים מציין חלק דיבור )______(‪.‬‬ ‫שורש‪ :‬אבן שושן מציין את השורש )____( ‪ /‬מציין כחלק מהאטימולוגיה )___( ‪ /‬אינו מציין‪,‬‬ ‫לעומת זאת רב מילים מציין את השורש )_____(‪.‬‬ ‫הצגת הערך‪ :‬באבן שושן הערך כתוב בכתיב חסר )מנוקד( ‪ /‬מלא‪ ,‬ואילו ברב מילים בכתיב מלא‬ ‫)לא מנוקד( ואחריו בכתיב חסר )מנוקד(‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לקט דרכי תשאול‬ ‫שאלות על הגדרות מילוניות‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫להעתיק הגדרה מתאימה למילה __________במאמר‪.‬‬ ‫•‬ ‫איזו הגדרה מופיעה במילון אבן שושן ואינה מופיעה במילון רב מילים‪.‬‬ ‫מה אפשר ללמוד מכך על מה שמאפיין כל אחד ממילונים אלה? ‪ /‬מה הסיבה שאין הגדרה‬ ‫מתאימה במילון האחר?‬ ‫תשובה‪ :‬ההגדרה המופיעה במילון אבן שושן ואיננה מופיעה במילון רב מילים‬ ‫היא ___________‪ .‬מכך אפשר ללמוד שמילון אבן שושן מציג את כל המשמעויות של המילה בכל רובדי‬ ‫השפה גם אם הן אינן בשימוש כיום כי הוא מילון היסטורי‪-‬דיאכרוני‪ ,‬ואילו רב מילים הוא מילון של‬ ‫העברית בת ימינו המציג רק את המשמעויות השימושיות כיום בשפה כי הוא מילון שימושי‪-‬סינכרוני‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫על פי מילון______ מהו היחס בין ההגדרות של המילה‪ :‬הומונימי או פוליסמי‪ .‬נמק‬ ‫נימוק לפוליסמיה‪ :‬ההגדרות מופיעות תחת אותו ערך ויש ביניהן קשר סמנטי‪.‬‬ ‫נימוק להומונימיה‪ :‬לפנינו ערכים מילוניים נפרדים‪ ,‬ואין קשר בין המשמעויות השונות כי‬ ‫האטימולוגיה שונה‪.‬‬ ‫•‬ ‫סוג הגדרות‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫א‪ .‬העתק הגדרה על דרך הניגוד ‪ /‬על דרך הנרדפות‬ ‫ב‪ .‬העתק הגדרה על הדרך ההגדרה הקלאסית‪ .‬ציין כיצד באים לידי ביטוי מאפייני‬ ‫ההגדרה הקלאסית‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬יש לציין מהי ההכללה ומהי ההבחנה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ג‪ .‬העתק הגדרה אחת הכוללת גם נרדפות וגם הגדרה קלאסית‪ ,‬ונמק את קביעתך‪.‬‬ ‫הנימוק‪ :‬בנימוק יש לציין מהי המילה הנרדפת ‪ ,‬מהי ההכללה ומהי ההבחנה‪.‬‬ ‫השוואה בין ערכים מילוניים‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫מקור המילה ‪ /‬אטימולוגיה‬ ‫•‬ ‫פרטים דקדוקיים )מנח"ש(‬ ‫חלק דיבור‪ -‬אם מדובר בערך שהוא שם יש לציין‪:‬‬ ‫רב מילים מציין שהמילה היא שם‪ ,‬ואילו אבן שושן אינו מציין זאת‬ ‫בצורה מפורשת‪.‬‬ ‫ציון שורש – רב מילים מציין את השורש‪ ,‬ואילו אבן שושן מציין כחלק מהאטימולוגיה ‪/‬‬ ‫אינו מציין ‪) .‬יש לבדוק בערך עצמו(‬ ‫‪36‬‬ ‫נטיות – דוגמה לתושבה‪:‬‬ ‫באבן שושן מצוי פירוט של הנטייה‪ :‬נסמך יחיד‪ ,‬רבים‪ ,‬נסמך רבים‪ ,‬שייכות )יש לבדוק‬ ‫בערך(‪ ,‬ואילו רב מילים מציין רק את צורת הרבים )יש לבדוק מה אכן‬ ‫מופיע בערך(‪.‬‬ ‫ לעיתים שואלים מדוע נזכרות שתי צורות ריבוי‪ .‬לדוגמה‪" :‬גבולות" ו"גבולים"‬‫תשובה‪ :‬למילה יש שתי צורות רבים‪ :‬רבים זכר וצורה על דרך צורת הנקבה רבים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מה אכן מופיע‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫המקור שממנו נלקחו הדוגמאות‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬יש לבדוק מה מופיע בערך עצמו בכל במילון‪ .‬בד"כ במילון אבן שושן‬ ‫רוב הדוגמאות הן מובאות הלקוחות מהמקורות היהודיים )מהמקרא‪ ,‬מהתלמוד‪ ,‬מהספרות‬ ‫העברית הקלאסית( ומיעוטן דוגמאות לשימוש בעברית בת ימינו )צריך לבדוק מה יש בערך(‪.‬‬ ‫במילון רב מילים אין כלל מובאות מן המקורות‪ .‬כל הדוגמאות הן דוגמאות לשימוש בעברית בת‬ ‫ימינו )צריך לבדוק מה יש בערך‪ -‬לעיתים יכולות להופיע מובאות(‪.‬‬ ‫•‬ ‫סדר ההגדרות‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫תשובה‪ :‬מילון אבן שושן מציג את הפירושים לפי סדר כרונולוגי מהפירוש הקדום למאוחר‪.‬‬ ‫מילון רב מילים מציג את הפירושים עפ"י מידת שכיחותם בשפה‪ ,‬כלומר מהפירוש השכיח‪ ,‬הנפוץ ביותר‬ ‫לנדיר‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫משלב הלשון משלב גבוה‪ :‬לשון הספרות‪ ,‬לשון מליצית‬ ‫משלב נמוך‪ :‬לשון דיבור‬ ‫•‬ ‫רובד לשוני ‪ .1 -‬של הגדרה‪ :‬מצוין באות קטנה מעל מספר הפירוש‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .2‬רובד לשוני של דוגמה‪ :‬יש לבדוק לפי מקור המובאה המצוין‬ ‫בסוגריים עגולים לאחר המובאה עצמה‪) .‬אין לציין את מקור‬ ‫המובאה ‪ ,‬אלא לאיזה רובד לשוני הוא שייך )יש קשר הדוק בין‬ ‫הרובד הלשוני של ההגדרה לבין הרובד הלשוני של המובאות(‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫• משמעות הערה בתחילת הפירוש‪:‬‬ ‫‪ .1‬תחום חיים‬ ‫‪ .2‬בהשאלה ‪ -‬מהערה זו אפשר ללמוד שהמילה ________ )שם הערך( עברה גלגול‬ ‫משמעות מהמוחשי אל המופשט וכיום יש לה משמעות מופשטת‪.‬‬ ‫או למילה_______ יש משמעות מושאלת שהתפתחה מהמשמעות‬ ‫הקונקרטית‪ ,‬המוחשית של המילה‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪U‬‬ ‫השאלה כטקסט‬ ‫‪19‬‬ ‫‪PU‬‬ ‫‪18F‬‬ ‫שאלות המבחן‬ ‫השאלות בבחינה מורכבות ומכילות לעיתים מספר הוראות‪ .‬מניתוח תשובות תלמידים עולה כי‬ ‫לעיתים התלמיד יודע את התשובה מבחינת התוכן‪ ,‬אך הוא מתקשה לכתוב אותו כתשובה משום‬ ‫שחסרות לו מיומנויות של ניסוח‪,‬ארגון ‪,‬הבנת ההנחיות וכן מבנה התשובה‪.‬‬ ‫המטרות‪-‬‬ ‫*חשיפת המידע בהוראה‪" -.‬השאלה כטקסט"‬ ‫*זיהוי מילות ההוראה ‪/‬השאלה‪.‬‬ ‫*הבנת משמעות ההנחיות‪.‬‬ ‫*בניית שלד התשובה על פי המבנה הנדרש‪.‬‬ ‫*ניסוח הפתיחה לתשובה‪.‬‬ ‫*הערכת התשובה על פי קריטריונים להערכה‪.‬‬ ‫משפטי השאלה מורכבים מהחלקים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬נושא השאלה‪-‬המידע הנתון בשאלה שעליו שואלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מילת שאלה או מילת הוראה‪.‬‬ ‫מילת שאלה‪ -‬מרמזת על סוג המידע הנדרש כמו‪-‬זיהוי זמן‪,‬מקום ‪,‬סיבה –מי?מה? מתי?איך?‬ ‫מילת הוראה‪-‬מכוונת את התלמיד לאופן ביצוע המשימה כמו‪-‬ציין ‪,‬הסבר‪,‬השווה‪.‬‬ ‫הכרת המרכיבים השונים של משפט השאלה חשובה להבנת הנדרש בשאלה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מילות הוראה לדוגמה‬ ‫מילות הוראה – מכוונות ומנחות את הכותב איך לבצע את המשימה‪ ,‬לבחור את הרצף הלוגי‬ ‫המתאים – וכן את מילות הקישור המתאימות‪ .‬כל מילת הוראה מכוונת לסוג אחר של מהלכי‬ ‫ביצוע בכתיבת התשובה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מילת‬ ‫ההוראה‬ ‫ציין‬ ‫מהלכי ביצוע‬ ‫משמעות מילת ההוראה‬ ‫כתיבה בראשי פרקים או בכותרות‬ ‫מבלי לפרט‪ ,‬לתאר או להסביר‬ ‫הצג )או תאר( כתיבת פרטי התוכן של‬ ‫הפעולה‪/‬אירוע לפי הנדרש בשאלה‪,‬‬ ‫תוך התייחסות לחמשת המ'‪ :‬מה‪,‬‬ ‫מתי‪ ,‬מקום‪ ,‬מי‪ ,‬מדוע‪.‬‬ ‫יש לפרט את הדברים בסדר הגיוני‬ ‫לפי עקרון מארגן ←‬ ‫פתיחה‪ :‬משפט מכליל‪:‬‬ ‫הגורמים‪/‬המהלכים‪/‬התוצאות הם‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫פתיחה‪ :‬נושא השאלה‬ ‫שאלות המ' – תוך יצירת רצף וקשר‬ ‫הגיוני ביניהן‪ .‬סדר הצגת הפרטים צריך‬ ‫להתאים לסדר הדרישות בשאלה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬מהם הגורמים למהלך או‬ ‫לאירוע? גורם א'‪ ,‬גורם ב'‪ ,‬גורם ג'‪ .‬כל‬ ‫גורם בשורה נפרדת‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הסבר‬ ‫ביאור או פירוש לנושא הנדרש‪ ,‬תוך‬ ‫ניתוח האירוע‪/‬התהליך מבחינת מגוון‬ ‫הסיבות והתוצאות‪ ,‬וכן השפעות‬ ‫בטווחי זמן שונים‪.‬‬ ‫פתיחה‪ :‬נושא השאלה‪.‬‬ ‫פירוט הנתונים והעובדות תוך הבהרה‬ ‫וניתוח הקשר הלוגי ביניהם‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫הקשר בין הסיבה והתוצאה‪.‬‬ ‫נמק‪/‬הוכח‬ ‫ביסוס דעה או טענה המוצגת בשאלה‬ ‫פתיחה‪ :‬נושא השאלה – מהי הטענה?‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ 19‬מבוסס על פעילות שהציעו מדריכות הפיקוח דליה זילברמן ועופרה כדורי‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪U‬‬ ‫על סמך עובדות ונתונים היסטוריים‪,‬‬ ‫קטעי מקורות והבאת דוגמאות‪.‬‬ ‫בגוף התשובה‪ :‬נימוקים והוכחות‪ .‬יש‬ ‫לכתוב כל נימוק או הוכחה בשורה‬ ‫נפרדת‪ .‬יש להביא דוגמאות מתוך החומר‬ ‫הרלבנטי לכל נימוק או הוכחה‪.‬‬ ‫רצוי לסיים בסיכום‪.‬‬ ‫השווה‬ ‫כתיבה על הדומה והשונה בין שני‬ ‫עניינים‪ ,‬אירועים או כל נושאי‬ ‫השוואה העולים מתוך השאלה‬ ‫פתיחה‪ :‬הצגת נושאי ההשוואה‪,‬‬ ‫והקריטריונים להשוואה‪.‬‬ ‫גוף התשובה‪ :‬פירוט הדומה והשונה‪.‬‬ ‫קריטריון א'‪ :‬נושא א' לעומת נושא ב'‪.‬‬ ‫קריטריון ב'‪ :‬נושא א' לעומת נושא ב'‪.‬‬ ‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫בהשוואה נעשה שימוש במילות הקישור‬ ‫"לעומת"‪" ,‬בדומה"‪" ,‬בניגוד"‪.‬‬ ‫הסקת מסקנות מההשוואה‪.‬‬ ‫הסק‬ ‫כתיבת מסקנות‪ ,‬הסבר‪ .‬מה ניתן‬ ‫ללמוד מהנתונים המוצגים?‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫יישום ותרגול‬ ‫א‪ .‬פיצוח הוראה‪-‬כל שאלה תנותח על פי הקריטריונים הבאים‪-‬‬ ‫‪.1‬המידע הנתון בשאלה‪.‬‬ ‫‪.2‬מספר החלקים וכמותם‪.‬‬ ‫‪.3‬זיהוי מילות ההוראה והסברן‪.‬‬ ‫‪ .4‬הפתיחה לתשובה‪.‬‬ ‫‪.5‬שלד התשובה‪-‬מבנה התשובה בהתאם למספר החלקים בשאלה‬ ‫ב‪.‬קריטריונים להערכה‪-‬כל תשובה תוערך על פי הקריטריונים הבאים‪-‬תוכן‪,‬מבנה ולשון‪.‬‬ ‫לשון‪-‬פיסוק‪,‬כתיב נכון‪,‬משלב לשוני הולם‪,‬תחביר תקין‪,‬התאם במין ובמספר ובזמני הפועל‪.‬‬ ‫מבנה‪-‬הצגת הנושא‪-‬תשובה היא טקסט עצמאי‪ .‬כל רכיבי המבנה הנדרשים מצויים בתשובה‪.‬‬ ‫קיימת הבחנה ברורה בין רכיבי המבנה‪,‬למשל בין הסיבה לתוצאה‪.‬‬ ‫שימוש בהקשרים‪.‬‬ ‫תוכן‪-‬‬ ‫איכות‪-‬התשובה תהיה נכונה‪.‬‬ ‫כמות‪-‬המידע יהיה בכמות מספקת ביחס להקשר‪.‬‬ ‫אופן‪-‬המידע יהיה ברור וחד משמעי‪.‬‬ ‫רלוונטיות‪-‬המידע יהיה קשור לנושא‪.‬‬ ‫שלבי פיצוח שאלות‬ ‫א‪.‬יש לאתר את נושא השאלה‪-‬זיהוי הנושא או העניין בו עוסקת השאלה‪.‬‬ ‫ב‪.‬יש לאתר את מילת השאלה‪-‬זיהוי סוג המידע הנדרש‪.‬‬ ‫ג‪.‬יש לאתר את מילת ההוראה‪-‬זיהוי אופן ביצוע המשימה‪.‬‬ ‫ד‪.‬יש לאתר את מספר הגורמים‪ /‬מאפיינים ‪/‬תחומים הנדרשים לביצוע המשימה‪-‬משוב לגבי ביצוע‬ ‫המשימה במלואה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪39‬‬ ‫בפרק זה שמונה שאלות – ‪ 4‬בתחביר ו‪ 4-‬מתחום מערכת הצורות‪ ,‬יש לבחור ‪ 4‬שאלות אותן‬ ‫אפשר לבחור מכל תחום או משני התחומים יחד‪.‬‬ ‫תחביר‬ ‫בחלק זה יישאלו שאלות בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫זיהוי חלקי המשפט הפועלי‪ :‬נושא ‪ ,‬נשוא‪ ,‬משלימי הפועל )ללא הבחנה ביניהם(‪ ,‬לוואי‪.‬‬ ‫•‬ ‫הבחנה בין סוגי משפטים ‪ :‬פשוט‪ -‬פועלי ושימני )לא יידרש זיהוי החלקים של המשפט‬ ‫השמני(‪ ,‬מורכב ואיחוי‪.‬‬ ‫•‬ ‫המרות‪) :‬שחבור( דיבור ישיר ודיבור עקיף‪ ,‬שינוי סדר מילים‪.‬‬ ‫•‬ ‫תקינות‪ :‬צירופי סמיכות )יידוע וריבוי(‪ ,‬התאם‪.‬‬ ‫בשאלון א' המטרה היא‪ -‬הכרות עם המבנים הבסיסיים‪ ,‬לכן השאלות בתחביר מכוונות לסוגי‬ ‫המשפטים באופן כללי‪ -‬פשוט‪ ,‬איחוי ומורכב‪ .‬בשלב זה לא ילמדו התלמידים את כל מילות‬ ‫השעבוד ואת כל הפסוקיות האפשריות‪ ,‬המשפטים יינתנו במבנה אחד מובהק‪ :‬פשוט‪ ,‬מורכב או‬ ‫מחובר ולא שילובים של איחוי ומורכב‪ .‬השאלות יתמקדו גם בזיהוי החלקים של המשפט הפועלי‬ ‫ללא הבחנה בין סוגי משלימי הפועל וללא הבחנה בין לוואי לתמורה‪ ,‬וכן לא נדרש זיהוי החלקים‬ ‫במשפט השמני‪.‬‬ ‫המלצות לדרכי הוראה‬ ‫‪U‬‬ ‫א‪ .‬חלקי דיבר‪ -‬כבסיס לתחביר‪ .‬חשובה במיוחד ההבחנה בין פועל לבין שם‪ ,‬הבחינו בין שם‬ ‫פעולה לבין פועל‪.‬תלמידים רבים מתבלבלים בין פועל לבין שם פעולה ‪.‬‬ ‫פועל‪ -‬מילה המציינת פעולה‪/‬מצב והרכיב החשוב ביותר בה הוא הזמן‪ .‬ניתן להטות את‬ ‫הפועל לזמנים‪ ,‬לגופים ולבניינים שונים‪.‬‬ ‫שם עצם‪ -‬מילה המציינת שם של דבר בעולם או שם של מושג‪ -‬איש‪ ,‬סוס‪ ,‬שולחן‪ ,‬מחשב‪,‬‬ ‫אהבה‪ ,‬קנאה‪ .‬לשם העצם ניתן להוסיף ה"א הידיעה‪ ,‬כינוי שייכות )של‪ ,‬שלי‪ ,‬שלו וכיו"ב(‪.‬‬ ‫שם פעולה‪ -‬שם שנגזר מן הפועל‪ -‬ניתן לזהות בו שורש ובניין אך לא ניתן להוציא ממנו זמן‬ ‫וגוף‪ .‬כמו שם העצם‪ -‬גם שם הפעולה ניתן ליידוע בעזרת ה"א הידיעה ולהוספת כינוי קניין‪:‬‬ ‫השמירה‪ ,‬הניגון ‪/‬השמירה שלו‪/‬שלה וכו‪ .‬הקדישו לחלק דיבר זה זמן ראוי גם בפרק הצורות‬ ‫וגם בתחביר‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫שם תואר‪ -‬מילה המתארת את שם העצם‪/‬שם הפעולה‪ :‬גבוה‪ ,‬נמוך ‪ ,‬חלש וכו‪ .‬לשמות התואר‬ ‫ניתן להוסיף ה"א הידיעה ‪ ,‬בנוסף‪ :‬לרובם ניתן להוסיף מילים מגבירות‪/‬מעצימות כגון‪:‬‬ ‫מאוד‪ ,‬ביותר‪ ,‬הכי‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫ב‪ .‬צורות הבינוני‪ -‬צורות מיוחדות של מילים היכולות לשמש כפועל בהווה‪ ,‬כשם עצם וכשם‬ ‫תואר‪ .‬הזיהוי הוא על פי מיקומה והקשרה של המילה במשפט‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫חייל שנעדר מן הצבא ללא אישור מוגדר כנפקד )שם עצם( ;‬ ‫החייל נפקד מן הצבא )פועל( ;‬ ‫החייל הנפקד נמצא לאחר מספר ימי חיפושים )שם תואר(‪,‬‬ ‫ג‪ .‬צירוף סמיכות מול צירוף של שם ותוארו‪:‬‬ ‫צירוף סמיכות‪ -‬הגדרה‪ :‬שני שמות עצם העומדים בסמיכות זה לזה ויוצרים יחידת‬ ‫משמעות אחת‪ .‬המילה הראשונה נקראת נסמך והשנייה – סומך‪.‬‬ ‫יידוע הסמיכות‪ :‬ניתן להוסיף ה"א הידיעה רק לפני המילה השנייה בצירוף‪ -‬הסומך‪ .‬אם‬ ‫ניתן להוסיף ה"א הידיעה גם לפני הנסמך‪ -‬אין מדובר בסמיכות‪.‬‬ ‫צירוף שם ותוארו‪ -‬צירוף של שם ‪ +‬תואר‪ .‬זהו אינו צירוף סמיכות‪ .‬כיצד ניתן לזהותו?‬ ‫ע"י הוספת ה"א הידיעה לשתי המילים בצירוף‪ :‬הר גבוה‪ -‬ההר הגבוה‪ ,‬ציון שלילי‪ -‬הציון‬ ‫השלילי ‪.‬‬ ‫מבני הסמיכות השונים‪ :‬סמיכות דבוקה )רגילה(‪ ,‬סמיכות פרודה‪/‬מפורקת )שם עצם ‪+‬‬ ‫של ‪+‬שם עצם‪ :‬משחק של מחשב‪ ,‬מדינה של יהודים(‪ ,‬סמיכות כפולה )שם עצם ‪ +‬כינוי‬ ‫חבור ‪+‬של ‪+‬שם עצם‪ :‬כינורו של רוטשילד‪ ,‬מולדתם של היהודים(‪.‬‬ ‫מהי מטרת ההבחנה בין מבנים אלו? ראשית ערנות לקיומם בשפה‪ ,‬בנוסף‪ -‬מבנים אלו הם‬ ‫בשימוש במשלבי הלשון השונים‪ :‬הסמיכות הדבוקה שכיחה בעיקר במשלב הלשוני הגבוה )בעיקר‬ ‫בכתיבה(‪ ,‬הסמיכות הפרודה מקובלת בעיקר בשיח הדבור או בכתיבה העממית יותר‪ ,‬לרוב לציון‬ ‫שייכות‪ .‬מאפיין נוסף של סמיכות זו הוא שהיא מאפשרת ליצור חד משמעיות במסר‪ .‬הסמיכות‬ ‫הכפולה שכיחה ומקובלת יותר במשלב הבינוני‪ -‬גבוה המאפיין את הלשון הכתובה‪ .‬לרוב שימוש‬ ‫בסמיכות מסוג זה יוצר הדגשה של המושג‪.‬‬ ‫צירופים כבולים‪ -‬צירופי סמיכות שאינם ניתנים לפירוק ‪ ,‬צירופים אלו מהווים ערך מילוני אחד‪,‬‬ ‫אם נפרק את הצירוף תאבד משמעותו ותתקבל משמעות אחרת‪ :‬ברית מילה‪ ,‬עורך דין‪ ,‬מיטת‬ ‫סדום‪ ,‬מצב רוח ועוד‪ .‬זהו השלב בו ניתן להרחיב את ידיעות התלמידים בצירופים כבולים נוספים‬ ‫שאינם צירופי סמיכות כגון‪ :‬באמת ובתמים‪ ,‬שריר וקיים‪ ,‬תוהו ובוהו )צירוף מילים בעזרת ו'‬ ‫החיבור(וכן ניבים ופתגמים ‪.‬‬ ‫תרגילים לדוגמה‪:‬‬ ‫•‬ ‫סימון צירופי סמיכות בתוך טקסט‪/‬משפטים‪.‬‬ ‫•‬ ‫הוספת ה"א היידוע לצירופי סמיכות‪.‬‬ ‫•‬ ‫מיון צירופים לצירוף סמיכות ולצירוף שם ותוארו‪.‬‬ ‫•‬ ‫המרת צירופי סמיכות לצירופי שם ותוארו וההפך ‪ .‬למשל‪ :‬מנהג המקום‪ -‬מנהג‬ ‫מקומי ; תכונת אנוש‪ -‬תכונה אנושית‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫•‬ ‫מבנים של סמיכויות‪ :‬המרת מבנה מסמיכות דבוקה לסמיכות פרודה או‬ ‫לסמיכות כפולה‪.‬‬ ‫•‬ ‫זיהוי צירוף כבול ונימוק מדוע לא ניתן לפרק אותו‪.‬‬ ‫•‬ ‫הפיכת צירוף סמיכות מרבים ליחיד ולהיפך‪ :‬ספר הלימוד ‪/‬ספרי הלימוד‪.‬‬ ‫•‬ ‫תקינות לשון בסמיכות‪ -‬התלמידים יקבלו משפטים משובשים ויתבקשו לכתוב‬ ‫אותם הצורה תקינה‪) .‬הכללים העיקריים‪:‬אין לצרף שני נסמכים לסומך אחד‪,‬‬ ‫יידוע הסומך‪,‬לוואי שם תואר אחרי סמיכות יותאם במין ובמספר לשם אותו הוא‬ ‫מתאר‪ :‬ראש העיר הנבחר ולא ראש העיר הנבחרת(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סוגי משפטים‪ -‬פשוט ‪ ,‬מורכב‪ ,‬מחובר )איחוי( ‪.‬‬ ‫בשלב זה כדאי להגדיר עם התלמידים מהו משפט? מבין ההגדרות והתפיסות השונות‬ ‫למושג זה‪ ,‬נסחו איתם יחד את ההגדרה הבסיסית והרלוונטית עבורם‪ :‬משפט הוא קבוצת‬ ‫מילים המביעות רעיון‪ ,‬רשמו על הלוח משפט פשוט‪ -‬ודונו במסר‪/‬רעיון שהוא מעביר‬ ‫)היום ירד גשם סוחף( השוו לצירופי מילים כגון‪ :‬גשם סוחף‪ ,‬יום גשום שאינם מעבירים‬ ‫מסר או התרחשות אלא מציינים מושג‪ ,‬צירוף מילים‪ .‬ניתן ללמד בשלב זה רק את‬ ‫המשפט הפשוט ואת חלקיו הבסיסיים‪ -‬נשוא‪ ,‬נושא ומשלימי פועל‪ ,‬אח"כ אפשר לעבור‬ ‫למשפט איחוי ולמשפט מורכב‪ ,‬ואפשר ללמד תחביר לרוחב‪ :‬משפט פשוט‪ ,‬איחוי ומורכב‬ ‫בבת אחת‪.‬‬ ‫חשוב ביותר!!! זהו השלב בו חוזרים למילות הקישור בהן עסקנו בהבנה והבעה‪ .‬בין‬ ‫המילים ובין המשפטים קיימים קשרים לוגיים‪ .‬בתחביר לרוחב נציג את המבנים‬ ‫השונים‪ :‬להלן משפטים שבכולם הקשר הלוגי הוא – סיבה ותוצאה‪.‬‬ ‫•‬ ‫מילת קישור לפני שם העצם‪ :‬אני לומד בשל רצוני להצליח במבחן‪.‬‬ ‫•‬ ‫מילת קישור לפני פסוקית ‪ :20‬אני לומד משום שאני רוצה להצליח במבחן‪.‬‬ ‫•‬ ‫מילת קישור בין משפטים בהתייחס לנאמר קודם לכן‪ :‬אני רוצה להצליח‪ ,‬לכן‬ ‫אני לומד‪.‬‬ ‫‪P19F‬‬ ‫‪P‬‬ ‫שאלת בגרות אופיינית‪ :‬לפניך שלושה משפטים בהם קיים קשר לוגי זהה‪ ,‬מהו אותו קשר? מהן‬ ‫המילים המציינות זאת? החלף את מילת הקישור במילת קישור אחרת שתבטא אותו קשר לוגי‬ ‫מבלי לשנות את סוגו התחבירי של המשפט‪.‬‬ ‫ה‪ .‬תפקידים תחביריים‪ :‬נושא‪ ,‬נשוא‪ ,‬משלים פועל‪ ,‬לוואי‪.‬‬ ‫ו‪ .‬זיהוי סוגי משפטים ותיחומם‪.‬‬ ‫ז‪ .‬המרות‪ :‬דיבור ישיר‪/‬עקיף‪.‬‬ ‫ח‪ .‬תקינות‪ :‬התאמה בין הנשוא הפועלי לבין הנושא‪ ,‬למשל‪ :‬משפחות רבות‬ ‫משקיעות‪/‬משקיעים בחינוך ילדיהם‪ .‬התאמה בין שם עצם לשם תואר במין ובמספר‪:‬‬ ‫הפרחים הצבעוניות‪ /‬הצבעוניים פרחו באביב‪.‬‬ ‫‪ 20‬זה השלב בו תוכלו להסביר מהי פסוקית ומהן מילות‪ -‬שיעבוד‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫ט‪ .‬שינוי סדר מילים‪ :‬משמעות המשפט משתנה על פי מקומן של המילים‪ :‬אפילו‪ ,‬אף‪ ,‬גם‪,‬‬ ‫רק‪ .‬מילים אלו באות לרבות‪ ,‬לצמצם או להדגיש ‪ ,‬הון מופיעות לפני המילה שאליה הן‬ ‫מתייחסות‪:‬‬ ‫•‬ ‫רק המזכירה הגיעה לסיור ‪ :‬המשמעות היא שהמזכירה הגיעה לסיור והאחרים לא הגיעו‪.‬‬ ‫•‬ ‫המזכירה הגיעה רק לסיור ‪ :‬המשמעות היא שהמזכירה הגיעה רק לסיור ולפעילויות אחרות‬ ‫היא לא הגיעה‪.‬‬ ‫דוגמה מהספר של אורנה ענתבי‪:‬‬ ‫•‬ ‫ברק אובאמה יבקר אפילו בארץ במהלך הקיץ‪.‬‬ ‫•‬ ‫אפילו ברק אובאמה יבקר בארץ במהלך הקיץ‪.‬‬ ‫מערכת הצורות‪ -‬הפועל והשם‬ ‫‪U‬‬ ‫בפרק זה יידרשו התלמידים לענות על המשימות הבאות‪:‬‬ ‫•‬ ‫זיהוי שורש בפעלים ובשמות‪.‬‬ ‫•‬ ‫ניתוח ונטייה של פעלים‪ ,‬משמעויות הבניינים‪ ,‬תקינות לשונית‪ .‬הפעלים יהיו מגזרת‬ ‫השלמים‪ ,‬מרובעים‪ ,‬חפ"נ וחפי"צ‪.‬‬ ‫•‬ ‫דרכי תצורה‪ :‬שורש ומשקל‪ ,‬בסיס ‪+‬צורן‪ ,‬הלחם בסיסים ; משמעויות של משקלים‬ ‫וצורנים‪.‬‬ ‫המלצות לדרכי הוראה‬ ‫‪U‬‬ ‫שלב א'‪ -‬חזרה כללית‬ ‫השיעורים הראשונים יוקדשו לחזרה על הפועל‪ :‬מהו פועל? כיצד נזהה פועל? חשוב להציג לצידו‬ ‫את שם הפעולה ושם הפועל‪ .‬בהתאם לרמת הכיתה תיערך חזרה על הזמנים ומאפייני המוספיות‬ ‫בכל זמן‪ ,‬מהו בניין והצגת שבעת הבניינים בשמותיהם‪.‬‬ ‫תרגילים המומלצים לשלב זה הינם זיהוי פועל‪ ,‬שם פעולה ושם הפועל וזיהוי הזמן והבניין‪.‬‬ ‫שלב ב' ‪ -‬שורש‪ ,‬דגשים‬ ‫•‬ ‫בהמשך כדאי להציג את השורש כנושא המשמעות של הפועל‪/‬שם הפעולה‪.‬‬ ‫•‬ ‫על אף שבשאלון החדש אין שאלות הקשורות בזיהוי הדגשים מומלץ להקדיש שיעור‬ ‫להסבר הדגשים בעברית‪ .‬ההסבר צריך להיות כללי וממוקד‪ ,‬יש לערוך הבחנה בין דגש קל‬ ‫לחזק‪ ,‬ובין דגש חזק‪-‬תבניתי לחזק משלים‪ .‬אין צורך בשלב הזה להראות את כל‬ ‫המקומות בהם יופיע כל דגש חזק‪ ,‬אלא להסביר מהו תבניתי )להדגים למשל את אחד‬ ‫הבניינים הכבדים או את שלושתם( ומהו משלים )דגש המשלים אות ש"נעלמה" "נפלה"‪-‬‬ ‫להדגים למשל במילה נפל‪ -‬יפול(‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫שלב ג' ‪ -‬גזרת השלמים‪ -‬עבודה על כל בניין‪.‬‬ ‫שלב זה הינו הבסיס לכל נושא הפועל‪ ,‬כל מה שהתלמידים יבינו בגזרת השלמים‪ -‬יהווה בסיס‬ ‫מצוין להמשך הגזרות‪ .‬מומלץ לעבור בניין בניין ולהציג את מאפייניו‪ ,‬נטייתו בכל הזמנים ושם‬ ‫הפעולה ‪/‬שם הפועל הנגזרים ממנו‪.‬‬ ‫שלב ד'‪ -‬משמעויות הבניינים‬ ‫לכל בניין יש הוראה מיוחדת משלו‪ ,‬אחרת מדוע יש בניינים שונים לאותו שורש? את התלמידים‬ ‫אפשר לשאול מהו ההבדל בין לבש‪/‬הלביש והתלבש?‬ ‫הוראות הבניינים השונים הן‪ :‬פעיל‪ ,‬סביל‪ ,‬גרימה )הכתיב‪ ,‬זימן‪ ,‬חיתן(‪ ,‬חוזר ) פעולה שאדם עושה‬ ‫על עצמו‪ ,‬הפעולה חוזרת אל המבצע‪ :‬התלבש‪ ,‬הסתרק(‪ ,‬פעולה הדדית )התנשקו‪ ,‬התחתן‪,‬‬ ‫התעמת‪ ,‬נלחם‪ -‬לכל אחת מן הפעולות הללו נדרשים לפחות שניים‪ ,(...‬שינוי מצב‪/‬התהוות )פניו‬ ‫האדימו‪ ,‬השמים התבהרו‪ ,‬הקומקום השחיר(‪ ,‬פעולה חוזרת ונשנית )מקפץ‪ ,‬מהלך‪ ,‬מרקד(‪.‬‬ ‫חשוב לשים לב שבניינים רבים מציעים משמעויות שונות ‪ ,‬למשל‪ :‬התלבש = חוזר‪ ,‬התנפל =‬ ‫פעיל‪,‬התחבק = הדדי‪ ,‬התחזק = שינוי מצב‪ ,‬התקבל = סביל‪ .‬או‪ :‬טיפל =פעיל ‪ ,‬ריקד= חוזר‬ ‫ונשנה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫שלב ה'‪ -‬תרגול החומר עד כה‬ ‫•‬ ‫התרגול ישלב בין פעלים מכל הבניינים בהם יידרשו התלמידים לזהות שורש‪ ,‬בניין‪ ,‬זמן‪,‬‬ ‫גוף‪ ,‬לכתוב את שם הפועל‪ ,‬את שם הפעולה ואת משמעות הבניין בהקשר נתון )בטקסט(‪.‬‬ ‫•‬ ‫כתיבת פעלים נוספים מאותו שורש אך בבניין אחר‪ ,‬שמות פעולה נוספים ושמות בכלל‪.‬‬ ‫•‬ ‫תקינות בפועל‪ -‬אֲ דבר‪ ,‬אביא )ולא – יביא(‪ ,‬לתפּור‪ ,‬הלביש )ולא‪ -‬הֶ לביש‪ ,‬לרכוב ולא לרכב‬ ‫אוּכל ולא אוׁכל‪ -‬בכל בניין תרגלו את נקודות התורפה שבו עם התלמידים תוך כדי‬ ‫למידת הבניין ובתרגילי החזרה‪.‬‬ ‫•‬ ‫תפקידי הבינוני‪ -‬שם עצם‪ ,‬שם תואר‪ ,‬פועל‪.‬‬ ‫• תרגול צורות הפועל בזמנים השונים )מהי צורת העתיד של הפועל הצטדק? מהי צורת‬ ‫הציווי של הפועל יכנס? (‪.‬‬ ‫שלב ו' – גזרת המרובעים‬ ‫)הגעתי ולא‪ :‬הֵ געתי‪ַ ,‬מכּיר ולא מֵ כּיר(‪.‬‬ ‫שלב ז'‪ -‬חפ"נ‪ ,‬חפי"צ – כולל הגייה נכונה! ִ‬ ‫שלב ח'‪ -‬שם העצם‪ -‬צורני גזירה ונטייה‬ ‫בשלב זה נציג בפני התלמידים את המושג צורן ונבחין בין צורן גזירה לצורן נטייה‪ :‬צורן‬ ‫גזירה הוא צורן היוצר מילה חדשה בעזרת שורש‪ ,‬משקל וסיומות‪ .‬בהוספת צורן גזירה‬ ‫משמעות המילה משתנה ונוצר ערך מילוני חדש‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬השורש ש‪-‬מ‪-‬ר ‪ +‬צורן גזירה ‪ :‬תבנית המשקל ְק ִטילה = שמירה‪.‬‬ ‫שם העצם מחשב בנוי משני צורני גזירה‪ :‬צורן שורש‪ :‬ח‪-‬ש‪-‬ב‪ ,‬וצורן התבנית‪ :‬מָ ְקטֶ ל‬ ‫שם העצם פרדס ‪ +‬צורן הגזירה ָן = פרדסן‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪44‬‬ ‫צורן נטייה הינו צורן המציין זמן‪ ,‬גוף‪ ,‬קניין‪ ,‬מספר )יחיד‪/‬רבים(‪ ,‬מין‪ ,‬ויידוע‪ :‬אכלתי‪ ,‬ספרו‪,‬‬ ‫ילדיהם וכו‪ .‬ומטרתו ליצור נטייה של המילה‪ .‬צורן נטייה אינו יוצר מילה חדשה ‪ ,‬משמעות‬ ‫המילה אינה משתנה כאשר הוא נוסף‪ ,‬כלומר‪ -‬לא נוצר ערך מילוני חדש‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬ילד ‪+‬צורן נטייה של רבים= ילדים‬ ‫ילד ‪ +‬צורן נטייה ה"א הידיעה= הילד‬ ‫ילד ‪+‬צורן נטייה שהוא כינוי שייכות‪/‬קניין שלו‪ :‬ילדו‪.‬‬ ‫הלבשתם‪ ,‬אכלתי‪ ,‬אכניס‪.‬‬ ‫שלב ט'‪ -‬דרכי תצורת שם העצם‬ ‫על התלמידים לדעת ‪ 4‬דרכים‪:‬‬ ‫שאילה מלועזית‪ ,‬הלחם בסיסים‪ ,‬בסיס ‪+‬צורן סופי ושורש ‪+‬משקל‪.‬‬ ‫השמות יהיו מגזרת השלמים‪ ,‬מרובעים וחסרים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫תרגול הבנה ‪ ,‬הבעה‪,‬תחביר ומערכת הצורות‪.‬‬ ‫לפניך קטע קצר‪ ,‬קרא וענה על השאלות בהמשך‪:‬‬ ‫תלושים מהמציאות*‬ ‫שגיאה! מקור ההפניה לא נמצא‪ ..‬האמת‪ ,‬מה שבאמת מטריד אותנו‬ ‫לקראת ראש השנה זה כמה נקבל בחג הקרב ב"תלושים" ‪ ,‬כמה קיבלו‬ ‫במקומות עבודה אחרים ולמה שוב קיפחו אותנו?‬ ‫‪ .2‬מתברר שגם בראש השנה לא הכל "תפוח בדבש" ‪ :‬התלושים הם‬ ‫הכנסה החייבת במס ‪ ,‬הם שווים כמעט תמיד פחות מערכם הנקוב ‪ ,‬ויש‬ ‫לשים לב היטב לאותיות הקטנות מטה ‪ ,‬הקובעות באיזה בתי עסק ניתן‬ ‫לממשם ‪ ,‬עד מתי הם תקפים ועוד סייגים ואיסורים לרוב ‪ ,‬כגון ‪ " :‬אין‬ ‫כפל מבצעים " ו"אין החלפות"‪.‬‬ ‫‪ .3‬גם השנה "שיאני התלושים" יהיו עובדי הבנקים ‪ ,‬עובדי בנק ישראל‬ ‫ועובדי המונופולים הגדולים ‪ :‬נמלי ישראל וחברת החשמל‪ .‬זה מקומם‬ ‫ומרגיז‪ ,‬כי גם ללא השי השמן לחג‪ ,‬הממומן מכספי העמלות והמיסים‬ ‫שלך ושלי‪ ,‬נהנים כבר עובדים אלה מתנאי שכר שלגמרי "תלושים"‬ ‫ממציאות יחסי העבודה בישראל‪.‬‬ ‫עו"ד גיא משיח ‪ ,‬תל אביב‬ ‫*מתוך‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,‬מוסף ‪ 24‬שעות‪ -‬מכתבים למערכת‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬במכתבו מעלה הכותב שתי טענות בנושא תלושי החג הניתנים לעובדים‪.‬‬ ‫לפניך שני נושאי הטענות‪ .‬מיין את הטענות המפורטות בטקסט על פי הנושא אליו הן‬ ‫קשורות‪ 3) :‬נקודות לכל סעיף‪ -‬סה"כ ‪ 6‬נקודות (‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫א‪ .‬תנאים ואיסורים‪________________________________________ :‬‬ ‫________________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬המגזרים המופלים לטובה בערך התלושים‪________________________:‬‬ ‫________________________________________________________‬ ‫‪ .2‬לפניך היגדים מן הטקסט‪ .‬ציין ליד כל היגד האם הוא עובדה או דעה‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫)‪ 2‬נק' לכל סעיף‪-‬‬ ‫סה"כ ‪ 8‬נק'(‬ ‫א‪ .‬האמת‪ ,‬מה שבאמת מטריד אותנו לקראת ראש השנה זה כמה נקבל בחג הקרב‬ ‫ב"תלושים" ‪______________________________ .‬‬ ‫ב‪ .‬התלושים הם הכנסה החייבת במס‪______________________________ .‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫זה מרגיז מאוד‪_________________________ .‬‬ ‫ד‪ .‬מתברר שגם בראש השנה לא הכל "תפוח בדבש"‪_____________________ .‬‬ ‫‪ .3‬מן המכתב ניתן להסיק כי‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬הכותב מעוניין שכולם יקבלו תלושים לחג‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התלושים ניתנים רק לעובדי הבנקים‪ ,‬בנק ישראל ולעובדי מונופולים גדולים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ישנו אי‪ -‬שוויון בסכום התלושים בין מקומות עבודה שונים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יש להפסיק עם תופעת התלושים במקומות העבודה בישראל‪.‬‬ ‫‪ .5‬בפסקה ‪ 3‬נכתב‪" :‬זה מקומם ומרגיז"‪ .‬לְ מה‬ ‫‪ .6‬א‪ .‬משמעות הכותרת‪:‬‬ ‫מתייחסת המילה "זה"? )‪ 2‬נק'( ______________‬ ‫"תלושים מן המציאות" היא ‪:‬‬ ‫חסרי שיווין חברתי ‪ /‬מנותקים מן המצב ‪ /‬חסרי שייכות לעולם ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המילה "תלושים" מופיעה פעמיים במירכאות‪ :‬פעם אחת בפסקה ‪ 1‬ופעם נוספת‬ ‫בפסקה ‪ .2‬מהו תפקיד המירכאות בכל אחת מן הפעמים בהן היא מופיעה‪ 3) .‬נק'(‬ ‫‪ .7‬לפניך מילים מן הטקסט‪ .‬בחר מן המאגר המופיע בהמשך את הפירוש המתאים בהקשר‬ ‫לכל מילה‪ .‬שים לב! המאגר מכיל מספר מילים עודפות‪.‬‬ ‫א‪ .‬הכנסה )פסקה ‪(2‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ב‪ .‬תקפים )פסקה ‪(2‬‬ ‫ג‪ .‬מונופול )פסקה ‪(3‬‬ ‫ד‪ .‬עמלות )פסקה ‪(3‬‬ ‫מאגר פירושים‪:‬‬ ‫בעל חוזק חוקי‪/‬סמכות חוקית; משחק קופסה ; שם טוב שיש לעסק ; שליטה‬ ‫של גוף אחד על כל השוק ; מצב של תחרות בין יצרנים שונים; הבאה של משהו‬ ‫פנימה; תעמולה ; סכום כסף שאדם משתכר; חזקים ; עבודות שאדם עושה כדי‬ ‫לקבל שכר ;תשלום לגורם תמורת טיפול בסחורות או בכספים‪.‬‬ ‫‪ .8‬הכותב משתמש באמצעים לשוניים )רטוריים( שונים על מנת לשכנע את הקורא‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הבא דוגמה אחת לכל אמצעי‪:‬‬ ‫א‪ .‬שימוש בגוף ראשון רבים ________________________________‬ ‫ב‪ .‬ציטוט ___________________________________‬ ‫ג‪ .‬הגזמה ___________________________________________‬ ‫ד‪ .‬מטאפורה )שימוש במילה לא במשמעות הרגילה שלה אלא במשמעות‬ ‫מושאלת(___________________________________________‬ ‫‪ .9‬בחר שני אמצעים לשוניים מן השאלה הקודמת והסבר את מטרת השימוש בכל אחד‬ ‫מהם בטקסט‪.‬‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________________‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .10‬לפניך היגדים מפסקה א'‪ :‬התלושים הם הכנסה החייבת במס‪/‬‬ ‫הם שווים כמעט תמיד פחות מערכם הנקוב‪/‬‬ ‫יש לשים לב היטב לאותיות הקטנות מטה‪/‬‬ ‫מצא בטקסט ביטוי מכליל להיגדים אלו‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫______________________________‬ ‫‪ .10‬הכותב מעלה טענות בנושא תלושי‪ -‬המתנה אותם מקבלים העובדים במשק הישראלי‪ .‬מהי‬ ‫דעתך בנושא זה? נמק אותה ובסס את דבריך על דוגמה‪ .‬הקפד על משלב לשוני תקין ועל פיסוק‬ ‫הולם‪) .‬כתוב ‪ 6-8‬שורות(‬ ‫‪47‬‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫‪U‬‬ ‫תחביר ומערכת הצורות‬ ‫‪U‬‬ ‫תחביר‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .11‬נתח את המשפטים הבאים ‪ :‬סוג המשפט‪ ,‬תיחום איברים במשפט איחוי ופסוקית‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫במשפט מורכב‪ ,‬והגדרת החלק המודגש‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫א‪ .‬התלושים מהווים הכנסה המחייבת תשלום מס‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תופעת התלושים "השמנים" מקוממת את הכותב‪ ,‬משום כך הוא שלח מכתב‬ ‫לעיתון‪.‬‬ ‫‪ .11‬לפניך משפטים מורכבים‪.‬‬ ‫א‪ .‬תחם את הפסוקיות וציין את תפקידה של הפסוקית בכל אחד מן המשפטים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫פסוקית משלימת פועל או פסוקית משלימת שם )פסוקית לוואי(‪ .‬כתוב את‬ ‫התפקיד התחבירי של המילים המודגשות‪ 4) .‬נק' לכל משפט(‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬העובדים שמו לב כי ה"אותיות הקטנות" שבתלושים מגבילות את תנאי השימוש בהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬עובדי המונופולים הגדולים מקבלים תלושים "שמנים" אשר מדגישים את האפליה בינם‬ ‫לבין עובדים אחרים‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ .12‬א‪ .‬לפניך משפט העוסק בנושא הטקסט‪ .‬כתוב את המשפט מחדש תוך המרת שם הפעולה‬ ‫שבו לפועל‪.‬‬ ‫התרעמות הכותב היא בשל התלושים המקפחים‪.‬‬ ‫________________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬כתוב את המשפט הבא מחדש תוך המרת הפועל לשם פעולה‪.‬‬ ‫)‪ 3‬נק'(‬ ‫מקבלים את התלושים בסמוך לחג‪.‬‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫מערכת הצורות‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .13‬לפניך טבלה ובה ‪ 3‬מילים‪:‬‬ ‫המילה‬ ‫מילים נוספות‬ ‫השורש‬ ‫הַ כְ נָסָ ה‬ ‫כניסה ‪ ,‬סכנה ‪ ,‬התכנסות‬ ‫אּסוּרים‬ ‫ִ‬ ‫מתייסר ‪ ,‬מאסר‪ ,‬אסיר‬ ‫מַ גִ יעִ ים‬ ‫נוגע‪ִ ,‬מ ְת ַיגֵּעַ ‪ ,‬גַּע!‬ ‫א‪ .‬כתוב את השורש של כל מילה‪.‬‬ ‫)‪ 2‬נק' לכל תשובה נכונה‪ ,‬סה"כ‪ 6 -‬נק'(‬ ‫ב‪ .‬בעמודה "מילים נוספות" סמן רק את המילים שהן מאותו שורש של המילה מהעמודה‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫‪ 14‬כתוב שורש ובניין של המילים המודגשות בטבלה‪:‬‬ ‫המילה‬ ‫בניין‬ ‫שורש‬ ‫לוּשים מן המציאות‪.‬‬ ‫הם ְתּ ִ‬ ‫הבעיה תֻּ צַּ ג בפני המנהלים‪.‬‬ ‫צריך לבדוק עד מתי התלושים‬ ‫ְתּ ֵק ִפים‪.‬‬ ‫‪49‬‬